הצגת המקור של הדף "הדיבוק (סרט, 1937)"

{{סרט
| תמונה = Dybuk1937.jpg
| כיתוב = [[ריקוד המוות]] מתוך הסרט.
| שם בשפת המקור = דער דיבוק
| מבוסס = "[[הדיבוק]]" מאת [[ש. אנ-סקי]]
| הופק בידי = זיגמונט מייפלאואר
| תסריט = [[אלתר קציזנה]]{{ש}}אנז'יי מארק{{ש}}[[אנטול שטרן]]
| שחקנים ראשיים = לילי ליליאנה{{ש}}לאון ליבגולד
| מוזיקה = חנוך קון
| מדינה = [[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולין]]
| חברת הפקה = פניקס וורשה
| חברה מפיצה = סינמה סרוויס (ארצות הברית)
| הקרנת בכורה = 26 בספט. 1937 {{דגל|פולין}} {{ש}} 8 בינואר 1938{{הערה|{{דבר||ממוצ"ש ה-8.1.38: הדבוק|19380107|61}}; הצגה מקדימה התקיימה כבר ב-2 בינואר.}} {{דגל|המנדט הבריטי}} {{ש}} 27 בינואר 1938 {{דגל|ארצות הברית}}
| משך הקרנה = 128 דקות (מקור) {{ש}} 110 דקות (שחזור)
}}
'''הדיבוק''' (ב[[יידיש]]: '''דער דיבוק'''; ב[[פולנית]]: '''Dybuk''') הוא [[קולנוע יידיש|סרט קולנוע בשפת היידיש]] תוצרת [[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולין]] משנת [[1937]], בבימויו של [[מיכל ושינסקי]]. [[אלתר קציזנה|אלתר קָציזנֶה]] [[עיבוד קולנועי|עיבד את התסריט]] בהתבסס על המחזה "[[הדיבוק]]" מאת [[ש. אנ-סקי]].

==עלילה==
ניסן וסנדר מבטיחים זה לזה כי יחתנו את ילדיהם, שטרם נולדו, זה לזו כשיגיעו לפרקם. ניסן נפטר לפני שבנו חנן יוצא לאוויר העולם. 18 שנה לאחר מכן מגיע חנן לביתו של סנדר ומתאהב בבתו לאה, אך כבר נמצא ללאה חתן עשיר יותר. חנן פונה אל ה[[שטן]] ומבקש את ידה של לאה בכל מחיר, ובאותו רגע הוא נפטר. נשמתו של חנן נכנסת בגופה של לאה. ה[[רב]] מתחיל ב[[גירוש שדים|גירוש דיבוק]], ונשמתו של חנן יוצאת יחד עם נשמתה של לאה.

==שחקנים==
*לילי ליליאנה - לאה
*לאון ליבגולד - חנן
*אברהם מורבסקי - עזריאל, הצדיק ממירופול
*אייזיק סמברג - המשולח
*מקס בוז'יק - נטע, חברו של חנן
*גרשון למברגר - ניסן
*משה ליפמן - סנדר
*מ. מסינגר - מנשה
*שמואל ברונצקי - נחמן, אבי מנשה
*דוד לדרמן - השמש מאייר
*שמואל לנדאו - זלמן
*[[דינה הלפרן]] - פרידה
*יהודית ברג - המוות

==הפקה==
הראשון שהציע להפיק סרט שיתבסס על "הדיבוק" היה לודוויג פריבס, שדודו מימן הצגה של המחזה בוורשה. עם זאת, השיקול העיקרי של המפיק זיגמונט מייפלאואר היה כספי: הוא האמין כי היה קהל גדול לנושאי פולקלור יהודי, בעקבות הצלחת הסרט הצרפתי-צ'כוסלובקי "הגולם" מ-1936.
הוא השקיע סכום גדול ב"הדיבוק", שהיה סרט היידיש השאפתני ביותר שנוצר עד לאותה עת, ואף הביא את ההיסטוריון [[מאיר בלבן]] לשמש כיועץ. [[גרשון סירוטה]] ביצע את קטעי ה[[חזנות]] הנשמעים בסרט. ה[[כוריאוגרפיה|כוריאוגרפית]] יהודית ברג, אשת מלחין הפסקול חנוך קוהן, ביססה את הריקודים על מסורות חסידיות: [[ריקוד המוות]] עם לאה, אותו הובילה בעצמה בלבוש השלד, התבסס לדבריה על תיאור ששמעה מסבתה. הבמאי ורבים מהשחקנים לא דיברו יידיש כלל, ונזקקו לצוות גדול של מדריכים ומתורגמנים. הצילומים נערכו בסוף אביב 1937 באולפני פניקס בוורשה, שהיו ממוקמים "באחת השכונות האריסטוקרטיות, והאנטישמיות ביותר, של העיר", לדברי השחקנית דינה הלפרן. היא סיפרה כי הניצבים, שהגיעו בלבוש יהודי מאזורים אחרים בעיר, הותקפו לעיתים קרובות על ידי התושבים. בנוסף לעבודה באולפן, היו גם שבועיים של צילומי חוץ בפרבר [[קז'ימייז']] בעל המראה המיושן.{{הערה|שם=הוב}}

==קבלת הסרט==
"הדיבוק" הוצג לראשונה בקולנוע "ספינקס" בוורשה, שם הוקרן במשך שלושה חודשים. המוניטין של הבמאי [[מיכל ושינסקי]] הביא גם קהל לא-יהודי רב; היה זה הסרט היחיד בשפה שהצליח באופן מובהק גם בקרב הציבור הכללי.{{הערה|שם=הוב}} "הדיבוק" היה גם אחד הראשונים שדובבו לעברית, והוצג בארץ לראשונה בקולנוע "מגדלור" בתל אביב;{{הערה|"לקראת קולנוע בעברית?" [[דבר (עיתון)|דבר]], 18 בינואר 1938, עמ' 4.}} דינה הלפרן דובבה את כל הדמויות הנשיות.{{הערה|שם=הוב|Jim Hoberman. '''Bridge of Light: Yiddish Film Between Two Worlds'''. UPNE, 2010. עמ' 279-284.}}

המבקרת הפולנית החשובה סטפניה זהורסקה התלוננה כי "הסרט הותיר טעם דוחה של קיטש פאתטי, ועם כל המסורות עליהן התבסס אין בו ולו סצנה אחת טובה."{{הערה|Bernard Wasserstein. '''On The Eve: The Jews of Europe Before the Second World War'''. Profile Books, 2012. עמ' 296.}} מבקר [[הניו יורק טיימס]] פרנק ס. נוג'נט כתב: "הסרט מייגע... ונפגם בשל חיפוש אינפנטילי אחר המיסטיות... מלא בטיפשות ובאמונות תפלות ריקניות."{{הערה|1=Frank S. Nugent. '''[http://select.nytimes.com/gst/abstract.html?res=F1081FF8355A157A93CAAB178AD85F4C8385F9 The Continental Brings In a Film of 'The Dybbuk': New Pictures at the Criterion and the Rialto]'''. ניו יורק טיימס, 28 בינואר 1938.}}

שר התעמולה הגרמני [[יוזף גבלס]] צפה ב"הדיבוק" ב-18 בפברואר 1942. הוא כתב ביומנו: "בערב ראיתי את הסרט היהודי-פולני "הדיבוק", בקבוצה קטנה. הוא נועד לשמש כתעמולה יהודית. הוא נראה כה אנטישמי עד כי הנך נדהם עד כמה היהודים בורים לגבי עצמם ולגבי מה שדוחה בהם בעיני האחר ומה לא. כשצופים בסרט, מתברר שוב שהיהודים הם הגזע המסוכן ביותר בעולם. אין להרשות לעצמנו לחוש רחמים כלפיהם. יש להשמיד את האספסוף הזה, אחרת לא יהיה [[שלום בעולם]]."{{הערה|Felix Moeller. '''The Film Minister: Goebbels and the Cinema in the Third Reich'''. Axel Menges, 2000. עמ' 35.}}

ב-1976, עם הקמת [[המרכז הלאומי לקולנוע יהודי]] ב[[אוניברסיטת ברנדייס]], גילו המייסדים כי העותק הזמין היחיד של "הדיבוק" היה בלוי ובאיכות נמוכה. הם החלו בחיפוש אחר עותקים באיכות גבוהה. לבסוף אותר תשליל [[ניטרוצלולוזה]] באיכות גבוהה בארכיון [[מכון הסרטים הבריטי]], אם כי חסרו בו כמה קטעים. על בסיס עותק זה וכמה אחרים שהתגלו בארכיבים נוספים שוחזר הסרט בתהליך ממושך, וגרסה באיכות גבוהה הייתה מוכנה ב-1989.{{הערה|[http://www.nytimes.com/1989/09/10/movies/film-the-dybbuk-rises-from-the-ruins.html ניו יורק טיימס, 10 בספטמבר 1989.]}}

==לקריאה נוספת==
* [[נתן גרוס]], '''תולדות הקולנוע היהודי בפולין''', ירושלים: [[הוצאת מאגנס]], 1990, עמ' 75–77, 129-128.
* זהבית שטרן, "רוחות רפאים על מסך הקולנוע: לשאלת הזיכרון בסרט הדיבוק, (1937)", בספר: דורית ירושלמי ו[[שמעון לוי (פרופסור)|שמעון לוי]] (עורכים), '''אל נא תגרשוני : עיונים חדשים בהדיבוק''', ספרא, 2009, עמ' 198–219.

==קישורים חיצוניים==
{{קישורי קולנוע}}
* מרב ז'נו, [http://www1.yadvashem.org/yv/he/education/film_reviews/dybbuk.asp "בין שני עולמות" - הדיבוק (ביקורת סרטים)], '''זיקה''' 19 (2009), באתר [[יד ושם]]
* "[http://www.filmpolski.pl/fp/index.php/22497 הדיבוק]" באתר פילם-פולסקי {{פולנית}}.
* {{יוטיוב|9Eaz_JEHqXM|שם=The Dybbuk 1937}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:יהדות פולין]]
[[קטגוריה:סרטי 1937]]
[[קטגוריה:סרטי יהדות]]
[[קטגוריה:סרטים פולניים ביידיש]]