הצגת המקור של הדף "בואינג 787 דרימליינר"

{{מטוס
| שם = בואינג 787 דרימליינר
| תמונה = [[קובץ:Boeing 787 first flight.jpg|250px]]
| כיתוב = בואינג 787 בטיסתו הראשונה
| סוג = [[מטוס נוסעים]] [[מטוס רחב גוף|רחב גוף]]
| ארץ ייצור = {{דגל|ארצות הברית||+}}
| יצרן = [[בואינג]]
| טיסה ראשונה = [[15 בדצמבר]] [[2009]]
| כניסה לשירות = [[26 באוקטובר]] [[2011]]
| הוצאה משירות = הווה
| צוות = 2
| נוסעים = 210–290
| יחידות שיוצרו = 1,146 (נכון לספטמבר 2024){{הערה|שם=ה1|{{https://www.boeing.com/commercial/#/orders-deliveries}}}}
| משתמש ראשי = {{דגל|יפן}} [[אול ניפון איירווייז]]{{ש}}{{דגל|ישראל}} [[אל על]]{{ש}}{{דגל|ארצות הברית}} [[יונייטד איירליינס]]{{ש}}{{דגל|יפן}} [[ג'פאן איירליינס]]{{ש}}{{דגל|קטר (מדינה)}} [[קטר איירווייז]]{{ש}}{{דגל|קנדה}} [[אייר קנדה]]
| משתמשים משניים = {{דגל|ספרד}} [[אייר אירופה]]{{ש}}{{דגל|אבו דאבי}} [[איתיחאד איירווייז]]{{ש}}{{דגל|אוסטרליה}} [[קוואנטס]]{{ש}}{{דגל|הודו}} [[אייר אינדיה]]
| דגמים = 787-8{{ש}}787-9{{ש}}787-10
| מחיר = 787-8: 193.5 מיליון דולר{{ש}} 787-9: 227.8 מיליון דולר.{{ש}}787-10: 306.1 מיליון דולר{{ש}}32 מיליארד דולר עלות הפרויקט
| אורך = 56.7 [[מטר]]
| גובה = 16.9 מטר
| רוחב = 5.97 מטר
| מוטת כנפיים = 52.0 מטר
| משקל ריק = 110,000 [[ק"ג]]
| משקל המראה מרבי = 228,000 ק"ג
| מהירות מרבית = 1,089 [[קמ"ש]]
| טווח = 15,750 [[ק"מ]]
| סייג רום = 13,100 מטר
| הנעה = שני מנועי [[טורבו-מניפה|טורבו־מניפה]] מתוצרת [[ג'נרל אלקטריק]] ([[ארצות הברית]]) או [[רולס-רויס|רולס־רויס]] ([[בריטניה]]).
| תרשים = [[קובץ:Boeing 787-800 Dreamliner v1.0.png|250px]]
}}
[[קובץ:Dreamliner render 787-9.JPG|ממוזער|280px|הדמיה ממוחשבת של גרסה 9]]
[[קובץ:Boeing 787-8 N787BA cockpit.jpg|ממוזער|280px|תא הטייס של המטוס]]
[[קובץ:All Nippon Airways Boeing 787-8 Dreamliner JA801A OKJ.jpg|ממוזער|280px|בואינג 787-8 של חברת [[אול ניפון איירווייז]]]]
[[קובץ:4X-EDA Micha A.jpg|ממוזער|280px|בואינג 787-9 של חברת [[אל על]]]]
'''בואינג 787 דרימליינר''' (ידוע גם בשם הקוד: '''7E7''') הוא [[מטוס נוסעים]] [[מנוע סילון|סילוני]] בינוני [[מטוס רחב גוף|רחב גוף]] לטווח ארוך שפותח ומיוצר על ידי חברת [[בואינג]]. מספר הנוסעים שניתן להטיס באמצעותו הוא בין 200 ל־350 (בהתאם לגרסה ולסידורי הישיבה). צריכת הדלק שלו נמוכה יחסית, בין השאר בזכות [[חומרים מרוכבים]] כגון [[סיב פחמן|סיבי פחמן]] ששימשו בבנייתו. ה־787 נועד להחליף את מטוס ה[[בואינג 767]] הוותיק. המטוס הוצג לציבור לראשונה ב־[[8 ביולי]] [[2007]] ('''7.8'''.0'''7''' בשיטת רישום התאריך הנהוגה ב[[ארצות הברית]]), [[טיסת בכורה|טיסת הבכורה]] שלו נערכה ב־[[15 בדצמבר]] [[2009]], והמטוס הראשון מייצור סדרתי נמסר ללקוח, חברת התעופה "[[אול ניפון איירווייז]]", בסוף חודש אוגוסט [[2011]].

המטוס משווק בשלוש גרסאות: 8, 9, 10.

== תהליך הפיתוח ==
בסוף שנות התשעים, כשמכירות ה[[בואינג 767]] וה[[בואינג 747]] נחלשו, החברה החליטה לפתח שני דגמים חדשים של מטוסי נוסעים: דגם משופר של ה־747 ([[בואינג 747# דגם 8–747|747-8]]), ובמקביל – מטוס מהיר ומתקדם במיוחד (כונה "סוניק קרוזר"), בעיצוב מהפכני. בעקבות [[פיגועי 11 בספטמבר]] [[2001]], משבר קשה מאוד פגע בחברות התעופה, ובמיוחד בחברות התעופה האמריקניות. המשבר הכלכלי הזה, בצירוף עליית מחירי הדלק, הוביל את חברת בואינג למסקנה שיש ביקוש למטוסים יעילים וחסכוניים בדלק, והיא החליטה לפתח את ה־787 במקום ה"סוניק קרוזר". בואינג הצהירה שהמטוס יהיה חסכוני בצריכת הדלק בשיעור של 20 אחוזים בהשוואה למטוסים מקבילים – בזכות המנועים החדשים, התכנון האווירודינמי והשימוש הרב בחומרים מרוכבים קלים ומערכות מתקדמות נוספות. אחד המאפיינים העיקריים – מערכות [[חשמל]]יות חדשות יחליפו מערכות [[הידראוליקה|הידראוליות]] מיושנות.

=== מאפיינים נוספים ===
* [[חומרים מרוכבים]]: חלוקת המשקל לפי חומרים: מרוכבים 61 אחוזים, [[אלומיניום]] 20 אחוזים, [[טיטניום]] 11 אחוזים, [[פלדה]] 8 אחוזים.
* חלונות הנוסעים גדולים במיוחד, בציפוי [[LCD]] (תצוגת גביש נוזלי) לשיפור תנאי הראות.
* דחיסת האוויר לתא הנוסעים מתבצעת באמצעות מערכת חשמלית, ולא באמצעות המנועים.
* במטוס רשת נתונים מתקדמת לשליטה על המערכות השונות.
* העיצוב הסופי של המטוס שמרני מאוד, בניגוד לעיצוב המקורי, שהיה קיצוני.

המטוס מורכב במפעל בואינג ב[[אוורט (וושינגטון)|אוורט]], [[וושינגטון (מדינה)|וושינגטון]], המעסיק כ־1,000 עובדים. המפעל מסוגל להרכיב מטוס שלם בכל שלושה ימים.

== תקלות ==
ב־[[16 בינואר]] [[2013]] החליט ה־[[FAA]] לקרקע את כל טיסות המטוסים מדגם זה ברחבי [[ארצות הברית]]. בעקבות החלטה זו, החליטו על קרקוע המטוסים גם [[יפן]], מדינות [[האיחוד האירופאי]] ומדינות נוספות.
הסיבה לקרקוע הייתה רצף של חמש תקלות מאותו סוג במטוסים שונים מדגם זה, שגרמו למספר נחיתות חירום, אם כי לא לתאונות. הבעיה הייתה נעוצה ב[[סוללה חשמלית|סוללות]] ה[[סוללת יוני ליתיום|יוני ליתיום]] של המטוס – שעוצמת כל אחת מהן פי כ־85 מסוללה של [[מחשב נייד]] – שהתחממו ועלו באש. תקלה זו נחשבת לחמורה במיוחד, כיוון שהיא עלולה לגרום לשריפה ולחנק של הנוסעים מעשן. רשות התעופה האמריקאית וכן רשויות תעופה אחרות חוקרות את התקלות שקרו{{הערה|1={{cite web |title=Boeing Statement on Federal Aviation Administration 787 Action |url=http://boeing.mediaroom.com/2013-01-16-Boeing-Statement-on-Federal-Aviation-Administration-787-Action}}}}. התברר כי לעיתים מסוימות מתרחשת בזמן טעינה התחממות של סוללות יוני ליתיום, הגורמת לבריחה תרמית מהסוללה שעלולה להוביל לשריפת הסוללה ואף להתפוצצותה, אך קשה לצפות מתי היא אמורה להתרחש, ואי אפשר להבין את מקור הבעיה. החברה הציעה עיצוב מחדש של הסוללה, מעטפת פלדה שתכלול חומר עמיד בפני אש, סביבה נטולת חמצן סביב הסוללה, וצינור ניקוז שיפנה את העשן מחוץ לגוף המטוס במקרה של התחממות קריטית של הסוללות. כעבור שלושה חודשים אישר ה־FAA שינויים בתכנון המטוס, שיאפשרו את החזרתם לשירות של 50 המטוסים שיוצרו{{הערה|{{כלכליסט||אחרי יותר מ־3 חודשי קירקוע: בואינג קיבלה אישור להפעיל מחדש את הדרימליינר|3600388|19 באפריל 2013}}}}. עלות הקרקוע והתיקון לחברת בואינג מוערכת בלמעלה מ־500 מיליון דולר.

ב־2016, בטיסת [[אייר קנדה]] מ[[טורונטו]] ל[[תל אביב]], כשלה מערכת חמצן אחת מבין השתיים של המטוס, ולכן המטוס ירד לגובה נמוך, בה ריכוז החמצן באוויר יותר גבוה. לאחר זמן מה כשלה גם המערכת השנייה. המטוס נחת [[נחיתת חירום]] בשדה התעופה [[לונדון הית'רו]] ללא נפגעים.

כמו כן בשנת 2018 נתגלו בעיות במנועי ה[[רולס-רויס|רולס רויס]] של המטוס, ובעקבות כך חברת [[אל על]] החליפה את מנועיה לדגם המתקדם של המנוע{{הערה|{{כלכליסט|חזי שטרנליכט|אל על החליפה את מנועי הדרימליינר כדי להימנע ממשבר|3755964|10 בפברואר 2019}}}}.

== בעיות בטיחותיות ==
בהמשך להתרסקות דגם [[בואינג 737 MAX]] ולקרקוע דגם זה ברחבי העולם, עיתון [[הניו יורק טיימס]] ערך תחקיר על המפעל בנורת צ'ארלסטון שבדרום קרוליינה אשר מייצר את הדגם הזה. בתחקיר זה עלו ממצאים קשים על בעיות בטיחות קשות: תלונות של עובדים על שיטות ייצור פגומות, חלקים שבורים שהושארו במטוסים, נקמה בעובדים שהתריעו על בעיות ועוד. התחקיר חושף כי התרבות הארגונית מעדיפה מהירות על פני איכות, בעקבות עיכובים ממושכים בייצור, בואינג לחצה על העובדים לבנות במהירות מטוסי דרימליינר, תוך שהיא מתעלמת לעיתים מאזהרותיהם בתחום הבטיחות{{הערה|{{Cite news|url=https://www-themarker-com.cdn.ampproject.org/v/s/www.themarker.com/amp/wallstreet/.premium-MAGAZINE-1.7151847?usqp=mq331AQCCAE=&amp_js_v=0.1|title="לעולם לא אטוס במטוס הזה": התחקיר שחושף בעיות בטיחות קשות במפעל לייצור הדרימליינר|last=טיימס|first=ניו יורק|date=2019-04-22|newspaper=TheMarker|access-date=2019-04-22}}}}.

== גרסאות ==
=== 787-8 ===
הדגם הבסיסי והעיקרי, אורכו 57 מטר ומוטת כנפיו 60 מטר. טווח הטיסה הוא 14,200–15,200 ק"מ, בהתאם למספר הנוסעים. במטוס 210–246 מושבים. גרסה זו של בואינג 787 היא הראשונה להיכנס לשירות סדיר, בשנת 2010. בואינג מייעדת גרסה זו להחלפת מטוסים מדגם [[בואינג 767|בואינג 767-200ER ו־767-300ER]] וכן להכניסו לנתיבי טיסות ארוכות שבהן אין כדאיות כלכלית בהפעלת מטוסים גדולים יותר. רוב הזמנות הדגם התקבלו לגרסה זו.

=== 787-9 ===
דגם מוארך, אורכו 63 מטר, ובו 250–296 מושבים . טווח המטוס נע בין 14,800–15,750 ק"מ. המטוס נכנס לשירות בשנת [[2014]].

=== 787-10 ===
הדגם הארוך ביותר, אורכו 68 מטר, ובו 290–336 מושבים, ב־[[31 במרץ]] [[2017]] המריא המטוס לראשונה{{הערה|1={{ערוץ7|/News|טיסת בכורה ל'דרימליינר' של בואינג|343486}}}}. ב־27 במרץ 2018 נמסר בפעם הראשונה לחברת התעופה [[סינגפור איירליינס]] ובכך החל השירות המסחרי של הדגם{{הערה|{{Cite news|url=https://www.port2port.co.il/article/הובלה-אווירית/חברות-תעופה/מטוס-הבואינג-787-10-דרימליינר-הראשון-נמסר-לסינגפור-איירליינס/|title=מטוס הבואינג 10–787 דרימליינר הראשון נמסר לסינגפור איירליינס|newspaper=פורט2פורט|access-date=2018-03-27}}}}.
[[קובץ:Dreamliner render 787-10.jpg|ממוזער|280px|הדמיה של גרסה 10 של המטוס]]
[[קובץ:Boeing 787-10 rollout (32305466134).jpg|ממוזער|280px|גרסה 10 של המטוס]]

=== דגמים אחרים ===
==== 787-3 ====
דגם לטווחים קצרים. יישא 290 נוסעים בשתי מחלקות (עסקים ותיירים), לטווח של 4,650–5,650 ק"מ בעומס מלא. דגם זה יתחרה בדגמים של [[איירבוס A300]], [[איירבוס A310]] {{כ}},A350 ו[[בואינג 757|בואינג 757-300]]/[[בואינג 767|בואינג 767-200]] בנתיבים אזוריים משדות תעופה בעלי מגבלות על גודל מטוסים היכולים להתחבר ל[[שרוול העלאת נוסעים]]. גוף מטוס זה יהיה זהה לדגם 9–787 אולם יכיל חיזוקים כדי לאפשר המראות ונחיתות מרובות. מוטת כנפיו תהיה קצרה בכ־7.6 מטר מזו של דגם 9–787 והוא יהיה מצויד ב[[כנפון קצה-כנף|כנפונים]], זאת כדי להתאים למגבלות הגודל בשדות תעופה קטנים יותר, במיוחד ב[[יפן]].

טווח דגם זה מוגבל עקב הפחתת המשקל המרבי להמראה ל־163,290 ק"ג, עובדה המגבילה את כמות הדלק הנישאת במטוס לאחר העמסת הנוסעים ומטענם. בואינג מייעדת מטוס זה לנתיבים המקשרים בין ערים גדולות מאוד (מעל 5 מיליון תושבים) הנמצאות בקרבה יחסית, כגון [[לונדון]] ו[[ברלין]], [[בוגוטה]] ו[[קראקס]], [[ניו יורק]] ו[[יוסטון]], [[סידני]] ו[[אוקלנד (ניו זילנד)|אוקלנד]], או [[טוקיו]] ו[[שאנגחאי]], כמו גם ערים ב[[הודו]] ובמזרח אסיה. 43 מטוסים מדגם זה הוזמנו על ידי שתי חברות תעופה יפניות המפעילות היום מטוסים מדגם [[בואינג 747|בואינג 747-400]]. אולם, עקב עיכובים בייצור המטוס ביטלה חברת [[ג'פאן איירליינס]] את כל הזמנותיה לדגם זה ואילו חברת [[אול ניפון איירווייז]] ביטלה הזמנת שני מטוסים מתוך 30 מטוסים בהזמנה המקורית.

ב־[[13 בדצמבר]] [[2010]] ביטלה בואינג את ייצורו ופיתוחו של דגם זה עקב חוסר בכדאיות כלכלית, וכל ההזמנות שהיו לדגם זה בוטלו.

== מסירות והזמנות ==
*מסירת המטוס הראשונה הייתה ב[[ספטמבר]] [[2011]] ל[[אול ניפון איירווייז]].
*ב־5 באוגוסט 2015 הודיע חברת [[אל על]] כי בכוונתה לקנות 16 מטוסים 787 מהדגמים (-8), (-9) ו־(10). המטוסים היו צפויים להגיע החל מהמחצית השנייה של שנת 2017, ובהתאם לכך נחת לראשונה בנתב"ג מטוס ראשון, מדגם 9–787, ב־[[23 באוגוסט]] [[2017]]{{כ}}{{הערה|{{Cite news|url=http://www.kikar.co.il/243460.html|title=צפו: מטוס הדרימליינר התקבל בטקס המוני - כיכר השבת|newspaper=כיכר השבת|language=he|access-date=2017-08-23}}}}. בנוסף לאלו, החברה מסרה כי כאשר תסתיים הרכישה החברה תקנה 13 מטוסים נוספים מהדגמים הנ"ל{{הערה|{{ynet|דני שדה ועמית קוטלר, סיאטל|לאן יטוס הדרימליינר הראשון של אל על?|4980823|26 ביוני 2017}}}}.
* חברת [[ארקיע]] החליטה לקנות ארבעה מטוסים מדגם 9. אך לבסוף החליטה לוותר עליהם והיא מ[[חכירה]] אותם לחברת [[נורוויג'ן אייר שאטל]] ורישומיהם הם LN-LNL G-CIXO EI-LNJ EI-LNI
* בתאריך [[27 בדצמבר]] [[2016]] השלימה [[בואינג]] את מסירת המטוס ה־500 שלה מדגם 787 ושברה בכך שיא בזמן מסירת מטוסים. המטוס ה־500 נמסר לחברת [[אוויאנקה]]{{הערה|{{Cite news
| url = http://www.port2port.co.il/article/הובלה-אווירית/חברות-תעופה/חלום-של-מטוס-נמסר-מטוס-הדרימליינר-ה-500/
| title = חלום של מטוס: נמסר מטוס הדרימליינר ה־500
| newspaper = פורט2פורט
| access-date = 2016-12-27
}}}}.
* ב[[נובמבר]] [[2018]] קיבלה [[יונייטד איירליינס|יונייטד]] את הבואינג 10–787, ובכך הפכה לחברה הראשונה המפעילה את שלושת הדגמים בצי המטוסים שלה.
* בנובמבר 2018 מסרה בואינג את הדרימליינר ה־787 שלה ל[[צ'יינה סאות'רן איירליינס]] והוא נצבע בצביעה מיוחדת{{הערה|שם=ה1}}.
'''הזמנות של המטוס:'''
{| class="wikitable" border="1"
|-
! 787-8
! 787-9
! 787-10
! סה"כ
|-
| 426
| 675
| 177
| 1,278
|}

== חברות תעופה המפעילות את המטוס ==
הרשימה מעודכנת לחודש אוגוסט 2017:
*{{דגל|מקסיקו}} – [[אארומקסיקו]] – [[מקסיקו]]
*{{דגל|קולומביה}} – [[אוויאנקה]] – [[קולומביה]]
*{{דגל|אוזבקיסטן}} –[[אוזבקיסטן איירווייז]] – [[אוזבקיסטן]]
*{{דגל|יפן}} – [[אול ניפון איירוויז]] – [[יפן]]
*{{דגל|אזרבייג'ן}} – [[אזרבייג'ן איירליינס]] – [[אזרבייג'ן]]
*{{דגל|ראוניון}} – אייר אאוסטרל – [[ראוניון]]
*{{דגל|הודו}} – [[אייר אינדיה]] – [[הודו]]
*{{דגל|ספרד}} – [[אייר אירופה]] – [[ספרד]]
*{{דגל|ניו זילנד}} – [[אייר ניו זילנד]] – [[ניו זילנד]]
*{{דגל|צרפת}} – [[אייר פראנס]] – [[צרפת]]
*{{דגל|קנדה}} – [[אייר קנדה]] – [[קנדה]]
*{{דגל|ישראל}} – [[אל על]] – [[ישראל]]
*{{דגל|ארצות הברית}} – [[אמריקן איירליינס]] – [[ארצות הברית]]
*{{דגל|הולנד}} – [[Arkefly|ארקפליי]] – [[הולנד]]
*{{דגל|איחוד האמירויות הערביות}} – [[איתיחאד איירווייז]] – [[איחוד האמירויות הערביות]]
*{{דגל|אתיופיה}} – [[אתיופיאן איירליינס]] – [[אתיופיה]]
*{{דגל|בריטניה}} – [[בריטיש איירוויז]] – [[בריטניה]]
*{{דגל|בלגיה}} – [[ג'טאייר פליי]] – [[בלגיה]]
*{{דגל|אוסטרליה}} – [[ג'טסטאר איירווייז]] – [[אוסטרליה]]
*{{דגל|יפן}} – [[ג'פאן איירליינס]] – [[יפן]]
*{{דגל|הרפובליקה העממית של סין}} – [[האינאן איירליינס]] – [[הרפובליקה העממית של סין|סין]]
*{{דגל|וייטנאם}} – [[וייטנאם איירליינס]] – [[וייטנאם]]
*{{דגל|בריטניה}} – [[וירג'ין אטלנטיק]] – [[בריטניה]]
*{{דגל|ארצות הברית}} – [[יונייטד איירליינס]] – [[ארצות הברית]]
*{{דגל|הולנד}} – [[KLM]] – [[הולנד]]
*{{דגל|צ'ילה}} – [[LAN איירליינס|LATAM איירליינס]] – [[צ'ילה]]
*{{דגל|פולין}} – [[לוט פוליש איירליינס]] – [[פולין]]
*{{דגל|נורווגיה}} – [[נורוויג'ן אייר שאטל]] – [[נורווגיה]]
*{{דגל|סינגפור}} – סקוט – [[סינגפור]]
*{{דגל|ערב הסעודית}} – [[סעודיה (חברת תעופה)|סעודיה]] – [[ערב הסעודית]]
*{{דגל|עומאן}} – [[עומאן אייר]] – [[עומאן]]
*{{דגל|הרפובליקה העממית של סין}} – [[צ'יינה סאות'רן איירליינס]] – [[הרפובליקה העממית של סין|סין]]
*{{דגל|קטר (מדינה)}} – [[קטר איירווייז]] – [[קטר (מדינה)|קטר]]
*{{דגל|קניה}} – [[קניה איירווייז]] – [[קניה]]
*{{דגל|מרוקו}} – [[רויאל אייר מרוק]] – [[מרוקו]]
*{{דגל|ברוניי}} – [[רויאל ברוניי]] – [[ברוניי]]
*{{דגל|ירדן}} – [[רויאל ג'ורדניאן]] – [[ירדן]]
*{{דגל|הרפובליקה העממית של סין}} – [[שיאמן איירליינס]] – [[הרפובליקה העממית של סין|סין]]
*{{דגל|בריטניה}} – [[ת'ומסון איירווייז]] – [[בריטניה]]

==נתונים טכניים==
{| class="toccolours" border="1" cellpadding="1" style="border-collapse:collapse;text-align:center"
|- style="background:#1a648c;"
! style="width:150px;" | <span style="color:white;">דגם</span>
! style="width:150px;" | <span style="color:white;">B787-8{{ש}}</span>
! style="width:150px;" | <span style="color:white;">B787-9</span>
! style="width:150px;" | <span style="color:white;">B787-10</span>
|-
!צוות ב[[תא הטייס]]
| colspan=3 | שניים עד ארבעה
|-
!נוסעים
| 242 בשתי מחלקות {{ש}} 381 (מקסימום) || 290 בשתי מחלקות {{ש}} 420 (מקסימום) || 330 בשתי מחלקות
|-
!אורך
| 56.7 מ' || 62.8 מ' || 68.3 מ'
|-
!מוטת כנפיים
| colspan=3 |60.1 מ'
|-
!שטח הכנף
| colspan=3 |325 מ"ר
|-
!זווית משיכת כנף
| colspan=3 | 32.2°
|-
!גובה
| 16.9 מ' || colspan="2" |17 מ'
|-
!קוטר המרכב
| colspan=3 | 5.77 מ'
|-
!רוחב תא הנוסעים
| colspan=3 | 5.49 מ'
|-
!קיבולת מטען
| 28 LD3 || 36 LD3 || 40 LD3
|-
!משקל המראה מקסימלי
| 228 טון || 253 טון|| 254 טון
|-
!מהירות שיוט
| colspan=3 | מאך 0.85 (1,028 קמ"ש, 487 [[קשר (יחידת מידה)|קשר]], בגובה 40,000 רגל/12.19 ק"מ)
|-
!מהירות שיוט מקסימלית
| colspan=3 | מאך 0.9 (1,089 קמ"ש, 510 קשר, בגובה 40,000 רגל/12.19 ק"מ)
|-
!טווח (תחת עומס)
| 13,600 ק"מ || 14,100 ק"מ|| 11,900 ק"מ
|-
!תכולת דלק מרבית
| colspan="3"| 126,000 [[ליטר]]
|-
!גובה טיסה
| colspan="3"| 43,000 רגל
|-
!מנועים (2×)
| colspan="3" | [[General Electric GEnx-1B|GEnx-1B]] {{ש}}[[Rolls-Royce Trent 1000|RR 1000]]
|-
!יכולת דחף מרבי
| 280 קילו־ניוטון || 320 קילו־ניוטון || 340 קילו־ניוטון
|}

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים}}
* {{אתר רשמי}}
* [http://www.boeing.com/commercial/787family/index.html בואינג 787 באתר החברה]
* {{nrg|וו. ג'יי הניגן, [[לוס אנג'לס טיימס]]|החלום של בואינג לא ממריא|963/226|7 בנובמבר 2009|16|1}}
* {{ynet||הדקו חגורה: מופע הפעלולים של ה'דרימליינר'|4545826|18 ביולי 2014}}
* {{וואלה|זיו ריינשטיין|החלום הופך למציאות: איך זה לטוס ב"מטוס החלומות"?|2799074|10 בנובמבר 2014}}
* {{יוטיוב|lM7p2WX3Kec|שם = טקס הגלילה של הדרימליינר 10–787}}
* {{וואלה|אבי אשכנזי|החלום התגשם: מטוס הדרימליינר הראשון של אל על נחת בנתב"ג|3091317|23 באוגוסט 2017}}
* {{TheMarker|הניו יורק טיימס|"לעולם לא אטוס במטוס הזה": התחקיר שחושף בעיות בטיחות קשות במפעל לייצור הדרימליינר|1.7151847|22 באפריל 2019}}
* {{אאוריקה|מהו מטוס הנוסעים הממריא אנכית?|54882}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

{{בואינג}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:מטוסי נוסעים אמריקאיים]]
[[קטגוריה:מטוסי בואינג|787 דרימליינר]]