הצגת המקור של הדף "ארכאוסייסמולוגיה"

'''ארכאוסייסמולוגיה''' הוא ענף בחקר [[רעידת אדמה|רעידות אדמה]] היסטוריות וארכאיות, המנסה להגיע לממצאים [[מדידה|מדידים]] אודות רעידות אלה, על בסיס עדויות מ[[אתר ארכאולוגי|אתרים ארכאולוגיים]]. זהו ענף צעיר מאוד ב[[מדע]], ו[[כנס מדעי]] שנערך בשנת [[1991 במדע|1991]] באתונה שביוון, נחשב כאירוע ההתנעה של תחום זה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=LeI4LS0pi-0|הכותב=|כותרת=What is Archaeosesmology? What does Archaeosesmology mean? Archaeosesmology meaning|אתר=The Audiopedia|תאריך=}}</ref>, הגם שמחקרים ארכאוסייסמיים התקיימו גם עשור ויותר לפניו<ref name=":0">Karch, I., Kafri, U. 1978. [https://www.academia.edu/18966370/Evaluation_of_supposed_archaeoseismic_damage_in_Israel Evaluation of Supposed Archaeoseismic Damage in Israel.] Journal of Archaeological Science. 5, pp. 237-253</ref><ref name=":1">Ambraseys, N. N., 1973. https://scholar.google.co.il/scholar?q=Antiquity,+47+pp.+229-230&hl=iw&as_sdt=0&as_vis=1&oi=scholart. Antiquity, 47 pp. 229-230</ref>. המחקר בתחום זה עשוי לשפר את ההבנה ויכולת ההערכה של [[סיכון סייסמי|סיכונים סייסמיים]] אזוריים.

== הרעיון המרכזי ==
רעידות אדמה שהתרחשו בעבר, לרבות בעבר הרחוק, צופנות בחובן ערך רב לצורך הערכת סיכונים מרעידות אדמה באזורים בהם התרחשו. נתונים כמותיים על רעידות אדמה יש רק מתחילת [[המאה ה-20]], עת נכנס לשימוש ה[[סייסמוגרף]]. מאידך, רעידות אדמה התרחשו מאז ומעולם וב[[זמן חזרה|זמני חזרה]] שונים מאוד בין אזור אחד למשנהו, ואף באותו אזור עצמו, וכן בגדלים ו[[עוצמה סייסמית|עוצמות]] שונים. כך שהידע הכמותי שנאסף מצטמצם למאה ועשרים שנים בלבד, מתוך מאות ואף אלפי שנים בהן התמודדה [[האנושות]] עם רעידות אדמה. על כן, התפתח במהלך המאה ה-20 תחום מחקר העוסק בשחזור רעידות אדמה היסטוריות מהעידן הטרום-מכשירני באמצעות [[מתודולוגיה]] של ניתוח תעודות היסטוריות ראשוניות. המידע שהתקבל ממחקרים אלה היה חלקי, וככל שמדובר היה ברעידות אדמה ארכאיות, כך היו המסקנות שניתן היה להסיק ממחקרן מצומצמות. על כן, במהלך המחצית השנייה של המאה ה-20 התפתחו ניסיונות להשלים את הידע באמצעות חקר אתרים ארכאולוגיים, שידוע, או שנחשדו ככאלה, שנפגעו בזמן רעידת אדמה<ref name=":1" />.

קיימת דעה, שעל הגדרת התחום לציין שמדובר באיתור נתונים על רעידות אדמה שנעלמו מהרקורד ההיסטורי. לפחות אודות 2,500 השנים האחרונות, באזור [[ארץ ישראל]], אין הדבר נכון. זאת עקב העובדה שארץ ישראל בכלל ו[[ירושלים]] בפרט ריכזו את תשומת הלב של שלוש הדתות [[מונותאיזם|המונותאיסטיות]], במיוחד לאחר מותו של [[ישו|ישו הנוצרי]]. לא סביר שרעידת אדמה הרסנית שהתרחשה באזור זה, ואשר פגעה בצורה בולטת באתרים אז, נעלמה מהרקורד ההיסטורי.

== ראשית המחקר ==
[[קובץ:Knossos - North Portico 02.jpg|ממוזער|ארמון [[קנוסוס]] ב[[כרתים]], שהיווה אחד משני מרכזי ההתעניינות בחפירות של אוואנס מתחילת המאה.]]
הבעיה הראשונה והעיקרית שניצבה בפני החוקרים היא, להגדיר מדדים שיסייעו להגיע למסקנה שהרס או פגיעה מסוג מסוים, צריכים להיות מיוחסים לרעידת אדמה. המבקרים את התחום<ref name=":0" /> טענו שארכאולוגים ממהרים לייחס הרס לא מוסבר שהם מוצאים באתר ארכאולוגי, לרעידת אדמה. או אז הם פונים לקטלוג רעידות אדמה מהאזור, ובוחרים רעידת אדמה מתקופת האתר, שלדעתם פגעה בו קשות. כך למשל מחקרו מתחילת המאה ה-20 של [[ארתור אוונס]] אודות [[התרבות המינואית]] בכרתים<ref>Evance, A., 1921-1936 (several volumes). ''T[[iarchive:palaceofminoscom01evanuoft|he Palace of Minos: a comparative account of the successive stages of the early Cretan civilization as illustrated by the discoveries at Knossos]]''. London: MacMillan and Co. </ref>, אשר הציע רעידת אדמה קטסטרופלית במיוחד שהביאה להכחדתה של תרבות זו. יש הרואים במחקר זה את לידתה של הארכאוסייסמולוגיה, גם אם החוקר והמחבר של סדרת הכרכים שסקרה את מחקרו, לא התכוון אלא לקיים מחקר ארכאולוגי מובהק. ביקורת עקיפה ניתן לראות גם במאמרו של [[ניקולאס אמברייזיס]] {{אנ|Nicholas Ambraseys}}{{ביאור|פרופסור לסייסמולוגיה הנדסית מהקולג' המלכותי של לונדון, שהיה אחד מחלוצי המחקר לשיחזור רעידות אדמה היסטוריות והפורה שבהם.}}, שטען שרעידת אדמה, גדולה ככל שהייתה, מעולם לא הביאה להכחדתה של תרבות כלשהי.

ככל הידוע, עד המחצית השנייה של המאה ה-20, לא התקיימו מחקרים ספציפיים שמטרתם הייתה כהגדרה לעיל. אמברייזיס קרא לביצוע מחקרים בתחום זה בשנת 1973<ref name=":1" /> בכתב עת ארכאולוגי, במטרה להסב תשומת ליבם של היסטוריונים וארכאולוגים לפוטנציאל הטמון בממצאים מחפירותיהם. אך הראשונים שהתייחסו לניסיונות ספורדיים לייחס רעידות אדמה לאסונות שמוזכרים במקרא, ולהרס בלתי מוסבר באתרים ארכאולוגיים היו יעקב קארץ' ואורי כפרי מ[[המכון הגיאולוגי לישראל]] במאמר המוקדש לכך<ref name=":0" />. במאמר זה, הם הציעו לראשונה 15 משתנים שיש לבחון{{ביאור|בעמוד 251 בו, ראו בקישורים החיצוניים [https://www.academia.edu/18966370/Evaluation_of_supposed_archaeoseismic_damage_in_Israel לעיל.]}}, לפני שמייחסים להרס או נזק באתר ארכאולוגי תוצאה של רעידת אדמה כלשהי{{ביאור|שנה קודם לכן, פרסמו בכתב העת היוקרתי "Nature" מאמר כללי וקצר בנושא:[https://www.academia.edu/4321286/Archaeological_evidence_for_Subrecent_seismic_activity_along_the_Dead_Sea_Jordan_Rift Karch,I., Kafri, U., Meshel, Z., 1977. Archaeological Evidence for Subrecent Seismic Activity Along the Dead Sea–Jordan Rift. Nature 269, pp. 134-235]}}. בקונגרס הארכאולוגי התשעה עשר בישראל, הופנתה תשומת ליבם של הארכאולוגים שהשתתפו בכנס למשתנים שמאפיינים הרס באתרים ארכאולוגיים כתוצאה מרעידת אדמה, במטרה שבמידה ונתקלים בכך בעבודתם בשדה, יוכלו לפתח את הכיוון הזה יחד עם חוקרים ממדעי כדור הארץ<ref>אבני, רון., 1993. עדויות לרעידות אדמה באתרים ארכאולוגיים. הקונגרס הארכאולוגי התשעה עשר בישראל, ניסן תשנ"ג, עמ' 40.</ref>. ס. סטירוס, מ[[המכון הגאולוגי והמינרולוגי היווני]] שב[[אתונה]], גם הוא מראשוני החוקרים בתחום, פיתח בשנת 1996 את מרחב המשתנים שיש לבחון, כדי לזהות האם ממצאים מאתרים ארכאולוגיים יכולים להיות מזוהים עם תוצאות של רעידת אדמה כלשהי<ref>Stiros, S. C., 1996. [https://www.researchgate.net/publication/311516493_Stiros_S_Identification_of_earthquakes_from_archaeological_data_methodology_criteria_and_limitations_In_Stiros_S_and_R_Jones_eds_Archaeoseismology_Fitch_Laboratory_Occasional_Paper_7_Oxford_129-152_19 Identification of Earthquakes from Archaeological Data: Methodology, Criteria and Limitation]. In (Stiros & Jones Eds.) Archaeoseismology. Fitch Laboratory Occasional Paper 7, Oxford, pp. 129-152</ref>.

== התפתחות המחקר ==
[[קובץ:Greatrift.jpg|ממוזער|מראה כללי של השבר הסורי אפריקאי במזרח [[אגן הים התיכון]], הקרוב מאוד לרוב מוקדי ההתיישבות בארץ ישראל]]
המזרח התיכון עשיר בתעודות היסטוריות המתייחסות אליו, ובאתרים ארכאולוגיים שרבים מהם מהווים מושא התעודות הללו. בנוסף, המערכת ה[[טקטוניקת הלוחות|טקטונית]] הידועה בשם הפופולרי "[[השבר הסורי אפריקאי]]" (בעולם המדעי מוכר השם ״[[העתק ים המלח]]״ או ״[[בקע ים המלח]]״, Dead Sea Fault), משתרעת לאורך [[הירדן]] ו[[הערבה]], ועל כן קרובה לרבים מהאתרים הארכאולוגיים באזור. טבעי אם כן, שאזור זה יהווה כר פורה ליישום מחקרים ארכאוסיימיים, ולנטיית ארכאולוגים לייחס נזק והרס בלתי מוסברים, לאחת מרעידות האדמה שהתרחשו לאורך השבר הסורי אפריקאי. כך יוחסו הרס ונזקים שנחשפו לרעידות אדמה שמקורן בשבר הסורי אפריקאי באתרים הארכאולוגיים: [[קומראן]], [[עיראק אל-אמיר]], [[פטרה]], [[שכם הקדומה|שכם]], [[חשבון (עיר)|חשבון]], [[חורבת שמע|ח'רבת שמע]], [[יריחו]], [[מצד עתרת]], ועוד<ref name=":2">Russel, K., W. 1980. [https://www.semanticscholar.org/paper/The-Earthquake-of-May-19%2C-A.-D.-363-Russell/65549e10b3ddc270484255b8b91b04a3fb6429ff The Earthquake of May 19, A.D. 363]. Bulletine of the American Schools of Oriental Research. 238, pp. 47-64</ref>.
[[קובץ:Jerico hisham1.jpg|ממוזער|[[ח'רבת אל-מפג'ר|ארמון החליף הישאם]] מצפון ל[[יריחו]].]]
בעקבות הפעילות הנזכרת לעיל, הופנתה תשומת ליבם של החלוצים והמבקרים בתחום זה בישראל, אל [[ח'רבת אל-מפג'ר]] מצפון ליריחו. האתר נחפר בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20 על ידי הארכאולוג [[דימיטרי בראמכי]]<ref>:Baramki, D.C. 1936-1944. Excavations at Khirbet Mafjar I-IV. Qs. Dept. Antiq. Palest. 5, 6, 8, 10. ארבעה מאמרים ועוד אחד מטעם מח' העתיקות בעמאן.</ref>{{ביאור|סקירה על פעילותו שם ראו [https://www.scribd.com/document/258250331/Khirbat-Al-Mafjar כאן.]}}. במרכז החפירות עמד [[ארמון הישאם|ארמון החליף הישאם]] שחדריו חרגו מגאומטריה [[מלבן|מלבנית]] לגאומטרית [[מעוין]] קלה. בארמכי ייחס זאת לרשלנות הבונים, אך מאוחר יותר, הגאולוגים רכס והוקסטר חקרו מעוותים אלה, והגיעו למסקנה שמדובר במעוות שצריך להיות מיוחס לרעש אדמה<ref>Reches, Z., Hoexter. D.F., 1981. [http://earthquakes.ou.edu/reches/Publications/Reches_1981_Jericho.PDF Holocene Seismic and Tectonic Activity in the Dead Sea Area]. Tectonophysics, 80, pp. 235-254. </ref>. רעידת האדמה הרלוונטית לעניין זה, משיקולים של תיארוך הארמון היא [[רעש שביעית|הרעידה הגדולה מאד]] שהתרחשה ב{{ה|מאה ה-8 לספירה}}, בשנת [[749]]. בשנת 1981 יצאו קארץ' וכפרי כנגד הגישה שרעידת אדמה גרמה למעוותים ולהרס, תוך הצגת נימוקים. מעבר לביקורת המועילה שלהם, שהביאה לצורך בהתמודדות עם נימוקיהם ולשיפור המיומנויות הפרשניות של הממצאים, הרי שביקורת זו העצימה את תשומת הלב לצורך ב[[דיסציפלינה]] מסוג זה.

ראסל<ref name=":2" /> הביא בשנת 1980 ממצאים מ[[פטרה]] ומהחפירות הסמוכות ל[[הר הבית]] ב[[ירושלים]]. הוא ייחס את ממצאי ההרס והנזק באתרים אלה לרעידת האדמה הגדולה שהתרחשה באזור בשנת [[363]] לספירה{{ביאור|רעידה זו התרחשה בעיצומן של העבודות על הקמת בית המקדש השלישי שיזם הקיסר יוליאנוס (המכונה במקורות היהודיים "הקדוש" ואילו במקורות הנוצריים "הכופר"). הרעידה התרחשה לפנות בוקר, בעת החשיכה, והלפידים שהאירו לפועלים את האתר גרמו לשריפה גדולה באתר, שבעקבותיה הופסקו העבודות.}}. העובדה שזוהה הרס מרעידת האדמה הזו בשני אתרים המרוחקים כל כך זה מזה, מעידה על גודל חריג של רעידת האדמה הזו, והיא אכן מוכרת כאחת הרעידות העוצמתיות ביותר שהתרחשו באזור באלפיים השנים האחרונות, שנייה רק לזו שהתרחשה בשנת 749. כל אלה הביאו להתעניינות גוברת והולכת בתחום אשר סוכמו על ידי [[עמוס נור]] ו[[חגי רון]] באמצע שנות ה-90<ref>Nur, A., Ron, H., 1996. And the Walls Came Tambling Down: Earthquake History in the Holy Land. In: Stiros & Jones (Eds.) Archaeoseismology. Fitch Lab. Occasonal Paper, 7 pp. 205-209</ref>, ועל ידי החוקר [[שמוליק מרקו|שמואל מרקו]], במאמר משנת 2008 שסוקר את המחקר באזור, לרבות אספקטים מתודולוגיים<ref>Marco, S., 2008. [https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0040195108000607 Recognition of Earthquake-Related Damage in Archaeological Sites: Exaples from the Dead Sea Fault Zone]. Tectonophysics, 453, pp.148-156</ref>.
[[קובץ:PikiWiki Israel 16605 Susita.JPG|ממוזער|קריסת עמודים בצורה מקבילה, כמו זו שבתמונה מאתר [[סוסיתא (אתר ארכאולוגי)|סוסיתא]] שברמת הגולן, מהווה עדות מובהקת לקריסה כתוצאה מרעידת אדמה. הקריסה מיוחסת לרעידת האדמה הגדולה בשנת 749 לספירה בארץ ישראל.]]
[[קובץ:NEcornerChastellet2009.JPG|ממוזער|אחד הסדקים בחומת [[מצד עתרת]] המעידים על תנועות טקטוניות מאז נבנה המצד ב-1179]]

למעשה, כל האגן המזרחי של [[הים התיכון]] נהנה מתנאים הדומים לאלה של המזרח התיכון והמתוארים לעיל, בכל הקשור לפוטנציאל המחקר הארכאוסייסמולוגי בו. בולטות בתחום זה הן [[יוון העתיקה|יוון]] ו[[איטליה]], העשירות בתרבות ארכאית ובפעילות סייסמית בולטת. לפי ג'ונס וסטירוס<ref name=":3">Jones, R. E., Stiros, S. C., 2000. The Advent of Archaroseismology in the Meditranean. In McGuir, W. G. et al (Eds.) The Archaeolgy of Geological Catastrophs. Geological Society, London, 171, pp. 25-32 </ref>, האתר הראשון שנחפר שם, עם הסתכלות ארכאוסייסמית מסוימת היה ב[[פורום אוגוסטוס|פורום]] של ה[[נמל]] העתיק ב[[אוסטיה (עיר)|אוסטיה]] הסמוכה לרומא. שם נמצאו עמודים שקרסו באופן המקביל זה לזה, עובדה שהיום מהווה עדות מובהקת להרס מרעידת אדמה, שכן אחרת כל קריסה שהיא אמורה להביא לכיוון אקראי של שכיבת העמודים הקורסים{{ביאור|דוגמה מובהקת מאזורנו היא אתר סוסיתא, שקריסת העמודים המקבילים ששוכבים שם, מיוחסת לרעידת האדמה הגדולה של שנת 749 לספירה. כך גם עמודים שקרסו באותה צורה בבית שאן העתיקה באותה רעידת אדמה.}}. באתונה, האתר הראשון שנחקר עם אוריינטציה ארכאוסייסמית הוא [[מקדש הפייסטוס]]; בשנת 1956, חוקר יווני בשם גאלאנופולוס פירש הסטה ממקומם של עמודי ה[[מקדש]] כתוצאה של רעידת אדמה; מאוחר יותר, בשנים 1991-2, הצליחו שני חוקרים יוונים לבנות מודל כמותי שמסביר את ההסטה הזו מבחינה כמותית וסייסמית<ref>Sinopoli, A., 1991. [https://www.researchgate.net/publication/245371484_Dynamic_Analysis_of_a_Stone_Column_Excited_by_a_Sine_Wave_Ground_Motion Dynamic Analyisis of a Stone Column Excited by a Sine Wave Motion. Applied Mechanics Review]. 44, pp.S246-S256</ref>. גם ב[[קוריון]] שב[[קפריסין]] השכנה התברר בשנת 1981 שהעיר נהרסה ברעידת אדמה, והחפירות שם חשפו [[שלד]]י בני אדם שנהרגו תוך כדי פעילותם, ואפילו תבשילים שהכנתם הופסקה בגין רעידת האדמה<ref>Soren, D., 1981. The Last Days of Kurion. In: Baiers& Soren (Eds.) Studies in Cypriot Archaeology. Institute of Archaeology UCLA Monograph, XVIII pp. 117-123</ref>. ממצאים ארכאולוגיים, בשילוב טקסטים עתיקים, הביאו חוקרים לשחזור רעידת האדמה הגדולה שהתרחשה בימי [[עוזיהו מלך יהודה]], ואשר מוזכרת ב[[ספר עמוס]], [[ספר הושע|הושע]] ו[[זכריה הנביא|ספר זכריה]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/00206810009465104|הכותב=Steven A. Austin,Gordon W. Franz & Eric G. Frost., 2000|כותרת=Amos's Earthquake: An Extraordinary Middle East Seismic Event of 750 B.C.|אתר=International Geology Review, 42: pp. 657 - 671}}</ref>. הם העריכו את [[מוקד רעידת אדמה|מוקד רעידת האדמה]] אי שם ב[[בקעת הלבנון]] ואת גודל הרעידה כ - +/-8 ב[[סולם ריכטר]], על סמך ממצאים [[מחקר מאקרוסייסמי|מאקרוסייסמיים]] של הערכת [[עוצמה סייסמית]] XII שם.

בנוסף, נערכו עוד מחקרים רבים. חלק מכתבי העת המובילים בתחום [[מדעי כדור הארץ]] הקדישו גיליונות מיוחדים לריכוז מאמרים בתחום זה<ref>Quaternary International, 2001. Volume 242 Issue 1 pp.1-258</ref><ref>Journal of Seismology, 2005. Vol. 10 Issue 4. Archaeoseismology at the Beginning of the 21st century. pp. 393-537</ref>. בנוסף, בעקבות ההתפתחויות שתוארו לעיל, לא מתקיימים כבר מקרים שארכאולוגים לבדם מנסים להתמודד עם פרשנויות של הרס ונזק באתרים וייחוסם לרעידת אדמה זו או אחרת, מבלי שישתפו במחקר ובממצאים חוקרים מהתחומים השונים של מדעי כדור הארץ<ref name=":3" />. מקרה מובהק שכזה הוא מחקר משותף של גאוגרף, גאולוגים וארכאולוג אודות משמעות הממצאים ב[[מצד עתרת]] שמצפון ל[[הכנרת|כנרת]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://vadumiacob.huji.ac.il/docs/Ellenblum_et_al_98.pdf|הכותב=Ronnie Ellenblum et al., 1998.|כותרת=Crusader Castle Torn Apart by Earthquake at Dawn, 20 May 1202|אתר=The Hbrew University.}}</ref>.

== ראו גם ==
* [[רעידת אדמה]]
== לקריאה נוספת ==
* Niemi T.M. (2017) [https://deadseaquake.info/pdfs/EssentialBooks/EnGar.pdf Archaeoseismology]. In: Gilbert A.S. (eds) Encyclopedia of Geoarchaeology. Encyclopedia of Earth Sciences Series. Springer, Dordrecht, pp. 47-57.
* Cordova C., 2018. Geoarchaeology - [https://web.archive.org/web/20240312144658/https://www.bloomsbury.com/uk/geoarchaeology-9781788313018/ The Human-Environment Approch.] Bloomsbury, London, 320p
*[[עמוס נור|Nur, A.]], Burgess, D., 2008. A[https://press.princeton.edu/books/hardcover/9780691016023/apocalypse pocalypse.: Earthquakes, Archaeoloigy and Warth of God]. Princeton University Press, N.J., 309p
*רומן ידין, 1991., ברעם וברעש ובקול גדול - חיזוי רעידות אדמה בעזרת המחקר הארכאולוגי. ארץ היעל, ה', 2, עמ' 43 - 52.
*אבני, רון., אורן, אליעזר., 1992. עדויות לרעידות אדמה היסטוריות באתרים ארכאולוגיים - דוח שדה פנימי. נספח ב' - רשימת הרס באתרים ארכאולוגיים בעולם החשוד ממקור סייסמי. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 38 עמ'.

<br />
== קישורים חיצוניים ==
* [https://www.academia.edu/18966370/Evaluation_of_supposed_archaeoseismic_damage_in_Israel ההצעה השיטתית הראשונה הידועה לבחינת משתנים בתהליך ההערכה, האם נזק או הרס באתר ארכאולוגי צריך להיות מיוחס לרעידת אדמה (עמ' 251 במאמרם של א. כפרי ו-י. קארץ' - 15 משתנים).]
*[https://www.academia.edu/30342334/Stiros_S._Identification_of_earthquakes_from_archaeological_data_methodology_criteria_and_limitations_In_Stiros_S._and_R._Jones_eds._Archaeoseismology_Fitch_Laboratory_Occasional_Paper_7_Oxford_129-152_1996 ההרחבה של S. Stiros (של הנ"ל).]
== ביאורים ==
{{ביאורים}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

[[קטגוריה:סייסמולוגיה]]
[[קטגוריה:התמחויות בארכאולוגיה]]
[[קטגוריה:גאולוגיה]]