הצגת המקור של הדף "העתק הכרמל"

[[קובץ:MountCarmel1.JPG|ממוזער|הרי הכרמל]]
'''העתק הכרמל''' הוא שבר [[טקטוניקת הלוחות|טקטוני]] ב[[הכרמל|הרי הכרמל]].

== רקע ==
העתק הכרמל הוא חלק ממערכת טקטונית רחבה אשר מפרידה בין רכסי השומרון בצפון להרי יהודה בדרום. מערכת זו היא בעלת יציבות טקטונית ביחס למערכת הטקטונית בגליל מצפון, ההעתק בקטע שבין צומת העמקים לנמל חיפה (העתק יגור), חוצה תשתיות, מפעלים פטרוכימיים ושכונות מגורים.<ref>{{צ-מאמר|שם=THE GEOLOGY OF THE CREMISAN VALLEY, BEIT JALA|קישור=https://www.jstor.org/stable/26444462|כתב עת=Bethlehem University Journal|שנת הוצאה=1990|עמ=7–31|כרך=9|מחבר=David Scarpa}}</ref>

השבר מתפצל מ[[הבקע הסורי-אפריקני]], דרך צפון השומרון, מתחיל באזור יקנעם דרך הרי הכרמל, מערבית לעיר נשר ועד מפרץ חיפה, ההעתק ממשיך עוד לתוך הים וחוצה את [[מדף יבשתי|מדף היבשת]] לכיוון צפון-מערב.

== סטרטיגרפיה ==
המבנה ה[[סטרטיגרפיה|סטרטיגרפי]] של רכס הכרמל, משני צידיו של העתק הכרמל, כולל [[דולומיט]], [[אבן גיר]], [[קירטון]] ו[[חוואר]] מתקופת {{קישור שפה|2=Albian|3=אלביאן}} עד [[טורון (גיל גאולוגי)|טורון]].

בעמק זבולון קיים העתק (שבר) צעיר מבחינה טקטונית מתקופת [[נאוגן]] והממצאים הסטרטיגרפים שונים באופן משמעותי מהממצאים שנחשפו ברכס הכרמל. סביבת ההעתק מורכבת מאלמנטים של אבן גיר, קירטון חוואר, [[קונגלומרט (גאולוגיה)|קונגלומרטים]], ו[[סלע התאדות|סלעי התאדות]]. לפי המחקר, התווספו בתקופת ה[[פליסטוקן]], לסביבת ההעתק חומר חרסיתי ואבני חול הקרובות לאבן גיר.

קווי ההעתק נמדדו במקטע השבר שבין צומת יגור בדרום-מזרח ועד לשובר הגלים בנמל חיפה שבקצהו הצפון-מערבי. מדידות אלו חושפות את המבנה הסטראוגרפי של השבר ומראות תמונה מורכבת המשתנה במרחב.

== עדויות לפעילות טקטונית צעירה ==
מקטע יוקנעם - צומת העמקים מכיל את רוב העדויות הגיאומורפולוגיות והמורפוטקטוניות לפעילות טקטונית צעירה של העתק הכרמל באופן יחסי למקטע יגור. הממצאים הפאליאוסיסמיים לאורך העתק הכרמל הם מועטים. בשנת 2002 נחשפה מדרגה סטרטיגרפית אשר גילה הוערך לכ-35,000 שנה. <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/blobFolder/generalpage/links-to-earthquake-articles/he/techni%20tr-gsi-5-2005.pdf|הכותב=לנא אשקר, עמוס סלמון, נעם גרינבאום|כותרת='''תופעות מורפוטקטוניות לאורך העתק הכרמל'''|אתר=[[המכון הגיאולוגי לישראל]]|תאריך=יוני 2005}}</ref>

=== מחקרים במאה ה-21 ===
מחקר שנערך בשנת 2006 מלמד על פעילות טקטונית בהעתק הכרמל לאורך ה[[פליסטוקן]].

באוגוסט 1984 התרחשה רעידה משמעותית בהעתק הכרמל, 5.3 מגניטודה לפי מומנט בעומק של כ-15–20 ק"מ. <ref>לפי מחקר שבוצע על ידי גאולוג, שמיר (2006) מוקד הרעש אירע מספר ק"מ מזרחה מהעתק הכרמל, קרוב יותר להעתק גדעון שבעמק יזרעאל.</ref> מחקר ארכיאוסיסמי שנערך באותה שנה חשף נזקים במבנים ב[[תל מגידו]] ויקנעם מעידים על רעידות אדמה חזקות. רעידה אחת מתוארכת לפי המחקר לסוף האלף הרביעי [[לפנה"ס]] ושתי רעידות נוספות לסוף המאה התשיעית ולאמצע המאה השמינית לפנה"ס. מאידך, העדר נזקים במבנים צלבניים מהמאה ה-13 לספירה בתל יקנעם מעידים על העדר רעידות אדמה לאורך העתק הכרמל מאז המאה ה-13 לספירה לפחות. נזקים מבניים במערת דניה בחיפה התרחשו לפי המחקר לפני כ-5000 שנה.

עדויות אלו אינן מוכיחות באופן מובהק פעילות טקטונית של העתק הכרמל וייתכן שנגרמו על ידי רעידת אדמה משמעותית שהתרחשה בשבר ים המלח. <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.researchgate.net/publication/274192706_Geology_of_Mount_Carmel_-_Completion_of_the_Haifa_region|הכותב=Amit Segev|כותרת='''Geology of Mount Carmel – Completion of the Haifa region'''|תאריך=דצמבר 2014}}</ref>{{הערה|[[#מיקומו של העתק הכרמל|'''מיקומו של העתק הכרמל''']], עמ' 4}}

== קישורים חיצוניים ==
* עמוס סלמון, {{עוגן|מיקומו של העתק הכרמל|[https://www.gov.il/BlobFolder/reports/salamon-report-2013/he/report_Salamon-Amos-Location-Carmel-Fault-Yagur-Haifa-Port-GSI-01-2013.pdf '''מיקומו של העתק הכרמל בין יגור לנמל חיפה'''], [[המכון הגיאולוגי לישראל]], ינואר 2013.}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ישראל: גאולוגיה]]
[[קטגוריה:העתקים]]
[[קטגוריה:ישראל: גאוגרפיה]]