הצגת המקור של הדף "המזרח התיכון"

{{יבשת}}[[קובץ:Middle east.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מפה מדינית של מדינות ההגדרה המצומצמת למזרח התיכון]]
[[קובץ:MiddleEast.A2003031.0820.250m.jpg|ממוזער|מפת דרום ה[[לבנט]]: מדינת ישראל, ולידה מדינות ערב שוכנות כגון [[לבנון]], [[ירדן]], [[מצרים]] ועוד]]'''המזרח התיכון''' (ב[[אנגלית]]: '''The Middle East''') הוא הגדרה פוליטית-היסטורית של [[אזור (חבל ארץ)|אזור]] ב[[דרום-מערב אסיה]], הכולל בתוכו את [[חצי האי ערב]], [[הסהר הפורה]], ה[[לבנט]], [[ממלכת פרס|פרס]], ו[[אסיה הקטנה]]. שטח המזרח התיכון לפי ההגדרה המצומצמת הוא 7,302,680 [[קמ"ר]]. נכון לשנת 2024 מתגוררת בשטח זה אוכלוסייה של 489,689,549 אנשים. לפי ההגדרה הרחבה יותר כולל המזרח התיכון גם את מדינות צפון-אפריקה.

==אטימולוגיה==
המונח "המזרח התיכון" נטבע לראשונה ב[[אנגלית]] ("The Middle East"), ככל הנראה בשנת [[1850]], על ידי ממשלת [[הודו הבריטית]]; נקודת המבט בהגדרה זו הייתה בריטית, שישבה ממערב למרבית שטחי [[אירואסיה]] ואפריקה. באותו הזמן, מונח זה היה מעורפל וחסר הגדרה חד-משמעית.{{הערה|Beaumont (1988), p. 16|כיוון=שמאל}} בספטמבר 1902 השתמש [[אלפרד תייר מהן]] – אז [[קפטן (צי מלחמתי)|קפטן]] ב[[הצי של ארצות הברית|צי של ארצות הברית]] ומחבר ידוע של חיבורים על היסטוריה ואסטרטגיה ימית – במושג "המזרח התיכון" כדי לדון בצרכים הביטחוניים של בריטניה ב[[המפרץ הפרסי|מפרץ הפרסי]] וב[[תעלת סואץ]]. במאמרו, שפורסם בירחון הבריטי ''[[National Review|The National Review]]'' התייחס מהן למושג כמושג חדש פרי יצירתו וטען כי הוא לא שמע עליו לפני כן.{{הערה|שם=מאייר|Karl E. Meyer and Shareen Blair Brysac, ''Kingmakers: The Invention of the Modern Middle East'' (W. W. Norton & Company: 2009), pp. 37-38|כיוון=שמאל}}{{הערה|Koppes, C.R. (1976). "Captain Mahan, General Gordon and the origin of the term "Middle East"". ''Middle East Studies'' '''12:''' 95–98.|כיוון=שמאל}}{{הערה|Lewis, Bernard (1965). ''The Middle East and the West''. p. 9|כיוון=שמאל}}{{הערה|Fromkin, David (1989). ''A Peace to end all Peace''. p. 224|כיוון=שמאל}} המאמר תפס את תשומת ליבו של [[ולנטין שירול]] {{אנ|Valentine Chirol}}, עורך חדשות החוץ של "[[הטיימס]]", שהדפיס אותו מחדש וכתב סדרה של מאמרים בשם "השאלה המזרח-תיכונית" וב-1903 פרסם ספר בשם "[[שאלת המזרח התיכון]]".{{הערה|שם=מאייר}} לאחר שהסתיימה הסדרה המשיך "הטיימס" להשתמש בביטוי והסיר ממנו את המירכאות. עם זאת, המונח בהגדרתו זו עדיין לא היה נפוץ עד סוף שנות ה-30. עד אז היה נהוג להתייחס אל [[טורקיה]] והחוף המזרחי של [[הים התיכון]] ([[סוריה]], [[לבנון]], [[ישראל]] ובמידה פחותה אל [[מצרים]]) בשם "[[המזרח הקרוב]]", כש"[[המזרח הרחוק]]" ההתמקד באזור [[סין (אזור)|סין]], ואילו "המזרח התיכון" התמקד אז באזורים בין המזרח הקרוב למזרח הרחוק (במובן מסוים מדובר על האזור שמכונה כיום [[דרום אסיה]]).{{הערה|Davison, Roderic H. (1960). "Where is the Middle East?". ''Foreign Affairs'' '''38''' (4): 665–675.|כיוון=שמאל}}

בשנת [[1939]] הקימה [[האימפריה הבריטית]] את [[פיקוד המזרח התיכון]], שמושבו היה ב[[קהיר]]. לאחר זמן קצר, זכה המונח "המזרח התיכון" לשימוש נרחב ב[[אירופה]] וב[[ארצות הברית]], והוא אף נכנס לשימוש בלשונם של עמי המזרח התיכון עצמם.{{הערה|שם=ענר|{{השילוח|ערן לרמן|"ומלפנים – הים התיכון"|ומלפנים-הים-התיכון|[https://hashiloach.org.il/issues/השילוח-1/ גיליון 1], אוקטובר 2016}}}}{{הערה|Held, Colbert C. (2000). ''Middle East Patterns: Places, Peoples, and Politics''. Westview Press. p. 7|כיוון=שמאל}}

===אירוצנטריות===
ניתן להסתייג מהמונח "מזרח תיכון" עקב הרוח ה[[אירוצנטריות|אירוצנטרית]] (זווית ראייה אגוצנטרית אירופאית) הנודפת ממנו; אזור המזרח התיכון הוא אמנם "מזרח", אך רק ביחס לנקודת הראות המערב-אירופית (לרוב בריטית). לעומת זאת, עבור ה[[הודים]], האזור שוכן במערב, ועבור ה[[רוסים]] - בדרום. שם התואר "תיכון" אף הוא יצר בלבול. לפני [[מלחמת העולם הראשונה]], המונח המקובל לתיאור [[חבל הבלקן]] ושטחי [[האימפריה העות'מאנית]] היה "[[המזרח הקרוב]]", ואילו "המזרח התיכון" התייחס ל[[איראן|פרס]], [[אפגניסטן]] ולעיתים גם ל[[מרכז אסיה]], [[טורקסטן]] וה[[קווקז]]. זאת כאשר "[[המזרח הרחוק]]" מתייחס למדינות מזרח אסיה, כמו [[סין (אזור)|סין]], [[יפן]], [[קוריאה]], [[הונג קונג]], [[טאיוון]] וכו'.

לאחר קריסתה של האימפריה העות'מאנית ב-[[1918]], דעך השימוש במונח "המזרח הקרוב", בעוד "המזרח התיכון" הלך וקיבל משמעות נרדפת ל[[העולם הערבי|עולם הערבי]]. עם זאת, דיסציפלינות אקדמיות שונות מוסיפות להשתמש במונח "המזרח הקרוב", לרבות [[ארכאולוגיה]] ו[[היסטוריה עתיקה]], המתמקדות בחקר תרבויות [[המזרח הקדום|המזרח הקרוב הקדום]].

===מונחים חלופיים===
במובנים אחדים יש בערפול סביב המונח "מזרח תיכון" משום יתרון, שכן הוא מאפשר את המשך השימוש בכינוי גם תחת נסיבות ומצבים מדיניים משתנים. עם זאת, ישנם גאוגרפים המתנגדים למונח זה, ומעדיפים להשתמש במונח "[[דרום-מערב אסיה]]" כחלופה. מונח זה לא זכה לפופולריות רבה בחוגים מדיניים, ציבוריים ותקשורתיים כאחד. חלופות אחרות כוללות: "[[מערב אסיה]]" - ביטוי מקובל ב[[הודו]] לתיאור האזור; "[[המזרח התיכון-צפון אפריקה]]" {{אנ|MENA}}, שיש המשתמשים בו כדי להתייחס לאזור שבין [[מרוקו]] ל[[פקיסטן]]. מדינות [[קבוצת השמונה]] משתמשות לעיתים במונח "המזרח התיכון הגדול" בהתייחסן לכל מדינות [[הליגה הערבית]] (כולל החברות האפריקניות), כמו גם טורקיה, איראן, פקיסטן, [[אפגניסטן]] ו[[ישראל]]. מונחים המתייחסים לאסיה בלבד זוכים לביקורת כיוון שאינם מתייחסים ל[[מצרים]] וליתר מדינות צפון אפריקה.

== הגדרת השטח המקובלת היום ==
כיום, המזרח התיכון כולל את השטחים שממזרח, מדרום ומצפון-מזרח ל[[הים התיכון|ים התיכון]] ועד ל[[המפרץ הפרסי|מפרץ הפרסי]]. המזרח התיכון הוא תת-אזור ב[[אירואפרסיה|אפריקה-אירואסיה]], ובאופן ממוקד יותר, [[אסיה]], חלק קטן ב[[אירופה]] וחלק ב[[צפון אפריקה]].

כיום, שלוש ה[[תרבות|תרבויות]] המרכזיות במזרח התיכון הן [[התרבות הערבית]], [[התרבות הפרסית|הפרסית]] ו[[התרבות הטורקית|הטורקית]], במסגרתן התפתחו שלוש [[שפה|שפות]] וישויות אתניות שונות, שהמשמעותיות שבהן הן ה[[פרסי]]ם, ה[[כורדים]], ה[[עמים טורקיים|טורקי]]ם וה[[ערבי]]ם. הדת השלטת ברוב האזור כיום היא דת ה[[אסלאם]]. דתות אחרות, כמו הדת [[יהדות|היהודית]], ה[[נצרות|נוצרית]], ה[[דרוזי]]ת ועוד, מהוות מיעוט במזרח התיכון. ב[[ישראל]], הנמצאת בדרום מערב [[אסיה|החלק האסיאתי]] של המזרח התיכון, מרוכזת הקהילה ה[[יהודי]]ת הגדולה בעולם - אך גם בה יש ציבור ערבי (בעיקר מוסלמי) גדול.

רוב ההגדרות בדבר מהותו של המזרח התיכון מתייחסות לאומות בדרום-מערב אסיה, מ[[איראן]] ועד [[מצרים]]. לפיכך, מצרים, השוכנת ברובה בצפון-מזרח [[אפריקה]] (מלבד חצי האי [[סיני]] האסייתי), נתפסת כמדינה מזרח תיכונית. מדינות ה[[מגרב]] ([[לוב]], [[תוניסיה]], [[אלג'יריה]], [[מרוקו]] ו[[מאוריטניה]]), שאינן קשורות לאסיה, הולכות ונתפסות כתת-אזור נפרד מהמזרח התיכון, שמכונה [[צפון אפריקה]].

=== הגדרה מצומצמת ===
אלו המדינות אשר נכללות בהגדרה המצומצמת (המקובלת) למזרח התיכון:

{| border="0" cellpadding="2" width="75%" align="center"
| valign="top" width="33.33%" |
*{{דגל|איחוד האמירויות הערביות||+}}
*{{דגל|איראן||+}}
*{{דגל|בחריין||+}}
*{{דגל|טורקיה||+}}
*{{דגל|ירדן||+}}
*{{דגל|ישראל||+}}
| valign="top" width="33.33%" |
* {{דגל|כווית||+}}
* {{דגל|לבנון||+}}
* {{דגל|מצרים||+}}
* {{דגל|סוריה||+}}
* {{דגל|עומאן||+}}
* {{דגל|עיראק||+}}
| valign="top" width="33.33%" |
* {{דגל|ערב הסעודית||+}}
* {{דגל|קטר (מדינה)}} [[קטר (מדינה)|קטר]]
* {{דגל|קפריסין||+}}
* {{דגל|תימן||+}}
|}
בנוסף בשטח זה נכללת גם הטריטוריה '''{{דגל|הממלכה המאוחדת}}''' [[אקרוטירי ודקליה]] של [[הממלכה המאוחדת]], וכן השטחים השנויים במחלוקת מבחינת ה[[הכרה דיפלומטית|הכרה הבינלאומית]]: {{דגל|כורדיסטן הסורית|3=+}}, {{דגל|כורדיסטן העיראקית|3=+}}, {{דגל|הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין||+}} ו־{{דגל|הרשות הפלסטינית|3=+}}.

=== מדינות לפי ההגדרה המצומצמת ===
להלן טבלה של מדינות המזרח התיכון, שטחן, אוכלוסייתן וצפיפות אוכלוסייתן לפי קמ"ר:
{| class="wikitable sortable"
!מדינה
!שטח ([[קמ"ר]])
!אוכלוסייה
!צפיפות (אנשים לקמ"ר)
|-
|{{דגל|מצרים||+}}
|1,010,407
|114,484,252
|114
|-
|{{דגל|לבנון||+}}
|10,452
|5,219,044
|499
|-
|{{דגל|סוריה||+}}
|185,180
|24,348,053
|131
|-
|{{דגל|ישראל||+}}
|22,072
|9,311,652
|448
|-
|{{דגל|טורקיה||+}}
|783,562
|86,260,417
|110
|-
|{{דגל|ירדן||+}}
|89,342
|11,384,922
|127
|-
|{{דגל|עיראק||+}}
|437,072
|46,523,657
|106
|-
|{{דגל|איראן||+}}
|1,648,195
|89,809,781
|54
|-
|{{דגל|כווית||+}}
|17,818
|4,349,380
|244
|-
|{{דגל|ערב הסעודית||+}}
|2,149,690
|37,473,929
|17
|-
|{{דגל|איחוד האמירויות הערביות||+}}
|83,600
|9,591,853
|115
|-
|{{דגל|תימן||+}}
|527,968
|35,219,853
|67
|-
|{{דגל|עומאן||+}}
|309,500
|5,467,192
|15
|-
|{{דגל|בחריין||+}}
|1,959
|1,498,712
|765
|-
|{{דגל|קטר (מדינה)||+}}
|11,586
|2,737,061
|236
|-
|{{דגל|הרשות הפלסטינית||+}}
|6,220
|5,494,963
|883
|-
|{{דגל|קפריסין||+}}
|9,251
|1,268,467
|137
|-
|סה"כ
|7,302,680
|489,689,549
|67
|}

=== הגדרה מורחבת ===
אלו המדינות אשר נכללות בהגדרה המורחבת למזרח התיכון (מבחינה תרבותית):
{| border="0" cellpadding="2" width="75%" align="center"
| valign="top" width="33.33%" |
* {{דגל|אלג'יריה||+}}
* {{דגל|אפגניסטן||+}}
* {{דגל|ג'יבוטי||+}}
* {{דגל|לוב||+}}
| valign="top" width="33.33%" |
* {{דגל|מאוריטניה||+}}
* {{דגל|מרוקו||+}}
* {{דגל|סודאן||+}}
* {{דגל|סומליה||+}}
| valign="top" width="33.33%" |
* {{דגל|פקיסטן||+}}
* {{דגל|תוניסיה||+}}
|}

בנוסף, בשטח זה נכללים חבלי הארץ הבדלניים: {{דגל|סומלילנד||+}} ו-{{דגל|סהרה המערבית}} [[רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית|סהרה המערבית]]

אלו המדינות במרכז אסיה ובמערב אסיה אשר קרובות תרבותית ולשונית לעמי המזרח התיכון:
{| border="0" cellpadding="2" width="75%" align="center"
| valign="top" width="33.33%" |
מרכז אסיה:
* {{דגל|אוזבקיסטן||+}}
* {{דגל|קזחסטן||+}}
* {{דגל|קירגיזסטן||+}}
* {{דגל|טג'יקיסטן||+}}
* {{דגל|טורקמניסטן||+}}
| valign="top" width="33.33%" |
מערב אסיה:
* {{דגל|אזרבייג'ן||+}}
|}

בנוסף, בשטח זה נכללים חבלי הארץ הבדלניים: {{דגל|אבחזיה||+}} ו-{{דגל|דרום אוסטיה||+}}

==דמוגרפיה==
{{הפניה לערך מורחב|דמוגרפיה של המזרח התיכון}}

237 מיליון מתושבי המזרח התיכון הם [[ערבים]], והם מהווים את רוב תושבי המזרח התיכון (48%).<ref name=":2" /> בנוסף להם מתגוררים במזרח התיכון עשרות מיליוני [[טורקים (עם)|טורקים]], [[פרסים]], [[כורדים]] ו[[אזרים]] (ללא תושבי [[אזרבייג'ן]]), בנוסף למיליונים בודדים של [[יהודים]] ו[[אשורים]].
במזרח התיכון יש גם קהילת [[צוענים]]. קבוצות אתניות בתפוצות אירופיות באזור כוללות [[אלבנים]], [[בוסניאקים בארץ ישראל|בוסניקים]], [[צ'רקסים]] (כולל קברדים), [[טטרים של קרים|טטרים של חצי האי קרים]], [[יוונים]] ו[[טורקמנים]].
קבוצות מהגרים נוספות הן ה[[בנגלדש|בנגלים]], [[סינים]], [[פיליפינים (עם)|פיליפינים]], [[אינדונזיה|אינדונזים]], [[פקיסטן|פקיסטנים]] ו[[פתאנים|אפגנים]]. מבחינה דתית 95% מהאוכלוסייה במזרח התיכון היא [[אסלאם|מוסלמית]]. מתוכם 70% הם [[אסלאם סוני|סונים]] ו-30% הם [[אסלאם שיעי|שיעים]].

להלן טבלה המראה את התפתחות האוכלוסייה במזרח התיכון<ref name=":2">{{קישור כללי|כתובת=https://worldpopulationreview.com/continents/the-middle-east-population|כותרת=the Middle East Population 2024|אתר=worldpopulationreview.com|תאריך_וידוא=2024-01-18}}</ref>. כ-60% מאוכלוסיית המזרח התיכון גרה ב[[מצרים]], [[טורקיה]] ו[[איראן]].
{| class="wikitable"
|שנה
|אוכלוסייה
|צפיפות (נפש לקמ"ר)
|שיעור צמיחה
|-
|2024
|489,689,549
|67
|1.38%
|-
|2023
|483,004,121
|66
|1.31%
|-
|2020
|464,536,544
|64
|1.66%
|-
|2015
|427,757,193
|59
|2.12%
|-
|2010
|385,191,583
|53
|2.33%
|-
|2005
|343,359,351
|47
|2.02%
|-
|2000
|310,635,734
|43
|2.15%
|-
|1995
|279,293,791
|38
|2.41%
|-
|1990
|247,909,018
|34
|2.91%
|-
|1985
|214,745,336
|29
|3.19%
|-
|1980
|183,510,845
|25
|2.91%
|-
|1975
|158,955,840
|22
|2.78%
|-
|1970
|138,570,667
|19
|2.85%
|-
|1965
|120,422,415
|17
|2.83%
|-
|1960
|104,718,009
|14
|2.66%
|-
|1955
|91,820,967
|13
|2.46%
|-
|1950
|81,301,077
|11
|2.58%
|}

=== דתות ===
הדת הדומיננטית במזרח התיכון היא ה[[אסלאם]] (חמישית מהמוסלמים בעולם חיים במזרח התיכון). אחד מהמקורות לסכסוכים במזרח התיכון הוא המחלוקת בין שני הזרמים העיקריים באסלאם: ה[[אסלאם סוני|סוני]] וה[[שיעי]]. הזרם הסוני הוא הזרם הגדול ביותר של האסלאם ושולט ברוב המדינות במזרח התיכון. ריכוזי האוכלוסייה השיעית הגדולים נמצאים ב[[עיראק]] (60-65%), [[איראן]] (90-96%), [[לבנון]] (25-35%), ה[[זיידים]] ב[[תימן]] (55%) ו[[בחריין]] (80-85%). אוכלוסיות מיעוט שיעיות נמצאות גם ב[[טורקיה]] ככת [[עלווים]] (20–25%), ב[[ערב הסעודית]] (10-15%) וב[[סוריה]] (15%). אף על פי ששני זרמים אלה מסכימים על יסודות האסלאם ועל [[הקוראן]], הם נמצאים בסכסוך מתמשך על הובלת הדת לאחר מותו של הנביא [[מוחמד]].

מלבד האסלאם, דתות נוספות ממוצא שמי נפוצות באזור, כמו ה[[נצרות]] וה[[יהדות]]. בלבנון, לדוגמה, 41% מהתושבים הם נוצרים. למרות זאת, כוחה של הנצרות באזור הלך ופחת עם השנים. כיום, מהווים הנוצרים כ-5% בלבד מאוכלוסיית המזרח התיכון, לעומת כ-20% בתחילת [[המאה ה-20]]. מספרם של הנוצרים במזרח התיכון יורד בגלל מספר גורמים, כמו שיעורי ילודה נמוכים בהשוואה למוסלמים, הגירה נרחבת ו[[רדיפה]] אתנית ודתית. כמו כן, מהומות פוליטיות היו ועודן ממשיכות לתרום באופן משמעותי להגירת נוצרים מהאזור אל מחוץ למדינות מולדתם. התפשטותן האחרונה של אידאולוגיות קיצוניות כמו זו ה[[ג'יהאד]]יסטית וה[[סלפיה|סלפית]], זרות לערכיהן הסובלניים של הקהילות הנוצריות. מסיבות אלו, התמעטה מאוד נוכחותם של הנוצרים במזרח התיכון, עד שכיום רוב הנוצרים באזור הם ה[[נצרות קופטית|קופטים]] במצרים.

דתות שוליות יותר באזור הן [[דרוזים|הדת הדרוזית]], [[הדת הבהאית|הבהאית]], ה[[זורואסטריות]], [[יזידים|היזידית]], ו[[שבאקים|השבאקיות]]. ב[[העת העתיקה|עת העתיקה]] האזור היה ביתן של דתות ו[[פולחן|פולחנים]] רבים, כמו [[מיתולוגיה כנענית|הדתות הכנעניות]], [[מיתולוגיה מסופוטמית|הדתות המסופוטמיות]], [[מיתולוגיה מצרית|הדת שהתפתחה במצרים העתיקה]], וה[[מניכאיזם]].

ה[[יהדות]] באזור קטנה יחסית מבחינה דמוגרפית, (פחות מ-8 מיליון [[יהודים]] במזרח התיכון נכון ל-2024). קהילות יהודיות התקיימו במשך מאות רבות של שנים ברחבי המזרח התיכון, אך במאות האחרונות, ובמיוחד לאחר הקמת [[ישראל|מדינת ישראל]], רובן [[עלו לארץ ישראל]] או ליבשות אחרות.

==היסטוריה==
{{הפניה לערך מורחב|היסטוריה של המזרח התיכון}}

=== המזרח הקרוב הקדום ===
דברי ימי האזור המכונה בימינו המזרח התיכון מגוללים רצף [[היסטוריה|היסטורי]] של [[ציוויליזציה]] אנושית רציפה בת יותר מ-5000 שנים. אחת מהקדומות שבציווילזציות המזרח־תיכוניות נוסדה ב[[מסופוטמיה]] בסביבות [[המאה ה-24 לפנה"ס|המאה ה-24 לפני הספירה]]. [[שומר]]ים, [[בבלים]], [[אשורים]], [[העם האכדי|אכדים]], [[הכנענים|כנענים]] ואחרים יסדו גם הם ישויות מדיניות ותרבויות חשובות. תקופה קצרה אחר כך התפתחה ציוויליזציה חשובה ומתקדמת יותר, גם על גדות נהר ה[[נילוס]], שנודעת כ[[מצרים העתיקה]].

=== התפשטות האסלאם במזרח התיכון ===
לנוכח ההשפעה המאחדת שהייתה לשלטון הרומי והביזנטי, עד [[המאה ה-7|המאה השביעית לספירה]] לא הייתה הבחנה ברורה בין [[אירופה]] של ימינו למזרח התיכון של ימינו. [[אנטוליה]], [[סוריה]], [[ארץ ישראל]] ו[[מצרים]] היו כולן נוצריות ודוברות [[יוונית]], וחלקו מאפיינים תרבותיים ומדיניים עם העולם היווני־רומי תחת שלטון [[האימפריה הביזנטית]], שעה ש[[מסופוטמיה]] ([[עיראק]] וסוריה של היום) שימשה כ[[אזור חיץ]] בין האימפריה הפרסית ל[[האימפריה הביזנטית|אימפריה הביזנטית]].

הגורם המשמעותי ביותר בתהליך הפיכתו של המזרח התיכון לאזור [[תרבות]]י נפרד היה העלייה במעמד דת ה[[אסלאם]] ב[[חצי האי ערב]]. בשנת [[634]] נאמניו הערביים של ה[[נביא]] [[מוחמד]] יצאו מהעיר [[מדינה (עיר)|מדינה]] שבאזור סעודיה של ימינו למסעות [[צבא]]יים ו[[דת]]יים ברחבי המזרח התיכון. הם כבשו את [[ארץ ישראל]] בשנת [[636]], את [[מסופוטמיה]] ב-[[637]], את [[סוריה]] ומצרים ב-[[640]] ואת [[ממלכת פרס|פרס]] ב-[[642]]. הביזנטים הצליחו למנוע מהערבים לכבוש את [[אנטוליה]], אשר נותרה נוצרית עד להגעתם של ה[[טורקים]] 400 שנים מאוחר יותר. רוב ה[[אוכלוסייה]] באזורים שנכבשו על ידי ה[[ערבים]] המירה את דתה לאסלאם כעבור מספר עשורים, מה שהביא ליצירתו של גבול תרבותי־דתי קבוע בין [[אירופה]] והעולם המוסלמי. הח'ליפות ותושביה היוו את [[האימפריה המוסלמית]].

אף על פי שה[[ח'ליפה|ח'ליפות]] המאוחדת שנוסדה בתום הגל הראשון של ה[[כיבוש]] הערבי קרסה עד [[המאה ה-9|המאה התשיעית]], ותחתיה הוקמו סדרות של ח'ליפויות ו[[אמיר]]ויות קטנות יותר, נותרה שליטתם של הערבים באזור שבין ה[[נילוס]] ל[[חידקל]] בלתי מעורערת (וכך גם בצפון אפריקה ובדרום [[ספרד]]) במשך קרוב ל-400 שנים. במזרח, שבו [[ממלכת פרס|פרס]] נותרה גורם עצמאי במידה מסוימת, באמצה [[זרם דתי]] אחר, [[שיעה|האסלאם השיעי]], שנתפס על ידי המוסלמים ה[[אסלאם סוני|סונים]] ככפירה. כך נוצר [[גבול]] מזרחי קבוע לעולם הערבי־אסלאמי, אף שהאסלאם הוסיף להתפשט במזרח גם ל[[הודו]] ול[[אינדונזיה]].

=== שלטון טורקי, צלבני ומונגולי ===
באמצע [[המאה ה-11]] הגיעה הדומיננטיות הערבית לקיצה הפתאומי עם הגעתם של ה[[סלג'וקים]] הטורקיים למזרח התיכון, לאחר שנדדו דרומה ממולדתם שב[[מרכז אסיה]]. הסלג'וקים כבשו את [[ממלכת פרס|פרס]], [[עיראק]] ([[בגדאד]] נכבשה ב-[[1055]]), [[סוריה]], [[ארץ ישראל]] וה[[חג'אז]], ואף הביסו את האימפריה הביזנטית ב[[קרב מנזיקרת]] במהלכו כבשו את [[אנטוליה]]. [[מצרים]] החזיקה מעמד תחת הח'ליפים ה[[השושלת הפאטימית|פאטימים]] עד [[1169]], אז נפלה גם היא לידי הטורקים. הסלג'וקים שלטו באזור לאורך מאתיים השנים הבאות, אף שעד מהרה התפרקה האימפריה הסלג'וקית לכדי מספר סולטאנויות קטנות יותר.

פיצול זה אפשר למערב הנוצרי, שחווה התאוששות כלכלית למן נקודת השפל אליו הגיע במאה השביעית, לשוב ולפעול במזרח התיכון. ב-[[1095]] האפיפיור [[אורבנוס השני]] קרא ל[[אריסטוקרטיה (מעמד)|אריסטוקרטיה]] האירופית לכבוש מחדש את [[ארץ הקודש]] ולהשיבה לידי הנצרות, וכעבור ארבע שנים אבירי [[מסע הצלב הראשון]] כבשו את [[ירושלים]]. הם ייסדו בה [[ממלכת ירושלים|ממלכה]] שהתקיימה עד [[1187]], אז נכבשה על ידי [[צלאח א דין]] המוסלמי. ממלכות צלבניות קטנות יותר שהוקמו שרדו עד [[1291]]. הצלבנים כשלו בניסיונם ליצור נוכחות נוצרית קבועה בארץ הקודש, בעיקר משום שלא הצליחו למשוך די מהגרים אירופים לאזור במהלך מסעותיהם ולאחריהם.

במהלך [[המאה ה-13]] הגיעו מסעות צבאיים של [[האימפריה המונגולית]] למזרח התיכון, והמונגולים כבשו שטחים נרחבים באזור, בהם שטחי [[איראן]] ו[[עיראק]] המודרניות, [[סוריה]] וחלקים מ[[אסיה הקטנה]]. שושלות מונגוליות המשיכו לשלוט בצפון-מזרח המזרח התיכון במשך כ-200 שנים עד שלבסוף הורחקו השליטים המונגולים מזרחה על ידי פדרציית השבטים [[אק קויונלו]]<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=http://geacron.com/home-en/?&sid=GeaCron702680|הכותב=|כותרת=Interactive World History Atlas since 3000 BC|אתר=|תאריך=}}</ref>.

=== בתקופה העות'מאנית ===
בראשית [[המאה ה-15]] התחזקו האמירים ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאנים]] שב[[אנטוליה]] המערבית, אשר הלכו והסתמנו כשליטיו הבאים של האזור. אישוש מעשי לדבר ניתן בשנת [[1453]], כאשר העות'מאנים כבשו את [[קונסטנטינופול]] (כיום: [[איסטנבול]]) והכריזו על עצמם סולטאנים. הממלוכים הצליחו להגן על אדמותיהם מפני העות'מאנים במשך קרוב למאה שנים, אולם ב-[[1514]] ה[[סולטאן]] העות'מאני [[סלים הראשון]] פתח במסע כיבושים שיטתי ברחבי האזור. [[עיראק]] וחלקים מ[[איראן]] בשליטת [[האימפריה הספאווית]] נכבשו ב-[[1515]], [[סוריה]] ו[[ארץ ישראל]] ב-[[1516]] ומצרים ב-[[1517]], ובכך השושלת הממלוכית הגיעה לקיצה. העות'מאנים איחדו את האזור כולו תחת שליט אחד, לראשונה מאז [[בית עבאס|האימפריה העבאסית]] מ[[המאה ה-10|המאה העשירית]], והוסיפו לשלוט בחלקים ניכרים ממנו במהלך 400 השנים הבאות.

=== שלטון אירופאי ===
בשנת [[1914]] הביאה הברית הגרמנית־עות'מאנית לשגיאה פטאלית מצדם של הטורקים הצעירים, המפלגה ששלטה באימפרייה, אשר הצטרפו לציר ה[[הקיסרות הגרמנית|גרמני]]־[[אוסטרו-הונגריה|אוסטרי]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]] נגד בריטניה וצרפת. הבריטים ראו באימפריה העות'מאנית את החוליה החלשה במחנה ה[[אויב]], וריכזו את מאמציהם בחזית המזרחית כדי להוציאה ממעגל ה[[לחימה]]. לאחר כישלון המתקפה הבריטית הישירה על האימפריה ב[[קרב גליפולי|גליפולי]] ([[1915]]), הבריטים פתחו בניסיונות לחולל מרידות פנימיות בטריטוריות העות'מאניות, בנצלם את ההתעוררות הלאומית של ערביי האימפריה. הערבים לא סבלו תחת השלטון העות'מאני עד לעלייתם של הטורקים הצעירים, אשר ניסו לבצע בהם "טורקיזציה" ולשנות את מנהגי השלטון המסורתיים שלהם. הבריטים מצאו בן ברית בדמותו של [[חוסיין בן עלי]] שליט [[מכה]] ולכאורה בן למשפחת הנביא [[מוחמד]], אשר עמד בראש [[המרד הערבי]] בשלטון העות'מאני ([[1916]]), בתמורה להכרה בריטית במדינה כלל־ערבית עצמאית שתוקם בשטח האימפריה לאחר המלחמה.

=== המאה ה-20 ===
{{לערוך|נושא=מדינות אסיה|נושא2=מדינות אפריקה}}
{{להשלים|נושא=מדינות אסיה|נושא2=מדינות אפריקה}}
{{ראו גם|סכסוכים במזרח התיכון בעידן המודרני}}
<!-- כדאי לשקול לאחד את הפסקאות על המאה ה-20 וה21, התהליכים חוצי מאות (וכך גם בניתי חלק מהפסקאות) -->
החל מאמצע [[המאה ה-20]] ניצב המזרח התיכון במרכז ה[[פוליטיקה]] הבינלאומית, ובמובנים רבים נחשב כיום לאזור הרגיש ביותר בעת המודרנית - אסטרטגית, כלכלית, פוליטית, תרבותית ודתית. בשטח המזרח התיכון קיימים מאגרים עצומים של [[נפט גולמי]], בו נוסדו שלוש הדתות המונותאיסטיות (ה[[יהדות]], ה[[נצרות]] וה[[אסלאם]]) והוא מהווה כיום את מרכזן הרוחני של שתיים מהן, וקורותיו רצופים סכסוכים לאומיים מרים, כמו [[הסכסוך הישראלי-ערבי]].

אירועים חשובים שהשפיעו על האזור בראשית המאה ה-20 היו [[מלחמת העולם הראשונה]] שהובילה לנפילת [[האימפריה העות'מאנית]] ב-[[1917]], תחתיה הוקמו ממלכות ערביות תחת השפעה מערבית, לצד מדינות [[מנדט]] שהוקמו ונשלטו על ידי [[בריטניה]] ו[[צרפת]], בהתאם לחלוקה ביניהן במסגרת [[הסכם סייקס–פיקו]]. במהלך המלחמה התרחש [[רצח העם הארמני]].

בתקופת [[המנדט הבריטי על ארץ ישראל]] חל גידול ניכר ב[[היישוב|יישוב היהודי]] ב[[ארץ ישראל]], מה שהוביל להתנגשויות אלימות הולכות וגוברות עם הערבים המקומיים. אחרי [[מלחמת העולם השנייה]] ו[[השואה]], קמה ב-[[1948]] [[ישראל|מדינת ישראל]]. הקמתה של מדינה יהודית בלב העולם הערבי, הובילה ליצירת [[הסכסוך הישראלי-ערבי]] שהתבטא במספר [[מלחמה|מלחמות]] בין מדינת ישראל ל[[ארצות ערב|מדינות ערב]], במקביל ל[[הסכסוך הישראלי-פלסטיני|סכסוך הישראלי-פלסטיני]] בין ישראל לפלסטיניים שהתבטא בפעולות [[טרור]] ו[[לוחמה אסימטרית]] לאורך המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21.

[[המערכה במזרח התיכון במלחמת העולם השנייה|מלחמת העולם השנייה]], בניגוד לזו הראשונה, לא הביאה שינויים מדיניים משמעותיים במזרח התיכון. במהלך המלחמה השתלטו כוחות הברית על [[איראן]] ו[[עיראק]], בהן היו משטרים שאהדו את הנאצים, על מנת למנוע את נפילתן בידי הנאצים, וגם על [[לבנון]] ו[[סוריה]] בהן שלט [[משטר וישי]].

בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה ועם התהוות [[המלחמה הקרה]], חיזרו [[ארצות הברית]] ו[[ברית המועצות]] אחרי מדינות שונות שהיו נוחות להשפעה באזורים שונים בעולם וגם במזרח התיכון. בישראל, תמכה מפלגת [[מפא"י]] בחבירה ל[[מדינות המערב]] ה[[ליברליות]], בעוד [[מפ"ם]] תמכה ב[[יחסי ברית המועצות-ישראל|חבירה לברית המועצות]] ה[[קומוניסטית]]. תמיכתה של ישראל בהחלטת או"ם הקשורה ב[[מלחמת קוריאה]] היוותה צעד ראשון בהתרחקות ישראל מברית המועצות, ולהתקרבותה לארצות הברית.

ב-[[1955]] יזמה ארצות הברית את [[ברית בגדאד]], במטרה ליצור חיץ שיבלום את התפשטות ה[[קומוניזם]] למזרח התיכון. בדיעבד, לא הועילה הברית משום ש[[מצרים]] הובילה ברית נגדית עם [[סוריה]] ו[[סעודיה]], כשאליהן הצטרפו [[ירדן]] ו[[תימן]]. בעקבות [[עסקת הנשק הצ'כוסלובקית-מצרית]], נסוגה ארצות הברית מהבטחתה לסייע במימון [[סכר אסואן]], מה שהוביל לכך ש[[נשיא מצרים]] [[גמאל עבד אל נאצר|נאצר]] הודיע על [[משבר סואץ|הלאמת תעלת סואץ]]. מצרים החלה במגמת התקרבות לגוש המזרחי (ביטוי לכך אפשר למצוא בסיוע שהעניקה ברית המועצות למצרים בהקמת סכר אסואן). ב-[[1958]] התרחשה [[מהפכת 14 ביולי 1958|הפיכה צבאית]] בעיראק שהובילה לפרישתה מהברית והפכה אותה מ[[ברית צבאית]] לברית כלכלית, והובילה להתקרבות עיראק לברית המועצות.

באופן מסורתי, הייתה ישראל מקורבת למערב, תחילה ל[[יחסי ישראל–צרפת|צרפת]] ובהמשך ל[[יחסי ארצות הברית–ישראל|ארצות הברית]], ואילו מצרים וסוריה זוהו עם ברית המועצות, דבר שהתבטא גם באספקת ציוד צבאי ובתמיכה מדינית. ברית המועצות דחפה את סוריה ומצרים לעימותים עם ישראל, כדוגמת [[מלחמת ששת הימים]], שנפתחה [[מבצע מוקד|בתקיפת מנע אווירית ישראלית]] מוצלחת. במלחמה זו הופיע נשק חדש שלא נעשה בו שימוש – [[טיל קרקע-אוויר|טילי נ"מ]]. ב[[מלחמת ההתשה]], בשל ההצלחות הצבאיות של [[צה"ל]] ועקב דרישת מצרים, גברה המעורבות הסובייטית שכללה שליחת יועצים, אנשי צבא וציוד [[נ"מ]] מתקדם למצרים. כך נוצר מעין [[מרוץ חימוש]] טכנולוגי של שכלול הנ"מ המצרי (ביצור הסוללות, דגמים מתקדמים, הונאות שונות ושילוב אמצעים נוספים כמו [[ZSU-23-4|שילקה]] ו{{פירושון|סטרלה|סְטְרִלָה}}), ושכלול אמצעי הנגד של [[חיל האוויר הישראלי]] (טכניקות התחמקות, [[לוחמה אלקטרונית]] אמצעים נוספים מוטסים ויבשתיים). הגעת טייסים סובייטים למצרים גרמה לישראל להפסיק ליזום תקיפות במצרים, ומצד שני גרמה לרוסים ליזום חיכוכים אוויריים שנענו ב[[רימון 20|מארב אווירי]], שהיה הקרב האווירי היחיד בין טייסים סובייטים לטייסים מערביים מאז מלחמת קוריאה. מלחמת ההתשה הייתה מצד אחד עדות לאיום הגובר של טילי הנ"מ, ש[[טייס]]י חיל האוויר הישראלי התקשו לתת להם מענה, ומאידך תרמה לתחושת הביטחון המופרזת ביכולת של צה"ל. ביום האחרון של המלחמה, דקות לפני הפסקת האש, סוללות הנ"מ קודמו בניגוד להצהרות בהסכם.

[[מלחמת יום הכיפורים]] ב[[אוקטובר]] [[1973]] נפתחה כאשר צה"ל ברובו לא היה ערוך ללחימה. למרות האבדות הרבות שהסבו טילי ה[[נ"מ]] וה[[נ"ט]], הלחימה הסתיימה כאשר ידו של [[צה"ל]] על העליונה, כשלכאורה, הכרעת מצרים הביאה לאיום של ברית המועצות במשבר גרעיני). במשך השנים שעברו מאז מלחמת יום הכיפורים, פותחו בישראל אמצעים טכנולוגיים להתמודדות עם טילי הנ"מ. כמו כן פותח [[טנק המרכבה]], שהפגין שרידות גבוהה נגד טילי נ"ט.

לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]] מצרים התקרבה לארצות הברית, וחתירתה ל[[הסכם השלום בין ישראל למצרים|הסכם שלום עם ישראל]] על אף התנגדות ברית המועצות, הובילה לכך שסוריה ועיראק הפכו ל[[מדינת חסות|מדינות החסות]] העיקריות של ברית המועצות במזרח התיכון.

[[פלישת טורקיה לקפריסין]] ב-[[1974]] הובילה ליצירת [[הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין]] וגרמה למעבר אוכלוסיות בין שתי הישויות שנוצרו באי. באופן מעשי, בכך באה לסיומה ברית בגדאד, אולם האירוע שחתם באופן רשמי את סופה של הברית הייתה [[המהפכה האיראנית|המהפכה האיראנית האסלאמית]] ב[[איראן]] ב-1979, בה הופל שלטון ה[[שאה]] הפרו-מערבי והוקמה [[רפובליקה אסלאמית]] [[תאוקרטיה|תאוקרטית]] אנטי-מערבית ואנטי-ישראלית במיוחד. שלטון זה החל בחיזוק [[שיעה|האסלאם השיעי]] במזרח התיכון, ובפרט בתמיכה ב[[ארגון טרור|ארגוני טרור]] [[אסלאמיזם|אסלאמים]] כמו[[חזבאללה]] ו[[הג'יהאד האסלאמי]].

ב-[[1975]] החלה [[מלחמת האזרחים בלבנון|מלחמת אזרחים בלבנון]] ועם התגברותה צבא סוריה פלש ללבנון. בעקבות [[הפיגוע בכביש החוף]], צה"ל פלש ללבנון ב[[מבצע ליטני]] ולאחר נסיגתו נפרש בגבול [[יוניפי"ל]]. התקפות הטרור נמשכו ובעקבות ניסיון ההתנקשות בשגריר ישראל בלונדון צה"ל פלש ללבנון ביוני 1982 במה שנודע כ[[מלחמת לבנון הראשונה]], שכללה עימות עם [[צבא סוריה]], חיסול מערך הנ"מ שלה ודחיקת אש"ף מהמדינה. המלחמה נמשכה באופן רשמי עד חודש ספטמבר אך שהיית צה"ל בלבנון נמשכה שנים רבות וכללה לחימה ממושכת מול [[חזבאללה]] עד ל[[נסיגת צה"ל מלבנון]] בשנת 2000, אך הדבר לא הביא להפסקת העימות עם חזבאללה.

ב-[[1979]] עלה לשלטון בעיראק [[סדאם חוסיין]]. ב-1980 יזם חוסיין את [[מלחמת איראן–עיראק]], שנמשכה שנים רבות ללא הכרעה משמעותית. ב-[[1991]] פלשה עיראק ל[[כווית]] ולכאורה איימה גם על [[ערב הסעודית]]. בעקבות זאת, ולנוכח [[התפרקות ברית המועצות]], ארצות הברית הקימה קואליציה ויצאה ל[[מבצע סופה במדבר]]. כעשור לאחר מכן, בעקבות [[פיגועי 11 בספטמבר]], החלה ארצות הברית את [[המלחמה בטרור]] ו[[מלחמת אפגניסטן (2001–2014)|פלשה לאפגניסטן]] על מנת להפיל את שלטון ה[[טליבאן]]. בהמשך, ב-2003, [[מלחמת עיראק|פלשה לעיראק]] וכבשה אותה תוך הפלת משטרו של חוסיין והוצאתו להורג, ונגררה ללחימה ארוכה ועיקשת מול ארגוני טרור שונים שהוקמו בעקבות הכיבוש. אחת מתוצאות הלוואי של הקמת המשטר הדמוקרטי בעיראק היה מתן [[כורדיסטן העיראקית|אוטונומיה לכורדים]].

[[מלחמת האזרחים השנייה בעיראק|עליית המתח בין הסונים לשיעים]] שהתבטאה בפיגועים הדדיים, תרמה להקמתו של ארגון [[המדינה האסלאמית]] - דאעש. ב-[[2011]] [[מבצע חנית נפטון|חיסלה ארצות הברית את אוסאמה בן לאדן]], מנהיג ארגון הטרור [[אל-קאעדה]] שביצע את פיגועי 11 בספטמבר, על אדמת [[פקיסטן]], ובאותה שנה [[צבא ארצות הברית]] נסוג מעיראק. את הוואקום שנוצר בעקבות הנסיגה מילאה איראן, שהלכה והגדילה את מעורבותה בעיראק במענה לפניית הממשלה העיראקית.

ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]], בעקבות חתימת [[הסכם השלום בין ישראל לירדן]] וחתימת [[הסכמי אוסלו]] בין ישראל ל[[הארגון לשחרור פלסטין|אש"ף]], אשר הובילו לכינון יחסים גלויים ופסגות כלכליות,{{הערה|{{הארץ||התפנית עם מדינות ערב התרחשה ב-1993, לא ב-2020|1.9281065|2 בנובמבר 2020|מנויים=לא}}}} נדמה כי [[הסכסוך הישראלי-ערבי]] ובפרט [[הסכסוך הישראלי-פלסטיני]] נמצאים על סף פתרון, אך תחזיות אלו התבדו עם פרוץ [[האינתיפאדה השנייה]] בתחילת שנות ה-[[2000]].

=== המאה ה-21 ===
עד [[שנות התשעים של המאה העשרים]] נתפס המזרח התיכון בעיני המערב לא רק כאזור רווי סכסוכים, אלא גם כאזור הסובל מפיגור כלכלי ופוליטי ביחס לשאר העולם. התפוצה המהירה של [[כלכלת שוק|כלכלות שוק]] ומשטרים [[דמוקרטיה|דמוקרטיים]] ב[[מזרח אירופה]], [[דרום אמריקה]], [[מזרח אסיה]] וחלקים מ[[אפריקה]] לא נתנה אותותיה במזרח התיכון. מבין כלל מדינות האזור רק [[ישראל]] היא מדינה דמוקרטית, ישות ייחודית בנוף המזרח־תיכוני. במדינות אחרות אמנם קיימים גופים מחוקקים, אולם אלה נעדרים סמכות שלטונית ממשית, ובמקרים אחדים - כמו במדינות המפרץ העשירות - רוב חלקי האוכלוסייה אף אינם רשאים להשתתף בבחירות, כיוון שרובם הם במעמד של עובדים זרים ולא של אזרחים.

עד סוף שנות התשעים המזרח התיכון מבחינה כלכלית פיגר לא רק אחרי אירופה, אלא גם אחרי [[הודו]], [[הרפובליקה העממית של סין]] ושאר כלכלות שוק הגדלות, בפרט במונחי [[ייצור]], [[סחר]], [[חינוך]], [[תקשורת]] וקריטריונים נוספים, אשר על פיהם נמדדת קדמה כלכלית וחברתית.

גורמים אלו תרמו בראשית המאה ה-21 להתגברות הסכסוך המזרח־תיכוני באופן חסר תקדים, שהשלכותיו ניכרו גם ברחבי העולם. כישלון מאמצי התיווך של הנשיא האמריקני [[ביל קלינטון]] בין [[ישראל]] והפלסטינים ב[[קמפ דייוויד]] בשנת [[2000]], הביא לפרוץ [[האינתיפאדה השנייה]] - התקוממות פלסטינית אלימה נגד ישראל, שהתאפיינה ב[[פיגועי התאבדות]] ובמעשי [[טרור]] רבים נגד אזרחים [[ישראלים]]. הייתה זו ההתפרצות הפלסטינית האלימה והגדולה ביותר מאז [[הסכמי אוסלו]] שנחתמו בשנת [[1993]]. בסופו של דבר ישראל הצליחה לדכא את פיגועי ההתאבדות, אך עד אז, במהלך 5 שנות הטרור נרצחו למעלה מאלף ישראלים, ביניהם אנשי כוחות הביטחון ואזרחים רבים.

בראשית המאה הנוכחית התחוללו שינויים משמעותיים במפת הכוחות האזורית. [[מלחמת המפרץ השנייה]] שהתרחשה בשנים [[2003]]–[[2011]], בה ארצות הברית השתלטה על עיראק, פגעה משמעותית בדומיננטיות של עיראק,{{הערה|שם=קרסנה2018|{{קישור כללי|כתובת=https://jiss.org.il/he/krasna-the-moderate-sunni-camp-is-there-such-a-thing/|הכותב=יהושע קרסנה|כותרת="המחנה הסוני המתון": יש דבר כזה?|אתר=באתר [[מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון]]|תאריך=15 באוקטובר 2018}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://m.forbes.co.il/news/new.aspx?Pn6VQ=J&0r9VQ=EKFIF|הכותב=|כותרת=מהפכה נוספת? אלו ההחלטות שיחרצו את גורלה של איראן|אתר=[[פורבס]]|תאריך=|תאריך_וידוא=2019-11-23|archive-date=2020-01-23|archive-url=https://web.archive.org/web/20200123055519/http://m.forbes.co.il/news/new.aspx?Pn6VQ=J&0r9VQ=EKFIF|url-status=dead}}}} [[תוכנית ההתנתקות]] הישראלית מ[[רצועת עזה]] ומותו של [[יאסר ערפאת]] בנובמבר [[2004]] גרמו לשינוי מאזן הכוחות ברצועה ולעליית שלטון [[חמאס]]. החל משלהי שנת [[2010]] התחולל במספר מדינות באזור [[גל המחאות בארצות ערב (2011-2010)|גל מחאות]] סוער, שנודע בכינויו "[[האביב הערבי]]". המחאות הובילו בין היתר להפלת שלטון [[מועמר קדאפי]] ב[[לוב]], הדחת [[נשיא מצרים]] [[חוסני מובארכ]] ולמלחמות אזרחים ארוכות ב[[מלחמת האזרחים בתימן (2015 ואילך)|תימן]] ו[[מלחמת האזרחים בסוריה|בסוריה]], שפגע בהשפעתה האזורית של סוריה.{{הערה|שם=סיכום עשור, דסק המזרח התיכון בוואלה!|{{וואלה!||זרעי "האביב הערבי" 2 כבר נטמנו. השאלה מה יעשו פוטין וארדואן|3407452|26 בדצמבר 2020}}}}

שינויים אלו גרמו להתחזקותם של כוחות פוליטיים אזוריים ובראשם [[איראן]], שהצליחה ליצור לעצמה מנגנוני השפעה משמעותיים ב[[לבנון]] בעזרת [[חזבאללה]], ב[[סוריה]], ב[[עיראק]], כמו גם ב[[תימן]] על ידי ה[[חות'ים]], ב[[רצועת עזה]],{{הערה|שם=קרסנה2018}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://jiss.org.il/he/mansharof-irans-ground-corridor-a-strategic-threat/|הכותב=יוסי מנשרוף|כותרת=המסדרון הקרקעי של איראן – איום אסטרטגי|אתר=באתר [[מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון]]|תאריך=21 בדצמבר 2018}}}}<ref>{{Cite news|title=Power by Proxy: How Iran Shapes the Mideast|url=https://www.nytimes.com/interactive/2024/04/06/world/middleeast/iran-hamas-hezbollah-houthis-iraq.html|work=The New York Times|date=2024-04-06|access-date=2024-04-19|issn=0362-4331|language=en-US|first=Alissa J.|last=Rubin|first2=Lazaro|last2=Gamio}}</ref> ועל ארגון [[המדינה האסלאמית|דאעש]], שהחל לכבוש שטחים בעיראק וסוריה בעשור האחרון. בנוסף, איראן הוסיפה וקידמה בשנים אלו את [[תוכנית הגרעין האיראנית|תוכנית הגרעין שלה]], דבר שגרם ל[[ההתנגדות לתוכנית הגרעין האיראנית|התנגדות בינלאומית חריפה]],{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://jiss.org.il/he/levi-economic-campaign-against-iran/|הכותב=אודי לוי|כותרת=המערכה הכלכלית נגד איראן – לאן?|אתר=באתר [[מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון]]|תאריך=26 ביולי 2019}}}} בין היתר בהובלת ישראל.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=CXzBQ_O83sE|הכותב=|כותרת=זמן אמת עונה 3 {{!}} סופו של הנסיך האיראני (חיסול קאסם סולימאני) - פרק 17|אתר=כאן 11|תאריך=}}</ref>

עליית השפעתה של איראן, שמובילה גישה ניצית כנגד יריבותיה האזוריות ובראשן [[ערב הסעודית]] וישראל, הובילה להתגבשותה של [[מחנה היציבות|קואליציה אנטי-איראנית]] בהשתתפות [[איחוד האמירויות הערביות|איחוד האמירויות]], [[מצרים]], [[ירדן]] ו[[מרוקו]], ובשיתוף פעולה עם [[ישראל]]<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://jiss.org.il/he/lerman-stabilizing-forces-growing-stronger/|הכותב=[[ערן לרמן]]|כותרת=מחנה היציבות מתחזק|אתר=באתר [[מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון]]|תאריך=15 בספטמבר 2020}}</ref>.{{הערה|{{ynet|רון בן ישי|קואליציות אזוריות, בלי השפעת המעצמות: עושים סדר ב"מזרח התיכון החדש"|57853930|22 באוגוסט 2020}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.inss.org.il/he/publication/הציר-סוני-מול-הציר-השיעי-במזרח-התיכון/|הכותב=[[סימה שיין]]|כותרת=הציר סוני מול הציר השיעי במזרח התיכון|אתר=באתר [[המכון למחקרי ביטחון לאומי]]|תאריך=דצמבר 2016|תאריך_וידוא=2022-03-21}}}}

במהלך [[העשור השני של המאה ה-21|העשור השני של המאה]] הובסה [[דאעש]] על ידי קואליציה בהובלת ארצות הברית, נחתם [[הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית|הסכם הגרעין]] מול איראן, והתחזקו שאיפותיה האזוריות של [[טורקיה]], בה חיזק [[רג'פ טאיפ ארדואן|ארדואן]] את ה[[משילות]] שלו ובמקביל יצר ברית אזורית עם [[קטר (מדינה)|קטר]], והתעמת מול [[יוון]] ומצרים בנושא חלוקת שטחי המסחר בים בין המדינות<ref name=":1" />.{{הערה|שם=סיכום עשור, דסק המזרח התיכון בוואלה!}} במקביל, החלה גם [[רוסיה]] לגלות מעורבות במתרחש באזור ושולחת כוחות צבאיים כדי לקדם אינטרסים שלה ב[[סוריה]], ב[[לוב]] וב[[נגורנו קרבאך]].{{הערה|שם=סיכום עשור, דסק המזרח התיכון בוואלה!}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israeldefense.co.il/he/node/47141|הכותב=עמי רוחקס דומבה|כותרת=קומדיה גיאופוליטית: ארה"ב פועלת נגד חברה בנאט"ו בגלל רוסיה - לטובת רוסיה|אתר=ישראל דיפנס|תאריך=}}</ref>

בתחילת [[שנות ה-20 של המאה ה-21]], נחתמו [[הסכמי אברהם]] בין ישראל למספר מדינות ערביות, בהן איחוד האמירויות הערביות, סודאן ומרוקו, במסגרתם הוסדר תהליך [[יחסים בין-לאומיים|נורמליזציה]] של יחסי המדינות עם ישראל, שהפכו את היחסים ביניהן מסמויים לגלויים<ref name=":1" />.

==גאוגרפיה==
{{הפניה לערך מורחב|גאוגרפיה}}המזרח התיכון משתרע על שטח המשתייך לשלוש יבשות שונות: [[אירופה]], [[אפריקה]] ו[[אסיה]], ומכיוון שכך קשה לתחום אותו בגבולות ברורים. על פי רוב ההגדרות, האזור כולל את [[מצרים]], [[לבנון]], [[סוריה]], [[טורקיה]] (שחלקה האירופי הוא שטח של המזרח התיכון היחיד הנמצא באירופה), [[ירדן]], [[קפריסין]], [[עיראק]], [[איראן]], [[כווית]], [[ערב הסעודית]], [[איחוד האמירויות הערביות]], [[תימן]], [[עומאן]], [[בחריין]], [[קטר (מדינה)|קטר]], ו[[ישראל]].

[[אלג'יריה]], [[לוב]], [[מרוקו]] ו[[תוניסיה]] קשורות למזרח התיכון במובנים היסטוריים ותרבותיים, וכך גם [[סודאן]], [[מאוריטניה]] ו[[סומליה]]. ישראל, טורקיה ו[[איראן]] נכללות גאוגרפית באזור, אם כי הן ייחודיות ושונות מבחינה [[אתנית]], [[דת]]ית, כלכלית או מדינית משאר מדינות האזור.

הגדרות כוללניות אף ראו ב[[אפגניסטן]] ו[[פקיסטן]], מדינות במרכז אסיה, חלק מהמזרח התיכון, אך כיום מקובל לראות באיראן את גבולו המזרחי של האזור. המזרח התיכון הוא אזור מגוון בתנאיו וסביבותיו. רובו של האזור הוא בעיקר [[מדבר]], הררי בחלקו. ב[[עמק]]ים הפוריים שבאזור ועמקים שלגדות [[נהר]]ות מרוכזת רוב האוכלוסייה. צפון האזור הוא לרוב פורה יותר ומשופע בגבעות והרים.

לאורכו של המזרח התיכון עובר [[השבר הסורי אפריקאי]], שמתחיל ב[[מצרים]] (סיני), עובר בבקעת הירדן הנחלקת בין ירדן לישראל, ומסתיים בסוריה בצפון. במרכז הבקע שוכן האגם הנמוך ביותר בעולם, [[ים המלח]], [[אגם מלח]] גדול שבו גם נמצאת הנקודה הנמוכה ביותר בכדור הארץ.

===אזורים במזרח התיכון===
המזרח התיכון מחולק באופן כללי לשני אזורים עיקריים:
* '''[[דרום-מערב אסיה]]'''
* '''[[צפון אפריקה]]'''

אזורים אלו מרכיבים אזורים נפרדים קטנים יותר, בהם:
* '''[[אסיה הקטנה]]:''' רוב שטחה של [[טורקיה]] של ימינו.
* '''[[חצי האי ערב]]:''' [[ערב הסעודית]], [[קטר (מדינה)|קטר]], [[איחוד האמירויות הערביות]], [[עומאן]], [[תימן]], [[בחריין]] ו[[עיראק]].
* '''[[הסהר הפורה]]:''' אזור המתחלק לכמה אזורי משנה:
* '''ה[[לבנט]]:''' [[ישראל]], [[ירדן]], [[סוריה]], [[לבנון]], [[יהודה ושומרון]] ו[[רצועת עזה]], וחצי האי [[סיני]] ([[מצרים]]).
** '''[[מסופוטמיה]]:''' רוב שטחה של [[עיראק]] של ימינו, כווית ודרום-מערב [[איראן]].
** '''[[צפון]] [[הנילוס|אגן הנילוס]]:''' [[מצרים]].
* '''אגן הנילוס:''' בעיקר מצרים ו[[סודאן]]; ובמידה פחותה יותר, גם [[אתיופיה]], [[אריתריאה]] ו[[אוגנדה]].

בנוסף לאזורים אלה, ישנם גם מספר אזורים נוספים הנכללים בהגדרה של [[המזרח התיכון-רבתי]]:
* '''[[המגרב]]:''' המדינות המערביות של [[צפון אפריקה]] - [[מרוקו]], [[סהרה המערבית]], [[תוניסיה]], [[אלג'יריה]], [[מאוריטניה]] ולעיתים גם [[לוב]].
* '''[[אסיה התיכונה]]:''' [[אוזבקיסטן]], [[טג'יקיסטן]], [[טורקמניסטן]], [[קירגיזסטן]], ו[[קזחסטן]].
* '''ה[[קווקז]]:''' [[גאורגיה]], [[אזרבייג'ן]], [[ארמניה]] ודרום [[רוסיה]].
* '''[[קרן אפריקה]]:''' [[אתיופיה]], [[אריתראה]], [[סומליה]] ו[[ג'יבוטי]].
* '''[[מדבר סהרה]]:''' [[סהרה המערבית]], [[מאוריטניה]], [[מרוקו]], [[אלג'יריה]], [[תוניסיה]], [[לוב]], [[מצרים]], [[סודאן]], [[דרום סודאן]], [[צ'אד]], [[ניז'ר]] ו[[מאלי]].

==כלכלה==
המזרח התיכון הוא אזור מגוון מאוד מבחינה [[כלכלה|כלכלית]]. שוכנות בו מדינות [[עוני|עניות]] מאוד (כגון [[תימן]], [[סוריה]] ו[[איראן]]), לצד מדינות [[עושר|עשירות]] מאוד (כגון [[קטר (מדינה)|קטר]], [[איחוד האמירויות הערביות]], [[ערב הסעודית]] ו[[ישראל]]).

על-פי נתוני [[הבנק העולמי]], נכון לשנת [[2022]], שלוש הכלכלות הגדולות במזרח התיכון הן: [[טורקיה]] (815,272 מיליון [[דולר אמריקני|$]]), [[ערב הסעודית]] (833,541 מיליון $) וישראל<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.funder.co.il|הכותב=אדם כהן|כותרת=ישראל מהמדינות המובילות בעולם בצמיחה כלכלית לשנת 2021|אתר=פאנדר|תאריך=27 בדצמבר 2021}}</ref> (481,591 מיליון $). במונחי [[תמ"ג לנפש]], המדינות הגבוהות ביותר הן [[קטר (מדינה)|קטר]] (60,134$), ישראל (50,248$), [[איחוד האמירויות הערביות]] (35,362$), ו[[כווית]] (24,044$). בתחתית הרשימה, נמצאות [[תימן]] ($674) [[איראן]] (2,683$) [[לבנון]] (2,674$) ו[[סוריה]] (1,164$).

המבנה של כלכלות המזרח התיכון מגוון גם הוא. ישנם מספר מדינות באזור המסתמכות בעיקר על יצוא ה[[נפט]] והמוצרים הנלווים לו (כגון [[ערב הסעודית]], [[קטר (מדינה)|קטר]] ו[[כווית]]). בשונה מכלכלתם של מדינות מעין אלו, ישנם גם מדינות אחרות בעלי בסיס כלכלי מגוון (כגון [[קפריסין]], [[ישראל]], טורקיה ו[[מצרים]]). מלבד ענף ה[[טקסטיל]] ומוצרי הנפט בהם רווי המזרח התיכון, מתקיימת בו גם [[חקלאות]] ענפה, והיא כוללת בעיקר [[כותנה]], [[בקר]] ו[[חלב]]. במזרח התיכון גם ישנה תעשיית ייצור [[נשק]] ענפה (הכוללת ייצור [[תחמושת]], [[טנק]]ים, [[כלי טיס בלתי מאויש]]ים, ו[[טיל]]ים), הנפוצה בעיקר בישראל ובמידה פחותה גם בטורקיה ו[[איראן]]. מגזר נוסף חשוב במזרח התיכון הוא ה[[בנק]]ים, הנפוצים בעיקר ב[[איחוד האמירויות הערביות]] וב[[בחריין]].

ה[[תיירות]] באזור – למעט [[קפריסין]], [[טורקיה]], [[מצרים]], [[לבנון]] וישראל – אינה מפותחת דיה. זאת בין השאר בשל האופי השמרני של האזור, כמו גם זעזועים פוליטיים הפוקדים אותו מפעם לפעם והשכיחות הגבוהה יחסית של [[אלימות]] ו[[טרור]]. לעומת זאת, מדינות כמו [[איחוד האמירויות הערביות]], [[בחריין]], [[קטר (מדינה)|קטר]] ו[[ירדן]] נמצאות במגמת שיפור ניכר בתחום זה.

שיעור ה[[אבטלה]] באזור גבוה אף הוא. על-פי [[ארגון העבודה הבינלאומי]], סך [[שיעור האבטלה]] באזור בשנת 2005, עמד על 13.2%. נתוני אבטלה גבוהים ישנם בעיקר בקרב הצעירים בני 15–29, המהווים כ-30% מכלל האוכלוסייה במזרח התיכון, באוכלוסייה זו הנתון על 25% (מדינות מסוימות אף חרגו מהממוצע האזורי באופן ניכר והבולטת בהם היא סוריה שבה ישנם כ-73% צעירים, שבקרבם יש 36 אחוזי אבטלה{{הערה|{{כלכליסט|דורון פסקין|סוריה: שיעור האבטלה הרשמי בקרב הצעירים - 36%|3565962|21 במרץ 2012}}}}).

==ראו גם==
* [[אוריינטליזם]]
* [[צפון אפריקה]]
* [[מרכז אסיה]]
* [[חצי האי ערב]]

==לקריאה נוספת==
* [[ברנרד לואיס]], '''המזרח התיכון: אלפיים שנות היסטוריה מעליית הנצרות עד ימינו''', [[עם עובד]] ו[[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]], תשנ"ח.
* [[חגי ארליך]], '''המזרח התיכון - המשבר הגדול מאז מוחמד''', [[ידיעות ספרים]], 2017.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=המזרח התיכון|שם ויקימילון=הַמִּזְרָח הַתִּיכוֹן|ויקיחדשות=קטגוריה:המזרח התיכון|שם ויקיחדשות=המזרח התיכון|ויקימסע=המזרח התיכון}}
* {{אתר רשמי}}
* {{בריטניקה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007562898205171|המזרח התיכון}}
{{תקציר פורטל|המזרח התיכון}}
* [https://web.archive.org/web/20200529020511/https://www.actuali.co.il/ מפות המזרח התיכון], אוסף מפות היסטוריות של המזה"ת באתר אקטואלי
* [http://www.memri.org.il ממר"י - המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון]
* [http://ginsyavne.iscool.co.il/LinkClick.aspx?fileticket=akumD4AOyIo%3D&tabid=4269&mid=15359&language=he-IL המזרח התיכון], במקור מהאתר של [[מדרשת שדה בוקר]]
* גיל ברנר, [https://web.archive.org/web/20060105112801/http://www.boker.org.il/meida/education/geography/gilmeastpop03.doc אוכלוסיית המזרח התיכון], באתר של מדרשת שדה בוקר
* [http://www.mapsofwar.com/images/EMPIRE17.swf מצגת על האימפריות ששלטו במזרח התיכון], החל מ[[האלף השני לפני הספירה]]
{{-}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

{{מדינות המזרח התיכון}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:המזרח התיכון|*]]
[[קטגוריה:אסיה: גאוגרפיה]]