הצגת המקור של הדף "ג'ורג' סמית' (אשורולוג)"

{{מדען}}
'''ג'ורג' סמית'''' (ב[[אנגלית]]: '''George Smith''';{{כ}} [[26 במרץ]] [[1840]] – [[19 באוגוסט]] [[1876]]) היה [[אשורולוג]] [[בריטים|בריטי]] חלוצי, הראשון שפיענח [[מיתוסים של מבול|סיפור מבול]] [[מיתוסים של מבול#במיתולוגיה המסופוטמית|מסופוטמי]] קדום – סיפור [[אותנפישתים]] מתוך ה[[אפוס]] [[עלילות גילגמש]].

== ביוגרפיה ==
סמית' נולד בשנת 1840 ב[[צ'לסי (לונדון)|שכונת צ'לסי בלונדון]], בחלקה המערבי שבאותו זמן היה [[שכונת עוני]]. כבן למעמד הפועלים באנגליה ה[[התקופה הוויקטוריאנית|וויקטוריאנית]], לא הייתה לו אפשרות לרכוש השכלה [[בית ספר תיכון|תיכונית]]. כבר בגיל 14 החל לעבוד, כשוליה ב[[דפוס|בית דפוס]] [[לונדון|לונדוני]] להדפסת [[שטר כסף|שטרות כסף]]. בעבודה זו למד סמית' לחרוט פרטים זעירים על גלופות של שטרות, ואף הצטיין בכך במיוחד. מקובל לשער שכישורים אלו סייעו לו לימים בפיענוח סימני [[כתב יתדות]] זעירים, ובזיהוי שברי לוחות חרס המתאימים זה לזה{{הערה|שם=פינקל9|Finkel, Irving. '''The Ark Before Noah: decoding the story of the flood'''. Hachette UK, 2014. 21–pp.9}}.

עוד בצעירותו הוקסם מן התרבות וההיסטוריה העתיקים של [[מסופוטמיה]], ובזמנו החופשי קרא כל שהצליח למצוא על הנושא. בעת שעבד בבית הדפוס, היה מבלה את זמן הפסקת הצהרים שלו ב[[המוזיאון הבריטי|מוזיאון הבריטי]] הסמוך, בעיון בפרסומים על לוחות כתב יתדות שהתגלו ב[[מוסול]] על-ידי ארכאולוגים כ[[אוסטן הנרי לייארד]], [[הנרי רולינסון]] ו[[הורמוזד רסאם]], בשנים 1840–1855. סמואל בירץ' {{אנ|Samuel Birch}}, [[אגיפטולוג]] ומנהל המחלקה לעתיקות במוזיאון הבריטי, הבחין בכשרונותיו של סמית' הצעיר בלימוד [[אכדית]] וכתב היתדות, והביא אותם לידיעתו של האשורולוג בעל-השם סר הנרי רולינסון. בהיותו בן 21 החל סמית' לעבוד בערבים במחסני המוזיאון, במיון, ניקוי ושיחזור שברי חרס מלוחות כתב עתיקים.

בשנת 1863 נשא לאשה את מארי קליפטון (1835–1883). נולדו להם שישה ילדים.

בשנת 1866 גילה סמית' את התגלית המשמעותית הראשונה שלו בלוחות הכתב במוזיאון הבריטי: התאריך בו שילם [[יהוא]] מלך [[ממלכת ישראל|ישראל]] מס ל[[שלמנאסר השלישי]] מלך [[אשור]]. רולינסון הציע לחבר הנאמנים של המוזיאון כי סמית' יצטרף אליו כמחבר הכרך השלישי והרביעי של "כתובות כתב יתדות במערב אסיה"{{הערה|'''The Cuneiform Inscriptions of Western Asia''' published in London, Volume III in 1871 and [https://www.jstor.org/stable/527307?seq=1#metadata_info_tab_contents Volume IV] in 1875.}}. בשנת 1867 איתר סמית' בין חרסי המוזיאון כתובת אשורית המתארת [[ליקוי חמה]] מלא בחודש [[סיוון]], והציע לזהותה עם [[ליקוי החמה האשורי]]. זיהוי זה הוא מן הראיות המכריעות המוודאות את ה[[כרונולוגיה של המזרח הקרוב העתיק]] בתקופה האשורית. בהמלצת רולינסון, לייארד ואחרים מונה סמית' בשנת 1870 לעוזר ראשי במחלקה לאשורולוגיה של המוזיאון.

סמית' חקר גם את שברי לוחות הכתב שהגיעו למוזיאון מן החפירות בשנת 1853 של הורמוזד רסאם ב[[ספריית אשורבניפל]], באתר הארכאולוגי של [[נינוה]]. את חלקם הוא מיין, לפי מעט התוכן שהצליח לפענח בהם, לקטגוריה שאותה כינה "לוחות [[מיתולוגיה|מיתולוגיים]]". בשנת 1872 הוא הצליח להתאים כמה משברים אלו זה לזה, אבל הפיענוח שלהם התעכב משום שהם נזקקו לניקוי, והמומחה לכך, רוברט רדי, נעדר לכמה שבועות. לפי תיאורו של עובד אחר, וואליס באדג', מאוחר יותר יורשו של סמית' בתפקיד:
[[קובץ:Epic of Gilgamesh, plaster cast of tablet XI, The Flood Tale, Neo-Assyrian period, c. 9th-7th century BC - Harvard Semitic Museum - Cambridge, MA - DSC06162.jpg|ממוזער|250x250px|לוח 11 ב[[עלילות גילגמש]] המכיל את סיפור המבול של אותנפישתים שפיענח ג'ורג' סמית, ב[[המוזיאון הבריטי|מוזיאון הבריטי]].]]
{{ציטוט|תוכן=סמית' היה בטבעו אדם רגיש ועצבני מאוד, והעדרו של רדי גרם לו רוגז ללא גבולות. הוא סבר שהלוח חייב להכיל חלק חשוב ביותר מן המיתוס; חוסר סבלנותו לוודא את התאוריה שלו גרמה לו למצב בלתי-יאומן של התרגשות, שהלכה וגברה ככל שעברו הימים. לבסוף שב רדי, והלוחות הועברו אליו לניקוי. הוא אמר שיעשה כמיטב יכולתו, אך לא היה אופטימי לגבי התוצאות. ימים אחדים לאחר מכן הוא הצליח לנקות את הלוח למצב בו הוא נמצא כיום, והחזיר אותו לסמית, שעבד אז עם רולינסון... סמית נטל את הלוח והחל לקרוא לאורך השורות שרדי ניקה; וכאשר ראה שהם הכילו את החלק מן המיתוס שאותו קיווה למצוא, הוא אמר "אני הראשון שקורא זאת לאחר יותר מאלפיים שנה של אובדן".
הוא הציב את הלוח על השולחן, קפץ ורץ מסביב לחדר בהתרגשות כה רבה עד כי, לתדהמת הנוכחים, החל לפשוט את בגדיו!|מירכאות=כן|מקור=Finkel, Irving. '''The Ark Before Noah: decoding the story of the flood'''. Hachette UK, 2014. 21–pp.9}}

הסיפור שקרא סמית' בלוח היה סיפור [[אותנפישתים]], המקבילה הקדומה הראשונה שזוהתה בעתיקות מסופוטמיה לסיפור [[המבול]] המקראי. יותר מאוחר הוברר שהלוח היה ה-11 במספר מתוך [[אפוס]] שלם: [[עלילות גילגמש]]. הפיענוח הזניק את שמו של סמית' מאלמוניות לפרסום עולמי{{הערה|שם=פינקל9}}. הוא הקריא את הפיענוח שלו בעצמו, בהרצאה שנשא ב-3 בדצמבר לפני החברה לארכאולוגיה מקראית בבריטניה {{אנג|Society of Biblical Archaeology}}, במעמד ראש הממשלה של בריטניה דאז, [[ויליאם גלאדסטון]], ו[[הארכיבישוף מקנטרברי]]. בינואר שלאחר מכן ארגן עורך ה[[דיילי טלגרף]] אדווין ארנולד מימון לצירופו של סמית' למשלחת [[חפירה ארכאולוגית|חפירה]] לאתר של נינוה, בכדי לאתר שברי חרס נוספים מתוך הסיפור.

בנובמבר 1873 הצטרף למשלחת נוספת לנינוה, הפעם במימון המוזיאון הבריטי עצמו, בה התגלו לוחות כתב עם סיפורי בריאה מסופטמיים, בדיעבד מתוך ה[[אנומה אליש]]. הפיענוח הראשון שלו לסיפורים אלו התפרסם לראשונה בשנת 1875, ושוב לאחר מותו, בשנת 1880.

במרץ 1876 צורף על-ידי חבר הנאמנים של המוזיאון הבריטי למשלחת שלישית לאתר של נינוה. בעת ששהה בכפר סמוך ל[[חלב (עיר)|חלב]] ב[[סוריה]], חלה ב[[דיזנטריה]]. הוא מת בחלב ב-19 באוגוסט, בגיל 36. אלמנתו וילדיו קיבלו סכום של 150 [[לירה שטרלינג|לירות שטרלינג]] מן [[ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת|המלכה ויקטוריה]].

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{בריטניקה}}
* {{סופר פרויקט גוטנברג}}
* "[https://www.smithsonianmag.com/history/epic-hero-153362976/ גיבור אפי: איך גאון אוטודידקט בריטי גילה מחדש את הסאגה המסופוטמית של גילגמש אחרי 2,500 שנה]", דייוויד דאמרש, Smithsonian Magazine. {{אנגלית}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:אשורולוגים]]
[[קטגוריה:ארכאולוגים בריטים]]
[[קטגוריה:אוטודידקטים בריטים]]
[[קטגוריה:בריטים שנולדו ב-1840]]
[[קטגוריה:בריטים שנפטרו ב-1876]]