הצגת המקור של הדף "ההפגנות באיראן (2022–2023)"

{{מאבק אזרחי
| תאריך התחלה = [[16 בספטמבר]] [[2022]]
| תאריך סיום = [[2023]]
| צד ראשון = {{דגל|איראן}} מפגינים איראנים {{ש}}
תמיכה מצד מרבית הארגונים המתנגדים לרפובליקה האסלאמית
| צד שני = {{דגל|איראן}} [[הרפובליקה האסלאמית של איראן]]
* [[כוח אכיפת החוק של איראן]]
* [[צבא איראן|ארטש]]
* {{דגל|משמרות המהפכה האסלאמית}} [[משמרות המהפכה האסלאמית]]
* [[בסיג']]
* שוטרים סמויים
* משטרת מהומות
מפגיני-נגד איראנים{{הערה|{{Cite web |title=Pro-government demonstrators take to the streets to show their rejection of Iranian protests |url=https://www.msn.com/en-au/news/other/pro-government-demonstrators-take-to-the-streets-to-show-their-rejection-of-iranian-protests/ar-AA12aJkF |access-date=2022-09-24 |website=MSN |language=en-AU}}}}{{הערה|{{Cite web |title=Thousands gather for pro-government rallies in Iran amid mass protests |url=https://www.trtworld.com/middle-east/thousands-gather-for-pro-government-rallies-in-iran-amid-mass-protests-61063 |access-date=2022-09-24 |website=Thousands gather for pro-government rallies in Iran amid mass protests |language=en}}}}
| דמויות בולטות צד ראשון = ''אין מנהיגות מרוכזת''
| דמויות בולטות צד שני = {{דגל|איראן}} [[המנהיג העליון של איראן]] [[עלי ח'אמנאי]] {{ש}}
{{דגל|איראן}} [[נשיא איראן]] [[אבראהים ראיסי]] {{ש}}
{{דגל|איראן}} שר הפנים של איראן [[אחמד וחידי]] {{ש}}
{{דגל|איראן}} מזכיר [[המועצה העליונה לביטחון לאומי]] [[עלי שמח'אני]] {{ש}}
{{דגל|איראן}} נשיא בית המשפט העליון של איראן [[גולאם-חוסיין מוחסני-אג'אי]] {{אנ|Gholam-Hossein Mohseni-Eje'i}} {{ש}}
{{דגל|איראן}} יושב ראש הפרלמנט האיראני [[מוחמד קליבאף|מוחמד באקר קאליבאף]] {{ש}}
{{דגל|איראן}} מפקד [[כוח אכיפת החוק של איראן]] [[חוסיין אשטרי]] {{אנ|Hossein Ashtari}} {{ש}}
{{דגל|משמרות המהפכה האסלאמית}} מפקד [[משמרות המהפכה האסלאמית]] [[חוסיין סלאמי]] {{ש}}
{{דגל|משמרות המהפכה האסלאמית}} מפקד מיליציית ה[[בסיג']] של משמרות המהפכה האסלאמית [[מוחמד רזא נקדי]]
| שם = הפגנות מהסא אמיני
| חלק מ = [[מחאת החיג'אב באיראן]] ו[[פרשת מותה של מהסא אמיני]]
| עילה = * [[פרשת מותה של מהסא אמיני|מותה של מהסא אמיני]]
* חוק חובת לבישת [[חג'אב]] הפועל מאז שנת 1979
* דיכוי נגד אנשי הגלים הקודמים של תנועת הדמוקרטיה האיראנית, שעודד רבים להמשיך ולהפגין נגד הממשלה
* דיכוי ממשלתי של הפגנות [[מחאת החיג'אב באיראן|הנערה מרחוב אנקלאב]], המתקיימות כחלק מהתנועת הדמוקרטיה האיראנית הרחבה יותר
* הפרות [[זכויות אדם]] נגד נשים ונערות, מצד "משטרת המוסר" האיראנית
* [[אלימות נגד נשים]] באיראן
* [[רצח]] עשרות מפגינים, אשר עורר זעם וקריאות [[נקמה]] בערים שונות
| מקום = {{דגל|איראן||+}}, מדינות נוספות ברחבי העולם{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.usatoday.com/picture-gallery/news/world/2022/09/22/iran-protests-erupted-after-death-22-year-old-mahsa-amini/8081886001/|כותרת=Worldwide protests continue after the death of 22-year-old Mahsa Amini|אתר=www.usatoday.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2022-09-24}}}}
| מטרה = * הפלת [[הרפובליקה האסלאמית של איראן]]
* הקמת [[דמוקרטיה]]
* ביטול דרישות חובה שונות בחוק
* פירוק "משטרת המוסר"
* עצירת ה[[אלימות נגד נשים]] באיראן
* [[העמדה לדין]] של הורגיה של [[מהסה אמיני]]
* שיקום המשטרה והממשלה
| סטטוס = מתמשך
| שיטת המאבק = [[הפגנה|הפגנות]], [[שביתה|שביתות]], [[מרי אזרחי|אי ציות]] לחוקי החג'אב, [[מהומות]]
| הערות = '''הרוגים''': לפחות 488 מפגינים, בהם 64 קטינים (על פי ארגון [[Iran Human Rights]]; נכון ל-27 בינואר 2023){{הערה|שם=IHR448|{{cite news |title=Iran Protests: at Least 448 People Killed |agency=Iran Human Rights |url=https://iranhr.net/en/articles/5608/ |date= 29 November 2022}}}} {{ש}} (ראו פירוט בפסקה "[[ההפגנות באיראן (2022)#נפגעים|נפגעים]]")

'''פצועים''': 898+{{הערה|שם=Hengaw Report No 7|{{cite web |title=Hengaw Report No. 7 on the Kurdistan protests, 18 dead and 898 injured |url=https://hengaw.net/en/news/hengaw-report-no-7-on-the-kurdistan-protests-18-dead-and-898-injured |website=Hengaw |access-date=27 September 2022 |archive-date=26 September 2022 |archive-url=https://web.archive.org/web/20220926160031/https://hengaw.net/en/news/hengaw-report-no-7-on-the-kurdistan-protests-18-dead-and-898-injured |url-status=live }}}}

'''עצורים''': 19,262~ (על פי [[פעילי זכויות אדם באיראן|HRA]] נכון ל-6 בינואר 2023)
| תמונה = [[קובץ:Uprising in Tehran, Keshavarz Boulvard September 2022 (3).jpg|מרכז|280px]]
}}

[[קובץ:Uprising in Tehran, Keshavarz Boulvard September 2022 (2, cropped for ITN).jpg|שמאל|250px|ממוזער]]
[[קובץ:Uprising in Tehran, Valiasr Street September 2022 (1).jpg|שמאל|250px|ממוזער]]
[[קובץ:Amir Kabir University uprising September 2022 (3).jpg|שמאל|250px|ממוזער]]

'''ההפגנות באיראן''' או '''הפגנות מהסא אמיני''' היו סדרת [[הפגנה|הפגנות]] [[מחאה פוליטית|מחאה]] ו[[הפרת סדר|הפרות סדר]] נגד ממשלת [[איראן]], אשר החלו ב-[[16 בספטמבר]] [[2022]], בעקבות [[פרשת מותה של מהסא אמיני|מותה של מהסא אמיני]] (ב[[פרסית]]: مهسا امینی), שנהרגה במהלך [[מעצר|מעצר משטרתי]]. על פי עדות ראייה, היא עונתה והוכתה על ידי [[סיירת ההדרכה]], "משטרת המוסר" ה[[אסלאמיזם|אסלאמית]] במדינה, לאחר שהואשמה בכך שלבשה את ה[[חג'אב]] שלה שלא כראוי, ובכך הפרה את החוק המחייב לבישת חג'אב במדינה.{{הערה|{{Cite news|last=Strzyżyńska|first=Weronika|title=Iranian woman dies 'after being beaten by morality police' over hijab law|url=https://www.theguardian.com/global-development/2022/sep/16/iranian-woman-dies-after-being-beaten-by-morality-police-over-hijab-law|access-date=22 September 2022|work=the Guardian|date=16 September 2022|language=en}}}} [[משטרת איראן]] הכחישה כי אמיני הוכתה בעת המעצר.{{הערה|{{Cite web|last=Motamedi|first=Maziar|title=Iran denies Mahsa Amini, woman who died in custody, was beaten|url=https://www.aljazeera.com/news/2022/9/19/irans-police-denies-women-who-died-in-custody-was-beaten|access-date=24 September 2022|publisher=Al Jazeera|language=en}}}}

ההפגנות החלו מספר שעות לאחר מותה של אמיני בטהראן, בתחילה ליד בית החולים בו היא טופלה, ובהמשך התפשטו במהירות לערים נוספות, תחילה ב[[כורדסתאן (פרובינציה)|פרובינציית כורדסתאן]] שם נולדה וגדלה אמיני, בערים [[סאקז]], [[סננדג']], [[דיבנדרה]] {{אנ|Divandarreh}}, [[באנה (כורדיסטן)|באנה]] {{אנ|Baneh}} ו[[ביג'אר]] {{אנ|Bijar (city)}}, בין היתר.{{הערה|{{cite news|url=https://www.euronews.com/2022/09/20/mahsa-amini-eu-concern-over-woman-who-died-after-being-stopped-by-morality-police|title=Mahsa Amini: EU concern over woman who died after being stopped by morality police|author=AP, AFP|date=20 September 2022|work=Euronews}}}}{{הערה|{{Cite news|work=Reuters|date=20 September 2022|title=Protests flare across Iran in violent unrest over woman's death|language=en|url=https://www.reuters.com/world/middle-east/tehran-governor-accuses-protesters-attacks-least-22-arrested-2022-09-20/|access-date=23 September 2022}}}} בתגובה להפגנות אלו, החל מ-19 בספטמבר החלה ממשלת איראן להגביל את הגישה ל[[אינטרנט]] באזורים שונים. ככל שהמחאות גדלו, הממשלה הטילה [[ההפגנות באיראן (2022)#השבתת האינטרנט|השבתת אינטרנט]] נרחבת באזורים רבים במדינה, וכן הגבילה את הגישה ל[[רשת חברתית מקוונת|רשתות חברתיות]] בכל רחבי המדינה.{{הערה|שם=internetrestr2|{{cite web|last1=Bonifacic|first1=Igor|date=21 September 2022|title=Iran restricts access to WhatsApp and Instagram in response to Mahsa Amini protests|url=https://www.engadget.com/iran-restricts-internet-access-mahsa-amini-protests-194512075.html|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20220924184810/https://www.engadget.com/iran-restricts-internet-access-mahsa-amini-protests-194512075.html|archive-date=24 September 2022|access-date=22 September 2022|website=Engadget}}}}{{הערה|{{cite web|last1=Strzyżyńska|first1=Weronika|date=22 September 2022|title=Iran blocks capital's internet access as Amini protests grow|url=https://www.theguardian.com/world/2022/sep/22/iran-blocks-capitals-internet-access-as-amini-protests-grow|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20220925080943/https://www.theguardian.com/world/2022/sep/22/iran-blocks-capitals-internet-access-as-amini-protests-grow|archive-date=25 September 2022|access-date=25 September 2022|website=The Guardian}}}} בתגובה למחאות על מותה של אמיני, אנשים ערכו הפגנות תמיכה בממשלה בערים שונות באיראן, כדי לייצר תגובת-נגד למוחים.{{הערה|שם=:0|{{cite web|date=2022-09-23|title=Iran marchers call for execution of anti-government protesters|url=https://www.theguardian.com/world/2022/sep/23/iran-reportedly-arrests-journalist-activist-mahsa-amini-protests|access-date=2022-09-26|website=the Guardian|language=en}}}} [[ממשלת איראן]] התייחסה להפגנות הנגד הללו כ"ספונטניות".{{הערה|שם=:0}} המפגינים בעד הממשלה קראו להוצאה להורג של המפגינים נגדה, וכינו אותם "חיילים של ישראל", תוך כדי צעקות "מוות לאמריקה" ו"מוות לישראל", המשקף את הנרטיב המוכר של שליטי הפקידות באיראן, שכולל הטלת האשמה בנוגע לתסיסה על מדינות זרות עוינות.{{הערה|שם=:0}} ב-3 באוקטובר, בהצהרתו הראשונה מאז פרוץ ההפגנות, המנהיג העליון של איראן, [[עלי ח'אמנאי]], סירב להתייחס לתסיסה רחבת-ההיקף כ"התפרעויות", וכן ניסה להציג אותן כמזימה זרה.{{הערה|שם=Motamedi32|{{cite news|last1=Motamedi|first1=Maziar|title=Iran’s Khamenei blames Israel, US in first comments on protests|url=https://www.aljazeera.com/amp/news/2022/10/3/irans-khamenei-blames-israel-us-in-first-comments-on-protests|access-date=3 October 2022|agency=Aljazeera|date=3 October 2022}}}}

נכון ל-4 באפריל 2023, לפחות 537 מפגינים, בהם 68 קטינים,{{הערה|שם=IHR448}} נהרגו במהלך ההפגנות כתוצאה מעימותים עם גורמי ממשלה המתערבים בהן (כולל שימוש ב[[גז מדמיע]] ו[[אש חיה]]),{{הערה|שם=guar262|{{Cite news|url=https://www.theguardian.com/world/2022/sep/26/death-toll-grows-in-iran-as-mahsa-amini-protests-continue-for-10th-night|title=Death toll grows in Iran as Mahsa Amini protests continue for 10th night|date=26 September 2022|website=The Guardian}}}}{{הערה|{{Cite web|date=26 September 2022|title=76 deaths, 1,200 arrests in Iran response to protests|url=https://www.rte.ie/news/world/2022/0926/1325493-iran-protests/|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20220927060757/https://www.rte.ie/news/world/2022/0926/1325493-iran-protests/|archive-date=27 September 2022|access-date=27 September 2022|website=rte.ie|language=en}}}} מה שהופך את הפגנות אלו לקטלניות ביותר מאז [[ההפגנות באיראן (2019–2020)|ההפגנות באיראן ב-2019–2020]], שהסתיימו עם למעלה מכ-1,500 הרוגים.{{הערה|שם=Eʿterāżāt dar Irān|{{Cite web |title=Eʿterāżāt dar Irān; Afzāyeš-e Āmār-e Koštešodegān beh biš az 30 Hamzamān bā Eḫtelāl dar Internet |script-title=fa:اعتراضات در ایران؛ افزایش آمار کشته‌شدگان به بیش از ۳۰ نفر همزمان با اختلال در اینترنت |trans-title=Protests in Iran; The Number of Those Killed has Increased to over 30 People Simultaneously With Internet Blackout |url=http://iranhr.net/fa/articles/5496/ |url-status=live |access-date=2022-09-22 |website=Iran Human Rights |language=fa}}}} תגובת הממשלה נגד ההפגנות ספגה גינויים רבים, ו[[מחלקת האוצר של ארצות הברית]] הטילה סנקציות על סיירת ההדרכה ועל מספר גורמים איראניים בכירים.

== רקע ==
{{ערך מורחב|פרשת מותה של מהסא אמיני}}
[[מהסא אמיני]] הייתה אישה איראנית בת 22, אשר ב-14 בספטמבר 2022 נעצרה על ידי [[סיירת ההדרכה]] של ממשלת איראן, חוליית משטרה האחראית על יישומן של תקנות ה[[חג'אב]] במדינה. היא סבלה מ[[מוות מוחי]] בשל פגיעה [[גולגולת]]ית, לאחר שלכאורה הוכתה. ב-16 בספטמבר, יומיים לאחר מכן, היא מתה. לאחר הלווייתה, פרצו מחאות באזורים שונים באיראן. ב-18 בספטמבר הוכרזה [[שביתה]] כלל-ארצית, מ[[כורדסתאן (פרובינציה)|פרובינציית כורדסתאן]] עד [[טהראן]]. מפלגות כורדיות-איראניות וכן [[אקטיביזם|פעילים חברתיים]] מכורדיסטן הכריזו על [[יום שני]] כיום [[שביתה כללית]].{{הערה|[https://www.iranintl.com/en/202209189135 Protests Spread From Hijab Victim's Hometown To Other cities], Iran International, 2022}}{{הערה|[https://hengaw.net/en/news/hengaw-report-no-2-regarding-saqqez-and-sanandaj-protests Hengaw report No. 2 regarding Saqqez and Sanandaj protests], Hengaw News Agency, 2022}}{{הערה|[https://iranwire.com/en/provinces/107612-protests-continue-in-kurdistan-after-mahsa-aminis-burial/ Internet disrupted in Iran amid protests over death of Mahsa], Iran Wire, 2022}}

== המפגינים ==
בהפגנות הראשונות, שלרוב הובלו על ידי נשים, הושמעה הדרישה לשים קץ לחובת עטיית ה[[חג'אב]] בחוק; הפגנות אלו התפתחו למרד לאומי.{{הערה|שם=atlantic whole generation revolts|{{cite news|last1=Ghattas|first1=Kim|title=A Whole Generation Revolts Against the Iranian Regime|url=https://www.theatlantic.com/ideas/archive/2022/10/whole-generation-revolts-against-iranian-regime/671631/|access-date=3 October 2022|work=The Atlantic|date=2 October 2022|language=en|archive-date=2 October 2022|archive-url=https://web.archive.org/web/20221002234957/https://www.theatlantic.com/ideas/archive/2022/10/whole-generation-revolts-against-iranian-regime/671631/|url-status=live}}}} בהמשך ההפגנות היו לנרחבות יותר מאלו שהתקיימו ב-2009, [[ההפגנות באיראן (2017–2018)|2017]] ו-[[ההפגנות באיראן (2019–2020)|2019]], והגיעו אף לאזורים הנחשבים לבסיס כוחה של הרפובליקה האסלאמית, כדוגמת הערים הקדושות [[משהד]] ו[[קום (עיר)|קום]].{{הערה|{{cite news|title=A barrier of fear has been broken in Iran. The regime may be at a point of no return|url=https://www.cnn.com/2022/10/05/middleeast/iran-protests-regime-intl|access-date=6 October 2022|work=CNN|date=5 October 2022|language=en|archive-date=6 October 2022|archive-url=https://web.archive.org/web/20221006002730/https://www.cnn.com/2022/10/05/middleeast/iran-protests-regime-intl/|url-status=live}}}} עם המשך המחאה על מותה של אמיני והדרישה לבטל את חובת החג'אב, הביעו האיראנים בהפגנותיהם גם רצון לחירויות נרחבות יותר ו[[זכויות נשים]],{{הערה|שם=nbc iran warns the West|{{cite news|title=Iran warns the West over protests as international backlash grows|url=https://www.nbcnews.com/news/world/iran-mahsa-amini-west-death-protests-backlash-grows-rcna49363|access-date=3 October 2022|work=NBC News|date=2022|language=en|archive-date=2 October 2022|archive-url=https://web.archive.org/web/20221002115630/https://www.nbcnews.com/news/world/iran-mahsa-amini-west-death-protests-backlash-grows-rcna49363|url-status=live}}}} מחו נגד [[משטרת המוסר]],{{הערה|שם=cbc st. john's rally|{{cite news|title='They want the world to hear them:' St. John's rally held in solidarity with Iran protests|url=https://www.cbc.ca/news/canada/newfoundland-labrador/iran-rally-protests-1.6603183|access-date=3 October 2022|work=CBC|date=1 October 2022|archive-date=2 October 2022|archive-url=https://web.archive.org/web/20221002074859/https://www.cbc.ca/news/canada/newfoundland-labrador/iran-rally-protests-1.6603183|url-status=live}}}} ונגד ה[[אייתוללה]] והמשטר ה[[תאוקרטיה|תאוקרטי]].{{הערה|{{cite news|last1=Yee|first1=Vivian|last2=Fassihi|first2=Farnaz|title='They Have Nothing to Lose': Why Young Iranians Are Rising Up Once Again|url=https://www.nytimes.com/2022/09/24/world/middleeast/iran-protests-raisi-khamenei-hijab.html|access-date=3 October 2022|work=The New York Times|date=24 September 2022|archive-date=2 October 2022|archive-url=https://web.archive.org/web/20221002231449/https://www.nytimes.com/2022/09/24/world/middleeast/iran-protests-raisi-khamenei-hijab.html|url-status=live}}}} המחאות כללו גם פגיעה בסמלים דתיים כמו הפלת ה[[טורבן]] על ידי עוברי אורח מראשיהם של אנשי דת איראניים, והעלאת תיעוד המעשה ל[[רשתות חברתיות|רשתות החברתיות]].{{הערה|{{JDN||"הפל את הטורבן": האיראנים תוקפים את האייתלולות – והמשטר מאיים • צפו|1853013}}}}{{הערה|באתר [https://humanities.tau.ac.il/acis-no9%20iranix%20-nov-2022 ACIS]}} כמו כן נשים איראניות רבות הסירו את ה[[חיג'אב]] שלהן בהתרסה, וחלקן אף שרפו אותו באש.{{הערה|{{ynet|ynet והסוכנויות|כבר 7 הרוגים במחאות החיג'אב באיראן, תיעוד: נשים שורפות את כיסוי הראש|61942220|21 בספטמבר 2022}}}}

בשונה מהפגנות רבות שהתקיימו קודם לכן באיראן, נראה כי בהפגנות אלו המפגינים דורשים שינוי כולל של הממשלה, במקום להגביל את דרישותיהם לרפורמות הדרגתיות בתוכה.{{הערה|שם=atlantic raw fury|{{cite news|last1=Worth|first1=Robert F.|title=In Iran, Raw Fury Is in the Air|url=https://www.theatlantic.com/ideas/archive/2022/10/iran-protests-mahsa-amini/671616/|access-date=3 October 2022|work=The Atlantic|date=1 October 2022|language=en|archive-date=2 October 2022|archive-url=https://web.archive.org/web/20221002005855/https://www.theatlantic.com/ideas/archive/2022/10/iran-protests-mahsa-amini/671616/|url-status=live}}}}{{הערה|{{cite news|last1=Farzan|first1=Yusra|title='Terrifying and inspiring': Iranian Americans on the protests rocking Iran|url=https://www.theguardian.com/us-news/2022/sep/30/mahsa-amini-iran-protests-terrifying-inspiring-iranian-americans|access-date=3 October 2022|work=the Guardian|date=30 September 2022|language=en|quote='Ten years ago, when people believed that the election was stolen, which it was, people were asking "where is my vote?"' Dolatshahi says, referring to the Green Movement in 2009. 'The chants have changed drastically, nobody is talking about reform. Now people are asking for a change of government.'|archive-date=3 October 2022|archive-url=https://web.archive.org/web/20221003005846/https://www.theguardian.com/us-news/2022/sep/30/mahsa-amini-iran-protests-terrifying-inspiring-iranian-americans|url-status=live}}}} על פי תחנת הרדיו "[[רדיו אירופה החופשית]]", הקשיים הכלכליים ותנאי החיים הירודים של האיראנים תרמו גם הם לצמיחת ההפגנות, והם נחשבות לכוח מרכזי העומד מאחוריהן.{{הערה|{{cite news|title=Protests In Iran Continue Despite Violent Government Crackdown|url=https://www.rferl.org/a/iran-hijab-protests-continue/32060507.html|access-date=3 October 2022|work=RadioFreeEurope/RadioLiberty|date=1 October 2022|language=en|archive-date=3 October 2022|archive-url=https://web.archive.org/web/20221003005534/https://www.rferl.org/a/iran-hijab-protests-continue/32060507.html|url-status=live}}}} בין מצוקותיהם העיקריות של האיראנים נמנות [[יוקר המחיה|המחירים המאמירים]] במדינה, ה[[אבטלה]] הגבוהה, ה[[שחיתות]] וה[[דיכוי|דיכוי הפוליטי]]; כמו כן, על פי דו"ח איראני מאוגוסט 2021, שליש מהאיראנים חיים ב[[עוני]]. ה[[אנליסט]] עבדולרזה דאוורי ציטט נתון לפי 95% מהאיראנים "מודאגים לגבי פרנסתם כיום ולגבי עתיד ילדיהם".{{הערה|{{cite news|last1=Yee|first1=Vivian|last2=Fassihi|first2=Farnaz|title='Out-of-Reach Dreams' in a Sickly Economy Provoke the Rage in Iran|url=https://www.nytimes.com/2022/10/02/world/middleeast/iran-protests-economy.html|work=The New York Times|date=2 October 2022|access-date=3 October 2022|archive-date=3 October 2022|archive-url=https://web.archive.org/web/20221003010245/http://www.nytimes.com/2022/10/02/world/middleeast/iran-protests-economy.html|url-status=live}}}}

== אירועים ==
{{ערך מורחב|ציר הזמן של ההפגנות באיראן (2022)}}
שעות לאחר מותה של מהסה אמיני, התאספה קבוצת אנשים במחאה נגד רציחתה לכאורה ליד בית החולים קאסר, שם מתה אמיני, וקראו קריאות כמו "מוות ל[[דיקטטור]]", "סיירת ההדרכה היא רוצחת", "אני אהרוג, אני אהרוג את מי שהרג את אחותי",{{הערה|{{Cite web|title=Protests In Iran After Woman Dies At Hands Of Morality Police For 'Improperly' Wearing Her Headscarf: 'Death To The Dictator!'|url=https://www.memri.org/tv/iran-protests-woman-death-morality-police-not-wearing-headscarf-hijab-properly-death-dictator|access-date=2022-09-24|website=MEMRI|language=en}}}} "אני נשבע בדמה של מהסה, איראן תהיה חופשית", "[[עלי ח'אמנאי|ח'אמנאי]] הוא רוצח, ממשלתו פסולה", ו"דיכוי נשים מכורדיסטן ועד טהראן". הפגנות אלו נתקלו בדיכוי וב[[מעצר]] של מפגינים. חלק מהנשים הסירו ושרפו את [[חג'אב|כיסויי הראש]] שלהן בתגובה להתקפת הכוחות נגד-התקוממות, וקראו "[[דאעש]] חסרת בושה".{{הערה|[https://crisis24.garda.com/alerts/2022/09/iran-anti-government-protests-likely-in-cities-nationwide-through-at-least-late-september Iran: Anti-government protests likely in cities nationwide through at least late September], Crisis24, 2022}}{{הערה|[https://www.dw.com/en/iranian-protests-erupt-after-death-of-22-year-old-woman-in-police-custody/av-63186795 iranian protests erupt after death of 22-year-old woman in police custody], DW, 2022}} נהגים [[צופר (רכב)|צפרו]] ברחובות כאות מחאה. מחאה נוספת נגד חוקי חובת לבישת חג'אב התקיימה באותו ערב בכיכר ארגנטינה ב[[טהראן]]. המפגינים קראו קריאות נגד [[ריבונות]]ה של איראן וחוקי החג'אב. בסרטונים שפורסמו מאותו ערב נראים המעצרים האלימים שהופעלו נגד חלק מהמפגינים.{{הערה|[https://www.theguardian.com/world/2022/sep/17/iran-protests-death-kurdish-woman-mahsaa-amini-morality-police Protests in Iran at death of Kurdish woman after arrest by morality police], The Guardian, 2022}}{{הערה|[https://www.ohchr.org/en/press-releases/2022/09/mahsa-amini-acting-un-human-rights-chief-urges-impartial-probe-death-iran Mahsa Amini: Acting UN human rights chief urges impartial probe into death in Iran], United Nation, 2022}}
== סיסמאות ==
[[קובץ:زن زندگی آزادی.jpg|ממוזער|250x250 פיקסלים|"אישה, חיים, חופש"; אחת הסיסמאות המרכזיות של המפגינים]]
במהלך ההפגנות המפגינים השתמשו במגוון [[סיסמה (פרסום)|סיסמאות]] ו[[כרזה|כרזות]], המבקרות באופן ישיר את ממשלת [[הרפובליקה האסלאמית של איראן]] ואת המנהיג [[עלי ח'אמנאי|ח'אמנאי]]. המפגינים הראו התנגדות עזה למקרי [[אלימות נגד נשים]] שבוצעו על ידי [[סיירת ההדרכה]] של איראן בפרט.{{הערה|{{Cite web|date=2022-09-20|title=Peyvastan Dānešǧūyān-e Irān be Eʿterāżāt-e Mardomī ʿAlīye Qatl-e Mahsā Amīnī|script-title=fa:پیوستن دانشجویان ایران به اعتراضات مردمی علیه قتل مهسا امینی|trans-title=Iran's University Students are Joining Popular Protests against the Murder of Mahsa Amini|url=https://farsi.alarabiya.net/iran/2022/09/20/پیوستن-دانشجویان-ایران-به-اعتراضات-مردمی-علیه-قتل-مهسا-امینی|url-status=live|access-date=2022-09-23|website=Al-Arabia Farsi|language=fa}}}} אחת הסיסמאות הפופולריות בהפגנות היא "[[אישה]], [[חיים]], [[חופש]]" (ב[[פרסית]]: زن، زندگی، آزادی, נהגה "זָאן, זֶנְדֵגִי, אָזָאדִי").{{הערה|{{Cite web|title=Ḫašm-e ʿOmūmī az Ǧānbâḫtan-e Mahsā Amīnī; Moʿtareżān-e Šoʿār "Zan, Zendegī, Āzādī" sar Dādand|script-title=fa:خشم عمومی از جان‌باختن مهسا امینی؛ معترضان شعار «زن، زندگی، آزادی» سر دادند|trans-title=Public Outcry over the Death of Mahsa Amini; Protestors Chanted the Slogan "Woman, Life, Freedom"|url=https://www.radiofarda.com/a/iran-mahsa-kurdistan-protests/32038966.html|url-status=live|access-date=2022-09-23|website=Radio Farda|language=fa}}}}

== נפגעים ==
ב-20 בספטמבר, אסמאעיל זראי קושה, מושל [[כורדסתאן (פרובינציה)|פרובינציית כורדסתאן]] שבצפון-מערב המדינה, אישר את הדיווח על שלושת ההרוגים הראשונים בהפגנות (מבין אלו שדווחו רשמית על ידי המדינה עצמה), אך ציין כי הם לא נהרגו על ידי כוחות הביטחון. נכון ל-26 בספטמבר, על פי מספר הצהרות רשמיות של השלטונות, נהרגו לפחות 13 בני אדם, בעוד שמתוך דיווחי הטלוויזיה הממלכתית עולה כי לפחות 41 בני אדם נהרגו, ביניהם מפגינים ושוטרים. על פי הדיווחים, חמישה חברי [[בסיג']] נהרגו על ידי מפגינים.

על פי ארגון זכויות האדם "Iran Human Rights", נכון ל-5 בדצמבר 2022, לפחות 448 בני אדם נהרגו, ובהם נשים ולפחות 60 קטינים.{{הערה|שם=IHR448}} בנוסף, מאות [[נשים]] נעצרו ועברו [[התעללות]] על ידי השלטונות.{{הערה|שם=IHR448}}{{הערה|שם=Eʿterāżāt dar Irān}} כפי שעולה מ[[תעודת פטירה|תעודות פטירה]] שהגיעו לידי הארגון, רבים מתו מפגיעת כדורים חיים. כמו כן, השלטונות נוקטים עינויים ויחס קשה נגד מפגינים שנעצרו, כדי לקבל מהם הודאות שווא. אולם, ארגון זכויות האדם הצהיר כי בשל השבתות האינטרנט הנוכחיות, קשה להשיג נתונים מדויקים ועדכניים.
{| class="wikitable sortable mw-collapsible"
|+מספר ההרוגים לפי פרובינציה, לפי נתוני Iran Human Rights{{הערה|שם=IHR448}}
!פרובינציה
!הרוגים
|-
|[[סיסתאן ובלוצ'סתאן]]
|128
|-
|[[כורדסתאן (פרובינציה)|כורדסתאן]]
|53
|-
|[[מערב אזרבייג'ן]]
|51
|-
|[[טהראן (פרובינציה)|טהראן]]
|43
|-
|[[מאזנדראן]]
|37
|-
|[[כרמאנשאה (פרובינציה)|כרמאנשאה]]
|25
|-
|[[גילאן]]
|24
|-
|[[אלבורז (פרובינציה)|אלבורז]]
|16
|-
|[[אספהאן (פרובינציה)|אספהאן]]
|14
|-
|[[ח'וזסתאן]]
|10
|-
|[[פארס (פרובינציה)|פארס]]
|8
|-
|[[ח'וראסאן רזאווי]]
|6
|-
|[[זנג'אן]]
|4
|-
|[[מזרח אזרבייג'ן]]
|4
|-
|[[לורסתאן]]
|3
|-
|[[מרכזי]]
|3
|-
|[[קזווין]]
|3
|-
|[[זנג'אן|המדאן]]
|3
|-
|[[לורסתאן|כהגילויה ובויראחמד]]
|2
|-
|[[מרכזי|ארדביל]]
|2
|-
|[[קזווין|אילאם]]
|2
|-
|[[כהגילויה ובויראחמד|בושהר]]
|2
|-
|[[הורמוזגאן]]
|2
|-
|[[ארדביל (פרובינציה)|סמנאן]]
|1
|-
|[[כרמאן (פרובינציה)|כרמאן]]
|1
|-
|[[גולסתאן]]
|1
|-
|'''סך הכול'''
|'''448'''
|}

== השבתת האינטרנט ==
החל מ-19 בספטמבר 2022, ממשלת איראן התחילה להגביל את הגישה של תושביה ל[[אינטרנט|רשת אינטרנט]]: בתחילה נותקה הגישה לאינטרנט באזורים מסוימים, על מנת למנוע את הפצתם של התמונות והסרטונים מההפגנות ברחבי העולם, וכדי למנוע מהמוחים אפשרות להתארגן בפועל, כאשר גם נחסמה הגישה ל[[רשת חברתית מקוונת|רשתות חברתיות]] כדוגמת [[אינסטגרם]] ו[[וואטסאפ|ואטסאפ]] בערים [[סאקז]] ו[[סננדג']], במשך מספר ימים. עם התרחבות ההפגנות ללמעלה מ-80 ערים ברחבי איראן, הממשלה החליטה על השבתה כוללת של האינטרנט ועל הגבלה נוקשה של ה[[רשת סלולרית וירטואלית|רשתות הסלולרית]].{{הערה|{{cite news|title=Iranians see widespread internet blackout amid mass protests|url=https://apnews.com/5712b917fc4d19eaa01ab8fbf53e2b8f|website=AP News|agency=Associated Press|access-date=25 September 2022|archive-url=https://web.archive.org/web/20220925013333/https://apnews.com/article/united-nations-general-assembly-technology-iran-dubai-arab-emirates-5712b917fc4d19eaa01ab8fbf53e2b8f|archive-date=25 September 2022|date=21 September 2022|url-status=live}}}}{{הערה|שם=internetrestr2}}{{הערה|שם=wired-internet-blackout|{{cite magazine|last1=Burgess|first1=Matt|date=23 September 2022|title=Iran's Internet Shutdown Hides a Deadly Crackdown|url=https://www.wired.com/story/iran-protests-2022-internet-shutdown-whatsapp/|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20220925014823/https://www.wired.com/story/iran-protests-2022-internet-shutdown-whatsapp/|archive-date=25 September 2022|access-date=25 September 2022|magazine=Wired}}}} על פי NetBlocks, ארגון המנטר בין היתר את הפיקוח על האינטרנט, אלו הן "הגבלות האינטרנט החמורות ביותר מאז הטבח בנובמבר 2019", כאשר במהלך [[ההפגנות באיראן (2019–2020)|הפגנות 2019–2020]] במדינה, בהן נהרגו כ-1,500 מפגינים על ידי כוחות הממשלה, האינטרנט הושבת לחלוטין במשך שבוע שלם.{{הערה|{{cite news|last1=Thorbecke|first1=Catherine|title=Iran's sweeping internet blackouts are a serious cause for concern|url=https://www.cnn.com/2022/09/24/tech/iran-internet-blackout/index.html|publisher=CNN|access-date=25 September 2022|archive-url=https://web.archive.org/web/20220925011702/https://www.cnn.com/2022/09/24/tech/iran-internet-blackout/index.html|archive-date=25 September 2022|date=24 September 2022|url-status=live}}}}{{הערה|שם=wired-internet-blackout}}

עוד לפני ההפגנות, הגישה לרשתות החברתיות באיראן הייתה מוגבלת מאוד. הרשתות החברתיות ותוכנות המסרים [[פייסבוק]], [[טלגרם]], [[טיקטוק]] ו[[טוויטר]] נחסמו כולם לשימוש כבר בעבר.{{הערה|שם=guar262}} החל מ-21 בספטמבר 2022, נחסמו גם אינסטגרם וואטסאפ ברחבי המדינה. כלי תקשורת ממלכתיים באיראן ציינו כי ההגבלות שהוטלו נובעות מחששות של "ביטחון לאומי".{{הערה|שם=wired-internet-blackout}} [[וואטסאפ]] הצהירה בציוץ בטוויטר כי היא פועלת על מנת להשאיר את המשתמשים באיראן מחוברים לשירות, ולא תחסום מספרי טלפון איראניים.{{הערה|שם=:02|{{Cite news|last=Reuters|date=2022-09-22|title=Iranian protesters torch police stations as unrest over woman's death spreads|language=en|work=Reuters|url=https://www.reuters.com/world/middle-east/iranian-protesters-set-fire-police-station-unrest-over-womans-death-spreads-2022-09-22/|access-date=2022-09-22}}}} עם זאת, קבוצות ניטור מרובות תיעדו הפסקות קישוריות אצל משתמשים, המשפיעות על ספקיות הסלולר הגדולות באיראן, עם "דפוס שיבושים בסגנון-[[עוצר]]" שנמשך 12 שעות בכל פעם. בנוסף, דווח כי [[הודעת טקסט|הודעות טקסט]] עוברות סינון, וכל הודעה בה מוזכר שמה של [[מהסה אמיני]] נחסמת למסירה לנמען המיועד.{{הערה|שם=wired-internet-blackout}}

בתגובה להפסקות האינטרנט של איראן, [[סיגנל (יישומון)|סיגנל]], [[אפליקציית מובייל|יישומון]] ה[[מסרים מיידיים|מסרים המיידיים]] ה[[קריפטוגרפיה|מוצפן]] מקצה לקצה, ביקש מהקהילה הטכנולוגית ומהמתנדבים בעולם לסייע לעקוף את החסימה הדיגיטלית על ידי הפעלת [[שרת פרוקסי|שרתי פרוקסי]], כדי שאנשים באיראן יוכלו לתקשר באופן בטוח. בהודעה שפרסמה סיגנל ב-22 בספטמבר, מנכ"ל החברה מסר הוראות שלב-אחר-שלב מפורטות לעקיפת החסימה, וקרא להתחיל [[קמפיין]] [[האשטאג]] בטוויטר כדי לקדם את המטרה. כמו כן, סיגנל פרסמה מסמכי תמיכה בפרסית, כדי לסייע במיוחד למשתמשים באיראן.{{הערה|{{cite web|last1=Ropeck|first1=Lucas|date=23 September 2022|title=After Getting Blocked in Iran, Signal Wants You to Help Bypass Nation's Restrictions|url=https://gizmodo.com/signal-wants-you-to-help-bypass-irans-restrictions-1849574207|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20220925033555/https://gizmodo.com/signal-wants-you-to-help-bypass-irans-restrictions-1849574207|archive-date=25 September 2022|access-date=25 September 2022|website=Gizmodo}}}}{{הערה|{{cite web|last1=Dobberstein|first1=Laura|date=23 September 2022|title=Iran blocks Whatsapp, Instagram as citizens protest death of Mahsa Amini|url=https://www.theregister.com/2022/09/23/whatsapp_and_instagram_now_restricted/|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20220925033826/https://www.theregister.com/2022/09/23/whatsapp_and_instagram_now_restricted/|archive-date=25 September 2022|access-date=25 September 2022|website=The Register}}}}{{הערה|{{cite web|title=پشتیبانی از پروکسی – پشتیبانی سیگنال|url=https://support.signal.org/hc/fa/articles/360056052052-پشتیبانی-از-پروکسی|url-status=live|archive-url=https://archive.today/20220925034124/https://support.signal.org/hc/fa/articles/360056052052-پشتیبانی-از-پروکسی|archive-date=25 September 2022|access-date=25 September 2022|website=Signal Support|language=fa}}}}

נכון ל-24 בספטמבר, הגישה ל[[סקייפ]] נחסמה.{{הערה|שם=al-jazeera-decisive-action|{{cite web|date=25 September 2022|title=Iran pledges 'decisive action' as Mahsa Amini protests continue|url=https://www.aljazeera.com/news/2022/9/25/iran-vows-decisive-action-as-mahsa-amini-protests-continue|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20220925075500/https://www.aljazeera.com/news/2022/9/25/iran-vows-decisive-action-as-mahsa-amini-protests-continue|archive-date=25 September 2022|access-date=25 September 2022|publisher=Al Jazeera|ref=al-jazeera-decisive-action}}}}

== תגובות ==
[[קובץ:2023 International Women's Day Rally - Naarm (Melbourne) - 52741752571.jpg|ממוזער|טקסט=הפגנת נשים ומצעד ביום האישה הבינלאומי 2023|הפגנת נשים ומצעד ביום האישה הבינלאומי 2023]]
[[קובץ:Woman, Life, Freedom in Nazrath - Mural in memory of murdered Iranians 02.jpg|ממוזער|ציור קיר בנצרת של האמן האירני-אמריקני הומן-חלילי והאמן הישראלי [[בנצי ברופמן]] ב[[נצרת]], המנציח את מהסא אמיני ו-14 הרוגים נוספים מהמחאה שפרצה בעקבות מותה.]]
ב-22 בספטמבר 2022, הייתה אמורה כתבת החוץ הראשית של רשת CNN, [[כריסטיאן אמנפור]], לראיין את [[נשיא איראן]] [[אבראהים ראיסי]] בעיר [[ניו יורק]], אחרי הופעתו ב[[העצרת הכללית של האומות המאוחדות|עצרת הכללית של האו"ם]]. אמנפור תכננה לשוחח עם הנשיא ראיסי על נושאים בינלאומיים שונים, ובהם מותה של מהסה אמיני והמחאות שהחלו בעקבותיו. ריאיון זה אמור היה להיות הפעם הראשונה שראיסי מדבר עם ה[[תקשורת]] האמריקאית על אדמת [[ארצות הברית]]. כ-40 דקות לאחר שעת תחילת הראיון טרם הגעתו של ראיסי, עוזרו של המנהיג האיראני העלה ברגע האחרון בקשה והצהיר כי הפגישה לא תתקיים אלא אם העיתונאית תעטה [[כיסוי ראש]] ([[רעלה]]), תוך שהוא מתייחס ל"מצב באיראן", ומכנה את הבקשה "עניין של כבוד". אמנפור הגיבה כי היא לא יכולה להסכים ל"תנאי חסר התקדים והלא צפוי הזה", והריאיון בוטל. בהמשך אמנפור אמרה בהתייחס לתקרית כי כאשר ערכה ראיונות מחוץ לאיראן, "מעולם לא התבקשתי מאף נשיא איראני... לעטות כיסוי ראש".{{הערה|{{cite web|last1=Yang|first1=Maya|last2=Wintour|first2=Patrick|date=22 September 2022|title=Iran leader shuns Christiane Amanpour interview over refusal to wear headscarf|url=https://www.theguardian.com/world/2022/sep/22/christiane-amanpour-ebrahim-riasi-headscarf-interview-iran|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20220923010308/https://www.theguardian.com/world/2022/sep/22/christiane-amanpour-ebrahim-riasi-headscarf-interview-iran|archive-date=23 September 2022|access-date=23 September 2022|website=The Guardian}}}}{{הערה|{{cite web|last1=Mackintosh|first1=Eliza|date=22 September 2022|title=Iran's President abandons CNN interview after Amanpour declines head scarf demand|url=https://www.cnn.com/2022/09/22/middleeast/iran-president-ebrahim-raisi-christiane-amanpour-intl/index.html|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20220923010606/https://www.cnn.com/2022/09/22/middleeast/iran-president-ebrahim-raisi-christiane-amanpour-intl/index.html|archive-date=23 September 2022|access-date=23 September 2022|publisher=CNN}}}}{{הערה|{{cite news|last1=Farhi|first1=Paul|title=Amanpour says Iran's president canceled interview when she wouldn't cover head|url=https://www.washingtonpost.com/media/2022/09/22/cnn-host-says-she-wouldnt-cover-her-head-so-irans-president-canceled-her/|newspaper=The Washington Post|access-date=23 September 2022|archive-url=https://archive.today/20220923031811/https://www.washingtonpost.com/media/2022/09/22/cnn-host-says-she-wouldnt-cover-her-head-so-irans-president-canceled-her/|archive-date=23 September 2022|date=22 September 2022|url-status=live}}}}

מספר נשים איראניות המתגוררות ב[[הודו]] הפגינו נגד ממשלת איראן ושרפו את ה[[חג'אב]]ים שלהן כאות מחאה.{{הערה|{{Cite web|title=Iranian women in India support protests in home country|url=https://www.freepressjournal.in/india/iranian-women-in-india-support-protests-in-home-country|access-date=2022-09-23|website=Free Press Journal|language=en}}}}

ב-24 בספטמבר 2022, [[משרד החוץ של איראן]] זימן את שגרירי בריטניה ונורווגיה, בשל מה שנחשב בעיניו ל"עמדה מתערבת" שלהם. השלטונות באיראן מחו בפרט על ה"עוינות" שלכאורה נוצרה בקרב כלי התקשורת בשפה ה[[פרסית]] שבלונדון, וכן על הצהרותיו של נשיא הפרלמנט הנורווגי, יליד איראן, [[מסעוד גראח'אני]] {{אנ|Masud Gharahkhani}}, שבהן הביע תמיכה בהפגנות.{{הערה|{{cite web|date=25 September 2022|title=Iran summons UK, Norway ambassadors amid Mahsa Amini protests|url=https://english.alaraby.co.uk/news/iran-summons-uk-norway-envoys-amid-mahsa-amini-protests}}}}{{הערה|שם=guar262}}

=== פוליטיקאים איראנים ===
* [[מסעוד פז'קיאן]] {{אנ|Masoud Pezeshkian}}, (חבר [[הפרלמנט האיראני]], 2008 – הווה), אמר בריאיון לערוץ IRINN TV: "אחרי 40 שנה של ה[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] הזו [...] אנחנו גידלנו אותם, לא ה[[אמריקאים]]. הייתה לנו שליטה ברשות השידור, ב[[מסגד]]ים, ב[[בית ספר|בתי הספר]], ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]]. היינו בכל מקום. זו אשמתנו. אנחנו רוצים להטמיע אמונה דתית באמצעות שימוש בכוח. זה לא אפשרי מדעית".{{הערה|{{cite web|title=Iranian Majles Member: Mahsa Amini's Death Is Our Fault|url=https://www.memri.org/tv/iranian-majles-member-pezeshkian-blame-myself-regime-mahsa-amini-hijab-death-morality-police-reexamine|publisher=MEMRI|accessdate=25 September 2022}}}}
* [[עלי לאריג'אני]] (יו"ר הפרלמנט האיראני, 2008 – 2020), טען שעל המשטר להיות יותר סבלני כלפי הצעירים שרוצים [[חופש מדת]], והוסיף כי "ממשלה איסלאמית פירושה שאנשים מנהלים את החיים שלהם בעצמם. אם צעירים לא מיישמים אחד מעקרונות השריעה מתוך [[השקפת עולם]] חברתית – זה לא פסול ב-100%".{{הערה|{{ynet||עוד יום של אש באיראן: הפגנות ב-19 ערים, "עצורים נשלחו למוסדות פסיכיאטריים"|/article/hjxiucnmj|12 באוקטובר 2022}}}}

=== בעולם ===
* {{דגל|אוסטריה|3=+}}: משרד החוץ גינה את "השימוש הלא-פרופורציונלי בכוח" של ממשלת איראן, וציינה כי "יש לכבד את המחאות השלוות, שהוקמו על ידי נשים איראניות אמיצות, ואת חופש הביטוי". בנוסף, אוסטריה תמכה בסנקציות האיחוד האירופי נגד הפקידים האיראנים האחראים.{{הערה|{{Cite web|last=Kurmayer|first=Nikolaus J.|date=2022-10-03|title=Austria in favour of additional Iran sanctions|url=https://www.euractiv.com/section/all/short_news/austria-in-favour-of-additional-iran-sanctions/|website=www.euractiv.com|language=en-GB}}}}{{הערה|{{Cite web|date=2022-10-04|title=Austrian Foreign Ministry Issues Travel Warning for Iran|url=https://www.vindobona.org/article/austrian-foreign-ministry-issues-travel-warning-for-iran|website=Vindobona.org|publisher=Vienna International News|language=en}}}}
* {{דגל|אוסטרליה|3=+}}: שרת החוץ של אוסטרליה, [[פני וונג]] {{אנ|Penny Wong}}, גינתה את הדיכוי האיראני וציינה כי "נמשיך לתמוך בעם האיראני ובזכותם ל[[חופש הביטוי]] ולשוויון עבור נשים וילדות".{{הערה|{{Cite web|last=Mitchell|first=Alex|date=2022-10-09|title=Australia blasts 'disturbing' Iran arrests|url=https://www.perthnow.com.au/politics/foreign-aid/australia-blasts-disturbing-iran-arrests-c-8501717|website=PerthNow|language=en}}}}
* {{דגל|ארצות הברית|3=+}}: במהלך נאומו ב[[העצרת הכללית של האו"ם|עצרת הכללית של האו"ם]], [[נשיא ארצות הברית]] [[ג'ו ביידן]] הביע סולידריות עם המפגינים, והפציר בהם "להגן על זכויותיהם הבסיסיות".{{הערה|{{Cite web|title=President Joe Biden UN General Assembly Full Speech|url=https://youtube.com/3bThDV2g5Go|website=IYouTube|language=en}}}} [[מזכיר המדינה של ארצות הברית|מזכיר המדינה]] [[אנתוני בלינקן]] גינה את ממשלת איראן בתגובה למותה של אמיני, בציוץ בטוויטר: "מותה [של אמיני] הוא בלתי נסלח. נמשיך להטיל על אנשי הממשל האיראניים את האחריות להפרות זכויות אדם מסוג זה".{{הערה|{{Cite web|title=US Officials React To Death Of Young Woman, Protests In Iran|url=https://www.iranintl.com/en/202209202047|access-date=2022-09-23|website=Iran International|language=en}}}} מאוחר יותר הודיע בלינקן כי [[ממשלת ארצות הברית]] תנפיק רישיון כולל שיאפשר לחברות אמריקאיות להתעלם מסנקציות ה[[טלקומוניקציה]] של איראן, כדי לסייע למפגינים להשיג גישה לאינטרנט.{{הערה|{{Cite tweet
| author = Antony Blinken
| user = SecBlinken
| number = 1573327474951438337
| title = We took action today to advance Internet freedom and the free flow of information for the Iranian people, issuing a General License to provide them greater access to digital communications to counter the Iranian government's censorship.
| access-date = 24 September 2022
| language = en
}}}} בתגובה לציוץ של בלינקן ב[[טוויטר]], היזם האמריקאי [[אילון מאסק]] רמז כי הוא מתכוון להפעיל את Starlink כדי לסייע בשמירה על הגישה לאינטרנט באיראן.{{הערה|שם=ElonMusk|{{Cite tweet
| author = Elon Musk
| user = elonmusk
| title = Activating Starlink …
| number = 1573379244268437504
| access-date = 24 September 2022
| date = 23 September 2022
| language = en
}}}} חברת הקונגרס [[אלכסנדריה אוקסיו-קורטז]] כתבה, "מביעה סולידריות עם הנשים האמיצות ובעלות הברית באיראן המוחות על חירותן. [[מהסה אמיני]] נרצחה ללא היגיון".{{הערה|{{Cite tweet
| author = Alexandria Ocasio-Cortez
| user = AOC
| title = Solidarity with the courageous women and allies in Iran protesting for their freedom. [...]
| number = 1573321144320622592
| access-date = 24 September 2022
| language = en
}}}} ה[[סנאטור]]ית [[איימי קלובשר]] צייצה "נשות איראן יוצאות לרחובות, מסכנות את חייהן למען זכויותיהן וחירויותיהן. אני איתכן, אנחנו איתכן".{{הערה|{{Cite tweet
| author = Amy Klobuchar
| user = amyklobuchar
| title = The women of Iran are taking to the streets, risking their lives for their rights and freedoms. I am with you, we are with you.
| number = 1573421959454547984
| access-date = 24 September 2022
| language = en
}}}} הסנאטור חבר [[המפלגה הדמוקרטית]] [[כריס ואן הולן]] אמר בריאיון לרשת החדשות הפרסית "Persian Service" של "[[קול אמריקה]]", כי "מה שקורה באיראן באופן כללי הוא יחס מזעזע כלפי תושביה. ועכשיו יש את זה, ההתקפות הללו על נשים איראניות [...] אישה שנהרגה משום שלא עמדה [בצו דתי] ביחס לשיער שלה בתוך [[רעלה]]".{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=US Lawmakers Assail Iran on Death of Woman in Morality Police Custody|אתר=VOA|כתובת=https://www.voanews.com/a/us-lawmakers-assail-iran-on-death-of-woman-in-morality-police-custody-/6759232.html|שפה=en|תאריך_וידוא=2022-10-12}}}}
* {{דגל|בלגיה|3=+}}: שרת החוץ [[האדג'ה לביב]] {{אנ|Hadja Lahbib}}, יחד עם הפוליטיקאיות החברות [[דריה ספאי]] {{אנ|Darya Safai}} ו[[גואדל לייקנס]], גזרה את שערה במהלך [[דיבייט|עימות בשידור חי]], כאות תמיכה במפגינים באיראן, ואמרה כי "נשים יכולות לממש את זכויותיהן למחות, אך התגובה של כוחות הביטחון היא לא-פרופורציונלית".{{הערה|{{Cite web|last=Szucs|first=Agnes|date=2022-10-07|title=Top Belgian diplomat cuts hair in solidarity with protesters in Iran|url=https://www.aa.com.tr/en/europe/top-belgian-diplomat-cuts-hair-in-solidarity-with-protesters-in-iran/2705545|website=www.aa.com.tr}}}}{{הערה|{{Cite web|date=2022-10-07|title=Belgian lawmakers cut hair in support of Iranian women|url=https://news.yahoo.com/belgian-lawmakers-cut-hair-support-163542557.html|website=news.yahoo.com|language=en-US}}}}
* {{דגל|גרמניה|3=+}}: שרת החוץ [[אנאלנה בארבוק]] {{אנ|Annalena Baerbock}} אמרה בראיון ל"[[בילד]] אם זונטאג" ב-9 באוקטובר כי "אלה שמרביצים לנשים ונערות (איראניות) ברחוב, שחוטפים, כולאים ודנים למוות באופן שרירותי אנשים שאינם רוצים דבר מלבד לחיות בחופש – עומדים בצד הלא נכון של ההיסטוריה".{{הערה|{{Cite news|last=Hafezi|first=Parisa|date=2022-10-09|title=Protests grip Iran as rights group says 19 children killed|language=en|work=Reuters|url=https://www.reuters.com/world/middle-east/protests-continue-across-iran-rights-group-reports-19-minors-killed-2022-10-09/}}}} בנוסף, בארבוק אמרה כי גרמניה תתמוך באיחוד האירופי בהקפאת נכסים של פקידים איראנים האחראים על פעולות אכיפת החוק.{{הערה|{{Cite news|date=2022-10-09|title=Germany wants those behind Iran crackdown banned from EU, assets frozen, Bild am Sonntag reports|language=en|work=Reuters|url=https://www.reuters.com/world/germany-wants-those-behind-iran-crackdown-banned-eu-assets-frozen-newspaper-2022-10-09/}}}}
* {{דגל|טורקיה|3=+}}: דובר [[נשיא טורקיה]], [[איברהים קאלין]], אמר כי הוא מצטער על מותה של מהסה אמיני וכי איראן צריכה למצוא דרך מאוזנת לכבד את רצונו החופשי של האדם ולשמוע על הסדר הציבורי.{{הערה|{{cite news|title=Cumhurbaşkanlığı Sözcüsü İbrahim Kalın NTV'de|url=https://www.ntv.com.tr/turkiye/son-dakika-haberi-cumhurbaskanligi-sozcusu-ibrahim-kalin-ntvde,POOWmC9RvkaISMhSMtOhEw|access-date=24 September 2022|work=ntv.com.tr|date=23 September 2022|language=tr}}}} מחאות התקיימו במספר ערים במדינה, וביניהן מחאה של קבוצת [[איראנים]] מול [[קונסוליה|קונסוליית]] איראן ב[[איסטנבול]].{{הערה|{{Cite news|last=Colak|first=Umut|title=Women in Turkey Protest Iranian Woman's Death|url=https://www.voanews.com/a/women-in-turkey-protest-iranian-woman-s-death/6758527.html|access-date=23 September 2022|work=VOA|date=22 September 2022|language=en}}}}{{הערה|{{Cite news|title=Kadınlar Türkiye'nin dört bir yanında Mahsa Amini için sokağa çıktı|url=https://www.evrensel.net/haber/470677/kadinlar-turkiyenin-dort-bir-yaninda-mahsa-amini-icin-sokaga-cikti|access-date=23 September 2022|work=Evrensel Gazetesi|date=22 September 2022|language=tr-TR}}}}
* {{דגל|ישראל|3=+}}: [[ראש ממשלת ישראל]] לשעבר [[יאיר לפיד]], אמר בנאום ב[[העצרת הכללית של האומות המאוחדות|עצרת הכללית של האו"ם]]: "צעירים איראניים נאנקים ונאבקים תחת כבלי המשטר האיראני, והעולם שותק. הם משגרים קריאות לעזרה ברשתות. הם משלמים על שאיפתם לחיות חיים של חירות – בחייהם. המשטר באיראן שונא [[יהודים]], שונא [[נשים]], שונא [[להט"בים]], שונא את [[המערב]]. הם שונאים ורוצחים [[מוסלמים]] שחושבים אחרת, כמו [[סלמאן רושדי]] ו[[מהסה אמיני]]".{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://iranprimer.usip.org/blog/2022/sep/28/world-reaction-mahsa-amini%E2%80%99s-death|כותרת=World Leaders on Mahsa Amini’s Death and Protests|אתר=The Iran Primer|תאריך=2022-09-28|שפה=en|תאריך_וידוא=2022-11-11}}}}
* {{דגל|ספרד|3=+}}: משרד החוץ זימן את שגריר איראן למדריד על מנת להביע "גינוי מוחלט" לפעולות הדיכוי המופרזות של איראן.{{הערה|{{Cite web|date=2022-09-28|title=Spain Summons Iran Ambassador Over Protests Crackdown|url=https://www.barrons.com/news/spain-summons-iran-ambassador-over-protests-crackdown-01664356207|website=www.barrons.com|language=en-US}}}}
* {{דגל|צרפת|3=+}}: שרת החוץ [[קתרין קולונה]] זימנה את [[שגריר]] איראן בפריז על מנת לגנות את פעולות ממשלת איראן, ביניהן מעצר של 4 אזרחים צרפתים במדינה וסחיטת [[הודאה]] בכוח,{{הערה|{{Cite web|last1=Hafezi|first1=Parisa|last2=Irish|first2=John|date=2022-10-06|title=France lambasts Iran after spying 'confession' aired|url=https://www.msn.com/en-gb/news/world/france-lambasts-iran-after-spying-confession-aired/ar-AA12EY8f|website=MSN|language=en-GB}}}} והודיעה על תמיכתה של צרפת בסנקציות האיחוד האירופי ובהקפאת נכסים איראניים.{{הערה|{{Cite web|date=2022-10-04|title=France pushes for EU asset freeze and travel ban on Iranian officials|url=https://www.rfi.fr/en/international/20221004-france-seeks-eu-freeze-on-iran-officials-assets-travel-bans|access-date=2022-10-10|website=RFI|language=en}}}}
* {{דגל|שווייץ|3=+}}: משרד החוץ גינה את הדיכוי של ממשלת איראן וציין כי שווייץ "מזועזעת ממספר הקורבנות הגבוה, ביחס להפגנות באיראן".{{הערה|{{Cite web|date=2022-10-06|title=Switzerland Condemns Violence By Iranian Security Forces|url=https://menafn.com/1104976826/Switzerland-Condemns-Violence-By-Iranian-Security-Forces|website=menafn.com}}}}
* {{דגל|קנדה|3=+}}: ראש הממשלה ג'סטין טרודו הודיע על תמיכת ממשלתו במפגינים, וקרא לממשלת איראן "לשים סוף לדיכוי [[חופש הביטוי]] שלה – ולהפסיק את ה[[הטרדה|הטרדות]] וה[[אפליה]] המתמשכות נגד נשים".{{הערה|{{Cite tweet
| author = Justin Trudeau
| user = JustinTrudeau
| date = 22 September 2022
| title = Canada strongly supports people who are expressing themselves and protesting peacefully in Iran. We are calling on the Iranian regime to end its repression of freedom of expression – and to end the ongoing harassment of, and discrimination against, women.
| number = 1573098969810739200
}}}} שרת החוץ [[מלאני ג'ולי]] {{אנ|Mélanie Joly}} קראה ל"חקירה מלאה ומקיפה של פעולות המשטר" בעקבות מותה של אמיני.{{הערה|{{Cite web|date=September 20, 2022|title=Three killed in protests over Iranian woman Mahsa Amini's death in custody|url=https://www.cbc.ca/news/world/iran-amini-death-reaction-1.6588465|website=CBC}}}}

==== ארגונים ====
* {{דגל|האיחוד האירופי|3=+}}: [[שירות החוץ האירופי]] הוציא הצהרה המגנה את מותה של אמיני, וקרא לממשלת איראן "להבטיח ש[[זכויות אדם בסיסיות|זכויותיהם הבסיסיות]] של אזרחיה יכובדו".{{הערה|{{Cite web|date=September 19, 2022|title=Iran: Statement by the Spokesperson on the death of Mahsa Amini {{!}} EEAS Website|url=https://www.eeas.europa.eu/eeas/iran-statement-spokesperson-death-mahsa-amini_en|access-date=2022-09-23|website=European External Action Service}}}}
* {{דגל|האומות המאוחדות|3=+}}: [[נאדה אל-נשיף]] {{אנ|Nada al-Nashif}}, סגנית [[משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם|הנציב העליונה של האו"ם לזכויות האדם]], הביעה דאגה ממותה של אמיני ומתגובת השלטונות האיראניים למחאות שהחלו.{{הערה|{{Cite web|date=2022-09-20|title=UN decries ‘violent response’ to Mahsa Amini’s death|url=https://english.alarabiya.net/News/middle-east/2022/09/20/UN-decries-violent-response-to-Mahsa-Amini-s-death|access-date=2022-09-23|website=Al Arabiya English|language=en}}}}

=== ארגוני זכויות אדם ===
לאחר שהתפרסמו תמונות וסרטונים מתוך ההפגנות, המציגים גם את תגובת כוחות הביטחון במהלכן, [[ארגוני זכויות אדם]] בינלאומיים רבים כדוגמת Iran Human Rights {{אנ|Iran Human Rights}} ו-Human Rights Watch, וסגנית [[משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם|הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם]], [[נאדה אל-נשיף]] {{אנ|Nada al-Nashif}}, פרסמו הצהרות על דאגתם בנידון. הארגון Human Rights Watch העלה דאגה ספציפית באשר לדיווחים שמצביעים על כך שהרשויות משתמשות ב[[גז מדמיע]] ובכוח קטלני כדי לפזר מפגינים.{{הערה|{{Cite web|date=2022-09-20|title=Concern mounts at 'lethal' Iran crackdown on protests|url=https://www.france24.com/en/live-news/20220920-concern-mounts-at-lethal-iran-crackdown-on-protests|access-date=2022-09-21|website=France 24|language=en}}}}

== סנקציות ==
ב-22 בספטמבר 2022, [[מחלקת האוצר של ארצות הברית]] הודיעה על סנקציות נגד "[[משטרת המוסר]]" וכן נגד שבעה מנהיגים בכירים בארגוני הביטחון השונים של איראן, "בשל אלימות נגד מפגינים ומותה של מהסה אמיני". אלה כוללים את מוחמד רוסטמי חשמה גאצ'י, מפקד משטרת המוסר של איראן, וקיומארס היידארי, מפקד הכוח היבשתי של [[צבא איראן]], בנוסף ל[[משרד המודיעין (איראן)|שר המודיעין האיראני]] אסמאעיל ח'טיב, חאג' אחמד מירזאי, ראש חטיבת משטרת המוסר בטהראן. סאלאר אבנוש, סגן מפקד [[בסיג'|מיליציית הבסיג']], ושני המפקדים מנוצ'הר אמנולהי וקאסם רזאי מ[[כוח אכיפת החוק של איראן]] בפרובינציית [[צ'הארמחאל ובח'תיארי]] שבמדינה. הסנקציות יכללו חסימה של כל נכס או אינטרס ברכוש בתחומי השיפוט של ארצות הברית, ודיווח עליהם למחלקת האוצר של ארצות הברית. בנוסף יוטלו עונשים על כל צד שיאפשר ביצוע עסקאות או מתן שירותים לגופים אשר מוטלות עליהם סנקציות.{{הערה|{{Cite web|last=Gottbrath|first=Laurin-Whitney|date=22 September 2022|title=U.S. sanctions Iran's morality police over death of woman in custody|url=https://www.axios.com/2022/09/22/mahsa-amini-protests-iran-us-sanctions-morality-police|access-date=22 September 2022|website=Axios|language=en}}}}{{הערה|שם=ustr3|{{Cite web|date=22 September 2022|title=Treasury Sanctions Iran's Morality Police and Senior Security Officials for Violence Against Protesters and the Death of Mahsa Amini|url=https://home.treasury.gov/news/press-releases/jy0969|website=United States Department of the Treasury}}}}{{הערה|שם=ussanc22092|{{Cite web|date=22 September 2022|title=Designating Iran's Morality Police and Seven Officials for Human Rights Abuses in Iran|url=https://www.state.gov/designating-irans-morality-police-and-seven-officials-for-human-rights-abuses-in-iran/|website=United States Department of State}}}}

ב-26 בספטמבר 2022, [[ראש ממשלת קנדה]] [[ג'סטין טרודו]] אמר כי ממשלתו תטיל סנקציות על "משטרת המוסר", על הנהגתה, ועל הפקידים האחראים למותה של מהסה אמיני ולדיכוי המוחים.{{הערה|{{Cite news|url=https://www.iranintl.com/en/202209261688|title=Canada To Sanction Those Responsible For Iranian Woman's Death|date=26 September 2022}}}}

== בתרבות ==
=== מוזיקה ===
ב-25 בספטמבר הוציא [[שאהין נג'פי]] את השיר "הָאשְׁטָיְדָה" (בפרסית: هشتادیا; בתרגום חופשי "[ילדי] [[שנות השמונים]]"), העוסק בחיים שבאיראן עם התחוללותה של [[המהפכה האיראנית]].{{הערה|{{יוטיוב|BorYzPxGF6g|ערוץ=Shahin Najafi|שם=Shahin Najafi - Hashtadia شاهین نجفی - هشتادیا|תאריך=25 בספטמבר 2022}}}} המוזיקאי האיראני [[שרווין האג'יפור]], הוציא לאור את השיר "בַּרָאיֶה" ("בשביל" בתרגום חופשי), אשר הפך ל[[סרטון ויראלי|וויראלי]] ברשתות החברתיות ברחבי האינטרנט, והקליפ שלו צבר מעל ל-40 מיליון צפיות ב[[אינסטגרם]] תוך יומיים.{{הערה|{{cite news|title=Iran Arrests Singer Whose Song Became Anthem Of Ongoing Protests|url=https://www.rferl.org/a/32059684.html|access-date=3 October 2022|work=RadioFreeEurope/RadioLiberty|date=30 September 2022|language=en}}}} הקליפ לשיר מבוסס על ציוצים של תושבים איראנים ברשת החברתית [[טוויטר]], בהם תיארו את הסיבות למחאה. האג'יפור נעצר מספר ימים לאחר מכן, ב-29 בספטמבר, ובהמשך [[שוחרר בערבות]] לאחר שמחק את הסרטון המקורי. בכמה כלי תקשורת היו שכינו את השיר "[[המנון]] ההפגנות".{{הערה|{{Cite news|url=https://www.theguardian.com/global-development/2022/oct/04/iran-arrests-musician-anthem-iran-protests-viral-mahsa-amini-shervin-hajipour-baraye|title=Iran arrests musician as anthem for protests goes viral|date=4 October 2022}}}}

=== ספורט ===
נבחרת הכדורגל של איראן לבשה [[ז'קט]]ים שחורים ללא לוגו הקבוצה במהלך [[משחק ידידות|משחק הידידות]] שלה נגד נבחרת סנגל שהתקיים ב-27 בספטמבר במסגרת [[מונדיאל 2022]]; המדים עם לוגו הקבוצה שלבשו מתחת היו מוסתרים. בהתחשב בעובדה שכמה מחברי הקבוצה הפגינו סולידריות עם המפגינים בציוצים בטוויטר, לבישת הז'קטים פורשה באופן נרחב כמחווה נוספת של סולידריות עם המפגינים.{{הערה|{{cite news|last1=Norton|first1=Tom|title=Did Iran's soccer team cover emblems in protest against government?|url=https://www.newsweek.com/did-irans-soccer-team-cover-emblems-protest-against-government-1747260|access-date=2 October 2022|work=Newsweek|date=29 September 2022|language=en|archive-date=1 October 2022|archive-url=https://web.archive.org/web/20221001104100/https://www.newsweek.com/did-irans-soccer-team-cover-emblems-protest-against-government-1747260|url-status=live}}}}{{הערה|{{cite news|title=Iranians protest on and off the pitch ahead of the World Cup|url=https://www.dw.com/en/iranians-protest-on-and-off-the-pitch-ahead-of-the-world-cup/a-63260050|access-date=2 October 2022|work=DW.COM|date=September 2022|archive-date=1 October 2022|archive-url=https://web.archive.org/web/20221001151556/https://www.dw.com/en/iranians-protest-on-and-off-the-pitch-ahead-of-the-world-cup/a-63260050|url-status=live}}}} במשחקם מול [[אנגליה]] בשלב הבתים במונדיאל 2022, סגל הנבחרת לא שרו את [[המנון]] המדינה לפני המשחק, במחאה נגד המשטר באיראן.{{הערה|{{ynet|ynet|מחאה נגד המשטר במונדיאל: שחקני נבחרת איראן נמנעו משירת ההמנון, הקהל הצטרף בקריאות בוז|62249430|21 בנובמבר 2022}}}}

== ראו גם ==
* [[מחאת החיג'אב באיראן]]
* [[ההפגנות באיראן (2019–2020)]]
* [[פרשת מותה של נדא אגא-סולטאן]]

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{וואלה!|גיא אלסטר|הזעם באיראן בעבע זמן רב. מותה של הצעירה גרם לו להתפוצץ|3531986|23 בספטמבר 2022}}
* {{הארץ||הניצוץ, ההנהגה והפעילות בשטח: המחאה שמובילות הנשים באיראן לא דועכת|00000183-7faa-d0f5-a1fb-ffaf16410000|28 בספטמבר 2022}}
* {{הארץ|איתי משיח|המחאה באיראן: "חשבנו שזה דור אפאתי. מתברר שהם לוחמים"|00000186-307b-d73a-abc7-bf7f81760000|8 בפברואר 2023}}
* [https://abualipodcast.buzzsprout.com/2086888/11971388- ניתוח המחאה האיראנית 2022], באתר [[אבו עלי אקספרס]]
* [https://www.bbc.com/news/world-middle-east-63240911 Iran: A really simple guide to the protests]
* [https://www.nytimes.com/2022/10/14/world/middleeast/iran-zahedan-crackdown.html ‘It Was a Massacre’: How Security Forces Cracked Down in Southeastern Iran]
* {{וואלה!|גיא אלסטר|האו"ם: איראן ביצעה פשעים נגד האנושות בדיכוי מחאות החיג'אב|3649257|8 במרץ 2024}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
{{היסטוריה מודרנית של איראן}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:הרפובליקה האסלאמית של איראן: היסטוריה]]
[[קטגוריה:הפגנות באיראן]]
[[קטגוריה:מהומות]]
[[קטגוריה:מחאות ב-2022]]
[[קטגוריה:מעשי טבח במפגינים]]
[[קטגוריה:מחאות ב-2023]]
[[קטגוריה:2022 באיראן]]
[[קטגוריה:2023 באיראן]]