הצגת המקור של הדף "הכרזת המצורע על הצרעת"

{{סוגיה
| מקרא = {{תנך|ויקרא|יג|מה}}
| תלמוד בבלי = {{בבלי|ערכין|טו|ב|ללא=שם}}
| משנה תורה לרמב"ם = {{רמב"ם|טומאת צרעת|י|ו|ח|ללא=שם|ספר=טהרה}}
| ספרי מניין המצוות = {{ספר המצוות|עשה|קיב}},{{ש}} {{ספר החינוך|קעא}}
| ספרות הלכתית נוספת = [[סמ"ג]] לאו רלה
}}
'''הכרזת ה[[נגעי אדם|מצורע]] על הצרעת''' היא [[מצוות עשה]] מ[[תרי"ג מצוות]] לפיה מצורע נדרש להכריז שהוא [[טומאת צרעת|טמא]] כדי שיתרחקו ממנו.

ההכרזה נעשית על ידי פרימת הבגדים, פריעת הראש, איסור בשאלת שלום, ולדעת הרמב"ם גם קריאה בפה להודיע שהוא טמא.

== מקור המצוה ==
ב[[ויקרא|חומש ויקרא]] נאמר:
{{ציטוט|תוכן=וְהַצָּרוּעַ אֲשֶׁר בּוֹ הַנֶּגַע בְּגָדָיו יִהְיוּ פְרֻמִים וְרֹאשׁוֹ יִהְיֶה פָרוּעַ וְעַל שָׂפָם יַעְטֶה וְטָמֵא טָמֵא יִקְרָא. כָּל יְמֵי אֲשֶׁר הַנֶּגַע בּוֹ יִטְמָא טָמֵא הוּא בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ.|מקור={{תנך|ויקרא|יג|מה}}}}
ב[[ספרא]] (ויקרא פרק יג) למדו מהציווי גם לשאר [[טומאה וטהרה|טומאות]], שהטמאים בהן חייבים להכריז שהם טמאים.

== טעם המצוה ==
ב[[חז"ל]] מובא ש[[טומאת צרעת|טומאת הצרעת]] באה בעקבות חטא [[לשון הרע]], ועל פי זה הסבירו ה[[אמוראים]] את טעם ההרחקה:{{ציטוטון|הוא הבדיל בין איש לאשתו בין איש לרעהו לפיכך אמרה תורה בדד ישב|{{בבלי|ערכין|טז|ב}}}}.
[[ספר החינוך]] כתב שכמו שהחטא גורם לאדם להתרחק מכל טוב, כך הרחיקה אותו התורה מחברת האנשים{{הערה|{{ספר החינוך|קעא}}}}{{הבהרה|לכאורה הקטע מדבר על הרחקה מחוץ למחנה - ולא על ההכרזה עצמה...}}.

== דיני המצוה ==
המצוה נוהגת רק ב[[מצורע מוחלט]] שכבר טימא אותו הכהן, אבל [[מצורע מוסגר]] אינו חייב להכריז.

בראשונים נחלקו האם ההכרזה כוללת גם הודעה בפה ממש או לא:
* לדעת ה[[רמב"ם]] המצורע מצווה להודיע בפיו לעוברים ושבים שהוא טמא.
* לדעת [[ספר החינוך]] אין מצווה להגיד בפה אלא הקריאה היא כלל התנהלותו של המצורע.

נאסר על המצורע לשאול בשלום כל אדם, וכן נאסר עליו לכבס ולהסתפר אפילו לכבוד [[שבת]] ו[[יום טוב]]. אמנם מותר לו לרחוץ, לסוך, לנעול נעליים, ל[[תשמיש המיטה|שמש את מיטתו]] ולשבת על מושב כשאר האנשים (ולא כמו [[אבלות (יהדות)|אבל]]){{הערה|{{רמב"ם|טומאת צרעת|י|ו|ספר=טהרה}}|שם=טומאת צרעת}}

[[שילוח טמאים|חיוב שילוח מן המחנות]]: המצורע נדרש לשבת מחוץ לעיר (מחוץ לשלוש מחנות), כשהכוונה לאחת מערי [[ארץ ישראל]] ה[[עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון|מוקפות חומה מימות יהושע בן נון]].

אודות מספר הלכות מסופקת הגמרא אם הם נוהגים גם במצורע, כמו כפיית המיטה ועשיית מלאכה, איסור רחיצה ונעילת [[נעל|הסנדל]]{{הערה|{{בבלי|מועד קטן|יד|ב}} עד {{בבלי|מועד קטן|טו|ב|ללא=מסכת}}}}.

אישה שנצטרעה אינה פורעת את ראשה ופורמת את בגדיה וכן מותרת בשאילת שלום, אך יושבת לבדה מחוץ לעיר ומודיעה לעוברים ושבים שהיא טמאה{{הערה|{{רמב"ם|טומאת צרעת|י|ו|ספר=טהרה}}}}, כמו כן היא מותרת בתשמיש המיטה{{הערה|{{בבלי|כריתות|ח|ב}}.}}.

=== בזמן הזה ===
ב[[תלמוד בבלי|תלמוד]] יש שלמדו שכשם שמצורע חייב להודיע על טומאתו, כך ישנו חיוב לציון [[קבר]]ים על מנת שלא יטמאו בהם [[כהן|כהנים]] ההולכים בדרכים{{הערה|{{בבלי|מועד קטן|ה|א}}}}.

== ראו גם ==
* [[נגע הצרעת|צרעת]]
* [[גילוח המצורע]]

== קישורים חיצוניים ==
* [https://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3623 נגע הצרעת] באתר [[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]]

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{מצוות עשה למניין הרמב"ם}}

[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]]
[[קטגוריה:מצוות עשה]]
[[קטגוריה:פרשת תזריע]]