הצגת המקור של הדף "הגה (פונטיקה)"

'''הגה''' (ברבים: הגאים או הגיים{{הערה|{{מילון ההווה|הֶגֶה}}}}) הוא [[צליל]] יחיד המופק ב[[תקשורת]] הלשונית [[דיבור|המדוברת]]{{הערה|1=[[אשר לאופר]], "פרקים בפונטיקה וברישום פונטי", [[הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס|מאגנס]], ירושלים 2008, עמ' 1.}}. ההגה הוא יחידת הדיבור הקטנה ביותר ב[[שפה]] ואינו נושא [[משמעות]] משל עצמו.

הבדל בין שני הגאים בשפה שיוצר הבדל במשמעות בין שתי מילים נקרא [[פונמה]] (או הֶגיין). הפונמה היא "הגה מבחין", אשר החלפתו בהגה אחר תיצור מילה בעלת משמעות שונה{{הערה|שם=לשון}}.

==הפקת הגאים==
לצורך הגיית כל ההגאים האוויר זורם מה[[ריאה|ריאות]] כלפי חוץ ועובר דרך איברי הדיבור{{הערה|שם=לשון}}.

קיימים שני סוגים של הגאים, אשר יחדיו יוצרים את המילים הדבורות{{הערה|שם=לשון}}:
* [[עיצור]]ים – הגאים שבשעת הפקתם זרם האוויר נעצר במידה כלשהי במקום כלשהו בחלל הפה.
* [[תנועה (פונולוגיה)|תנועות]] – הגאים שבשעת הפקתם האוויר נע בחופשיות ללא כל עצירה.

==הגאים בשפות שונות==
לכל שפה יש אוסף הגאים משלה{{הערה|שם=לשון|שרה אבינון (2000). עיין ערך: לשון, הבנה והבעה. תל אביב: מט"ח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית.}}. כלל ההגאים ב[[שפה]] מסוימת הוא אוסף התנועות והעיצורים הקיימים בה בזמן נתון. ההגאים ומספרם משתנים לאורך השנים בתהליך שנקרא [[מעתק הגאים]]. ב[[בלשנות]] תחום המחקר של ההגאים בשפה מסוימת נקרא [[פונולוגיה]] (תורת ההגה) ואילו חקר אוניברסלי של כלל ההגאים האפשריים בכל השפות נקרא [[פונטיקה]] (תורת ההיגוי).

==ייצוג גרפי של הגאים==
כאמור, ההגאים מושמעים בקול בלשון הדבורה. בנוסף, בשפות שיש להן [[כתב]] [[אלפבית]]י יש להם גם ייצוג בסימנים חזותיים{{הערה|שם=לשון}}.

ב[[עברית]] מיוצגים העיצורים על ידי ה[[אות]]יות והתנועות מיוצגות על ידי סימני ה[[ניקוד]] ו[[אם קריאה|אמות הקריאה]].

====השוני בין מערכת הדיבור והכתב====
בעקבות שינויי הגייה שמתרחשים במשך הדורות, לא תמיד ישנה התאמה מלאה בין מערכת ההגאים הדבורים ומערכת הסימנים הכתובים. זאת משום שהכתב הוא בעל אופי שמרני יותר ואינו משתנה באותה מהירות שבה משתנה ההגייה{{הערה|שם=לשון}}.

כמות ההגאים בשפה יכולה להיות שונה מכמות הסימנים הגרפיים שמייצגים אותן. כך למשל, ב[[עברית מקראית|עברית המקראית]] יש 23 עיצורים המיוצגים באמצעות 22 אותיות, מאחר שהאות שי"ן משמשת לשני עיצורים שונים (שׁ ימנית ו-שׂ שמאלית) שמבדילה ביניהם [[סימן דיאקריטי|נקודה דיאקריטית]]. ב[[אנגלית]] לעיצור [ʃ] (שי"ן ימנית) אין ייצוג באות אחת אלא רק בשתיים – sh. ב[[עברית ישראלית|עברית הישראלית]] נוספו לשפה עיצורים חדשים משפות זרות (כגון צ', ג', ז') ומנגד התאחדה הגיית עיצורים אחרים ומרבית הדוברים הוגים באופן זהה א/ע, ט/ת, כּ/ק ועוד.

גם בתנועות אין התאמה בין מספר ההגאים למספר הסימנים הגרפיים. ב[[שנות האלפיים]], יש כמה סימני ניקוד המייצגים אותה תנועה. כך למשל [[קמץ]], [[פתח (ניקוד)|פתח]] ו[[חטף פתח]] מייצגים תנועת a, ומנגד סימן הקמץ מייצג גם תנועת o ([[קמץ קטן]]).

==ראו גם==
* [[הברה]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=הגה}}
* {{מטח||הגה וצורות : עיצור ותנועה|13719|מתוך: המרכז לטכנולוגיה חינוכית – צוות לשון, "'''HighLearn : קורס לשון לבגרות'''"}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:בלשנות]]
[[קטגוריה:פונולוגיה]]
[[קטגוריה:פונטיקה]]