הצגת המקור של הדף "ג'ורג' קדיש"

[[קובץ:George Kadish (Zvi Kadushin) posing with his 1941 photograph of the bloody inscription 'Jews, avenge' in 1988.jpg|שמאל|ממוזער|350px|ג'ורג' קדיש עם תצלומו המפורסם מ-1941 "אידן, נקמה!", 1988]]
'''ג'ורג' קדיש''' (נהגה "קֶיידיש"; ב[[אנגלית]]: '''George Kadish'''; במקור: '''צבי הירש קָדוּשין''' (ב[[יידיש]]: '''קאדושין'''); [[1910]] / [[1915]], [[ראסיין]], [[האימפריה הרוסית]] ([[ליטא]]) – [[2 בספטמבר]] [[1997]], [[הוליווד (פלורידה)|הוליווד]], [[פלורידה]]) היה [[צלם (מקצוע)|צלם]] חובב [[יהדות ליטא|יהודי ליטאי]]. לאחר שנכלא ב[[גטו קובנה]] ב[[מלחמת העולם השנייה]] צילם באופן עצמאי ובהיחבא אלפי תצלומים, שרובם מתעדים את חיי היומיום בגטו למן [[מבצע ברברוסה|הכיבוש הגרמני]] ביוני [[1941]] ועד שנאלץ לרדת למחתרת בקיץ [[1944]], וכן את חיסול הגטו ולבסוף את חורבותיו לאחר תום המלחמה.

==קורות חיים==
צבי הירש קָדושין נולד ב[[שטעטל|עיירה]] [[ראסיין]] שב[[האימפריה הרוסית|רוסיה]] (לאחר המלחמה ב[[ליטא]] העצמאית). בהמשך עבר עם משפחתו לעיר הבירה, [[קובנה]]. בנעוריו הצטרף ל[[תנועות הנוער היהודיות הציוניות|תנועת]] [[בית"ר]].
לאחר שלמד [[הנדסה]] ב[[אוניברסיטת קובנה]], שימש ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] כמורה ל[[מתמטיקה]], [[מדעים]] ו[[אלקטרוניקה]] בבית ספר תיכון יהודי<!-- על פי חלק מהמקורות: בבית ספר עברי. --> בעיר. התעניין במיוחד ב[[רדיו]], ואף פרסם [[ספר לימוד|ספר עזר]] ב[[יידיש]] ל[[חובבות רדיו|חובבי רדיו]] ("וואָס איז אזוינס ראדיאָ?: הילפֿס-בּוך פֿאָר ראדיאָליבּהאָבּער", [[1934]]). בנוסף החל להתעניין ב[[צילום]], ובנה [[מצלמה|מצלמות]].

ב-[[1940]] [[כיבוש|נכבשה]] ו[[סיפוח|סופחה]] ליטא על ידי [[ברית המועצות]], ובקיץ [[1941]] [[מבצע ברברוסה|נכבשה ליטא]] על ידי [[גרמניה הנאצית]], והיהודים שנותרו בקובנה גורשו ל[[גטו קובנה]] שכונן בפרוור היהודי [[סלובודקה]].
ה[[פוגרום|פוגרומים]] האכזריים וההמוניים שביצעו ה[[ליטאים (עם)|ליטאים]] ה[[פאשיזם|פאשיסטים]] ביהודי העיר ביוני 1941 הניעו את קדיש, צלם חובב, לתעד את האירועים. בלילה שבין [[25 ביוני|25]] ו-[[26 ביוני]] 1941 התנפלו לאומנים ליטאים על בתי סלובודקה ורצחו כ-800 יהודים. כך העיד קדיש לימים:

{{ציטוט|תוכן=המלחמה פרצה ב־2 לפנות בוקר, השכם כבוקר ביום ראשון. שמעתי צעקות וצרחות, זה היה ב־8:00 או ב-9:00 בבוקר. הן בקעו מהשכן, שהיה בעל הבית בקומה הראשונה. הרמתי את הראש ושמעתי צעקות, צרחות. לא רציתי לגשת באותו הרגע, מפני שהיה חשוך מדי, הייתה המולה רבה מדי. יותר מדי חיילים התרוצצו בסביבה. אחרי שהצרחות, הצעקות והבכי של השכנה שככו ירדתי במדרגות, פתחתי את דלת המטבח וראיתי את שכני שרוע על הרצפה כשזרועו ואצבעו פשוטות קדימה. מחצית אצבעו הייתה אדמדמה וסביב חזהו היה דם רב. ראיתי אותו אוסף מעט דם מחזהו, טובל את אצבעו וכותב על הרצפה את המילה "נקמה".{{הערה|Dennis B. Klein (gen. ed.), United States Holocaust Memorial Museum, Hidden history of the Kovno Ghetto, Boston: Bulfinch Press, 1997, pp. 55-58; מובא בתוך: הדס גולדמן, חוי בן ששון (מבוא היסטורי), תקופת הגטאות (כרך ב של שנות ראינו רעה: פרקים בתולדות היהדות הדתית בתקופת השואה), ירושלים: יד ושם – בית הספר המרכזי להוראת השואה, תשס"ג 2003, עמ' 119.}}|מקור=|אנגלית=}}

ברגעיו האחרונים כתב האיש בדמו ליד גופת בנו: "אידן – נקמה!" – 'יהודים, נִקמו!'. קדיש מיהר לביתו, חזר עם מצלמתו וצילם את הכיתוב. תצלום זה היה לאחד מתצלומיו המפורסמים, והפך לסמל.

זמן קצר לאחר מכן, כאשר החלו [[עבודות כפייה|עבודות הכפייה]] בגטו, נשלח לעבודה כ[[טכנאי]] לתיקון [[מכשיר רנטגן|מכונות רנטגן]] ב[[בית חולים צבאי]] [[ורמאכט|גרמני]]. כך נפתחה בפניו האפשרות להמיר מצרכים מבוקשים ב[[סרט צילום|סרטי צילום]]. הוא בנה [[מצלמה נסתרת|מצלמה חבויה]], באמצעות [[מצלמת לייקה]] שעליה הרכיב [[עדשה (מצלמה)|עדשה]] קטנה שתוכל לקלוט תמונות דרך חור הכפתור.{{הערה|שם=ליטמן|[[סול ליטמן|Sol Littman]], ''War Criminal on Trial: Rauca of Kaunas'', Toronto, Ont.: Key Porter, 1998, p. 102.}} המנגנון שבנה היה אמין ופשוט להפעלה: את [[תריס מצלמה|תריס המצלמה]] הפעיל באמצעות [[כבל חשמלי]] שהגיע לכיסו הימני; לאחר שהיה מכוון את חור הכפתור, היה מושך קלות בכבל. הוא צילם בסתר אלפי תצלומים של חיי הגטו, כשמצלמתו תחת מעילו, והוא מצלם דרך תפר הלולאה לכפתור ב[[מעיל]]ו, שהותקן למטרה זו. מסיבה זו הלך דרך קבע כשהוא נתון במעיל – בחורף ב[[מעיל גשם]] כבד ובקיץ במעיל קל.

קדיש ניצל כל הזדמנות אפשרית לתעד במצלמתו את חיי היומיום בגטו קובנה. הצילום בגטו היה אסור, ובצלמו הוא סיכן את חייו, אולם לדברי אחד מתלמידיו בקובנה, אייב רזניק, קדיש היה נחוש למדי והרגיש כי זוהי שליחותו; "מצלמתי תהיה נקמתי", קבע.{{הערה|Jill Young Miller, [http://articles.sun-sentinel.com/1997-12-06/news/9712060163_1_kovno-ghetto-jews-nazis This Holocaust Survivor Fought Back Using His Camera As A Weapon Against The Nazis], ''Sun-Sentinel'', December 6, 1997.|כיוון=שמאל}}
בתצלומיו נראים היהודים שרוכזו בין גדרות הגטו, יהודים עם מיטלטליהם, אנשים בעבודות הכפייה, מעשי רצח, ילדים ונשים זקנות. בחלקם נראים המצולמים כשהם מישירים מבטם למצלמה (כלומר, קדיש שם בהם את מבטחו). בין הצילומים האחרונים היו תמונות השילוחים ל[[מחנה עבודה|מחנות העבודה]] ב[[ריגה]] ו[[אסטוניה]] ול[[מחנה ריכוז|מחנות הריכוז]].

קדיש פיתח חלק מה[[תשליל]]ים בחדר הרנטגן בבית החולים, ולאחר מכן הבריח אותם אל הגטו בתוך [[קביים]] והסתירם בעזרתו של יהודה זופוביץ', סגן מפקד [[המשטרה היהודית|משטרת הגטו]], שניצל את מעמדו במשטרה כדי לעזור ל[[פרטיזנים]] ול[[מחתרת]] היהודית בגטו. הכול נעשה בהיחבא; אפילו בני משפחתו של קדיש לא ידעו דבר על כך.

בסוף חודש מרץ [[1944]] נודע ל[[אס דה]] ולממונה על הגטו מטעם ה[[גסטאפו]], שארפיהרר {{אנ|Scharführer}} (סַמָּל) ברונו קיטֶל (Kittel), כי יש בגטו צלם בשם קדושין, ושבידו כבר אוסף גדול של תצלומים, והגסטאפו הציע פרס של עשרת אלפים [[רייכסמארק]] על ראשו.{{הערה|שם=ליטמן}}
אנשי המחתרת האנטי-נאצית גילו לקדיש שהגסטאפו מחפש אחריו ואחר מצלמתו,{{הערה|לימים העיד איש המחתרת והסופר [[מאיר ילין]]: "לקיטל נודע לאחרונה, כי צלם הגיטו שמו קדושין וליפצר סבור שיש להזהיר [אותו]... נותר אפוא להזהיר שלושה – את שמעון רטנר, את מנשה ספוז'ניקוב ואת הירש קדושין, שלא היה שייך לארגון הלוחם. היה לי מזל ופגשתי את פעיל הארגון פסח שאטר. מסרתי לו את סיפורו של ליפצר וביקשתיו למצוא את דימה גלפרן, סגנו של חיים, ועל שניהם לעשות את המוטל עליהם. כאשר הגסטאפו הגיע לכתובות לפי הרשימה בתיקי הגיטו כדי "לקחת" את האנשים, הם ומשפחותיהם נמצאו כבר במסתור." (מאיר ילין, 'מן העבר שנשכח', '''[[ילקוט מורשת]]''' סג (תשנ"ז), 155).}} ובחודש יולי 1944 נמלט מהגטו וירד למחתרת. הוא הותיר מכתב מזויף כדי להטעות את הגסטאפו, ואת המצלמה הסתיר בבור שכרה מתחת ל[[קמין]] ברזל {{אנ|Potbelly stove}}.
קציני המשטרה היהודית זופוביץ' (שנספה מאוחר יותר ב-1944 ב"אקציית השוטרים") ואיקא גרינברג לא הסגירו אותו או את מקום הימצאם של התמונות והתשלילים, על אף ה[[עינויים]] הקשים שעינו אותם חוקרי האס-דה.{{הערה|[[אברהם צבי בראון|צבי א’ בראון]], [[דב לוין (היסטוריון)|דב לוין]], '''תולדותיה של מחתרת: הארגון הלוחם של יהודי קובנא במלחמת העולם השנייה''', ירושלים: יד ושם, תשכ"ב, עמ' 353.}}

בעת חיסול הגטו שהה קדיש בצד הארי של העיר, וממקום מסתורו צילם את שריפתו. לאחר נסיגת הגרמנים שב לחורבות הגטו, צילם את שרידיו, וחפר את התצלומים והתשלילים שקבר בכדי חלב מתחת לביתו.

לאחר [[כניעת גרמניה הנאצית]] במאי [[1945]] נסע מליטא ל[[אזורי הכיבוש בגרמניה|אזור הכיבוש האמריקני]] ב[[גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה|גרמניה]] והגיע ל[[מחנה העקורים לנדסברג]], שם שהה עד [[1946]]. בלנדסברג הוסיף לתעד את החיים במחנה, ושם גם הציג לראשונה את אוסף תצלומיו, בפני הניצולים יושבי המחנות.

בהמשך [[הגירה לארצות הברית|היגר]] ל[[ניו יורק]] ועבד כ[[הנדסת מכונות|מהנדס מכונות]] ו[[ממציא]]. (את [[שם משפחה|שם המשפחה]] "קדיש" אימץ לעצמו עוד בטרם היגר.{{הערה|שם=ז'יד}})
לאחר מכן עבר לעיר [[הוליווד (פלורידה)|הוליווד]] שב[[פלורידה]], שם התגורר עד מותו.

ג'ורג' קדיש נפטר ב-[[2 בספטמבר]] [[1997]] מסיבוכים של [[מחלת אלצהיימר]], בשנות השמונים לחייו, זמן קצר לפני פתיחת התערוכה בוושינגטון.
הותיר בת, ג'ורג'יה גירי (Georgia Geary).

== אוסף התצלומים ==

קדיש צבר בסך הכול כ-6,000 תצלומים, מרביתם מגטו קובנה, שאת רובם הגדול צילם בעצמו.{{הערה|שם=ז'יד|[[מריאן ז'יד]], 'הוא סיכן את חייו למען נצחיות', '''[[המשקיף]]''' 2180 (כ' בניסן תש"ו, 21 באפריל 1946), עמ' ד; מצוטט אצל: אוספו הפרטי של הירש קדושין: 18777, בתוך: [[מנדל פייקאז'|מ. פייקאז']] (עורך), בהשתתפות ב"צ אופיר, ו' ארד, '''השואה והגבורה באספקלריה של העיתונות העברית: ביבליוגרפיה''', כרך ג, ירושלים: (דפוס אחוה), תשכ"ז 1966, עמ' 1077 טור 2.}}

בשנת [[1982]] תרם לארכיון [[בית התפוצות]] חלק ניכר מהאוסף שלו, ובו כ-2,000 תשלילים שצילם בגטו קובנה בין השנים (1942–1944) וכ-1,000 תצלומים ממחנה העקורים בלנדסברג (1945–1946).{{הערה|[http://www.bh.org.il/he/מאגרים-ואוספים/תיעוד-חזותי/אוספי-תמונות/ אוסף קדושין] באתר בית התפוצות.}}

ב-[[4 במאי]] [[1986]] נפתחה בבית התפוצות תערוכת תצלומיו "גיטו קובנה – תמונות ממצלמה נסתרת: צילומי של צבי קדושין".{{הערה|
{{מעריב||גיטו קובנה – תמונות ממצלמה נסתרת: צילומי של צבי קדושין|19860504|30.4}}.}} בשנה שלאחר מכן נדדה התערוכה, והוצגה בין היתר ב[[מכון משואה]].

באפריל [[1987]] הוצגה תערוכה קטנה וקצרה מתצלומיו ב[[רוטונדה]] שבבניין המשרדים ע"ש ראסל {{אנ|Russell Senate Office Building}} ב[[הסנאט של ארצות הברית|סנאט של ארצות הברית]].{{הערה|ראו: Kara Swisher, [http://www.highbeam.com/doc/1P2-1319147.html The Evolution of Crafts], ''[[The Washington Post]]'', April 27, 1987, on HighBeam Research.}}
כעבור עשור היה אוסף תצלומיו נדבך מרכזי בתערוכה "Hidden History of the Kovno Ghetto" שהוצגה ב[[מוזיאון השואה האמריקני]] (שנפתח ב[[וושינגטון די. סי.|וושינגטון]] ב-[[1993]]) מ-[[21 בנובמבר]] [[1997]] ובמשך קרוב לשנתיים.{{הערה|[http://www.ushmm.org/museum/exhibit/online/kovno/main.htm Hidden History of the Kovno Ghetto], באתר מוזיאון השואה האמריקני.}}

פרט לגרמניה, ישראל וארצות הברית – בה הוצגו תצלומיו בין היתר ב[[ייווא|ייִוואָ]] (ספטמבר 2003),{{הערה|Masha Leon, [http://forward.com/articles/8189/how-a-buttonhole-camera-kept-kovno-s-past-alive How a Buttonhole Camera Kept Kovno’s Past Alive], ''[[The Jewish Daily Forward]]'', September 19, 2003.|כיוון=שמאל}} ב[[מוזיאון המורשת היהודית]] שב[[מנהטן]] (אפריל 2007),{{הערה|Kate Taylor, [http://www.nysun.com/arts/honoring-the-jewish-resistance/52418 Honoring The Jewish Resistance], ''[[The New York Sun]]'', April 13, 2007.|כיוון=שמאל}} ובמרכז לחיים יהודיים ב[[אוניברסיטת ייל]] (אפריל [[2011]]){{הערה|[http://artscalendar.yale.edu/day/2011-04-28?event=CAL-2c9cb3cd-2f324f59-012f-c0db48a3-00003fbabedework%40yale.edu_&tag_id=24 “Zvi Kadushin: Photography from Kovno to Landsberg, 1941-1946”] (Friday, April 8 – Wednesday, May 4, 2011), Joseph Slifka Center for Jewish Life at Yale, Yale Arts Calendar; Jack Linshi, [http://yaledailynews.com/blog/2011/04/19/photography-exhibit-a-reminder-of-jewish-struggles/ Photography exhibit a reminder of Jewish struggles], ''Yale Daily News'', April 19, 2011.|כיוון=שמאל}} – נדדה תערוכת תצלומיו בעולם והוצגה ב[[אוסטרליה]], [[אנגליה]], [[יפן]] ו[[מקסיקו]].{{הערה|Arturo Jimenez, [http://www.jornada.unam.mx/2007/02/28/index.php?section=cultura&article=a06n1cul Muestran en México cuatro historias que convergen en el gueto lituano de Kovno], ''[[La Jornada]]'', 28 de febrero de 2007.|כיוון=שמאל}}

התצלומים המקוריים מהאוסף של קדיש מצויים ב[[ארכיון|ארכיונים]] ברחבי העולם, מרביתם בארכיון [[בית התפוצות]] וב[[מרכז שמעון ויזנטל]] ב[[לוס אנג'לס]] ומקצתם ב[[מוזיאון השואה האמריקני]] בוושינגטון וב[[יד ושם]].{{הערה|נינה שפרינגר-אהרוני, [http://www.yadvashem.org/yv/he/research/ghettos_encyclopedia/shpringer.pdf תצלומי גטאות מתקופת השואה כתיעוד היסטורי], עמ' 16, באתר [[האנציקלופדיה של הגטאות]], יד ושם.}}

==לקריאה נוספת==
*הירש קאדושין (קדיש), בתוך: [[שמואל ניגר|ש. ניגער]] (געזאמלט און רעדאקטירט), '''קידוש השם: א זאמלונג געקליבענע ... באריכטן, בריוו, כראניקעס, צוואות [ועוד] ...''', ניו יורק: [[ציקא]], תש"ז 1948, עמ' 413–414.
<div class="mw-content-ltr">
*Catherine Gong, ''George's Kaddish for Kovno and the Six Million''; edited by Michael Berenbaum, Bloomington, Ind.: Xlibris, 2009.{{הערה|[http://catherinegong.com/georges-kaddish-for-kovno-and-the-six-million על הספר] באתר של קת'רין גונג {{אנגלית}}.}}
*Guy Miron (editor in chief), Shlomit Shulhani (co-editor), '' The Yad Vashem Encyclopedia of the Ghettos During the Holocaust'', Jerusalem: Yad Vashem, 2009, p. lxxiv.
</div>
ראיון מוסרט עם קדיש בתוך:
<div class="mw-content-ltr">
*Herbert Krosney (produced and directed), ''Kovno Ghetto: A Buried History'', New York: History Channel, 1997. (VHS video)
</div>

===קטלוגים===
<div class="mw-content-ltr">
*''Days of remembrance, 1987: "Family Life in the Kovno Ghetto": An exhibition of photographs by George Kadish, Russell Senate Office Building, Rotunda, April 27-May 1, 1987''; exhibit design and exhibit notes by Eli Pfefferkorn and Kay Leslie Ackman, [Washington, D.C.?]: U.S. Holocaust Memorial Council, 1987.
*Dennis B. Klein (gen. ed.), United States Holocaust Memorial Museum, ''Hidden history of the Kovno Ghetto'', Boston: Bulfinch Press, 1997. (Published on the occasion of the exhibition "Hidden history of the Kovno Ghetto", held at the United States Holocaust Memorial Museum, Washington, D.C., November 21, 1997—October 3, 1999)
</div>

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%203494.pdf קדושין צבי] באתר [[יד ושם]]
* [http://digitalassets.ushmm.org/photoarchives/result.aspx?search=GEORGE%20(ZVI%20KADUSHIN) תצלומיו של ג'ורג' קדיש] באתר [[מוזיאון השואה האמריקני]] (146 תצלומים)
* [http://collections1.yadvashem.org/notebook_ext.asp?item=158677 הכתובת "אידן – נקמה!" כתובה בדם על הקיר]: הכתובת שכתב יהודי שנרצח בפוגרום בסלובודקה בקיץ 1941 – תצלומו של קדיש, בארכיון [[יד ושם]]
* [http://collections1.yadvashem.org/notebook_ext.asp?item=9532 דיוקנו של צבי קדושין בקובנו], בארכיון [[יד ושם]]
* [http://www.infocenters.co.il/gfh/notebook_ext.asp?book=103085&lang=heb&site=gfh חברי "הוועדה ההיסטורית המרכזית" שליד ועד שארית הפלטה באזור האמריקני בגרמניה, מבקרים בתערוכת תצלומים מן הגטאות], מינכן, 29 בינואר 1946: תצלום בארכיון [[בית לוחמי הגטאות]]
* [http://web.beitberl.ac.il/~amit.natani/geto%20kovna.ppt תמונות צבי קידושין מקובנה]: מצגת, בדף של עמית נתני, אתר [[המכללה האקדמית בית ברל]]
* רמי נוידרפר, [https://www.haaretz.co.il/blogs/beithatfutsot/BLOG-1.6390060 עקידה וארץ מובטחת: צילומי הסתר המדהימים מגטו קובנה], בלוג [[מוזיאון העם היהודי - בית התפוצות]], באתר [[הארץ]], 19 באוגוסט 2018 (ו [https://www.anumuseum.org.il/he/בלוג-בית-התפוצות/עקידה-וארץ-מובטחת-צילומי-הסתר-המדהימי באתר בית התפוצות], 20 באוגוסט 2018)
<div class="mw-content-ltr">
* Rafael Lorente, [http://news.google.com/newspapers?nid=1290&dat=19930506&id=fdUxAAAAIBAJ&sjid=u40DAAAAIBAJ&pg=2372,3735720 Miami Beach official in Holocause book picture], ''[[:en:Boca Raton News|The News]]'', May 6, 1993, p. 1B, on [[Google News]]
* Marc Fisher, [https://web.archive.org/web/20160306221357/https://www.highbeam.com/doc/1P2-757401.html From the Kovno Ghetto, a Trail of Tears; `Hidden History' Shows How Jews Documented Their Own Demise], ''[[The Washington Post]]'', November 28, 1997, on HighBeam Research
* Jill Young Miller, [http://articles.sun-sentinel.com/1997-12-06/news/9712060163_1_kovno-ghetto-jews-nazis This Holocaust Survivor Fought Back Using His Camera As A Weapon Against The Nazis] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20160303191139/http://articles.sun-sentinel.com/1997-12-06/news/9712060163_1_kovno-ghetto-jews-nazis |date=2016-03-03 }}, ''[[:en:Sun-Sentinel|Sun-Sentinel]]'', December 6, 1997 (גרסאות נוספות: [http://news.google.com/newspapers?nid=1454&dat=19971211&id=4W9aAAAAIBAJ&sjid=VBUEAAAAIBAJ&pg=6929,4574339 Holocaust Survivor Got His Revenge With His All-seeing Camera], ''Wilmington Morning Star'', December 11, 1997, p. 7A, on [[Google News]]; [http://newspaperarchive.com/santa-fe-new-mexican/1997-12-14/page-65 Camera was Holocaust survivor's revenge], ''Santa Fe New Mexican'', December 14, 1997, p. G-2, on Newspaper Archive)
* Irvin Molotsky, [http://www.nytimes.com/1998/01/25/travel/travel-advisory-genocide-recorded-by-victims.html TRAVEL ADVISORY; Genocide, Recorded by Victims], ''[[הניו יורק טיימס]]'', January 25, 1998
* Katharine Q. Seelye, [http://www.nytimes.com/1998/09/08/arts/a-doomed-ghetto-lives-in-a-time-capsule-of-art-and-desperation.html A Doomed Ghetto Lives In a Time Capsule Of Art and Desperation], ''[[הניו יורק טיימס]]'', September 8, 1998
</div>

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:קדיש, ג'ורג'}}
[[קטגוריה:יהודים ליטאים]]
[[קטגוריה:צלמים יהודים אמריקאים]]
[[קטגוריה:יהודים בשואה: ליטא]]
[[קטגוריה:אסירים בגטו קובנה]]
[[קטגוריה:צלמים יהודים רוסים]]
[[קטגוריה:ניצולי השואה]]
[[קטגוריה:יהודים שהיגרו מברית המועצות לארצות הברית]]
[[קטגוריה:גטו קובנה]]
[[קטגוריה:צילום בשואה]]
[[קטגוריה:אמריקאים שנולדו ב-1910]]
[[קטגוריה:אמריקאים שנפטרו ב-1997]]
{{ללא בוט|275}}