הצגת המקור של הדף "ארתור שופנהאואר"

{{מקורות|נושא=אישים|נושא2=מדעי הרוח|רמה=אין}}
{{פילוסוף
| שם בשפת המקור = Arthur Schopenhauer
| תמונה = [[קובץ:Arthur Schopenhauer by J Schäfer, 1859b.jpg|250px]]
| תאריך לידה = [[22 בפברואר]] [[1788]]
| מקום לידה = {{דגל|האיחוד הפולני-ליטאי}} [[גדנסק]], [[האיחוד הפולני-ליטאי]]
| תאריך פטירה = [[21 בספטמבר]] [[1860]]
| מקום פטירה = [[קובץ:Flag of the Free City of Frankfurt.svg|גבול|22x16pxpx|העיר החופשית פרנקפורט]] [[העיר החופשית פרנקפורט]]
| זרם = [[רומנטיציזם]]
| תחומי עניין = [[מטאפיזיקה]], [[אסתטיקה]], [[פנומנולוגיה]]
| משפיעים = [[אפלטון]], [[עמנואל קאנט|קאנט]], [[ברוך שפינוזה|שפינוזה]], [[ז'אן-ז'אק רוסו|רוסו]], [[גאוטמה בודהה|בודהה]], [[אופנישדות]], [[גוטלוב ארנסט שולצה|שולצה]]
| מושפעים = [[יוליוס פראונשטדט|פראונשטדט]], [[אדוארד פון הרטמן|הרטמן]], [[יוליוס באהנסן|באהנסן]], [[פיליפ מיינלנדר|מיינלנדר]], [[פרידריך ניטשה|ניטשה]], [[זיגמונד פרויד|פרויד]], [[לודוויג ויטגנשטיין|ויטגנשטיין]], [[ריכרד וגנר|וגנר]], [[וילהלם ראבה|ראבה]], [[תומאס מאן|מאן]], [[אלפרד אדלר|אדלר]], [[גילברט רייל|רייל]], [[תומאס ברנהרד|ברנהרד]], [[מאשאדו די-אסיס|די-אסיס]], [[אמיל צ'וראן|צ'וראן]], [[לויצן אגברטוס יאן בראואר|בראואר]], [[חורחה לואיס בורחס|בורחס]], [[הרמן הסה|הסה]], [[בריאן מגי|מגי]]
| יצירות ידועות = [[העולם כרצון וכדימוי]]{{ש}}Parerga und Paralipomena (הגיונות)
}}
[[קובץ:ArthurSchopenhauer.jpg|ממוזער|שופנהאואר בנערותו]]
'''ארתור שופּנהאואר''' (ב[[גרמנית]]: '''Arthur Schopenhauer''';{{כ}} [[22 בפברואר]] [[1788]] – [[21 בספטמבר]] [[1860]]) היה [[פילוסוף]] [[גרמני]]. הוא התפרסם בעיקר בזכות ה[[מגנום אופוס]] שלו "[[העולם כרצון וכדימוי]]", שבו טען כי עולמנו מונע מאי-שביעות רצון תמידית ומחתירה מתמדת לסיפוק. שופנהאואר הושפע מההגות ומעולם המחשבה של המזרח, והחזיק בדעה ש"האמת הוכרה על ידי חכמי הודו"; עקב כך, פתרונותיו באשר לסבל האנושי דומים במידה רבה לאלה של חכמי ה[[ודאנטה|וודאנטה]] וה[[בודהיזם]]. אמונתו ב[[אידיאליזם טרנסצנדנטלי]] הובילה אותו לקבל את ה[[אתאיזם]] וללמוד מ[[פילוסופיה נוצרית|הפילוסופיה הנוצרית]].

שופנהאואר עמד על חשיבות ה[[אמנות]] בחיי האדם. הוא החזיק בהשקפות [[פציפיזם|פציפיסטיות]] ו[[קוסמופוליטיות]], ותורתו הייתה נדבך חשוב בהתפתחות ה[[פילוסופיה]] האי-רציונלית. הוא הושפע מכתביהם של [[אפלטון]] ו[[קאנט]] ומכתבי ה[[פילוסופיה הודית|פילוסופיה ההודית]], וכן מהמשורר [[גתה]], שאותו העריץ ושאל חוגו התקרב ב-[[1813]].

==ביוגרפיה==
ארתור שופנהאואר נולד ב-[[1788]] ב[[גדנסק]] למשפחת סוחרים אמידה. ב-[[1793]] עברה המשפחה ל[[המבורג]]. אביו שאף שארתור יירש את עסקיו, לכן רצה שבנו יכיר את העולם ודאג שילמד [[צרפתית]]. ב-1804 עזב שופנהאואר את ה[[גימנסיה]] לפני תום הלימודים, וטייל עם הוריו ב[[אנגליה]], [[צרפת]], [[הולנד]] ו[[בלגיה]]. עם שובו החל לעבוד כפקיד בחברה מסחרית. ב-1805 [[התאבדות|התאבד]] אביו, ואמו – הסופרת [[יוהאנה שופנהאואר]] – עברה להתגורר ב[[ויימאר|וויימאר]]. שנתיים אחר כך עזב שופנהאואר את עבודתו ועבר אף הוא לוויימאר, שם השלים את השכלתו הקלאסית בשיעורים פרטיים. עם הגיעו לגיל 21 קיבל חלק מירושת אביו ועקב כך נהנה מ[[עצמאות כלכלית]].

ב-[[1809]] החל ללמוד רפואה ב[[אוניברסיטת גטינגן]] אך במהרה פנה ללימודי פילוסופיה, וב-[[1811]] עבר ללמוד פילוסופיה ב[[אוניברסיטת ברלין]].
ב-[[1813]] עבר ל[[אוניברסיטת יינה]], שם קיבל תואר דוקטור ב-1813 על עבודתו: "השורש המרובע של [[עקרון הסיבה המספקת]]".

במהלך שנות לימודיו התעמק הן בכתביהם של [[אפלטון]] ו[[קאנט]] מן המערב, והן ב[[אופנישדות]] ובכתבי ה[[בודהיזם]] מן המזרח. מקורות אלו השפיעו מאוד על עבודתו ועל יצירתו העיקרית "[[העולם כרצון וכייצוג|העולם כרצון וכדימוי]]" אותה פרסם בשנת 1818.

פרסום הספר הביא להכרה מסוימת בשופנהאואר והוא מונה ב-[[1820]] למרצה לפילוסופיה באוניברסיטת ברלין.
במהלך הרצאותיו באוניברסיטה הביע התנגדות חריפה להגותו של [[גאורג וילהלם פרידריך הגל|הגל]], שהפילוסופיה שלו הייתה השלטת באותם ימים ברחבי [[אירופה]] ובמיוחד באוניברסיטת ברלין, בה הרצה גם הגל עצמו. התעקשותו של שופנהאואר לקיים את הרצאותיו בדיוק בשעות בהן העביר יריבו הגל את הרצאותיו שלו, גרמה לכך שמעט תלמידים נכחו בהרצאותיו, עד שלבסוף הופסקו כליל.

שופנהאואר מעולם לא נישא, הוא התגורר לבדו עם כלבו, ובינו לבין אמו שרר נתק שנמשך עד מותה. לכל אורך חייו סבל שופנהאואר מחרדות שונות, ויש הטוענים כי הייתה לכך השפעה על ה[[פסימיזם]] הפילוסופי שלו.

בחורף 1846/47 פגש ב[[פרנקפורט]] לראשונה את הפילוסוף ה[[יהודי מומר|יהודי המומר]] [[יוליוס פראונשטדט]], שהפך להיות המוציא לאור האישי שלו ומפיץ הגותו.

בשנת [[1860]] חלה הידרדרות במצב בריאותו של שופנהאואר, והוא מת באותה שנה. לאחר מותו התעוררה "[[מחלוקת הפסימיזם]]".

==מטפיזיקה==
===אחדות וריבוי===
נקודת המוצא של שופנהאואר היא הפילוסופיה של [[קאנט]]. שופנהאואר פירש את מושג "[[הדבר כשלעצמו]]" או "ה[[נואומנון|נואמנון]]", אצל קאנט כעולם ממשי הקיים מאחורי עולם התופעות, שהוא אשליה. לפי קאנט, התודעה מטילה על הדברים כשהם לעצמם את הקטגוריות שלה: הזמן, המרחב והסיבתיות; וכך מכוננת את העולם המוכר לנו - עולם התופעות.

שופנהאואר צעד צעד נוסף וטען כי כל הבחנה המוכרת לנו בין שני דברים יסודה בזמן, במרחב או בסיבתיות. לפיכך הנואמנון, שאינו כפוף לקטגוריות האלה חייב להיות דבר אחד המסתתר מאחורי ריבוי התופעות.
מסקנה זו קירבה את שופנהאואר לזרמים מסוימים בפילוסופיה ההודית (בבודהיזם המוקדם).

===הרצון===
שופנהאואר הסב את תשומת הלב לנקודה מרכזית שקאנט התעלם ממנה. איננו רק צופים בעולם ומארגנים אותו בתודעתנו, אנחנו גם חלק ממנו. יש לנו היכרות "מבפנים" עם גופנו שהיא מפתח להבנת העולם. אנו מבחינים כי מאחורי כל התנועות שלנו קיים '''רצון'''. בגלל אופיו האחדותי של העולם אנחנו יכולים להסיק שהרצון הוא מהותם של כל הדברים.

המונח "רצון" אצל שופנהאואר מבטא דחף בסיסי הקודם לתודעה ולכוונה. "שופנהאואר עצמו הציג את תורתו כפירוש של קאנט: מה שהיה לקאנט "[[הדבר כשהוא לעצמו|הדבר כשהוא-לעצמו]]" ובבחינת נעלם, הוא לש' הרצון."{{הערה|האנציקלופדיה העברית כרך לא ערך "שופנהאואר"}}

==אתיקה==
לפי שופנהאואר, הרצון יוצר את התשוקות השונות, והתשוקות הן מקור לסבל. הרצון, כמקור הסבל, הוא רע. שופנהאואר משבח, בדומה לבודהיזם, אורח חיים נזירי הממית את התשוקות ומבטל את הסבל. אולם אין הוא קורא לכל אדם לחיות בהתנזרות לכתחילה, כי על האדם לבחור את תשוקותיו בקפידה. יש לתור אחר התענוגות העליונים, כמו ספרות אינטלקטואלית, אמנות, מדיטציה, משום קרבתם למרחב המטאפיזי, ונגישותם הבלתי אמצעית, הניצבים בניגוד מהותי לאופיים של התענוגות השטחיים. שופנהאואר מכנה זאת "שלילת רצון". האדם עצמו הוא גילוי של ה'''רצון''', ובתור שכזה אין לו רצון חופשי אינדיבידואלי. כאשר מתרחשת "שלילת הרצון", הרצון הוא זה ששולל את עצמו, ומדובר באירוע ולא בבחירה של האדם.

==אסתטיקה==
[[קובץ:Arthur Schopenhauer Portrait by Ludwig Sigismund Ruhl 1815.jpeg|ממוזער|דיוקן של שופנהאואר, 1815]]
מפלט נוסף מהרצון ששופנהאואר מציע הוא האמנות. לדעתו, ההתבוננות האסתטית מתייחסת לאובייקט באופן טהור, משוחרר מתשוקות ואינטרסים מעשיים, ובכך היא מהווה שחרור זמני.
שופנהאואר העדיף את ה[[מוזיקה]] על ה[[ציור]] וה[[פיסול]] הפיגורטיבים שכן היא משוחררת לחלוטין מעיסוק בעולם. לתאוריית המוזיקה שלו הייתה השפעה על [[ריכרד וגנר|וגנר]].

שופנהאואר העריץ את דמות ה'''גאון'''. לדעתו המאפיין העיקרי של גאונות הוא חירות יחסית מתשוקות מעשיות, המאפשרת התמסרות ליצירה.

==פסיכולוגיה==
שופנהאואר הגה את רעיון ה"לא מודע", שלפיו המניעים העיקריים שלנו הם תשוקות ורצונות שאינם מודעים. הוא גם ההוגה הראשון בתקופתו שכתב על המיניות. יצר המין הוא בעיניו גילוי בסיסי של הרצון. רעיונות אלה השפיעו על פרויד, אך אצל שופנהאואר, בניגוד לפרויד, הלא מודע קודם למודע ואינו "מחסן" לתכנים שהודחקו מהמודע.

==הסבל האנושי==
[[קובץ:העולם כרצון וכדימוי ג.jpg|ממוזער|כרך ג לתרגום כתבי שופנהאואר לעברית]]
שופנהאואר מסכים עם טענתו של קאנט לגבי המציאות: קיים מסך בין האדם למציאות. וכל עוד יש מסך לא נדע את המציאות. המסך הוא התפיסה שלנו. התוספת של שופנהאואר: את התפיסה הזו אנו מכירים בצורה ישירה ביותר. החוויה של היכרות ישירה עם האני. הדבר הכי בסיסי ל"אני" למציאות זה: הרצון. המניע, התשוקה ל... כלומר: כוח הרצון מניע את היקום וזאת התנועה המרכזית שלנו. המציאות פועלת באנרגיה עיוורת והיא לא מודעת לנו וגם אנחנו לא מודעים אליה. האנרגיה הזו מניעה אותנו לפעול באופן עיוור (בלתי מודע). לדוגמה, יצר המין: האנרגיה הבלתי מודעת מובילה אותנו ליחסים בינינו. האנרגיה הזו פועלת ללא התחשבות בבני האדם, דורסנית, כובשת. התנהגותנו מתבטאת באלימות ובמיניות שהן ביחד. על פי שופנהאואר יצרים אלו לא נפרדים ולכן האדם מבטא הרבה תוקפנות שחלק ממנה מתבטא במיניות. [[פרויד]] מושפע מגישה זו. המסקנה היא שאנו יצורים סובלים המונעים על ידי תשוקות ששולטות בנו.

על כן מציע שופנהאואר פתרונות לסבל האנושי:
*פתרון חלקי: הפתרון החלקי של שופנהאואר מגולם ב[[אמנות]] – אם אתה אומן ויוצר, אתה יוצר עולם חדש שמודע לעצמו ומאורגן מתוך כוונה ולא מדחף. המניע של היוצר הוא טהור כמו המניע ללדת, היצירה כולה חיובית – רובנו יוצרים.
:אם אתה צורך אומנות תהיה נקי משום שכשאתה נחשף לאומנות אתה נהנה ומקבל סיפוק והתאווה נדחית. זוהי הנאה טהורה ונקייה של סיפוק.
:כקולטים יש לנו [[תובנה]] אמיתית אם המציאות תראה כאידיאלית. כצופה באומנות האדם מגיע לסיפוקו ב-3 שלבים.
**ריגוש – האדם חש קשר ליצירה, מזדהה ולומד ממנה.
**קוגניציה, ישנה הכרה והבנה מהו אידיאל (אידיאל שאנו משווים לדברים אחרים).
**משמעות – למדנו והושפענו מהיצירה והיא מגולמת כסמל חשוב בחיינו.
*פתרון מלא לסבל האנושי: שופנהאואר מחלק את הפתרון המלא שלו לסבל האנושי ל-4 שלבים.
*מעקב אחרי פעילותנו – הכרה:
:כשאנו עוקבים אחר פעילותנו אנו מגלים כי אנו עוסקים כל הזמן ברכישה, השתלטות וכוחניות, במיניות. אנו נדחפים לפעילויות אלו ואין לנו שליטה עליהן.
:הדברים הללו מזהמים את נפשנו, הנפש הופכת בעקבות כך פסיבית וחלשה ומתמלאת צרכים חייתיים, כי היא מוגבלת. לכן על האדם להכיר בפעולות אלו.
*מעקב אחר תחושותינו:
:רוב היום אדם מרגיש סובל ולא מסופק מכיוון שהוא רוצה כל הזמן, הוא בעל רצון בלתי פוסק.
:כשנעקוב אחר תחושותינו נגלה כי חיינו לא נוחים וכי עלינו לחפש עמוק יותר.
**הגילוי:
:עלינו להיכנס לעומק עצמנו ולמצוא את הגילוי.
:נגלה שתחושת הסבל נגרמת בגלל השתוקקות תמידית למילוי החסר, הפוגעת בנפשנו.
:הסיבה לסבל היא חוסר חיפוש של יציבות בעולם משתנה והנפש שלנו נפגעת מכך.
**הפתרון – חזרה למודעות שלנו.
:על האדם לפתח את המודעות והתפיסה שלו לגבי עצמו במקום להתרכז בתשוקות ובדברים אותם הוא רוצה.

==ביבליוגרפיה חלקית==
להן רשימת עבודותיו העיקריות והחשובות והתרגומים הקיימים לעברית:
* '''על השורש הארבעה-ראשי של עקרון הסיבה המספקת''' [1813] הוגש כדיסרטציה לאוניברסיטת יינה.
* '''[[העולם כרצון וכדימוי]]''' [1818; 1844; 1859]
** '''העולם כרצון וכדימוי א''' תרגום: יוסף האובן (נבו), הוצאת י' גולן, 2004
** '''העולם כרצון וכדימוי ב''' תרגום: יוסף האובן (נבו), הוצאת י' גולן, 2004 (מכיל את ההשלמות לארבעת החלקים של כרך א')
* '''אמנות הלהיות צודק: 38 דרכים לנצח בוויכוח''' [1830] - בספר הוא רואה את הוויכוח כקרב, ועל כן לא חשוב מי צודק, אלא המטרה היא לנצח. הספר מצייד את הקורא ב-38 תכסיסים שיסייעו לו לגבור על יריבו בוויכוח.
* '''שתי בעיות היסוד של תורת המידות''' [1841]
** '''כרך ג' - תרגומים מתוך יתר עבודותיו''', תרגום: יוסף האובן (נבו), הוצאת י' גולן, 2005. (כולל את עבודותיו העיקריות הקטנות יותר ["על הרצון שבטבע" ו-"שתי בעיות היסוד של האתיקה"] ואחרות שפרסם בעצמו, ועבודות מתוך העזבון (מתוך הפרלפומנה החדשה) וכן את האומנות של בוויכוח להישאר צודק)
* '''parerga und paralipomena''' {{כ}} [1851] בתרגום ישיר, "נספחות ותוספות"; ביצירה זו מופיע [[משל הדורבנים]].
** [תרגום חלקי לעברית] '''הגיונות''', תרגום: [[צבי וויסלבסקי|צבי ויסלבסקי]], [[הוצאת שוקן]], ירושלים ותל אביב תשי"ב, 1951.
** [פרק 5 מחלק 2]: "[https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/99995-files/99995008/99995008-008/99995008-008.pdf דברים אחדים על אודות הפנתאיזם]" (מגרמנית: טל מאיר גלעדי), '''[[דחק - כתב עת לספרות טובה]]''', כרך ח', 2017

==לקריאה נוספת==
* [[פרידריך ניטשה]], "שופנהאור כמחנך" (1874), '''[[מסות על חינוך לתרבות]]''', ירושלים: הוצאת מאגנס, מגרמנית [[יעקב גולומב]], 1988
* [[מיכל זמורה-כהן]], '''מסע מוזיקלי עם שופנהאואר''', [[הוצאת דביר|דביר]], 2014
* נוריאל פריגל, '''ארתור שופנהאואר - דרכי חיים בפילוסופיה''', רסלינג, תל אביב, 2025
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיציטוט=ארתור שופנהאואר|ויקישיתוף=Category:Arthur Schopenhauer|שם ויקישיתוף=ארתור שופנהאואר}}
* {{הארץ|עמית קרביץ|הגיהנום והצחוק|1.1222397|24 בספטמבר 2010}}
* אריק גלסנר, [https://arikglasner.wordpress.com/2011/12/04/שופנהאואר-והאושר/ שופנהאואר והאושר], באתר "מבקר חופשי", 2011
* {{דודל|arthur-schopenhauers-225th-birthday|יום הולדתו ה-225 של שופנהאואר}}, 22 בפברואר 2013
* {{אלכסון|תדהר ניר|הרומן שלי עם מיזוגן קשיש|article/הרומן-שלי-עם-מיזוגן-קשיש/|6 באפריל 2016}}
* [https://web.archive.org/web/20060905134540/http://www.e-mago.co.il/e-magazine/shopen.html להבין את שופנהאואר]
* [http://www.snunit.k12.il/heb_journals/mada/315228.html ארתור שופנהאואר-200 שנה להולדתו]
* {{Find a Grave}}
* {{פרויקט בן-יהודה|זיהוי=667}}
* {{בריטניקה}}
* {{סופר פרויקט גוטנברג}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007267878305171|ארתור שופנהאור (1788-1860)}}
{{רשתות חברתיות}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{פילוסופיה|אישים בולטים}}
{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:שופנהאואר, ארתור}}
[[קטגוריה:מדענים שעל שמם כוכב לכת מינורי]]
[[קטגוריה:פילוסופים גרמנים]]
[[קטגוריה:פילוסופים של המאה ה-19]]
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת הומבולדט של ברלין]]
[[קטגוריה:אנטי-נטליסטים]]
[[קטגוריה:אתאיסטים גרמנים]]
[[קטגוריה:פילוסופים אתאיסטים]]
[[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת גטינגן]]
[[קטגוריה:גרמנים שנולדו ב-1788]]
[[קטגוריה:גרמנים שנפטרו ב-1860]]
[[קטגוריה:מונצחים בשלט כחול של ארגון המורשת האנגלית]]