הצגת המקור של הדף "הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה"

{{סוכנות ממשלתית
| שם = הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
| סמל = [[קובץ:Central Bureau of Statistics logo.svg|250px|[[לוגו]] הלמ"ס]]
| תמונה = [[קובץ:Israel Central Bureau of Statistics.JPG|180px|הבניין הראשי של הלמ"ס בירושלים]]
| כיתוב = הבניין הראשי של הלמ"ס בירושלים ב[[גבעת שאול]]
| תחום שיפוט = [[פקודת הסטטיסטיקה]] (נוסח חדש), התשל"ב
| משרד אחראי = [[משרד ראש הממשלה]]
| ראש = פרופ' [[ירון פלוס]] (הסטטיסטיקן הלאומי)
| תקציב = 267,153 אלפי ₪ (2015)
|תאריך הקמה=[[1948]]
|חוק=[[פקודת הסטטיסטיקה]]
}}
'''הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה''' (ב[[ראשי תיבות]]: '''למ"ס''') היא [[יחידת סמך]] ב[[משרד ראש הממשלה]], ומטרתה איסוף, עיבוד, ניתוח ופרסום מידע [[סטטיסטיקה|סטטיסטי]] אודות [[ישראל|מדינת ישראל]], כבסיס ל[[מקבלי ההחלטות]] וכשירות לציבור. הלשכה פועלת מכוח [[פקודת הסטטיסטיקה]] (נוסח חדש), [[ה'תשל"ב|התשל"ב]]-[[1972]]. משרדה הראשי של הלשכה נמצא ב[[ירושלים]] ושלוחות שלה נמצאות ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]] וב[[חיפה]]. בראש הלשכה עומד הסטטיסטיקן הלאומי [[ירון פלוס]]{{הערה|{{וואלה|טל שלו|פרופ' ירון פלוס מונה לראש הלמ"ס|3575362|30 באפריל 2023}}}}.

==היסטוריה==
הלשכה הוקמה חודשים אחדים לאחר הקמת [[ישראל|מדינת ישראל]], בהמשך לפעילותן של המחלקה לסטטיסטיקה של [[המנדט הבריטי|ממשלת המנדט]] והמחלקה לסטטיסטיקה של [[הסוכנות היהודית]].

פרופ' [[רוברטו בקי]], מקים הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עבד במחלקה לסטטיסטיקה של ממשלת המנדט בארגון [[מפקד אוכלוסין|מפקד האוכלוסין]] שתוכנן לשנת 1946. הוא עזב את המחלקה כאשר התברר לו שעקב המצב הפוליטי בארץ-ישראל לא היו סיכויים לעריכת מפקד זה. באותה שנה הוא התחיל להרצות באוניברסיטה וכעבור שנה התמנה לפרופסור לסטטיסטיקה ולדמוגרפיה בשני החוגים שייסד, לימים המחלקה לסטטיסטיקה ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]]. בזמן [[המצור על ירושלים במלחמת העצמאות|המצור על ירושלים]] ארגן פרופסור בקי את מפקד האוכלוסין של ירושלים היהודית, אשר נערך בהתנדבות על ידי אנשי [[משמר העם]]. תפקידו היה לקבוע את רשימת התושבים הגרים בכל דירה ובניין (למקרה של הפצצה), למצוא מועמדים לגיוס ולסייע בחלוקת מזון.

בתחילת שנת 1948 התבקש פרופסור בקי לעמוד בראש ועדה קטנה שהכינה תוכנית לארגון השירותים הסטטיסטיים של המדינה היהודית העשויה לקום. הוועדה הציעה להקים לשכה מרכזית הכוללת את כל ענפי הסטטיסטיקה ושפועלת בצורה המבטיחה את עצמאותה המדעית ואי תלותה בכל גוף פוליטי, עקרונות אשר נשמרו עד היום הזה. בזמן ה[[הפוגה]] הראשונה של [[מלחמת העצמאות]] פרופסור בקי הוזמן על ידי [[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]] לתל אביב, מושבה הארעי של ממשלת ישראל הזמנית. [[שר האוצר]] [[אליעזר קפלן]] ביקש ממנו, בשם ממשלת ישראל, להקים את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הוא קיבל את ההזמנה תוך הבנה כי ימשיך במקביל את עבודתו באוניברסיטה וכי מדובר בתפקיד זמני. עקב כורח המציאות, הוא היה מנהל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ישראל והסטטיסטיקן הממשלתי במשך 23 שנים. הלשכה, בימיה הראשונים בירושלים, הייתה מוסד צנוע ומנתה שמונה אנשים בלבד. היא שכנה בצריף מול "[[בית החולים ביקור חולים]]" ברחוב שטראוס, שם הניח [[רוברטו בקי|פרופסור בקי]] את היסודות ללשכה, פיתח אותה והכשיר את טובי תלמידיו להמשיך בדרכו. הוא ניהל את הלשכה במקצועיות ובמסירות ונאבק על עקרונותיו ודעותיו. לאחר סיום תפקידו המשיך בעבודתו המדעית עד ימיו האחרונים{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=רפאלה ג'רסי|שם=חתום בגעגועים|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=מחברת|שנת הוצאה=2005 התשס"ה|עמ=204–206|פרק=5 (שער שני)|שפה=עברית}}}}.

בשנת 1995 נערך במדינת ישראל [[מפקד אוכלוסין|מפקד האוכלוסין]] המקיף האחרון במתכונת מלאה (מפקד בו מבקשים מכל [[משק בית|משקי הבית]] במדינה למלא שאלון). במפקד הבא, שנערך בין דצמבר 2008 ליולי 2009, השתנתה מתכונת המפקד והוא הוגדר כ-"מפקד משולב", שבו נאספו נתונים רק מ–20% ממשקי הבית בישראל באמצעות ראיונות פנים אל פנים שבהם נכללו כ-400 אלף משקי בית, בנוסף לסקר טלפוני שנערך בקרב 250 אלף איש. לנתונים אלה צורפו נתונים שונים המבוססים על מרשם התושבים של [[משרד הפנים]]{{הערה|{{TheMarker|ליאור דטל|באיזו עיר עובדים יותר, כמה מדברים בסלולר ומה המקצוע הנפוץ ביותר|1.566162|5 במאי 2010}}}}.

החל משנת 2002 מבצעת הלשכה אחת לשנה [[הסקר החברתי בישראל|סקר חברתי]] המספק מידע על תנאי החיים של ה[[אוכלוסייה]] בגיל 20 ומעלה ובוחן את עמדות הפרטים לגבי היבטים שונים של חייהם. הסקר מבוסס על [[מדגם]] חדש בכל שנה ומספק מידע מעודכן על רווחת האוכלוסייה בישראל.

חלק מהנסקרים מתנגדים למסור את פרטיהם האישיים בטענה כי שמירת המידע בסודיות על ידי המדינה אינה מובטחת וכי מסירתם מהווה חדירה לחיי הפרט{{הערה|{{ynet|נינה פוקס|מעקבים והטרדות בחסות החוק: כך פועלים סוקרי הלמ"ס {{!}} תיעוד|news/article/Skk2s3M11d|14 בפברואר 2021}}}}.

==חשיבות הלמ"ס לכלכלה==
הלמ"ס הוא גוף חשוב בניהול של [[כלכלת ישראל]] משום שהוא מספק את הנתונים העיקריים שלפיהם מתקבלות החלטות בידי [[ממשלת ישראל|משרדי הממשלה]] לרבות [[משרד האוצר|האוצר]], [[בנק ישראל]] ואף חברות עסקיות רבות. האמינות של הלמ"ס חשובה לצורך הפצת מידע בצורה נכונה ויעילה{{הערה|שם=גלובס22.02.2023|{{גלובס|עידן ארץ|נתניהו בדק אפשרות למנות מקורב כממלא מקום ראש הלמ"ס - ונסוג|1001439240|22 בפברואר 2023}}}}. הלמ"ס מפרסם נתונים כלכליים חשובים כמו [[מדד המחירים לצרכן]], נתונים על [[אבטלה]], [[אינפלציה]] ונתוני [[צמיחה כלכלית]]{{הערה|שם=שמש22.02|[[מיכאל שמש]], [https://old.kan.org.il/item/?itemId=146201 הדרישה החריגה של נתניהו למינוי פוליטי בתפקיד כלכלי בכיר], כאן 11, 22 בפברואר 2023}}.

לפי פרופ' [[דרור פייטלסון]] השפעה פוליטית על הלמ"ס עלולה לפגוע באמינות המידע על ישראל בעיני גורמים בעולם, ולגרור השפעות חמורות על תכנון התקציב. הוא תיאר כיצד שינוי בנתונים יכול ליצור רושם מוטעה בציבור, למשל ליצור רושם של הקלה במשבר הדיור{{הערה|נעמי נידם, [https://shakuf.co.il/41045 נתניהו רוצה להשתלט על הלמ"ס, איך זה ישפיע עליך?] שקוף, 16 במרץ 2023}}. זאת בעקבות פעולות של משטרים לא דמוקרטיים שנועדו להשפיע על גופים דומים ועל הנתונים במדינותיהם. לדוגמה בינואר 2022, נשיא [[טורקיה]] [[רג'פ טאיפ ארדואן|רג'יפ טאיפ ארדואן]] הביא להתפטרות ראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משום שלדעתו נתוני ה[[אינפלציה]] לא משקפים את המצב במציאות{{הערה|שם=שמש22.02}}.

==הסטטיסטיקנים הלאומיים==
ראש הלשכה הוא הסטטיסטיקן הלאומי. עד יולי 2016 תואר התפקיד היה ה"סטטיסטיקן הממשלתי"{{הערה|{{TheMarker|מוטי בסוק|בלי פוליטיקה: התואר החדש של הסטטיסטיקן הממשלתי|1.3014305|21 ביולי 2016}}}}.

תפקידיו של הסטטיסטיקן נקבעו בסעיף 2 ל[[פקודת הסטטיסטיקה]] (נוסח חדש) התשל"ב-1972: "הסטטיסטיקן יעמוד בראש הלשכה וינחה את המערכת הסטטיסטית במוסדות המדינה".

הסטטיסטיקן הממשלתי ממונה על ידי הממשלה, ותפקידו הוא לפעול משיקולים מקצועיים בלבד. מנהל את הלשכה באמצעות המשנה לסטטיסטיקן ושני סגנים: סמנכ"ל למינהל וסמנכ"ל מקצועי. מנהלי האגפים הבכירים כפופים, אף הם, לסטטיסטיקן הממשלתי.

{| class="wikitable"
|-
! שם !! שנות כהונה
|-
| [[רוברטו בקי]] || 1948(קום המדינה)–1971
|-
| [[משה סיקרון]] || 1972–1993
|-
| [[יוסף יהב]] || 1994–2001
|-
| [[שלמה יצחקי (סטטיסטיקאי)|שלמה יצחקי]] || 2002–2012
|-
| [[דני פפרמן]] || 2013–2022
|-
|יואל פינקל
|2022– 2023 (ממלא מקום)
|-
| [[ירון פלוס]] || 2023-מכהן
|}

==פרסומים==
הנתון הסטטיסטי הבולט ביותר שמפרסמת הלשכה הוא [[מדד המחירים לצרכן בישראל]], המתפרסם מדי חודש ב-15 ומשקף את השינוי במחירי המוצרים הקמעונאיים בחודש החולף. מדדי מחירים נוספים הם "מדד התשומות לבנייה" ו"מדד מחירים סיטונאיים". חוזים רבים במשק מתבססים על הצמדה לאחד ממדדים אלה. נתון נוסף שזוכה לתשומת לב רבה הוא "[[השכר הממוצע למשרת שכיר]]" (ידוע יותר בשם "השכר הממוצע במשק"). גם מדד זה מתפרסם אחת לחודש, והוא משקף את השינויים בשכר הממוצע, בכלל המשק ולפי ענפים.

בין הפרמטרים שמפרסמת הלשכה: ה[[תוצר מקומי גולמי|תוצר המקומי הגולמי]], המודד את קצב הצמיחה במשק הישראלי, וכן הצריכה הפרטית לנפש, המלמדת על רמת החיים.

פרסומי הלשכה העיקריים הם:
* הירחון הסטטיסטי לישראל: פרסום חודשי ובו מידע סטטיסטי במבחר תחומים: מחירים, עבודה ושכר, סחר חוץ, בריאות, שוקי הכספים ועוד.
* שנתון סטטיסטי לישראל: פרסום שנתי ובו מידע סטטיסטי, תרשימים ועוד.
* סטטיסטיקה של עבודה ושכר המכילה ירחון לסטטיסטיקה של שכר ורבעון לסטטיסטיקה של כוח אדם.
* הודעות יומיומיות לתקשורת המפרטות את המידע העדכני ביותר אשר מפרסמת הלשכה. מידע על מועד כל הודעה ידוע מראש ומופיע באתר הלמ"ס.

==סקרי הלמ"ס==
הלשכה עורכת סקרים שוטפים שנתיים וחודשיים, וכן מבצעת סקרים ייעודיים אחת למספר שנים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.cbs.gov.il/he/Surveys/|כותרת=סקרי הלמ"ס - הגדרות והסברים|אתר=הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה|תאריך_וידוא=2023-06-06|archive-url=https://web.archive.org/web/20230606075215/https://www.cbs.gov.il/he/Surveys/Pages/סקרי-הלמס-הגדרות-והסברים.aspx|url-status=לא}}}}.

=== מפקד האוכלוסין ===
{{הפניה לערך מורחב|מפקדי אוכלוסין בישראל}}
מדי כעשר שנים בערך עורכת הלשכה את "[[מפקדי אוכלוסין בישראל|מפקד האוכלוסין והדיור]]", שבו 10–20% מכלל משקי הבית בישראל נדרשים להשיב לשאלון המשמש, לאחר עיבודו, למתן מידע דמוגרפי על תושבי המדינה. נתונים אישיים שנאספים במפקד זה נשמרים בסודיות מלאה, ורק המידע הסטטיסטי המופק מהם מוצג לציבור. במדינת ישראל נערכו [[מפקד אוכלוסין|מפקדי אוכלוסין]] בשנים: [[1948]], [[1961]], [[1972]], [[1983]], [[1995]], [[2008]] ו-[[2022]]. בעבר המפקד כלל את כל משקי הבית בישראל.

=== סקרי משפחות שוטפים ===
* סקר כוח אדם: סקר חודשי שוטף – הגדול מכלל סקרי הלמ"ס השוטפים. מטרת הסקר לעקוב אחר תכונות כוח העבודה בישראל כמו: השתתפות בכוח העבודה, תעסוקה, אבטלה, ענפי הכלכלה ומשלחי היד העיקריים של מועסקים, היקף המשרה וכדומה. אומדני שיעורי האבטלה והתעסוקה שהלמ"ס מפרסמת הם על בסיס סקר זה. בגרסתו הנוכחית (החל משנת 2012), נאספים נתוני הסקר בשמונה שלבים (שמונה פעמים): בשלב הראשון נערך ריאיון פנים אל פנים באמצעות שאלון ממוחשב, ובשבעת השלבים האחרים נערך ריאיון טלפוני ממוחשב. הנדגמים מרואיינים במשך ארבעה חודשים רצופים, הפסקה של שמונה חודשים וארבעה ראיונות נוספים בארבעה חודשים שלאחר מכן. בכל חודש נפקדות 12 אלף דירות.
* סקר הוצאות והכנסות: סקר שנתי שוטף. מטרת הסקר לקבל מידע על רמת החיים, על הכנסות, על הוצאות, על בעלות על מוצרים ועל תנאי הדיור של משקי הבית בישראל. על בסיס סקר זה מחשבים את סל המוצרים והשירותים לשם חישוב מדד המחירים לצרכן, ואת מרכיב הצריכה הפרטית בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג). עד שנת 2012 הלמ"ס היה מבצע שני סקרים נפרדים, סקר הכנסות וסקר הוצאות ובשנת 2012 הם אוחדו לסקר אחד.
* סקר חברתי: סקר שנתי שמטרתו לספק מידע על תנאי החיים ועל רווחת האוכלוסייה בישראל. הסקר החברתי מורכב מחלק קבוע וחלק משתנה. החלק הקבוע, כולל מגוון שאלות חברתיות בתחומי הבריאות, הדיור, התעסוקה והמצב כלכלי. החלק המשתנה חוקר בהרחבה בכל שנה נושא אחר. זהו סקר נפשות וכולל כ-9,500 נדגמים.
* סקר ארוך טווח: סקר רב שנתי, העוקב אחר מדגם קבוע לאורך שנים. מטרת הסקר תיאור והבנת תהליכים חברתיים וכלכליים לשם תכנון מדיניות ומחקר. הסקר מתמקד בתהליכים העוברים על משקי בית בישראל בתחומים שונים לאורך זמן במעגל החיים, כגון השכלה, תעסוקה, בריאות ודיור. הסקר הוא פרויקט משותף של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובנק ישראל, ביטוח לאומי, [[משרד האוצר]] ומשרד החינוך.
* סקר [[ביטחון אישי]]: סקר שנתי שוטף, אשר נערך לראשונה בשנת 2014. מטרת הסקר היא לקבל מידע על היקף הנפגעים מעבריינות באוכלוסייה, ללמוד על הנזק שנגרם לנפגעי עברה, על סוגי העברות השונות, ועל מידת פניית הנפגעים למשטרת ישראל ולגורמים נוספים. מטרה נוספת היא לבדוק את תחושת הביטחון האישי של האוכלוסייה. זה סקר נפשות המייצגות את אוכלוסיית הסקר, והוא כולל כ-7,150 נדגמים. הנתונים נאספים בשאלון למילוי עצמי באינטרנט והשלמת הפקידה נעשית בטלפון.
* סקר אמון צרכנים: סקר חודשי שוטף הכולל את נדגמי הסקרה חברתי בשנה לפניה. מטרת הסקר לספק מידע על עמדות הציבור וציפיותיו, לגבי המצב הכלכלי במדינה והמצב הכלכלי של משק הבית. הסקר מהווה בסיס לאינדיקטורים של אמון ה[[צרכנים]], ומשמש להשוואות בין-לאומיות.

=== סקרי מעסיקים שוטפים ===
הלשכה עורכת מספר סקרים שוטפים למעסיקים, ביניהם: סקרי מדדי מחירים, סקר משרות פנויות, סקר מגמות בעסקים, סקר בנייה (התחלות בנייה, גמר בנייה ומכירת דירות) ועוד.

=== סקרים תקופתיים ===
הלשכה עורכת מספר סקרים ייעודיים כדוגמת סקרי בריאות, סקר מקבלי תואר ראשון לבחינת שביעות רצונם, סקר מיומנויות ועוד.

==ביקורת מבקר המדינה==
במאי 2014 פרסם [[מבקר המדינה]] דו"ח המבקר את עבודת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ובדגש על שיתוף פעולה חסר עם משרדי ממשלה שונים. עיקר הממצאים היו:{{הערה|[http://www.mevaker.gov.il/he/Reports/Report_248/cd858216-9810-4b76-92f7-26cc00e9a3d2/201-ver-4.docx היבטים בעבודת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – דוח מבקר המדינה 64ג'', עמ'' 231]}}
{{ציטוט|תוכן=
תמונת המצב שהועלתה בביקורת מלמדת על ליקויים בפעולות של הלמ"ס ושל חלק ממוסדות המדינה בכל הנוגע לגיבוש המידע הסטטיסטי. המועצה הציבורית לא מילאה את תפקידיה, ובכך פגעה בקידום הפעילות הסטטיסטית במדינה. כתוצאה מליקויים אלה, לא הובטחה האיכות של חלק מהמידע הסטטיסטי הרשמי של המדינה ולא הונחה תשתית מקצועית מספקת של נתונים לשימושם של מקבלי ההחלטות במשרדי הממשלה, של מכוני מחקר ושל הציבור הרחב.
על הלמ"ס לנקוט פעולות הנדרשות לשם שיפור הפעילות המשותפת שלה עם מוסדות המדינה בדרך שתאפשר לה לוודא שהמידע הסטטיסטי שהיא מפרסמת עומד בסטנדרדים המקצועיים הנדרשים בתחום הסטטיסטיקה; על מוסדות המדינה, לרבות אלה שנזכרו לעיל, לשתף פעולה עם הלמ"ס ולאפשר לה למלא את תפקידיה, וכן להביא לפניה מידע ולהתייעץ עמה ככל הנדרש על פי פקודת הסטטיסטיקה; על יו"ר המועצה לוודא שהיא תקבל החלטות אשר ייצקו תוכן לפעילותה ותמלא את תפקידיה על פי פקודת הסטטיסטיקה.
}}

== הקהילה הגאה בישראל ==
דו"ח של [[מרכז המחקר והמידע של הכנסת]] מדצמבר 2020 חשף, כי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נמנעת מאיסוף נתונים על [[הקהילה הגאה#הקהילה הגאה בישראל|אוכלוסיית הלהט"ב בישראל]] מחשש לפגיעה ברגשות הסוקרים{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=סטטיסטיקה לאומית על אוכלוסיית הלהט"ב ועל משקי בית חד-מיניים|כתובת=https://main.knesset.gov.il/Activity/Info/MMM/Pages/document.aspx?docId=9819fd22-85e0-ea11-8118-00155d0af32a|אתר=main.knesset.gov.il|תאריך_וידוא=2021-06-08}}}}. הדו"ח הוזמן לבקשת חברת הכנסת [[מיכל שיר]] ממפלגת [[הליכוד]], ובתגובה אליו התחייבה שיר לפעול בעניין מתוך [[הכנסת]].

מדיניות זו היא בניגוד לעמדת משרד האוצר משנת 2016 שקבע, כי על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לאסוף את הנתונים במטרה להבין את מאפייניה וצרכיה של הקהילה{{הערה|שם=אפליה|{{חדשות 13|עמרי מניב|אפליה בחסות המדינה: הלמ"ס לא אוספת נתונים על הקהילה הגאה|item/news/domestic/articles/gay-discrimination-1188933/|3 בינואר 2021}}}}. בסיקור תקשורתי של כשל זה בינואר 2021, הסבירה הלשכה כי מדובר בבעיה הקיימת בכל העולם, והזמינה את נציגי [[הקהילה הגאה#תנועות וארגוני זכויות להט"ב|ארגוני הקהילה הגאה בישראל]] למפגש מתוך נכונות לשנות את פני הדברים{{הערה|שם=אפליה}}{{הערה|{{ynet|שירלי צ'ארלי קליינמן|הסיבה שבגללה אין נתונים מדויקים על מצב הלהט"ב בישראל|dating/pride/article/B1asyxMTD|24 בדצמבר 2020}}}}{{הערה|{{מעריב אונליין|יובל בגנו|קהילת הלהט"ב נגד משרד הפנים והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה|news/israel/Article-683509|5 בפברואר 2019}}}}.

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקימילון=לשכה}}
* {{אתר רשמי}}
* [http://www.cbs.gov.il/ordinance_h.pdf פקודת הסטטיסטיקה (נוסח חדש), התשל"ב-1972], באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
* {{TheMarker|שוקי שדה|סטטיסטיקה למתקדמים // אגו, תככים ומלחמות בוץ במשרדים האפרוריים של הלמ"ס|1.2304376|25 באפריל 2014}}
* יוגב שרביט, [https://muni-index.co.il/2014/09/02/howmanyresidence/#more-498 כמה תושבים יש בערים הגדולות? תלוי את מי שואלים], 2014\9\2, בבלוג "המדד המוניציפלי"
* {{זמן ישראל|טל שניידר|לראשונה מזה עשורים, הלמ"ס משנה את חלוקת האוכלוסייה בישראל|281597|10 בינואר 2022}}
{{רשתות חברתיות}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{הסטטיסטיקנים הלאומיים}}
{{מוסדות ממשלתיים}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה|*]]
[[קטגוריה:ישראל: ארגונים ממשלתיים]]
[[קטגוריה:מוסדות סטטיסטיקה ממשלתיים]]
[[קטגוריה:יחידות סמך]]

{{ללא בוט|1196}}