הצגת המקור של הדף "בית החולים הגרמני (ירושלים)"

[[קובץ:German_Hospital_03.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל [[מסדר הדיאקוניסות|מסדר האחיות הדיאקוניסות]]]]
[[קובץ:German Hospital Jerusalem 07.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית החולים הגרמני, [[1939]]]]
[[קובץ:German Hospital 02.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית החולים הגרמני ב-2007-  חלק מבית החולים "[[בית החולים ביקור חולים|ביקור חולים]]"]]
'''בית החולים הגרמני של האחיות הדיאקוניסיות''' (ב[[גרמנית]]: '''Das deutsche Diakonissen-Krankenhaus''') היה מוסד רפואי שפעל בירושלים ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] החל מאמצע [[המאה ה-19]], ולאחר מכן במבנה בפינת הרחובות [[רחוב הנביאים|הנביאים]] ו[[רחוב שטראוס]] בירושלים ב-[[1894]]. כיום משמש המבנה כאגף של בית החולים "[[בית החולים ביקור חולים|ביקור חולים]]". בימי המדינה הראשונים נקרא "'''בית חולים זיו'''" ואירח [[בית חולים צבאי]] (מספר 11) וכמה ממחלקות [[בית החולים הדסה]].

==רקע==
{{ערך מורחב|מסדר הדיאקוניסות}}
בית החולים של מסדר האחיות הדיאקוניסות, החל את פעילותו, בדומה לבתי חולים אחרים בירושלים, בתוך חומות [[העיר העתיקה]]. 

בשנת [[1851]] ייסד המסדר הגרמני של האחיות הדיאקוניסות בית חולים בתוך העיר העתיקה בתוך מבנה קיים ששכן מול מצודת [[מגדל דוד]] וששימש לפני כן כביתו של הקונסול הבריטי ויליאם טנר יאנג (כיום משמש הבית כאכסניה המרונית ברחוב מנזר המרונים). בית החולים שימש גם כ[[בית הארחה]] ל[[תיירות|תיירים]]- צליינים  [[פרוסיה|פרוסיים]] חסרי אמצעים, שיכלו ללון במקום ולקבל ארוחות למשך 14 יום. ארבע [[נזירה|נזירות]] מהמסדר הקדישו את זמנן לטיפול ביתומים ולצרכיהם של החולים. במבנה פעל גם [[בית ספר]] [[מיסיון|מיסיונרי]] לבנות. למרות הצפיפות הרבה טיפל בית החולים בכ-650 חולים בשנה.{{הערה|1=[[יהושע בן אריה]]. עיר בראי התקופה - ירושלים במאה ה-19 הוצאת יד בן צבי עמוד 295}} 

תנאי המחיה בעיר העתיקה הלכו והתדרדרו עם הגידול באוכלוסייה, ובית החולים לא עמד בדרישות קהל מבקריו. בשנת [[1891]] הגיש המסדר בקשה לשליט הטורקי להקמת מבנה מחוץ לחומות העיר.

בבקשה נרשם: "המיקום והמצב של בית החולים הנוכחי של הדיאקוניסות דורשים שינוי באופן דחוף ביותר"
על מנת לממן את הקמת בית החולים מכר המסדר את המבנה שבבעלותו ל[[הפטריארכיה המרונית|פטריארכיה המרונית]] ורכש מגרש בשטח שמונה וחצי דונם במרכז [[רחוב הנביאים]].

==תכנון ובניה==
את בניין בית החולים החדש תכננו אדריכלים גרמניים - ארנסט שוורצקופף והיינריך תייזינג, ועל הבניה הופקדו ה[[אדריכל|אדריכלים]] [[תיאודור זנדל]] ו[[קונרד שיק]]{{מקור|נושא=ישראל|נושא2=דתות}} שתכננו בנינים נוספים בירושלים, ביניהם [[מבנה שערי צדק הישן|מבנה בית החולים שערי צדק הישן]] ב[[רחוב יפו]] (כיום בית [[רשות השידור]]), [[בית הספר למל]] ועוד.

===תיאור המבנה===
המבנה ישב על קצה המגרש בפינת הרחובות שטראוס והנביאים. אורכו הכולל 45 [[מטר]], רוחבו 15 מטר וגובהו 12 מטר. במקום המפגש של שני אגפי הבניין נמצאת הכניסה הראשית למבנה. חזיתות בית החולים נבנו מאבן ב[[סיתות]] עדין, ותשומת לב ניתנה לעיטור המבנה בעמודים, כותרות וסורגים דקורטיביים. חזית הכניסה הראשית תוכננה כבניין ציבורי [[גרמניה|גרמני]] טיפוסי, מעל ה[[קפלה]] מעל חלון מעוגל נבנה [[מגדל פעמונים]] קטן וגגו עוצב כ[[פירמידה (מבנה)|פירמידה]] מ[[נחושת]] הנחה על ארבעה עמודים מעוגלים.  באגף הכניסה נבנתה [[ארקדה]] שבה ה[[קשת (בניין)|קשתות]] נתמכות על ידי עמודים בעלי כותרות מרובעות מסוגננות במוטיב גאומטרי - צמחי, המאפיין את העמודים הרבים המעטרים את הבניין. בקצה העליון של הארקדה נבנתה [[מרפסת]] עם מעקה העשוי מעשה שבכה מאבן. בקשת המרכזית חקוקה [[יונת השלום]] הנושאת בפיה ענף עץ [[זית]] - סמל מסדר האחיות הדיאקוניסות. בכניסה המשנית לבניין מרחוב שטראוס, ובמשקוף פתח הכניסה המקושת נחקקה דמות יונת השלום והשנה בה הונחה [[אבן פינה|אבן הפינה]] לבית החולים ([[1892]]), ומשני הצדדים נחקק הפסוק מספר שמות: "כִּי אֲנִי יְהוָה, רֹפְאֶךָ" (שמות טו', כו').

מהכניסה הראשית מוביל [[מסדרון]] ארוך ובצדדיו שורת חדרים. לבית החולים [[מרתף]] שחלקו העליון נמצא מעל פני הקרקע, ומשמש בעיקר לצורכי אחסון ותחזוקה, ומעליו שתי קומות, בקומה הראשונה היו חדרים לאשפוז החולים, ובקומה העליונה חדרים ל[[מנהלה]], [[קפלה]] ו[[חדר אוכל]]. בחצר המבנה הוקמו מספר מבני עזר ששימשו כ[[חדר בידוד|חדרי בידוד]] ו[[מרפאת חוץ|מרפאות חוץ]]. כן נבנתה [[אורווה]] ובסמוך [[מחסן|מחסנים]]. 
מתחם בית החולים הוקף גדר אבן גבוהה ובה פתחים עם שערי [[ברזל]]. בקווים וסגנון מזכיר מבנה בית החולים מבנים גרמניים אחרים שנבנו בסוף המאה ה-19 בירושלים, ובעיקר את מבנה [[בית היתומים  שנלר]]. 

מבנה נוסף ששימש את מנהלת בית החולים שכן ברחוב הנביאים ממזרח לבניין הראשי בסמוך ל[[חצר בנימין בירושלים|אכסניית בנימין]], מבנה זה נהרס עם השנים וכל שנותר ממנו כיום הוא השער ועליו [[אבן ראשה]] עם חריטה של סמל המסדר. לא נותר כל מידע על המבנה כגון תוכניתו ותכלית שימושו, כמו כן לא ידוע מתי ומדוע נהרס המבנה האמור.

בית החולים הגרמני הצטרף עם סיום בנייתו למספר בתי חולים שפעלו כבר ברחוב הנביאים, ונתנו לו את כינויו באותה תקופה - '''רחוב בתי החולים'''.

==פעילות בית החולים הגרמני==
עם הקמתו קיבל בית החולים את חסותה של [[הקונסוליה הגרמנית]] ששאפה לקחת תחת חסותה מפעלים גרמניים בירושלים, על מנת להאדיר ולקדם אינטרסים גרמניים בכלל. 

פעילותן של אחיות המסדר הייתה ידועה ביעילותה, ועליה פיקחה ה[[אחות ראשית|אחות הראשית]] שרלוטה פילץ, שניהלה את מוסדות המנזר, ובזכות פעילותה נודע כל אזור מרכז העיר ובו בית היתומות [[טליתא קומי]] בשם "שרלוטה". 

בבית החולים החדש טופלו חולים רבים, ולמעשה טופלו בו כל יום יותר חולים מאשר בשנה אחת בזמן פעילותו של בית החולים בעיר העתיקה.{{הערה|1=[[דוד קרויאנקר]], אדריכלות בירושלים, הבניה האירופאית-נוצרית מחוץ לחומות. הוצאת כתר 1987 עמוד 187}} עם התבססות פעולת בית החולים הוא נודע בשמו הערבי "מוסתאשפה [[מג'ידה]]", על שם המטבע הטורקי בן 25 ה[[גרוש]], דמי הטיפול שנגבו מכל מטופל.

פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] היה נקודת מפנה בחיי העיר ירושלים ומוסדות שונים בה, ועם [[המנדט הבריטי|כיבוש העיר על ידי הצבא הבריטי]] בשנת [[1918]] הופסקה פעילות בית החולים. 

עם עליית ה[[נאצים]] לשלטון בגרמניה בשנת [[1933]] חל שינוי ב"נוף הפוליטי" בארץ, כמו בשאר חלקי [[אירופה]]. שינויים משמעותיים במפה הגאו-פוליטית  של העיר ירושלים וגידול האוכלוסייה היהודית במערב העיר, הביאו לניסיונות השתלטות מצד ארגונים יהודיים על  מוסדות גרמניים שפעולתם קפאה. בין השנים [[1932]]–[[1940]] ניהל את המרפאה ה[[דרמטולוגיה|דרמטולוגית]] של בית החולים הפרופ' [[יצחק קצנלנבוגן]] במקביל לעבודתו ב[[בית החולים ביקור חולים]]. 

במהלך שנת [[1936]] פנה מנהיג המפלגה הנאצית בארץ ישראל ב[[מכתב]] אל מוסדות [[המפלגה הנאצית]] ב[[גרמניה]] תוך תיאור המצב הקיים, ושאלה אם ניתנת רשות לבניית בית חולים חדש מחוץ לאזור היהודי של ירושלים, והאם ניתן למכור את המבנה ליהודים, הקונים הפוטנציאליים היחידים.{{הערה|1=חביב כנען. הגייס החמישי - הגרמנים בארץ בשנים 1948-1933 [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]] 1968 עמוד 60}}

==הדסה זיו==
[[קובץ:PikiWiki Israel 7052 Military hospital 11 (1948) Ziv.jpg|שמאל|ממוזער|300px|פצועים מטופלים בבית החולים "הדסה זיו"]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 7056 Military hospital 11 (1948) Ziv.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שלט הנצחה לבית החולים הצבאי]]
[[מלחמת העצמאות]] והקרבות בתוך השטח העירוני בירושלים הביאו מציאות חדשה, ובה גם ניתוק [[הר הצופים]] מהעיר המערבית, ושיתוק פעילות [[בית החולים הדסה הר הצופים]]. בית החולים פונה וננטש, ומחלקותיו פוזרו במבנים שונים באזור מרכז ירושלים, עד לשנת [[1961]] בה נבנה [[מרכז רפואי הדסה|המרכז הרפואי בעין כרם]]. מנהל בית החולים בתקופת המלחמה היה [[שאול זימן]].

חלק ממחלקות בית החולים הדסה הועברו למבנה בית החולים הגרמני, וניתן לו השם "בית החולים הדסה זיו" על שם מקימו הרופא דוקטור רודי ורט זיו. באחד האגפים פעל [[בית חולים צבאי]] זמני ("בית חולים 11"). עם המעבר וכינוס מחלקות בית החולים הדסה למרכז הרפואי ב[[עין כרם]], הועבר רוב המבנה לשימוש [[בית החולים ביקור חולים]] הנמצא מעברו השני של רחוב שטראוס.

==בית החולים כיום==
כיום משמש הבניין את אגף [[גינקולוגיה|הנשים והיולדות]] ואת [[מחלקת יילודים|מחלקת הילודים]] וה[[פג|פגים]] של בית החולים "[[בית החולים ביקור חולים|ביקור חולים]]". עד היום נמצאת במקום יחידת [[נפרולוגיה]] ו[[דיאליזה]] של בית החולים הדסה. בעקבות השינויים בהסדרי התחבורה בירושלים, הפכה הגישה לבית החולים לבעייתית. זאת לאחר ש[[רחוב יפו]] הפך לנתיב עבור [[הרכבת הקלה בירושלים|הרכבת הקלה]] בלבד ותנועת כלי הרכב ממרכז העיר הופנתה לרחוב הנביאים, שהפך לעורק תחבורה ראשי.

== ראו גם ==
* [[רחוב הנביאים]]

== לקריאה נוספת ==
* [[דוד קרויאנקר]], '''רחוב הנביאים שכונת החבשים ושכונת מוסררה''' 2000 ([[כתר הוצאה לאור]] והוצאת [[יד יצחק בן-צבי]])
* ש' אבן אור, י' ביבר, בלב ירושלים – אתרים ברחוב יפו וברחוב נביאים ירושלים תשמ"ט
* [[יהושע בן אריה|י' בן אריה]], [[עיר בראי תקופה]], א-ב, יד בן צבי, ירושלים תשל"ז-תשל"ט
* י' בן אריה, ירושלים במאה הי"ט, [[אוניברסיטה משודרת]], תל אביב 1980.
* [[דוד קרויאנקר]], אדריכלות בירושלים – תקופות וסגנונות 1914-1860, [[מכון ירושלים לחקר ישראל]], ירושלים 1983
*  ד' קרויאנקר, רחוב של ניגודים – רח' הנביאים', עתמול, כה 6 (אלול תש"ס)

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:German Hospital (Jerusalem)|שם ויקישיתוף=בית החולים הגרמני (ירושלים)}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{בתי חולים בישראל|נסגר=כן}}

{{coord|31|47|2.92|N|35|13|7.83|E|type:landmark|display=title}}

[[קטגוריה:ירושלים: בתי חולים שנסגרו|גרמני]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל: בתי חולים|גרמני]]
[[קטגוריה:רחוב הנביאים]]
[[קטגוריה:מבנים ואתרים שתכנן תיאודור זנדל]]
[[קטגוריה:מבנים ואתרים שתכנן קונרד שיק]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל: נצרות]]