הצגת המקור של הדף "אריה פולונסקי"

{{אישיות ביטחונית
|סיווג=שוטר
| שם = אריה פולונסקי
| שם בשפת המקור =
| תמונה = קובץ:אריה (לייב'ל) פולונסקי.jpg
| כיתוב = אריה (לייב'ל) פולונסקי, שנות ה-1930
| תאריך לידה = [[1910]]
| תאריך פטירה = [[30 במאי]] [[1939]]
| סיבת המוות = הוצא להורג
| תאריך לידה עברי =
| מקום לידה = [[קוברין]], [[פולין]] (היום [[בלארוס]])
| תאריך פטירה עברי =
| מקום פטירה =
| כינוי =
| השתייכות = חבר בארגון {{סמל|ההגנה||+}} ששירת ב[[משטרת המנדט]]
| דרגה = קורפורל
| תפקידים בשירות = מקשר בין הסוכנות היהודית לבולשת הבריטית
| תפקידים אזרחיים =
| הנצחה =
|תאריך עלייה=[[1929]]
|התחלת פעילות=[[1931]]
|סיום פעילות=מאי [[1939]]}}
'''אריה פולונסקי''' ([[1910]] – [[30 במאי]] [[1939]]) היה חבר בארגון [[ההגנה]] ששירת ב[[משטרת המנדט]] ושימש כמקשר בין [[הסוכנות היהודית]] ל[[הבולשת הבריטית|בולשת הבריטית]]. [[רצח|נרצח]] על ידי ה[[אצ"ל]] בחשד של [[הלשנה]] על חברי האצ"ל.

==קורות חייו==
אריה פולונסקי נולד ב[[קוברין|קוֹבְּרִין]] שב[[פולין]] (היום ב[[בלארוס]]), לזיסל ולאפרים, במשפחה בת שני ילדים. אביו היה יושב ראש [[ההסתדרות הציונית]] בעיר והילד חונך לאהבת [[ארץ ישראל]] ולשאיפה [[עלייה|לעלות]] לארץ. כילד למד ב[[חדר]] ולאחר מכן ב[[תרבות (רשת חינוך)|גימנסיה תרבות]] והצטרף לתנועת [[השומר הצעיר]]. כהכנה לעלייתו לארץ ישראל הפסיק את לימודיו, למד נגרות. ויצא להכשרה מטעם תנועת [[החלוץ]].

===בארץ ישראל===
אריה פולונסקי עלה לארץ ישראל בשנת [[1929]] לאחר [[מאורעות תרפ"ט]]. הוא החל את דרכו בארץ ישראל בקיבוצה של אחותו, [[רמת הכובש]], ובהמשך היה לחבר [[גדוד העבודה]] ב[[רמת רחל]] ועבד כחלוץ בפרדסים ובסלילת כבישים. הוא הצטרף לארגון ההגנה ועל פי קריאת המוסדות הלאומיים וביוזמת ארגון ההגנה, במטרה שינצל את תפקידו להעברת מידע על הבולשת הבריטית ובמיוחד על פעולותיה כנגד [[ההעפלה|מעפילים]], הצטרף בשנת [[1931]] למשטרת המנדט. [[יצחק בן-צבי]], יו"ר [[הוועד הלאומי]] ולימים [[נשיא מדינת ישראל]] היה האיש ששלח את אריה פולונסקי להצטרף לשורות המשטרה וכדי לעזור לו להקלט בתפקידו במשטרה שרוב שוטריה היו [[אנגלים]] ו[[ערבים]] מינה לו שני מורים, האחד ל[[אנגלית]] והאחר ל[[ערבית]]. בשנת 1932 היה בין עדי התביעה במשפט של מספר נאשמים מחוגי בית"ר, בראשות [[אב"א אחימאיר]], על הפרעה להרצאה של [[נורמן בנטוויץ']] ב{{ה|אוניברסיטה העברית}}{{הערה|{{דבר||פרחחים מפריעים את הרצאת בנטביטש|19320211|11}}{{ש}}{{דואר היום||הד הרצאת ה' נורמן בנטביטש במכללה העברית|19320315|45}}{{ש}}{{דואר היום||"ירושלים עיר השלום" באולם בית הדין|19320503|26}}}}. במשפט של סטאבסקי על [[רצח ארלוזורוב]] העיד אריה ורובל שפולונסקי איים עליו שהוא ישב במאסר יחד עם סטאבסקי{{הערה|{{חזית העם||העו"ד סמואל בחקירה|19331124|19}}{{ש}}{{דבר||ורובל נחקר|19331124|22}}}}.

אריה פולונסקי הצליח בתפקידו והגיע לדרגת רב-טוראי – קורפורל{{הערה|{{הבוקר||הועלה בדרגה|19380725|132}}}}, ועם זאת שימש כמקשר בין הסוכנות היהודית לבולשת הבריטית. מלבד העברת מידע על פעולות הבולשת נגד המעפילים יהודים, עזר אריה פולונסקי לאסירים יהודיים חברי הגנה וגם לאסירים אחרים שנכלאו בבתי הכלא אותם פקד במסגרת תפקידו במשטרה. הוא ראה בתפקידו משימה לאומית והתמיד בו במשך שמונה שנים.

===הרצח===
כאיש משטרת המנדט, הקשור אף עם הבולשת הבריטית, נראה אריה פולונסקי בעיני האצ"ל כמשתף פעולה וכחשוד בהסגרת חבריהם לבריטים והאצ"ל החליט להוציאו להורג.

בשעות הערב של ה-29 במאי 1939, ליד "[[בית המעלות]]" ב[[ירושלים]] בו התגורר, נורה אריה פולונסקי על ידי אנשי האצ"ל. ארבעה קליעים פגעו בו והוא נפצע אנושות ולמחרת מת מפצעיו ב[[בית החולים שערי צדק]]. עובר אורח תמים, עולה חדש צעיר מ[[משהד]] בשם אשר נאמדאר{{הערה|{{לעד|38399|אשר נמדר}}}}, שהזדמן למקום האירוע, נהרג גם הוא מאש התוקפים{{הערה|{{דבר||אשר נאמדר|19390530|11}}; {{דבר||המשך|19390530|106}}{{ש}}{{דבר||אריה פולונסקי|19390531|7}}}}. הותיר אחריו אשה.

לאחר שבועיים, נטל האצ"ל בשידור רדיו, אחריות על הרצח{{הערה|{{דבר||מתפארים ברציחת אריה פולונסקי|19390615|5}}}}. לפי הודעה רשמית של מפקדת הארגון, 'גזר דינו נחרץ למוות על שהלשין על אנשינו'{{הערה|[[דוד ניב (היסטוריון)|דוד ניב]], מערכות הארגון הצבאי הלאומי. הוצאת מוסד קלוזנר ו''הדר'', 1975 כרך ב', עמ' 251.}}{{הערה|{{מעריב|אבי רז|דיוקנו של ארגון טרור|19900713|123}}}}.

==תגובת היישוב==
רצח אריה פולונסקי עורר זעם רב ביישוב. בהלווייתו, שנערכה בבית העלמין ב[[הר הצופים]], השתתפו נציגי המוסדות הלאומיים ובראשם יושב ראש הוועד הלאומי יצחק בן-צבי וכן קציני משטרה יהודים ואנגלים ואף קצין ערבי אחד. ד"ר [[יעקב טהון]] מנשיאות ועד הקהילה של ירושלים ספד לו{{הערה|{{הצופה||לוית השוטר אריה פולונסקי|19390601|47}}}}:
::{{ציטוטון|אריה, חבר נאמן לתנועת העבודה היית, גייסנוך לשרות לאומי, להגנה.}}

רצח פולנסקי היה השני בסדרה של שלוש רציחות שנעשו על ידי האצ"ל. קדם לו רצח [[יוסף ברוורמן]], איש אצ"ל לשעבר שהצטרף למשטרת המנדט ונורה על ידי אנשי האצ"ל ב[[רחוב בן-יהודה (תל אביב)|רחוב בן-יהודה]] ב[[תל אביב]] ב-3 במאי 1939, ולאחריו נרצח [[ולנטין בק]], [[מתורגמן]] שעבד בשירות משטרת המנדט שנרצח על ידי האצ"ל שלושה שבועות לאחר הריגתו של אריה פולונסקי.

לאחר שלושת מעשי הרצח של יהודים שנרצחו על ידי האצ"ל בחודשים מאי ויוני 1939, יוסף ברוורמן, אריה פולונסקי וולנטיו בק, החליטה הנהגת היישוב שלא להגרר למלחמת אחים והסתפקה בגילוי דעת שפורסם ב[[דבר (עיתון)|עיתון דבר]] ב-7 ביולי 1939, תחת הכותרת "לא תרצח"{{הערה|{{דבר||"לא תרצח"|19390707|17}}}}. בראש החתומים על גילוי הדעת היו [[הנריטה סאלד]], פרופסור [[אברהם הלוי פרנקל]], [[ברל כצנלסון]] ו[[ש"י עגנון]]. ולאחריהם הופיעו שמותיהם של כמאה אנשים מהצמרת המדינית והתרבותית של היישוב, אנשי רוח ואמנים. בגילוי הדעת נאמר בין היתר:
::{{ציטוטון|רצח ערבים חפים מפשע יגביר בקרב העם השכן את האיבה הפרועה ליהודים וילכד אותו מסביב לכת הטרוריסטים. רצח אנגלי חותר תחת מלחמתנו הפוליטית בקרב העם האנגלי, רצח יהודים על-ידי יהודים נותן אות למלחמה מזויינת בין יהודים, העלולה להשמיד את היישוב על-ידי מהרסיו מבפנים.}}

בפגישה שנערכה ב[[לונדון]] יומיים לאחר מכן, ב-9 ביולי 1939 בין ראש [[בית"ר]] [[זאב ז'בוטינסקי]] לבין [[אליהו גולומב]] מראשי ארגון ההגנה, הועלתה בין שאר נושאים פרשת הרצחו של אריה פולונסקי. גולומב הזהיר את ז'בוטינסקי כי מעשים כאלה יכולים להוביל למלחמת אחים.

==תגובת האצ"ל==
ב-17 ביוני 1939 פרסם אפרים פולונסקי, אביו של אריה, מכתב גלוי המופנה אל האצ"ל ובו דרש להסביר לו בשל מה נרצח בנו. האצ"ל השיב לו כי בנו היה מלשין שהלשין לבריטים על חברי האצ"ל ויעץ לו להפנות את טענותיו לסוכנות היהודית ששלחה את בנו לבצע את עבודתה המלוכלכת. האצ"ל הוסיף כי על אבות אחרים למנוע מבניהם לבצע שליחויות למען הסוכנות היהודית בהלשנה על חברי האצ"ל.

בתגובה לגילוי הדעת של הנהגת היישוב בכותרת "לא תרצח", פרסם האצ"ל כרוז האומר:
::{{ציטוטון|זכרו כי הצו "לא תרצח" לא חל על אויב. אותו משה רבנו שנתן את "לא תרצח", הרג את המצרי ויטמינהו בחול.}}

בכרוז נוסף ציטט האצ"ל את "דין רודף", שבו התיר [[הרמב"ם]] להרוג יהודי שמסר אדם לידי עכו"ם.

==טיהור שמו והנצחתו==
רק בתקופת [[מדינת ישראל]], עשרות שנים לאחר הרצח, ועדה מיוחדת של וותיקי המחתרות : [[יצחק אבינועם]], מי שהיה מפקד האצ"ל בירושלים, שייצג את האצ"ל; אל"ם במיל' [[גרשון ריבלין]], מבכירי ארגון ה"הגנה" ו[[אנשל שפילמן]], יו"ר האגודה להנצחת חללי לח"י, טיהרה את שמו והוא נכלל בין חללי מערכות ישראל והונצח בספר "יזכור: פרשיות חייהם ומותם של הנופלים במערכות צה"ל" שבהוצאת משרד הביטחון. שמו ותמונתו מונצחים גם באתר "יזכור", אתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל{{הערה|1={{יזכור|506208|אריה פולונסקי באתר יזכור}}}}.

אחייניתו של פולונסקי, מיכל ברזילי, נישאה באוגוסט [[1962]] ל[[אבי לניר]], אחיינו של [[אליהו לנקין]], מפקד אוניית הנשק "[[אלטלנה]]". לניר נפל ב[[מלחמת יום הכיפורים]], בשבי הסורי, לאחר שעונה למוות בחקירות. לאחר מותו הוענק לו [[עיטור העוז]]<ref>{{סרוגים|יאיר קליין|סיפור האהבה שניצח את האיבה בין ההגנה לאצ"ל|565425-סיפור-האהבה-שניצח-את-האיבה-בין-ההגנה-לא|25 במאי 2021}}</ref>.

==לקריאה נוספת==
<div class="mw-content-ltr">
* [[נחמן בן-יהודה|Nachman Ben-Yehuda]], '''Political Assassinations by Jews: A Rhetorical Device for Justice''', State University of New York Press, 1992. pages 152–153
</div>
*[[דן יהב]], '''דמו בראשו - רציחות פוליטיות על ידי יהודים בתקופת היישוב''', הוצאת שקד, 2010. עמ' 176.

==קישורים חיצוניים==
* {{דבר||אריה פולונסקי - מודעות אבל|19390602|104.3}}.
* {{דבר||דרך חייו|19390705|41}}
* {{דבר||שנה לרצח אריה פולונסקי|19400619|17}}
* {{דבר||יצחק בן-צבי: עם זכר א. פולונסקי, י"ח שנים לנפילתו|19570612|49}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל: פולונסקי, אריה}}
[[קטגוריה:אנשי היישוב שנהרגו על ידי המחתרות]]
[[קטגוריה:אישים שהוצאו להורג על ידי אצ"ל]]
[[קטגוריה:אצ"ל]]
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בהר הזיתים: חלקת קהילת ירושלים]]
[[קטגוריה:ארץ-ישראלים שנולדו ב-1910]]
[[קטגוריה:ארץ-ישראלים שנפטרו ב-1939]]