הצגת המקור של הדף "בגדאד"

{{להשלים|כל הערך=כן|נושא=מדינות אסיה}}
{{פירוש נוסף
|נוכחי=עיר הבירה של עיראק
|ראו=[[בגדאד (פירושונים)]]
}}
{{עיר
|שם=בגדאד
|סוג יישוב=עיר
|שם בשפת המקור=بغداد
|תמונה=[[קובץ:Bagdad collage.jpg|250px]]
|כיתוב=[[פוטומונטז']] של בגדאד
|מדינה=עיראק
|ראש העיר=[[עלאא' אלעמארי]]
|מושל=
|נפות במחוז=
|ערים במחוז=
|שטח=204.2
|גובה=34
|מטרופולין=11,206,300
|קואורדינטות={{coord|33.3333333333333|N|44.4333333333333|E|display=inline,title|type:city}}
|אזור זמן=+3
|אתר אינטרנט=
|מפה={{מפת מיקום|מדינה=עיראק|שם=בגדאד|אורך=44.4333333333333|רוחב=33.3333333333333|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=בירה|כיוון כתב=ימינה}}
|מפה מפורטת={{מממו|בגדאד|סוג=ריק}}
|סטטיסטיקות=
|תאריך מטרופולין=2009
|תאריך ייסוד=[[762]]
|הערת אוכלוסייה={{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.citypopulation.de/en/iraq/cities/|כותרת=Iraq: Governorates, Major Cities & Urban Centers - Population Statistics, Maps, Charts, Weather and Web Information|אתר=www.citypopulation.de}}}}
}}
'''בַּגְדַאד''' או '''בַּגְדַד''' ({{שם בשפת המקור|שפה=ערבית|קובץ=Baghdad.ogg|שם=بغداد}}, ב[[תעתיק]] מדויק: '''בַּעְ'דַאד''') היא [[עיר בירה|בירת]] [[עיראק]] ואחת הערים הגדולות ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]].

העיר בנויה על שני עברי [[נהר]] ה[[חידקל]] ומספר [[גשר]]ים מחברים בין שני חלקיה. מקור שמה של העיר הוא ב[[שפות איראניות|שפה איראנית]] קדומה, ופירושו "דבר הניתן על ידי האל" או "דבר הנברא על ידי האל" ("בגא" אל + "דתא"/"דאד" נתון). בגדה המערבית של נהר החידקל הוקמה עיר עתיקה בצורת עיגול שנקראה גם בשם '''[[העיר העגולה של בגדאד|קריית השלום]]''' וכיום ניתן לזהותה ב[[שכונה|שכונת]] "א-סלאם" (השלום). בצדו המזרחי של נהר החידקל נמצאת עיר עתיקה נוספת שהוקמה על ידי ה[[אסלאם|מוסלמים]] כובשי [[בבל]] העתיקה.

== היסטוריה ==
=== ייסוד העיר ===
בגדאד נוסדה על חופו המערבי של החידקל, במסגרת [[האימפריה המוסלמית|הכיבוש הערבי]] של [[מסופוטמיה|מסופוטומיה]], על ידי ה[[ח'ליפה]] השני של [[בית עבאס]], [[אל-מנסור|ג'עפר אל-מנסור]], בשנת [[762]].

האתר שעליו נבנתה העיר נבחר בשל שיקולים [[צבא]]יים, [[כלכלה|כלכליים]] ו[[אקלים|אקלימיים]]:
# השטח [[מישור (גאוגרפיה)|מישור]]י ושכן ליד [[נהר]] ה[[חידקל]] שאדמותיו פוריות ומעובדות. הנהר שימש גם כנתיב [[מסחר]] שבו יכלו הספינות לשוט מבלי לחשוש מסכנותיו של ה[[ים]] הפתוח.
# באזור זה נבנתה רשת תעלות מים ל[[מי שתייה|שתייה]] ול[[חקלאות]].
# האקלים של האזור נוח וממוזג (מדרום לבגדאד יורדים רק כ-30 יום [[גשם]])
# במקום עברה דרך ראשית, וזו הייתה נקודת מפגש לשיירות סוחרים.
# כמו כן, בשל נגישותה הגבוהה, היה ניתן להזרים אליה כוחות צבא במהירות בעתות חירום.

תנאים אלו הבטיחו אספקה סדירה של [[סחורות]] ומים לצבאות ולתושבי העיר.

תהליך בנייתה נמשך כ-4 שנים (עד [[766]] לספירת הנוצרים). על פי העדויות ה[[היסטוריה|היסטוריות]], השתתפו בבנייתה כ-100 אלף בעלי מלאכה מרחבי הח'ליפות. לאחר כמה עשרות שנים הפכה לאחת הערים המפוארות והמפורסמות ביותר בעולם הערבי.

בגדאד החליפה את [[כופה]], בירתו של [[עלי בן אבי טאלב|עלי]] ואת ו[[דמשק]] בירת [[בית אומיה|השושלת האומיית]] כבירת [[האימפריה המוסלמית]] ועד מהרה האפילה על [[קטסיפון]] בירת [[האימפריה הפרתית]] ו[[האימפריה הסאסאנית|האימפריה הפרסית-הסאסאנית]] שהייתה במרחק של כ-30 [[קילומטר]] ממנה.

עוד בימי שלטונו של הח'ליפה [[הארון א-רשיד|הארון אל-רשיד]] החלה תקופת הזוהר של בגדאד, ובימיו של הח'ליפה [[אל-מאמון]] ([[יורש עצר|יורש כיסאו]] של הארון אל-רשיד) נודעה בגדאד בכל [[ארצות ערב]] כעיר המפוארת ביותר במבניה, כמרכז מסחרי עשיר, וכמקום מגורים לגדולי החכמים והמלומדים הערביים. בגדאד התפתחה במהירות ומספר תושביה הגיע ל-2 מיליון.{{הערה|International dictionary of historic places, כרך 4: Middle East and Africa ע' 116.}}

[[קובץ:Baghdad 150 to 300 AH.gif|ממוזער|230px|מפת [[העיר העגולה של בגדאד]]]]

=== העיר העגולה של בגדאד ===
{{הפניה לערך מורחב|העיר העגולה של בגדאד}}

[[קובץ:National Museum Iraq.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המוזיאון הלאומי של עיראק]]
במרכזה של בגדאד (שם שנגזר מ[[פרסית]]; בערבית נקראה העיר "מדינת א-סלאם" או "דאר א-סלאם" (עיר השלום או בית השלום) ניצבה [[העיר העגולה של בגדאד|העיר העגולה]] ("אל מַדַוַרה") שבמרכזה ארמון הח'ליף והמסגד הגדול. לידם נמצאו [[בסיס צבאי|קסרקטיני]] המשמר ולשכת האוצר. את המבנים הללו הקיפה חומה עגולה ולצידה נבנו בתי מידות של המקורבים לחצר. את העיר חילקו ארבעה רחובות בתבנית צלב, שחיברו בין ארבעה שערים גדולים, שנקבעו בחומה היקפית כפולה. בצפון-מערב שער [[דמשק]], בצפון-מזרח שער [[ח'וראסאן]], בדרום-מערב שער [[בצרה (עיראק)|בצרה]] ובדרום-מזרח שער [[כופה]]. הרובע כולו עמד בצילו של [[מבצר]] מגן. סביב העיר העגולה התפתחו שכונות, רבעי מגורים ומסחר ותעלות מים רבות שנועדו להגן על העיר מפני התקפות.

תוך זמן קצר של התפתחות מואצת התפתחה העיר גם לגדתו המזרחית של הנהר, עליו נמתחו שלושה גשרים. בגדה המזרחית הוקם רובע פאר שנקרא "דאר אלח'ליפה", בו נבנו ארמונות מפוארים ששימשו את משפחת ה[[ברמכים]] ומקורביהם. בדרום מערב העיר נמצא רובע המסחר והתעשייה הזעירה אלכרח' ("הכרך") ובו חיו יהודים רבים שעברו אליו מאזור שפך תעלת עיסא לחידקל, שנקרא "מחלת אלעתיקה".{{הערה|1=פילו מרדכי אברהם, '''מסעות יצחק היהודי ואבו אלעבאס הפיל''', ירושלים 1997, עמ' 123 - 125}}

בגדאד הייתה מרכז של חיי תרבות והשכלה פורחים. הח'ליפים עודדו את תרגומם של טקסטים פילוסופיים ומדעיים יווניים לערבית, והמלומדים הערבים למדו ופיתחו אותם.

ראשיתה של הפילוסופיה האסלאמית בתנועת ה[[תרגום|תרגומים]] שיזמה השושלת העבאסית. בגדאד, בירתה של השושלת, שימשה מקום מפלט נוח למלומדים פגאנים ומינים נוצריים שנמלטו מן המערב. באמצעות תרגומים מן היוונית לסורית ולערבית השתמרו כתביהם של גדולי ההוגים הפגאניים של העת העתיקה בנושאים מגוונים: [[אתיקה]], כתבים פוליטיים, מחקרים מתחום פילוסופיית הטבע, [[מתמטיקה]], [[אסטרונומיה]] ו[[אסטרולוגיה]]. בשילובן של חכמת הודיות ופרסיות פותחו מדעים אלה ושוכללו בארצות שתחת שלטון האסלאם.

בין ההוגים הבולטים של תקופה זו בבגדאד ניתן למנות את [[אל-פאראבי]], [[אל-ע'זאלי]], [[אל-ראזי]].

המוסדות הראשונים בהם התבצע טיפול בהפרעות נפשיות בגישה רפואית נפתחו ככל הנראה ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] החל מה[[המאה ה-8|מאה השמינית]], כאשר ידוע במיוחד [[בית חולים|בית החולים]] שנפתח בבגדאד על ידי ה[[פילוסוף]] והרופא [[אל-ראזי]].

מקור נוסף של ידע בו עשו מלומדי בגדאד שימוש הוא טקסטים הודיים, מהם למדו על הספרה אפס, ופיתחו את השיטה העשרונית.

המושג "אלגוריתם" נגזר משמו של [[מוחמד אבן מוסא אל-ח'ואריזמי]], [[מתמטיקאי]] שחי בבגדאד ב[[המאה ה-9|מאה התשיעית]].

תחום נוסף שהתפתח בבגדאד היה התאולוגיה. התחוללו בה מחלוקות קשות בין זרמים בשאלת רצונו החופשי של האדם מול כוחו היודע כל של האל. זרם ה[[מועתזילה]] סבר שלאדם חופש בחירה וכי האל אינו יודע מראש במה יבחר, ואילו זרם ה[[קדריה]] אימץ את הגישה שגורלו של האדם נגזר מראש, וכי אין לו חופש בחירה.

=== במהלך ימי הביניים ולאחריהם ===
{{הפניה לערך מורחב|נפילת בגדאד (1258)}}
באמצע [[המאה ה-11]] הגיעה הדומיננטיות הערבית לקיצה הפתאומי עם הגעתם של ה[[סלג'וקים]] הטורקים ל[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]], לאחר שהיגרו דרומה ממולדתם שב[[מרכז אסיה]]. הסלג'וקים כבשו את [[ממלכת פרס|פרס]], [[עיראק]] (בגדאד נכבשה ב-[[1055]]), [[סוריה]], [[ארץ ישראל]] וה[[חג'אז]], ואף הביסו את הביזנטים ב[[קרב מנזיקרת]] וכבשו את [[אנטוליה]]. הסלג'וקים שלטו באזור במאתיים השנים הבאות, אף שעד מהרה התפרקה האימפריה הסלג'וקית לכדי מספר סולטאנויות קטן יותר.

בעולם היהודי של המאות [[המאה ה-12|ה-12]] ו[[המאה ה-13|ה-13]] התנהל ויכוח חריף בין הנוטים אחרי ה[[רציונליזם]] בהשפעת [[פילוסופיה יהודית|חכמי יוון וערב]] (כגון הרמב"ם) לבין שוחרי המיסטיקה וה[[קבלה]], שהתנגדו בחריפות להסתמכות בלעדית על ההגיון.

באותה תקופה גם נערכו הוויכוחים המפורסמים בבגדאד בין כל חכמי האמונות השונות, וכן גם הוויכוחים הגדולים שהתקיימו כחלק מ[[הפולמוס היהודי-נוצרי]].

בתחילת [[1258]] הגיעו לוחמי [[האימפריה המונגולית]] בראשות [[הולאגו חאן|הולגו חאן]] לשערי העיר, ואחרי [[מצור]] קצר, בגדאד נכנעה ב-[[10 בפברואר]]. לאחר [[נפילת בגדאד (1258)|נפילת בגדאד]], טבחו המונגולים את רוב תושבי העיר, ובראשם הח'ליפה [[אל-מסתעצם הראשון]], וזרעו בה הרס וחורבן. במובן מסוים העיר לא התאוששה מעולם מאותו חורבן ולא חזרה להיות מרכז עולמי.

במאות הבאות החליפה העיר שליטים עד שבשנת [[1534]] נכבשה על ידי [[האימפריה העות'מאנית]] ומאז הלכה ודעכה. תחילת התקופה הייתה מלווה במאבקים עם [[האימפריה הספווית]] של [[איראן]], אשר כבשה את בגדאד לתקופה קצרה ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]].

=== בעת המודרנית ===
[[קובץ:Baghdad-Carriage 1930.jpg|ממוזער|250px|בגדאד, 1930]]
[[קובץ:Baghdad LOC 13186.jpg|ממוזער|250px|בגדאד, 1932]]
במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]], במרץ [[1917]], [[כיבוש בגדאד|נכבשה בגדאד]] על ידי [[הצבא הבריטי]] ושוחררה מידי השלטון העות'מאני, עד להקמת [[מונרכיה|ממלכת]] [[עיראק]] תחת שלטון [[הממלכה המאוחדת]] ב-[[1920]], במסגרת [[מנדט חבר הלאומים]] שנמסר לבריטניה. מאוחר יותר הוכרזה עצמאות על ידי עיראק ב-[[1932]] ועצמאות מלאה התקבלה ב-[[1946]]. [[אוכלוסייה|אוכלוסיית]] העיר גדלה מ-145,000 ב-[[1900]] ל-580,000 ב-[[1950]].

ב[[מלחמת המפרץ]] ב-[[1991]] נגרם נזק רב לבגדאד, בפרט לתשתיות ה[[תחבורה]], ה[[חשמל]] וה[[תברואה]] שלה. כעשור לאחר מכן, העיר הופצצה בכבדות במרץ ובאפריל [[2003]] ב[[מלחמת עיראק]]. נזק נוסף נגרם לתושביה מ[[ביזה]] חמורה שהתחוללה בימים שלאחר מכן. עם הדחתו של [[סדאם חוסיין]] מה[[ממשל|שלטון]] בעיראק, העיר נכבשה על ידי כוחות [[ארצות הברית]].

מלבד היותה [[עיר בירה]] ומרכז שלטונה של עיראק, משמשת בגדאד כמרכז המסחרי, ה[[תרבות]]י וה[[תעשייה|תעשייתי]] החשוב ביותר בעיראק.

בשנת [[2004]] נבנה [[מגדל בגדאד]] במקום [[מגדל תקשורת|מגדל טלוויזיה]] שנפגע במהלך המלחמה.

==דמוגרפיה==
בשל הריבוי הטבעי ובשל ההגירה המואצת מהכפר אל העיר, חוותה בגדאד [[עיור]] מואץ במחצית השנייה של המאה ה-20. ב-1947 התגוררו בעיר 352 אלף תושבים. ב-1965 עלה מספר התושבים לכ-1.5 מיליון תושבים וב-1977 כמעט והוכפלה האוכלוסייה - 2.9 מיליון נפש. לפי אומדן רשמי מתאריך [[1 ביולי]] [[2018]] מנתה אוכלוסיית העיר 6.71 מיליון נפש.

בשל מגבלות המקום בשטחה המוניציפלי של העיר, עיקר הגידול באוכלוסייה הוא בפרוורים, הכוללים (נכון ל-2010) כ-6.4 מיליון נפש. וכך, אוכלוסיית המטרופולין של בגדאד רבתי כוללת 11.8 מיליון נפש.

רובה הגדול של האוכלוסייה הוא ערבי; חלקה סונית וחלקה שיעית. כמו כן קיים מיעוט כורדי ומיעוטים קטנים יותר: טורקמנים, אשורים וסודאנים.

===גידול האוכלוסין===
*'''[[1800]]''' – 80,000
*'''[[1870]]''' – 100,000
*'''[[1900]]''' – 145,000
*'''[[1930]]''' – 250,000
*'''[[1947]]''' – 352,000
*'''[[1965]]''' – 1,523,000
*'''[[1977]]''' – 2,888,000
*'''[[1987]]''' – 3,841,000
*'''[[1995]]''' – 4,478,000
*'''[[2010]]''' – 5,402,000
*'''[[1 ביולי]] [[2018]]''' – 6,719,476

== יהודים ==
{{ערך מורחב|ערך=[[יהדות בגדאד]]}}
ב[[המאה ה-12|מאה ה-12]] ישבו בבגדאד כ-40,000 [[יהודים]]. {{מקור|סיבה=למאה ה-12 נראה מספר מופרך|נושא=מדינות אסיה|נושא2=גאוגרפיה}} אחרי חורבנה של בגדאד בשנת [[1258]] בידי המונגולים הייתה בה רק קהילה יהודית קטנה אשר הלכה וגדלה לאורך השנים. למרות התוקפנות כלפיהם הצליחו היהודים להשתלב בקהילה ה[[ערבים|ערבית]] בבגדאד וחלקם הגיעו לעושר רב.

הקהילה היהודית בבגדאד בפרט ובעיראק בכלל, הייתה ממרכזי ה[[תורה]] החשובים ביותר של יהדות המזרח והעדה הספרדית, והיא הוציאה מתוכה גדולי תורה וגדולי פוסקים. בדורות האחרונים ניתן לציין את ה[[רב]] [[עובדיה יוסף]], הרב [[יצחק נסים]], הרב [[מרדכי אליהו]], (האחרון נולד ב[[ירושלים]] אך מוצא משפחתו מבגדאד). לפניהם היו מגדולי הדור וגדולי הפוסקים, הרב [[יוסף חיים מבגדאד]] (מחבר ה[[בן איש חי (ספר)|בן איש חי]], "[[שאלות ותשובות|שו"ת]] תורה לשמה", "[[רב פעלים]]" ועוד) והרב [[יעקב חיים סופר]] מבגדאד (מחבר "כף החיים על חלקים [[אורח חיים (שולחן ערוך)|או"ח]] ו[[יורה דעה|יו"ד]] של ה[[שולחן ערוך|שו"ע]]). כמו כן, מי שכונה זקן ה[[קבלה|מקובלים]] היה הרב [[יצחק כדורי]].

[[קובץ:Farhud_mass_grave.jpg|ימין|ממוזער|200px|קבר האחים של הנרצחים ב[[הפרהוד|פרהוד]]]]
היו יהודים שמילאו תפקיד חשוב בכינון ה[[מדינה]] העיראקית, כדוגמת [[ששון חזקאל]], שהיה [[שר אוצר|שר האוצר]] הראשון.

ב[[חגי ישראל ומועדיו|חג]] ה[[שבועות]] [[ה'תש"א|תש"א]] (1941) התחולל [[פוגרום]] ביהודי בגדאד הידוע בשם "[[הפרהוד]]", על רקע דיכוי [[המלחמה האנגלו-עיראקית|מרד רשיד עאלי אל-כילאני]]. במהלך הפוגרום נ[[טבח]]ו 179 יהודים, 2,118 נפצעו, 242 ילדים היו ליתומים ורכוש רב נבזז. מספר בני האדם שרכושם נבזז הגיע לכ־50,000 בני אדם.{{הערה|1=[http://yad-vashem.org.il/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%201867.pdf מרכז המידע אודות השואה, יד ושם בית הספר המרכזי להוראת השואה]}} לצד גילויי השנאה והאלימות, היו מקרים של הצלת יהודים בידי שכניהם ומכריהם המוסלמים. הפּרעות והחוק שהגביל את זכויות היהודים בעיראק, שנחקק ב-[[1945]], שימשו כגורם מאיץ לצמיחתה של המחתרת ה[[ציונות|ציונית]] בעיראק ולתהליך שבסופו של דבר הביא ל[[עלייה לארץ ישראל|עליית]] יהודי עיראק ל[[ישראל]] ב[[מבצע עזרא ונחמיה]], במסגרתו נאלצו יותר מ-80,000 יהודים לעזוב את בגדאד ואת עיראק ורובם [[עלו לישראל]]. גם לאחר מכן נרדפו היהודים על ידי השלטונות ולאחר שכמה עשרות הוצאו להורג באירועי [[התליות בבגדאד (1969)|התליות בבגדאד]] ובאירועים נוספים, עלו כמעט כל הנותרים לישראל.

ב-[[2004]] נמנו כמה עשרות יהודים בעיר.{{הערה|{{ערוץ7|חגית רוטנברג|השנה בן חורין|556956|}}}}
{{-}}

== שכונות העיר ==
להלן רשימה חלקית של שכונות העיר:
* [[האזור הירוק]]
* [[באב א-שרקי]]
* [[צאדר סיטי]]

=== רחובות בעיר ===
* [[רחוב אל-מתנבי]] – אחד מה[[רחוב]]ות המרכזיים של העיר בגדאד, מזרחית לחידקל, בסמוך לעיר העתיקה ול[[רחוב הארון אל-רשיד]].
* [[רחוב חיפה]] – רחוב במרכז בגדאד, מערבית לחידקל, על שם העיר [[חיפה]] ב[[ישראל]].
* [[רחוב אל-כפאח]] (شارع الكفاح):

נקרא במקור רחוב ע'אזי (شارع غازي), על שם [[ראזי, מלך עיראק]]. מהווה דרך עירונית ראשית באורך 2.5 קילומטר ממזרח לחידקל ובמקביל אליו, במרחק קילומטר אחד ממנו. בין [[גשר א-סינק]] (جسر السنك) הקרוי גם גשר א-רשיד (جسر الرشيد) לגשר [[גשר באב אל-מועט'ם]] (جسر باب المعظم).

ברחוב זה וברחובות הסמוכים לו התרחש [[הפרהוד]].{{הערה|{{NFC|הרצל ובלפור חקק|הדפים של הפרהוד מדממים: שמונים שנה|0026-D-148344-00|24 במאי 2021}}}}

מדרום לרחוב שכן שוק העופות (סוק אלג'יג'), וסוק חנוני (שוק חנוני), שהיו שווקים יהודיים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://tarbutil.cet.ac.il/anthology/על-מפריח-היונים-של-אלי-עמיר/|כותרת=על מפריח היונים של אלי עמיר|אתר=tarbutil.cet.ac.il|תאריך_וידוא=2022-09-26}}</ref>

בצידו הצפוני והמזרחי ביותר של הרחוב שוכן מסגד גדול על שם [[עבד אל-קאדר אל-ג'ילאני]], ובית ספר על שמו. אל-ג'ילאני היה [[משפטן]] [[פרסי]] השייך ל[[האסכולה החנבלית|אסכולה החנבלית]], ומגדולי המורים וה[[מיסטיקה|מיסטיקנים]] הסופיים. פעל בבגדאד ובסביבותיה ומת בה. בשנת [[1535]] ה[[סולטאן]] [[עותמאן|העותמאני]] [[סולימאן הראשון]] בנה [[כיפה (מבנה)|כיפה]] מעל הקבר, שקיימת עד עצם היום הזה.

=== שווקים ===
* שוק העופות (סוק אל-ג'יג')<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://halachayomit.co.il/he/default.aspx?HalachaID=5019|כותרת="יחארק" או "ינהר"? : הלכה יומית על פי פסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל|אתר=halachayomit.co.il|תאריך_וידוא=2022-10-04}}</ref>
* סוק חנוני (שוק חנוני)
* שוק אל-אַסְמַ֫אכּ (שוק הדגים)
* שוק א-סַּ֗פַאפִ֫יר (שוק הכלים)
* שוק אל חארג' (שוק הבדים)
* שוק אִל גָ'אזִל (שוק החוטים)<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/hbe00197.htm|כותרת=חדשות בן עזר - 197|אתר=library.osu.edu|תאריך_וידוא=2022-10-04}}</ref>

=== שכונות בהן התגוררו יהודים ===
תחילה התגוררו מרבית היהודים בתוך העיר הישנה, משום שהייתה מוקפת חומה. מחוץ לחומה היה אזור הפקר ללא שלטון מרכזי, אלא שלטון הנתון בלעדית לחסדיהם של פורעים. השינוי התרחש עם [[עיראק המנדטורית|הכיבוש הבריטי של עיראק]]. הבריטים הצליחו לאכוף שלטון וסדר מעבר לחומה. רק אז החלו היהודים לצאת מעבר לחומה, לקנות אדמות ובוסתנים ולבנות בתים. יהודים רבים בנו שכונות מפוארות ומרווחות גרו בבתים פרטיים מקופים גינות נוי, אך היו גם יהודים שנשארו לחיות בשכונות עוני.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.forgotten-million.co.il/eduyot/iraq/levi_sason.html|כותרת=המיליון שנשכח - ארגון ווז'ק|אתר=www.forgotten-million.co.il|תאריך_וידוא=2022-09-26}}</ref>

==== [[בתאווין]] (بتاوين) ====
בעבר נקראה בוסתאן אל-חַ'ס (בוסתן ה[[חסה תרבותית|חסה]]). בשכונה זו היה ריכוז גדול של יהודים, בני המעמד הבינוני-גבוה. בתקופת היהודים השטחים מסביב כמעט לא היו בנויים<ref name=":0" />, השכונה נמצאת בצידה המזרחי של בגדאד, במערב תוחמים את השכונה [[גשר הרפובליקה]] (جسر الجمهورية), שכונת [[באב א-שרקי]], [[כיכר תחריר (בגדאד)|כיכר תחריר]] ו[[כיכר אל-תייראן]], במזרח שכונת קראדה, [[כיכר פירדוס]] ו[[כיכר אל-אנדלוס]], והיא ממוקמת בין רחוב א-סעדון ורחוב א-נידאל.

[[בית הכנסת מאיר טוויג]] שוכן בשכונה.

אירועי ה[[הפרהוד|פרהוד]] פסחו על השכונה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://blog.nli.org.il/shmuel-moreh/|כותרת=פרידה מחוקר, מרצה ואדם דגול|אתר=הספרנים|תאריך=2017-10-03|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2022-09-27}}</ref>

בתחילת שנות החמישים של המאה ה-20, לאחר הגירת רוב היהודים מעיראק, השכונה התרוקנה כמעט מיהודים, ועברו להתגורר בה נוצרים ומוסלמים. בתחילת שנות השמונים החלו לאכלס את השכונה מהגרים ממצרים וסודאן, ולאחר המלחמה בסוריה ב-2011 התגוררו בבתי המלון ובדירות הזולות משפחות סוריות רבות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.marefa.org/البتاوين|כותרת=البتاوين|אתר=المعرفة|שפה=ar|תאריך_וידוא=2022-09-27}}</ref>

כיום השכונה מוזנחת והיא מוקד לסחר בסמים, זנות ולפשע באופן כללי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.alaraby.co.uk/%22بتّاوين-بغداد%22-النهار-للشرطة-والليل-للمافيات-والعصابات|הכותב=soha.abushacra|כותרת="بتّاوين بغداد"... النهار للشرطة والليل للمافيات والعصابات|אתר=https://www.alaraby.co.uk/|שפה=ar|תאריך_וידוא=2022-09-27}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://baghdadtoday.news/news/186282/b|כותרת=ماذا تعرف عن البتاوين؟.. منطقة عريقة جمعت الرؤساء اليهود والغجر والمافيات ومفاجآت أُخر|אתר=baghdadtoday.news|שפה=ar|תאריך_וידוא=2022-09-27}}</ref> בשכונה מתגוררים תערובת של עניים, קבצנים, עיראקים חסרי בית ופליטים [[סודאן|סודאנים]]. האדריכלית הבריטית הנודעת, [[זהא חדיד|זַהַא חדיד]], נולדה בשכונה.

בשנת 2009 דיווח יומון עיראקי על זכייתה של יהודייה בת למהגרים עיראקים, בתביעה להשבת בית בשכונה שהיה שייך למשפחתה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kikar.co.il/world-news/322|הכותב=כיכר השבת|כותרת=תקדים: הבית בבגדד יוחזר לבעליו ה..|אתר=כיכר השבת|תאריך=2009-04-23|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-09-27}}</ref>
* [[אבו סיפין|אבו סֵיפֵ֫ין]] (ابو سيفين) – שכונת פרברים יהודית ענייה בצידה המזרחי של בגדאד, ליד כיכר האריות (ساحة السباع – סאחת א-סבאע).<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.google.com/maps/d/viewer?mid=1nhWobrLH5-Qife3t9_4fAE0dXEk&hl=iw|כותרת=היהודים בעיראק ובבגדאד בפרט – המפות שלי ב-Google|אתר=Google My Maps|תאריך_וידוא=2022-09-26}}</ref>
* קראדה – רובע יהודי יוקרתי.
* [[באב א-שרקי]] – בו שכן בית הכנסת "צלאת דינה".

== ראו גם ==
{{קישורי פורטל|המזרח התיכון}}
* [[אוניברסיטת בגדאד]]
* [[העיר העגולה של בגדאד]]
* [[כיכר החגיגות הגדולות]]
* [[כיכר פירדוס]]
* [[המוזיאון הלאומי של עיראק]]
* [[רחוב חיפה]]
* [[מגדל השעון של בגדאד]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימסע=בגדאד}}
* {{אתר רשמי}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007557233205171|בגדאד (עיראק)}}
* [[משה מעוז]], [http://www.lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=20564&str1=בגדד&x=0&y=0&str3=&find=1&ex=0&docs=1&pic=1&sites=1&title=&all=1 בית עבאס: הח'ליפות העבאסית עד מות אלמאמון (833-750)]
* [http://islam.about.com/cs/history/a/aa040703a.htm בגדאד בהיסטוריה האסלאמית] {{אנגלית}}
* [http://countrystudies.us/iraq/42.htm החברה העירונית בעיראק] {{אנגלית}}
* [http://www.globalsecurity.org/military/world/iraq/baghdad.htm סקירה על בגדאד באתר ביטחוני] {{אנגלית}}
* {{בריטניקה}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{ניווטים
|רוחב=100%
|יישור=ימין
|כותרת=בגדאד - תבניות ניווט
|יישור טקסט=ימין
|תוכן={{בירות המזרח התיכון}}
{{הערים הגדולות בעולם}}
{{בירות מדינות אסיה}}
{{בית עבאס}}
{{הערים הגדולות של עיראק}}
}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:בגדאד|*]]
[[קטגוריה:אסיה: ערי בירה]]
[[קטגוריה:עיראק: ערים]]
[[קטגוריה:ערי בירה של יחידות מנהליות]]
[[קטגוריה:המזרח התיכון: ערי בירה]]
[[קטגוריה:יישובים שהוקמו במאה ה-8]]