הצגת המקור של הדף "דוד פרידלנדר"

{{אישיות
|תמונה = [[קובץ:Friedländer 1834.jpg|250px]]
|כיתוב = דוד פרידלנדר בציור מאת [[יוליוס היבנר]] (Hübner),{{כ}} [[1834]]
}}
'''דוד פְרִידְלֶנְדֶר''' (בתעתיק שנהג בזמנו: '''פרידלענדר''', לעיתים נכתב '''פרידלענדער'''; '''Friedländer''';{{כ}} [[6 בדצמבר]] [[1750]], [[קניגסברג]] – [[25 בדצמבר]] [[1834]], [[ברלין]]) היה [[סופר]] ו[[בנקאי]] ממנהיגי [[הקהילה היהודית בברלין]]. מהרדיקליים שבאנשי [[תנועת ההשכלה היהודית]].

== קורות חיים ==
דוד פרידלנדר נולד ב[[קניגסברג]] לחיים ליב ולהינדא. משפחתו הייתה משפחת [[סוחר]]ים אמידה. ב-[[1771]] בא ל[[ברלין]], ונשא שם את בתו של ה[[בנקאי]] העשיר [[דניאל איציג]]. היה תלמידו וידידו של [[משה מנדלסון]], ולאחר מותו ראה את עצמו כתלמידו המובהק וכיורשו הרוחני, ואף תרגם כמה מכתביו העבריים ל[[גרמנית]]. עם זאת, השקפותיו היו רחוקות מאלה של מנדלסון; הוא האמין ב[[דאיזם]] ובעקרונות הדת הטבעית והאוניברסלית, וביקש להסיר מן ה[[יהדות]] את התוספות הרבניות שהרחיקו אותה מצורתה המקורית, שהייתה קרובה מאוד, לפי השקפתו, לדת הטבעית והמוסרית. ב-[[1789]] כתב: "מי יתן וננתק את מוסרות הרבנים מעל צווארינו במהרה בימינו, למען נוכל לעבוד את ה' שכם אחד באהבה וביראה". במקום אחר כתב שלפי דעתו תיעלם בראשית [[המאה ה-19]] היהדות בצורתה הנוכחית, והיהודים יפסיקו לקיים את ה[[מצווה|מצוות]] המעשיות.

פרידלנדר היה פעיל אצל השלטונות כדי להשיג [[אמנציפציה ליהודים]], ועמד בעניין זה בקשר עם מלך [[פרוסיה]] [[פרידריך וילהלם השני]]. בהנהגתו דחתה ב-[[1787]] נציגות של היהודים הצעה של פרידריך וילהלם השני להעניק שיווי זכויות ליהודים. הוא דחף להרחיב את השימוש בלשון ה[[גרמנית]] אצל היהודים ל[[תרבות]] וגם ל[[תפילה]], ואף תרגם את ה[[סידור]] לגרמנית באותיות עבריות – "גבעטי דער יודן אויף דאס גאנצי יאהר" ("Gebete der Juden auf das ganze Jahr") (ברלין, תקמ"ו-1786) – במקביל לתרגומו של [[יצחק אייכל]], שהופיע באותה שנה בקניגסברג באותיות גרמניות ("Gebete der hochdeutschen und polnischen Juden"). כן תרגם את ספר [[קהלת]] ותרגם וביאר את [[פרקי אבות]], והשתתף במפעל תרגום ה[[הפטרה|הפטרות]] לגרמנית. ב-[[1812]] יעץ ל[[בישוף]] הפולני פְרַנְצִ'ישֶק מַאלְצֶ'בְסקי (Malczewski; לימים ה[[ארכיבישוף]] של [[ורשה]]) להיטיב את מצב היהודים בארצו על ידי תיקונים בדת.

פרידלנדר פעל גם בתחום ה[[חינוך]]. הוא וגיסו יצחק דניאל איציג הקימו ב-[[1778]] את [[בית ספר|בית הספר]] החופשי (פריישולע, Freischule) "[[חברת חינוך נערים]]" בברלין,{{הערה|[http://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/jd/content/pageview/1788471 ראו כאן]}} ומימנו וניהלו אותו לאחר מכן. ב-[[1784]] הקימו לידו [[בית דפוס]] להדפסת ספרי השכלה. ב-[[1779]] חיבר פרידלנדר [[מקראה]] של טקטסטים כלליים ויהודיים בגרמנית, "Lesebuch für jüdische Kinder", לתלמידי בית הספר. ב-[[1782]] תרגם את "[[דברי שלום ואמת]]" של [[נפתלי הרץ וייזל]] לגרמנית, תוך שינויים קלים שהדגישו את נטייתו ה[[רדיקליות|רדיקלית]] לעומת השמרנות של וייזל. הוא היה פעיל גם ביצירת פרובוקציות נגד הרבנים במסגרת ה[[פולמוס]] שהתפתח סביב הצעות הרפורמה בחינוך של וייזל, והשתתף גם בפולמוס שפרץ בעקבות פרסום "מצפה יקתאל" של [[שאול ברלין]].

[[קובץ:Jüdischer Friedhof Schönhauser Allee Berlin Nov.2016 - 35.jpg|200px|מצבתו בבית הקברות היהודי בברלין|שמאל|ממוזער]]

ב-1799 שלח פרידלנדר ל[[כומר]] ה[[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטי]] [[וילהלם אברהם טלר|וילהלם אברהם טֶלֶר]] (Teller) בעילום שם "איגרת מאת מספר ראשֵי בתי-אב בני הדת היהודית" ("Sendschreiben von einigen Hausvätern jüdischer Religion"),{{הערה|המכתב תורגם לעברית; ראו: '''איגרת להוד מעלתו האדון טלר''', יועץ ראשי של הקונסיסטוריה וראש הכנסייה בברלין / מאת מספר ראשֵי בתי-אב בני הדת היהודית; בתרגומה של מרים די-נור; פתח דבר: [[ירחמיאל כהן]], ירושלים: [[מרכז זלמן שזר]] (סדרת "קונטרסים - מקורות ומחקרים"), תשל"ו.}} שבה הציע לו שהוא וכמה ראשי משפחות יהודים אמידים נוספים [[המרת דת|ימירו את דתם]] ל[[נצרות]] בתמורה לכך שיינתן להם לנהל חיים דתיים לפי ההשקפה ה[[דאיזם|דאיסטית]] ושלא יחויבו להאמין ב[[ישו]] וב[[דוגמה|דוֹגמוֹת]] נוצריות לא-רציונליות. צעד זה, שנענה בשלילה מצד טלר, היה חלק מפעולותיו לשוויון זכויות של היהודים בני חוגו של פרידלנדר ולהשתלבותם בחברה הגרמנית הנוצרית המשכילה, וכנראה משקף גם את ייאושו מן הניסיון לשפר את מצב היהודים בדרכים אחרות. המכתב פורסם ברבים באותה שנה והיה מוקד לדיון נרחב. המשכילים השמרנים ראו צעד זה כבגידה של פרידלנדר בתנועת ההשכלה, ומתנגדי ההשכלה הצביעו על פרידלנדר כעל אבטיפוס של דמות המשכיל האפיקורס המתנתק מעמו וממורשתו ויוצא ל[[משומד|שמד]]. ב-1812 פרסם חוברת ובה קרא למסור את ניהול החינוך היהודי לשלטונות הגרמניים, להוציא מהסידור את כל התפילות העוסקות ב[[ירושלים]] וב[[קיבוץ גלויות]] ולהחליף את לשון התפילה מעברית לגרמנית. הוא אף תמך בביטול [[ברית מילה|ברית המילה]]. כעבור שנה ענה לו [[אברהם מוהר]] בהתנגדות להצעותיו ובקריאה לשמר את הרעיון המשיחי כאידאה אוניברסלית. פרידלנדר היה מקורב למבשרי [[היהדות הרפורמית]], אך הוא עצמו היה [[דאיסט]] מוחלט, ושאף להתנתק מהדת כליל, לא לשנותה.

במסגרת הפעילות בקהילת ברלין היה [[רואה חשבון|רואה החשבון]] של הקהילה, וב-[[1809]] היה ליהודי הראשון שישב במועצת העיר ברלין. לפרנסתו החזיק בית חרושת ל[[משי]]. עושרו אפשר לו [[מצנט|לתמוך בפעילויות תרבות ומדע]], בין השאר בפעילותם של האחים [[אלכסנדר פון הומבולדט|אלכסנדר]] ו[[וילהלם פון הומבולדט]]. הוא תמך גם ברבים מן המשכילים שהיו להם קשיי פרנסה, כגון [[נפתלי הרץ ויזל]], [[יצחק סטנוב]], [[שמואל רומאנלי]] ואחרים.

כאשר הוקמה [[הקונסיסטוריה היהודית של וסטפאליה]], פעל [[ישראל יעקובסון]] שעמד בראשה בשיתוף פעולה עם פרידלנדר, בניסיון לשנות את התפילות. ב-[[1812]] כחלק מההפריה וההשפעה הדדית בין הקונסיסטוריה ליהדות ברלין, הציע גם פרידלנדר לשנות את שפת התפילה לגרמנית, וכן מתוך זה ש[[פרוסיה]] היא [[מולדת]]ם של היהודים הפרוסים, להמעיט באזכור ירושלים בתפילות.

== מחיבוריו ==
* ''Lesebuch für jüdische Kinder'' [מקראה לילדים יהודים], ברלין 1779. (מהדורה חדשה: neu hrsg. u. mit Einl. u. Anh. vers. von [[זוהר שביט|Zohar Shavit]], Frankfurt am Main: dipa-Verl., 1990. {{ISBN|3-7638-0132-4}}.)
* תרגום לגרמנית של '''ספר הנפש''' למשה מנדלסון, ברלין, 1787.
* תרגום לגרמנית של '''הביאור''' של מנדלסון לקהלת, ברלין, 1788.
* ''Ueber die durch die neue Organisation der Judenschaften in den preußischen Staaten nothwendig gewordene Umbildung'' [על הארגון החדש של היהודים בפרוסיה], ברלין, 1812.
* ''Reden der Erbauung Gebildeten Israeliten Gewidmet'', ברלין, 1815–1817.
* ''Moses Mendelssohn, von Ihm und über Ihn'' [משה מנדלסון, מִשֶלוֹ ועליו], ברלין, 1819.
* ''Ueber die Verbesserung der Israeliten im Königreich Polen'' [על הטבת מצב היהודים בממלכת פולין], ברלין, 1819.
* ''Beiträge zur Geschichte der Judenverfolgung im XIX. Jahrhundert Durch Schriftsteller'' [על רדיפת היהודים על ידי סופרים במאה ה-19], ברלין, 1820.

== לקריאה נוספת ==
* '''איגרת להוד מעלתו האדון טלר''', יועץ ראשי של הקונסיסטוריה וראש הכנסייה בברלין / מאת מספר ראשֵי בתי-אב בני הדת היהודית; בתרגומה של מרים די-נור; פתח דבר: ירחמיאל כהן, ירושלים: [[מרכז זלמן שזר]] (סדרת "קונטרסים - מקורות ומחקרים"), תשל"ו.
* [[שמואל פיינר]], '''מהפכת הנאורות - תנועת ההשכלה היהודית במאה ה-18''', ירושלים: [[מרכז זלמן שזר]], תשס"ב.

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:David Friedländer}}
* {{אנצ יהודית|שם=דוד פרידלנדר|קישור=6372}}
* [[שמואל פיינר]], [http://www.jstor.org/stable/23562823 פרוגרמות חינוכיות ואידיאלים חברתיים: בית הספר 'חינוך נערים' בברלין 1778–1825]
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007261461505171|דוד פרידלנדר (1750-1834)}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:פרידלנדר, דוד}}
[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:משכילי ברלין]]
[[קטגוריה:אנשי חינוך יהודים גרמנים]]
[[קטגוריה:דאיסטים]]
[[קטגוריה:מתרגמים יהודים]]
[[קטגוריה:מתרגמים גרמנים]]
[[קטגוריה:מתרגמי התנ"ך]]
[[קטגוריה:מתרגמים מעברית לגרמנית]]
[[קטגוריה:יהדות רפורמית]]
[[קטגוריה:גרמנים שנולדו ב-1750]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1834]]
[[קטגוריה:דור המאספים]]