הצגת המקור של הדף "המלחמה המצרית-עות'מאנית השנייה"

{{סכסוך צבאי
| שם = המלחמה הסורית השנייה
| שם בשפת המקור = الحرب السورية الثانية
| תמונה = [[File:Princess Charlotte. English Camp at Djouni Syria 1840. Shows HMS Powerful RMG PW8043.jpg|מרכז|200px]]
| כיתוב = אוניית הוד-מלכותו [[אה"מ פרינסס שארלוט (1825)]] הבריטית
| תאריך התחלה = [[29 ביוני]] [[1839]]
| תאריך סיום = [[3 בפברואר]] [[1841]]
| מקום = [[לבנט]]
| תוצאה = ניצחון טורקי-אירופאי
* קפריסין מועברת לבריטניה
* מצרים הופכת סמי-עצמאית
* הלבנט וחג'אז מועברים לאימפריה העות'מאנית
* השפעה בריטית במצרים
| צד ראשון = [[קובץ:Flag of Muhammad Ali.svg|גבול|22x16pxpx]] [[איילט מצרים]]
----
'''תמיכה'''
{{דגל|צרפת}} [[המונרכיה של יולי|ממלכת צרפת]]
{{דגל|ספרד 1785}} [[ממלכת ספרד (1810–1873)|ממלכת ספרד]]
| צד שני = {{דגל|האימפריה העות'מאנית||+}}
{{דגל|בריטניה||+}}
----
'''תמיכה'''
{{דגל|האימפריה האוסטרית||+}}
{{דגל|האימפריה הרוסית||+}}
{{דגל|ממלכת פרוסיה||+}}
|מנהיג ראשון=[[קובץ:Flag of Muhammad Ali.svg|גבול|22x16pxpx]] [[מוחמד עלי (שליט מצרים)|מוחמד עלי]]{{ש}}[[קובץ:Flag of Muhammad Ali.svg|גבול|22x16pxpx]] [[אבראהים פאשא]]
|מנהיג שני={{דגל|האימפריה העות'מאנית}} [[מהמוט השני]]{{ש}}{{דגל|האימפריה העות'מאנית}} [[אבדילמג'יט הראשון]]{{ש}}{{דגל|בריטניה}} [[ויליאם לם]]}}
'''המלחמה המצרית-עות'מאנית השנייה''' (ידועה גם בתור '''מלחמת סוריה השנייה''') הייתה [[מלחמה]] אשר התרחשה בין השנים [[1839]]–[[1841]] בין [[האימפריה העות'מאנית]] תחת [[מהמוט השני]], [[סולטאן עות'מאני|הסולטאן העות'מאני]] ([[פאדישאה]]), לבין [[איילט מצרים]] תחת [[מוחמד עלי (שליט מצרים)|מוחמד עלי]] [[פאשא]], [[ואלי (תואר שלטוני)|ואלי]] ולמעשה ה[[משנה למלך]] של מצרים על גורלה של [[סוריה הגדולה]] ובה [[ארץ ישראל]].

המאבק, שהתקיים בין שתי מעצמות אזוריות ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]], הביא בסופו של דבר לגדילת השפעתה של [[האימפריה הבריטית]] באזור [[הים התיכון]], [[מצרים]] וה[[לבנט]].

== רקע ==
לאחר [[מלחמת העצמאות היוונית]] החלה האימפריה העות'מאנית בתהליך ממושך של קריסה כלל חזיתית;
* שנתיים לאחר המלחמה פלשה [[המונרכיה של יולי]] אל [[אלג'יריה העות'מאנית]] וסיפחה אותה ל[[האימפריה הקולוניאלית הצרפתית|אימפריה הקולוניאלית שלה]].
* שנתיים לפני סופה של המלחמה, פעולה צבאית של [[הצבא העות'מאני]] להפיל אחת ולתמיד את ה[[מונופול]] של בעלי האדמות ה[[מוסלמים]] ב[[אלבניה]] העות'מאנית הסתיים בעשורים של מרידות באזור.
* מרד [[חקלאי]] [[סרבים|סרבי]] בבעלי האדמות ה[[בוסניאקים]] ב[[הרצגובינה (אזור)|הרצגובינה]] הכריח את העות'מאנים לחלק את השטחים מחדש בין ה[[עמים סלאביים|עמים הסלאביים]] ב[[חבל הבלקן]].
* אי-יציבות בעבר ה[[נילוס]] הביא את [[מוחמד עלי (שליט מצרים)|מוחמד עלי]] להיות לשליט [[דה פקטו]] של מדינה מצרית עצמאית.

=== מסעות מוחמד עלי ===
למוחמד עלי הייתה מדיניות לעבר התפשטות אגרסיבית, לאורך שלטונו כבש את [[סודאן]], [[אריתריאה]], [[ג'יבוטי]], [[חג'אז]] ולמספר שנים אף את מרכז [[חצי האי ערב]]. לאחר שהעות'מאנים סירבו להעניק לו את [[קפריסין]] ו[[כרתים]] על פועלו ב[[מלחמת העצמאות היוונית]] (כפי שהבטיחו לפני המלחמה), לעלי היה התירוץ לצאת למלחמה בעות'מאנים ולממש את רצונו ארוך השנים לכבוש את [[ירושלים]] ו[[דמשק]].

בזמן המלחמה, [[המלחמה המצרית-עות'מאנית הראשונה]], כבש [[צבא מצרים]] את [[סוריה הגדולה]] מידי העות'מאנים והאימפריה המצרית-ערבית של עלי הגיעה לשיא יוקרתה הבין-לאומית.

== המלחמה ==
=== הכנות ===
לאורך שלטונו של מוחמד עלי בשטחי סוריה הגדולה התרחשו מספר רב של מרידות נגד שלטונו, ראשית היה מרד בחקלאים ב[[סוריה]], אחר כך מרד [[ערביי ישראל]], ואז מרד [[דרוזים|דרוזי]] ולבסוף גם מרד ה[[עלווים]]. כל המרידות הללו הבטיחו לממשל העות'מאני כי לו יתקוף תהיה לו התמיכה של התושבים בשטחים, אך דבר זה לא מנע מבנו של עלי, [[אבראהים פאשא]] להגיע לפאתי [[אנקרה]] בזמן המלחמה הקודמת, העות'מאנים היו צריכים תמיכה אירופאית.

לבסוף הייתה זו [[האימפריה הבריטית]], עם [[הצי המלכותי הבריטי]] הגדול בעולם, תחת ממשלתו של [[ראש-ממשלת בריטניה]] [[ויליאם לם|ויליאם לם, ויקונט מלבורן השני]], אשר תצא לקראת תמיכה צבאית ישירה באימפריה העות'מאנית במקרה של מאמת מלחמה נגד מצרים. הבריטים סיכמו כי יתמכו בעות'מאנים, אבל דבר זה לא יהיה חינם, ובתמורה לעזרתם, יינתן לאימפריה הבריטית האי [[קפריסין]] החשוב, כמו גם [[מים טריטוריאליים]] ב[[הים התיכון|ים התיכון]].

=== הקרב על נֵזִיב ===
הצבא העות'מאני (עם תמיכתו הצבאית של השליח הפרוסי [[הלמוט פון מולטקה הזקן|הלמוט פון מולטקה]] לפקד על ה[[ארטילריה]]), פלש תחילה לשטח המצרי בלבנט וירד דרומה עד אשר התנגש בכוחותיו של בן עלי, [[אבראהים פאשא]] בעיר [[נזיפ]] של היום. היו אלו בין 30,000–80,000 חיילים עות'מאנים, נגד החיל המצרי שמנה 30,000–46,000 חיילים. מיומנות ההנהגה המצרית, ביחד עם המורל הצבאי הנמוך של החיילים ה[[כורדים]] הרבים בצבא העות'מאני אשר היו מגויסים חדשים הביאו לתבוסה עות'מאנית מרכזית ונסיגת החיל הפולש.

=== לחימה ימית ===
{{הפניה לערך מורחב|הפגזת עכו (1840)}}
ב[[יולי]] [[1839]], נפטר מהמוט השני ובנו בן ה-16 ירש אותו, מחשש שהסולטאן הצעיר ישחק לידי האירופאים, ה[[גרנד-אדמירל]] של הצי העות'מאני, אחמד פבזי פאשא אשר נע עם הצי לעבר מתקפה במרכז מצרים, ערק לצד המצרי ומסר את כלל הצי שהיה בשליטתו לידי מצרים בכניעה מרכזית שהתרחשה ב[[אלכסנדריה]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://omniatlas.com/maps/europe/18400715/|הכותב=|כותרת=אומניאטלס|אתר=|תאריך=}}</ref>.

ב[[מרץ]] [[1840]], ברואו את המאמץ המלחמתי, החליט מוחמד עלי לנטוש את ההשפעה שלו ב[[נג'ד]] למען יועברו חיילים באזור לשמירה על החזית ב[[לבנט]]. הנסיגה המצרית מהאזור נתנה ל[[בית סעוד]] להקים מחדש את כוחו מהפלג ה[[והאביה|והאבי]] בצורת [[אמירות נג'ד]], לימים זאת תהפוך ל[[ערב הסעודית|ממלכת ערב הסעודית]].

הכוחות הבריטים החלו להשפיע על שדה הקרב עם התערבות קריטית על דרכי הסחר של ערי הנמל בלבנט. ב[[יוני]] [[1840]] כבש שליחו של ה[[אדמירל]] הבריטי [[רוברט סטופפורד]] {{אנ|Robert Stopford (Royal Navy officer)}}, [[קומודור (דרגה)|הקומודור]] [[צ'ארלס נאפייר]] {{אנ|Charles Napier (Royal Navy officer)}}, את [[ביירות]] לאחר מצור מתמשך של מספר חודשים ומצב מעורפל בשטח שהביא אותו לפעולה עצמאית.

עם הצטרפותם של [[ממלכת פרוסיה]], [[האימפריה האוסטרית]] ו[[האימפריה הרוסית]] לצידה של האימפריה העות'מאנית, המעצמות נתנו מכוחן הצבאי בהפצצה מתמשכת על [[צידון]] אשר התרחשה ב-[[26 בספטמבר]]. לאחר ייצוב חזית החוף, חיל הרגלים הבריטי החל בפשיטה דרך [[נהר אל-כלב]].

ב-[[3 בנובמבר]] החלה הפגזה נרחבת של עיר החוף של [[עכו]] אשר בשונה מביירות, המשיכה בתמיכתה בממשל המצרי. העיר לא נכנעה בקלות אך עם פגיעת פגז במחסן נשק בין 1,500 ל-2,300 חיילים מצרים נהרגו ועד לסוף היום נכנעה העיר כאשר היא פגועה קשות מההפגזות וכמעט כל תותחי חומותיה מפורקים.

לקראת סוף נובמבר כוחות הצי הבריטים פעלו לסיום המערכה ולאחר שהשמידו את רוב [[חיל הים המצרי]] ירדו הכוחות דרומה והחלו מאיימים על [[אלכסנדריה]], עיר הנמל החשובה ביותר למצרים אשר ישבה ב[[הדלתא של הנילוס|דלתא של הנילוס]], לב ליבה של [[מצרים]]. עלי, רואה את המצב כבלתי הפיך, החל במאמצים להסדר.

== סוף דבר ==
ב-[[3 בפברואר]] [[1841]] חתם הסולטאן העות'מאני [[אבדילמג'יט הראשון|אַבְּדִילְמֵגִ'יט הָרִאשׁוֹן]] על [[צו]] רשמי שמינה את מוחמד עלי למושל תורשתי של מצרים בצורה רשמית ומכאן שמצרים הפכה לאוטונומיה סמי-עצמאית מידי האימפריה העות'מאנית.

בתמורה לאוטונומיה ניתנה לעות'מאנים מחדש [[סוריה הגדולה]] ולצידה גם [[חג'אז]] ו[[תימן]], כעונש על פועלו של עלי נגד הממשל המרכזי ב[[קונסטנטינופול]] ([[איסטנבול]]).

המלחמה נגמרה בחיזוק השפעתם של הבריטים ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]], אשר בעשורים הבאים יגדילו השפעתם על מצרים עד אשר ישתלטו על מרכז השלטון, בהשפעה על בני [[שושלת מוחמד עלי]].

== ראו גם ==
* [[אבדילמג'יט הראשון]]
* [[מוחמד עלי (שליט מצרים)]]
* [[אבראהים פאשא]]

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{סדרה
| רשימה = מלחמות טורקיה-מצרים
| הקודם = [[המלחמה המצרית-עות'מאנית הראשונה]]
| שנה = [[1839]]–[[1841]]
| הבא = [[המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה]]
}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:מלחמות מצרים]]
[[קטגוריה:מלחמות טורקיה]]
[[קטגוריה:שנות ה-1830]]