הצגת המקור של הדף "המלחמה העולמית בטרור"

{{סכסוך צבאי
| שם = המלחמה העולמית בטרור
| מערכה =
| מלחמה =
| תמונה = [[קובץ:War on Terror montage1.png|300px]]
| כיתוב = ב[[כיוון השעון]] משמאל למעלה: חורבות [[מגדלי התאומים]], לאחר מתקפת הטרור ב-[[11 בספטמבר]]; חיילי [[צבא ארצות הברית]] עולים על מסוק מדגם [[CH-47 צ'ינוק]] ב[[אפגניסטן]]; חייל אמריקני ו[[מתורגמן]] אפגני ב[[מחוזות אפגניסטן|מחוז]] זאבול שבדרום אפגניסטן; ופיצוץ של [[מכונית תופת]] ב[[בגדאד]], [[עיראק]]
| תאריך התחלה = [[14 בספטמבר]] [[2001]]
| תאריך סיום = [[15 באוגוסט]] [[2021]]
| סוג העימות = מלחמה
| קרב/מלחמה = מלחמה
| קרב לפני =
| קרב אחרי = [[המשבר במזרח התיכון (2023–הווה)]]
| מקום = כלל עולמי
| תוצאה = * נפילת שלטון ה[[טליבאן]] הראשון באפגניסטן ושלטון [[סדאם חוסיין]] בעיראק
* לחימה בארגוני [[טרור אסלאמי]] באפגניסטן, עיראק, פקיסטן, תימן, סומליה ומדינות נוספות
* התבססות חלקית וזמנית של משטרים דמוקרטיים באפגניסטן ובעיראק
* [[נסיגת כוחות ארצות הברית מאפגניסטן (2021)]]
* חיסולם של מנהיגי [[המדינה האסלאמית]] ו[[אל-קאעידה]]
* התפשטות השפעת איראן על המזרח התיכון שהוביל ל[[המשבר במזרח התיכון (2023–הווה)|משבר במזרח התיכון]]
קונפליקטים מתמשכים במסגרת שורה של עימותים צבאיים, לרבות:
* [[המלחמה בצפון-מערב פקיסטן|המלחמה בצפון-מערב פקיסטן (החל מ-2004)]]
| טריטוריות =
| עילה = [[פיגועי 11 בספטמבר]]
| קואורדינטות =
| צד ראשון = *{{דגל|נאט"ו||+}}
* {{דגל|ארצות הברית||+}}
* {{דגל|בריטניה||+}}
* {{דגל|צרפת||+}}
* {{דגל|קנדה||+}}
* {{דגל|גרמניה||+}}
* {{דגל|איטליה||+}}
* {{דגל|טורקיה||+}}
* '''מדינות נוספות:'''
* {{דגל|פקיסטן||+}}
* {{דגל|אוסטרליה||+}}
* {{דגל|ערב הסעודית||+}}
* {{דגל|הודו||+}}
* {{דגל|אינדונזיה||+}}
| צד שני = '''ישויות מדיניות:'''
{{דגל|טליבאן}} [[אפגניסטן]] של ה[[טליבאן]]
[[קובץ:Flag of Iraq (1991-2004).svg|22px]] [[עיראק|עיראק בתקופת סדאם חוסיין]]
'''ארגוני טרור:'''
{{דגל|אל-קאעידה||+}}
* [[אל-קאעידה בחצי האי ערב]]
* [[אל-קאעידה במגרב האסלאמי|אל-קאעידה במגרב]]
* [[אל-ג'מאעה אל-אסלאמיה בדרום מזרח אסיה]]
{{דגל|טליבאן||+}}
[[קובץ:ShababFlag.svg|22px]] [[א-שבאב]]
[[קובץ:Islamic State flag.svg|22px]] [[בוקו חראם]]
[[קובץ:Flag of Lashkar-e-Taiba.svg|22px]] [[לשקאר-א-טייבה]]
[[קובץ:Islamic State flag.svg|22px]] [[המדינה האסלאמית|דאעש]]
| מפקד ראשון =
| מפקד שני =
| כוח ראשון =
| כוח שני =
| הערות =
| מפה = [[קובץ:Battlefields in The Global War on Terror - edit04.png|מרכז|300px]]{{ש}}
{{מקרא|#008000|חברות [[ארגון האמנה הצפון-אטלנטית]] (NATO)}}
{{מקרא|#00FFFF|חברות [[יוזמת לוחמה בטרור חוצה סהרה]] (TSCTI)}}
{{מקרא|#66FF00|מדינות פעילות נוספות}}
{{מקרא|#FF003F|אזורי לחימה מרכזיים}}
[[קובץ:Rond rouge.png|16px]] פיגועי טרור עיקריים: <small>[[ההתקפות על שגרירויות ארצות הברית בקניה ובטנזניה]] (1998) • 2. [[פיגועי 11 בספטמבר]] (2001) • 3. [[פיגועי באלי]] (2002) • 4. [[פיגועי 11 במרץ 2004 במדריד|פיגועי 11 במרץ]] (2004) • 5. [[הפיגועים בלונדון (2005)|פיגועי 7 ביולי]] (2005) • 6. [[מתקפת הטרור במומבאי (2008)]] • 7. [[פיגועי נובמבר 2015 בפריז|פיגועי נובמבר]] (2015)</small>
}}
'''המלחמה העולמית בטרור''' היו סדרת [[מערכה (צבא)|מערכות]] צבאיות שהובילו [[ארצות הברית]] ומדינות נוספות כנגד [[ארגוני טרור]] ומדינות התומכות בטרור לאחר [[פיגועי 11 בספטמבר]] 2001 במשך כעשור. על פיגועים אלו, אשר גרמו למותם של קרוב ל-3,000 אמריקאים, לקח אחריות ארגון [[אל-קאעידה]] בראשותו של [[אוסאמה בן לאדן]], אשר בסיסיו היו בעיקר ב[[אפגניסטן]]. כחודש לאחר הפיגועים קואליציה רחבה של מדינות בראשות ארצות הברית [[מלחמת אפגניסטן (2001–2014)|פלשה לאפגניסטן]], הפילה שם תוך זמן קצר את משטר ה[[טליבאן]] והחלה בלחימה מתמשכת מול כוחות של הטליבאן ואל-קאעידה. את הלחימה הנהיג נשיא ארצות הברית, [[ג'ורג' ווקר בוש]], אשר החליט כשנתיים מאוחר יותר להרחיב את הלחימה גם ל[[עיראק]]. לאחר שגיבש קואליציה מצומצמת יחסית של מדינות, [[הכוחות המזוינים של ארצות הברית|הצבא האמריקני]] הוביל [[מלחמת עיראק|פלישה לעיראק]] שגרמה תוך זמן קצר לנפילת משטרו של [[סדאם חוסיין]]. בדומה למה שקרה באפגניסטן הלחימה בעיראק התפתחה ללחימה מתמשכת בארגוני טרור מקומיים בראשות אל-קאעידה. בשנים הבאות השקיעה ארצות הברית מאמצים משמעותיים בהכרעת ארגוני הטרור באפגניסטן ובעיראק ובביסוס משטרים דמוקרטיים פרו-מערביים יציבים במדינות אלו. במקביל נערכו גם [[מבצע צבאי|מבצעים צבאיים]] מצומצמים יותר באזורים נוספים באסיה ובאפריקה.

לקראת סוף כהונתו של ג'ורג' ווקר בוש היה נראה שארגון אל-קאעידה נחלש משמעותית ושהושגה יציבות מסוימת באפגניסטן ובעיראק, ובתוך כך החלה מגמה של הוצאת הכוחות המערביים ממדינות אלו. בדצמבר [[2011]] השלים נשיא ארצות הברית [[ברק אובמה]] את הוצאת הכוחות האמריקניים מעיראק עד האחרון שבהם. במאי 2013 הכריז אובמה שהמלחמה "בטרור" הגיעה לקיצה, ושרשויות הצבא והמודיעין תפעלנה לא נגד טקטקיה אלא נגד קבוצת רשתות ספציפית שמטרתה להשמיד את ארצות הברית.{{הערה|",Paul D. Shinkman, [https://www.usnews.com/news/articles/2013/05/23/obama-global-war-on-terror-is-over "Obama: 'Global War on Terror' Is Over]}} בדצמבר [[2014]] אובמה גם השלים זאת באפגניסטן, אף ששם ארצות הברית השאירה כוח צבאי קטן. כך שתי מלחמות אלו הגיעו לסיומן, לאחר יותר מעשור של לחימה. מראשית המלחמה העולמית בטרור בשנת 2001 ועד לשנת 2011 נהרגו במהלך הלחימה במזרח התיכון כ-8,000 חיילים מערביים, מרביתם אמריקניים. מלבד כ-3,000 אזרחים אמריקאים שנהרגו ב[[פיגועי 11 בספטמבר 2001]], בפיגועים שהיו מאז נהרגו כ-4,000 אזרחים נוספים במהלך מתקפות של ארגוני טרור כנגד מטרות מערביות ופרו-מערביות. כמו כן במהלך המלחמות והמבצעים השונים שנערכו מאז נהרגו כמה עשרות אלפי פעילי טרור לצד עשרות אלפי אזרחים, כאשר מרבית נפגעים אלו היו באפגניסטן ובעיראק.

אף על פי שהמלחמה העולמית בטרור מזוהה בעיקר עם תקופת כהונתו של ג'ורג' ווקר בוש, נשיא אשר ראה במלחמה זו חלק מהמדיניות הרשמית של הממשל, היא המשיכה גם בימי נשיאותו של ברק אובמה. במהלך כהונתו של אובמה הוצאו כוחות אמריקאיים מעיראק ובשנת 2013 הוכרז הסיום הפורמלי של המלחמה העולמית בטרור. תוך מספר חודשים הוצעו גם מרבית הכוחות מאפגניסטן. תוך זמן קצר מיציאת הכוחות האמריקנים מעיראק נכזבה תקוותם של רבים בעולם והמדינה הידרדרה ל[[מלחמת האזרחים השנייה בעיראק|מלחמת אזרחים כוללת]] שבה היא איבדה הלכה למעשה נתחים משמעותיים משטחה לטובת ארגון הטרור [[המדינה האסלאמית]] (דאעש), ארגון שרבים מאנשיו הם יוצאי ארגון אל-קאעידה. עקב אירועים אלה החליט נשיא ארצות הברית ברק אובמה לחדש את הלחימה האמריקנית במזרח התיכון נגד הטרור האסלאמי, ולצורך כך הוא גיבש קואליציה של מדינות המוציאות לפועל [[מבצע נחישות טבועה|תקיפות אוויריות נגד ארגון המדינה האסלאמית]].

==אטימולוגיה==
ככל הנראה המינוח הרשמי המוקדם ביותר שעסק במלחמה אמריקנית כנגד "הטרור", היה בשנת [[1984]] כאשר ממשלו של רייגן הורה על הקפאת נכסים של מספר ארגוני [[טרור אסלאמי]]. ההוראה ככל הנראה נבעה כתגובה ל[[הפיגועים בבסיסי הכוח הרב-לאומי בביירות|פיגועים בבסיסי הכוח הרב-לאומי בביירות]] באוקטובר [[1983]], פיגועים בהם קיפחו את חייהם 241 חיילים אמריקניים וכמה עשרות נוספים.{{הערה|Silver, Alexandra (18 March 2010). [http://content.time.com/time/nation/article/0,8599,1973131,00.html "How America Became a Surveillance State"]. ''Time Magazine''. Retrieved 26 March 2011.}} בשנים הבאות גורמים שונים בארצות הברית דיברו לא פעם על מאבק או מלחמה או מערכה נגד ארגוני טרור אסלאמיים ואחרים. בשנת [[1997]] אוסאמה בן לאדן, מנהיג ארגון הטרור [[אל-קאעידה]], הכריז מצידו על "ג'יהאד - מלחמת קודש - על ממשלת ארצות הברית", ובכך הגדיר את המצב בינו לבין ארצות הברית כמלחמה.{{הערה| [http://edition.cnn.com/WORLD/africa/9808/28/bin.laden.connection/index.html?_s=PM:WORLD Osama bin Laden's 'holy war' began years ago]. ''CNN''. Retrieved 28 August 1998.}} כשנה לאחר מכן ארגונו של בן לאדן [[ההתקפות על שגרירויות ארצות הברית בקניה ובטנזניה|פוצץ את שגרירויות ארצות הברית בקניה ובטנזניה]], וכשלוש שנים לאחר מכן הוציא לפועל גם את פיגועי 11 בספטמבר 2001 - פיגועים שרק בעקבותיהם הפכה המלחמה העולמית בטרור ליסוד חשוב במדיניות החוץ של ארצות הברית. בעקבות הפיגועים נשיא ארצות הברית [[ג'ורג' ווקר בוש]] הציג את הפיגועים כחלק ממלחמה בין המערב לארגוני הטרור וב-[[16 בספטמבר]] [[2001]], ממעונו ב[[קמפ דייוויד]], הוא הכריז על תחילתה של "מלחמה בטרור";{{הערה|שם=Bush enters Mideast's rhetorical minefield|Jonathan Lyons, [http://hv.greenspun.com/bboard/q-and-a-fetch-msg.tcl?msg_id=006SM3 "Bush enters Mideast's rhetorical minefield"] (Reuters: 21 September 2001). ''Greenspun.com''}} רעיון אותו ניסח בצורה בהירה יותר בנאומו בפני שני בתי הקונגרס ב-[[20 בספטמבר]] אותה השנה.{{הערה|שם=שם|1=[http://edition.cnn.com/2001/US/09/20/gen.bush.transcript/ "Transcript of President Bush's address"]. CNN. 20 September 2001.}}

המלחמה העולמית בטרור מכונה גם בשמות רבים נוספים, כגון "מלחמת העולם השלישית",{{הערה|[https://web.archive.org/web/20110204112337/http://www.abc.net.au/news/newsitems/200605/s1632213.htm "Bush likens 'war on terror' to WWIII"]. ABC News Online – Abc.net.au. 6 May 2006. Archived from the original on 4 February 2011. Retrieved 26 March 2011.}}{{הערה|Thomas L. Friedman (13 September 2009). [http://www.nytimes.com/2001/09/13/opinion/foreign-affairs-world-war-iii.html?sec=&spon=&pagewanted=all "Foreign Affairs; World War III"]. ''The New York Times''. Retrieved 10 November 2009.}}{{הערה|[https://web.archive.org/web/20121026154658/http://articles.nydailynews.com/2004-03-12/news/18257093_1_al-qaeda-mayor-bloomberg-basque "World War II Strikes Spain"]. ''Daily News'' (New York). 12 March 2004. Archived from the original on 2012-10-26. Retrieved 10 November 2009.}} "מלחמת העולם הרביעית" (לאחר [[המלחמה הקרה]] כ[[מלחמת עולם]]),{{הערה|Charles Feldman and Stan Wilson (3 April 2003). [https://web.archive.org/web/20080727025549/http://www.cnn.com/2003/US/04/03/sprj.irq.woolsey.world.war/index.html "Ex-CIA director: U.S. faces 'World War IV'"]. ''CNN''. Archived from the original on 27 July 2008.}}{{הערה|{{הטלגרף|Julian Coman|'We want them to be nervous' (That means you Ali, Bashar and Kim)|news/worldnews/middleeast/syria/1427428/We-want-them-to-be-nervous-That-means-you-Ali-Bashar-and-Kim.html|13 April 2003}}}}{{הערה|Elio A. Cohen (20 November 2001). [https://web.archive.org/web/20040406043752/http://www.opinionjournal.com/editorial/feature.html?id=95001493 "World War IV"]. ''The Wall Street Journal''. Archived from the original on 6 April 2004. Retrieved 9 November 2009.}} "המלחמה של בוש",{{הערה|Thompson, Mark (26 December 2008). [http://content.time.com/time/nation/article/0,8599,1868367,00.html "The $1 Trillion Bill for Bush's War on Terror"]. ''TIME''. Retrieved 26 March 2011.}}{{הערה|Priest, Dana (23 January 2009). [http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2009/01/22/AR2009012203929.html "Bush's 'War' On Terror Comes to a Sudden End"]. ''The Washington Post''. Retrieved 26 March 2011.}}{{הערה|[http://www.cbsnews.com/news/bushs-war-on-terror-shifting-targets/ "Bush's War On Terror Shifting Targets"]. ''CBS News''. 28 January 2008. Retrieved 26 March 2011.}} "המלחמה הארוכה",{{הערה|[https://web.archive.org/web/20050909202409/http://www.heritage.org/Press/Commentary/ed090803a.cfm "The Long War Against Terrorism"]. Web.archive.org. 9 September 2005. Archived from the original on 9 September 2005. Retrieved 2 January 2012.}}{{הערה|Brownstein, Ronald (6 March 2015). [http://www.nationaljournal.com/politics/2015/03/06/Long-War "The Long War"]. ''National Journal'' (Atlantic Media). Retrieved 10 March 2015.}}{{הערה|[http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2006/02/02/AR2006020202242.html "Abizaid Credited With Popularizing the Term 'Long War'"], 3 February 2006: Washington Post traces history of the phrase "Long War" [1]}} ו"המלחמה נגד אל-קאעידה".{{הערה|Sulmasy, Glenn (20 February 2007). [http://www.sfgate.com/opinion/openforum/article/War-on-al-Qaeda-2647548.php "A new look for the war on al Qaeda"]. ''The San Francisco Chronicle''.}} הכינויים השונים זוכים לפרשנויות שונות ולעיתים הם עוסקים במשמעויות דומות שאינן זהות לגמרי.

באפריל [[2007]], בשלהי כהונתו של [[ראש ממשלת בריטניה]] [[טוני בלייר]], ממשלתו הודיעה בפומבי כי היא נוטשת את השימוש במונח "המלחמה בטרור", ביטוי אותו היא מצאה לדבריה יותר מזיק מאשר מועיל.{{הערה|Reynolds, Paul (17 April 2007). [http://news.bbc.co.uk/2/hi/uk_news/politics/6562709.stm "Declining use of 'war on terror'"]. ''BBC''.}} בהרצאה בשנת [[2011]] ראש ארגון ה-[[MI5]] כפר בהגדרה של העימות עם ארגוני הטרור כ"מלחמה", וציין כי פיגועי 11 בספטמבר היוו "[[פשע]], לא אקט של מלחמה", והוא הוסיף ש"אף פעם לא הרגשתי שההגדרה הזאת [של מלחמה] מסייעת ל[[לחימה בטרור]]".{{הערה|Norton-Taylor, Richard (2 September 2011). [http://www.theguardian.com/uk/2011/sep/02/mi5-war-on-terror-criticism "MI5 former chief decries 'war on terror'"]. ''The Guardian'' (London).}} באיחור מה לאחר בריטניה, עם עזיבתו של ג'ורג' ווקר בוש את הבית הלבן גם ארצות הברית החלה להפסיק להגדיר את מצב העניינים כמלחמה. במרץ [[2009]], [[משרד ההגנה האמריקני]] הורה להחליף במסמכים רשמיים את המונח "המלחמה העולמית בטרור" בביטוי חדש בשם "מבצעי החירום בחו"ל" (Overseas Contingency Operation, OCO),{{הערה|Scott Wilson and Al Kamen (25 March 2009). [http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2009/03/24/AR2009032402818.html "'Global War On Terror' Is Given New Name"]. ''The Washington Post''. p. A04. Retrieved 14 September 2014.}} כאשר המטרות המקוריות של המערכה שהגדיר ג'ורג' ווקר בוש נשמרו והוגדרו כלחימה בטרור תוך התמקדות בארגון [[אל-קאעידה]] לצד הקמה של בריתות כנגד הטרור הבינלאומי.{{הערה|Jai Singh and Ajay Singh, [http://smallwarsjournal.com/printpdf/13142 "The War on Terror – Over?"], ''Small Wars Journal'', 28 August 2012.}}{{הערה|David Kravets, [http://www.wired.com/2012/09/bush-obama-war-on-terror/ "Former CIA Chief: Obama's War on Terror Same as Bush's, But With More Killing"], ''Wired'', 10 September 2012.}}

==רקע==
[[קובץ:August 1985 Muja.jpg|250px|ממוזער|לוחמי [[מוג'אהדין]] באפגניסטן באמצע [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]]. מארגוני טרור אלו שהתבססו באפגניסטן צמחו לימים הארגונים [[אל-קאעידה]] ו[[טליבאן]]]]
{{ערך מורחב|ערכים=[[טרור אסלאמי]], [[אל-קאעידה]]}}
לצד [[ארגוני טרור|ארגוני]] [[טרור אסלאמי]]ם שונים אשר קנו לעצמם שם בינלאומי במחצית השנייה של [[המאה ה-20]], בלט ארגון [[אל-קאעידה]]. את מקורותיו של ארגון טרור זה נהוג לנעוץ ב[[מלחמת אפגניסטן (ברית המועצות)|מלחמה הסובייטית באפגניסטן]] לאורך [[שנות ה-80 של המאה ה-20]]. במסגרת מלחמה זו פלשה [[ברית המועצות]] ל[[אפגניסטן]] במטרה לבסס במקום משטר [[קומוניזם|קומוניסטי]]. כנגד פלישה זאת מדינות שונות ב[[הגוש המערבי|גוש המערבי]] כגון [[ארצות הברית]], [[בריטניה]], [[ערב הסעודית]] ו[[פקיסטן]] העניקו תמיכה כלכלית וצבאית ללוחמים אפגנים [[אסלאמיזם|אסלאמיסטים]] אשר זכו במערב לשם לוחמי ה[[מוג'אהדין]]. לוחמים אלו ניהולו מלחמת [[גרילה]] מול כוחות ברית המועצות, ובכך שירת הדבר לדידם של גורמים רבים במערב את האינטרסים שלו תחת מאמציו להחליש את ברית המועצות במסגרת [[המלחמה הקרה]]. באותן השנים היגר [[אוסאמה בן לאדן]] לאפגניסטן, קבע שם את מקומו, ועד מהרה הפך לעומד בראשו של ארגון אל-קאעידה שהיה אחד הארגונים שלחמו בסובייטים. בשנים שלאחר המלחמה באפגניסטן, החל ארגונו של בן לאדן לבסס עצמו כארגון מאומן, מלוכד ומצויד, ובמקביל החל להוציא פעולות טרור נגד מי שהוגדרו כאויבי האסלאם. בשנת [[1996]], השתלט ארגון ה[[טליבאן]] על אפגניסטן, והחל ליישם במדינה את חוקי ה[[שריעה]], ובמקביל לתת מקלט, תמיכה ומרחבי אימונים לארגוני טרור אסלאמיים שונים, בדגש על ארגון אל-קאעידה. ארגון זה, הקים תשתית שלמה באפגניסטן, אשר כללה עשרות בסיסי אימונים.{{הערה|Bergen, Peter (2006). ''The Osama Bin Laden I Know: An Oral History of Al-Qaeda's Leader''. Free Press. pp. 60–61.}}{{הערה|Cooley, John K. (Spring 2003). [http://web.archive.org/web/20080219234628/http://findarticles.com/p/articles/mi_qa3996/is_200304/ai_n9199132 "Unholy Wars: Afghanistan, America and International Terrorism"] (reprint). ''Demokratizatsiya''. Archived from [http://www.search.com/search the original] on 19 February 2008.}}

לאורך [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] ארגון אל-קאעידה הוציא לפועל שורה ארוכה של מתקפות טרור איכותיות ואפקטיביות, המיועדות בעיקר כנגד יעדים אמריקניים. כך למשל ב-[[26 בפברואר]] [[1993]], הארגון ביצע [[הפיגוע במגדלי התאומים (1993)|ניסיון ראשון]] למוטט את [[מגדלי התאומים]] ב[[ניו יורק]] באמצעות משאית-תופת שהתפוצצה בחניון התת-קרקעי של מגדל מספר 1 ב[[מרכז הסחר העולמי]]. 6 אזרחים נהרגו ויותר מ-1000 נפצעו.{{הערה|Van Voris, Bob; Hurtado, Patricia (April 4, 2011). [https://web.archive.org/web/20110417023034/http://www.businessweek.com/news/2011-04-04/khalid-sheikh-mohammed-terror-indictment-unsealed-dismissed.html "Khalid Sheikh Mohammed Terror Indictment Unsealed, Dismissed"]. ''BusinessWeek''. Archived from the original on 2011-04-17. Retrieved 2011-09-03.}} לאחר מספר שנות רגיעה, ב-[[7 באוגוסט]] [[1998]], ביצע הארגון [[ההתקפות על שגרירויות ארצות הברית בקניה ובטנזניה|פיגוע גדול ממדים בשגרירויות האמריקניות בניירובי, בירת קניה, ובדאר א-סלאם, בירת טנזניה]]. בפיגועים אלו נרצחו 224 בני אדם לרבות 12 אמריקניים, ונפצעו למעלה מ־4,000.{{הערה| [http://edition.cnn.com/2013/10/06/world/africa/africa-embassy-bombings-fast-facts/ 1998 U.S. Embassies in Africa Bombings Fast Facts]. ''CNN''. Retrieved 27 July 2015.}}

==פרוץ המלחמה העולמית בטרור (2001–2002)==
[[קובץ:National Park Service 9-11 Statue of Liberty and WTC fire.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מגדלי התאומים בוערים בעת [[פיגועי 11 בספטמבר]] על רקע [[פסל החירות]]]]
[[קובץ:President George W. Bush address to the nation and joint session of Congress Sept. 20.jpg|ממוזער|190px|נאומו של [[נשיא ארצות הברית]], [[ג'ורג' ווקר בוש|ג'ורג' בוש]] במושב המשותף של הקונגרס האמריקאי מספר ימים לאחר פיגועי 11 בספטמבר, ב-[[20 בספטמבר]] [[2001]], במהלכו דרש משלטון ה[[טליבאן]] ב[[אפגניסטן]] להסגיר את [[אוסאמה בן לאדן]] ולפרק את הבסיסים של ארגון אל קאעידה. בנאומו אמר: "הם ימסרו לנו את הטרוריסטים או שהם יחלקו אתם את גורלם"]]

===פיגועי 11 בספטמבר===
{{ערך מורחב|פיגועי 11 בספטמבר}}
בבוקרו של יום שלישי, [[11 בספטמבר]] [[2001]], תשעה עשר טרוריסטים שהשתייכו לארגון [[אל-קאעידה]] חטפו ארבעה מטוסי נוסעים שהמריאו מנמלי תעופה שונים בצפון מזרח ארצות הברית. תחילה, הטיסו החוטפים שניים מהמטוסים, [[טיסה 175 של יונייטד איירליינס]] ו[[טיסה 11 של אמריקן איירליינס]], לעבר מגדלי התאומים שב[[מרכז הסחר העולמי]] שבעיר [[ניו יורק]] וריסקו את המטוסים החטופים לתוכם. 147 נוסעי המטוסים נהרגו, בתוך פחות משעתיים שני המגדלים קרסו ובכך הביאו להרג של 2,192 אזרחים, 343 כבאים ו-71 שוטרים.
כמו כן ריסקו החוטפים את [[טיסה 77 של אמריקן איירליינס]] אל תוך הצלע השמאלית של בניין [[הפנטגון]] ב[[מחוז ארלינגטון|ארלינגטון]] הסמוכה ל[[וושינגטון די. סי.|וושינגטון הבירה]], כאשר כתוצאה מכך מוסב נזק משמעותי למבנה ונהרגים כל 59 נוסעי המטוס לצד 70 אזרחים ו-55 אנשי צבא על הקרקע. בנוסף הם תכננו לרסק את המטוס הרביעי, [[טיסה 93 של יונייטד איירליינס]], אל תוך [[בניין הקפיטול]], אך המטוס התרסק לבסוף בשדה פתוח ליד שנקסוויל, [[פנסילבניה]], לאחר מאבק בין נוסעי המטוס לחוטפיו, כאשר כל 39 הנוסעים נהרגים. בסיכומו של דבר נספו באירועים 2,977 בני אדם, דבר אשר הופך אירועים אלו למתקפת הטרור הגדולה ביותר בהיסטוריה, ולהתקפה הקטלנית ביותר שספגה ארצות הברית על אדמתה מאז [[המתקפה על פרל הארבור|המתקפה היפנית על פרל הארבור]] בדצמבר [[1941]].{{הערה|Holmes, Stephen (2006). "Al Qaeda, 11 September 2001". In Diego Gambetta. ''Making sense of suicide missions''. Oxford University Press. {{ISBN|978-0-19-929797-9}}.}}{{הערה|Matthew J. Morgan (August 4, 2009). ''The Impact of 9/11 on Politics and War: The Day that Changed Everything?''. Palgrave Macmillan. p. 222. {{ISBN|0-2306-07632}}.}}

מיד לאחר הפיגועים גורמי ממשל בארצות הברית הצביעו על ארגון אל-קאעידה כחשוד העיקרי באחריות להם, כאשר הם רואים בפיגועים המשך ישיר למתקפות הטרור שהוציא הארגון כנגד מטרות אמריקניות לאורך כל [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]]. בעוד בתחילה מנהיג ארגון אל-קאעידה [[אוסמה בן-לאדן]] הכחיש קשר לאירועים, כשלוש שנים מאוחר יותר הוא לקח אחריות מלאה על הפיגועים, כאשר הוא מציין שה[[עילה למלחמה|עילות]] שהביאו אותו להוציא אותם לפועל כוללות את התמיכה האמריקאית בישראל, נוכחותם של חיילים אמריקניים על אדמת [[ערב הסעודית]] וה[[סנקציות]] שהטילה ארצות הברית נגד משטרו של [[סאדם חוסיין]] ב[[עיראק]].{{הערה|[http://www.cbc.ca/news/world/bin-laden-claims-responsibility-for-9-11-1.513654 "Bin Laden claims responsibility for 9/11"]. CBC News. October 29, 2004. Retrieved 2011-09-01. Al-Qaeda leader Osama bin Laden appeared in a new message aired on an Arabic TV station Friday night, for the first time claiming direct responsibility for the 2001 attacks against the United States.}} יום לאחר הפיגועים, ב-[[12 בספטמבר]], התכנסה מועצת [[נאט"ו]] והכריזה שתקיפת ארצות הברית משמעותה תקיפה על כל המדינות החברות בנאט"ו, ועל כן התגובה תהא בהתאם. הצהרה זו גרמה להחלת סעיף 5 באמנת נאט"ו בפעם הראשונה מאז שנכתב ב[[המלחמה הקרה|מלחמה הקרה]].{{הערה|[http://www.nato.int/docu/pr/2001/p01-124e.htm "Statement by the North Atlantic Council"]. NATO. September 15, 2001. Retrieved 2011-09-04.}} לצד מעורבות של אל-קאעידה רבים בארצות הברית גם הצביעו על סדאם חוסיין כאחראי אפשרי לפיגועים, וכבר בצהרי 11 בספטמבר מזכיר ההגנה [[דונלד ראמספלד]] הורה לעובדיו לבדוק האם יש ראיות למעורבות עיראקית בתכנון ובביצוע הפיגועים, על מנת לבחון האם עומד צידוק נוח לתקיפת עיראק כתגובה.{{הערה|Written, produced and directed by Michael Kirk, produced and reported by Jim Gilmore (March 24–25, 2008). [http://www.pbs.org/wgbh/pages/frontline/bushswar/ "Bush's War"]. ''FRONTLINE''. Transcript. Event occurs at 8:40. PBS. WGBH. Retrieved 2011-09-04.}} בפגישה ב[[קמפ דייוויד]] כארבעה ימים לאחר מכן שלל הנשיא בוש את היוזמה לתקוף את עיראק.{{הערה|9/11 [http://avalon.law.yale.edu/sept11/911Report.pdf Commission Report], pp. 334-336}}

אף על פי שממשל בוש התמהמהה בהצגת אופייה של התגובה הצפויה, הוא הקפיד להבהיר שתגובה צבאית בוא תבוא. יום לאחר הפגישה בקמפ דייוויד, ב-[[16 בספטמבר]], הכריז ג'ורג' ווקר בוש על תחילתה של "מלחמה בטרור",{{הערה|שם=Bush enters Mideast's rhetorical minefield}} רעיון אותו ניסח בצורה נרחבת בנאומו בפני שני בתי הקונגרס ב-[[20 בספטמבר]] אותה השנה.{{הערה|שם=שם}} כבר בתחילת נאום זה הכריז בוש: "אנחנו הולכים להביא את אויבינו לצדק, או שאת הצדק נביא לאויבינו. הצדק ייעשה". בהמשך קבע בוש שהראיות קושרות את הפיגועים לארגון אל-קאעידה. האו הוסיף שאף על פי שטרוריסטים המזוהים עם הארגון פרוסים ביותר מ-60 מדינות, עיקר התשתיות ל הארגון נמצאים ב[[אפגניסטן]], מדינה המצויה תחת שלטון ה[[טליבאן]]. לאחר שתיאר את ההפרות השיטתיות של [[זכויות האדם]] באפגניסטן, בוש טען שמתוקף כך שהטליבאן נותן חסות לארגון אל-קאעידה הוא נושא באחריות לפיגועים, ומיד החל להציב עבורם שורה של דרישות: הסגרת הטרוריסטים באפגניסטן לרבות אוסאמה בן לאדן לארצות הברית, שחרור אזרחים זרים הכלואים באפגניסטן, ופירוק מיידי של ארגוני הטרור במדינה. לסיום הוא הוסיף ש"דרישות אלה אינן פתוחות למשא ומתן", ובהמשך הכריז גם ש"הם (הטליבאן) ימסרו לנו את הטרוריסטים או שהם יחלקו אתם את גורלם". עוד אמר בוש ש"המלחמה שלנו בטרור מתחילה עם אל-קאעידה, אבל היא לא תיגמר שם. היא לא תיגמר עד שכל ארגוני הטרור יעצרו וינוצחו." בוש הוסיף שהמלחמה תהיה ארוכה, תכלול אמצעים מגוונים, ותציב על הכוונת לא רק ארגוני טרור אלא גם מדינות המגבות אותן, היות ש"כל המדינות צריכות לקבל החלטה - או שאתם איתנו או שאתם עם הטרוריסטים". לבסוף קרה לכל מדינות העולם להצטרף למאבקה של ארצות הברית למען שלום העולם וחירותו.{{הערה|eMediaMillWorks (20 September 2001). [http://www.washingtonpost.com/wp-srv/nation/specials/attacked/transcripts/bushaddress_092001.html "Text: President Bush Addresses the Nation"]. ''The Washington Post''.}}

===הפלישה לאפגניסטן===
[[קובץ:Defense.gov News Photo 070725-A-6849A-473.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חיילי [[צבא ארצות הברית]] מסיירים במחוז קונאר שבמזרח אפגניסטן, יולי 2006]]
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[מלחמת אפגניסטן (2001–2014)|מלחמת אפגניסטן]]}}
{{להשלים|נושא=מדינות אמריקה}}
מלחמת אפגניסטן, המכונה על ידי [[צבא ארצות הברית]] "מבצע חירות מתמשכת", היא [[מלחמה]] שיזמה [[ארצות הברית]] בעקבות [[פיגועי 11 בספטמבר]], שהעלו את [[אפגניסטן]] כחשודה העיקרית במתן בסיסים ל[[אוסאמה בן לאדן]] ולארגון הטרור [[אל-קאעידה]]. במסגרתה נכבשה אפגניסטן והופל שלטון ה[[טליבאן]] שהתקיים בה.

ארצות הברית קיבלה תמיכה וגיבוי בינלאומיים רחבים, ובין היתר [[הברית הצפון אטלנטית]] - נאט"ו - הפעילה לראשונה מאז הקמתה את סעיף מספר 5 באמנתה, לפיו תקיפה באחת המדינות החברות בברית משמעה פגיעה בכל המדינות החברות בה. בנוסף לכך, מדינות רבות כדוגמת [[הרפובליקה העממית של סין|סין]], [[רוסיה]], ו[[הודו]] הציעו שיתוף פעולה מודיעיני (ורוסיה אף שלחה כסיוע כוחות [[ספצנאז]] של [[פסק"ן|השירות הפדרלי ללוחמה בסמים]]), או כדוגמת [[יפן]] ו[[קוריאה הדרומית]] שהציעו שיתוף פעולה צבאי ורפואי. אחד הביטויים לתמיכה ולגיבוי הרחבים ניתן למצוא בקואליציית "[[כוח הסיוע הביטחוני הבינלאומי|ISAF]]", שהוקם על ידי [[מועצת הביטחון]] של ה[[או"ם]] ב-[[20 בדצמבר]] [[2001]] ומטרתו לשמור על הביטחון והפיתוח של אפגניסטן לאחר מפלת שלטון הטליבאן בה.

לאחר הפלת שלטון הטליבאן וכיבוש הבירה [[קאבול]], הוקם שלטון חדש שהתבסס על [[הברית הצפונית]] (איגוד של ארגונים המתנגדים לטליבאן וששלטו באפגניסטן לפני שהארגון השתלט עליה). הקואליציה בראשות ארצות הברית מנסה לייצב את המדינה על ידי ביסוס משטר דמוקרטי בה ועל ידי חיזוק צבאה כדי שיוכל להתמודד עם ארגוני הטרור. בנוסף לכך, הקואליציה עוסקת בפעולות ביטחון שוטף במדינה שכוללות לחימה במעוזי טליבאן החוזרים ומתגבשים במקומות שונים במדינה (הדבר נגרם עקב היעדר צבא חזק שישליט סדר במדינה).

==התרחבות הלחימה (2002–2007)==
===הפלישה לעיראק===
[[קובץ:L company 3rd Battalion 3rd Marines search house.jpg|250px|ממוזער|[[חיל הנחתים של ארצות הברית|נחתים אמריקניים]] בפעילות מבצעית במחוז [[אל-אנבר]] שבמערב עיראק, יוני 2006]]
{{הפניה לערך מורחב|מלחמת עיראק}}
{{להשלים|נושא=מדינות אמריקה}}
מלחמת עיראק או מלחמת המפרץ השנייה (השם הרשמי ב[[צבא ארצות הברית]] הוא מבצע חופש לעיראק) הייתה פלישה של חילות קואליציה של מדינות ([[כוח רב לאומי]] - עיראק, MNF–I) בראשות ארצות הברית ו[[בריטניה]] ובדחיפת [[ג'ורג' ווקר בוש|ג'ורג' בוש]], ל[[עיראק]], בשנת [[2003]], כדי להפיל את משטרו של [[סדאם חוסיין]]. עיקר הלחימה נמשך שלושה שבועות, החל מ-[[20 במרץ]] 2003. ההערכות לגבי מספר הנפגעים בשלב זה נעות סביב עשרת־אלפים [[אזרח (דיני מלחמה)|אזרחים]] עיראקים, כמה עשרות אלפים של חיילים עיראקיים, ו-172 מחיילי הכוחות התוקפים.{{הערה|1=בסיכום חודשי מרץ-אפריל 2003: [http://www.icasualties.org/Iraq/ByMonth.aspx Iraq Coalition Casualties: Fatalities by Year and Month], באתר iCasualties}} בכמה מובנים, זהו חלקה השני של [[מלחמת המפרץ]] שהתרחשה ב-[[1991]]. לאחר המלחמה נותרו כוחות הקואליציה בעיראק ונאבקו בכוחות [[גרילה]] מקומיים, במאבק שנמשך עד [[15 בדצמבר]] [[2011]],{{הערה|1=[http://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2010/08/18/AR2010081805644.htmlOperation Iraqi Freedom ends as last combat soldiers leave Baghdad]}} עת הכריזה ארצות הברית רשמית על סיום מעורבותה הצבאית בעיראק. בתשע שנות לחימה אלה, נמנו 4,500 הרוגים אמריקאים וכ-100,000 הרוגים עיראקים.{{הערה|{{הארץ|נטשה מוזגוביה|ארצות הברית סיימה את הלחימה בעיראק|1.1592389|15 בדצמבר 2011}}}}

===מזרח אפריקה===
[[קובץ:Operation Enduring Freedom - djibouti2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חיילי [[צבא ארצות הברית]] ולוחמי שייטת צרפתיים בחופי [[ג'יבוטי]], יוני [[2004]]]]
{{להשלים|נושא=מדינות אמריקה}}
"מבצע חירות מתמשכת - קרן אפריקה" (OEF-HOA), הוא מבצע שמטרתו הוגדרה כמלחמה בטרור וב[[שוד ימי|פיראטיות]] ב[[קרן אפריקה]] בדגש על [[סומליה]].{{הערה|[http://web.archive.org/web/20070109185740/http://www.eucom.mil/english/Operations/main.asp "EUCOM: Operations and Initiatives"]. United States European Command. Archived from the original on 9 January 2007. Retrieved 6 February 2007.}} המבצע הוצא לפועל על ידי כוח מיוחד שהוקם על ידי האמריקנים לצורך העניין - [[כוח המשימה המשולב לקרן אפריקה]] (CJTF-HOA).{{הערה|[http://www.foxnews.com/story/2008/09/30/africans-fear-hidden-us-agenda-in-new-approach-to-africom/ "Africans Fear Hidden U.S. Agenda in New Approach to Africom"]. Associated Press. 2008-09-30. Retrieved 2008-09-30.}} לצד כוח זה, השתתפו בפעילות במקום גם כוחותיהם הצבאיים של מספר מחברותיה של [[ברית נאט"ו]] ומספר מדינות מקומיות: סומליה, [[אתיופיה]], [[קניה]] ו[[ג'יבוטי]].{{הערה|[http://www.africom.mil/NEWSROOM/Article/7170/joint-force-core-staff-taking-reins-in-horn-of-afr "CJTF-HOA Factsheet"]. Hoa.africom.mil. Retrieved 26 January 2012.}} כוח נוסף שפועל במסגרת המבצע, הוא הכוח הימי הרב לאומי [[כוח משימה משולב מספר 150]] - כוח שהוא למעשה שלוחה של כוחות הקואליציה הפרו-אמריקנית ב[[מלחמת עיראק]], כאשר תפקידו לצד לוחמה נגד הפיראטיות באזור, הוא אבטחה ספציפית של [[מפרץ עדן]], על-מנת לאפשר זרימה סדירה של ציוד, סחורות וכוח אדם מארצות הברית ואירופה לעיראק.{{הערה|[http://web.archive.org/web/20070109205251/http://www.defenselink.mil/news/Apr2006/20060424_4907.html "Pakistani Admiral Takes Command of Regional Maritime Task Force"]. United States Navy. 24 April 2006. Archived from the original on 9 January 2007. Retrieved 11 January 2007.}} הכוח מורכב בעיקר מצבאותיהם של [[ארצות הברית]], [[קנדה]], [[צרפת]], [[בריטניה]], [[גרמניה]], [[דנמרק]] ו[[יפן]].{{הערה|http://jp.dk/udland/article1415216.ece}}

במהלך הלחימה במקום, תעשיית הפיראטיות באזור ספגה מכה קשה אך לא מוגרה לחלוטין, כלי שיט רבים שנכנסו לסכנת [[שוד ימי|שוד]] חולצו על ידי הכוחות הצבאיים שבמקום ובסיסי פיראטים וכלי שיט של גורמים מעין אלו הותקפו.{{הערה|1=[http://web.archive.org/web/20080227091451/http://www.centcom.mil/sites/uscentcom2/Lists/Current+Press+Releases/DispForm.aspx?ID=2596 "Suspected Pirates Captured Off Somali Coast"]. United States Central Command. 22 January 2007. Archived from the original on 27 February 2008. Retrieved 3 November 2007.}}{{הערה|[http://www.manw.nato.int/pdf/Press%20Releases%202012/Ocean%20Shield/OOS%202012%2001.pdf "NATO Task Force Neutralizes Two Pirate Mother Ships"]. NATO. 8 January 2012.}}{{הערה|[http://www.bbc.co.uk/news/world-africa-17195162 "Denmark Piracy Raid off Somalia Leaves Two Dead"]. BBC. 28 February 2012.}}{{הערה|[http://www.manw.nato.int/pdf/Press%20Releases%202012/Ocean%20Shield/OOS%202012%2002.pdf "NATO Warship Disrupts Another Pirate Ship"]. NATO. 13 January 2012.}} במסגרת המלחמה בטרור שבאזור, ובעיקר בארגון [[אל שבאב]] - מאות טרוריסטים נהרגו או נעצרו, ורבות מתשתיות ובסיסי הטרור במקום הושמדו.

במהלך כלל הלחימה במקום, 29 חיילים אמריקניים נהרגו.{{הערה|שם=שם1|1=[http://www.icasualties.org/OEF/Fatalities.aspx "Operation Enduring Freedom, Djibouti, Fatalities"]. iCasualties. 19 September 2011. Retrieved 19 September 2011. (Note: apply filter for ''Country of Death = Djibouti'')}}{{הערה|שם=שם2|1=[http://www.icasualties.org/OEF/Fatalities.aspx "Operation Enduring Freedom, Kenya, Fatalities"]. iCasualties. 19 September 2011. Retrieved 19 September 2011. (Note: apply filter for ''Country of Death = Kenya'')}}{{הערה|שם=שם3|1=[http://www.icasualties.org/OEF/Fatalities.aspx "Operation Enduring Freedom, Ethiopia, Fatalities"]. iCasualties. 19 September 2011. Retrieved 19 September 2011. (Note: apply filter for ''Country of Death = Ethiopia'')}}{{הערה|שם=שם4|1=[http://www.icasualties.org/OEF/Fatalities.aspx "Operation Enduring Freedom, Fatalities"]. iCasualties. 19 September 2011. Retrieved 19 September 2011. (Note: apply filter for ''Country of Death accordingly'')}}{{הערה|שם=שם5|1=[http://www.voanews.com/content/plane-crash-kills-four-us-military-personnel-in-djibouti-139705903/175040.html Plane crash kills four US military personnel in Djibouti] – Voice of America, 20 February 2012}}{{הערה|שם=שם6|1=[http://www.africom.mil/NEWSROOM/Article/8815/statement-us-aircraft-crashes-in-djibouti-four-fat STATEMENT: U.S. Aircraft Crashes in Djibouti, Four Fatalities] – AFRICOM.mil, 19 February 2012}} מנגד, 110-158 טרוריסטים ו[[שוד ימי לחופי סומליה|פיראטים]] נהרגו אף הם{{הערה|שם=שם7|1=Chris Woods (22 February 2012). [http://www.thebureauinvestigates.com/2012/02/22/militants-and-civilians-killed-in-up-to-20-us-somalia-strikes-new-study-shows/ "Militants and civilians killed in multiple US Somalia strikes"]. Bureau of Investigative Journalism. Retrieved 2 April 2013.}} ויותר מ-1,200 טרוריסטים ופיראטים נעצרו.{{הערה|שם=שם8|1=Marthe Van Der Wolf (20 March 2013). [http://www.voanews.com/content/group_envisions_legal_plan_to_prosecute_somali_pirates/1625099.html "Group Envisions Legal Plan to Prosecute Somali Pirates"]. ''Voice of America''.}}

===מערב אפריקה===
[[קובץ:US SF soldier training Malian soldiers.jpg|250px|ממוזער|חיילים אמריקניים וכוחות מיוחדים של [[מאלי]], דצמבר 2009]]
{{להשלים|נושא=מדינות אמריקה}}
{{הפניה לערך מורחב|בוקו חראם}}
"מבצע חירות מתמשכת - חוצה סהרה" (OEF-TS), הוא מבצע שמטרתו היא להגביר את הביטחון, השיטור, הסדר והיציבות באזור [[הסהרה]] וה[[סאהל]] שבאפריקה, כנגד פעילות טרור, שבשנים שטרם לכן קנה לו אחיזה באזור, וכנגד [[סחר בסמים]] ונשק במקום. בפרט, מטרת המבצע היא לשפר את יציבותן של [[אלג'יריה]], [[צ'אד]], [[מאלי]], [[מאוריטניה]], [[ניג'ר]], [[סנגל]], [[ניגריה]] ו[[מרוקו]] - מדינות שהוגדרו כמאוימות מהטרור באופן מיידי.{{הערה|[http://web.archive.org/web/20070109185740/http://www.eucom.mil/english/Operations/main.asp "EUCOM: Operations and Initiatives"]. EUCOM. Archived from the original on 9 January 2007. Retrieved 6 February 2007.}}{{הערה|שם=שם9|1="[http://news.bbc.co.uk/2/hi/americas/6336063.stm "US to get Africa command centre" 6 February 2007"]. BBC News. 6 February 2007. Retrieved 19 May 2011.}} ב-[[7 בינואר]] [[2007]], אישר הקונגרס הקצבה של 500 מיליון דולר בפריסה ל-6 שנים למען המטרה,{{הערה|שם=שם9}} ובאותו היום נשלחו כוחות אמריקניים לאזור, כאשר הם חוברים לכוח בינלאומי אפריקני שהוקם באזור. הכוח הבינלאומי הכולל של המבצע כלל כ-1,325 אמריקנים,{{הערה|שם=World Tribune|[http://worldtribune.us/2012/02/10/u-s-morocco-plans-fifth-african-lion-exercise/ "U.S., Morocco Plans Fifth "African Lion" Exercise"]. World Tribune. 12 February 2012.}} 200 קנדים,{{הערה|[http://www.montrealgazette.com/news/canada-in-afghanistan/Canada+sends+special+forces+African+Qaida+fight/5804679/story.html "Canada Sends Special Forces to Aid African Al-Qaida Fight"]. Montreal Gazette. 2 December 2011.}}כ-900 [[מרוקאים]],{{הערה|שם=World Tribune}} כ-400 מאלים,{{הערה|1=[http://www.defenceweb.co.za/index.php?option=com_content&view=article&id=23446:us-mali-armies-kick-off-exercise-atlas-accord-postpone-exercise-flintlock&catid=50:Land&Itemid=105 "US, Mali Armies Kick off Exercise Atlas Accord; Postpone Exercise Flintlock"]. DefenseWeb. 13 February 2012.}}כ-250 אלג'יראים, 1000 מאוריטנים{{הערה|[http://af.reuters.com/article/mauritaniaNews/idAFL6E7J51DI20110805 "Al Qaeda retreats from West Mali Camps-Military Sources"]. Reuters Africa. 5 August 2011.}} ו-25 רופאים סנגלים. העיסוק המרכזי של הכוחות האמריקנים, היה באימון וציוד של הכוחות המקומיים, על-מנת להכשירם ללוחמה בטרור.{{הערה|1=[http://www.africom.mil/getArticle.asp?art=4364 "Flintlock 10 Begins in Burkina Faso"]. AFRICOM. 4 May 2010.}}

מלבד ענייני ביטחון, חוק וסדר, עסק הכוח הבינלאומי גם בפעילות הומניטרית באזור, אשר כלל סיוע לאוכלוסייה המקומית, מתן עזרה רפואית, תפעול מערכות חינוך, פיתוח כלכלי ועוד.{{הערה|[http://www.montrealgazette.com/news/canada-in-afghanistan/Canada+sends+special+forces+African+Qaida+fight/5804679/story.html "Canada Sends Special Forces to Aid African Al-Qaida Fight"]}}{{הערה|[http://www.globalsecurity.org/military/ops/oef-ts.htm "Operation Enduring Freedom – Trans Sahara (OEF-TS)"]. GlobalSecurity.org. Retrieved 6 February 2007.}}

===דרום אסיה===
[[קובץ:Osama bin Laden compound1.jpg|250px|ממוזער|[[בית המסתור של אוסאמה בן לאדן|המתחם]] בו שהה [[אוסמה בן-לאדן]] לפני שחוסל במקום במסגרת [[מבצע חנית נפטון]] על ידי לוחמי [[אריות הים]]]]
{{הפניה לערך מורחב|המלחמה בצפון-מערב פקיסטן}}
{{להשלים|נושא=מדינות אמריקה}}
המלחמה בצפון-מערב פקיסטן הוא [[מלחמה|סכסוך מזוין]] בין [[הכוחות המזוינים של פקיסטן]] בתמיכה ובמעורבות של [[ארצות הברית]] לבין קבוצות מיליטנטים [[אסלאם|אסלאמיות]], המורכבות מאנשי [[שבט]]ים, חברי [[טליבאן]] וחברי [[מוג'אהדין]].{{הערה|Varun Vira and Anthony Cordesman [http://www.scribd.com/doc/70694522/Pakistan-Violence-Versus-Stability "Pakistan: Violence versus Stability: A Net Assessment."] ''Center for Strategic and International Studies'', 25 July 2011.}} העימות החל ב-[[2004]] לאחר שהצבא הפקיסטני ניסה לתפוס חברי [[אל-קאעידה]] באזור הררי בשם [[וואזיריסטאן]], אליו נמלטו טרוריסטים רבים מאפגניסטן השכנה (לרבות מנהיג ארגון אל-קאעידה, [[אוסאמה בן לאדן]]). המבצע גרם להתקוממות מזוינת מצד המקומיים, ובעקבותיו נהרגו 7,000 אזרחים ויותר מ-3,440,000 אזרחים נאלצו לנטוש את בתיהם.

המעורבות של ארצות הברית בלחימה באזור, התבטאה בעיקר בתמיכה בכוחות הפקיסטניים, בהפעלה נרחבת של [[מזל"ט]]ים לשם איסוף [[מודיעין צבאי|מודיעין]], [[חיסול ממוקד|חיסולים ממוקדים]] ותקיפת יעדים מהאוויר, ובהפעלת אנשי [[CIA]] וחיילי הכוחות המיוחדים של ארצות הברית בשטח.

במהלך הפעילות האמריקנית בצפון-מערב פקיסטן, אותר [[אוסאמה בן לאדן]], מנהיג ארגון [[אל-קאעידה]], אשר כאמור אחראי לסדרת [[פיגוע]]ים רצחניים ברחבי העולם ובהם [[פיגועי 11 בספטמבר]], העילה למלחמה העולמית בטרור. בהוראתו של [[נשיא ארצות הברית]] [[ברק אובמה]], ובביצוע [[לוחם|לוחמי]] [[כוחות מיוחדים|כוחות הקומנדו המיוחדים]], [[אריות הים|"צוות שש" של יחידת "אריות הים"]] (Navy SEALs) חוסל בן לאדן במסגרת [[מבצע חנית נפטון]], ב-[[2 במאי]] [[2011]], בעיר [[אבוטאבאד]], כ-50 קילומטרים צפונית ל[[איסלאמאבאד]] בירת [[פקיסטן]]. מדובר היה למעשה במילוי אחד היעדים החשובים וה[[סימבול]]יים ביתר של המלחמה העולמית בטרור - עשיית דין באחראים לפיגועי 11 בספטמבר. לאחר ההתנקשות באוסאמה בן לאדן, הכריז אובמה שהמטרה המרכזית במלחמה העולמית בטרור בכלל ובזו שבצפון-מערב פקיסטן בפרט, הושגה.

===דרום מזרח אסיה===
{{להשלים|נושא=מדינות אמריקה}}
[[קובץ:PMC BAlikatan Exercise.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[חיל הנחתים של ארצות הברית|נחתים אמריקניים]] ופיליפינים ב[[הפיליפינים|פיליפינים]], דצמבר 2009]]
ב[[ינואר]] [[2002]], החל הצבא האמריקני לפורס כוחות צבא ב[[הפיליפינים|איי הפיליפינים]] בתיאום עם שלטונות המדינה, שכמעט איבדה את אחיזתה ושליטתה במספר איים בדרום המדינה בעלי רוב המוסלמי, אליהם החלו לחדור ארגוני טרור אסלאמיים. המטרה הייתה לייעץ ולסייע בפועל ל[[הכוחות המזוינים של הפיליפינים|כוחות המזוינים של הפיליפינים]] במאבקם נגד קבוצות אסלאמיות פיליפיניות.{{הערה|[http://www.socpac.socom.mil/default.aspx "Guardians of the Pacific"]. Special Operations Command, Pacific. 3 January 2009. Retrieved 19 January 2011.}} בתחילה, הפעילות בעיקר התמקדה בחיסולן של קבוצות אבו סיאף ו[[אל-ג'מאעה אל-אסלאמיה בדרום מזרח אסיה]] (JI) ממעוזם באי הדרומי באסלאן.{{הערה|[http://www.globalsecurity.org/military/agency/dod/jsotf-p.htm "Joint Special Operations Task Force – Philippines (JSOTF-P)]". GlobalSecurity.org.}} החלק השני של המבצע היה למעשה תוכנית הומניטרית בשם "חיוכי מבצע", אשר מטרתה הייתה לספק טיפול רפואי ושירותים חיוניים לתושבי אזור באסלאן, לאחר שהמקום נפגע מהקרבות.{{הערה|[http://www.ait.org.tw/infousa/enus/government/forpolicy/docs/ijpe1104.pdf "Improving Lives: Military Humanitarian and Assistance Programs"]. American Institute in Taiwan. November 2004. Retrieved 19 January 2011.}}{{הערה|[http://www.globalsecurity.org/military/ops/enduring-freedom-philippines.htm "Operation Enduring Freedom – Philippines"]. GlobalSecurity.org. Retrieved 19 January 2011.}} במהלך הלחימה בפיליפינים, נהרגו 17 חיילים אמריקניים{{הערה|שם=שם10|1=[http://www.icasualties.org/OEF/Fatalities.aspx "Operation Iraqi Freedom, Iraq, Fatalities"]. iCasualties. 30 August 2011. Retrieved 30 August 2011. (Note: apply filter for ''Country of Death = Philippines'')}} וכ-315 חמושים איסלאמיים.{{הערה|שם=שם11|1=[http://mikeinmanila.wordpress.com/2007/01/20/abu-sayyaf-leader-janjalani-dead-us-military-releases-dna-test-on-corpse/ 300 killed](2002-2007) [http://www.atimes.com/atimes/Southeast_Asia/NB29Ae01.html 15 killed] (February 2012)}}

==התייצבות המזרח התיכון (2007–2011)==
[[קובץ:Early voting - Flickr - Al Jazeera English (2).jpg|250px|ממוזער|אזרחים עיראקים מצביעים בבחירות לפרלמנט, מרץ 2010]]
{{להשלים|נושא=מדינות אמריקה}}
בעשורים האחרונים, השלטון המרכזי ב[[תימן]] סבל מחולשה והמערכת השבטית הייתה חזקה כתמיד. מפאת דברים אלו, נותרו בתימן אזורים נרחבים במדינה חסרי חוק וסדר, אשר היו למעשה פתוחים לאימונים ופעילות של ארגוני טרור מילטנטיים. כתוצאה מכך, קנה לו ארגון אל-קאעידה אחיזה חזקה במדינה זו.{{הערה|{{הטלגרף|Richard Spencer|Detroit terror attack: Yemen is the true home of Al-Qaeda|news/uknews/terrorism-in-the-uk/6898945/Detroit-terror-attack-Yemen-is-the-true-home-of-Al-Qaeda.html|28 December 2009}}}} החל מראשית המלחמה העולמית בטרור, ניהלה [[ארצות הברית]] סדרה של תקיפות צבאיות על חמושים של אל-קאעידה בתימן, בין השאר, באמצעות שימוש מוגבר ב[[מזל"ט]]ים.{{הערה|[http://www.ww4report.com/node/8088 "Yemen: new air-strikes target al-Qaeda"]. World War 4 Report. Retrieved 26 March 2011.}} בנוסף, במטרה לתמוך במאמציה העצמאיים של תימן להילחם בטרור, הגדילה ארצות הברית, את חבילת הסיוע הצבאית שלה לתימן מפחות מ-11 מיליון דולר בשנת [[2006]] ליותר מ-70 מיליון דולרים בשנה [[2009]], כמו גם מתן עד 121 מיליון דולר לפיתוח צבאי לשלוש שנים.{{הערה|MacLeod, Hugh (28 December 2009). [http://www.theguardian.com/world/2009/dec/28/al-qaida-us-yemen-attack "Al-Qaida: US support for Yemen crackdown led to attack"]. ''The Guardian'' (London). Retrieved 9 April 2010.}}

==אחרית דבר: מבצע נחישות טבועה==
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[מבצע נחישות טבועה|הקואליציה הבינלאומית נגד המדינה האסלאמית]]}}
[[קובץ:HMS Defender escorts USS George HW Bush - 1 October 2014.jpg|250px|ממוזער|[[נושאות המטוסים מסדרת נימיץ|נושאת המטוסים]] האמריקנית ג'ורג' הרברט ווקר בוש ו[[משחתת]] [[הצי המלכותי הבריטי]] ב[[המפרץ הפרסי|מפרץ הפרסי]], אוקטובר 2014]]
===התפוררות המזרח התיכון ועליית המדינה האסלאמית===
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[מלחמת האזרחים השנייה בעיראק]], [[המתקפה בצפון עיראק (2014–2015)|המתקפה בצפון עיראק]]}}
{{להשלים|נושא=מדינות אמריקה}}

==פעולות טרור עיקריות==
החל מפיגועי 11 בספטמבר שפתחו למעשה את המלחמה העולמית בטרור ועוד במעט לפניהן, הוציאו לפועל ארגוני טרור אסלאמיים פעולות טרור כנגד מטרות מערביות ואחרות. מרבית מפעולות אלו מאופיינות בפגיעה המונית באזרחים חפים מפשע באמצעות חוליות טרור המשתמשות בירי קל ופיצוץ חומרי נפץ.

{| class="wikitable sortable" width="700"
! הרוגים !! אירוע !! תאריך !! מיקום !! אחריות
|-
| 2,977 || [[פיגועי 11 בספטמבר]] || [[2001]] || {{דגל|ארצות הברית||+}} || [[אל-קאעידה]]
|-
| 209 || [[פיגועי הרכבות במומבאי]]|| [[2006]] || {{דגל|הודו||+}} || [[לשקאר-א-טייבה]]
|-
| 202 || [[פגועי באלי]]|| [[2002]] || {{דגל|אינדונזיה||+}} || אל-קאעידה
|-
| 191 || [[פיגועי 11 במרץ 2004 במדריד|פיגועי 11 במרץ במדריד]] || [[2004]] || {{דגל|ספרד||+}} || אל-קאעידה
|-
| 180 || [[הפיגוע בקראצ'י (2007)|הפיגוע בקראצ'י ב-2007]] || [[2007]] || {{דגל|פקיסטן||+}} || אל-קאעידה
|-
| 166 || [[מתקפת הטרור במומבאי (2008)|מתקפת הטרור במומבאי]] || [[2008]] || {{דגל|הודו||+}} || לשקאר-א-טייבה
|-
| 136 || [[פיגועי נובמבר 2015 בפריז|פיגועי 13 נובמבר בפריז]] || [[2015]] || {{דגל|צרפת||+}} || [[המדינה האסלאמית]]
|-
| 117 || [[פיגוע פשאוור]]|| [[2009]] || {{דגל|פקיסטן||+}} || [[טליבאן]]
|-
| 116 || [[הפיגוע במעבורת סופרפרי 14]] || [[2004]] || {{דגל|הפיליפינים||+}} || [[אבו סיאף]]
|-
| 105 || [[פיגוע ההתאבדות בלאקי מרקט]]|| [[2010]] || {{דגל|פקיסטן||+}} || טליבאן
|-
| 90 || [[הפיגועים בשארם א-שייח' (2005)|הפיגועים בשארם א-שייח']] || [[2005]] || {{דגל|מצרים||+}} || [[אל-קאעידה]]
|-
| 80 || [[פיגוע ג'איפור]]|| [[2008]] || {{דגל|הודו||+}} || [[לשקאר-א-טייבה]]
|-
| 74 || [[מתקפת הטרור בקמפלה (2010)|מתקפת הטרור בקמפלה]]|| [[2010]] || {{דגל|אוגנדה||+}} || [[א-שבאב]]
|-
| 62 || [[הפיגועים בדלהי]]|| 2005 || {{דגל|הודו||+}} || [[לשקאר-א-טייבה]]
|-
| 60 || [[הפיגועים בעמאן (2005)|הפיגועים בעמאן]]|| 2005 || {{דגל|ירדן||+}} || אל-קאעידה
|-
| 57 || [[הפיגועים באיסטנבול (2003)|הפיגועים באיסטנבול]] || [[2003]] || {{דגל|טורקיה||+}} || אל-קאעידה
|-
| 56 || [[הפיגועים בלונדון (2005)|פיגועי 7 ביולי בלונדון]] || 2005 || {{דגל|בריטניה||+}} || אל-קאעידה
|-
| 52 || [[הפיגוע בבאזר זבארי]]|| [[2003]] || {{דגל|הודו||+}} || לשקאר-א-טייבה
|-
| 45 || [[הפיגועים בקזבלנקה (2003)|הפיגועים בקזבלנקה]]|| [[2003]] || {{דגל|מרוקו||+}} || אל-קאעידה

|-
| colspan=5| <small>לעיתים מספר ההרוגים באירועים השונים איננו ודאי במדויק, ומפעם לפעם אין ודאות גם באשר לארגון הטרור בעומד מאחוריהם. בנוסף, לא ציונו אירועי טרור באפגניסטן, עיראק, סוריה ותימן, עקב חוסר ההבחנה הברורה בין מתקפות טרור לעימותים השונים המתנהלים במדינות אלו.</small>
|}

==אבדות==
אין מידע מדויק לגבי מספר ההרוגים והנפגעים במלחמה העולמית בטרור. מספר ההרוגים במערכות הצבאיות שניהלו ארצות הברית ובנות בריתה ברחבי העולם, נע בין 284,063 ל-397,703, כאשר מתוכם כעשרת אלפים אמריקניים. בנוסף לכך, נהרגו גם במהלך אותה התקופה כ-3,800 איש, מרביתם בני [[העולם המערבי]], כתוצאה מטרור אסלאמי נגדי (לרבות [[פיגועי 11 בספטמבר]]).
{| border="0" cellpadding="2" width="100%" align="center"
| valign="top" width="50%" |
* '''[[מלחמת עיראק]]:''' 154,963-174,115 הרוגים.
** [[צבא עיראק|כוחות ביטחון העיראקיים]] (לאחר [[סדאם חוסיין]]):
*** הרוגים: 16,623.{{הערה|1=260 killed in 2003,{{Cite news|title=260 Iraqi police killed in attacks: official|date=2003-12-19|url=https://www.abc.net.au/news/2003-12-19/260-iraqi-police-killed-in-attacks-official/108430|language=en-AU|access-date=2025-01-01|work=ABC News}} 15,196 killed from 2004 through 2009 (with the exceptions of May 2004 and March 2009),[http://www.theguardian.com/world/2010/oct/22/true-civilian-body-count-iraq] 67 killed in March 2009,[http://hello.news352.lu/edito-4036-march-violence-claims-252-iraqi-lives.html] and 1,100 killed in 2010,[http://articles.cnn.com/2011-01-02/world/iraq.casualty.figures_1_iraqi-police-mosul-police-iraqi-troops?_s=PM:WORLD] thus giving a total of 16,623 dead}}
*** פצועים: 40,000+.{{הערה|[http://www.dtic.mil/dtic/tr/fulltext/u2/a458840.pdf "Iraq War"]. Retrieved 2012-11-18.}}
** כוחות הקואליציה:
*** הכוחות המזוינים של ארצות הברית: 4,487 הרוגים{{הערה|http://www.defense.gov/news/casualty.pdf}} ו-32,226 פצועים.{{הערה|[http://www.defense.gov/NEWS/casualty.pdf "Casualty"]. Retrieved 2012-11-18.}}
*** הכוחות המזוינים של הממלכה המאוחדת: 139 הרוגים{{הערה|[http://webarchive.nationalarchives.gov.uk/20121212174735/http://www.mod.uk/DefenceInternet/FactSheets/OperationsFactsheets/OperationsInIraqAboutTheUkMissionInIraq.htm "Ministry of Defence {{!}} Fact Sheets {{!}} Operations Factsheets {{!}} Operations in Iraq: British Fatalities"]. Mod.uk. Retrieved 17 October 2009.}} ו-315 פצועים.
*** אחר: 179 הרוגים ו-212 פצועים.{{הערה|33 אוקראינים, 31+ איטלקים, 30 בולגרים, 20 סלבדורים, 19 גאורגים, 18 אסטונים, 16+ פולנים, 15 ספרדים, 10 רומנים, 6 אוסטרלים, 5 אלבנים, 4 קזחים, 3 פיליפינים ו-2 תאילנדים. סה"כ פצועי כוחות הקואליציה למעט צבאות ארצות הברית ובריטניה: 212}}
*** סה"כ: 4,805{{הערה|[http://icasualties.org/Iraq/index.aspx "Operation Iraqi Freedom"]. iCasualties. Retrieved 24 August 2010.}}{{הערה|[http://edition.cnn.com/SPECIALS/war.casualties/index.html "Home and Away: Iraq and Afghanistan War Casualties"]. CNN. Retrieved 30 March 2010.}} ו-32,753+ פצועים.{{הערה|Many official U.S. tables at [http://siadapp.dmdc.osd.mil/personnel/CASUALTY/castop.htm "Military Casualty Information"]. See [http://siadapp.dmdc.osd.mil/personnel/CASUALTY/OIF-Total.pdf latest totals for injury, disease/other medical]}}{{הערה|[http://www.antiwar.com/casualties/ "Casualties in Iraq"].}}{{הערה|iCasualties.org (was lunaville.org). Benicia, California. Patricia Kneisler, et al., [http://icasualties.org/Iraq/index.aspx "Iraq Coalition Casualties"]}}{{הערה|[http://webarchive.nationalarchives.gov.uk/20121212174735/http://www.mod.uk/DefenceInternet/FactSheets/OperationsFactsheets/OperationsInIraqAboutTheUkMissionInIraq.htm "Defence Internet Fact Sheets Operations in Iraq: British Casualties"]. UK Ministry of Defense. [http://www.mod.uk/DefenceInternet/AboutDefence/CorporatePublications/DoctrineOperationsandDiplomacyPublications/OperationsInIraq/OpTelicCasualtyAndFatalityTables.htm Latest combined casualty and fatality tables].}}
**קבלנים בשירות הקואליציה: 1,554 הרוגים ועוד 43,880 נפגעו ונפצעו.{{הערה|[http://www.dol.gov/owcp/dlhwc/dbaallnation.htm "U.S. Department of Labor — Office of Workers' Compensation Programs (OWCP) - Defense Base Act Case Summary by Nation"]. Dol.gov. Retrieved 15 December 2011.}}{{הערה|T. Christian Miller (23 September 2009). [http://projects.propublica.org/tables/contractor_casualties "U.S. Government Private Contract Worker Deaths and Injuries"]. Projects.propublica.org. Retrieved 23 October 2010.}}
** [[צבא עיראק|כוחות ביטחון העיראקיים]] של [[סדאם חוסיין]] (תקופת הפלישה): 7,600-11,000 הרוגים.{{הערה|Press release (28 October 2003). "[http://www.commondreams.org/news2003/1028-01.htm New Study Finds: 11,000 to 15,000 Killed in Iraq War; 30 Percent are Non-Combatants; Death Toll Hurts Postwar Stability Efforts, Damages US Image Abroad"]. Project on Defense Alternatives (via Common Dreams NewsCenter). Retrieved 2 September 2010.}}{{הערה|Conetta, Carl (23 October 2003). [http://www.comw.org/pda/0310rm8.html "The Wages of War: Iraqi Combatant and Noncombatant Fatalities in the 2003 Conflict — Project on Defense Alternative Research Monograph #8"]. Project on Defense Alternatives (via Commonwealth Institute). Retrieved 2 September 2010.}}
** מורדים עיראקיים (לאחר מפלת סדאם חוסיין ותקופת הפלישה):
*** 21,221-26,405 הרוגים (2003-2011).{{הערה|597 killed in 2003, 23,984 killed from 2004 through 2009 (with the exceptions of May 2004 and March 2009), 652 killed in May 2004, 45 killed in March 2009, 676 killed in 2010, 451 killed in 2011 (with the exception of February), thus giving a total of 26,405 dead}}
*** 12,000 עצורים{{הערה|1=[http://edition.cnn.com/2010/WORLD/meast/09/13/iraq.detainees/index.html?_s=PM:WORLD "Amnesty: Iraq holds up to 30,000 detainees without trial"]. CNN. 13 September 2010. Retrieved 6 January 2011.}}
**אזרחים עיראקיים: 103,160-113,728 הרוגים.{{הערה|[http://www.iraqbodycount.org/ "Iraq Body Count"]. Iraq Body Count. Retrieved 14 December 2011.}}
* '''[[המלחמה בצפון מערב פקיסטן]]:''' 50,879-86,167 הרוגים.
** כוחות הביטחון של פקיסטן:
*** הרוגים: 5,000{{הערה|שם="‘49,000 Pakistanis have been killed since the war on terror began in 2001’"|"[http://tribune.com.pk/story/542287/49000-pakistanis-have-been-killed-since-the-war-on-terror-began-in-2001/ ‘49,000 Pakistanis have been killed since the war on terror began in 2001’"]. ''The Express Tribune''. April 30, 2013. Retrieved April 30, 2013.}}
*** פצועים 8,671+{{הערה|[http://www.dawn.com/2011/04/25/forgotten-victims-of-pakistans-taliban-war-3.html "Forgotten victims of Pakistan’s Taliban war"]. dawn.com. Retrieved May 23, 2011.}}
*** אנשי כוחות הביטחון שנשבו: 857+ (558 מתוכם שוחררו)
** הכוחות המזוינים של ארצות הברית: 15 חיילים נהרגו{{הערה|[http://icasualties.org/oef/ "U.S. Fatalities in and around Afghanistan"]. iCasualties. September 9, 2005. Retrieved July 4, 2010.}}
** טרוריסטים: 27,370 נהרגו (מתוכם 1,476 עד 2,334 כתוצאה מהפצצות מזל"טים של צבא ארצות הברית){{הערה|שם="‘49,000 Pakistanis have been killed since the war on terror began in 2001’"}} ועוד אלפים נעצרו.{{הערה|http://www.satp.org/satporgtp/countries/pakistan/database/casualties.htm}}
** אזרחים פקיסטניים: 18,494–48,782 נהרגו{{הערה|[http://costsofwar.org/article/pakistani-civilians Pakistani Civilians], costsofwar.org}} ועוד 3.44 מיליון נעקרו מבתיהם.{{הערה|[http://edition.cnn.com/2009/WORLD/asiapcf/05/31/pakistan.red.cross/index.html "Red Cross 'gravely concerned' about conditions in Swat Valley"]. CNN. May 31, 2009. Retrieved March 26, 2011.}}
| valign="top" width="50%" |
* '''[[מלחמת אפגניסטן (2001-)|מלחמת אפגניסטן]]:''' 60,371-90,371 הרוגים.
** כוחות הקואליציה:
*** הכוחות המזוינים של ארצות הברית: 2,260 הרוגים.{{הערה|שם=OEF: Afghanistan: Fatalities By Year|[http://icasualties.org/OEF/ByYear.aspx "OEF: Afghanistan: Fatalities By Year"]. ''icasualties.org''. 9 September 2005. Retrieved 9 August 2013.}}
*** הכוחות המזוינים של הממלכה המאוחדת: 444 הרוגים.{{הערה|שם=OEF: Afghanistan: Fatalities By Year}}
*** הכוחות המזוינים של קנדה: 158 הרוגים.{{הערה|שם=OEF: Afghanistan: Fatalities By Year}}
*** אחר: 498 הרוגים.{{הערה|צרפתים: 86 הרוגים, גרמנים: 54, איטלקים 48. אחרים למעט אמריקנים, בריטים, קנדיים, צרפתים, גרמנים ואיטלקים: 310 הרוגים|כיוון=ימין}}{{הערה|שם=OEF: Afghanistan: Fatalities By Year}}
*** סה"כ: 3,360 הרוגים.{{הערה|שם=OEF: Afghanistan: Fatalities By Year}}
** כוחות הביטחון של אפגניסטן: 10,086+ הרוגים{{הערה|[http://www.mcclatchydc.com/2009/10/14/77193/while-us-debates-afghanistan-policy.html#.UgzNHdIURac "While U.S. debates Afghanistan policy, Taliban beefs up"]. Mcclatchydc.com. 14 October 2009. Retrieved 9 February 2010.}}{{הערה|[http://www.rnw.nl/english/bulletin/violence-kills-100-afghan-police-every-month-govt "Violence kills 100 afghan police every month"].}}{{הערה|[http://www.aljazeera.com/news/asia/2011/01/201111072951940489.html "Police killed in Afghan bombing"].}}
** צבא הברית הצפון אפגנית: 200 הרוגים{{הערה|Morello, Carol; Loeb, Vernon (6 December 2001). [http://old.post-gazette.com/headlines/20011206war1206p4.asp "Friendly fire kills 3 GIs"]. Post-gazette.com. Retrieved 2 October 2008.}}{{הערה|Terry McCarthy/Kunduz (18 November 2001). [http://www.time.com/time/printout/0,8816,184982,00.html "A Volatile State of Siege After a Taliban Ambush – Printout – TIME"]. Time. Retrieved 2 October 2008.}}{{הערה|John Pike (9 December 2001). [http://www.globalsecurity.org/military/library/news/2001/12/mil-011209-29caacd9.htm "VOA News Report"]. Globalsecurity.org. Retrieved 9 February 2010.}}{{הערה|[http://rawa.org/us-bomb.htm "US Bombs Wipe Out Farming Village"]. Rawa.org. Retrieved 9 February 2010.}}
** טרוריסטים: אין בנמצא אומדן מהימן. ככל הנראה, כעשרות אלפים נהרגו ועוד אלפים נפצעו.{{הערה|Wyatt, Caroline. [http://www.bbc.co.uk/blogs/theeditors/2010/01/reporting_afghanistan_casualti.html "Reporting Afghanistan casualties"]. The Editors. BBC. Retrieved 24 May 2012.}}
** אזרחים אפגאנים: בין השנים 2001–2013, נהרגו באפגניסטן 16,725-19,013 אזרחים כתוצאה מן הלחימה.{{הערה|''Brown University'' Watson Institute for International Studies (27 February 2001). [http://costsofwar.org/article/afghan-civilians "Afghan Civilians"]. Costs of War. Retrieved 30 June 2013.}}
* '''[[תימן]]:''' 3,800-10,000 הרוגים.
** צבא תימן: כ-800 חיילים נהרגו.{{הערה|שם=תימן א|http://www.criticalthreats.org/yemen/aqap-and-suspected-aqap-attacks-yemen-tracker-2010}}{{הערה|שם=תימן ב|1=http://www.google.com/hostednews/afp/article/ALeqM5h8jD1Ye0mKEIZDauJJu7fHEHICog?docId=CNG.57af47f3cbe2260c211d864cfe7f5c93.211}}{{הערה|בנוסף, נהרגו גם 2 חיילים סעודים [http://www.chicagotribune.com/topic/]}}
** הכוחות המזוינים של ארצות הברית: 17 חיילים נהרגו.{{הערה|[http://web.archive.org/web/20030602143447/http://www.cnn.com/2003/LAW/05/15/cole.bombing.charges/index.html "Yemeni pair charged in USS Cole bombing"]. CNN. 15 May 2003. Archived from the original on 2 June 2003.}}
** טרוריסטים: כמה אלפים, אין מידע מהימן.{{הערה|שם=תימן א}}{{הערה|שם=תימן ב}}
** אזרחים תימנים: כאלפיים הרוגים, אין מידע מהימן.{{הערה|http://www.criticalthreats.org/yemen/aqap-and-suspected-aqap-attacks-yemen-tracker-2010}}
* '''[[סומליה]]:''' כ-6,650 הרוגים.
** הכוחות המזוינים של ארצות הברית: 29 חיילים הרוגים.{{הערה|שם=שם1}}{{הערה|שם=שם2}}{{הערה|שם=שם3}}{{הערה|שם=שם4}}{{הערה|שם=שם5}}{{הערה|שם=שם6}}
** טרוריסטים ו[[שוד ימי לחופי סומליה|פיראטים]]: 110-158 נהרגו{{הערה|שם=שם7}} ויותר מ-1,200 נעצרו.{{הערה|שם=שם8}}
** אזרחים [[סומלים]]: 6,500 הרוגים ו-8,516 פצועים.
* '''[[הפיליפינים]]:''' כ-400 הרוגים.
** 17 חיילים אמריקניים הרוגים.{{הערה|שם=שם10}}
** כ-315 חמושים אסלאמים.{{הערה|שם=שם11}}
|}

==עלויות==
אין הסכמה לגבי העלויות של המלחמה העולמית בטרור, מבחינתה של ארצות הברית, והחישובים השונים נעים בין 1.2 ל-3 [[טריליון]] דולר בקירוב.
{| class="wikitable"
|-
! מקור !! שירות המחקר ומשרד התקציב של הקונגרס{{הערה|Amy Belasco (16 July 2010). [https://opencrs.com/document/RL33110/2010-07-16/ "The Cost of Iraq, Afghanistan, and Other Global War on Terror Operations Since 2011"]. Congressional Research Service. Retrieved 25 June 2012.}}{{הערה|K. Alan Kronstadt (6 February 2009). [https://opencrs.com/document/RL33498/ "Pakistan-U.S. Relations"]. Congressional Research Service. Retrieved 25 June 2012.}}{{הערה|Congressional Research Service (11 February 2011). [http://cbo.gov/publication/21982 "Long-Term Implications of the 2011 Future Years Defense Program"]. Retrieved 25 June 2012.
}} !! מכון ווסטון ללימודים בינלאומיים{{הערה|Eisenhower Study Group (2011). [http://costsofwar.org/article/economic-cost-summary "Cost of Iraq, Afghanistan, and Anti-Terrorism Operations"]. Watson Institute for International Studies, Brown University. Retrieved 24 June 2012.}}
|-
| [[מחלקת ההגנה של ארצות הברית]] || 1.21 טריליון דולר || 1.311 טריליון דולר
|-
| [[מחלקת המדינה של ארצות הברית]] ו[[הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי]] || 66.7 מיליארד דולר || 74.2 מיליארד דולר
|-
| [[המחלקה לענייני חיילים משוחררים של ארצות הברית]] || 8.4 מיליארד דולר || 32.6 מיליארד דולר
|-
| הוצאות נלוות || || 1.24-1.63 טריליון דולר
|-
| סה"כ || 1.28 טריליון דולר || 2.66-3.05 טריליון דולר
|}
<small>*) הערה: החישוב של הקונגרס, היא חישוב צר יותר. הוא נוהג לחשב רק דברים הקשורים ישירות למלחמה העולמית בטרור. לעומתו מכון ווסטון ללימודים בינלאומיים נוהג לחשב גם עלויות היקפיות, כמו השקעות אזרחיות אמריקניות בעיראק ובאפגניסטן, הרחבת הצבא האמריקני כתוצאה מהמלחמה וכו'.</small>

==ביקורת==
[[קובץ:World Can't Wait J4 Demo.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מיצג מחאה נגד [[מלחמת עיראק|המלחמה בעיראק]] ב-[[4 בינואר]] [[2007]], [[ארצות הברית]]. המוחים, לבושים כעצירים עיראקיים]]
ביקורת על המלחמה העולמית בטרור, מגיעה מכיוונים שונים, בעיקר טענות שהעניין כרוך בבעיות מוסריות של הפרת חירויות אזרח וזכויות אדם,{{הערה|Singel, Ryan (13 March 2008). [http://www.wired.com/threatlevel/2008/03/fbi-tried-to-co/ "FBI Tried to Cover Patriot Act Abuses With Flawed, Retroactive Subpoenas, Audit Finds"]. ''Wired''. Retrieved 13 February 2012.}} טענות לחוסר יעילות וטענות לעלות כלכלית גבוהה. בנוסף, הרעיון של "מלחמה" נגד טרור ספג ביקורת בטענה שאין אפשרות של ממש להילחם בטרור, היות שהוא איננו גורם מדיני.{{הערה|Richissin, Todd (2 September 2004). [http://seattletimes.com/html/nationworld/2002023596_russanal02.html ""War on terror" difficult to define"]. ''The Balitmore Sun''. Retrieved 28 January 2009.}} מבקרים אחרים, כמו [[פרנסיס פוקויאמה]], נהג לציין כי "טרור" הוא איננו אויב, אלא [[טקטיקה]].{{הערה|Williams, Shirley. [http://www.theguardian.com/world/2003/oct/28/iraq.politics "The seeds of Iraq's future terror"]. The Guardian, 28 October 2003.}} אחרים נהגו לטעון שהמלחמה העולמית בטרור היא למעשה צביעות אמריקנית{{הערה|[www.middlebury.edu/media/view/214721/original/OdomPaper.pdf American Hegemony: How to Use It, How to Lose It by Gen. William Odom]}} ופוגעת במעמדה ובתדמיתה של ארצות הברית בעולם.{{הערה|[http://www.pewglobal.org/2007/03/14/americas-image-in-the-world-findings-from-the-pew-global-attitudes-project/ "America's Image in the World: Findings from the Pew Global Attitudes Project"]. Pew Research Center. 14 March 2007. Retrieved 13 February 2012.}}

==ראו גם==
* [[מלחמה בטרור]]
* [[ציר הרשע]]
* [[מלחמת אפגניסטן (2001–2021)]]
* [[אוסאמה בן לאדן]]
* [[אל-קאעדה]]
* [[טליבאן]]
*
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* '''[http://georgewbush-whitehouse.archives.gov/infocus/nationalsecurity/faq-what.html שאלות נפוצות על המלחמה בטרור]''', [http://georgewbush-whitehouse.archives.gov/index.html אתר הבית הלבן] {{אנגלית}}
* '''[https://www.cia.gov/news-information/cia-the-war-on-terrorism/index.html ארגון ה-CIA והמלחמה בטרור]''', [https://www.cia.gov/index.html אתר ה-CIA] {{אנגלית}}
* '''[http://www.sikurmemukad.com/magazine/102008/sevenyearsin.html שבע שנים ראשונות - המלחמה בטרור: תמונת מצב]''', אלון לוין ויובל בוסתן, אוקטובר 2008, [http://www.sikurmemukad.com/ סיקור ממוקד]
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007563709505171|מלחמה נגד הטרור, 2001-2009}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
{{המלחמה העולמית בטרור}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:מלחמות]]
[[קטגוריה:שנות ה-2000]]
[[קטגוריה:שנות ה-2010]]
[[קטגוריה:טרור]]
[[קטגוריה:המלחמה העולמית בטרור]]
[[קטגוריה:ארצות הברית: יחסי חוץ]]
[[קטגוריה:לחימה בטרור]]
[[קטגוריה:מלחמות לפי סוג]]