הצגת המקור של הדף "ג'ורג' ויליאם רנדל"

{{מנהיג
|תמונה= Rendel Singapore.jpg
|כיתוב= סר ג'ורג' ויליאם רנדל (השני מימין) בראש הוועדה לרפורמה חוקתית בסינגפור, 1953
|תפקיד1={{תפקידים מוויקינתונים}}
}}
סר '''ג'ורג' ויליאם רנדל''' (ב[[אנגלית]]: '''George William Rendel''';{{כ}} [[1889]] – [[6 במאי]] [[1979]]) היה [[דיפלומט]] [[בריטי]] עם שורשים [[אנגלים|אנגלי]]ים ו[[איטלקי]]ים.
רנדל מילא תפקידים דיפלומטיים חשובים ב[[בלקן]] וב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]]. בין השאר, כראש דסק המזרח ב[[משרד החוץ, חבר העמים והפיתוח|משרד החוץ]] בשנים 1930–1938 הטביע חותם כאחד המעצבים של המדיניות הבריטית ב[[ארץ ישראל]]. אחרי [[מלחמת העולם השנייה]] היה פעיל כנציג בריטניה בפורומים שונים של [[האיחוד האירופי]] ושל ה[[או"ם]].
עמד בראש הוועדה שהמליצה על הענקת חוקה חדשה ואוטונומיה ל[[סינגפור]].

==רקע משפחתי ופרטים ביוגרפיים==
ג'ורג' ויליאם רנדל נולד כאחד מארבעת ילדיו (שלושה בנים ובת) של [[מהנדס]] ה[[ספינה|ספינות]] ג'ורג וייטוויק רנדל (1833–1902), מנישואיו השניים לאשה איטלקייה מ[[רומא]] בשם ליצ'יניה פינלי (1846/1847 -1934). לאב, שהתאלמן מאשתו הראשונה, הרייט, היו עוד חמישה ילדים מנישואיו הראשונים.
משפחת רנדל הייתה [[נצרות קתולית|קתולית]] ומקורה באזור [[דבון (מחוז)|דבון]] ב[[אנגליה]] אך רבים מבניה התיישבו ב[[ויילס|וויילס]], ב[[אירלנד]] וב[[אמריקה]]
{{הערה|[http://www.houseofnames.com/rendel-family-crest תולדות משפחת רנדל]}}.
ג'ורג' ויליאם התייתם בגיל 13 מאביו שנפטר אחרי נכות ממשוכת בשנת 1902 בגיל 69. הוא למד בדאונסייד סקול, מוסד חינוך של ה[[נזיר]]ים ה[[בנדיקטינים]], ובקווינס קולג' ב[[אוניברסיטת אוקספורד|אוקספורד]] וסיים תואר בהיסטוריה מודרנית ב-1911{{הערה|[http://www.archiveswales.org.uk/anw/get_collection.php?inst_id=1&coll_id=401&expand ארכיון של משפחת רנדל בספריה הלאומית של ויילס]}}.

==פעילותו בבלקן ובמזרח התיכון==
===התחלת עבודתו הדיפלומטית. פעילותו בבלקן===
[[קובץ:Asia Minor massacres.jpg|שמאל|ממוזער|150px|תושבים יוונים בורחים מסמירנה - [[איזמיר]], 1922]]
רנדל התחיל את הפעילותו בשרות הדיפלומטי הבריטי בשנת 1913. שירת בהתחלה ב[[ברלין]], אחר כך באתונה, ב[[רומא]], [[ליסבון]] וב[[מדריד]] (1917) בימי [[מלחמת העולם הראשונה]].
.
רנדל כיהן כמזכיר ב[[צירות]] הבריטית ב[[אתונה]] שמו נודע במיוחד הודות לתזכיר ששלח למשרד החוץ הבריטי ב-[[20 במרץ]] [[1922]], שבו דיווח על טבח שביצעו ה[[טורקים]] באוכלוסייה ה[[יוונים|יוונית]] ב[[אנטוליה]] אחרי חתימת הסכם הפסקת האש בעקבות המלחמה בין טורקיה ובין יוון. הוא ציטט, בין השאר, מקורות שדיברו על גירושם מאנטוליה, בין השנים 1914–1922, של כ־500,000 יוונים, מהם רובם "לא שרדו"{{הערה|[https://archive.today/20121209190907/http://webcache.googleusercontent.com/search?q=cache:f8WDxOlWm-gJ:www.greek-genocide.org/docs/adp/rendel_20_march_1922.pdf+george+william+rendell+who+s+who&hl=iw&gl=uk תקציר רנדל קטע ראשון]}}.

===ראש הדסק המזרחי במשרד החוץ===
====שאלת ארץ ישראל====
[[קובץ:Ibn Saud.jpg |שמאל|ממוזער|150px|עבד אל-עזיז אבן סעוד]]
בין השנים [[1938]]-[[1930]] מילא רנדל את תפקיד ראש הדסק המזרחי במשרד החוץ הבריטי. מתוקף תפקידו שיחק רנדל תפקיד מוביל בעיצוב המדיניות ביחסים עם הערבים ועם היישוב העברי בארץ ישראל, כשבזמנו השפעת משרד החוץ גברה במישור הזה על זו של [[משרד המושבות]].
הוא סבר שהמדיניות הבריטית צריכה להשתחרר מעוינותם הגוברת של הלאומנים הערבים, שמקורה בתסכול מהתפקיד ששיחקה בריטניה בהקמת ישות מדינית יהודית בארץ ישראל{{הערה|[http://www.ashgate.com/pdf/SamplePages/Britain_Palestine_and_Empire_The_Mandate_Years_Intro.pdf מילר - בריטניה, ארץ ישראל והאימפריה:שנות המנדט מבוא -ציטוט מאלי כדורי עמ' 7, הערת שוליים 14]}}.
בעקבות הבעיות פוליטיות שהתעוררו עם פריצת [[המרד הערבי]] ב[[ארץ ישראל]] בשנת [[1936]] ובקשר לסוגיות נוספות במדיניות הבריטית במזרח התיכון, הוזמן רנדל על ידי המלך [[עבד אל-עזיז אבן סעוד|אבן סעוד]] ובחודשים פברואר-מרץ וביוני-יולי [[1937]] ערך ביקורים באזור [[חצי האי ערב]] ו[[המפרץ הפרסי]]. הוא ביקר ב[[בושהר]] שבאיראן{{הערה|שבה נמצאה נציגות בריטניה באזור המפרץ הפרסי, שהייתה כפופה למינהל הבריטי ב[[הודו]]}}, ב[[עיראק]], ב[[כווית]], ב[[בחריין]] וב[[ערב הסעודית]]. התקבל בהזדמנות זו יחד עם אשתו על ידי [[מלך סעודיה]]. הוא ניהל התכתבות עם המלך ועם אישים שבחצר המלך כמו יוסוף יאסין וחפיז והבה{{הערה|[http://www.madawialrasheed.org/index.php/site/more/133 קטע מאת מדאווי אל-ראשיד על "ערב הסעודית ומלחמת פלסתין מעבר להיסטוריה הרשמית", בבלוג של ההיסטוריון מדאווי אל-ראשיד]}}. בשיחות עם אבן סעוד ביקש לבדוק את איתנות היחסים בין המלך ובין בריטניה. אשתו של רנדל, ג'רלדין (1884 – 1965), הייתה לאשה ה[[נצרות|נוצרייה]] הראשונה שזכתה להתקבל בארמון מלך ערב הסעודית ב[[ריאד]].

ב-[[1937]], במסגרת מגעיו בנוגע לשאלת ארץ ישראל, העלה רנדל בפני פקיד בכיר אמריקאי טרוניה בנוגע ללחצים שמפעילים יהודי ארצות הברית בעניין חלוקת ארץ ישראל והדגיש שמבחינת בריטניה חשובות גם עמדותיהם של צדדים אחרים, למשל, "רגשותיהם של יהודי [[ורשה]]" או של ה[[מוסלמים]] והערבים השכנים{{הערה|[http://images.library.wisc.edu/FRUS/EFacs/1937v02/reference/frus.frus1937v02.i0031.pdf תעודות דיפלומטיות אמריקאיות בנוגע לשאלת ארץ ישראל Foreign Relations US- 1937 - ספריית אוניברסיטת ויסקונסין עמ' 886]}}.
באותה שיחה הסביר רנדל שהערבים אינם "פראי אדם" כמו ה[[אינדיאנים]] באמריקה אלא "עם בעל תרבות וציוויליזציה שאי אפשר להתייחס אליהם כאל כפראי אדם"{{הערה|[http://images.library.wisc.edu/FRUS/EFacs/1937v02/reference/frus.frus1937v02.i0031.pdf תעודות דיפלומטיות אמריקאיות בנוגע לשאלת ארץ ישראל Foreign Relations US- 1937 - ספריית אוניברסיטת ויסקונסין עמ' 885]}}.

במכתב אל דיפלומט אמריקאי ב-1 ביוני 1937 הוא העלה אפשרות לערוך שינויים ב[[מנדט]] הבריטי בארץ ישראל.
כשהתבקש לנסח את הערותיו לגבי התוכנית של [[ועדת פיל]] לחלוקת ארץ ישראל היו לרנדל "ביקורות רציניות" לגבי דו"ח הוועדה (מ-[[22 ביוני]] [[1937]]) שהציע את חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות - ערבית ויהודית. חסרונות הדו"ח נגעו לדבריו בנקודות הבאות: המדינה הערבית המוצעת תהיה "חסרת מוצא לים", היהודים יזכו במיטב האדמות, יתעוררו קשיים ביצירת הפרוזדורים, הבריטים יצטרכו לעסוק בשיטור במספר ערים בצפון הארץ, וקשיים סביב סוגיית הכללת המדינה הערבית באמירות [[עבר הירדן]]{{הערה|[Palestine Report, Preliminary departmental comments on the recommendations of the Royal Commission, 23 June1937, pp.4-6 (PRO FO 371/20807 E 3427 6029. ציטוט מספרו של חיים סימונס "סקירה היסטורית של ההצעות לטרנספר הערבים מארץ ישראל 1947-1895,(באנגלית) קריית ארבע, 2004, עמ' 198 הערות 4,5}}. בהמשך כששר המושבות אורמסבי-גור המליץ לממשלה הבריטית לאשר את דו"ח פיל, ציין רנדל כי עקרון החלוקה הוא אמנם צודק וצריך להתקבל, אך התנגד לקבלת [[תוכנית החלוקה]] כפי שהיא והמליץ לבצע בה שינויים.{{הערה|[3 / Palestine Report, Memorandum from Foreign Office (Rendel Minutes), 28 June 1937, p.2
(un- numbered), (PRO FO371/20807 E 3531 5268).4 / Ibid., pp.4-7 (un-numbered ציטוט לפי ספרו של חיים סימונס - A historical survey of proposals to transfer Arabs from Palestine, Kiryat Arba 2004 עמ' 199 הערות 4,3}}. בנוגע לצורך להגביל את עליית היהודים לארץ ישראל, לפי מקורות מסוימים סבר רנדל ב-1937 כי יש חשש שהמהגרים היהודים מגרמניה יהפכו את המקום ל"מושבה רוחנית" של גרמניה{{הערה|,Michael R. Marrus, Robert O.Paxton ''Vichy France and the Jews [[Stanford University Press]] 1995'' עמ' 62 הערת שוליים}}.
בניגוד להמלצה החד-משמעית של ועדת פיל להגדיל בשביל יהודי [[גרמניה הנאצית]], שנמצאו בסכנה, את המכסה להגירה לארץ ישראל, כתב רנדל בתזכיר שהגיש לשר החוץ [[אנתוני אידן|אידן]] שיש להגביל את ההגירה היהודית :"עלינו להרגיע את הערבים שלא יהיו שוב בסכנה להיהפך למיעוט בארצם הם או להימצא במצב שהאדמות הפוריות היחידות שברשותם תילקחנה מהם ותימסרנה בבעלות מלאה למהגרים זרים"{{הערה|[https://docs.google.com/viewer?a=v&q=cache:KVvvfRT0Zi4J:www.rothschildfostertrust.com/materials/lecture_gilbert.pdf+George+Rendel+Jews+of+Warsaw&hl=iw&gl=uk&pid=bl&srcid=ADGEEShmiZB7fpKPnHquVog-OGfvfnvFmgmtMFY8VOioJm6h-istobBBMLDL49v9VjmoZhJD8QPnwSt7YApFobYZmZTAcyq6eufRkhEkBcS_DGu8deP7fYOaODdGrAnRUlx7MXomWq4I&sig=AHIEtbR2T_CdbW1v-AjUKpleaxyDWY6lxw מרטין גילברט - המדיניות הבריטית כלפי הפליטים היהודים 1946-1933]}}.
בשנת [[1938]] העביר רנדל את תפקיד ראש דסק המזרח במשרד החוץ הבריטי לידי ס.וו. בקסטר.
גם אחרי [[השואה]] כשהועלו בפניו דיווחים על [[פוגרום קיילצה]] מ [[4 ביולי]] [[1946]] ורדיפות נוספות נגד שארית הפליטה ב[[פולין]], הביע רנדל בהתאם למדיניות הרשמית הבריטית התנגדות לעליית יהודים אלה לארץ ישראל וסבר שהפתרון הוא על ידי שפור מצב היהודים במקום שבהם נמצאים{{הערה|Arieh Kochavi Post-Holocaust politics:Britain, United States and the Jewish refugees 1948-1945 University of North Carolina Press, 2001 עמ' 177}}.

בערוב ימיו בשיחה עם ההיסטוריון [[מרטין גילברט]] הביע ג'ורג' רנדל צער על שלא עשה יותר כדי למנוע את הקמתה של [[מדינת ישראל]]{{הערה|[[תום שגב]] [http://www.haaretz.com/weekend/week-s-end/regrets-i-have-a-few-1.366937 בעיתון "הארץ", 10 ביוני 2011]}}.

====שאלת ה"אשורים" ב[[עיראק]]====
בשנות ה-30 פנה לורד [[רוברט סיסל]] לג'ורג' רנדל בנוגע לקריאות לעזרה של ה[[נוצרים]] ה[[אשורים]] שסבלו ממעשי טבח מצד השכנים ה[[מוסלמים]]. רנדל הגיב באומרו שההבטחות שאולי ניתנו ל"אשורים" בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] הותנו בניצחון מעצמות "[[ההסכמה]]" על טורקיה והיו ל"מיתוס ישן נושן". הן נותרו בעלות משמעות "היסטורית" בלבד, מפני שבסופו של דבר כוחות "ההסכמה" לא הצליחו לכפות את תנאיהם על טורקיה באזור המדובר{{הערה|[https://docs.google.com/viewer?a=v&q=cache:Xk4YvTaxlskJ:eprints.uwe.ac.uk/11912/1/REF_output_MES_article.doc+George+Rendel+Indians&hl=iw&gl=uk&pid=bl&srcid=ADGEESiJNgmeMdz4-Vj2Ur6AsdnidsfZzsDIDrFe8ejm7KXuX5rxtN0cY9am3HAjZZqvQebfLMRTCkzFiDD4Pq1Wc-INqyZxn-X_XIbkxAzwXat4mjNBHxfXh29dVIZUDbCn3kp4IULc&sig=AHIEtbSOFmWCPgdJK-Vx9NiwyAaPRoG1zg Fisher, J. (2008) Man on the spot: Captain George Gracey and British policy towards the Assyrians, 1917-45. Middle Eastern Studies, 44 (2). pp. 215-235. {{ISSN|00263206}} עמ' 14–15, עמ' 42]}}.
רנדל סבר שאין האשורים יכולים להישאר כישות הומוגנית, "מדינה בתוך מדינה" בעיראק המאוחדת המתגבשת{{הערה|Fisher, J. (2008) Man on the spot: Captain George Gracey and British policy towards the Assyrians, 1917-45. Middle Eastern Studies, 44 (2). pp. 215-235. {{ISSN|00263206}} עמ' 21}}. באותה תקופה הועלו הצעות להעבירם לארצות קרובות כמו [[סוריה]] או [[קפריסין]], או רחוקות כמו [[ברזיל]], [[בורנאו]] או "[[סודאן הצרפתית]]" ([[מאלי]] של היום).

===בחזרה לבלקן. הפיצוץ באיסטנבול===
[[קובץ:Perapalas old.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המלון "פרה פאלאס" באיסטנבול בשנת 1900]]
בימי מלחמת העולם השנייה כיהן רנדל כשגריר ב[[בולגריה]] עד לניתוק היחסים באביב [[1941]].
בעת כהונתו בסופיה בתקופה רגישה ביותר, הביע רנדל מורת רוח על הפעילות האינטנסיבית מדי לטעמו של השירותים החשאים הבריטים שניסו להכין את השטח למצב שלאחר הכרזת המלחמה. בפברואר 1941 הוברח, בידיעתו של רנדל, מבולגריה לטורקיה, במשאית שנשאה את ארכיון הצירות הבריטית בסופיה, אחד מהמתנגדים למשטר הפרו-נאצי, ד"ר [[גאורגי מיחוב דימיטרוב]], ששיתף פעולה עם שרותי הביון הבריטים{{הערה|[http://www.anamnesis.info/broi3/Marieta_Stankova.pdf פוליטיקאים או פרטיזנים? תסכולי המבצעים המיוחדים הבריטים בבולגריה 1940–1944 ב"אנמנזיס" כרך א, 2006 מס.3]}}.

בסיום משימתו נסע גם ג'ורג' רנדל לאיסטנבול ברכבת עם פמליה של 50 אנשי הצירות. בהגיעו ליעד ב-[[11 במרץ]] [[1941]] [[פצצה]] שהוסתרה במטעניו התפוצצה בלובי של ה[[בית מלון|מלון]] "פרה פאלאס"
{{הערה|[http://www.time.com/time/magazine/article/0,9171,884300,00.html#paid-wall כתבה במגזין "טיים" ב-24 במרץ 1941]}}{{הערה|"Evening Leader" 12 במרץ 1941, עמ' 1}} והרגה 6 אנשים בעוד 30 נפצעו. במלון פרצה דליקה. בתו של רנדל, אן, אז בת 21, נדחפה על ידי ההדף אך לא נפצעה. עם ההרוגים נמנו 4 אזרחים טורקים, ביניהם שני סבלים של המלון, ושתי פקידות בריטיות: מזכירתו של רנדל, גרטרוד אליס, שהובלה במצב אנוש, בטעות לבית החולים הגרמני באיסטנבול, שם נפטרה ו[[סטנוגרפיה|סטנוגרפית]] בשם תרז ארמסטרונג{{הערה|[http://warmemscot.s4.bizhat.com/viewtopic.php?t=44 פרויקט אנדרטות המלחמה הסקוטי]}}. רנדל עצמו יצא ללא פגע מפני שעם הגעתו עלה מיד לחדרו להציץ במסמכים ונמצא רחוק ממקום הפיצוץ. התברר שהפצצה נמצאה במזוודה של הפרסונל הבריטי. יש סברו כי היה מדובר בניסיונות הביון הגרמני להתנקש בחייו של רנדל{{הערה|ראו עיתון "טולדו בלייד", 1979}}. כשנשאל, רנדל עצמו טען שהיפותזה של פיגוע גרמני או בולגרי "דמיונית מדי כדי להיות אפשרית". מקורות מגרמניה הנאצית טענו שמדובר בפצצות שהחזיקו הבריטים עצמם לצורך ביצוע מעשי חבלה (למשל נגד [[גשר]]ים) בבולגריה. מזוודה חשודה שנייה של הצירות הבריטית שנמצאה במלון אחר פונתה בחפזון לרחוב על ידי אחד העובדים הבריטים שנזכר בה והיא פורקה על ידי חבלנים טורקים{{הערה|שם}}.

השלטונות הטורקיים פתחו בהליכים משפטיים ארוכי שנים נגד הפרסונל הדיפלומטי הבריטי. רנדל עצמו נעצר מיד אחרי הפיצוץ לחקירה ושוחרר אחרי זמן קצר. משרד החוץ הבריטי המליץ לדיפלומטים שנתבעו לא לבקר יותר בטורקיה{{הערה|[http://pixel-renoster.blogspot.com/2010/10/pera-palace-hotel-bomb-explosion-11.html בלוג של דיפלומט בריטי]}}. ב-[[30 ביולי]] [[1941]] התמנה רנדל לציר, וב-[[13 במאי]] [[1942]] ל[[שגריר]] ליד ממשלת [[יוגוסלביה]] שיצאה ל[[גלות]] לונדון. מילא את תפקיד זה עד שנת 1943. אז זכה לתואר אצולה מדי מלך [[ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת|ג'ורג' השישי]].

==אחרי מלחמת העולם השנייה==

אחרי המלחמה כיהן סר ג'ורג' ויליאם רנדל בשנת 1947 כנציג של בריטניה בוועדת ההסכם עם אוסטריה ואחר כך כשגריר ב[[בריסל]] וב[[לוקסמבורג]] בין השנים 1947–1950 וב-17 במרץ 1948 חתם שם כנציג של בריטניה על הסכם לשיתוף פעולה כלכלי, חברתי, תרבותי ולהגנה עצמית קולקטיבית עם בלגיה, [[צרפת]], לוקסמבורג ו[[הולנד]] שהתרחב ב-1949 לברית [[נאט"ו]]{{הערה|[http://www.weu.int/Treaty.htm]}}. בתוקף תפקידו התנגד לצירוף ארצות [[סקנדינביה|סקנדינביות]] לנאט"ו. לדבריו הארגון הצפון-אטלנטי חייב להישאר מועדון קטן ואקסקלוסיבי{{הערה|Martin H.Folly -Breaking the Vicious Circle:Britain, the United States,and the Genesis of the North Atlantic Treaty, Diplomatic History vol.12, Issue 1, p. 59-77 January 1988|כיוון=שמאל}}. כשגריר דן בין היתר עם ממשלת בלגיה בראשותו של ואן זלנד בנושא המיסים על יצוא [[אורניום]]{{הערה|[http://www.persee.fr/web/revues/home/prescript/article/rbph_0035-0818_1990_num_68_2_3713 ג'ונתן הלמרייך - המו"ם על המס על יצוא האורניום הבלגי בשנת 1951 עמ' 328]
Jonathan E.Helmreich The Negotiation of the Belgian Uranium Export Tax of 1951, Revue belge de philologie et d'histoire, Année 1990, Vol.68 Nr.68-2.p.328}}.

אחרי שפרש לגמלאות ממדשד החוץ בשנת [[1950]], בין השנים 1950–[[1964]] עבד רנדל בוועדות או"ם שונות.
ב-[[1951]]–[[1952]] השתתף במו"ם עם גרמניה לגבי תשלומי חובותיה אחרי המלחמה{{הערה|[http://www.admin.ch/ch/d/sr/0_946_291_364/ttttta1.html באתר רשמי של שווייץ]}}.
ב-[[1955]] היה חבר בוועדה האירופית בנוגע ל[[חבל הסאר]]{{הערה|[http://journals.cambridge.org/action/displayAbstract?fromPage=online&aid=4306564&fulltextType=RA&fileId=S0020818300031027 תקציר מעיתון "אינטרנשנל אורגנייזיישן, קיימברידג', 1 בנובמבר 1955]}}.

=="חוקת רנדל"==
אחרי 12 שנות משטר חירום ב[[סינגפור]] בשלהי 1953 הסמיכה הממשלה הבריטית ועדה בראשותו של סר ג'ורג' רנדל להציע רפורמה פוליטית מנהלית במושבה. על סמך מסקנות [[ועדת רנדל]] משנת 1953 הוענקה לסינגפור חוקה חדשה (הידועה כ"חוקת רנדל"), הונהגה אוטונומיה, ונערכו בחירות בשנת 1955 שבהם השתתפו לראשונה רבים מהרוב הסיני.

סר ג'ורג' ויליאם רנדל נפטר בשנת 1979. השאיר שתי בנות - אן ורוזמרי.
הוא קיבל בשנת 1943 את התואר אביר מפקד של [[מסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש]]{{הערה|[https://docs.google.com/viewer?a=v&q=cache:O-QYxQjOezMJ:www.london-gazette.co.uk/issues/35841/pages/6/page.pdf+George+Rendel+Indians&hl=iw&gl=uk&pid=bl&srcid=ADGEESjMV4HxfvacJNQ9Zkve7l8YlZPSqpYnOB4qgTf81j4Ca3zEdzuqSGhI0s95BpN3rKiEUnKDBXs3AIHVU-bxq4KIe7dVBcBWGLwpM_yzu74pn9Wh8aOeGmX2Hqe3i0oUny8MJ1Gt&sig=AHIEtbSZLpSDzdLESSri9ARze-O-0O25AA קטע עיתון "לונדון גאזט" משנת 1941]}}.

==ספרים==
* 1957 - '''"החרב והזית" - זכרונות משליחות דיפלומטית ובשרות החוץ 1954-1913'''
:''The sword and the olive;: Recollections of diplomacy and the Foreign Service, 1913-1954''

==לקריאה נוספת==
<div class="mw-content-ltr">
*Elie Kedourie, ‘''Great Britain, the Other Powers, and the Middle East before and after World War I’'', in Uriel Dann (ed.), ''The Great Powers in the Middle East 1919–1939'' (New York, London, 1988), pp. 3–11.
*Abraham Ben Zvi, Aharon Klieman (ed) ''Global Politics'', Frank Cass Publishers, Portland, Oregon 2001 ch 6 ''Proximate Policy makers''
</div>

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.nationalarchives.gov.uk/nra/searches/subjectView.asp?ID=P24048 ג'. ויליאם . רנדל בארכיון הלאומי הבריטי]
* [http://www.sant.ox.ac.uk/mec/mecaphotos-rendel.html אוסף הצילומים של סר ג'ורג' ויליאם רנדל מערב הסעודית 1937]
* [http://www.colonialfilm.org.uk/node/2110 סרטון על ביקורו של ג'ורג' רנדל ב[[בחריין]] במרץ - אוסף דלייל, 1937]
* [http://www.sant.ox.ac.uk/mec/MEChandlists/Syria.pdf ארכיון מכללת סט. אנתוני באוקספורד]
* [https://web.archive.org/web/20110306055356/http://images.rgs.org/search_.aspx?artistID=7692 צילומים מערב מהאוסף של ג'ורג' רנדל]
* Martin Gilbert -''The British Policy Towards Jewish Refugees 1933-1946'' Myriam Rothschild and John Foster Human Rights Trust 1998
* [http://news.google.com/newspapers?nid=1350&dat=19790508&id=BhBPAAAAIBAJ&sjid=hAIEAAAAIBAJ&pg=4268,5666234 ידיעה על מותו בעיתון "טולדו בלייד" מ 8 במאי 1979]
* [http://fultonhistory.com/Newspaper%2011/Corning%20NY%20Evening%20%20Leader/Corning%20NY%20Evening%20%20Leader%201941%20%20%20Grayscale/Corning%20NY%20Evening%20%20Leader%201941%20%20%20Grayscale%20-%200293.pdf ידיעה על הפיצוץ במלון פרה פאלאס בעיתון "איוונינג לידר" בקורנינג, ניו יורק, 12 במרץ 1941]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:רנדל, ג'ורג' ויליאם}}
[[קטגוריה:דיפלומטים בריטים]]
[[קטגוריה:מסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש: גבירות ואבירים מפקדים]]
[[קטגוריה:שגרירי הממלכה המאוחדת]]
[[קטגוריה:שגרירים בבולגריה]]
[[קטגוריה:אנגלים ממוצא איטלקי]]
[[קטגוריה:בריטים שנולדו ב-1889]]
[[קטגוריה:בריטים שנפטרו ב-1979]]