הצגת המקור של הדף "המלחמה הפלופונסית"

{{סכסוך צבאי
 | מערכה=
 | מלחמה=
 | תמונה=
 | תאריך התחלה=[[431 לפנה"ס]]
 | תאריך סיום= [[404 לפנה"ס]]
 | קרב לפני=
 | קרב אחרי=
 | מקום=יוון היבשתית, הים האיגאי, [[אסיה הקטנה]], סיציליה
 | תוצאה=ניצחון [[הליגה הפלופונסית]], הגמוניה ספרטנית קצרת ימים ופירוק [[הליגה האטית-דלית]]
 | טריטוריות=ללא שינויים מהותיים
 | עילה=
 | קואורדינטות=
 | צד ראשון=הליגה הפלופונסית {{ש}} [[הממלכה האחמנית]] (הצטרפה בשלב מאוחר יותר)
 | מפקד ראשון=
 | כוח ראשון=
 | צד שני=הליגה האטית-דלית
 | מפקד שני=
 | כוח שני=
 | הערות=
 | מפה=[[קובץ:Pelopennesian War Key-HE.JPG|250px|מרכז]]האירועים העיקריים במלחמה הפלופונסית
|שם=המלחמה הפלופונסית}}
[[קובץ:Peloponnesian War-HE.png|ממוזער|300px|מפת הזירה]]
'''המלחמה הפֶּלוֹפּוֹנֶסִית''' פרצה ב-[[431 לפנה"ס]] בין [[הליגה הפלופונסית]], בראשות [[ספרטה]], לבין ה[[הליגה האטית-דלית|ליגה האטית-דלית]], בראשות [[אתונה העתיקה|אתונה]] (לעיתים מכונה גם האימפריה האתונאית הראשונה). המלחמה תועדה על ידי ההיסטוריונים [[תוקידידס]] ו[[קסנופון]].

למלחמה היו שני חלקים עיקריים עם הפוגה של כמה שנים באמצע.

==הרקע==
{{הפניה לערך מורחב|הרקע למלחמה הפלופונסית}}
לאחר הפלישה הפרסית בשנת [[480 לפנה"ס]] והדיפתה ב[[קרב פלטאיה|קרבות פלטאיה]] ו[[קרב סלמיס|סלמיס]], האתונאים קראו למסע מלחמה כנגד הפרסים על מנת לשחרר את אחיהם באיים ב[[הים האגאי|ים האגאי]] וב[[איוניה]]. הספרטנים, הכוח הדומיננטי ב[[יוון העתיקה|יוון]] באותה תקופה, סירבו, ולכן האתונאים הרכיבו את הליגה האטית-דלית ללחימה ב[[ממלכת פרס|פרס]]. עם הזמן, כוחה של אתונה גדל והברית הפכה לאימפריה האתונאית. בעלות הברית שביקשו לפרוש, הוענשו בצורה קשה.

==הסיבות לפרוץ המלחמה וסדר הכוחות==
לפי תוקידידס, הגורם העיקרי למלחמה היה החשש הספרטני מהתחזקות נוספת של אתונה לאחר יציאתה כמנצחת הגדולה במלחמה בפרסים בין [[480 לפנה"ס|480]] ל-[[450 לפנה"ס|449 לפנה"ס]].

העילה לפרוץ המלחמה הייתה פעולות צבאיות של אתונאים נגד [[קורינתוס (עיר)|קורינתוס]], חברה מרכזית ב[[הליגה הפלופונסית|ליגה הפלופונסית]]. הצי האתונאי התערב לטובת [[קרקירה]] ([[קורפו]]) נגד הקורינתים והביס את הצי הקורינתי ב[[קרב סיבוטה]]. בנוסף לכך האתונאים הטילו סנקציות כלכליות על [[מגארה]], בעלת ברית נוספת של ספרטה. אף על פי שתוקידידס מתעלם כמעט לחלוטין מהסנקציות כסיבה לפרוץ המלחמה, חוקרים מודרניים סבורים, שאיסור הסחר עם האימפריה האתונאית העשירה היה מכה קשה על הכלכלה של מגארה, וזו בתורה הטילה את כל כובד משקלה למען המלחמה נגד אתונה.

===סדר הכוחות===
ספרטה הייתה בעלת [[הצבא הספרטני|צבא]] יבשתי גדול, שבתוספת בעלות בריתה עלה על 60,000 חיילים, לפחות מחציתם [[הופליט]]ים. הצי של הברית הפלופונסית היה קטן ולא עלה על 100 אוניות.

הצבא היבשתי של האימפריה האתונאית היה קטן יותר. אתונה לבדה יכולה הייתה לגייס כ-16,000 הופליטים{{הערה|Philip Sabin, Hans Van Wees, Michael Whitby (editors), The Cambridge history of greek and roman warfare vol I, Cambridge university press, 2008, pp 138 - 139}}. בצירוף לכוחות בעלות בריתה הגיע כוחה לכמחצית כוחו של הצבא הספרטני, אך לעומת זאת הצי האתונאי היה עדיף וכלל לפחות 300–400 אוניות עם אופציה לבניית ספינות חדשות.

==המלחמה הארכידמית==
[[קובץ:Map athenian empire 431 BC-en he (1).svg|ממוזער|350px|הליגה הדלית לקראת פרוץ המלחמה הפלפונסית]]

בגלל העדר צי משמעותי בצד הספרטני והכח היבשתי הקטן של האתונאים, כמעט ולא היו קרבות גדולים בין הצדדים. האסטרגיה הספרטנית בשלב הראשון של המלחמה, הידוע בשם "המלחמה הארכידמית" על שמו של המלך הספרטני, ארכידמוס הייתה לפלוש ל[[אטיקה]] - שטח הפוליס האתונאי, ולהטיל מצור על אתונה. התושבים היו בורחים אל בין [[חומות ארוכות|החומות הארוכות]] של אתונה (חומות ארוכות הן החומות שחיברו בין אתונה ל[[פיראוס]]). סיבה נוספת לאי יעילות הפלישות הספרטניות הייתה שהספרטנים יכלו להישאר על אדמת אטיקה רק מספר חודשים, היות שהצבא היה מורכב מאזרחים שהיו צריכים לדאוג ל[[קציר]] ולעניינים אחרים הקשורים לביתם.

האסטרטגיה האתונאית תוכננה על ידי ה[[סטרטגוס]] [[פריקלס]] שהציע לא להסתכן בהרפתקאות ולהסתפק בלוחמת הגנה ביבשה. הצי העדיף של האתונאים הצליח לקצור הצלחה נוספת ב[[קרב נאופקטוס]]. בשנת [[430 לפנה"ס]] פרצה מגפה באתונה (ככל הנראה [[טיפוס הבטן]]) ומחתה כרבע מאוכלוסיית העיר והתושבים שהסתתרו בין חומותיה. פריקלס היה בין הנספים. לאחר מותו של פריקלס התחיל [[קליאון]], ממשיך דרכו, לבצר עמדות סביב ה[[פלופונסוס]] ו[[פשיטה|לפשוט]] על חופיו. אחת הפלישות התבצעה ליד [[פילוס]], מקום שבו הוכרעה המלחמה הראשונה. ב[[קרב פילוס]] ו[[קרב ספקטריה]] הכה קליאון את הספרטנים מכה קשה וכ-700 (לפי מקורות אחרים 300–400) [[הופליט]]ים ספרטניים נלכדו באי ספקטרה. מספר הלוחמים שעמד לרשות ספרטה היה נמוך יחסית ולא עלה על כמה אלפים, לכן לא יכלו להרשות לעצמם לאבד כמה מאות לוחמים.

בשנת [[425 לפנה"ס]], לאחר שמצב הנצורים הפך לבלתי נסבל, ביקשו הספרטנים לחתום על חוזה שלום. האתונאים רצו לנצל את ההצלחה ולכן סירבו להצעה הספרטנית. המצביא הספרטני [[ברסידאס]] גייס צבא חדש וכבש את הקולוניה האתונאית ב[[אמפיפוליס]] ששלטה על כמה מכרות כסף שהניבו כ-200 [[טלנט אטי|טלנטים]] בשנה (כמחצית מכלל תקציבה של אתונה). קליאון וברסידאס נהרגו בקרבות לשחרור העמדה האסטרטגית (ראו [[קרב אמפיפוליס]] ).
לאחר מרחץ הדמים הזה, התרצו האתונאים והסכימו לחתום על חוזה שלום ולהחליף את בני הערובה.

==שלום ניקיאס==
{{הפניה לערך מורחב|שלום ניקיאס}}

עם מותם של האתונאי [[קליאון]] והמצביא הספרטני [[בראסידאס]] בקרב אמפיפוליס ב-[[422 לפנה"ס]], היו שני הצדדים בשלים לחתימת הסכם אי-לוחמה, אשר נחתם ב-[[421 לפנה"ס]].

[[שלום ניקיאס]] היה שלום שברירי שנמשך כ-6 שנים, והיה מלא בהתכתשויות בין הניצים. [[ארגוס]], פוליס חזקה בחצי האי [[פלופונסוס]], ששמרה על עצמאות מספרטה, החלה לבחוש בפוליטיקה הפנימית בין ספרטה ובעלות בריתה, ועם עידוד אתונאי הצליחה לגבש קואליציה של המדינות הדמוקרטיות בחצי האי, שכללה את הפולייס החזקות [[מנטיניאה]] ו[[אליס (יוון)|אליס]]. נסיונותיה של ספרטה לפרק את הברית כשלו, ומנהיגותו של [[מלכי ספרטה|מלך ספרטה]] אגיס עמדה במבחן. בטוחים בכוחם, הארגיבים יחד עם בני בריתם, ובסיוע כוח אתונאי קטן תחת פיקודו של [[אלקיביאדס]], החליטו לתקוף את העיר [[טגיאה]], הממוקמת בקרבת ספרטה.

ב[[קרב מנטיניאה]], אחד קרבות היבשה הגדולים של המלחמה, הלאקדמונים (ספרטנים) ובעלי בריתם ניצבו מול [[ארגוס]], אתונה מנטיניאה ו[[ארקאדיה]]. הקרב הסתיים בתבוסה של כוחות ארגוס ובנות בריתה, שאיבדו כ-1,100 חיילים מול כ-300 הרוגים אצל הספרטנים. בעקבות תוצאות הקרב בו איבדו הארגיבים לבדם כ-700 לוחמים, נפל הממשל הדמוקרטי בארגוס, פורקה הברית עם אליס ואתונה, ארגוס החזירה את השטחים עליהם השתלטה וחתמה על חוזה אי-לוחמה עם ספרטה.

==מסע המלחמה לסיציליה==
{{הפניה לערך מורחב|מסע המלחמה האתונאי לסיציליה}}
[[קובץ:SizilienExpedition.png|שמאל|ממוזער|300px|המסע לסיציליה]]
בשנה ה-17 למלחמה, הגיעו לאתונה ידיעות כי בעלות בריתה ב[[סיציליה]] נמצאות תחת מתקפה מצד [[סירקוסאי]]. אנשי סירקוסאי היו [[דורים]] במוצאם (כמו הספרטנים), לעומת האתונאים ובני בריתם בסיציליה שהיו [[איונים]]. לפיכך, חשו האתונאים חובה להגן על אחיהם ובני בריתם באי.

אולם, אתונה לא פעלה מרגשות אחווה בלבד, שכן היו לה תוכניות לשלוט בסיציליה כולה, ובמשאבים העצומים שלה. סירקוזה, העיר הדומיננטית באי, הייתה מבחינתם המכשול העיקרי לשאיפתם זו.

בשלבים האחרונים של ההכנות, הואשם [[אלקיביאדס]], מפקד המבצע, בהשחתת פסלי האלים. אלקיביאדס כפר בהאשמות, ודרש לעמוד לדין ללא דיחוי, אולם האתונאים החליטו לשלוח אותו למסע בכל זאת (אולי משום שחשבו שכך יהיה קל יותר להרשיעו). ואכן, זמן קצר לאחר הגעתו לסיציליה נקרא המפקד האתונאי חזרה כדי לעמוד למשפט. אלקיביאדס, שחשש כי יורשע על לא עוול בכפו, החליט לערוק לצד ספרטה, והדליף את תוכניות הכיבוש של אתונה.

הכוח האתונאי כלל יותר מ-100 ספינות מלחמה, למעלה מ-7,000 [[חיל רגלים]], וכמות זעומה של 30 פרשים, שהתבררו כנחותים בהתמודדות מול חיל הפרשים הסיריקוזי, שהיה גדול ואיכותי יותר. עם נחיתת כוחות אתונה הצטרפו אליהם כוחות של כמה מבעלות בריתה, אולם במקום לתקוף מיד, החליט [[ניקיאס]], המפקד החדש, להשתהות, על מנת לארגן את כוחותיו ובעלות בריתו.

ההתמהמהות האתונאית איפשרה לספרטנים לשלוח עזרה לסיציליה. המצביא הספרטני [[גיליפוס]] הגיע עם תגבורות, גייס כוחות נוספים באי, ובסדרה של קרבות הביס את הכוחות האתונאים ופרץ את המצור.

מלבד הסיוע לסיציליה, פתחו הספרטנים במלחמה יבשתית ביוון. על פי עצתו של אלקיביאדס, הם כבשו את מבצר [[דקליאה]] ליד אתונה ומנעו מאתונאים לקבל אספקה דרך היבשה. לפיכך, כל תנועה הייתה צריכה להיעשות דרך הים, דבר שגרע מהמשאבים האתונאיים.

חברי הליגה הפלופונסית שלחו תגבורות נוספות לסירקוסאי בתקווה לגרש את האתונאים מאדמת סיציליה. במקום לסגת, שלחו האתונאים עוד 100 ספינות ו-5,000 חיילים. בהנהגתו של גיליפוס הצליחו הסירקוסאים ובני בריתם להביס שוב את האתונאים ביבשה, והצי הסירקוסאי, שהוקם בעצת המצביא הספרטני, הטביע את הצי האתונאי, שהגיע לנסות ולחלץ את צבאו של ניקיאס. כוחות אתונה שהיו כעת מנותקים מקווי האספקה, מותשים וללא אפשרות ממשית להימלט, נאלצו להיכנע ונמכרו רובם ככולם לעבדות.

הייתה זאת מכה קשה לאתונה שאבדה כמחצית מבניה בהרפתקה זו.

==התאוששות אתונה==
לאחר התבוסה הקשה בסיציליה, יוונים רבים האמינו שהקיץ הקץ על אתונה, אך הם לא העריכו בצורה נכונה את חוסנה הכלכלי, ואתונה הצליחה להתאושש.

לאחר התבוסה בסיציליה, ספרטה המרידה את רוב בעלות בריתה של אתונה נגדה. בעלות ה'ברית' של אתונה ראו באתונה כח אימפריאליסטי כובש, לא ראו את הברית כברית בין שווים, ולמעשה חיכו להזדמנות נוחה לערוק.
נוסף לכך, האימפריה הפרסית שזכרה לאתונה את המפלות שספגה ממנה, תמכה בספרטה על ידי סובסידיה כספית גדולה (ראו גם [[חוזה מילטוס]]).

אתונה הצליחה לשרוד בגלל מספר סיבות:

# בעלות בריתה של אתונה שמרדו בה היו חסרות כח ממשי אחרי מסע השוד והגזל שאתונאים ניהלו נגדם.
# הליגה הפלופונסית גייסה את ציה באיטיות וגם בניית האוניות החדשות התעכבה.
# המדינות ב[[איוניה]] שמרדו היו זקוקות לסיוע מתמיד נגד פלישה אתונאית אפשרית ולכן חזרו ברב המקרים בלית ברירה לברית האטית-דלית.
# הסיבה הנוספת, ואולי החשובה מכל, הייתה חוסר היעילות הספרטנית בניהול משא ומתן [[דיפלומטיה|דיפלומטי]].

בתחילת המלחמה אתונה שמה בצד 1,000 טלנטים מ-8,000 שהיו לה כמוצא אחרון. הם השתמשו בכסף הזה אחרי התבוסה בסיציליה. (1,000 טלנטים היה סכום עצום. התקציב השנתי של אתונה היה רק 200 טלנטים ואילו תקציב האימפריה שלה רק 400). בעזרת הכסף הזה הצליחו לבנות 100 ספינות ששימשו כבסיס לצי האתונאי החדש. בנוסף ארעה מהפכה [[אוליגרכיה|אוליגרכית]] באתונה ו[[מועצת הארבע מאות|קבוצה בת 400 איש]] תפסה את השלטון. כשהשלטון התחלף, השלום היה אפשרי אך הצי מרד וסירב לשמוע להוראות הארבע מאות. בשנת [[420 לפנה"ס|411 לפנה"ס]] הצי הביס את הספרטנים ב[[קרב סימה|קרב סִימֶה]], הצי בחר באלקיביאדס כמנהיגו והמשיך במלחמה בשמה של אתונה.

אלקיביאדס, אף על פי שהורשע בפשעים נגד האלים ובבגידה, היה בעל אישיות חזקה. הוא מנע התקפה ישירה של הצי על אתונה ובמקום זאת הצליח להחזיר את הדמוקרטיה בעזרת לחץ עקיף, שגרם לחזרת המשטר הדמוקרטי על כנו שנתיים אחרי ההפיכה. הוא גם דחק באתונאים לצאת לקרב נוסף נגד הספרטנים - [[קרב קיזיקוס]]. בקרב זה הוא הצליח להביס את הצי הספרטני ולשקם את הבסיס הכלכלי של האימפריה האתונאית. בין 410 ל-406 אתונה זכתה לניצחון אחרי ניצחון והצליחה להשיב לעצמה את רוב חלקי האימפריה שאבדו לה בגלל המרידות. ההצלחה נזקפה במידה רבה לזכותו של אלקיביאדס.

==הניצחון הספרטני==
למרות הניצחונות, גבר הפילוג באתונה ולאחר ניצחון ספרטני קטן, לא נבחר אלקיביאדס לסטרטגוס והוא ערק שוב. [[ליסנדרוס]], המצביא הספרטני החדש היה בעל סגולות הנדירות אצל הלאקדמונים. הוא הרגיש בנח על סיפונה של ספינת קרב בדיוק כמו בקרב יבשתי והיה בעל קשרים טובים עם הפרסים.

ב[[קרב ארגינוסאי]], שבו איבדו האתונאים 12 ספינות, לא יכלו האתונאים להציל את צוותי האוניות (בכל ספינה שירתו כ-300 איש) בגלל מזג האוויר הסוער. האספה האתונאית האשימה את המצביאים והוציאה את כולם להורג, תוך כדי שהם פוגעים במורל הצי.

ליסנדרוס רצה לנצל את ההזדמנות והפליג לכיוון ה[[הלספונטוס]] (כיום [[דרדנלים]]), על מנת לנתק את אתונה מבסיס אספקת ה[[דגנים|דגן]] שלה ב[[חצי האי קרים]]. ב[[קרב אייגוספוטמוי]] בשנת [[405 לפנה"ס]] הובסו האתונאים בצורה קשה כאשר 168 מספינותיהם טובעו ורק 12 שרדו.

לאחר מצור קצר, ועקב העובדה שלא הגיעה כל אספקה בשל השליטה הספרטנית המוחלטת בים, נכנעו האתונאים בשנת [[404 לפנה"ס]].

==תוצאות==
אף על פי שאתונה הובסה, לא נפגע הבסיס הכלכלי שלה, ולאחר פרק זמן קצר היא הצליחה להשתקם ולחזור לעמדת השפעה בפוליטיקה היוונית. ספרטה הובסה כ-30 שנה לאחר מלחמה זו ב[[קרב לאוקטרה]] על ידי [[אפמינונדס]] ואיבדה את השפעתה. המלחמה הזאת ומלחמות שבאו אחריה פגעו בערי היוונים וכך הפכו אותן לטרף קל ל[[פיליפוס השני]], מלך [[מוקדון]], שהכריע בשנת [[338 לפנה"ס]] את אתונה ו[[תבאי]], מה שהכשיר את הקרקע למסע הכיבושים של בנו, [[אלכסנדר מוקדון]].

מכיוון שמעולם לא נחתם שלום רשמי בין שתי הערים, חתמו בשנת [[1996]] ראש עיריית [[אתונה]] וראש עיריית [[ספרטה]] המודרנית על [[הסכם שלום]] סמלי. באופן רשמי הסתיימה המלחמה 2,427 שנים לאחר שהחלה.

==ראו גם==
*[[לוחמה יוונית בעת העתיקה]]
*[[הצבא הספרטני]]
*[[המלחמה הפלופונסית הראשונה]]

==לקריאה נוספת==
*תוקידידס, '''[[תולדות מלחמת פילופוניס]]'''. תרגם מיוונית והוסיף הערות: [[אלימלך אפשטיין הלוי|א"א הלוי]]. הקדים מבוא: [[אלכסנדר פוקס|א' פוקס]]. ירושלים, [[מוסד ביאליק]], תשי"ט.
*[[קסנופון]], '''[[הלניקה]]'''
*Victor Davis Hanson, A War Like No Other: How the Athenians and Spartans Fought the Peloponnesian War, [[Random House]], NY, 2005

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007540819005171|יוון, היסטוריה, מלחמת פילופוניס, 431-404 לפני הספירה}}
* {{אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

{{המלחמה הפלופונסית}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:המלחמה הפלופונסית|*]]
[[קטגוריה:מלחמות בעת העתיקה|פלופונסית]]