הצגת המקור של הדף "המשבר המזרחי הגדול"

{{סכסוך צבאי
| מערכה = [[המשחק הגדול]]
| תמונה = Clash with Cherkessians.jpg
| כיתוב = חיילים סרבים תוקפים את הצבא העות'מאני בנראמור, 1877
| תאריך התחלה = [[19 ביוני]] [[1875]]
| תאריך סיום = [[13 ביולי]] [[1878]]
| מקום = [[הבלקן]], [[הקווקז]]
| טריטוריות = * הקמה מחדש של [[נסיכות בולגריה|המדינה הבולגרית]]
* ''[[דה יורה]]'' עצמאות [[הנסיכויות הרומניות המאוחדות|רומניה]], [[נסיכות סרביה|סרביה]] ו[[נסיכות מונטנגרו|מונטנגרו]] מ[[האימפריה העות'מאנית]]
* [[אובלסט קארס|קארס]] ו[[אובלסט באטום|באטום]] הפכו לחלק מ[[האימפריה הרוסית]]
| תוצאה = תבוסה עות'מאנית
*[[חוזה ברלין (1878)|חוזה ברלין]]
| צד ראשון =
{{דגל|האימפריה הרוסית (1858–1883)}} [[האימפריה הרוסית]]
*[[קובץ:Coat of Arms of Grand Duchy of Finland-holding sabre.svg|16px]] [[הדוכסות הגדולה של פינלנד]]
{{דגל|ממלכת רומניה}} [[הנסיכויות הרומניות המאוחדות]]{{ש}}{{דגל|ממלכת בולגריה}} [[נסיכות בולגריה]]{{ש}}{{דגל|נסיכות מונטנגרו||+}}{{ש}}{{דגל|נסיכות סרביה||+}} {{ש}}{{דגל|האימפריה האוסטרו-הונגרית||+}}{{ש}}[[קובץ:West Macedonian flag 1878.JPG|22px]][[קובץ:Flag of the Cretan 1878 Insurrection.png|22px]] מורדים [[יוונים]]

'''בתמיכת:'''{{ש}}{{דגל|הקיסרות הגרמנית||+}}{{ש}}{{דגל|צרפת (1794–1815, 1830–1958)}} [[הרפובליקה הצרפתית השלישית]]
| צד שני =
{{דגל|האימפריה העות'מאנית||+}}
* {{דגל|מצרים (1805–1922)}} [[ח'דיוות מצרים]]
*[[חמידייה (פרשים)|מתנדבים כורדים]]
*[[באשי-בוזוק|מתנדבים אלבנים]]
*[[באשי-בוזוק|מתנדבים צ'רקסים]]
*[[הלגיון הפולני בטורקיה|הלגיון הפולני]]
----[[אימאמות הקווקז|מורדים קווקזים]]<br />[[אבחזיה|מורדים אבחזים]]
'''בתמיכת:'''{{ש}}{{דגל|בריטניה||+}}
| מפקד ראשון =
{{דגל|האימפריה הרוסית (1858–1883)}} [[אלכסנדר השני, קיסר רוסיה|אלכסנדר השני]]{{ש}}{{דגל|האימפריה הרוסית (1858–1883)}} [[ניקולאי ניקולאייביץ', הנסיך הגדול של רוסיה (1831–1891)|הנסיך הגדול ניקולאי ניקולאייביץ']]{{ש}}{{דגל|האימפריה הרוסית (1858–1883)}} [[מיכאיל ניקולאייביץ', הנסיך הגדול של רוסיה|הנסיך הגדול מיכאיל ניקולאייביץ']]{{ש}}{{דגל|האימפריה הרוסית (1858–1883)}} [[מיכאיל לוריס-מליקוב]]{{ש}}{{דגל|האימפריה הרוסית (1858–1883)}} [[מיכאיל סקובלב]]{{ש}}{{דגל|האימפריה הרוסית (1858–1883)}} [[יוסיף גורקו]]{{ש}}{{דגל|האימפריה הרוסית (1858–1883)}} [[איוואן דווידוביץ' לאזרב|איוואן לאזרב]]{{ש}}{{דגל|ממלכת רומניה}} [[קרול הראשון, מלך רומניה|קרול הראשון]]{{ש}}{{דגל|ממלכת בולגריה}} [[אלכסנדר באטנברג, נסיך בולגריה|אלכסנדר באטנברג]]{{ש}}{{דגל|נסיכות מונטנגרו}} [[ניקולה הראשון, מלך מונטנגרו|הנסיך ניקולה]]{{ש}}{{דגל|נסיכות סרביה}} [[קוסטה פרוטיץ']]{{ש}}{{דגל|האימפריה האוסטרו-הונגרית}} [[סטפן יובאנוביץ']]
[[קובץ:West Macedonian flag 1878.JPG|25px]] [[קוסמאס דואומפיוטיס]]
| מפקד שני = {{דגל|האימפריה העות'מאנית}} [[עבדול חמיד השני]]{{ש}}{{דגל|האימפריה העות'מאנית}} [[אהמט מוחתאר פאשא|אהמט פאשא]]{{ש}}{{דגל|האימפריה העות'מאנית}} [[עות'מאן נורי פאשא|עות'מאן פאשא]]{{ש}}{{דגל|האימפריה העות'מאנית}} [[סולימאן חוסני פאשא|סולימאן פאשא]]{{ש}}{{דגל|האימפריה העות'מאנית}} [[מהמט עלי פאשא|מהמט פאשא]]{{ש}}{{דגל|האימפריה העות'מאנית}} [[אבדילקרים נאדיר פאשא]]{{ש}}{{דגל|האימפריה העות'מאנית}} [[אהמט אייב פאשא]]{{ש}} {{דגל|האימפריה העות'מאנית}} [[מהמט ריזה פאשא]]
| כוח ראשון = {{דגל|האימפריה הרוסית (1858–1883)}} 185,000 בארמיית הדנובה, 75,000 בארמיית הקווקז<ref>Timothy C. Dowling. ''Russia at War: From the Mongol Conquest to Afghanistan, Chechnya, and Beyond''. ABC-CLIO, 2014. p. 748</ref>
*[[קובץ:Coat of Arms of Grand Duchy of Finland-holding sabre.svg|16px]] פינלנד: 1,000
{{דגל|ממלכת רומניה}} 66,000{{ש}}{{דגל|ממלכת בולגריה}} 12,000, 190 תותחים{{ש}}{{דגל|נסיכות סרביה}} 81,500{{ש}}{{דגל|נסיכות מונטנגרו}} 45,000{{ש}}[[קובץ:West Macedonian flag 1878.JPG|25px]] 15,000
| כוח שני = {{דגל|האימפריה העות'מאנית}} 281,000<ref>{{cite book | last = Mernikov | first = A. G. | last2=Spektor |first2=A. A. |script-title=ru:Всемирная история войн |trans-title=World History of Wars |publisher=Харвест | place = Minsk, Belarus | year = 2005 | language = ru }}</ref>
| צד ראשון-אבדות =
{{דגל|האימפריה הרוסית (1858–1883)}} 15,567 הרוגים, 56,652 פצועים, 6,824 מתים ממחלות<ref name="Урланис">{{cite book| last = Urlanis |first=Boris | author-link = Boris Urlanis | script-chapter = ru:Войны в период домонополистического капитализма |language=ru |trans-chapter=Wars during the period of pre-monopoly capitalism | chapter-url = http://scepsis.net/library/id_2140.html#a161| script-title = ru:Войны и народонаселение Европы. Людские потери вооруженных сил европейских стран в войнах XVII—XX вв. (Историко-статистическое исследование) |trans-title=Wars and population of Europe: Human losses of the armed forces of European countries in the wars of the 17th—20th centuries (Historical and statistical research) | location = Minsk | year = 1960 | publisher = Sotsekgiz | pages = 104–105, 129 § 4}}</ref>{{ש}}{{דגל|ממלכת רומניה}} 4,302 הרוגים ונעדרים, 3,316 פצועים, 19,904 חולים<ref>Scafes, Cornel, et al., ''Armata Romania in Razvoiul de Independenta 1877–1878'' [The Romanian Army in the War of Independence 1877–1878]. Bucuresti, Editura Sigma, 2002, p. 149 (Romence)</ref>{{ש}}{{דגל|ממלכת בולגריה}} 2,456 מתים ופצועים<ref name="scepsis.net">Boris Urlanis, [http://scepsis.net/library/id_2140.html ''Войны и народонаселение Европы''] [''Wars and population of Europe''], Part II, Chapter II </ref>{{ש}}{{דגל|נסיכות סרביה}}{{דגל|נסיכות מונטנגרו}} 2,400 מתים ופצועים<ref name="scepsis.net"/>
| צד שני-אבדות = {{דגל|האימפריה העות'מאנית}} 30,000 הרוגים,<ref name="Мерников Спектор">{{cite book| last1 = Mernikov |first1=A. G. |last2=Spektor |first2=A. A. | script-title = ru:Всемирная история войн |language=ru |trans-title=World History of Wars | location = Minsk, Belarus| year = 2005| publisher = Харвест| isbn = 985-13-2607-0}}</ref> 90,000 מתים מפצעים וממחלות<ref name="Мерников Спектор"/>
}}
'''המשבר המזרחי הגדול''' של [[1875]]–[[1878]] החל בשטחי [[האימפריה העות'מאנית]] ב[[רומליה|חצי האי הבלקני]] בשנת 1875, עם פרוץ מספר מרידות ומלחמות שהביאו להתערבות של מעצמות בינלאומיות, והסתיים עם הסכם ברלין ביולי 1878.

המשבר נקרא גם ב[[סרבו-קרואטית]]: '''Velika istočna kriza'''; ב[[טורקית]]: '''Şark Buhranı''' ("משבר מזרחי", למשבר בכלל), בטורקית: '''Ramazan Kararnamesi''' ("צו הרמדאן", בגין המחדל הריבוני שהוכרז ב-[[30 באוקטובר]] 1875) בטורקית: '''93 Harbi''' ("מלחמת 93", למלחמות ב[[חבל הבלקן|חצי האי הבלקני]] בין 1877 ל-1878, הכוונה במיוחד ל[[המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878)|מלחמה העות'מאנית-רוסית]], שנת 1293 בלוח הרומי האיסלאמי המקבילה לשנת [[1877]] ב[[הלוח הגרגוריאני|לוח הגרגוריאני]]).

== רקע ==
[[קובץ:Ottomans_1875.png|ממוזער| האימפריה ב-1875 ממש לפני המשבר]]
[[קובץ:Пиотровский._батакская_резня._1889_год.jpeg|ממוזער| [[טבח באטאק]] שבוצע על ידי [[באשי-בוזוק|חיילים עות'מאנים]] בבולגריה ב-1876]]
[[קובץ:Fred._W._Rose_The_Avenger_An_Allegorical_War_Map_for_1877_1877_Cornell_CUL_PJM_1080_01.jpg|ממוזער| הנוקם: מפת מלחמה אלגורית לשנת 1877 מאת פרד. W. Rose, 1872: מפה זו משקפת את "המשבר המזרחי הגדול" ואת מלחמת רוסיה-טורקיה שלאחר מכן בשנים 1877–1878.]]
מצב הממשל העות'מאני בבלקן המשיך להידרדר לאורך [[המאה ה-19]], כאשר [[השער הנשגב]] איבד מדי פעם שליטה על מחוזות שלמים. רפורמות שנכפו על ידי מעצמות אירופה לא הביאו מעט לשיפור תנאי האוכלוסייה הנוצרית, ובו בזמן הצליחו לא לרצות חלק נכבד מהאוכלוסייה המוסלמית. [[וילאייט בוסניה|בוסניה]] סבלה לפחות משני גלי מרד מצד האוכלוסייה המוסלמית המקומית, האחרון ב-1850.<ref>{{Cite book|last=Dixon|first=Jeffrey S.|url=https://books.google.com/books?id=y39ZDwAAQBAJ|title=A Guide to Intra-state Wars: An Examination of Civil, Regional, and Intercommunal Wars, 1816-2014|last2=Sarkees|first2=Meredith Reid|date=2015|publisher=CQ Press|isbn=978-1506300818|page=265|access-date=25 December 2019}}</ref> [[האימפריה האוסטרית|אוסטריה]] התגבשה לאחר המהומה של המחצית הראשונה של המאה ושאפה להחיות מחדש את מדיניות ההתרחבות ארוכת השנים שלה על חשבון האימפריה העות'מאנית. בינתיים, הנסיכויות האוטונומיות הנומינליות, העצמאיות בפועל של [[נסיכות סרביה|סרביה]] ו[[נסיכות מונטנגרו|מונטנגרו]], ביקשו להתרחב גם לאזורים המאוכלסים על ידי בני ארצם. הרגשות הלאומניים ו[[אירדנטה|רגשות האיחוד]] היו חזקים וקיבלו עידוד על ידי רוסיה וסוכניה.

=== משבר כלכלי עות'מאני וברירת מחדל ===
ב-[[24 באוגוסט]] [[1854]],<ref>{{Cite web|title=Dünya Bülteni: "Osmanlı Devleti ilk kez dış borç aldı"|url=http://www.dunyabulteni.net/haberler/223872/osmanli-devleti-ilk-kez-dis-borc-aldi|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20180411175003/http://www.dunyabulteni.net/haberler/223872/osmanli-devleti-ilk-kez-dis-borc-aldi|archive-date=2018-04-11|access-date=2016-09-17}}</ref><ref name="derinstrateji">[http://derinstrateji.wordpress.com/2014/02/24/tarih-osmanli-borclari-ve-duyun-u-umumiye-idaresi/ Derin Strateji: "Osmanlı Borçları ve Düyun-u Umumiye İdaresi"]</ref><ref>{{Cite web|title=Yazarport: "Kırım Savaşı ve İlk Dış Borçlanma (1854-1855)"|url=http://www.yazarport.com/Yazi/Oku/385|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20180615111307/http://www.yazarport.com/Yazi/Oku/385|archive-date=2018-06-15|access-date=2016-09-17}}</ref><ref name="Ottomandebthistory">{{Cite web|title=History of the Ottoman public debt|url=http://gberis.e-monsite.com/categorie,osmanli-borclanma-tarihi-ottoman-debt-history,3219214.html|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20120724135149/http://gberis.e-monsite.com/pages/osmanli-borclanma-tarihi-ottoman-debt-history/|archive-date=2012-07-24|access-date=2014-08-28}}</ref> במהלך [[מלחמת קרים]], לקחה האימפריה העות'מאנית את ההלוואות הזרות הראשונות שלה.<ref>Douglas Arthur Howard: "The History of Turkey", page 71.</ref><ref name="mevzuat">[http://www.mevzuatdergisi.com/2006/04a/03.htm Mevzuat Dergisi, Yıl: 9, Sayı: 100, Nisan 2006: "Osmanlı İmparatorluğu'nda ve Türkiye Cumhuriyeti'nde Borçlanma Politikaları ve Sonuçları"]</ref> האימפריה קיבלה הלוואות לאחר מכן, בחלקן למימון בניית [[מסילת ברזל|מסילות ברזל]] וקווי [[טלגרף]], ובחלקן כדי לממן גירעונות בין ההכנסות לבין ההוצאות המפוארות של החצר הקיסרית, כגון בניית ארמונות חדשים על [[מצר ים|מצר]] ה[[בוספורוס]] ב[[קונסטנטינופול]].<ref name="Ferguson">{{Cite web|last=Niall Ferguson|date=2 January 2008|title=An Ottoman warning for indebted America|url=http://www.ft.com/cms/s/0/6667a18a-b888-11dc-893b-0000779fd2ac.html|access-date=4 February 2016|publisher=Financial Times}}</ref> כמה פרשנים פיננסיים ציינו כי תנאי ההלוואות הללו היו נוחים במיוחד לבנקים [[הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד|הבריטיים]] ו[[הקיסרות השנייה|הצרפתים]] (בבעלות [[משפחת רוטשילד]]), מה שהקל עליהם, בעוד שאחרים ציינו שהתנאים משקפים את נכונותו של הממשל הקיסרי למחזר כל הזמן את חובותיו.{{הערה|שם=Ferguson}} סכום כסף גדול הוצא גם לבניית אוניות חדשות עבור [[הצי העות'מאני]] בתקופת שלטונו של הסולטאן [[אבדילאזיז]] (בשנים 1861–1876). ב-[[1875]] היו לצי העות'מאני 21 [[אוניית מערכה|אוניות מערכה]] ו-173 ספינות מלחמה מסוגים אחרים, שהיוו את הצי הימי השלישי בגודלו בעולם אחרי הצי [[הצי המלכותי הבריטי|הבריטי]] ו[[הצי הצרפתי|הצרפתי]]. אולם כל ההוצאות הללו הטילו עומס עצום על האוצר העות'מאני. בינתיים, בצורת קשה ב[[אסיה הקטנה|אנטוליה]] ב-[[1873]] ושיטפונות ב-[[1874]] גרמו לרעב ולחוסר שביעות רצון נרחבת בלב האימפריה. המחסור החקלאי מנעו את גביית המיסים הדרושים, מה שאילץ את הממשלה העות'מאנית להכריז על מחדל ריבוני בהחזרי הלוואות הזרות שלה ב-[[30 באוקטובר]] 1875 ולהגדיל את המיסים בכל מחוזותיה, כולל הבלקן.<ref name="mevzuat" /><ref name="Ferguson" />

=== מרידות ומלחמות בבלקן ===
ההחלטה להגדיל את המיסים בגין תשלום חובות האימפריה העות'מאנית לנושים זרים הביאה לזעם במחוזות הבלקן, שהגיע לשיא במשבר המזרחי הגדול ובסופו של דבר ל[[המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878)|מלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878)]] שהעניקה עצמאות או אוטונומיה לאומות הנוצריות. בשטחי הבלקן של האימפריה, עם הסכם ברלין שלאחר מכן ב-[[1878]]. המלחמה, לעומת זאת, הייתה הרת אסון עבור הכלכלה העות'מאנית שנאבקה ממילא ומנהל החוב הציבורי העות'מאני הוקם ב-[[1881]], שהעניק את השליטה בהכנסות המדינה העות'מאנית לנושים זרים.{{הערה|שם=Ferguson}} זה הפך את הנושים האירופים לבעלי איגרות חוב, והקצה זכויות מיוחדות ל-OPDA לגביית סוגים שונים של הכנסות ממסים ומכס.<ref name="Ferguson" />

== לאחר מכן ==
לאחר הסכם ברלין ב-[[1878]], הציבה [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]] כוחות מצב צבאיים ב[[וילאייט בוסניה]] העות'מאני ובסנג'אק העות'מאני של נובי פאזאר, שרשמית ([[דה יורה]]) המשיכו להיות שטחים עות'מאניים. תוך ניצול הכאוס שהתרחש במהלך מהפכת הטורקים הצעירים ב-[[1908]], הכריזה [[בולגריה]] על עצמאותה הרשמית ב-[[5 באוקטובר]] 1908. למחרת, [[משבר בוסניה|אוסטרו-הונגריה סיפחה באופן חד צדדי את בוסניה]] ב-[[6 באוקטובר]] 1908, אך משכה את [[הצבא האוסטרו-הונגרי|כוחותיה הצבאיים]] מ[[נובי פאזאר]] כדי להגיע לפשרה עם הממשלה העות'מאנית ולהימנע ממלחמה (האימפריה העות'מאנית הפסידה את הסנג'ק של נובי פאזאר במהלך [[מלחמות הבלקן]] של 1912–1913).

ב-[[1881]] כבשה [[צרפת]] את [[הבייליק של תוניס]], בתירוץ שכוחות תוניסיה חצו את הגבול אל [[אלג'יריה הצרפתית|המושבה שלהם אלג'יריה]], ש[[אלג'יריה העות'מאנית|השתייכה בעבר לאימפריה העות'מאנית]] עד [[1830]]. שנה לאחר מכן, ב-[[1882]], כבשה [[האימפריה הבריטית]] את [[ח'דיוות מצרים]], באמתלה לתת סיוע צבאי לעות'מאנים להפלת [[מרד עוראבי]] (בריטניה הכריזה מאוחר יותר על מצרים כ[[סולטנות מצרים|מדינת חסות בריטית]] ב-[[5 בנובמבר]] [[1914]], בתגובה להחלטת הממשלה העות'מאנית להצטרף ל[[מלחמת העולם הראשונה]] לצד [[מעצמות המרכז]]<ref>[http://wwi.lib.byu.edu/index.php/Treaty_of_Lausanne Articles 17, 18 and 19 of the Treaty of Lausanne (1923)]</ref>) הממשלה העות'מאנית הכריזה תכופות על הכנסות ממסים ממצרים כ[[ערבות|ערובה]] להלוואות מבנקים בריטיים וצרפתים.{{הערה|שם=derinstrateji}}{{הערה|שם=mevzuat}} הממשלה העות'מאנית החכירה מוקדם יותר את [[קפריסין]] ל[[בריטניה]] ב-[[1878]], בתמורה לתמיכה בריטית ב[[קונגרס ברלין]] באותה שנה ([[קפריסין הבריטית|קפריסין סופחה מאוחר יותר לבריטניה]] ב-5 בנובמבר 1914, מאותה סיבה שהוזכרה לעיל בנוגע להשתתפות העות'מאנית במלחמת העולם הראשונה<ref>[http://wwi.lib.byu.edu/index.php/Treaty_of_Lausanne Articles 20 and 21 of the Treaty of Lausanne (1923)]</ref>) על ידי השגת קפריסין ומצרים, בריטניה השיגה דריסת רגל חשובה במזרח הים התיכון ושליטה על [[תעלת סואץ]]; ואילו צרפת הרחיבה את נחלותיה בחוף הים התיכון המערבי של [[צפון אפריקה]] על ידי הוספת תוניסיה לאימפריה שלה כ[[תוניסיה הצרפתית|מדינת חסות צרפתית]].

ההיסטוריון Maroš Melicharek כותב כי המשבר המזרחי הגדול לא היה יכול להיפתר במלואו ללא סרביה.<ref>{{Cite journal|last=Melichárek|first=Maroš|date=January 2019|title=Srbské nádeje a sklamania: Jovan Ristić a Berlínsky kongres /Serbia's Hopes and Disillusions: Jovan Ristić and the Congress of Berlin/|url=https://www.academia.edu/41984244|journal=Od moravských luk k balkánským horám: Václavu Štěpánkovi k šedesátinám|language=en}}</ref>

== כרונולוגיה של המשבר הגדול במזרח ותוצאותיו ==
=== מבשרים ===
* [[מלחמת צרפת–פרוסיה]]
* הרעב באנטוליה 1873–1875
* [[המשבר הפיננסי של 1873]]

=== משברים ===
* [[התקוממות הרצגובינה|מרד הרצגובינה (1875–1877)]]
* מרד סטארה זגורה (1875)
* [[מרד אפריל (בולגריה)|מרד אפריל]] (1876)
* מרד רזלובצי (1876)
* ב-30 ביוני 1876 הכריזו מונטנגרו וסרביה מלחמה על האימפריה העות'מאנית.
* [[המלחמה הסרבית–עות'מאנית (1876–1878)]]
* [[המלחמה המונטנגרית–עות'מאנית (1876–1878)]]
* העידן החוקתי הראשון (1876–1878)
* ועידת קונסטנטינופול (1876–1877)
* [[המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878)]]
** מלחמת העצמאות של רומניה
** הממשל הרוסי הזמני בבולגריה
** [[חוזה סן סטפנו]] (1878)
* גירוש האלבנים, 1877–1878
* [[קונגרס ברלין]] (1878)
* מרד קומאנובו (1878)
* 1878 המרד היווני מקדוניה
* מרד אפירוס של 1878
* מרד כרתים (1878)
* המערכה האוסטרו-הונגרית בבוסניה והרצגובינה ב-1878
* מרד קרסנה-רזלוג (1878)

=== הסכמים ===
* הסכם רייכשטדט (1876)
* אמנת בודפשט משנת 1877
* [[חוזה סן סטפנו]] (1878)
* אמנת קפריסין (1878)
* הסכם ברלין (1878)

=== לאחר מכן ===
* [[השאלה הארמנית]]
* [[הליגה של פריזרן]] (1878–1881)
** קרבות על פלאב וגוסיניה (1879–1880)
* הסכם חלפה (1878)
* [[הברית הכפולה|הברית הכפולה (1879)]]
* [[מרד עוראבי]] (1879–1882)
* מרד ברשיאק (1880–1881)
* [[הכיבוש הצרפתי של תוניסיה]] (1881)
* הברית האוסטרו-סרבית של 1881
* אמנת קונסטנטינופול (1881)
* מרד הרצגובינה (1882)
* הכיבוש הבריטי של מצרים (1882)
* הברית האוסטרו-הונגרית-גרמנית-רומנית (1883)
* מרד טימוק (1883)
* משבר בולגריה (1885–1888)
* משפטי ילדיז (1881)
* הרעב באנטוליה 1879–1881

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:בלקן: היסטוריה]]
[[קטגוריה:האימפריה העות'מאנית: פוליטיקה]]
[[קטגוריה:שנות ה-1870]]