הצגת המקור של הדף "בלקן בולגריאן איירליינס"

{{חברה מסחרית
| שם = בלקן בולגריאן איירליינס
| שם בשפת המקור = Балкан
| קטגוריית חברה = חברת תעופה
| תמונה = [[קובץ:Tupolev Tu-154M, Balkan - Bulgarian Airlines AN0143342.jpg|250px]]
| כיתוב = מטוס בלקן מדגם Tu-154
| תאריך הקמה = 29 ביוני 1947
| תאריך פירוק = 2002
| משרד ראשי = [[סופיה]], [[בולגריה]]
| בסיס מרכזי = [[נמל התעופה סופיה]]
| בסיס משני = * [[נמל התעופה בורגס]]
* [[נמל התעופה ורנה]]
* נמל התעופה פלובדיב
| בעלות = [[ממשלת בולגריה]] (1947–2001){{ש}} [[כנפיים אחזקות]] (2001–2002)
}}
'''בלקן בולגריאן איירליינס''' (ב[[בולגרית]]: Балкан) הייתה [[חברת תעופה]] בבעלות ממשלתית, ו[[חברת התעופה הלאומית]]<ref>{{cite news|title=Синдиците на "Балкан" издадоха заповед за прекратяване на полетите на авиокомпанията|language=Bulgarian|trans-title=An order to stop all Balkan flights was issued|publisher=Econ.bg|date=30 October 2002|url=http://econ.bg/Новини/Синдиците-на-Балкан-издадоха-заповед-за-прекратяване-на-полетите-на-авиокомпанията_l.a_i.50350_at.1.html|archive-url=https://www.webcitation.org/6HxbyFH2f?url=http://econ.bg/Новини/Синдиците-на-Балкан-издадоха-заповед-з|archive-date=8 July 2013|url-status=live}}</ref> של [[בולגריה]] בין השנים 1947 ו-2002.

במהלך שנות ה-70, החברה נהייתה חברת תעופה אירופאית משמעותית. החברה נתקלה באי-יציבות פיננסית לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי במרכז ומזרח אירופה. החברה הצליחה להמשיך בפעילות, לאחר שעברה הפרטה שנויה במחלוקת בתחילת [[המאה ה-21]], אך עם זאת הכריזה על פשיטת רגל ב-2002. [[בולגריה אייר]] הפכה ליורשת של בלקן בדצמבר 2002.

== היסטוריה ==
=== שנים מוקדמות ===
בבולגריה נוסדה חברת תעופה קצרת יומין ב-1927, "בונאבאד", אך המדינה לא יכלה להשרות לעצמה להשקיע בתובלה אווירית מודרנית עד אחרי סוף [[מלחמת העולם השנייה]]. ב-1946, [[משרד התחבורה והבטיחות בדרכים|משרד התחבורה]] והתקשורת גיבש מנהלה לתקשורות אווירית.

המנהלה השיקה באופן רשמי שירותים תחת השם נתיבי אוויר בולגריים (ב[[בולגרית]]: Български въздушни линии) לראשונה ב-29 ביוני 1947 במטוס Ju 52 בטיסה מסופיה דרך פלובדיב לבורגס. קווים נוספים נוספו מיד לאחר מכן. עד סוף השנה, המנהלה הזמינה כמה מטוסים מתוצרת סובייטית מדגם ליסונוב Li-2 שהיו גרסה של הדאגלס DC-3 ועד 1968 שירתו בחברה לפחות 13 כאלו.<ref>Gradidge 2006, p 167</ref>

=== שנות ה-60 ===
[[קובץ:Ilyushin_Il-18_LZ-BEK_Bulgarian_A.T_Ringway_10.06.68_edited-2.jpg|שמאל|ממוזער|מטוס מדגם [[איליושין Il-18]] של החברה ב[[נמל התעופה מנצ'סטר]]. (1968)]]
[[קובץ:Ilyushin_Il-18_LZ-BEL_Bulair_LGW_27.09.69_edited-2.jpg|ממוזער|מטוס מדגם [[איליושין Il-18]] של החברה ב[[נמל התעופה לונדון גטוויק]]. (1969)]]
ב-1962 החברה החלה לבצע טיסות עם מטוסי ה[[איליושין Il-18]], זאת וגם התרחבות תעשיית התיירות הבולגרית החלו לשווק את שמה של החברה באירופה ובמפה העולמית. עד אמצע שנות ה-60, תיירות הייתה תעשייה חשובה שהביאה מטבע זר עבור בולגריה. לא הרבה אחר כך, ועד של חברת מסחר מקומית החליטו להקים עסק תעופה משלהם אשר כלל חבילות נופש ו[[חברה לטיסות שכר|טיסות צ'ארטר]] לבולגריה תחת השם בולאייר (Булер). אף על פי שהחברה החדשה ניסתה לרכוש [[מטוס סילון|מטוסי סילון]] מדגם [[קרוול (מטוס)|קרוול]], בולאייר לבסוף מצאה עצמה קונה רק מטוסי איליושין Il-18 תחת לחץ פוליטי סובייטי ובולגרי. המטוסים טסו בין מדינות מערב-אירופאיות להבאת תיירים ליעדי נופש בולגריים.

חברת התעופה הלאומית רכשה שלושה מטוסים מדגם [[טופולב Tu-134]] בסוף 1967.

=== שנות ה-70 ===
במרץ 1970, בלקן שירתה 22 מדינות באפריקה, אסיה, ואירופה ועוד 9 יעשדים מקומיים. באותו זמן, צי החברה כלל מטוסים מדגמי אנטונוב An-2, An-10, An24B, [[איליושין Il-14]] ו[[איליושין Il-18]], [[טופולב Tu-134]]. ב-18 בינואר 1972, מטוס מדגם איליושין התרסק ועלה בלהבות בזמן ניסיו נחיתה ב[[נמל התעופה ציריך קלוטן]] בערפל, רק שני נוסעים שרדו את ההתרסקות. במהלך 1971, בלקן היית החברה הראשונה מחוץ לגבולות [[ברית המועצות]] שתפעלה את הטופולב Tu-134. ב-21 בדצמבר, תאונה נוספת של מטוס איליושין במהלך המראה גרם למותם של 28 נוסעים.<ref name="FI1972-13">{{cite journal|date=6 January 1972|title=Sofia crash|url=http://www.flightglobal.com/pdfarchive/view/1972/1972%20-%200015.html|url-status=live|journal=Flight International|page=13|archive-url=https://www.webcitation.org/69Rc6fyVW?url=http://www.flightglobal.com/pdfarchive/view/1972/1972%20-%200015.html|archive-date=26 July 2012}}</ref>
[[קובץ:Balkan_Bulgarian_Airlines_Tu-134_LZ-TUA_ORY_1979-8-3.png|ימין|ממוזער|[[טופולב Tu-134]] של החברה ב[[נמל התעופה אורלי]]. (1979)]]

כשכלכלות [[הגוש המזרחי]] החלו באופן הדרגתי להיכנס לתהליך סטגנציה בשנות ה-70, בלקן המשיכה לצמוח. ב-1974 רשת היעדים של החברה הייתה באורך 119,900 קילומטרים.<ref>{{cite journal|date=27 February 1975|title=Air Transport|url=http://www.flightglobal.com/pdfarchive/view/1975/1975%20-%200377.html|url-status=live|journal=Flight International|page=325|archive-url=https://www.webcitation.org/69RZpKTL4?url=http://www.flightglobal.com/pdfarchive/view/1975/1975%20-%200377.html|archive-date=26 July 2012|access-date=26 July 2012|quote=Balkan Bulgarian Airlines is now flying over 74,500 route miles and carried 443,000 charter passengers last year.}}</ref> עד סוף שנות ה-70, החברה הייתה משנעת 3 מיליון נוסעים בשנה, יותר מכל חברת תעופה מהגוש המזרחי (חוץ מ[[אירופלוט]]) באותה תקופה.

=== שנות ה-80 ===
[[קובץ:Balkan_Bulgarian_Airlines_Tu-154B-2_LZ-BTR_LHR_1981-11-7.png|ימין|ממוזער|מטוס בלקן מדגם [[טופולב Tu-154]] ב[[נמל התעופה לונדון הית'רו]]. (1981)]]
ב-1986, בלקן אורגנה מחדש כחלק מתהליך כולל בכלכלה הסוציאליסטית של בולגריה כניסיון להפוך את החברה ליותר פרודוקטיבית.

בלקן הצטרפה ל[[יאט"א]] ב-1988, והפכה לחברה ה-175 בארגון. ב-10 בנובמבר 1989, מנהיג בולגריה באותה תקופה, [[טודור ז'יבקוב]] הוסר מהשלטון ובולגריה החלה להתרחק מהגוש המזרחי. בתוך כשנה, בלקן אורגנה מחדש שוב.

=== שנות ה-90 ===
[[קובץ:Balkan_Bulgarian_Airlines_Boeing_737-500_LZ-BOC_LIS_1992.png|ממוזער|מטוס בלקן מדגם [[בואינג 737|בואינג 737-500]] מתקרב ל[[נמל התעופה ליסבון]]. (1992)]]
באמצע 1991, בלקן חכרה שני מטוסים מדגם בואינג 767-200ER מאייר פראנס על מנת להתחרות עם חברת התעופה "ג'ס אייר" בקווים לצפון אמריקה ודרום אסיה. באותו זמן בלקן גם קיבלה כמה מטוסים מדגם איירבוס A320 מאוריקס. המטוסים הישנים של החברה, מתוצרת ברית המועצות, נשאר בצי המטוסים גם לאחר קבלת המטוסים החדישים.

שנות ה-90 היו עידן של דעיכה בבלקן. חברת התעופה סבלה ממעבר בולגריה לכלכלת שוק. מנהלים לשעבר של תעשיות בבעלות המדינה החלו ליצור חברות פרטיות כדי לספק את התעשיות שהם ניהלו פעם (במחירים גבוהים), וחברות פרטיות אחרות ניסו לקנות את התוצרת שלהם (במחירים נמוכים). המטרה הייתה לשלוט גם במכירות וגם באספקה, וכתוצאה מכך הכלכלה הבולגרית נכנסה למיתון עמוק. בגלל המיתון וגורמים אחרים, התיירות במדינה נפגעה והמסחר גם הוא, דבר שפגע בחברה.
[[קובץ:Balkan_Bulgarian_Airlines_A320-200_LZ-ABA_ZRH_1992-2-24.png|ימין|ממוזער|מטוס מדגם A320 של החברה בציריך. (1992)]]
במרץ 1995, לבלקן היה צי של ארבעה מטוסי [[איירבוס A320]], שלושה מטוסי [[אנטונוב AN-12|אנטונוב An-12]], ארבע עשרה An-24, שלושה [[בואינג 737|בואינג 737-500]], שני [[בואינג 767|בואינג 767-200ER]], שישה [[איליושין Il-18]], חמישה [[טופולב Tu-134]], חמישה עשר [[טופולב Tu-154|טופולב Tu-154B]] ושבע Tu-154M. בזמן זה לחברה היו 3889 עובדים ורשת היעדים של החברה כללה 52 יעדים. ב-1998 מטוסי הבואינג 767 הוחזרו ל[[אייר פראנס]] ומטוסי ה-A320 הועברו לחוכרים אחרים. המטוסים הישנים של החברה החלו להראות את גילם וממשלת בולגריה הראתה רצון לגייס כספים עבור קניית [[איירבוס A310]] כדי לשמר את שירות הטיסות לטווח-הארוך, אך לא יצא שום דבר לבסוף מיוזמה זו.

בסוף 1998, החברה הייתה מוכנה להימכר לחברת אחזקות הנקראת בלקן אייר, אשר הורכבה ממשקיעים בולגרים ואמריקאים, אך עסקה זו לבסוף הושהתה. במהלך כל העשור היו שמועות על אינטרס של משקיעים בבלקן. השמועות האלו בדרך כלל כללו חברת תעופה רוסית או גרמנית אשר תהיה מוכנה לקנות את החברה. לבסוף, שתי חברות ישראליות - חברת ההשקעות זאבי ו[[כנפיים אחזקות|כנפיים-ארקיע]] (הבעלים של [[ארקיע]]) קנו 75% ממניות בלקן בולגריאן באמצע 1999 עבור 150,000 דולרים בהתחייבות להשקיע 100 מיליון דולר בחברת התעופה בעשור הקרוב. ארקיע לבסוף פרשה מההסכם ולאחר מכן ב-2001 החברה הכריזה על [[פשיטת רגל]].

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:חברות תעופה שנסגרו]]
[[קטגוריה:אירופה: חברות תעופה]]
[[קטגוריה:חברות בולגריות]]
[[קטגוריה:בולגריה: תעופה]]