הצגת המקור של הדף "גזלייטינג"

'''גזלייטינג''' (מ[[אנגלית]]: '''Gaslighting'''; ב[[עברית]]: '''גִּזְלוּת דעת''' או '''גִּזְלוּת{{הערה|{{האקדמיה ללשון העברית - רשומה|מונחים חדשים שאושרו במליאת האקדמיה|2023/04/30|מונחים-חדשים-שאושרו-במליאת-האקדמיה-לל}}|שם=המונח העברי באקדמיה ללשון|כיוון=ימין}}''') היא צורת [[התנהגות]] הכוללת [[מניפולציה (התנהגות)|מניפולציה]] של הזולת כדי לגרום לאחר לפקפק בתפיסותיו, בחוויותיו, בתפיסת המציאות שלו או באופן בו הוא מבין מאורע.{{הערה|שם=מילון APA|{{קישור כללי|כתובת=https://dictionary.apa.org/gaslight|הכותב=[[האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה]]|כותרת=APA Dictionary of Psychology Definition of Gaslighting|אתר=dictionary.apa.org|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-10-24}}}} המושג משמש בעיקר ב[[פסיכולוגיה פופולרית|שפת הדיבור]] ופחות בשפה המקצועית. מדי פעם יש התייחסויות למושג בספרות הטיפולית, למשל בהקשר של טקטיקות מניפולטיביות של אנשים הסובלים מ[[הפרעת אישיות אנטיסוציאלית]].{{הערה|שם=מילון APA|{{קישור כללי|כתובת=https://dictionary.apa.org/gaslight|הכותב=[[האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה]]|כותרת=APA Dictionary of Psychology Definition of Gaslighting|אתר=dictionary.apa.org|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-10-24}}}} בעבר השתמשו במושג זה כדי להתייחס למניפולציה קיצונית העלולה לגרום לאשפוז פסיכיאטרי.{{הערה|שם=מילון APA|{{קישור כללי|כתובת=https://dictionary.apa.org/gaslight|הכותב=[[האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה]]|כותרת=APA Dictionary of Psychology Definition of Gaslighting|אתר=dictionary.apa.org|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-10-24}}}} מקור המונח במחזה של פטריק המילטון "Gas Light" משנת 1938, שעובד לסרט [[אורות הגז|Gaslight]] משנת 1944, אם כי המונח לא צבר פופולריות עד אמצע שנת [[2010]].{{הערה|שם=how old is gaslighting}}

== שיטות פעולה ==
[[קובץ:ספיחס.jpg|ממוזער|בסרט [[ספיחס (סרט)|ספיחס]], לאחר הכחשות חוזרות ונשנות כי החיילים שלו לא רואים "קליפה של בננה", סמ"ר שמש מפנה את עצמו למרפאה.]]
גזלייטינג כולל ניסיונות לערער את היציבות הנפשית של הקורבן, ולשלול את הלגיטימיות של תפיסותיו ואמונותיו, באמצעות [[הכחשה]], [[דיסאינפורמציה|הטעיה]], [[אידיאליזציה והמעטת ערך|המעטת ערך]], והסטת נושא השיחה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.healthyplace.com/abuse/emotional-psychological-abuse/gaslighting-definition-techniques-and-being-gaslighted|כותרת=Gaslighting Definition, Techniques and Being Gaslighted {{!}} HealthyPlace|אתר=www.healthyplace.com|תאריך_וידוא=2022-11-28}}}} אנשים עלולים לנקוט בהתנהגות של גזלות הדעת, במודע או שלא במודע, תוך שימוש במגוון טקטיקות [[מניפולציה (התנהגות)|מניפולטיביות]] או פוגעניות, כדי לשלוט מעשית ופסיכולוגית בקורבן, להדוף [[ביקורת]], ולהכחיש את התנהגותם.

מקרים של גזלייטינג נעים בטווח רחב, בין הכחשת הגזלייטר את קיומן של תקריות פוגעניות קודמות, הטלת ספק בזיכרון הקורבן, וכלה באירועים מוזרים שמביים הגזלייטר בכוונה לבלבל.{{הערה|שם=theodore dorpat|Dorpat, Theodore L. (1996). [https://books.google.co.il/books?id=QxUCcfBJQfoC&redir_esc=y Gaslighting, the Double Whammy, Interrogation, and Other Methods of Covert Control in Psychotherapy and Psychoanalysis.] Northvale, NJ: Jason Aronson. {{ISBN|978-1-56821-828-1}}. OCLC 34548677. Retrieved 24 April 2021.}} מטרת הגזלייטינג היא לערער בהדרגה את אמונו של הקורבן ביכולתו להבדיל בין אמת לשקר, בין נכון לשגוי, בין מציאות לאשליה, ובכך להפוך את הקורבן לתלוי בגזלייטר בגלל אופן חשיבתו ורגשותיו.{{הערה|שם=when men batter women|{{צ-ספר|שם=When men batter women : new insights into ending abusive relationships|קישור=http://archive.org/details/whenmenbatterwom00jaco|מו"ל=New York : Simon & Schuster|שנת הוצאה=1998|ISBN=978-0-684-81447-6|מחבר=Neil S. Jacobson, John Mordechai Gottman}}}}

המונח גזלייטינג משמש הן בפרשנויות פסיכולוגיות{{הערה|שם=theodore dorpat}}{{הערה|שם=when men batter women}} והן בפרשנויות פוליטיות ובפילוסופיה.{{הערה|שם=turning up lights|Abramson, Kate (2014). "[https://www.jstor.org/stable/26614542?casa_token=8hdsdMxTojEAAAAA%3AznPTEiIm0isS8w3mBAsofW3bGNRqYcj94cVwPXfL-X1pzJQoesilK3YwzaN5PzjQ3sEWKod6O60P3hFsDXBu7lDNFeijj7SOdTiLB6cirm_qbLgBQAK-OA&seq=1#metadata_info_tab_contents Turning up the Lights on Gaslighting]". Philosophical Perspectives. 28 (1): 1–30. doi:10.1111/phpe.12046. {{ISSN|1520-8583}}.}}

== ההסבר הפסיכואנליטי ==
במאמר משנת 1981 טענו הפסיכואנליטיקאים ויקטור קלף ואדוארד ויינשל כי גזלייטינג כולל [[השלכה (פסיכולוגיה)|השלכה]] ו[[הפנמה]] ("[[העברה (פסיכולוגיה)|העברה]]") של תכנים נפשיים מהגזלייטר לקורבן.{{הערה|שם=some clinical consequences}} התכנים הנפשיים כוללים רגשות, תפיסות, דחפים, התנגדויות, פנטזיות, אשליות וקונפליקטים. מחברי המאמר בחנו מגוון סיבות לנטייה של הקורבנות "לקבל ולהפנים את מה שאחרים מחצינים ומשליכים עליהם", והגיעו למסקנה כי גזלייטינג עשוי להיות "תצורה מורכבת מאוד, בעלת מבנה משוכלל ביותר, הכוללת תרומות והשפעות שונות מגורמים רבים במנגנוני הנפש".{{הערה|שם=some clinical consequences}}

בהמשך תיאר הפסיכיאטר תיאודור דורפט (1994) "העברה" זו של תוכני הנפש הלא מודעים של הגזלייטר כדוגמה ל[[הזדהות השלכתית]].{{הערה|Dorpat, Theo. L. (1994). "[https://psycnet.apa.org/record/1995-25157-001 On the double whammy and gaslighting]". Psychoanalysis & Psychotherapy. 11 (1): 91–96. INIST:4017777.}} כדי שההזדהות ההשלכתית תהיה יעילה בהקשר זה, על הקורבן להיות לא-מודע לעובדה שמתרחש גזלייטינג. הגזלייטינג הופך להרסני כאשר הקורבן מזדהה גם עם תוכן ה"העברה" (התוכן שהושלך עליו מהלא-מודע של הגזלייטר). עם זאת, השפעות אלה מתפוגגות כאשר הקורבן מסוגל להפסיק להאמין לגזלייטר, ומפסיק להזדהות עם ההפנמות השליליות הנובעות מההזדהות ההשלכתית.{{הערה|שם=theodore dorpat}}

למרות שהתיאוריה הפסיכואנליטית מוכרת ב[[פסיכולוגיה פופולרית|פסיכולוגיה הפופולרית]], מופנית כלפיה ביקורת לא מעטה. יש הטוענים כי היא אינה מבוססת מדעית,<ref name=":42">{{צ-מאמר|מחבר=Frederick Crews|שם=The Verdict on Freud|כתב עת=Psychological Science|כרך=7|שנת הוצאה=1996-03|עמ=63–68|doi=10.1111/j.1467-9280.1996.tb00331.x|קישור=http://journals.sagepub.com/doi/10.1111/j.1467-9280.1996.tb00331.x}}</ref> ואף יכולה להיחשב ל[[פסאודו-מדע|פסאודו־מדע]].<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Mario Bunge|שם=The philosophy behind pseudoscience|כתב עת=Skeptical Inquirer|שנת הוצאה=2006|עמ=29-37|קישור=https://cdn.centerforinquiry.org/wp-content/uploads/sites/29/2006/07/22164602/p29.pdf}}</ref>

== מאפיינים ==
[[קובץ:Gaslight 1944 trailer(3).jpg|240px|ממוזער|[[אינגריד ברגמן]] בסרט "[[אורות הגז]]" משנת 1944]]
גזלייטינג מתייחס לאדם או לקבוצת אנשים, הגזלייטר או הגזלייטרים, ואדם אחר שמשמש כקורבן, או אפילו קבוצת אנשים שמשמשת כקורבנות.{{הערה|Durvasula, Ramani, [https://aeon.co/essays/what-gaslighting-does-in-exploiting-trust-therapy-can-repair Turn off the gaslight], Aeon, January 15, 2021.}}

לפי הסופרת, הפסיכואנליטית והחוקרת רובי סטרן, גזלייטינג היא התנהגות אשר [[תאוריית הלמידה החברתית|נלמדת באמצעות צפייה]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.vox.com/first-person/2018/12/19/18140830/gaslighting-relationships-politics-explained|הכותב=Robin Stern|כותרת="I’ve counseled hundreds of victims of gaslighting. Here’s how to spot if you’re being gaslighted."|אתר=Vox|תאריך=2018-12-19|שפה=en|תאריך_וידוא=2022-11-28}}}} כלומר, האדם היה עד לזה בעבר, נתקל במושג, ולמד ש"זה עובד", גם ל[[ויסות עצמי|וויסות עצמי]] וגם לוויסות הדדי (קו-רגולוציה). מחקר אחד הראה שגזלייטינג שכיח יותר בזוגות שבהם לאחד מהם או לשניהם תכונות לא מסתגלות של: [[דיכאון קליני]], הפרעות הנגרמות על ידי [[שימוש לרעה בסמים]], הפרעות [[מצב רוח]] (למשל, [[הפרעה דו-קוטבית]]), הפרעות [[חרדה]] (למשל, [[PTSD]]), [[הפרעת אישיות|הפרעות אישיות]] (למשל, NPD, BPD), [[הפרעה נוירו-התפתחותית|הפרעות נוירו-התפתחותיות]] (למשל, [[ADHD]]), או שילוב של האמור לעיל (כלומר, [[תחלואה נלווית]]).{{הערה|{{צ-מאמר|שם=Personality correlates of gaslighting behaviours in young adults|קישור=https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/13552600.2020.1850893|כתב עת=Journal of Sexual Aggression|שנת הוצאה=2021-09-02|עמ=285–298|כרך=27|doi=10.1080/13552600.2020.1850893|מחבר=Paola Miano, Martina Bellomare, Vincenzo Giuseppe Genova}}}}

במאמר "גזלייטינג: תסמונת" (Gaslighting: A Syndrome, 1988), חקרו הפסיכולוגים ויליאם ניקולס וגרטרוד זמון-גאס רומנים של גברים מחוץ לנישואים וההשלכות שלהם על נשותיהם.{{הערה|שם=a marial syndrome}} הם תיארו כיצד גבר עלול לנסות לשכנע את אשתו שהיא מדמיינת דברים במקום להודות ברומן: "אישה מרימה טלפון בביתה שלה ובטעות שומעת על בעלה וחברתו מתכננים פגישה בזמן שהוא נמצא טיול בענייני עסקים". הכחשתו מערערת את התפיסה החושית שלה: "לא הייתי בטלפון עם אף חברה. בטח חלמת".{{הערה|שם=a marial syndrome}}

תפקידי התוקפן והקורבן יכולים להתחלף בתוך מערכת יחסים נתונה, ולעיתים קרובות, כל אחד מהמשתתפים משוכנע שהוא הקורבן.{{הערה|שם=some clinical consequences|Calef, Victor; Weinshel, Edward M. (January 1981). "[https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/21674086.1981.11926942 Some Clinical Consequences of Introjection: Gaslighting]". The Psychoanalytic Quarterly. 50 (1): 44–66. doi:10.1080/21674086.1981.11926942. {{ISSN|0033-2828}}. {{PMID|7465707}}.}} כאשר קבוצה של אנשים נמצאת בתפקיד התוקפן, גזלייטינג גורם נזק באמצעות "פעולות קטנות ולעיתים קרובות בלתי נראות של חברי הקבוצה שיש להן כוח בשל הצטברות הפעולות, החיזוק והתיקוף שלהם באמצעות החזרה".{{הערה|Adkins, Karen C. (2019). "[https://www.pdcnet.org/socphiltoday/content/socphiltoday_2019_0035_0075_0087 Gaslighting by crowd]". Social Philosophy Today. 35: 75–87. doi:10.5840/socphiltoday201971660.}} גזלייטינג משמש ככלי נשק קוגניטיבי הניתן בידי אנשים וקבוצות לשם "השגת שליטה בין אישית וחברתית בכל הנוגע לתפקוד הנפשי של אנשים אחרים וקבוצות אחרות".{{הערה|שם=theodore dorpat}}

אפקט אשליית האמת {{אנ|Illusory truth effect}}, התופעה בה אדם מאמין לאמירה בשל חשיפה חוזרת ונשנית לאמירה זו, עלולה להתרחש אצל קורבן הגזלייטינג.{{הערה|"[https://www.culteducation.com/group/798-abusive-controlling-relationships/34794-50-shades-of-gaslighting-disturbing-signs-an-abuser-is-twisting-your-reality.html 50 Shades Of Gaslighting: Disturbing Signs An Abuser Is Twisting Your Reality]". www.culteducation.com. Retrieved 9 February 2020.}}

== פסיכיאטריה ==
בתחום הפסיכיאטריה התפרסם דיווח בשנת 1977 על גזלייטינג בין הצוותים הרפואיים והפרא-רפואיים בבית חולים פסיכיאטרי למטופלת בגיל 80 שאושפזה בו, ככל הנראה, משום שלא הסתדרה עם בעלת הבית בו התגוררה, כאשר לבית החולים היה אינטרס כלכלי ברור להאריך את האשפוז שלה.{{הערה|Lund, C. A., & Gardiner, A. Q. (1977). [https://www.cambridge.org/core/services/aop-cambridge-core/content/view/21F60E7C7F415120358BCDC179D10591/S000712500009468Xa.pdf/the-gaslight-phenomenonan-institutional-variant.pdf The gaslight phenomenon—an institutional variant]. The British Journal of Psychiatry, 131(5), 533-534.}} בספר משנת 1996 טען דורפט כי "גזלייטינג ושיטות אחרות לשליטה בין אישית משמשות באופן נרחב בקרב אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, כמו גם בקרב אנשים אחרים" מכיוון שהן שיטות יעילות לעיצוב התנהגות של אנשים.{{הערה|שם=theodore dorpat}} הוא ציין כי שיטות סמויות לשליטה בין-אישית כמו גזלייטינג משמשות פסיכותרפיסטים ורופאים בעלי עמדות סמכות, והמליץ על שימוש בשיטות שוויוניות יותר שאינן כרוכות במניפולציות סמויות מצד הפסיכותרפיסטים והרופאים{{הערה|שם=theodore dorpat}} על מנת "להתייחס למטופלים כשותפים שווים וכמשתפי פעולה אקטיביים".{{הערה|שם=theodore dorpat}}

== אטימולוגיה ==
[[קובץ:Gaslight 1944 trailer.jpg|ממוזער|[[אינגריד ברגמן]] ו[[שארל בואייה]] בסרט [[אורות הגז]] משנת 1944|320px]]מקור המונח ב[[מחזה]] של פטריק המילטון "Gas Light" משנת 1938,{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.goodreads.com/work/best_book/3249647-gas-light|כותרת=Gas Light|אתר=www.goodreads.com|תאריך_וידוא=2021-05-23}}}}{{הערה|שם=how old is gaslighting|{{קישור כללי|כתובת=https://www.chronicle.com/blogs/linguafranca/how-old-is-gaslight|כותרת=How Old Is ‘Gaslighting’?|אתר=The Chronicle of Higher Education|תאריך=2017-01-12|שפה=en|תאריך_וידוא=2022-10-30}}}} והוא מתייחס למניפולציה פסיכולוגית שיטתית של בעל (בסרט, [[שארל בואייה]]) על אשתו (בסרט [[אינגריד ברגמן]]), שהופכת לקורבן למניפולציה מתמשכת. העיבודים הקולנועיים למחזה התפרסמו בשנת 1940 ו-1944 ("[[אורות הגז]]").{{הערה|Larner, A.J (2016). [https://books.google.co.il/books?id=yUoWDAAAQBAJ&pg=PA139&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false A Dictionary of Neurological Signs]. p. 139. {{ISBN|978-3319298214}}.}}

בסיפור, הבעל מנסה לשכנע את אשתו ואחרים שהיא מטורפת על ידי מניפולציה על אלמנטים קטנים בסביבתם, והתעקשות שהיא טועה, זוכרת דברים בצורה לא נכונה או הוזה כשהיא מצביעה על האלמנטים האלה. כותרת המחזה רומזת לאופן בו הבעל הפוגע מעמעם, לאט לאט, את אורות הגז בביתם, תוך שהוא מעמיד פנים ששום דבר לא השתנה, במטרה לגרום לאשתו לפקפק בתפיסת המציאות שלה. בהמשך, הוא משתמש באורות בעליית הגג האטומה, דבר שמעמעם את האורות בבית, כדי לחפש בסתר תכשיטים של אישה אותה רצח. הוא משמיע רעשים חזקים בזמן שהוא מחפש ואפילו מדבר לעצמו. האישה מבקשת שוב ושוב מבעלה לאשר את תפיסותיה לגבי האורות העמומים, הרעשים והקולות, אך בניגוד לעובדות במציאות, הוא ממשיך להתעקש שהאורות זהים, ושהיא משתגעת.{{הערה|שם=the gaslight effect|Stern, Robin (2007). [https://books.google.co.il/books?id=-khhWM72pC8C&redir_esc=y The Gaslight Effect: How to Spot and Survive the Hidden Manipulation Others Use to Control Your Life]. New York: Morgan Road Books. {{ISBN|978-0767924450}}. OCLC 85766223. Retrieved 6 January 2014.}} הבעל עושה כל מאמץ על מנת לשכנע אותה לעבור [[בדיקת מצב פסיכיאטרי|הערכה פסיכיאטרית]], ולאשפז אותה במוסד לחולי נפש, על מנת שיוכל להיות האפוטרופוס שלה ולהיות חופשי לחפש בעליית הגג את התכשיטים.

המונח "גזלייטינג" משמש בשיח היום-יומי מאז שנות השישים,{{הערה|"gaslight". [https://oed.com/start?showLogin=false Oxford English Dictionary (Online ed.)]. Oxford University Press. (Subscription or participating institution membership required.) 1969 S. C. Plog Changing Perspectives in Mental Illness 83 ''It is also popularly believed to be possible to 'gaslight' a perfectly healthy person into psychosis by interpreting his own behavior to him as symptomatic of serious mental illness''.}} לתיאור מאמץ הנעשה לשם תפעול ושליטה בתפיסת המציאות של אדם אחר או קבוצת אנשים, בידי אדם, ארגון או קבוצה. המונח משמש לתיאור התנהגות כזו בספרות הפסיכואנליטית מאז שנות השבעים.{{הערה|Shengold, Leonard L. (1979). [https://journals.sagepub.com/doi/10.1177/000306517902700302 "Child Abuse and Deprivation: Soul Murder]". Journal of the American Psychoanalytic Association. 27 (3): 533–559. doi:10.1177/000306517902700302. {{PMID|512287}}. S2CID 9782870}} בספר של פלורנס רוש {{אנ|Florence Rush}}, (1980) על [[התעללות מינית בילדים]], היא סיכמה את הסרט "אורות הגז" של הבמאי [[ג'ורג' קיוקור]] (1944), וכתבה ש"גם היום המילה [גזלייטינג] משמשת לתיאור ניסיון להרוס את תפיסת המציאות של אדם אחר".{{הערה|Rush, Florence (1992). The Best-kept Secret: Sexual Abuse of Children. Human Services Institute. p. 81. {{ISBN|978-0-8306-3907-6}}.}}

=== בעברית ===
בשנת [[2023]] קבעה האקדמיה ללשון העברית את המונח "גִּזְלוּת דעת" כמונח העברי הרשמי לאופן התנהגות זה.{{הערה|שם=המונח העברי באקדמיה ללשון}}

לאורך השנים הוצעו מספר מונחים עבריים לגזלייטינג. המילה "נרנור" (על משקל עִרְעוּר), שמתייחסת ללהבת הגז (נור – אור/נר/אש) המשתנה, הוצעה באופן לא רשמי כתרגום עברי של המונח. עוד הצעות לתרגום הן "עמעום הדעת"{{הערה|{{ynet|תחיה ברק|"את הופכת לילדה תלותית, זו שליטה אכזרית": ההתעללות שלא מדברים עליה|dating/couples/article/5789463|1 במרץ 2020}}}} ו"הבהוב תודעתי" ו"הדלקת פנסים" (בהשראת [[ג'ון לה קארה|לה קארה]]).

== בפסיכולוגיה פופולרית ובספרי עזרה עצמית ==
{{ערך מורחב|פסיכולוגיה פופולרית}}

=== גזלייטינג במערכות יחסים ===
ביחסים בינאישיים, המתעלל "צריך להיות צודק" על מנת "לשמר את תחושת העצמי שלו ואת התחושה שיש לו כוח בעולם"; והקורבן מאפשר למתעלל "להגדיר את תחושת המציאות שלו, במידה בה הוא הופך אותו לדמות אידיאלית ומבקש את אישורו".{{הערה|שם=the gaslight effect}} זוהי סוג של התעללות רגשית עם נימה של שמירה על השליטה.

המניפולציה הפסיכולוגית עלולה לגרום לקורבן להטיל ספק בזיכרונו, בתפיסתו ובשפיותו. המתעלל עלול להכחיש את חוויות הקורבן באמצעות שפה מבטלת: "אתה משוגע. אל תהיה כל כך רגיש. אל תהיה פרנואידי. פשוט התלוצצתי! ... אני מודאג; אני חושב שלא טוב לך".{{הערה|שם=turning up lights}}

תופעת הגזלייטינג נצפתה במקרים מסוימים של בגידה זוגית: "תרפיסטים עלולים לתרום למצוקת הקורבן באמצעות תיוג שגוי של תגובות הקורבן. [...] התנהגויות גזלייטינג של אחד מבני הזוג מספקות מתכון למה שמכונה '[[התמוטטות עצבים]]'. עבור כמה מהקורבנות, ואפילו התאבדות בכמה מהמצבים הקשים ביותר".{{הערה|Cawthra, R.; O'Brian, G.; Hassanyeh, F. (April 1987). "[https://www.cambridge.org/core/journals/the-british-journal-of-psychiatry/article/abs/imposed-psychosis/EE90D915F67FA21BE6CF46B6C1388185 'Imposed Psychosis': A Case Variant of the Gaslight Phenomenon]". British Journal of Psychiatry. 150 (4): 553–56. doi: 10.1192 / bjp.150.4.553. <nowiki>PMID 3664141</nowiki>.}}{{הערה|שם=a marial syndrome|Gass, Gertrude Zemon; Nichols, William C. (1988). "[https://link.springer.com/article/10.1007/BF00922429 Gaslighting: A Marital Syndrome]". Journal of Contemporary Family Therapy. 10 (1): 3–16. doi:10.1007/BF00922429. S2CID 145019324.}}

הפסיכותרפיסטית סטפני מולטון סרקיס הסבירה כי נדרשת "מידה מסוימת של [[דיסוננס קוגניטיבי]] כדי להאמין לגזלייטינג" וכי "הדרך הבריאה ביותר לפתור דיסוננס קוגניטיבי" במצבים כאלה היא "פרידה מהצד המתעלל או התרחקות ממנו".{{הערה|שם=stephanie sarkis|Sarkis, Stephanie (2018). Gaslighting: Recognize Manipulative and Emotionally Abusive People – and Break Free. Da Capo Press. {{ISBN|978-0738284668}}. OCLC 1023486127.}}

=== סימנים לגזלייטינג ===
לפי פטרישיה אוונס, ישנם שבעה "סימני אזהרה" לגזלייטינג{{הערה|שם=patricia evans|Evans, Patricia (1996). T[[iarchive:verballyabusiver00evan|he Verbally Abusive Relationship: How to Recognize it and How to Respond]] (2nd ed.). Holbrook, Mass.: Adams Media Corporation.}}:

# הסתרת מידע מהקורבן.
# הצגה של מידע מטעה שמתאים להשקפה ולאג'נדה של המתעלל.
# הונאה באמצעות הכחשת מידע בתוספת [[רציונליזציה (פסיכולוגיה)|רציונליזציה]] בסיטואציות שבהן אין אפשרות להכחשה מוחלטת.
# שימוש ב[[אלימות מילולית]], בדרך כלל בצורה של בדיחות.
# חסימת מידע ממקורות חיצוניים והסבת תשומת ליבו של הקורבן ממקורות אלה.
# טריוויאליזציה, "מזעור", "[[איש קש (כשל לוגי)|דִחלול]]", ערך הקורבן או הדברים אליהם הוא מייחס ערך (ראו, למשל, [[טריוויאליזציה של השואה]]).
# ערעור הקורבן על ידי החלשתו והחלשת תהליכי החשיבה הרציונליים שלו בהדרגה.

אוונס טוענת שהכרחי להבין את סימני האזהרה כדי להתחיל בתהליך הריפוי מההתעללות.{{הערה|שם=patricia evans}}

=== שיטות של גזלייטינג ===
הפסיכולוגית אלינור גרינברג תיארה שלוש שיטות נפוצות של גזלייטינג{{הערה|Greenberg, Elinor (2017). "[https://www.psychologytoday.com/us/blog/understanding-narcissism/201709/are-you-being-gaslighted-the-narcissist-in-your-life Are You Being 'Gaslighted' By the Narcissist in Your Life?]". Psychology Today. Sussex Publisher.}}:

# '''הסתרה.''' המתעלל עלול להסתיר את מה שעשה מהקורבן. במקום להתבייש, הצד המתעלל עלול לשכנע את הקורבן לפקפק באמונותיו לגבי מצב-העניינים ולגרום לקורבן לחוש אשמה על חלקו בעניין.
# '''שינוי.''' המתעלל מרגיש צורך לשנות משהו בקורבן. למשל, בדרך שבה הקורבן מתלבש או מתנהג. המתעלל רוצה שהקורבן יתעצב לתוך הפנטזיה שלו. אם הקורבן לא מציית, המתעלל עלול לשכנע את הקורבן שהוא או היא לא מספיק טובים.
# '''שליטה.''' המתעלל עלול לרצות לשלוט באופן מלא בקורבן. לפיכך, המתעלל עלול לנסות להפריד אותם מחברים ומשפחה כדי שרק הוא יוכל להשפיע על מחשבותיו ומעשיו של הקורבן. המתעלל נהנה מהידיעה שהקורבן נשלט על ידו באופן מלא.

מטרתו הסופית של המתעלל, כפי שתוארה על ידי מאמנת הליכי גירושין, לינדזי אליסון, היא לגרום לקורבן לפקפק בבחירות החופשיות שלו ולהטיל ספק בשפיותו, כאשר בכך הוא הופך את הקורבן לתלוי יותר במתעלל.{{הערה|שם=lindsey ellison|Ellison, Lindsey 2015). "[https://divorcedmoms.com/7-signs-you-are-a-victim-of-gaslighting 7 Signs You Are a Victim of Gaslighting]". Divorced moms .com. DivorceMag.com.}} אחת מהטקטיקות המשמשות לפגיעה בהערכה העצמית של הקורבן היא כאשר המתעלל נע בין התעלמות מהקורבן לבין טיפול בו, כך שהקורבן יוריד את ציפייתו ביחס למה שמהווה חיבה עבורו, ויתפוש את עצמו כפחות ראוי לחיבה.{{הערה|שם=lindsey ellison}}

=== התפקיד של מגדר בגזלייטינג ===
הסוציולוגית פייג' סוויט, כותבת בהקשר של אי-השוויון החברתי, היחסים האינטימיים ויחסי הכוחות הלא-שוויוניים הכרוכים ב[[אלימות במשפחה]], שחקר טקטיקות גזלייטינג מראה שהן "מיגדריות בכך שהן מסתמכות על אסוציאציה של נשיות לאי-רציונליות".{{הערה|שם=sweet|Sweet, P. L. (2019). [https://journals.sagepub.com/doi/10.1177/0003122419874843 The sociology of gaslighting]. American Sociological Review, 84(5), 851-875.}}<blockquote>"למרות הפופולריות של המונח גזלייטינג, סוציולוגים התעלמו ממנו והניחו את פיתוח התיאוריה לפסיכולוגים. עם זאת, מאמר זה טוען כי גזלייטינג היא בעיקר תופעה סוציולוגית ולא פסיכולוגית. יש להבין את תופעת הגזלייטינג כמושרשת באי-השוויון החברתי, במיוחד בכל הנוגע למגדר, כאשר הגזלייטינג מתרחש בעיקר במערכות יחסים אינטימיות בין שני צדדים שאינם שווי-כוחות. התיאוריה שפותחה כאן טוענת כי גזלייטינג היא תוצאה של גיוס סטריאוטיפים מבוססי-מגדר ואי-שוויון מבני ומוסדי כנגד הקורבנות כדי לתמרן את תפיסת המציאות שלהם. המאמר מתבסס על שימוש במקרה אסטרטגי של אלימות במשפחה על מנת לזהות ולאפיין את המנגנונים באמצעותם הגזלייטינג משפיע על הקורבן. במאמר זה, אני חושפת כיצד מתעללים מגייסים סטריאוטיפים מגדריים; סטריאוטיפים הקשורות לגזע, לאום ומיניות; כמו גם, אי שוויון מוסדי כנגד הקורבנות כדי לעמעם את תפיסת המציאות שלהם. אלה טקטיקות מגדריות משום שהן נשענות על האסוציאציה של נשיות עם חוסר רציונליות. גזלייטינג מהווה הזדמנות לסוציולוגים לתאר צורות כוח מגדריות שאינן מוכרות, והאופן שבו מגייסים אותם ביחסים בין אישיים".{{הערה|שם=sweet}}</blockquote>על פי ד"ר קייט אברמסון, מניפולציית הגזלייטינג אינה קשורה באופן ספציפי לסקסיסטים, אם כי לעיתים קרובות נשים נופלות קורבן לגזלייטינג, בהשוואה לגברים שלעיתים קרובות עוסקים בגזלייטינג.{{הערה|שם=turning up lights}} אברמסון הסבירה שתופעה זו מתרחשת כתוצאה מהתניה חברתית, וכתבה כי "זה חלק ממבנה הסקסיזם שנשים אמורות להיות פחות בטוחות בעצמן, לפקפק בדעות שלהן, באמונות שלהן, בתגובות שלהן ובתפיסות שלהן, יותר מגברים. וגזלייטינג מערער את השקפותיו, אמונותיו, תגובותיו ותפישותיו של הקורבן. הנורמה המינית של ספק עצמי, על כל צורותיה, מכינה אותנו בדיוק לכך".{{הערה|שם=turning up lights}} אברמסון טוענת כי "השלב" האחרון של הגזלייטינג הוא [[דיכאון קליני|דיכאון מז'ורי]] קשה.{{הערה|שם=turning up lights}} בהתייחס באופן ספציפי לנשים, ד"ר הילדה לינדמן טענה כי במקרים כאלה יכולתו של הקורבן להתנגד למניפולציה תלויה ב"יכולת לסמוך על השיפוט שלו", כאשר יצירת "נרטיב חלופי" עשויה לסייע לקורבן להשיג מחדש "רמות רגילות של [[תחושת פעלנות יוזמת|סוכנות]] חופשית".{{הערה|Lindemann, H., & Nelson, H. L. (2001). [https://books.google.co.il/books?hl=iw&lr=&id=EjL9qyGmJF4C&oi=fnd&pg=PR11&dq=Nelson,+Hilde+L.+(2001).+Damaged+identities,+narrative+repair.+Cornell+University+Press&ots=gLUq1qr09W&sig=2Wfky6BdCNXM2oJ9u6rfusXXBPA&redir_esc=y#v=onepage&q=Nelson%2C%20Hilde%20L.%20(2001).%20Damaged%20identities%2C%20narrative%20repair.%20Cornell%20University%20Press&f=false Damaged identities, narrative repair]. Cornell University Press.}}

הפסיכותרפיסטית סטפני מולטון סרקיס, טוענת שגזלייטינג נוכח בדינמיקה שבין 30%–40% מהזוגות בהם היא מטפלת, וכותבת כי "גזלייטינג עלול להיעשות על ידי נשים כמו על ידי גברים"{{הערה|Dohms, Elizabeth (2018). "[https://www.wpr.org/gaslighting-makes-victims-question-reality Gaslighting Makes Victims Question Reality]". Wisconsin Public Radio.}} וכי "ככל שידוע לנו, המינים מיוצגים במידה שווה".{{הערה|שם=stephanie sarkis}} היא מסבירה שאנחנו נוטים לחשוב שגברים משתמשים בגזלייטינג יותר מאשר נשים מכיוון ש"גברים לרוב נרתעים יותר (אולי נבוכים) לדבר עם מישהו על בן/בת זוג שמתעלל רגשית".{{הערה|שם=stephanie sarkis}} אחת ההשפעות של הגזלייטינג היא לא להיות מסוגל להרגיש זכאי לרגשות שלך, בשל האשמה שהאדם השני משליך עליך.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.psychologytoday.com/us/blog/mind-games/201904/gaslighting-in-relationships-seven-ways-protect-yourself|כותרת=Gaslighting in Relationships: Seven Ways to Protect Yourself {{!}} Psychology Today|אתר=www.psychologytoday.com|שפה=|תאריך_וידוא=2021-05-26}}}}

=== גזלייטינג ביחסי הורים וילדים ===
ילדים להורים חסרי אהבה עלולים להפוך קורבנות לגזלייטינג. גזלייטינג אימהי של בנות זכה לתשומת לב מיוחדת. בקטע שכותרתו "שקר, גזלייטינג והכחשה" ברב המכר שלה "אימהות שלא יכולות לאהוב: מדריך ריפוי לבנות", מתארת המטפלת והסופרת סוזן פורוורד כיצד להתנהגויות של האם יש השפעה שלילית על הבת שלה. היא כותבת, "ההשפעה של הכעס, הביקורת והביטול של אם על הרגשות של הבת שלה הם כואבים והרסניים. וכל בת נאחזת באמונה שאם אמא שלה תוכל לראות את ההתנהגות שלה ואת ההשפעות של ההתנהגות הזו, היא תפסיק".{{הערה|שם=gaslighting instead of love|Fileva, Iskra (2020). "[https://www.psychologytoday.com/us/blog/the-philosophers-diaries/202004/why-some-parents-give-kids-gaslighting-instead-love Gaslighting Instead of Love: Surviving your own mother and father]". Psychology Today.}}

אבל גם אמהות וגם אבות עשויים להשתמש בגזלייטינג על ילדיהם. הורים פוגעניים מבחינה פסיכולוגית מרבים להעמיד פנים של "הורים טובים" בפומבי, אך בפרטיות ביתם מונעים אהבה וטיפול מהילד, מה שמוביל ילדים להטיל ספק בתפיסות המציאות שלהם ולתהות האם ההורה שלהם הוא האדם הטוב שכולם רואים או האדם החשוך הרבה יותר שיוצא כשהילד וההורה לבד. הורים מניפולטיביים עלולים גם "להסית ילדים זה כנגד זה;... להתנהג בחביבות יתרה לילד המועדף אבל לשכנע את הילד הלא אהוב, שזה הכול באשמתו, בכך שהוא לא מחונן יותר, יפה יותר, או חביב יותר...".{{הערה|שם=gaslighting instead of love}}

=== גזלייטינג במקום העבודה ===
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[נרקיסיזם במקום העבודה]], [[בריונות במקום העבודה]]}}

גזלייטינג במקום העבודה מתרחש כאשר עובדים פועלים באופן כזה שגורם לעמיתיהם או לכפופים להם להטיל ספק בעצמם ובמעשיהם באופן הפוגע בקריירה שלהם.{{הערה|Portnow, Kathryn E. (1996). [https://www.proquest.com/docview/304243436?pq-origsite=gscholar&fromopenview=true Dialogues of doubt: the psychology of self-doubt and emotional gaslighting in adult women and men (EdD)]. Cambridge, MA: Harvard Graduate School of Education. OCLC 36674740. ProQuest 619244657.}} הקורבן עלול להיות מודר, להיות מושא לרכילות, המתעלל עלול לפגוע באמינותו, להכפישו או להטיל בו ספק על מנת לערער את האמון שלו בעצמו ובסביבתו. המתעלל עלול לשנות את נושא השיחה לתקלות או לעוולות שעשה הקורבן לכאורה.{{הערה|Samantha Young (2016). "[https://www.linkedin.com/pulse/gaslighting-work-when-you-think-going-crazy-samantha-young Gaslighting at work – when you think you are going crazy]". Human Psychology.}} כל עובד יכול לבצע גזלייטינג, אך גזלייטינג מזיק במיוחד כאשר יש לעובד עמדת כוח.{{הערה|Simon, George (2011). "[https://counsellingresource.com/features/2011/11/08/gaslighting/ Gaslighting as a Manipulation Tactic: What It Is, Who Does It, And Why]". CounsellingResource.com: Psychology, Therapy & Mental Health Resources.}}

==קישורים חיצוניים==
* [https://www.michalsela.org.il/warningsigns בחני את הזוגיות שלך - חמישה תמרורים] מאת [[פורום מיכל סלה]]
* {{כיכר השבת|דינה פלר|גזלייטינג: אלימות שקטה בתוך המשפחה|גזלייטינג-אלימות-שקטה-בתוך-המשפחה|26 באוקטובר 2014}}
* [https://www.tipulpsychology.co.il/therapy/couples/gaslighting.html גזלייטנג – התעללות נפשית בזוגיות, בעבודה ובמשפחה], מאת איתן טמיר, (MA), ראש מכון טמיר.
*[https://www.ogenpsych.org/ פסיכולוגיות למען נפגעי/ות התעללות נרקיסיסטית/פסיכופתית] – אתר עוגן

{{Ltr|
* {{קישור כללי|כתובת=https://www.psychologytoday.com/us/blog/here-there-and-everywhere/201701/11-warning-signs-gaslighting|הכותב=Stephanie A. Sarkis|כותרת=11 Warning Signs of Gaslighting|אתר=''psychologytoday.com''|תאריך=22 בינואר 2017}}
}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
{{מניפולציה (התנהגות)}}
[[קטגוריה:הונאה]]
[[קטגוריה:אלימות]]
[[קטגוריה:פוליטיקה]]
[[קטגוריה:פסיכואנליזה]]
[[קטגוריה:פסיכולוגיה פופולרית]]