הצגת המקור של הדף "המלחמה האנגלו-סיקית השנייה"

{{סכסוך צבאי
| מערכה = המלחמות האנגלו-סיקיות
| מלחמה = [[המשחק הגדול]]
| תמונה = Punjab map (topographic) with cities.png
| כיתוב = זירת המערכה במחוז [[פונג'אב]]
| תאריך התחלה = [[18 באפריל]] [[1848]]
| תאריך סיום = [[30 במרץ]] [[1849]]
| קרב לפני = [[המלחמה האנגלו-סיקית הראשונה]]
| קרב אחרי =
| מקום = [[פונג'אב]], צפון מערב [[הודו]]
| תוצאה = ניצחון בריטי וסיפוח פונג'אב להודו
| טריטוריות = [[פונג'אב]]
| עילה = פריצת מרד סיקי
| קואורדינטות =
| צד ראשון = {{דגל|הממלכה המאוחדת}} [[האימפריה הבריטית]]
| מפקד ראשון = {{דגל|הממלכה המאוחדת}} יו גאוג' {{אנ|Hugh Gough, 1st Viscount Gough}}{{ש}}{{דגל|הממלכה המאוחדת}} הרברט אדוארדס {{אנ|Herbert Benjamin Edwardes}}{{ש}}{{דגל|הממלכה המאוחדת}}{{ש}}{{דגל|הממלכה המאוחדת}} ג'וזף ת'אקוול {{אנ|Joseph Thackwell}}{{ש}}{{דגל|הממלכה המאוחדת}} וולטר גילברט {{אנ|Sir Walter Gilbert, 1st Baronet}}
| כוח ראשון =כ-30,000 חיילים
| צד ראשון-אבדות=כ-6,500 נפגעים
| צד שני = {{דגל|ממלכת הסיקים||+}}
| מפקד שני = {{דגל|ממלכת הסיקים}} שר סינג אטאריוואלה {{אנ|Sher Singh Attariwalla}}{{ש}}{{דגל|ממלכת הסיקים}} דיוואן מולראג' צ'ופרה {{אנ|Diwan Mulraj Chopra}}{{ש}}{{דגל|ממלכת הסיקים}} צ'אטאר סינג אטאריוואלה {{אנ|Chattar Singh Attariwalla}}
| כוח שני = כ-50,000 חיילים
| צד שני-אבדות=כ-12,000 נפגעים
| הערות =
| שם = המלחמה האנגלו-סיקית השנייה
|מנהיג ראשון={{דגל|הממלכה המאוחדת}} [[המושל הכללי של הודו]] הלורד דלהאוזי {{אנ|James Broun-Ramsay, 1st Marquess of Dalhousie}}{{ש}}{{דגל|הממלכה המאוחדת}} מושל פונג'אב הנרי לורנס {{אנ|Henry Montgomery Lawrence}}{{ש}}{{דגל|הממלכה המאוחדת}} מושל פונג'אב פרדריק קורי {{אנ|Sir Frederick Currie, 1st Baronet}}
|מנהיג שני={{דגל|ממלכת הסיקים}} דוליפ סינג {{אנ|Duleep Singh}}
}}
[[קובץ:Hugh Gough, 1st Viscount Gough, 1850.png|גנרל יו גאג'ר, מפקד המערכה הבריטי|שמאל|ממוזער|250px]]
[[קובץ:Dalhousie.jpg|מושל הודו הלורד דלהאוזי|שמאל|ממוזער|250px]]
'''המלחמה האנגלו-סיקית השנייה''' התחוללה בין [[18 באפריל]] [[1848]] ל-[[30 במרץ]] [[1849]] בממלכת הסיקים שב[[פונג'אב]] בין [[האימפריה הבריטית]] (ושלוחתו [[חברת הודו המזרחית הבריטית]]) לבין [[סיקיזם|ממלכת הסיקים]]. המלחמה החלה בעקבות פרוץ מרד בממלכה הסיקית כנגד ההסכמים שהושגו בסיומה של [[המלחמה האנגלו-סיקית הראשונה]]. לאחר סדרה של קרבות בהן התקשו הבריטים במאבקם מול המורדים הצליחו הבריטים להביא לכניעת המורדים ב-[[12 במרץ]] 1849 ולסיפוח פונג'אב להודו ב-[[29 במרץ]] 1849.

== [[המשחק הגדול]] ==
בתחילת [[המאה ה-19]] פרץ סכסוך בין [[האימפריה הבריטית]] ל[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]]. בריטניה, ששלטה בהודו, חששה מפלישה דרומה של רוסיה ששלטה בחלקה הצפוני של אסיה ובמקביל ברוסיה שלט חשש דומה מפני פלישה של האימפריה הבריטית. כדי להתמודד עם האיום שאפה כל אימפריה לחזק את גבולה מול האימפריה היריבה וכך הפך אזור זה (שכלל את [[פקיסטן]], [[אפגניסטן]], [[ג'אמו וקשמיר (טריטוריית איחוד)|ג'אמו וקשמיר]] ועוד) לזירה בה נלחם כל צד לכבוש יותר שטחים. אחד מהאזורים האלו היה חבל [[פונג'אב]] בה התקיימה הממלכה הסיקית.

== הרקע לפרוץ המלחמה ==
ב-[[9 במרץ]] [[1946]] נחתם [[הסכם לאהור]] {{אנ|Treaty of Lahore}} שסיים את [[המלחמה האנגלו-סיקית הראשונה]]. הסכם זה, שנחתם לאחר ניצחון מכריע של הבריטים על הסיקים, שיקף כניעה מוחלטת של הסיקים והתבטא באובדן שטחים ב[[פונג'אב]], תשלום קנס גדול לבריטניה והסכמה לקיום נציגיוות בריטיות בלאהור בירת הממלכה ובערים אחרות.

על בסיס ההסכם הגיעו פקידים בריטים רמי דרג, בראשותו של מושל פונג'אב [[סר]] הנרי לורנס {{אנ|Henry Montgomery Lawrence}}, לערים המרכדיות של פונג'אב וניהלו בפועל את הממלכה. במסגרת פעילותם צמצמו את כוחם של השליטים המקומיים ואף הגלו כאלו שהראו סימני התנגדות{{הערה|בין הגולים הייתה גם אימו של מלך הסיקים ג'ינד קאור {{אנ|Jind Kaur}}}}. בנוסף הכתיבו הפקידים את משימותיו של הצבא הסיקי על פי היעדים של הבריטים. פעולות אלו גרמו למרמור וכעס בקרב הסיקים והביא להתעוררות לאומנית ולניצני מרד.

בתחילת [[1848]] פרש המושל הנרי לורנס מתפקידו ובמקומו מונה [[סר]] פרדריק קורי {{אנ|Sir Frederick Currie, 1st Baronet}}. קורי, שגר ב[[כלכותה]], לא הכיר לפרטים את המתרחש בממלכה הסיקית והתנהג בקשיחות ולכן גרם להאצת ההתדרדרות היחסים בין שתי המדינות.

ב-[[19 באפריל]] [[1848]] הגיעו מהבירה [[לאהור]] הפקיד הבכיר פטריק אלכסנדר וואנס אגניו {{אנ|Patrick Alexander Vans Agnew}} ואיתו קצין אנגלי לעיר [[מולטאן]] כדי לקבל את האחריות עליה מידי המושל המקומי דיוואן מולראג' צ'ופרה {{אנ|Diwan Mulraj Chopra}} על מנת להעבירה למושל שמונה על ידי האנגלים חאן סינג מאן (Kahan Singh Mann). תומכיו הסיקים של המושל המודח דיוואן מולראג' צ'ופרה סירבו לקבל את חילופי השלטון, התקיפו את המשלחת האנגלית ורצחו את אגניו ואת הקצין, דבר שבעצם הצית את המרד גלוי. כדי לחזק את רושם המעשה שלח דיוואן מולראג' צ'ופרה את ראשו של אגניו בחזרה ללאהור.

הידיעה המרעישה נפוצה ברחבי המדינה ו[[המושל הכללי של הודו]], הלורד דלהאוזי {{אנ|James Broun-Ramsay, 1st Marquess of Dalhousie}}, בשיתוף מפקד הצבא [[גנרל]] [[סר]] יו גאוג' {{אנ|Hugh Gough, 1st Viscount Gough}} עשו הערכת מצב והגיעו למסקנה שהמרד צפוי להתפשט ברחבי פונג'אב, שרבים מהחיילים הסיקים של הצבא הסדיר יערקו לשורות המורדים ושהצבא הבריטי אינו מוכן עדיין למערכה כזו. כתוצאה מכך החל תהליך תגבור וחיזוק הצבא הבריטי כתהליך מקדים למלחמה.

== מהלך המלחמה ==
=== קרב קיניארי ===
קרב קיניארי (Kinyeri) התחולל ב-[[18 ביוני]] 1848 והיה התגובה הבריטית הראשונה לפרוץ המרד. [[לוטננט]] הרברט אדוארדס {{אנ|Herbert Benjamin Edwardes}} (שהיה מושל העיר באנו {{אנ|Bannu}}) שהה בזמן הרצח בקרבת העיר [[מולטאן]] והבין את חשיבות התגובה המהירה ולכן ארגן בחופזה כוח הבריטי של כ-11,000 חיילים סיקים, שנשארו נאמנים לאנגלים. מולם נערכו כ-8,000 מורדים סיקים שהגיעו ממולטאן.

אדוארדס שלח 8,000 מחייליו לתקוף את ביצורי המורדים אך ההתקפה נכשלה. בהתקפה השנייה שלח את כל הכוחות שברשותו ואלו הצליחו לפרוץ את קו ההגנה של המורדים.

בסיומו של הקרב נמנו כ-300 נפגעים בצד הבריטי וכ-500 בצד של המורדים. במהלך הנסיגה בחזרה למולטאן הצליחו הכוח הבריטי לפגוע בעוד חיילים מורדים.

=== קרב סודוסיין ===
קרב סודוסיין (Suddusain) התחולל ב-[[1 ביולי]] 1848 בקרבת העיר [[מולטאן]] בה החל המרד. לאחר הניצחון בקרב קיניארי המשיך לוטננט הרברט אדוארדס להתקדם למולטאן. בדרכו אסף כוח של כ-18,000 חיילים, שהסתייעו בתותחים, כשמולם התייצב כוח של כ-12,000 מורדים סיקים בפיקודו של מפקד המרד דיוואן מולראג' צ'ופרה {{אנ|Diwan Mulraj Chopra}}. בהתנגשות בין הצבאות הייתה ידם של הבריטים על העליונה, בעיקר בגלל העדיפות הארטילרית. המורדים המובסים נסוגו למולטאן.

=== המצור על מולטאן ===
לאחר הניצחון בקרב סודוסיין התקדם לוטננט הרברט אדוארדס לעיר [[מולטאן]] ובשלהי יולי הטיל עליה מצור {{אנ|Siege of Multan}} בעזרת כ-1,200 חיילים. מושל פונג'אב, פרדריק קורי {{אנ|Sir Frederick Currie, 1st Baronet}}, הורה למפקד הצבא הבריטי בהודו, גנרל יו גאוג' {{אנ|Hugh Gough, 1st Viscount Gough}}, לשלוח תגבורות משמעותיות לחיזוק המצור על העיר אבל גאוג', לאחר התייעצות עם [[המושל הכללי של הודו]] הלורד דלהאוזי {{אנ|James Broun-Ramsay, 1st Marquess of Dalhousie}}, החליט לשלוח לעזרתו של אדוארדס רק כוח מצומצם ולדחות את משלוח הכוח העיקרי לאחר תקופת ה[[מונסון|מונסונים]].

גאוג' מינה את גנרל וויש (General Whish) לעמוד בראש הכוח המצומצם שכלל חיילים סיקים והודים{{הערה|בדיעבד הסתבר שהנאמנות של חלק מהחיילים הסיקים הייתה נתונה למנהיג המורדים שר סינג אטאריוואלה {{אנ|Sher Singh Attariwalla}}}}. הכח הגיע למולטאן עד [[28 באוגוסט]] והצטרף לכוחותיו של אדוארדס.

המורדים במולטאן נחלקו ל-2 מחנות בהנהגתם של דיוואן מולראג' צ'ופרה ושל שר סינג אטאריוואלה ולאחר שיחה בין שני המנהיגים הוסכם ששר סינג אטאריוואלה, יחד עם כוחותיו, יצא צפונה ממולטאן כדי לחבור לכוחותיו של צ'אטאר סינג אטאריוואלה {{אנ|Chattar Singh Attariwalla}} שנמצאו בצפון פונג'אב. צעד זה התאפשר לאור הנחיתות המספרית של הבריטים הצרים וחוסר יכולת להדק את המצור.

בנובמבר 1848 החל להגיע כוח התגבורת הבריטי לעיר וב-[[27 בדצמבר]] חודש המצור על העיר עם כוח של כ-17,000 חיילים ו-64 תותחים. ב-[[2 בינואר]] [[1849]] החלה המתקפה על העיר שהביאה ב-[[22 בינואר]] לכניעתם של דיוואן מולראג' צ'ופרה והמורדים הסיקים. עם סיום הקרב נמנו בצד הבריטי 210 חללים ו-910 פצועים. מנהיג המורדים מולראג' נכלא לשארית חייו.

=== קרב אטוק ===
קרב אטוק {{אנ|Attock}}, שהתחולל ביולי ואוגוסט 1848, היה יוזמה מקומית של קצין בריטי מ[[פשוור]], [[קפטן (דרגה)|קפטן]] ג'ון ניקולסון {{אנ|John Nicholson (East India Company officer)}} שמטרתה הייתה להחליש את כוחם של מורדים סיקים בצפון פונג'אב. ניקולסון ארגן כוח פרשים ויצא מפשוור מזרחה וכבש את מבצר אטוק מידי סיקים מקומיים שנטו להצטרף למורדים. הכוח המשיך מזרחה וכבש את גבעות מרגלה {{אנ|Margalla Hills}} שליד [[איסלמאבאד]] ובכך ייצב חיץ בין חלקי פונג'אב ומנע את הגעתו מצפון של כוח מורדים סיקי בהנהגתו של צ'אטאר סינג אטאריוואלה {{אנ|Chattar Singh Attariwalla}} (אביו של ראש המורדים במולטאן שר סינג אטאריוואלה).

=== קרב רמנאגאר ===
[[קובץ:Combat of Ramnuggur.jpg|מפת קרב רמנאגאר|שמאל|ממוזער|250px]]
קרב רמנאגאר {{אנ|Battle of Ramnagar}} התחולל בקרבת העיירה רמנאגאר {{אנ|Rasool Nagar}} ב-[[22 בנובמבר]] 1848 בין צבא בריטניה למורדים הסיקים. הקרב נערך במקביל למצור שהטילו הבריטים על [[מולטאן]]. הכוחות הבריטים, בפיקודו של המפקד העליון של הצבא בהודו גנרל יו גאוג' {{אנ|Hugh Gough, 1st Viscount Gough}}, כללו 6 רגימנטים אנגלים ו-17 רגימנטים הודים{{הערה|בפועל השתתפו בקרב רק 5 רגימנטים כשהשאר היו ברזרבה}}.

הסיקים המורדים, בהנהגתו של שר סינג אטאריוואלה {{אנ|Sher Singh Attariwalla}} שנסוג מ[[מולטאן]], נערכו להגן על גשר מעל נהר הח'נאב {{אנ|Chenab River}} בקרבת העיירה רמנאגאר. התקפות הבריטים על הגשר הביאו לכיבוש הגדה המזרחית של הח'נאב אולם בגלל ההתנגדות החזקה של הסיקים סבלו הבריטים מנפגעים רבים ולא הצליחו לעבור את הגשר.

לאחר נסיגת הבריטים נמנו בשורותיהם 26 הרוגים ו-59 פצועים כשבין ההרוגים היה גם מפקד דיוויזיה [[בריגדיר גנרל]] צ'ארלס קורטון {{אנ|Charles Robert Cureton}}. הניצחון הסיקי בבלימת הבריטים העלה את מורל המורדים. בצד הבריטי נבחנה המפלה והוסק שמפקדי הקרב קיבלו החלטות שגויות שנבעו מחוסר במודיעין מספק על האויב.

=== קרב סאדולפור ===
לאחר התבוסה בקרב רמנאגאר הכינו הבריטים תוכנית לחצות את נהר הח'נאב {{אנ|Chenab River}} מצפון לגשר המבוצר של רמנאגאר {{אנ|Rasool Nagar}}. ביצוע המשימה הוטל על מפקד דיוויזיית הפרשים [[מייג'ור גנרל]] ג'וזף ת'אקוול {{אנ|Joseph Thackwell}} שב-[[3 בדצמבר]] 1848 עלה עם כוח של כ-8,000 צפונה כ-30 ק"מ לגשר בקרבת העיירה ווזיראבאד שם חצו את הנהר ונעצרו כדי לחכות לתגבורת חיילי רגלים. לאחר שהכוח התגלה תקפו אותו הסיקים ובמקום להשיב מלחמה החליט ת'אקוול להתחפר ולתקוף למחרת אך כשהחלה התקיפה ביום שלמחרת התברר שההתקפה נועדה להרוויח זמן ובעצם הסיקים ניצלו את הלילה לנסיגה מעמדותיהם ליד גשר רמנאגאר.

אומנם גנרל יו גאוג' {{אנ|Hugh Gough, 1st Viscount Gough}} הכריז על הקרב כניצחון אולם בשורות הצבע התעוררה בקורת כלפי ת'אקוול על נהול קרב כושל.

=== קרב צ'יליאנוואלה ===
[[קובץ:Battle of Chillianwalla.jpg|מפת קרב צ'יליאנוואלה|שמאל|ממוזער|250px]]
[[קובץ:Monument of the Battle of Chillianwala 3.jpg|אנדרטה שהציבו הבריטים להנצחת הנופלים בקרב צ'יליאנוואלה|שמאל|ממוזער|250px]]
קרב צ'יליאנוואלה {{אנ|Battle of Chillianwala}} התחולל ב-[[13 בינואר]] 1849 בקרבת העיירה צ'יליאנוואלה {{אנ|Chillianwala}} בין כוחות צבא בריטניה לצבא המורדים הסיקים.

ב[[המלחמה האנגלו-סיקית השנייה#קרב אטוק]] (יולי-אוגוסט 1848) חסמו הבריטים את המעבר של כוחות מורדים סיקים, בפיקודו של צ'אטאר סינג אטאריוואלה {{אנ|Chattar Singh Attariwalla}}, מצפון פאנג'אב לדרומה כדי לתגבר את המורדים האזור [[לאהור]] כשמרכז הכובד של קו החסימה הייתה העיירה אטוק {{אנ|Attock}}. אולם בינואר 1949 התברר לבריטים שהכוחות המקומיים שהחזיקו את אטוק ערקו לצד המורדים דבר שפתח מעבר לכוחותיו של צ'אטאר סינג אטאריוואלה דרומה. הבריטים נאלצו להגיב מהר לפני שכוחות התגבור יחברו למורדים במרכז פאנג'אב, בהנהגתו של שר סינג אטאריוואלה {{אנ|Sher Singh Attariwalla}}, ולכן הורה [[המושל הכללי של הודו]] הלורד דלהאוזי {{אנ|James Broun-Ramsay, 1st Marquess of Dalhousie}} למפקד הצבא הבריטי גנרל יו גאוג' {{אנ|Hugh Gough, 1st Viscount Gough}} להתקיף שר סינג אטאריוואלה.

לפקודתו של גאוג' הועמדו כ-15,000 חיילים ב-3 דיוויזיות (שהורכבו מ-6 רגימנטים בריטים ו-17 רגימנטים הודים) וכן כ-100 תותחים. מולם הציב שר סינג אטאריוואלה כ-10,000 סיקים מורדים שנערכו בקו הגנה ארוך בקרבת העיירה צ'יליאנוואלה. בשלהי 13 בינואר פתחו הסיקים בירי ארטילרי דבר שהביא לפתיחת התקפה על ידי הבריטים על ביצורי הסיקים.

שילוב של ביצורים חזקים, סיקים עקשנים וג'ונגל עבות בין 2 הכוחות הביא לקרב מורכב וקשה כשבחלק מהגזרות נחלו הבריטים הצלחה ובחלק מהגזרות סבלו הבריטים מנפגעים רבים{{הערה|הרגימנט ה-61 {{אנ|South Wales Borderers}} סבל מהיקף נפגעים גבוה כל כך עד שנרשם כרגימנט שהושמד לחלוטין. כמו כן הושמדו עוד 2 רגימנטים}}. עם רדת היום הורה גאוג' לכל הכוחות לסגת לקו ההתחלה.

עם סיום הקרב נמנו בצד הבריטי 757 הרוגים ו-1,651 פצועים. 104 מהחללים מוגדרים כ"נעדרים בקרב" לאחר שהכוחות הבריטים הנסוגים לא הצליחו לקחת איתם את כל הפצועים והחללים בגלל החושך והג'ונגל הסבוך. כ-1,000 מהנפגעים היו חיילים אנגלים ששירתו ברגימנטים שהושמדו. ההערכה היא שבצד הסיקי נרשמו כ-4,000 נפגעים.

הצדדים לא קיימו מערכה נוספת עקב גשמים חזקים. קיימת מחלוקת מי היה המנצח בקרב אך רוב הפרשנים מחזיקים בדעה שלאור היתרון המספרי והאיכותי של הבריטים חוסר ההכרעה והיקף הנפגעים הבריטי הם אינדיקציה להפסד של הבריטים. התוצאה הקשה הביאה להחלטת הפיקוד הבריטי להדיח את גאוג' ולמנות במקומו את גנרל צ'ארלס ג'יימס נאפייר {{אנ|Charles James Napier}}.

=== קרב גוג'ראט ===
[[קובץ:Battle of Googerat.jpg|מפת קרב גוג'ראט|שמאל|ממוזער|250px]]
קרב גוג'ראט {{אנ|Battle of Gujrat}} התחולל ב-[[21 בפברואר]] 1849 בקרבת העיירה גוג'ראט {{אנ|Gujrat, Pakistan}} שממערב לנהר הח'נאב {{אנ|Chenab River}} בין כוחות של [[האימפריה הבריטית]] למורדים הסיקים. קרב זה היה למעשה המשכו של קרב צ'יליאנוואלה. כוחותיו של שר סינג אטאריוואלה המשיכו דרכם צפונה במטרה להיפגש עם כוחותיו של צ'אטאר סינג אטאריוואלה שנעו מצפון פאנג'אב דרומה לאחר שעריקים מאטוק {{אנ|Attock}} עברו מצבא בריטניה לצבא המורדים ושברו בכך את החסימה שהציבו הבריטים בפני המורדים.

מפקד המערכה הבריטי גנרל יו גאוג' {{אנ|Hugh Gough, 1st Viscount Gough}} אומנם הודח, לאחר כישלון קרב צ'יליאנוואלה, אך התבקש להמשיך בתפקידו עד הגעת מחליפו גנרל צ'ארלס ג'יימס נאפייר {{אנ|Charles James Napier}} מאנגליה. גאוג' שתוגבר על ידי הכוחות שהשיגו את כניעת המורדים ב[[מולטאן]] פיקד כעת על כ-24,000 חיילים ששירתו ב-10 רגימנטים אנגלים ו-17 רגימנטים הודים שהשתייכו ל-3 דיוויזיות רגלים, דיוויזיית פרשים וסוללות של כ-170 תותחים (שחלקם הגיע מהמצור במולטאן). מולם התבצר כוח בהיקף של כ-50,000 מורדים סיקים בהנהגתו של שר סינג אטאריוואלה. גאוג' החל לתקוף את המורדים בקרבת העיירה גוג'ראט ומימש את יתרונו הארטילרי על ידי ירי שנמשך כשלוש שעות והביא לפגיעה משמעותית בסוללות תותחי המורדים. הישג זה איפשר לדיוויזיות הרגלים הבריטיות להתקדם לביצורי המורדים כשהם מקבלות חיפוי מהארטילריה שקודמה אף היא. מול כוח זה נשברו המורדים ונאלצו לסגת כ-20 ק"מ מקויהם.

גאוג' הורה לאחת מהדיוויזיות שלו, בפיקודו של גנרל וולטר גילברט {{אנ|Sir Walter Gilbert, 1st Baronet}}, לרדוף אחרי המורדים הנסוגים שהגיעו עד קרבת העיר [[רוואלפינדי]]. לאחר שכוחות המורדים הצטמצמו לכ-20,000 חיילים נאלצו שר סינג אטאריוואלה וצ'אטאר סינג אטאריוואלה לחתום על הסכם כניעה ב-[[12 במרץ]] 1849 ולמסור את הנשק והתותחים של חייליהם.

ניצחון מפואר זה השיב את כבודו ומעמדו של גאוג' ואיפשר לו לפרוש בכבוד מהצבא. הקרב הזה, יחד עם הניצחון במולטאן, השלים את כיבוש פונג'אב על ידי הבריטים. בסיום הקרב סבלו הבריטים מ-96 חללים ו-710 פצועים בעוד שההמורדים הסיקים סבלו מכ-4,000 נפגעים.

== סיום המערכה ==
ב-[[29 במרץ]] 1849 הכריז מושל הודו, הלורד דלהאוזי, על סיפוחה המלא של [[פונג'אב]] להודו כשבמעמד חתימת הכרזה זו ייצג את ממלכת הסקים מלך הסיקים דוליפ סינג {{אנ|Duleep Singh}}.

== לקריאה נוספת ==
<div class="mw-content-ltr">
* {{Cite book|last=Farwell|first=Byron|title=Queen Victoria's little wars|publisher=Wordsworth Editions|year=1973|isbn=978-1-84022-216-6}}
* {{Cite book|last=Featherstone|first=Donald|title=At Them with the Bayonet: The First Anglo-Sikh War 1845-1846|publisher=Leonnaur Books|year=2007}}
* {{Cite book|last=Hernon|first=Ian|title=Britain's forgotten wars|publisher=Sutton Publishing Ltd|year=2003|isbn=978-0-7509-3162-5}}
* {{cite book |last=Grewal |first=J. S.|year=1998 |title=The Sikhs of Punjab |url=https://archive.org/details/sikhsofpunjab0000grew |url-access=registration |publisher=Cambridge University Press|isbn=978-0-521-26884-4 }}
* {{cite book|first=Joseph|last=Cunningham|title=Cunningham's history of the Sikhs|date=1853|url=https://archive.org/details/cunninghamshisto00cunnuoft|access-date=24 July 2015}}
* {{cite book|last1=Sidhu|first1=Amarpal|title=The First Anglo-Sikh War|date=2010|publisher=Amberley Publishing Limited|location=Stroud, Gloucs|isbn=978-1-84868-983-1}}
* {{cite book|last1=Jawandha|first1=Nahar|title=Glimpses of Sikhism|date=2010|publisher=Sanbun Publishers|location=New Delhi|isbn=978-93-80213-25-5}}
* {{Cite book|last=Allen|first=Charles|title=Soldier Sahibs|publisher=Abacus|year=2001|isbn=978-0-349-11456-9}}
* A fictionalised description of the origins and course of the First Anglo-Sikh War (as well as various Sikh fortifications including breastworks) can be found in the comedy/adventure novel [[Flashman and the Mountain of Light]] by [[George MacDonald Fraser]] (1990). However, the book's well-researched footnotes are a source for serious historical information and further reading, such as the memoirs of some of the principals involved.
* {{cite book |last=Smith|first=David|title=The First Anglo-Sikh War 1845–46: The betrayal of the Khalsa|publisher=Osprey Publishing; Osprey Campaign Series #338|year=2019|
isbn=978-1-4728-3447-8}}
*{{cite encyclopedia |title=Battle of Gujrat (1849) |first=Kaushik |last=Roy |editor-last=Hodge|editor-first=Carl Cavanagh |encyclopedia=Encyclopedia of the Age of Imperialism, 1800-1914: Volume 1 (A-K)|publisher=Greenwood Publishing Group|year=2008|isbn=978-0-313-33406-1|url=https://books.google.com/books?id=NtEZ7Zq7s-gC&dq=battle+of+gujrat+sikh+army+60,000&pg=PA298}}
</div>

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Battles of the Second Anglo-Sikh War}}
* [https://web.archive.org/web/20070225063653/http://www.britishbattles.com/second-sikh-war/ramnagar.htm קרב רמנאגאר], באתר britishbattles.com
* [https://web.archive.org/web/20070227214839/http://www.britishbattles.com/second-sikh-war/chillianwallah.htm קרב צ'יליאנוואלה], באתר britishbattles.com
* [https://web.archive.org/web/20070227065105/http://www.britishbattles.com/second-sikh-war/goojerat.htm קרב גוג'ראט], באתר britishbattles.com
* [https://web.archive.org/web/20081120162429/http://www.searchsikhism.com/anglo.html המלחמות האנגלו-סיקיות], באתר searchsikhism.com
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007543760705171|מלחמת הסיקים, 1848-1849}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:סיקיזם]]
[[קטגוריה:הודו הבריטית]]
[[קטגוריה:אנגליה: קרבות]]
[[קטגוריה:מלחמות אנגליה]]