הצגת המקור של הדף "ארמית חדשה צפון-מזרחית"

{{שפה
|שם=ארמית חדשה צפון-מזרחית
|מדינות=[[עיראק]], [[איראן]], [[טורקיה]], [[ישראל]].
|אזורים=במקור דוברה בפי האוכלוסייה ה[[יהודי כורדיסטן|יהודית]] וה[[נוצרים|נוצרית]] של אזור [[כורדיסטן]]. כיום מדוברת בפי יוצאי אזור זה ברחבי העולם, הנמצאים ברובם ב[[ישראל]] וב[[צפון אמריקה]].
|דוברים=לא ידוע
|שפת אם=לא ידוע
|כתב=על ידי היהודים נכתבה באופן מסורתי ב[[אלפבית עברי]], אך אין כתיב סטנדרטי
|משפחה=[[שפות אפרו-אסיאתיות|אפרו-אסיאתית]]
:[[שפות שמיות|שמית]]
::[[שפות שמיות|שמית תיכונה]]
:::[[שפות שמיות|שמית צפון-מערבית]]
::::[[ארמית]]
:::::'''ארמית חדשה צפון-מזרחית'''
|לאום=אינה שפה רשמית של אף מדינה
|ארגון=אין
|מוסד=אין
|שם בשפת המקור=ארמית חדשה צפון-מזרחית}}
'''ארמית חדשה צפון-מזרחית''' (או בלעז '''North Eastern Neo-Aramaic''', ובקיצור '''NENA''') הוא המונח האקדמי המשמש לתיאור קבוצת ניבים של [[ארמית חדשה]], אשר דוברו באזור [[כורדיסטן]] ו[[אזרבייג'ן האיראנית]] {{אנ|Azerbaijan (Iran)}} במדינות [[עיראק]], [[איראן]] ו[[טורקיה]]. ניבים אלו התפתחו מרבדים קדומים יותר של ארמית, כגון [[סורית]] או [[ארמית התרגום]], אך על פי רוב אין עדויות על הרבדים הישירים שקדמו לניבים המדוברים בימינו. על פי רוב, בכל ישוב דובר ניב אחר, וכן התקיימה חלוקה בין ניבים יהודיים לניבים נוצרים. בשל קשיי המעבר באזור זה, הניבים השונים אינם קלים על פי רוב להבנה הדדית, אם כי רוח הדברים ברורה על פי רוב.

ניבי הארמית החדשה מדוברים עד היום בקהילות של יוצאי האזורים בהם היא דוברה במקור, כמו הקהילה האשורית ב[[שוודיה]] או קהילת [[יהדות כורדיסטן|יוצאי כורדיסטן]] ב[[ישראל]]. בקרב דוברי השפה בישראל, היא מכונה לעיתים "כורדית" או "כורדית-יהודית" (אך אין לבלבל בינה לבין השפה ה[[כורדית]] הכרמנג'ית המדוברת בפי ה[[כורדים]] המוסלמים).

==היסטוריה==
ניבים השייכים למשפחה הזאת הם צאצאים של הארמית אשר דוברה ב[[האימפריה האשורית המאוחרת|אימפריה האשורית המאוחרת]], כאשר זו הפכה את השפה הארמית ל"[[לינגואה פרנקה]]" של [[המזרח התיכון]].
בשפה יש השפעה [[אכדית]] כבדה, כמו זו שב[[ארמית בבלית]], המבנה הדקדוקי של הארמית הצפון-מזרחית (אשורית) והארמית הדרום-מזרחית (בבלית) הוא אכדי. 

==ניבים יהודיים==
בין [[ארמית יהודית|הניבים היהודים]] נהוג להבחין בין ארבע קבוצות עיקריות:{{הערה|1=[[יונה צבר]], '''מדרשים בארמית יהודי כורדיסטן''', הוצאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ירושלים תשמ"ה.}}
* הניב של הערים [[נרווה (עיר)|נרווה]] ו[[אל-עמאדיה]] בצפון-עיראק.
* הניב של [[זאכו]], אשר מכונה גם "[[לישאנא דני]]" או "לישנן" (שני ביטויים שפירושם הלשון שלנו, לשוננו) ולעיתים גם "לישאן הוזייה" (לשון היהודים).
* הניב של [[ארביל]], [[כרכוכ]] ו[[רוונדוז]] {{אנ|Rawandiz}}, בדרום-מזרח [[כורדיסטן העיראקית]].
* הניב של [[אורמיה]], המכונה גם "[[לישאן דידן]]" (= הלשון שלנו), מדובר בפי קהילת [[נאש דידן]].

יש ניבים נוספים שדוברו במקומות אחרים כמו למשל עמק נינווה ואזור וואן במזרח טורקיה.

בישראל יש המכנים ניבים אלו "כורדית", לאור העובדה כי מרבית הדוברים מגיעים מאזור [[כורדיסטן]]. זוהי טעות - אמנם ניבים אלו שאלו מילים רבות ואולי אף מבנים תחביריים מהכורדית, אך אלו הן שתי שפות שונות ממשפחות לשוניות שונות.{{הערה|1=הארמית החדשה היא [[שפות שמיות|שפה שמית]] ואילו הכורדית היא [[שפות איראניות|שפה איראנית]]. ראו יונה, מרדכי, מילון ארמי־כורדי – עברי, עמ' 16.}}

== ניבים נוצריים ==
הניבים הנוצרים דבורים בדרום-מזרח טורקיה, בצפון עיראק (בעיקר באזור הכורדי ורמת מוצול, הקרויה אצל דוברי הארמית רמת נינווה), ב[[אזרבייג'ן]] וב[[כורדיסטן האיראנית]]. כיום דוברים רבים גלו למערב, וחיים בקהילות באירופה (בעיקר ב[[בלגיה]], ה[[גרמניה]], ב[[צרפת]] ובשוודיה), ב[[ארצות הברית]] וב[[אוסטרליה]]. 

הסיווג של הניבים הנוצרים לקבוצות לשוניות קשה, ומקובל לראות בהן רצף ניבים. דוברי הארמית הנוצרים מכנים עצמם לעיתים "אשורים" ולכן קוראים לשפתם "אשורית", ואילו אחרים מכנים עצמם "סורים" וקוראים לשפתם "[[סורית]]" או "סורית חדשה", אולם כינויים אלו אינם מדויקים מבחינה בלשנית. 

==הבדלים מארמית קדומה==
על אף שהניבים לעיל נבדלים זה מזה מבחינות שונות (וכאמור, אינם קלים להבנה הדדית), יש להם קווי דמיון רבים, המבחינים אותם מרבדים קדומים יותר של [[ארמית]]:
* בתחום ה[[לקסיקון]], בכל הניבים יש שימוש ב[[שאילת מילים|מילים שאולות]] מהשפות שדוברו באזור על ידי הרוב המוסלמי, כדוגמת [[כורדית]], [[פרסית]], [[ערבית]] ו[[טורקית]]. 
* בתחום ה[[פונולוגיה]], אבדה התפוצה המשלימה בין [[עיצורים חוככים]] ל[[עיצורים סותמים]] (כמו בין '''ב''' ל'''בּ'''), והגאים אלו הם כיום בעלי מעמד [[פונמה|פונמי]] עצמאי (במידה רבה, בדומה לתהליך החל ב[[עברית ישראלית]]). 
* מבחינה [[מורפולוגיה (בלשנות)|מורפולוגית]], אבדה כמעט כל מערכת הנטייה הקדומה, ותחת זאת משמשים ה[[בינוני הפועל]] ו[[הבינוני הפעול]] ליצירת מערכת זמנים חדשה, השונה באופן ניכר מהמערכת ה[[שפות שמיות|שמית]] המסורתית, ומזכירה יותר מערכת [[שפות הודו-אירופאיות|הודו-אירופאית]]: מערכת זו מציגה מבחר עשיר של זמנים המבחינים בין [[אספקט]]ים ו[[מודוס (בלשנות)|מודוסים]] שונים. בדומה לשפות הודו-אירופאיות, צורת העבר נוצרת מהבינוני הפעול, ככל הנראה בהשפעה [[פרסית]]{{הערה|1=Kutscher, Two 'Passive' Constructions in Aramaic in the Light of Persian, In: Proceedings of the International Conference on Semitic Studies, The Israel Academy of Science and Humanities, Jerusalem 1969
}}: הצורה אשר באופן היסטורי התפרשה כ"אכול לי" נהפכה לצורה הרגילה לאמירת "אכלתי" (בדומה לצרפתית: J'ai mangé או אנגלית: I have eaten). יתר על כן, בחלק מהניבים קיימת הבחנה בין פעלים עומדים לפעלים יוצאים, באופן המזכיר [[מערכת ארגטיבית]]{{הערה|1=Hopkins, Simom, Preterite and perfect in the Jewish Neo-Aramaic of Kerend}}.

== דוגמת טקסט ==
__NOTOC__

להלן מובאים שני הפסוקים הראשונים של ספר [[יונה בן אמיתי|יונה]] בניב זאכו, כפי שהוקלטו מפי דובר השפה:{{הערה|1=מצוטט מתוך: אבינרי עידו, הניב הארמי של יהודי זאכו, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ירושלים תשמ"ט, עמ' 23.}} כיוון שאין לניב זאכו שיטת כתב סטנדרטית, נעשה שימוש בתעתיק [[פונמה|פונמי]]. 

# :we:le xabr ʔistazʕl:la:m ʔil yo:na: bir ʔamitta:y mirre:le  "היה דבר אדון העולם אל יונה בן אמיתי אמר לו"
# :qu: si: ʔil ninwe: baǰir rabsa: (m)na:bi ʔilla čiki:n ysiqla xri:yu:sa do:hu:n il qa:mi "קום לך אל נינווה העיר הגדולה ונבא עליה, כי עלתה הרעה שלהם לפניי."

נשתמרו גם מספר כתבי-יד עתיקים בשפה זו, הכתובים ב[[אלפבית עברי]], להלן דוגמה:{{הערה|1=מצוטט מתוך: אבינרי עידו, הניב הארמי של יהודי זאכו, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ירושלים תשמ"ט, עמ' 28.}}

* מרי ירמיה הנביא. ואיי אלי אסתאד עולם אילהא מא סילא ברישי. אל דיהא חצרא קויסא דיד סילא אליני. "אמר ירמיהו הנביא: אוי לי ה' אלוהים על מה שקרה לי, על אותה מועקה קשה שבאה עלינו."

== לקריאה נוספת ==
על ניב זאכו:
* אבינרי עידו, '''הניב הארמי של יהודי זאכו''', [[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]], ירושלים תשמ"ט
* יונה מרדכי, '''מילון ארמי־כורדי – עברי''' 

על ניב אורמיה הנוצרי:
* Murre-van den Berg H.L, '''From a Spoken to a Written Language'''

== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.ethnologue.org/14/show_family.asp?subid=953| ארמית חדשה צפון-מזרחית באתנולוג]{{קישור שבור|date=יוני 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }}
* [http://semarch.uni-hd.de/dokumentgruppen.php4?&ST_ID=5&DT_ID=124&lang=de&lang=en| הקלטות של ארמית חדשה יהודית]
* {{הארץ|[[נטשה מוזגוביה]]|מסע שורשים בכורדיסטן מסתיים בקביעת מותה של הארמית|1.1287715|30 באוקטובר 2009}}
* {{הארץ|דורית שילה|צפרא טבא, אחי ואוחתי: הארמית הסורית מנסה לקום לתחייה|1.1195312|29 במרץ 2010}}
* [https://web.archive.org/web/20100312031121/http://lishan.nashdidan.co.il/ מילון עברי ארמי - לישן דידן] באתר קהילת [[נאש דידן]]

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{שפות יהודיות}}

[[קטגוריה:ארמית]]
[[קטגוריה:ישראל: שפות]]
[[קטגוריה:כורדיסטן: שפות]]
[[קטגוריה:יהדות כורדיסטן]]
[[קטגוריה:שפות יהודיות]]