הצגת המקור של הדף "ארמון תוצרת הארץ"

{{מבנה
| תמונה=PikiWiki Israel 29190 Events in Israel.jpg
| כיתוב=ארמון "תוצרת הארץ", ראשית [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]], מעבר ל[[כיכר פלומר (תל אביב)|כיכר פלומר]]
| מפה={{לשוניות2|רוחב=100%|זיהוי=1|שם1=מפת מיקום|שם2=מפה דינמית|תוכן1={{ממי}}|תוכן2={{מפה דינמית/תל אביב-יפו|סמל סמן=museum}}}}
}}
[[קובץ:Levante Fair Tower 1934.jpg|ממוזער|המגדל]]
[[קובץ:Elhanani004.jpg|ממוזער|פסל [[הפועל העברי]] – פסל בטון של [[אריה אלחנני]], שהוצב לפני הארמון, וסימל את רוח העבודה העברית. הפסל שוחזר בשנת 1989 על ידי עיריית תל אביב.]]
[[קובץ:פולוכס מול התערוכה.jpg|ממוזער|האונייה הנורווגית "פולוכס" תקועה על חופי תל אביב לאחר הסערה של 25 בפברואר 1934. בתחתית הצילום נחל הירקון, ובין הירקון לחוף – "מגרשי התערוכה יריד המזרח", שם שוכן היום נמל תל אביב.]]
[[קובץ:Tozerethaaretz.JPG|ממוזער|האגף המזרחי של הבניין הוא השריד היחיד שנותר מהבניין, ועבר תהליך שימור ב-2019]]
'''ארמון "תוצרת הארץ"''' הוא מבנה גדול בלב מגרשי התערוכה הישנים בסמוך ל[[נמל תל אביב]]. המבנה הוקם בשנת [[1934]], בתכנונו של [[ריכרד קאופמן]], כמבנה העיקרי ב[[יריד המזרח]], ב[[הסגנון הבינלאומי בארץ ישראל|סגנון הבינלאומי]].

המבנה הוקם במימון [[הסוכנות היהודית]], [[קק"ל]] ובעלי מניות נוספים, ושטחו הכולל הוא 3,400 מ"ר ואורכו 80 מטר.

המבנה המרכזי של [[יריד המזרח]], שנבנה על שטח של 3,400 מ"ר, עוצב בצורת ספינה שחזיתה פנתה מזרחה. חלל הפנים התנשא לגובה שלוש קומות, בצדו האחד ניצב [[מגדל תצפית]] ובצדו השני נבנה מעין אפסיס. בהמשך לחזיתו הבוהקת מלובן נמתחה כיכר ציבורית גדולה, [[כיכר פלומר (תל אביב)|כיכר פלומר]], שבאחד מקצותיה הוצב פסל "[[הפועל העברי]]".

==רקע==
{{ערך מורחב|יריד המזרח}}
פתיחתו החגיגית של יריד המזרח של שנת [[1934]] הייתה ב־[[26 באפריל]] 1934 במגרשי התערוכה שבקצהו הצפוני של [[רחוב דיזנגוף]] ב[[תל אביב]]. בפתיחה נכח [[הנציב העליון]] [[ארתור ווקופ]]. היריד שולב בחגיגות חצי היובל לייסוד תל אביב. היריד היה אירוע רב-חשיבות בחיי הכלכלה של [[היישוב]]. השתתפו בו 30 מדינות וביקרו בו כ־600,000 מבקרים במשך שישה שבועות.

היריד השתרע על פני שטח של עשרה [[דונם]] ובהם ביתני התצוגה של המדינות המשתתפות, פיתוח סביבתי, גינון, דרכים, לונה פארק ו[[פסל (יצירה)|פסלים]]. רוב ביתני היריד הוקמו ב[[הסגנון הבינלאומי|סגנון הבינלאומי]]. ליריד הייתה חשיבות רבה בתולדות ה[[אדריכלות ישראלית|אדריכלות המקומית]] ולטובתו נבנו כמה ביתנים על ידי האדריכלים היהודים הבולטים ביותר של אז, בהם [[אריה אלחנני]], [[ריכרד קאופמן]] ו[[אריה שרון]]. סמל היריד, שעוצב על ידי אריה אלחנני, היה [[גמל]] בעל [[כנף|כנפיים]] שניתן לו הכינוי "הגמל המעופף". כיכר הכניסה ליריד נקראה "'''[[כיכר פלומר (תל אביב)|כיכר פלומר]]'''" על שם הנציב העליון [[הרברט פלומר]] שגילה אף הוא אהדה ליישוב. בכיכר זו ניצב על ראש [[תורן]] פסל הגמל המעופף שהוקם על ידי האדריכל אריה אלחנני. בסמוך לשפך הירקון הוקם [[אצטדיון המכביה|אצטדיון המכביה הראשונה]] בשנת [[1932]]. בסמוך לכיכר פלומר בכניסה הראשית הוקמה רחבה בצורת [[אמפיתיאטרון]].

הביתן המרכזי ביריד היה ביתן תוצרת הארץ שתוכנן על ידי האדריכל [[ריכרד קאופמן]] בצורת [[ספינה]]. פסל "[[הפועל העברי]]" שנבנה על ידי [[אריה אלחנני]] ניצב באתר גם היום. פסלים נוספים שעמדו ביריד היו "פסל אשת לוט", "פסל הזורע", "פסל הצבי" ו"פסל האישה".

==שימור==
כיום, מן המבנה המקורי שרד רק ה"חרטום" או ה[[אפסיס]] המעוגל, שנהפך לבית עסק למרצפות וקרמיקה. שרידים של הארמון מפוזרים בשטח ועל הכיכר הוקם בשלב מאוחר יותר מבנה שחוסם את המבט ואת התנועה מהכניסה אל היריד.

"תל אביב תמיד רצתה ארמון, גם בשנות ה-30, כשבזירה האדריכלית שלט המודרניזם", טוען האדריכל ירמי הופמן, ראש מחלקת השימור בעיריית תל אביב. "אנשי העלייה השנייה והשלישית שהגיעו לארץ ישראל לא התנתקו מעולם מהמסורת האירופית. ארמון תמיד מייצג את הערכים של אותה חברה. במקרה של היריד, מדובר בארמון מודרניסטי שמייצג את הערכים של החברה שנבנתה כאן". הופמן תולה את חשיבותו של הארמון גם בהיבט האורבני: "אם מסתכלים על העיר במבט-על, כפי שהייתה בשנות ה-30, אפשר לראות איך הצירים האנכיים המרכזיים שלה - רחוב בן יהודה ורחוב דיזנגוף - מתנקזים אל יריד המזרח. בסיום שלהם נבנתה כיכר גדולה עם ארמון עברי. זה מחזיר אותי לתכנון של ערים כמו ניו דלהי, שכל הקונצפט שלה זה ציר עם ארמון בסופו, או [[מגדל אייפל]] והשדרה שלמרגלותיו בפאריס. לטעמי, תל אביב רוצה לחזור לארמון. עד היום נשאר שם החור הזה ודיזנגוף ובן יהודה מגיעים לשום מקום". "זה מבנה מאוד מורכב ואפילו מתעתע", הוא אומר. "הוא מתרחק במודע מכל העקרונות הקלאסיים של תכנון ארמון. את הפנים שלו הוא מפנה לעבר המזרח, ולא מערבה לעבר הים. יש בכך אמירה מאוד חזקה על אופי היחסים שדימיינו אנשי היישוב העברי עם ארצות ערב ובאמת יש שם תפישה של עיר אוטופית אידיאלית, איחוד של כל העולם, ממש בהתאם לתפישה האוניוורסלית המודרניסטית. לא במקרה בתמונות ההיסטוריות מופיע תמיד איזה איש עם כפייה".

==ראו גם==
{{פורטל|'''עיינו גם ב[[פורטל:תל אביב-יפו|פורטל תל אביב-יפו]]'''}}
* [[יריד המזרח]]

==קישורים חיצוניים==
* {{xnet|מיכאל יעקבסון|המאבק על פנינה שנהרסה: מי יציל את ארמון תוצרת הארץ בנמל ת"א|4895208|4 בינואר 2017}}
* {{וואלה|נועם דביר|בעלת הארמון|1488128|19 במאי 2009}}
* {{הארץ||ארמון תוצרת הארץ|1.1003298|30 בספטמבר 2004}}
* [http://www.israelalbum.org.il/יישובים/תל-אביב-יפו/צילי%20בינר/P18164 על הארמון], באתר ישראל נגלית לעין
* [http://mester-gal.com/?p=285 ארמון תוצרת הארץ//תבע], באתר מסטר גל, אדריכלים
* {{TheMarker|נמרוד בוסו|הכירו: מתחם הבילויים הבא של תל אביב - אם רק תיפתר בעיית החניה|tv/1.1784098|24 ביולי 2012}}

{{שפך הירקון}}

[[קטגוריה:יריד המזרח]]
[[קטגוריה:תל אביב-יפו: מבנים]]
[[קטגוריה:מבנים ואתרים שתכנן ריכרד קאופמן]]