הצגת המקור של הדף "ההסכם האנגלו-עיראקי (1922)"

[[קובץ:Anglo_Iraq_Treaty_1922.jpg|ממוזער|ימין|עותק של ההסכם האנגלו עיראקי משנת 1925]]
'''ההסכם האנגלו-עיראקי''' משנת [[1922]] נחתם בין ממשלת [[בריטניה]] ששלטה ב[[עיראק]] מכוח [[מנדט]] של [[חבר הלאומים]], ובין ממשלתה של [[עיראק]]

לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] חולקו שטחי [[האימפריה העות'מאנית]] ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] בין [[צרפת]] ו[[בריטניה]]. ה[[וילאייט|מחוזות העות'מאניים]] לשעבר, [[בגדאד]], [[מוסול]] ו[[בצרה (עיראק)|בצרה]] הושמו תחת שלטון [[מנדט]] [[בריטניה|בריטי]] שנקרא "[[המנדט הבריטי על מסופוטמיה]]". ב[[ועידת קהיר (1921)]] הוחלט לסיים את "המנדט על מסופוטמיה" ולהשליט על עיראק את [[השושלת ההאשמית]]. צעד זה אמור היה להיות מאושר ב[[משאל עם]] ולהסתיים בחתימת הסכם עם בריטניה. ב-[[23 באוגוסט]] [[1921]] פיצו הבריטים את [[פייסל הראשון, מלך עיראק|פייסל איבן חוסיין]] על הפלתו מכס מלכותו קצרת הימים [[הממלכה הערבית של סוריה|בסוריה]] ביולי 1920 על ידי הצרפתים, והמליכו אותו על שטחי המנדט הבריטי על מסופוטמיה ששינו שמם לממלכת [[עיראק]]. 

גם לאחר המלכתו של פייסל, הממלכה החדשה המשיכה להיות מדינה הנשלטת על ידי בריטניה במסגרת מנדט של חבר הלאומים.

הסדר זה, מנדט של חבר הלאומים, לא היה לרוחם של הלאומנים העיראקים, וגם לא של הבריטים שנציגיהם בפרלמנט התלוננו על העלות הגבוהה של החזקת הצבא בעיראק{{הערה|{{הארץ1||שאלת ארם נהרים בבית הנבחרים הבריטי|19220717|11}}}}. הלאומנים העיראקים חפצו במידה רבה יותר של עצמאות, ואילו הבריטים רצו לשמור על האינטרסים הצבאיים והאסטרטגיים של בריטניה, ועל שליטה בתעשיית ה[[נפט]], אך להמעיט את מעורבותם בענייניו הפנימיים של האזור. הדרך שנבחרה להשגת מטרות אלו הייתה כריתת הסכם שיעגן את מעמדה של עיראק כמדינה עצמאית, אך ישמור על תלותה בבריטניה, ועל היכולת הבריטית לשלוט במשאביה ובנכסיה האסטרטגיים והטריטוריאליים.{{הערה|[[יעקב שמעוני|י. שמעוני]], '''מדינות ערב, פרקי היסטוריה מדינית''', הוצאת עם עובד, 1994, עמ' 188}}

משא ומתן על ההסכם התקיים במהלך שנת 1922. בתחילת יולי 1922 התפטר שר המסחר של עיראק בגלל תנאי האמנה{{הערה|{{דואר היום||המצב בארם נהרים|19220718|11}}}}. 

ההסכם נחתם על ידי הנציב הבריטי סיר [[פרסי קוקס]] ב-[[10 באוקטובר]] [[1922]]{{הערה|{{דואר היום||חופש לארם נהרים|19221016|4}}}}. הלאומנים העיראקים שהרכיבו את ממשלת עיראק ואת הפרלמנט העיראקי שהיה צריך לאשרר את ההסכם לא ראו את ההסכם בעין יפה. ההסכם אושר על ידי הפרלמנט העיראקי רק בשנת [[1924]] לאחר שתקופתו נקבעה לארבע שנים.{{הערה|יעקב שמעוני, "אסיה ואפריקה בין שתי המלחמות", '''תולדות המאה ה-20''', בעריכת ד"ר ש.י. בלוך, הוצאת יזרעאל, תל אביב, 1963, עמ' 410}}

עיקרי ההסכם היוו הכרה ב"ריבונותה הלאומית" של עיראק, תוך חיובה להיעזר ב"סיועה ועצתה" של בריטניה בכל הנוגע למדיניות החוץ, ומחויבויותיה הכלכליות{{הערה|{{דואר היום||האמנה בין אנגליה וארם נהרים|19220721|8}}}}. בריטניה, מצידה, תסייע לעיראק להקים מוסדות עצמאיים ותמליץ על קבלתה לחבר הלאומים.{{הערה|שמעוני, '''מדינות ערב, פרקי היסטוריה מדינית''', עמ' 189}}

ההסכם נשאר בתוקפו עד לשנת [[1930]]. ב-[[1926]] הוארך תוקפו ל-25 שנה, אך במקביל החל משא ומתן לניסוחו מחדש. ב-[[1930]] הוחלף ההסכם ב[[ההסכם האנגלו-עיראקי (1930)|הסכם חדש]].{{הערה|שמעוני, '''מדינות ערב, פרקי היסטוריה מדינית''', עמ' 189}}

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:אמנות והסכמים במאה ה-20]]
[[קטגוריה:עיראק: אמנות והסכמים|אנגלו-עיראקי 1922]]
[[קטגוריה:הממלכה המאוחדת: אמנות והסכמים (1801–1922)|אנגלו-עיראקי 1922]]
[[קטגוריה:המזרח התיכון: היסטוריה]]