הצגת המקור של הדף "הארות ומארות"

[[קובץ:Muhammad_ibn_Muhammad_Shakir_Ruzmah-'i_Nathani_-_The_Angels_Harut_and_Marut_Hanging_as_a_Punishment_for_Being_Critical_of_Adam%3Fs_Fall_-_Walters_W65952B_-_Full_Page.jpg|ממוזער|הארות ומארות תלויים כעונש על בקורתם כלפי נפילתו של אדם הראשון. כ"י ולטרס W659]]
'''הָארוּת''' ו'''מָארוּת''' (ב[[ערבית]]: '''هاروت وماروت''') הם שני [[מלאך|מלאכים]] המוזכרים ב[[סורה]] השנייה ב[[הקוראן|קוראן]].

== בקוראן ==
הארות ומארות נזכרים ב[[סורת אל-בקרה]] ("הפּרה"), פס' 102. חלק זה של הסורה (101–103) מתייחס לאנשים שעסקו בכישוף בתקופת שלטונו של המלך [[שלמה]].
{{ציטוט|
... הם [השטנים] לימדו את האנשים כשפים וכן את כל אשר הורד ממרומים אל שני המלאכים בבבל, הארות ומארות...{{הערה|תרגום אורי רובין, תל אביב 2015}}|מירכאות=כן}}

== במסורת האסלאמית ==
בשל מיעוט הפרטים בקוראן, ניסו פרשנים וסופרים מוסלמים למלא את החסר בנוגע להארות ולמארות. קיימות גרסאות שונות של הסיפור, אך ניתן לתמצת אותו כך:

בני האדם מילאו את הארץ, אך מעשיהם היו רעים. המלאכים התלוננו בפני [[אלוהים]] שהעדיף את בני האדם הסוררים על פניהם, ואלוהים השיב כי המלאכים לא היו צריכים לעמוד בפיתויים השונים כמו בני האדם. הארות ומארות (שנחשבו לצדיקים ביותר מבין המלאכים) נשלחו מטעם המלאכים אל עולם בני האדם כדי לעמוד בניסיון. תקופה ארוכה הם הצליחו אך לבסוף לא עמדו בפני הפיתויים הרבים וחטאו. אלוהים רצה להענישם ואפשר להם לבחור האם ייענשו בעולם הזה או בעולם הבא. הארות ומארות בחרו להיענש בעולם הזה, והם נכלאו בבאר עמוקה בבבל.{{הערה|טברי, '''תפסיר''', מהד' קהיר, כרך 2, עמ' 412–443}}

ב'''סיפורי הנביאים''' של אל-כסאאי מסופר כי הארות ומארות דיברו רעות באדם הראשון וקינאו בו. לכן העניש אותם האל, כבל אותם ואסר אותם. לפי סיפור זה, הארות ומארות נכחו כבר בתקופתו של [[אדריס (נביא באסלאם)|אדריס]].{{הערה|'''סיפורי הנביאים''', מוחמד בן עבד אללה אלכסאאי, תרגמה מערבית: אביבה שוסמן, תל אביב 2013, עמ' 89–90}}

== פרשנויות חוץ-אסלאמיות ==
ויליאם טיסדאל טען כי הארות ומארות הם שני אלים ארמניים קדומים, להם סגדו הארמנים לפני התנצרותם. הם העוזרים של האלה [[ספנדארמת]] (Spandaramet), ואחראים על עידוד היצרנות ופוריות הארץ.{{הערה|W. St. Clair Tisdal, '''The Original Sources Of The Qur'an''', 1905, pp. 26-29|כיוון=שמאל}}

המזרחן ד"ש מרגליות טען כי הארות ומארות היו למעשה [[יניס וימבריס]] (יוחנא וממרא בתלמוד הבבלי), שני קוסמים שנזכרו ב[[האיגרת השנייה אל טימותיוס|איגרת השנייה אל טימותיוס]], פרק 3, פס' 8. נאמר שם כי הם היו המכשפים שעמדו מול [[משה]] בחצרו של [[פרעה]] כמסופר בספר שמות, פרק ז', פס' 8–12.{{הערה| David S. Margoliouth, "Is Islam a Christian heresy?", '''The Moslem World''' 23.1 (1933), pp. 6–15|כיוון=שמאל}}

לסיפור של הארות ומארות יש מקבילה בספרות היהודית האפוקריפית. ב[[ספר חנוך ב']] מסופר על המלאכים אריוך ומאריוך שנשלחו כדי להגן על הארץ.{{הערה|Enno Littmann, “Hārut und Mārut,” in '''Festschrift Friederich Carl Andreas zur Vollendung des siebzigsten Lebensjahres am 14. April 1916 dargebracht von Freunden und Schülern''', Leipzig, 1916, p. 83|כיוון=שמאל}}

ב[[ספר חנוך ג']] מוזכרים המלאכים עוזא, עזה ועזאל, המלמדים את בני דורו של חנוך כשפים המאפשרים להם לזמן את גרמי השמיים.{{הערה|Annette Y. Reed, “[https://www.academia.edu/269741/_From_Asael_and_Šemihazah_to_Uzzah_Azzah_and_Azael_3_Enoch_5_7-8_and_the_Jewish_Reception-History_of_1_Enoch_ From Asael and Šemihazah to Uzzah, Azzah, and Azael: 3 Enoch 5 (§§7-8) and the Jewish Reception-History of 1 Enoch]”, '''Jewish Studies Quarterly''' 8.2 (2001): 105–36|כיוון=שמאל}}

==אטימולוגיה==
השמות "הארות" ו"מארות" אינם ערביים במקורם, דבר שהובן כבר בראשית האסלאם. חוקרים מערביים זיהו את שתי הדמויות האלה עם הישויות האלוהיות [[הורדאד]] ו[[אמרתאת|אמורדאד]] מן הפנתיאון הזורואסטרי. בדת הזורואסטרית אחראיות הורדאד ואמורדאד על המים והצמחים המועילים.

==לקריאה נוספת==
<div style="direction: ltr;">
* A. Shapur Shahbazi, "[http://www.iranicaonline.org/articles/harut-and-marut Hārut and Mārut]," '''Encyclopedia Iranica''', s.v
</div>

==קישורים חיצוניים==
* {{בריטניקה}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:מלאכים]]
[[קטגוריה:צמדים]]
[[קטגוריה:דמויות וקבוצות באסלאם]]