הצגת המקור של הדף "המשרד הארצישראלי"

[[קובץ:Arthur Ruppin & Jacob Thon, Palestine Office in Jaffa, 1908.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המשרד הארצישראלי ב[[יפו]], 1908: ד"ר [[ארתור רופין]] (בשמאל התמונה) וד"ר [[יעקב טהון]]]]
[[קובץ:Palestine Office clerks 1919.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פקידי המשרד הארצישראלי, 1919]]
[[קובץ:Raziel 106.jpg|250px|ממוזער|שמאל|המשרד הארצישראלי שכן ב[[רחוב רזיאל]] 17 ב[[יפו]] ונהרס ברובו, במבנה לידו בבית מספר 15 שכנו משרדים נוספים]]

'''המשרד הארצישראלי''' היה הזרוע המבצעת של [[ההסתדרות הציונית]] ב[[ארץ ישראל]] שתפקידו העיקרי היה קידום, [[מימון]] וניהול פעילות ה[[התיישבות]] בארץ. פעילותיו כללו תכנון ההתיישבות, קניית אדמות, הקצאת כספים, הקמת יישובים חקלאיים ועירוניים חדשים, ניהול [[חוות חקלאיות בארץ ישראל|חוות חקלאיות]], הקצאת מתיישבים ליישובים השונים, עזרה ליישובים קיימים בהדרכה ועזרה לפועלים.

[[בניין המשרד הארצישראלי|הבניין ההיסטורי של המשרד הארצישראלי]] שכן ב[[יפו]], ב[[רחוב רזיאל]] 17, ונהרס בשנת [[2001]] על ידי בעליו, [[הכנסייה המרונית]], על אף שהיה [[שימור מבנים|מבנה לשימור]].

==הקמת המשרד==
בראשית פעילות [[התנועה הציונית]], היא עסקה אך מעט בפעילות מעשית ב[[ארץ ישראל]], שכן רבים בתנועה העדיפו את [[ציונות מדינית|הציונות המדינית]]. הפעילות המעשית בשנים אלו כללה רכישת קרקעות בידי [[קק"ל]] והקמת סניפים של [[בנק אנגלו-פלשתינה]] (חברת בת של [[אוצר התיישבות היהודים]]).

לאחר [[הקונגרס הציוני]] השביעי בשנת [[1905]], בעקבות מותו של [[בנימין זאב הרצל]], גברה [[הציונות הסינתטית]] על הציונות המדינית. בקונגרס הציוני השמיני, באוגוסט 1907, הוחלט על הגברת הפעילות המעשית בארץ ישראל ו[[ארתור רופין]] נשלח לארץ ישראל כדי לבדוק דרכי פעולה אפשריות של התנועה הציונית. 

המשרד הארצישראלי הוקם על ידי רופין ב-[[1 באפריל]] [[1908]] ב[[יפו]]. רופין הביא לשגשוג המשרד בעקבות גמישותו וגישתו. הוא למד באופן יסודי את בעיית ההתיישבות והכלכלה בארץ ישראל וניסה לפלס דרכים חדשות גם אם לא היו מקובלות על רבים. כמזכיר המשרד, או כסגן מנהל{{הערה|{{הצפירה||הקונגרס - היום השני|19110816|5}}}}, מונה [[יעקב טהון]], שעבד לפני כן עם רופין במשרד לסטטיסטיקה יהודית ב[[ברלין]]. בינואר 1916, לדרישת הטורקים שדרשו שבראש המשרד הארצישראלי יעמוד נתין טורקי, הועמד יעקב טהון בראש המשרד{{הערה|{{הצפירה||בארץ ישראל|19160105|6}}}}.

בנוסף למשרד הארצישראלי, הוקמה גם חברת "[[הכשרת היישוב]]" שעסקה ברכישת אדמות בארץ ישראל. המשרד הארצישראלי הסתייע בידי שלושה מוסדות: [[קרן קיימת לישראל|קק"ל]], חברת [[הכשרת היישוב]] וקרן תרומות [[זית אירופי|עצי זית]].

לאחר כיבוש ארץ ישראל על ידי הבריטים הגיעה לארץ ישראל [[ועד הצירים]] והוא פעל לצידו של המשרד הארצישראלי. במהלך שנת 1919 הועלו תוכניות להקמת גוף מאוחד שיחליף את שני הגופים ויפעל באופן מאוחד מטעם ההסתדרות הציונית{{הערה|{{הפועל הצעיר||לענייני השעה|19190924|6}}}}.

==פעולות המשרד==
פעולות המשרד הארצישראלי החלו בתחילת [[1908]], שעה שעמדו לפניו כמה בעיות דחופות שהיה צריך לגשת לפתרונם המיידי. מאמצים רבים הקדיש המשרד לקניית אדמות ברחבי ארץ ישראל. רופין סייר בדרום הארץ וב[[עבר הירדן]] וניהל משא ומתן להרחבת ההתיישבות היהודית. הוא עודד גם התיישבות עירונית וכל תוכנית שיכלה לסייע לפיתוח התעשייה, כמו אספקת המים, דרכים, תחנות חשמל, נמלים וכריית אוצרות טבע. במשך השנים הפך המשרד למרכז שייצג את היישוב החדש והיה כתובת ליהודים מהעולם.

המשרד הארצישראלי תמך בחלוצי [[העלייה השנייה]] והגיש להם סיוע רב ב[[כיבוש העבודה]] ובמרוצת הזמן גם לשם התיישבות קבע. נוצר שיתוף פעולה בין המשרד לבין המתיישבים, שהיווה שינוי ליחס האפוטרופסי כפי שהיה בימי חסותו של [[הברון רוטשילד]].

המשרד התמקד בפעילויות הבאות:
* חיזוק ה[[מושבה|מושבות]] שסבלו מעזיבה מתמדת ומשחיקה.
* מציאת פתרון חלופי לקרקעות שהיו בסכנת מעבר לשלטון הטורקי.
* פיתוח שיטות התיישבות חדשות ומתאימות לעולים על האדמות שנרכשו בארץ ישראל.
* הקמת "חוות לאומיות" (התיישבות חקלאית שיתופית) ששימשו להכשרת הפועלים לעבודה חקלאית.

====חוות הכשרה==== 
המשרד הארצישראלי חיפש פתרון למצב הקשה של הפועלים היהודים שהתרכזו במושבות. הם סבלו מחוסר עבודה בגלל התנכרות של האיכרים לעבודה עברית. רופין הציע להקים חוות הכשרה לשם הכנת המתיישבים על אדמת הקרן הקיימת והכשרת היישוב, וכך נתפנה המשרד להכנת התוכניות להקמת חוות הכשרה ב[[חיטין]], [[דלייקה]], [[אום ג'וני]], בית עריף ([[בן שמן]]) ו[[חולדה (קיבוץ)|חולדה]]. המשרד הארצישראלי סייע לבן שמן בדרכים שונות, למשל בהשתתפות במשכורת של מורה{{הערה|{{הפועל הצעיר||בן שמן|19130516|14}}}}.

====אחוזות====
אחת הפעולות של המשרד הייתה ניסיון נוסף שהגה רופין, לקשור יהודים בעלי-הון לתקוע יתד בארץ ולהקים כאן נחלה באמצעות רעיון האחוזות.

ביסוד הרעיון היה הרצון לתת שהות של מספר שנים לאנשים היושבים בחו"ל כדי שיבואו ארצה רק כאשר הכנסתם תהיה מובטחת, כשבינתיים מתיישבים זמניים יעבדו את נחלתם. כך עסק המשרד הארצישראלי בייעוץ לאגודות אלו ובארגון אנשים לעלייה. בדרך זו הוקמו [[חוות פוריה]] ב-[[1912]] ו[[שרונה (מושב)|שרונה]] ב-[[1913]] על ידי יהודים מארצות הברית. כמו כן הוקם [[כפר אוריה]] על ידי אחוזת לונדון. המושבות [[רחובות]] ו[[חדרה]] ראשיתן בהתארגנות של משקיעים ברוסיה. דוגמה לעיר שצמחה מאחוזה של אגודה ציונית היא [[עפולה]] ב[[עמק יזרעאל]], שנוסדה ב-[[1915]].

====חצר כנרת====
ביוני [[1908]] החלה העבודה הראשונה של ההתיישבות חקלאית מטעם המשרד הארצישראלי ובמימון חברת הכשרת היישוב. על אדמת דלייקה קמה [[חוות כנרת]]. 

ה[[אגרונום]] ברמן התמנה למנהל החווה, וקבוצת פועלים עבריים שקודם לכן עבדה איתו ב[[בן שמן]] נבחרה לעבוד על אדמת הקרן הקיימת. תחילה חשבו כי כבר בשנה הראשונה יהיו רווחים, אך בתום כשנה החלה מתיחות בין ברמן לפועלים ושנת המשק הראשונה הסתיימה בהפסדים. ד"ר רופין הגיע למקום והחליט לפטר את ברמן וכמו כן להחליף את כל צוות הפועלים. קבוצת הפועלים שהקימה בעצמה את המקום עזבה, אולם הבעיה לא נפתרה, ואיגוד פועלי הגליל דרש מרופין למסור את החווה לניהול לידי הפועלים עצמם. רופין לא יכול היה להיענות לדרישה אך הציע לעשות ניסוי על אדמת אום ג'וני, בהקמת חווה שתימסר לניסיון לשנה לקבוצת פועלים אשר תנהל את המשק ותעבד את האדמה על אחריותה. ועד החורש קיבל את ההצעה וכך הונח היסוד ל[[קבוצה (התיישבות)|קבוצה]] הראשונה – [[דגניה א'|דגניה]].

===סיוע לעולים===
המשרד עסק בסיוע לעולים ובמיוחד לעולים מ[[יהדות תימן]] לעלות ולהשתקע בארץ ישראל. המשרד השתתף במימון מגרשים להתיישבות התימנים{{הערה|{{הצפירה|יהושע ברזילי|איכרה עבריה|19120412|9}}}}{{הערה|{{הפועל הצעיר||חדרה|19121101|18}}}} וכן סייע בטיפול רפואי עבורם{{הערה|{{הפועל הצעיר||השבוע. יפו|19130704|15}}}}. לצד המשרד התקיימה ועדה לענייני עולי תימן בהשתתפות נציגי ארגונים שונים, בהם [[יוסף שפרינצק]] מהסתדרות [[הפועל הצעיר]], [[ברל כצנלסון]] מהסתדרות פועלי יהודה, [[דוד בלוך-בלומנפלד]] מהסתדרות פועלי ציון{{הערה|{{הפועל הצעיר||השבוע|19140410|16}}}} ו[[שמואל יבנאלי]]{{הערה|{{האחדות||חרוניקא|19140612|22}}}}.

{{ציטוט|תוכן=מסופקני אם יש עוד אחד בין המתענינים בשאלות הפועלים הקרקעיים, שלא הכיר את היתרון הגדול של התימנים בשביל העבודה במושבות, את ערכם הכלכלי המיוחד, שהולך וגדל בה במידה שמספרם מתרבה במושבות [...] מאיזה טעם צריך להפריד תחום־מושב מיוחד בשביל יוצאי תימן? משום מה נחוץ ל“חבר” 7 דונמים בשעה של“תימני” מספיקים 3 דונמים?|מקור=בן-גוריון, "חוקה אחת (1912)}}

בשנות ה-2000 נמתחה ביקורת על חלקו המכריע של [[ארתור רופין]] בעליית [[יהודי תימן]], זאת בגלל שראה ביהודי התימני "כוח עבודה זול"<ref>{{צ-ספר|מחבר=יהודה ניני|שם=ההיית או חלמתי חלום: תימני כנרת - פרשת התיישבותם ועקירתם תרע"ב-תר"צ|מו"ל=עם עובד|שנת הוצאה=1996|שפה=עברית}}</ref>. האנתרופולוג [[אריך בראואר]] מצא כי יהודי תימן לא נטו לעסוק במלאכות כפיים או חקלאות בדרך כלל, אלא מלאכה ומסחר<ref>{{צ-ספר|מחבר=אריך בראואר|שם=שבות תימן: קובץ|מקום הוצאה=תל אביב|שנת הוצאה=1945|מו"ל=מתימן לציון|עמ=75-91|עריכה=ישראל ישעיהו ואהרון צדוק}}</ref>. פרופסור [[אהרן גימאני]] חקר את הבדלי העיסוק של יהודים תושבי כפר ותושבי עיר ומצא שתלמידי חכמים ובני המשפחות האמידות עסקו כמעט תמיד בצורפות - תחום עיסוק שבתימן היה על טהרת היהודים<ref>{{Citation|title=בין העיר לכפר: מקצועות היהודים בתימן - פרופ' אהרן גימאני מהמחלקה לתולדות ישראל|url=https://www.youtube.com/watch?v=RoSR83W-ejw|accessdate=2021-12-23|language=he-IL}}</ref>.

==לקריאה נוספת==
*[[אלכסנדר ביין|אלכס ביין]], '''תולדות ההתיישבות הציונית''', ירושלים: הוצאת [[מסדה (הוצאת ספרים)|מסדה]], תש"ג-1942.

*[[מרגלית שילה]], '''ניסיונות בהתיישבות המשרד הארצישראלי 1914-1908''', ירושלים: הוצאת [[יד יצחק בן-צבי]], תשמ"ח-1988.

*[[ארתור רופין]], '''פרקי חיי, כרך ב': ראשית עבודתי בארץ''', תל אביב: הוצאת [[עם עובד]], תשכ"ח-1968.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Palestine Office}}
* {{הארכיון הציוני|המשרד הארץ ישראלי}}, סימול החטיבה: L2.
*[https://thebank.org.il/rupin-arthur/ המשרד הארץ ישראלי], באתר הבנק [[אוצר התיישבות היהודים]]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{ציונות}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ארגונים יהודיים]]
[[קטגוריה:ההסתדרות הציונית]]
[[קטגוריה:תנועות מיישבות]]