הצגת המקור של הדף "אשתמוע"

{{מיקום מפורט בישראל|שם=אשתמוע|רוחב=31.40039|אורך=35.067282|כותרת=כן}}
[[קובץ:The old Synagogue Eshtemoa.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת העתיק באשתמוע, 1975]]
[[קובץ:Eshtamoa44.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת באשתמוע, 2009]]
[[קובץ:Eshtemou_2013.jpg| שמאל|ממוזער|250px|ממשקופי בית הכנסת, 2013]]
[[קובץ:Eshtemoa menorah.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תבליט המנורה שנתגלה בבית הכנסת, מוצג כיום ב[[מוזיאון רוקפלר]]]]
[[קובץ:Mosaic from Eshtemoa Synagogue.JPG|250px|ממוזער|שמאל|הכתובת בפסיפס בית הכנסת באשתמוע. נמצאת כיום ב[[מוזיאון השומרוני הטוב]]]]
'''אֶשְׁתְּמֹעַ''' היה יישוב [[מקרא]]י שהתקיים לפחות עד [[המאה ה-4]], ונזכר ב[[ספר יהושע]]. הוא שכן בדרום [[הר חברון]], באזור שבו שוכן היום הכפר ה[[פלסטינים|פלסטיני]] [[א-סמוע]]. בשנת [[1838]] זיהה [[אדוארד רובינסון]] את א-סמוע עם אשתמוע המקראית.{{הערה|E. Robinson, Biblical researches in Palestine, and in the adjacent regions, Volume I, p. 494. London 1856.}}{{הערה|Robinson and Smith, 1841, vol 2, p. 194.}} הוא תיאר את א-סמוע ככפר "משמעותי מלא צאן ועדרים". הוא מצא גם שרידי קירות שנבנו מאבנים גדולות מאוד, שחלקם היו באורך של יותר מעשרה מטרים.{{הערה|Robinson and Smith, 1841, vol 2, pp. 626-7.}}

בסמוך לא-סמוע הוקמו היישובים היהודיים [[שמעה]] ו[[מצפה אשתמוע]], על שם היישוב המקראי.

==היסטוריה==
ב[[ספר יהושע]] מכונה היישוב גם '''אֶשְׁתְּמֹה''' והוא נכלל ב[[נחלת שבט יהודה]], לפי הכתוב: " וַ[[ענב (עיר מקראית)|עֲנָב]] וְאֶשְׁתְּמֹה, וְ[[ענים|עָנִים]].{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|טו|נ}}}} [[שבט יהודה]] מסר את העיר ל[[כוהן|כוהנים]] כאמור בספר יהושע: {{ציטוט|תוכן=וְלִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן נָתְנוּ אֶת עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ – אֶת חֶבְרוֹן, וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ, וְאֶת לִבְנָה וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ. וְאֶת יַתִּר וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת '''אֶשְׁתְּמֹעַ''' וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ.|מקור={{תנ"ך|יהושע|כא|יג|יד}}{{הערה|פסוק דומה ב{{תנ"ך|דברי הימים א|ו|מב}}}}}}

כאמור העיר נזכרת ב[[רשימת ערי יהודה]] המופיעה ב{{תנך|יהושע|טו|כא|סב}} במסגרת תיאור נחלת יהודה. רשימה זו היא המקור הטופונימי המפורט ביותר במקרא, והבסיס למחקר הגאוגרפי-היסטורי של יהודה המקראית. ניתוח טקסטואלי והסטורי מראה כי היא חלק מרשימה גדולה יותר שכללה גם את ערי בנימין ב{{תנך|יהושע|יח|כא|כח}}, כלומר את מלוא היקפה של ממלכת יהודה. הרשימה איננה מהתקופה המשוערת של יהושע או של ההתנחלות, שכן היא משקפת שיא יישובי אליו הגיעה ממלכת יהודה רק במאות 7–8 לפסה"נ, בערך ימי חזקיהו או יאשיהו (עדיפות מסוימת לאחרון). אשר למהות הרשימה המקורית יש מחלוקת. היה מקובל להניח שהיא שיקפה חלוקה מנהלית של ממלכת יהודה, שכן הערים ערוכות בקבוצות גאוגרפיות.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=נדב נאמן|שם=רשימות הערים של יהודה ובנימין וממלכת יהודה בימי יאשיהו.|כרך=ציון נד|שנת הוצאה=תשמ"ט|עמ=17–71}}}} אולם, גבולותיהן של הקבוצות אינם מוגדרים, והן נכנסות לעיתים זו לתוך זו. כל שניתן לומר הוא שהרשימה משקפת את המצב היישובי בממלכת יהודה, כנראה בימי יאשיהו. סקר הר יהודה והמחקר הנלווה אליו תומך במסקנה זו.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=אבי עופר|שם=הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר)|מקום הוצאה=אוניברסיטת תל אביב|שנת הוצאה=1993|עמ=31: 74–92, 4: 21–25}}}}

כמו כן נזכרת העיר כאמור גם ברשימת ערי הכוהנים והלויים, {{תנך|יהושע|כא|}}; {{תנ"ך|דברי הימים א|ו|לט|סו}}, רשימה הכוללת תשע ערים ביהודה. מההר נזכרות שש ערים, ובדרומו בלבד: חברון, יתיר, אשתמוע, חלן, דביר, יוטה. בשפלה שלוש ערים נוספות: לבנה, עשן, בית-שמש. ריכוז זה מהווה חריגה בולטת מהסכמטיות הקיצונית של הרשימה, שבה מוקצות לכל שבט ארבע ערים כך שהמניין הכולל הוא 48. המחבר או העורך המקראי מצדיק זאת בכך ששמעון ויהודה נטלו חלק אחד ברשימה, אך גם מניין זה צריך להיות שמונה ולא תשע ערים (מהן רק עשן עשויה להחשב על שמעון). גם ביהודה, כאמור, אין פיזור הערים הומוגני, ואומר דרשני. בנימין מזר{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=בנימין מזר|שם=רשימת ערי הכוהנים והלוויים.|כרך=כנען וישראל - מחקרים היסטוריים|שנת הוצאה=תשל"ד|עמ=222–233. מבוסס על מאמרו באנגלית משנת 1960}}.}} סבר כי הערים הן מרכזי מינהל שארגן שלמה הצעיר בסוף ימי דוד {{תנ"ך|דברי הימים א|כג|}}-{{תנ"ך|דברי הימים א|כו|||ללא=ספר}}, כשללויים תפקיד מרכזי במינהל ולא רק בפולחן. מכלול הערים מתאים לתחום הממלכה המאוחדת של דוד ושלמה, אך הן מקובצות בכמה גושים. לפי מזר, וכן יוחנן אהרוני,{{הערה|{{צ-ספר|יוחנן אהרוני|שם=אטלס כרטא לתקופת המקרא (מהדורה שניה מתוקנת)|מקום הוצאה=ירושלים|שנת הוצאה=1974}} מפה 10.}} נועדו גושי התיישבות הלויים לחזק את ספר הממלכה או אזורים בעייתיים בתוכה. ריכוזן בדרום יהודה מכוון לפקח על האוכלוסייה ה"לא ישראלית" לדעתו - הכלבים והקנזים. ואילו נדב נאמן סבור שתיאורי נחלות השבטים אינן מבטאות מצב שבטי או מנהלי שהיה קיים אי פעם במציאות, ולדעתו רק 13 ערי בני אהרון (שביהודה ובבנימין) מהוות גרעין היסטורי לרשימה{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Nadav Na'aman|שם=Borders & Districts in Biblical Historiography.|כרך=Jerusalem Biblical Studies 4|שנת הוצאה=1986|עמ=203–236}}}}; מחברה המאוחר נטל 13 ערים אלה והשלימן לסכימת ה-48 הבלתי היסטורית תוך שימוש בשמות שלקח מרשימות ערי המקלט ורשימת גבולות השבטים, רשימה שאף היא אינה היסטורית לשיטתו אבל משקפת היקף טריטוריאלי מימי הממלכה המאוחדת. אבי עופר מקבל את דעת נאמן על גרעינה ההיסטורי של הרשימה; ולדעתו, הנסמכת על סקר הר יהודה, ריכוז ערי הלויים בדרום יהודה נראה יותר מכל כמשקף ריכוז התיישבותי פשוטו כמשמעו, באזור בעל ייחוד אקולוגי.{{הערה|שם=ה1|{{צ-ספר|מחבר=אבי עופר|שם=הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר)|מקום הוצאה=אוניברסיטת תל אביב|שנת הוצאה=1993|עמ=1: 68-69, 4: 20}}}} בולטת העובדה כי תחום ההתיישבות הוא הרחבה מסוימת של תחומי קבוצה 5 ברשימת ערי יהודה. נראה אפוא שלפנינו התיישבות בדרום ההר של משפחות הקשורות ללוי, לצד משפחות קנזיות, כלביות, קיניות ואחרות.{{הערה|שם=ה1}}

אשתמוע הייתה בין הערים ש[[דוד]] שלח אליהן משלל [[עמלק]]: {{ציטוט|תוכן=וַיָּבֹא דָוִד אֶל צִקְלַג וַיְשַׁלַּח מֵהַשָּׁלָל לְזִקְנֵי יְהוּדָה לְרֵעֵהוּ לֵאמֹר: הִנֵּה לָכֶם בְּרָכָה מִשְּׁלַל אֹיְבֵי ה'.
לַאֲשֶׁר בְּבֵית אֵל וְלַאֲשֶׁר בְּרָמוֹת נֶגֶב וְלַאֲשֶׁר בְּיַתִּר. וְלַאֲשֶׁר בַּעֲרֹעֵר וְלַאֲשֶׁר בְּשִׂפְמוֹת וְלַאֲשֶׁר בְּ'''אֶשְׁתְּמֹעַ'''.|מקור={{תנ"ך|שמואל א|ל|כו|כח}}}}

ב[[תלמוד ירושלמי]] מוזכר "ר' יסא אזל לגבי [[חסא דאשתמוע]]".{{הערה|לפי הגרסה בירושלמי מ[[כתב ליידן]] ועד היום הוא לא מוזכר, אלא בגרסאות הראשונים ל{{ירושלמי|נדרים|ו|י}}, ראה בשינויי נוסח לירושלמי מהדורת [[עוז והדר]].}} [[שמואל ספראי]] משער כי ר' יסא המוזכר בתלמוד הוא ר' איסי המוזכר בכתובת בבית הכנסת ב[[סוסיא (יישוב עתיק)|סוסיא העתיקה]]. [[אוסביוס מקיסריה]] בן [[המאה ה-4]] כותב על אשתמוע: "כפר גדול מאוד של יהודים בדרומא מצפון ל[[חורבת ענים|חורבת עָנִים]] בתחום [[אלויתרופוליס]] (היום [[בית גוברין (קיבוץ)|בית גוברין]])".{{הערה|[[אונומסטיקון]] עמ' 86}} בתלמוד הירושלמי עדות על מאכל אופייני למקום: עדשים קלויות וטחונות, מטובלות בדבש ומטוגנות.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=מנחם מרקוס ודוד עמית|שם=הר חברון: סקר נוף ומסלולי טיול|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=ספרית מעריב, רשות שמורות הטבע, מועצה אזורית גוש עציון|שנת הוצאה=1989|עמ=192}}}}

==ארכאולוגיה==
בכפר [[א-סמוע]] נתגלו שרידים רבים, המעידים על יישוב גדול ומבוסס בתקופת המשנה והתלמוד. החשוב שבהם הוא בית הכנסת הגדול, שנחשף במרכז הכפר ובחצרותיו נמצאו, ב[[שימוש משני]], שברים ארכיטקטוניים ובהם [[סמל]]ים יהודיים אופייניים.

[[חפירה ארכאולוגית|חפירות ארכאולוגיות]] נערכו במקום בשנת [[1934 במדע|1934]] בידי החוקרים [[ל"א מאיר]] ו[[אברהם רייפינברג|א"א רייפנברג]], וחפירה נערכה בשנים [[1935]]–[[1936]]. במקום נמצאו שרידי [[בית כנסת]] עם כתובת [[פסיפס]]. החפירות נמשכו לאחר [[מלחמת ששת הימים]]. בשנים [[1969]]–[[1970]] הן הושלמו על ידי [[זאב ייבין]]. בחפירות המחודשות התגלה בסמוך לבית הכנסת מטמון כסף גדול מתקופת הברזל הקדומה. במקביל לחפירה זו פונו הדיירים שגרו מעל המבנה, ובית הכנסת הוכשר לביקורי הציבור הרחב.{{הערה|1=כיום האתר בתחומי השליטה של [[הרשות הפלסטינית]].}}

===== האתר הקדום =====
אתרה הקדום של '''אֶשְׁתְּמֹעַ''' מצוי באזור בית-הכנסת, בחלקו הגבוה (גרעינו) של הכפר. עקב הכיסוי הצפוף של הכפר ניתן למצוא שברי-חרס בעיקר במדרונו הצפוני (התלול והבנוי בדלילות), שנסקר שיטתית לראשונה בסקר הר יהודה של אבי עופר.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=אבי עופר|שם=הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר)|מקום הוצאה=אוניברסיטת תל אביב|שנת הוצאה=1993|עמ=3: 20–21}}}} מספר האתר בסקר ישראל הוא 1/69/136{15-08}, נ"צ 15645.08965, גובה מוחלט 720 מ', גובה יחסי 20 מ', תצפית טובה; שטחו המרבי של האתר הקדום מוערך בכ-25 דונמים. תחילת יישובו בתקופות [[התקופה הכלקוליתית|הכלקולית]] [[תקופת הברונזה הקדומה בארץ ישראל|והברונזה הקדומה 1]] (בערך 9–11 דונמים). היישוב מתחדש ב[[תקופת הברזל בארץ ישראל|תקופת הברזל]], כנראה מראשיתה. בתקופת הברזל 2-1א מוערך שטחו בכ-9–10 דונמים. מתקופה זו נמצא בחפירות בכפר מטמון הכסף הגדול בתוך חמישה פכים. בתקופת הברזל 2ב מגיע האתר לשיא היקפו (כ-25 דונמים), ואז הוא האתר השלישי בגודלו בהר-יהודה כולו, והגדול ביותר בהר הדרומי. בתקופת הברזל 2ג נותר האתר בהיקף של כ-20 דונמים, ואילו בשלב 2ד חוזר ההיקף ומצטמצם מאד: כ-10 דונמים או פחות, וייתכן אף שלא נתקיים כלל (ממצא החרסים כולל שפה יחידה שייחוסה לשלב זה מסופק). נראה שבשלהי תקופת הברזל ניטש האתר עד [[התקופה הרומית בארץ ישראל|התקופה הרומית]], אז חזר ונושב עד ימינו. אותה עת עבר מרכז הכובד של היישוב למדרון הדרומי של הגבעה, המיושב בצפיפות עד היום; בממצא חרסי הסקר, שעיקרו מהמדרון הצפוני, התקופות המאוחרות דלות בייצוגן.

==בית הכנסת העתיק==
[[קובץ:תפילת שחרית בביהכ"נ באשתמוע, התשע"א 2011.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תפילת שחרית בבית הכנסת העתיק, 2011]]
מידות בית הכנסת מרשימות: 30 מטרים על 13.33 מטרים והקיר המערבי שרד לגובה 8.35 מטרים. זאב ייבין סבר כי הגג היה עשוי מסגרות [[עץ]] ועליהן [[רעף|רעפים]]. לפני המבנה הרוחבי נמצאה רחבה מרוצפת באבנים גדולות ובה כתובת [[פסיפס]] גדולה:
{{ציטוט|תוכן=
דכיר לטב לעזר כהנ[א] (זכור לטוב לעזר כהן) {{ש}}
ובוני דיהב חד טר[ימ]יסין (ובניו שנתן טרימיסים){{הערה|1=הוא שליש דינר זהב}}{{ש}}
מן פעל (אחד מרכושו)}}

בחזית - שטח מוגבה אליו עולים בשלוש מדרגות. הרצפה הייתה מעוטרת בפסיפס צבעוני מאיכות בינונית. מן הפסיפס שרד רק חלק קטן ובו ציור של עץ וכתובת הקדשה ב[[ארמית]]. הפסיפס מתוארך למאה הרביעית לספירה הנוצרית. גודל הפסיפס - 10 X 20 מ' (200 מ"ר) והוא מורכב מחמישה צבעים. צפיפות אבני הפסיפס: 100 אבנים בדצמ"ר. בשולי האולם מעוטר עץ שעל גזעו שני ענפים גזומים, נוף העץ נושא פרות מוארכים בקצה, והכוונה הייתה לעטר [[אפרסק]] או [[שזיף]]. במרכז האולם היו מדליונים שנותרו מהם רק קצותיהם של שריגי גפן וקנוקנת.

שלושה פתחים בקיר החזית המזרחית שנשתמר לגובה של שני מטרים. קיר מערבי השתמר בגובה של שמונה מטרים (גובה יוצא דופן הנראה ברחוב הראשי של הכפר א-סמוע). בקיר הצפוני [[גומחה (אדריכלות)|גומחה]] מרכזית ל[[ארון קודש]] ומצדדיה שתי גומחות קטנות, [[בימה]] בולטת ו[[ספסל]]ים מ[[אבן לבנייה|אבן]] מסביב לאולם בית הכנסת.

== מטמון הכסף מתקופת הברזל ==
בקרקעית של החדר הסמוך לבית הכנסת נתגלה מטמון [[כסף (מתכת)|כסף]] גדול בתוך חמישה [[כד חרס|פכי חרס]]. על שלושה מהם מופיעה בצבע אדום הכתובת "חמש". המטמון כולל אוסף של חפצי כסף ובהם [[תכשיט]]ים פגומים, פיסות, [[נתך|נתכים]] ו[[סיג]]ים עשויים כסף. החוקרים סבורים כי החפצים נאספו בשל משקלם הרב (כ-26 ק"ג), ולא בשל ערכם האומנותי. מניחים קיום קשר בינו לבין "הברכה משלל אויבי ה'"{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|ל|כו}}}} ששלח דוד.

=== תיארוך המטמון ===
בגילוי המטמון נמצא כיתוב "חמש" בעברית על שלושה פכים מבין החמישה והיו דעות מגוונות בין החוקרים לגבי משמעות הכיתוב ותרומתו לתיארוך המטמון.

בהשוואה בין הממצאים של מטמונים שונים בארץ ועל פי צורת הכיתוב על החפצים היה קשה לשים דגש על התקופה הנכונה שהמטמון משתייך אליה (בערך 800-1000 לפנה"ס, כלומר תקופת הברזל השנייה ).{{הערה|שם=look|{{צ-מאמר|מחבר=Raz Kletter, Etty Brand|שם=A New Look at the Iron Age Silver Hoard from Eshtemoa|כתב עת=Zeitschrift des Deutschen Palästina-Vereins (1953-)|כרך=114|שנת הוצאה=1998|עמ=139–154|קישור=https://www.jstor.org/stable/27931588}}}}

בשנת (1998) בעקבות השוואות חדשות שערכו קלטר ובראנד,{{הערה|שם=look}} בעיקר בין פכי המטמון לקרמיקה מבאר שבע, הם הציעו לתארך את הפכים מאשתמוע ל[[תקופת הברזל בארץ ישראל|תקופת הברזל ב']] (בערך המאה השמינית לפנה"ס), ואכן לפי ההשוואות שלהם זה מתאים גם לתאריך הכתובות ומציין תקופה של שגשוג.

=== המטרולוגיה של המטמון ===
[[זאב ייבין|זאב יבין]] ניסה לברר במחקרו האם יש קשר בין משקל הכסף והצורה שלו לבין הכיתוב על גבי הפכים, כלומר האם הכיתוב "חמש" קשור למשקל הכסף.

בראשית המחקר בשנת 1972 יבין הציע, כי יש להבין את הכיתוב "חמש" כמספר חמש, כלומר שבכל פך יש 5 מאנה של 100 שקלים כל אחד. כיוון שמשקל פך שלם אחד (פך מס'1) 5165 גרם ולפיו העריכו משקל שאר הפכים, יבין העריך שקל ישראלי (כלומר יחידת משקל של שקל) בתקופה זו שקל 10 גרם.

מאוחר יותר, בשנת 1990{{הערה|שם=look}} הוצא פירוש אחר לכיתוב "חמש" כ - "חמישי" במשמעות ספציפית למיסוי או פעילות ממשלתית המטמון התפרש כמיסים שלקחה ממשלת יהודה ונקבר לאחר שקילה בצורה מורכבת.

בנוסף הוא טען לגבי המטרולוגיה של המטמון, כי בעוד ששקל יהודאי היה נפוץ בתקופה זו, המטמון אינו מציג פריטי כסף במשקלים עגולים, כלומר הפריטים לא שוקלים שקל או חצי שקל וכו', אף לא של סטנדרטים אחרים, כלומר שהמשקל של הפריטים מקרי, רנדומלי.

מקריאת המאמרים ולפי המחקרים יש ספק בתרחישים קודמים, ולפיהם התכולה של כל פך במטמון זה נשקל בקפידה לפני ההסתרה.

אלא, סביר יותר שהפכים התמלאו עד השפה, ללא התחשבות במשקל המדויק. ייתכן, והכסף של המטמון נאסף על ידי מיסים.

=== תכשיטי המטמון ===
תכשיטים שהתגלו בשנת{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=R. Kletter|שם=Iron Age Hoards of Precious Metals in Palestine – an 'Underground Economy'?|כתב עת=Levant|כרך=35|שנת הוצאה=2003-06|עמ=139–152|doi=10.1179/lev.2003.35.1.139|קישור=http://dx.doi.org/10.1179/lev.2003.35.1.139}}}} 1971 בחמשת פכי החרס. תכשיטים שלמים שנחתכו באופן שווה לכל הנראה באותו כלי וזה מרמז שבעלי המטמון השתמשו בתכשיטים על פי ערכם המשקלי ולא לפי ערכם כתכשיט. כלומר שהכסף שימש כאמצעי תשלום.

=== מקורות הכסף ===
רוב מקורות הכסף מתקופת המאה השמינית בה שלטו ה[[פיניקים]] בסחר הימי אך כפופים ל[[אשור]]ים מבחינה פוליטית. כמויות הכסף שמקורם מספרד משקפות את העושר והשגשוג ב[[יהודה ושומרון|יהודה]].{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Tzilla Eshel, Yigal Erel, Naama Yahalom-Mack, Ofir Tirosh, Ayelet Gilboa|שם=Lead isotopes in silver reveal earliest Phoenician quest for metals in the west Mediterranean|כתב עת=Proceedings of the National Academy of Sciences|כרך=116|שנת הוצאה=2019-02-25|עמ=6007–6012|doi=10.1073/pnas.1817951116|קישור=http://dx.doi.org/10.1073/pnas.1817951116}}}}

== ראו גם ==
* [[ענב (עיר מקראית)|ענב]]
* [[חורבת ענים העליונה]]
* [[חורבת ענים|חורבת ענים התחתונה]]
* [[ערי הלויים]]

==לקריאה נוספת==
* [[זאב ייבין]], '''מטמון הכסף מאשתמוע''', [[קדמוניות]], 18, הוצאת [[החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה]], תשל"ב
* ייבין ז', 1972, 'בית הכנסת באשתמוע', קדמוניות, ה (18): עמ' 43–45
* [[יוסף נוה]], '''על פסיפס ואבן''', עמ' 114, [[הוצאת מעריב]], 1978
* {{צ-מאמר|מחבר=משה כוכבי|שם=הסקר בארץ יהודה.|כרך=יהודה, שומרון וגולן - סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח (עורך: משה כוכבי)|שנת הוצאה=תשל"ב|עמ=19-89}}
* [[צבי אילן]], '''[[בתי כנסת קדומים בארץ ישראל (ספר)|בתי כנסת קדומים בארץ ישראל]]''', [[הוצאת משרד הביטחון]], 1991
* {{צ-ספר|מחבר=אבי עופר|שם=הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר)|מקום הוצאה=אוניברסיטת תל אביב|שנת הוצאה=1993}}

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://www.hrhevron.co.il/?CategoryID=248&ArticleID=222 ההתיישבות בדרום הר חברון - סקירה היסטורית], באתר [[מועצה אזורית הר חברון|המועצה האזורית הר חברון]]
* [[דוד עמית]], [https://www.k-etzion.co.il/סמוע-אשתמוע-דוד-עמית סמוע-אשתמוע], באתר [[בית ספר שדה כפר עציון]]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{דרומא}}
{{ערי הכהנים}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:יישובי המקרא]]
[[קטגוריה:ערי לויים]]
[[קטגוריה:יישובים יהודיים בארץ ישראל בתקופת בית שני]]
[[קטגוריה:יישובים יהודיים בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל: בתי כנסת עתיקים]]
[[קטגוריה:נחלת שבט יהודה]]
[[קטגוריה:כתובות בארמית]]
[[קטגוריה:בתי כנסת שעומדים בחורבנם]]
[[קטגוריה:ערי הכהנים]]
[[קטגוריה:סמוע]]
[[קטגוריה:שמעה (יישוב)]]
[[קטגוריה:מטמונים]]