הצגת המקור של הדף "אריגה"

[[קובץ:Weaving demonstrated on a historic loom in Leiden.webm|330px|ממוזער|{{סרטונים}} הדגמת אריגה בנול עתיק, מוזיאון האריגה, ליידן, הולנד - וידאו]]
[[קובץ:GuatemalaWeavings79.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אריגה מסורתית בגווטמאלה]]
[[קובץ:Nullsfd.JPG|שמאל|ממוזער|250px|נול אריגה]]
[[קובץ:WeavingIndia.JPG|שמאל|ממוזער|250px|אריגה מסורתית בהודו]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 9241 Weaving - Moshav Porat.jpg|ממוזער|250px|אריגה בנול על ידי חברת מושב פורת]]
'''אֲרִיגָה''' היא אמנות [[טקסטיל]] ו[[מלאכת יד]] עתיקה, שבה הופכים [[חוט]]ים או [[סיב]]ים ליריעת [[בד]] על ידי שילוב חוטי [[שתי וערב|ערב]] לתוך חוטי השתי. אפשר לארוג תוך החזקה ביד של מסגרת קטנה, או על משטח קשיח שעליו אפשר למתוח את חוטי השתי. אפשר לארוג גם באמצעות [[נול]] אריגה. אם בעבר מלאכת האריגה נעשתה באופן ידני או באמצעות כלים שונים, היום על פי רוב האריגה מתבצעת על ידי מכונות ממוחשבות ואוטומטיות.

==סוגי נולים==
ישנם נולים מכל מיני סוגים:
* '''נול 'קרקע'''' שבו מותחים את השתי בין יתדות התקועות באדמה.
* '''נול '[[מותן|מותניים]]''''<ref>{{צ-ספר|מחבר=Myriam Gilby|שם=Free Weaving|מקום הוצאה=New York|מו"ל=Charles Scribner`s Sons|שנת הוצאה=1976|מהדורה=1976|עמ=49–50|פרק=Looms|ISBN=0-684-14515-4|שפה=אנגלית}}</ref>, שבו חוטי השתי קשורים מצד אחד למשהו מקובע וצידם השני קשור למותני האורג שמותח אותם בעזרת תנועות גופו.
* '''נול 'חור חריץ''''<ref>{{צ-ספר|מחבר=Grete Kroncke|שם=Simple Weaving|מקום הוצאה=New York|מו"ל=VAN Nostrand|שנת הוצאה=1970|מהדורה=1973|מתרגם=Christine Hauch|עמ=29–36|פרק=Ribbon weaving and darning on a rigid heddle|ISBN=0442299818|שפה=אנגלית}}</ref> (Heddle) שהאריגה בו נעשית על ידי הרמת והורדת לוח שבו יש לסירוגין חורים וחריצים רבים.
* נול ממסגרת עץ עם או בלי מסמרים. אפשר גם לארוג על מקלות שמוחזקים בידיים או נשענים על קרש, או בעזרת [[קשית שתייה|קשיות שתייה]]<ref>{{צ-ספר|מחבר=Sarita r. rainey|שם=WEAVING WITHOUT A LOOM|מקום הוצאה=Worcester Massachusetts|מו"ל=davis|שנת הוצאה=1966|מהדורה=1966|עמ=84|פרק=weaving with drinking straws|כרך=|ISBN=978-0871927859|שפה=אנגלית}}</ref>.
* נולים שיש להם 'בתי ניר' והם עומדים על שולחן ואורגים בהם בידיים.
* נולים שעומדים על הרצפה ואורגים עליהם בשילוב הידיים שאורגות והרגליים שדורכות על [[דוושה|דוושות]] של בתי הנירים.
* '''נולים תעשייתיים''' המופעלים על ידי גלגלי מים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.locallocalhistory.co.uk/brit-land/power/page06.htm|הכותב=|כותרת=1770’s - Water-Powered Textile Mill|אתר=LOCAL HISTORY|תאריך=|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=15.4.2020}}</ref><ref>{{צ-ספר|מחבר=Rolf Momberg|שם=Spinner Weber Kleidermacher|מקום הוצאה=Hullhorst, Germany|מו"ל=Kurt Meyer|שנת הוצאה=1998|מהדורה=1998|פרק=Die Letzte Phse der Handweberei|עמ=133–136|ISBN=3-920621-07-7|שפה=גרמנית}}</ref>, מנוע חשמלי או מכני חיצוני.

==אריגה שלא על גבי נול==
הלכה למעשה אפשר לארוג באמצעות כל מיני חפצים, משטחים, ענפים, גלגלי מתכת ורשת חזקה. גם קרעי נייר אפשר לארוג זה בזה ללא נול. תיקון גרביים נעשה גם הוא באריגה.

חוטים [[מלאכת טווה|טווים]] [[כישור (טווייה)|בכישור]] הנקרא לעיתים גם גלגל טווייה או ב[[פלך (כלי)|פלך]], מסיבים מהחי, מה[[צומח]], או [[סינתטי|סיבים מעשי ידי אדם]].

==אריגה==
בד יכול להיות ארוג במגוון דוגמאות, הנוצרות על ידי השחלת השתי בהרכב מסוים על נירי הנול ועל ידי הרמת והורדת חוטי השתי בצורה מסוימת והשחלת הערב ביניהם. את הדוגמאות השונות<ref>{{צ-ספר|מחבר=Marguerite Porter Davison|שם=A HANDWEARVER`S PATTERN BOOK|מקום הוצאה=Swarthmore, Pennsylvania|מו"ל=Marguerite P. Davison|שנת הוצאה=1944|מהדורה=1977|ISBN=0-9603172-0-1|שפה=אנגלית}}</ref> נוהגים לסמן במספרים בדומה ל[[תווים מוזיקליים]] על גבי שורות אופקיות המסמלות את בתי הניר ואת הדריכות על הדוושה מסמנים על שורות אנכיות.

ב[[חיבור אלכסוני]] (Twill) בצבע אחד או בשילובי חוטים בצבעים שונים. ניתן ליצור אריגות מגוונות, המכילות שכבת בד אחת או יותר ויוצרות מבנים ודוגמאות אריגה מורכבות. צורות האריגה השונות משפיעות תכונות הבד, על חוזקו, על הצורה שבה הוא סופג נוזלים ועוד.

במלאכת האריגה מועבר כל חוט ערב, לסירוגין מעל ומתחת לחוטי השתי (אורכי). המכשיר שבאמצעותו מתבצעת האריגה קרוי [[נול]]. מכונה זו מרימה ומורידה לחלופין את חוטי השתי, כדי לאפשר לחוטי הערב להישזר בהם. חלק חשוב בנול הוא ה[[בוכייר]] (הסירה) המוביל את חוטי הערב בין שורות השתי. קיימות עדויות לנולים פרימיטיביים שהיו בשימוש עוד ב[[התקופה הנאוליתית|תקופה הנאוליתית]].

כיום מרבית הבדים נארגים על נולים מכניים שמופעלים על ידי [[מחשב]]. עם זאת, ב[[העולם השלישי|ארצות מתפתחות]], כגון [[הודו]] ו[[נפאל]], עדיין נעשה שימוש נרחב בנולי יד ובנולים המופעלים בעזרת הרגליים.

ישנו מגוון רחב של נולים המשמשים לאריגה וליצירת "[[טפטין]]" (Tapestry), אריגה שבה מניחים חוט רק באזורים מסוימים ולא לכל רוחב הבד.

לאריגה משמשים חומרים שונים: [[כותנה]], [[פשתן]], משי, צמר, [[ניילון]] ועוד. האריגים נבדלים על-פי סוגי ה[[מרקם]] (טקסקטורות) שלהם. לדוגמה: האריג הגלי שבו חוטי הערב מועברים מעל לחוטי השתי; האריג המלוכסן שדוגמתו אלכסונית והיא עשויה 2–4 חוטי [[סריגת שתי|שתי]] השזורים יחד; אריג האטלס ([[סאטן (בד)|סטן]]) העשוי על-פי רוב חוטי משי, והוא נראה מבריק בשל קבוצות החוטים המתוחים על פניו.

==היסטוריה==
ה[[מצרים העתיקה|מצרים]] היו מיומנים במיוחד באריגה, ויש המתייחסים אליהם כאל ממציאי האריגה. בד כותנה מצרית הצטיין בצפיפות החוטים ועדינות העבודה, והיה למפורסם בכל העולם העתיק. הבד הווה אחוז נכבד מכלל הייצוא של הממלכה. באריגה עסקו הן גברים והן נשים. בציורי קיר, תבניות קבורה מעץ וטקסטים מתקופת הממלכה העתיקה והתיכונה מופיעות נשים העומדות ליד נולי אריגה וכן מספר גברים ועל כל העובדים מפקחת אישה. במקורות מתקופת הממלכה החדשה מופיעים בעיקר גברים כעוסקים במלאכת האריגה.

בחפירות ב[[מצדה]] של משלחת [[יגאל ידין|ידין]], נמצא נול אריגה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.parks.org.il/new/שבנו-אל-הר-מצדה-בעקבות-תהילים-פרק-קנ/|הכותב=סאס פיאלקו|כותרת=רשות הטבע והגנים > חדשות > שבנו אל הר מצדה – בעקבות תהילים פרק ק'נ שבנו אל הר מצדה - בעקבות תהילים פרק ק'נ…|אתר=רשות הטבע והגנים|עמודים=משהו על סוגר 1103 בו נמצאה המגילה…|תאריך=19 בספטמבר 2017|שפה=עברית|תאריך_וידוא=26.11.2019}}}} בחלק הדרומי השקוע של הסוגר.

ב[[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]] אריגים בצורה של וילונות<ref>{{צ-ספר|מחבר=Florence M. Montgommery Ne|שם=The Art of the weaver|מקום הוצאה=New York|מו"ל=Main Street|שנת הוצאה=1974|מהדורה=1976|עמ=64–75|פרק=Room Furnishing as seen in British Prints from Lewis Walpole Library|ISBN=0-87663-982-1|שפה=אנגלית|עריכה=Anita Schorsch}}</ref>, ריפוד ואף מחיצות מתקפלות היו חלק חשוב מריהוט החדר.

במאה ה-18, בין השנים [[1785]]–[[1792]], פיתח [[אדמונד קרטרייט]] (Edmund Cartwright), כומר אנגלי וממציא רב פעלים, נול המונע בכוח מכני ולא בכוח האדם המפעיל אותו. נול זה חולל מהפכה בתחום הטקסטיל, וממנו התפתחו מאוחר יותר הנולים האוטומטיים והממוחשבים המשמשים כיום בתעשייה, ואשר באמצעותם ניתן לארוג דוגמות בד סבוכות מאוד.

בתחילת [[המאה ה-19]] הומצא הנול של ז'אקאר ונודע כמכונה הראשונה שפעלה בעזרת [[כרטיסי ניקוב]].

==אריגה תלת־ממדית==
על נול רגיל אפשר לארוג לא רק משטח בד אחד, אלא כמה משטחי בד אחד מעל השני, ואפשר גם לחבר ביניהם כדי לארוג משטח יותר רחב מהנול, או אפילו אריג [[מרחב תלת-ממדי|תלת־ממדי]]. כדי ליצור יותר ממשטח אחד או צינור, צריך שלנול יהיו יותר משני בתי נירים{{הערה|שם=הערה מספר 26265483:0|{{צ-ספר|מחבר=Betty J. Beard|שם=Fashions From The Loom|מקום הוצאה=Loveland, Colorado|מו"ל=Interwaeve|שנת הוצאה=1980|מהדורה=1980|פרק=Understanding Double Warp Layers|עמ=17|סדרה=|ISBN=978-0934026031|שפה=אנגלית|oclc=}}}}. אריג תלת־ממדי בצורת צינור ארוג כך שאינו זקוק ל[[תפירה|תפר]] כדי שיקיף משהו. אפשרות האריגה בתלת־ממד מאפשרת יצירת ביגוד ללא תפרים, או עם פחות תפרים.

אפשרויות האריגה הזו רלוונטית כפתרון למוצרים שונים וגם כשיטה לחסכון בחומר ובזמן הנחוץ לעשיית המוצר המוגמר. מחקרים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.risd.edu/news/stories/brooks-hagan-and-vtrg-make-3d-woven-shoe-with-weavecraft-software/?|הכותב=Robert Albanese|כותרת=Bold Breaktheoughs in 3D Weaving|אתר=RISD|תאריך=|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=10.8.2019}}}} בנושא נעשים בכמה וכמה אוניברסיטאות.

==אריגים בשרות הרפואה==
צוות חוקרים מ[[צרפת]], [[קולומביה]] ו[[ארצות הברית]], פיתחו חוט שנוצר מתאי [[עור]] אדם המאפשר לארוג טקסטילים אנושיים, לריפוי עור וחלקי גוף<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://phys.org/news/2020-02-yarn-skin-cells-woven-human.html?|הכותב=Bob Yirka|כותרת=Yarn created from skin cells can be woven into human textiles|אתר=PHYS Org|תאריך=7/2/2020|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=8.8.2020}}</ref>. במאמר שהתפרסם בכתב העת Acta Biomaterialia, הצוותים מסבירים את תהליך הייצור וכיצד יש להתאים את החוטים לצרכים שונים וכן לאנשים שונים. החומר החדש מוכן ל[[ניסויים בבני אדם|ניסויים על בני אדם]], בתקווה להביא פתרונות ריפוי מהירים יותר לחלקי גוף פגומים.

==אזכורי אריגה בתנ"ך==
ב[[תנ"ך]] מוזכר כי במדבר העברים ארגו בדים. המלאכה מוזכרת בעיקר כמלאכת נשים.
*"וַיַּעַשׂ אֶת-מְעִיל הָאֵפֹד, מַעֲשֵׂה אֹרֵג, כְּלִיל, תְּכֵלֶת" ([[שמות]] ל"ט, כ"ב)
*"וַיַּעֲשׂוּ אֶת-הַכָּתְנֹת שֵׁשׁ, מַעֲשֵׂה אֹרֵג, לְאַהֲרֹן, וּלְבָנָיו" (שמות ל"ט, כ"ז)
*"אֲשֶׁר הַנָּשִׁים, אֹרְגוֹת שָׁם בָּתִּים--לָאֲשֵׁרָה." ([[מלכים ב']] כ"ג, ז')
לפירוש המונח 'מעשה אורג' כותבת יעל ישראלי, כי נראה שמדובר באריגה של בגד שלם כצורתו, המוכרת מן הממצאים הארכאולוגיים. 'מעשה חושב' לפי ישראלי, הוא אריג הארוג בדוגמאות מיוחדות הצריכות מומחיות וחישוב של אופן הכנת החוטים{{הערה|אנציקלופדיה מקראית, ערך מלאכה, עמ' 1,007}}.

==אמנות באריגה ==
[[קובץ:Tapiseria Gunty Stölzl.jpg|ממוזער|250px|[[גונטה שטלצל]], "שטיח קיר סדוק ירוק/אדום", 1927; אוסף [[ארכיב הבאוהאוס]], [[ברלין]]]]
עוד בדים שנארגו בנולים מכניים בתעשייה נראים לרוב אחידים, תוצרת האריגה הידנית תמיד הייתה יצירתית וייחודית, האורגים דורכים בכח שונה אחד מהשני על הדוושות. ומהדקים בכוח קצת שונה את הערב, זה גורם לכך שאריג אחד לא יהיה זהה לחלוטין עם אריג אחר. ב[[ימי הביניים]] היו בדים מיועדים לקירות כדי לבודד את הקירות הקפואים, האצילים והעשירים שרצו להראות את מעמדם, שילמו לאורגים שישלבו דימויים שונים בשטיחי ה[[טפטין]] שהפכו ממסך מבודד לתמונה ארוגה. תמונה ארוגה בניגוד לציור שמן ממוסגר, איפשרה לבעליה גם לגלול אותה ולקחתה עמם כשעברו מבתי החורף לבתי הקיץ שלהם ולהפך. בתי אריגה רבים ברחבי אירופה התמחו באריגת שטיחי קיר עם סיפור.

ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]] נראתה חזרה לאריגה ידנית בקבוצות מסוימות בעיקר נשים שחיפשו לעצמן כלי הבעה לאמנות נשית.

בשנת [[1991]] הוצגה '[[המשכן לאמנות על שם חיים אתר|במשכן לאמנות עין חרוד]]'<ref>{{צ-ספר|מחבר=גיל וימר, גליה בר אור, דנוטה וורבלבסקה|שם=הסיב באמנות הפולנית בת זמננו|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=מודן|שנת הוצאה=1991|מהדורה=1991|שפה=עברית, אנגלית|מתרגם=שרה קיטאי}}</ref>התערוכה 'הסיב באמנות [[פולין|הפולנית]] בת ימינו' באצירת גייל וימר, [[גליה בר אור]] ודבורה לויט, בייעוץ של שולה ליטן.

==אריגה ממוחזרת==
ההשקעה הרבה באריגת בד או שטיח, הפכה את הבד או השטיח שנארגו ליקרי ערך. אנשים בדורות הקודמים לא נהגו לזרוק בגדים או חומרים שהיו עדיין בני שימוש. בכל ארץ התפתחה שיטה שונה של שימוש חוזר באריגים המשומשים שלהם, למשל ב[[יפן]] מיחזרו אריגי משי<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://handwovenmagazine.com/rag-weaving-for-the-love-of-rags/|הכותב=Tom Knisely|כותרת=Notes from the Fell: Rag Weaving--For the Love of Rags|אתר=HANDWOVEN|תאריך=13/2/2018|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=24.4.2020}}</ref>, ואורגים ארגו מהם [[חגורה|חגורות]] אובי (Obi) לקשירה מעל ל[[קימונו]]. ב[[קנדה]] ארגו כיסויי מיטה מ'חוטי בד כותנה', בארצות אירופה מיחזרו אריגי כותנה וצמר וככה התפתחו 'שטיחי סמרטוטים', בהם נארגו קרעי בדים ישנים לתוך שתיים של כותנה או פשתן חזקים<ref>{{צ-ספר|מחבר=Osma Gallinger Tod and Josephine Couch Del Deo|שם=Designing and Making Handwoven Rugs|מקום הוצאה=New York|מו"ל=Dover|שנת הוצאה=1957|מהדורה=1976|עמ=115-137|פרק=Rag Rugs|שפה=אנגלית|ISBN=048623391X}}</ref>. 'שטיחי הסמרטוטים' שימשו לחימום רצפות, קירות וכריות או לקישוט. מעצם טבעם הם דו צדדיים. כביסים, קלים משטיחים משונצים. אפשר לאורגם עם דוגמאות או לארוג עם מה שבא ליד ואז מקבלים שלל צבעים.

שימוש מחדש באריגים משפחתיים שימש גם מעין בד זיכרון. [[קארין בריו לארסון]], שיחד עם בעלה האמן המעצב [[קארל לארסון]] היו מיוצרי ה'סגנון השוודי'<ref>{{צ-ספר|מחבר=|שם=Carl And Karin Larsson|מקום הוצאה=Boston|מו"ל=Bulfinch|שנת הוצאה=1997|מהדורה=2001|עמ=178|פרק=Tradition and Innovation|ISBN=0-8212-2713-0|שפה=אנגלית|עריכה=Muchael Snodin and Elisabet Stavenow-Hidemark}}</ref> כתבה על אריגת שטיחי הסמרטוטים שלה: "אני אורגת כעת שטיחי סמרטוטים עם חוטי זיכרון רבים, הנה פסים אדומים מה[[מעיל]]ים האדומים של הילדות, שאני יצרתי ושאבא צייר לעיתים קרובות, הסמרטוטים הלבנים היו פעם בגדי תינוק. הפס עם הכתמים הכחולים היה פעם [[שמלה]] שבה ישבתי כמודל ל[[ציור]] בעוד הילדים רצים סביבנו ערומים בין העצים בבולרהולמן (Bullerholmem)".

תיעוש [[תעשיית הטקסטיל]], גרם להרבה פסולת טקסטיל, בעיקר מטקסטילים סינתטיים שאינם מתפרקים, בסוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 התעוררו הרבה חוקרים לבעייתיות שבפסולת זו וקמה תנועה של מעצבים שפיתחו שיטות לניצול יעיל של חומרים הללו. למשל לואיזה סיבז (Luisa Cevese) שהייתה ראש מחלקת המחקר של מפעל מאנטרו לאריגת משי (Manetro Milan Silk weaving) ב[[מילאנו]] התחילה לעבוד רק עם פסולת שולי<ref>{{צ-ספר|מחבר=|שם=Scraps, Fashion, Textiles, and Creative Reuse|מקום הוצאה=New York|מו"ל=Cooper Hewitt|שנת הוצאה=2016|מהדורה=2016|עמ=51–76|פרק=Reimagining Industrial Waste|ISBN=978-1-942303-17-6|שפה=אנגלית|עריכה=Pamela Horn}}</ref> קטעי האריג שנחתכים מן האריגים כבר בזמן האריגה. היא שילבה אותם בפוליורטאן (Polyurethane) והפכה אותם לבד עמיד חסין מים שממנו מייצרים [[תיק]]ים ו[[ארנק]]ים, היא קוראת לתהליך ולקו היצור שלה Riedizioni 'מהדורה מחודשת'.

==ראו גם==
*[[נול]]
*[[טוויה]]
*[[טקסטיל]]
*[[מלאכת אורג]]
*[[אמנות סיבים]]
*[[תפירה]]
*[[מלאכת טווה]]
*[[טפטין]]
*[[גובלן]]

==לקריאה נוספת==
* [[הגבירה והחד-קרן]] מאת [[טרייסי שבלייה]]. [[ספר]] המתאר את טכניקות ייצור שטיחי הקיר (טפסטרי) ב[[בריסל]] בסוף [[המאה ה-15]]. {{ISBN|0452285453}}
*'[[נחל עמוד]]' מרכז לתעשיית הצמר ב[[צפת]], סקר טחנות המים ותהליך עיבוד הצמר, [[עמנואל דמתי]], [[ארכאולוג]] מחוז גליל מזרחי ברשות העתיקות, ערכה: יהודית מור, איור ועריכה: רוני ישורון, מו"ל: '[[בית המאירי]]' צפת, [[1992 בישראל|1992]].
* מיכאל פרידמן, [https://humanities.tau.ac.il/21-2-2022_cohn/news/research_seminar|על מפגשים בין אריגה ומתמטיקה במאה ה-17] - הרצאה בווידאו, [[המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן|מכון כהן]], אוניברסיטת ת"א, 21 בפברואר 2022
*[[טקסטיל]] חומרים, נעמי געש, חיה אטינגר ([[כימאי]]ת), עריכה לשונית: אילנה שמיר, יחזקאל קרן, ציורים ואיורים: ארנונה רוזין, צילומים: [[ראובן מילון]], [[משרד החינוך והתרבות]] – המרכז לתוכניות לימודים, 1975

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים}}
*[http://www.antiquities.org.il/article_Item_ido.asp?sec_id=17&sub_subj_id=412 ההיסטוריה של הטווייה והאריגה בימי קדם], באתר [[רשות העתיקות]]
* [https://terms.hebrew-academy.org.il/Millonim/ShowMillon?KodMillon=86 מילון למונחי אריגה] (תש"ז), באתר [[האקדמיה ללשון העברית]]
* [https://terms.hebrew-academy.org.il/Millonim/ShowMillon?KodMillon=210 מילון למונחי אריגה אמנותית] (תשס"ב), באתר האקדמיה ללשון
* {{מוסף כלכליסט|יוגב כרמל|המשוגעים לדבר: למרוט גמלים, לסרוג כובעים ולהציל מורשת אבודה|09-07-20/m05}}
* {{בריטניקה}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:אריגה|*]]
[[קטגוריה:מלאכת יד]]
[[קטגוריה:טקסטיל]]