הצגת המקור של הדף "ארון הברית"

[[קובץ:Tissot Moses and Joshua in the Tabernacle.jpg|ממוזער|300x300 פיקסלים|ציור מאת [[ג'יימס טיסו]] המתאר את משה ואהרון משתחווים בפני ארון הברית. ניתן לראות את הזר מעל את הארון, ואת ה[[הכרובים|כרובים]] פורשים כנפיים מעל הכפורת. ה[[הכרובים|כרובים]] בציור הם בעלי גוף אנושי ולא גוף של אריה או שור כפי שהמחקר ההיסטורי והארכאולוגי מצביע. כמו כן, הצייר צייר את הבדים על צלעותיו הארוכות של הארון במקום על צלעותיו הקצרות (וכן שם את ה[[חושן]] הפוך).]]
'''ארון הברית''' (קרוי גם '''ארון האלוהים''', '''ארון העדות''' ו'''ארון הקודש'''), הוא [[תיבה (רהיט)|תיבה]] עשויה עץ ומצופה [[זהב]], בה נשמרו לפי התנ"ך [[לוחות הברית]]. הוצב במקום הקדוש ביותר בשם [[קודש הקודשים]] ב[[המשכן|משכן]] ובדביר [[בית המקדש הראשון]].

מלאכת עשיית הארון הוטלה על [[בצלאל בן אורי]], ומאז עשייתו ליווה את בני ישראל במסעם אל ארץ כנען. לאחר כניסתם ארצה עבר הארון בין מספר מקומות, ובשלב מסוים אף נפל בשבי הפלשתים. המקרא מספר כיצד עם השלמת [[בית המקדש הראשון]] הכניס לתוכו [[שלמה|שלמה המלך]] את הארון בטקס מפואר, וזהו האזכור האחרון של ארון הברית בתנ"ך, למעט פסוק אחד בו מצווה [[יאשיהו|המלך יאשיהו]] על ה[[לוויים]] {{ציטוטון|תְּנוּ אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה}}{{הערה|{{תנ"ך|דברי הימים ב|לה|ג}}}}. על פי המסורת, פסוק זה מתאר את גניזת הארון בידי יאשיהו בתוך מחבוא תת-קרקעי מיוחד, שבנה שלמה המלך מפני שידע מראש שהמקדש ייחרב. ב[[בית המקדש השני]] לא היה הארון, ומסורות שונות קושרות את מקומו למיקומים שונים.

בניגוד לשאר כלי המקדש שניתן היה לבנות מחדש ולהשתמש בהם, לא ניתן היה לשחזר את ארון הברית ולעשות בו שימוש בעבודת המקדש, וזאת משום תוכנו שהוא עיקר קדושתו.

==מבנה ארון הברית==
הציווי לבניית הארון מופיע ב[[שמות|ספר שמות]] ({{תנך|שמות|כה|קצר=כן}}), שם מוסר ה' את מידותיו ומראהו של הארון אל משה:
{{ציטוט|תוכן=וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים, אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ. וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר, מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ וְעָשִׂיתָ עָלָיו זֵר זָהָב סָבִיב. וְיָצַקְתָּ לּוֹ אַרְבַּע טַבְּעֹת זָהָב וְנָתַתָּה עַל אַרְבַּע פַּעֲמֹתָיו, וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל צַלְעוֹ הָאֶחָת וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל צַלְעוֹ הַשֵּׁנִית. וְעָשִׂיתָ בַדֵּי עֲצֵי שִׁטִּים וְצִפִּיתָ אֹתָם זָהָב. וְהֵבֵאתָ אֶת הַבַּדִּים בַּטַּבָּעֹת עַל צַלְעֹת הָאָרֹן לָשֵׂאת אֶת הָאָרֹן בָּהֶם. בְּטַבְּעֹת הָאָרֹן יִהְיוּ הַבַּדִּים, לֹא יָסֻרוּ מִמֶּנּוּ. וְנָתַתָּ אֶל הָאָרֹן אֵת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ. וְעָשִׂיתָ כַפֹּרֶת זָהָב טָהוֹר, אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכָּהּ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבָּהּ. וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים זָהָב, מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת. וַעֲשֵׂה כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה וּכְרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה, מִן הַכַּפֹּרֶת תַּעֲשׂוּ אֶת הַכְּרֻבִים עַל שְׁנֵי קְצוֹתָיו. וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה, סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו, אֶל הַכַּפֹּרֶת יִהְיוּ פְּנֵי הַכְּרֻבִים. וְנָתַתָּ אֶת הַכַּפֹּרֶת עַל הָאָרֹן מִלְמָעְלָה, וְאֶל הָאָרֹן תִּתֵּן אֶת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ. וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל אֲרוֹן הָעֵדֻת אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.|מקור={{תנך|שמות|כה|י|כב}}|מירכאות=כן}}
לארון 2 חלקים נפרדים: 'ארון', שהוא למעשה תיבה פתוחה מלמעלה, ו'[[כפורת]]', שהיא לוח זהב הסוגר את פתח התיבה. מעל הכפורת הוצבו [[הכרובים]], פסל זהב המתאר שתי דמויות מכונפות בעלות פני אדם. בתוך הארון משה יתן את ה'עדות', שהם [[לוחות הברית|שני לוחות הברית]], ואחרי כן יסגור את הארון עם הכפורת.

=== מבנה הארון ===
נחלקו [[תנאים]] באורכה של [[אמה (מידת אורך)|אמה]] לעשיית הארון. לדעת [[רבי מאיר]] מדובר באמה הסטנדרטית, בעלת שישה [[טפח]]ים, כ־50 ס"מ, ולדעת [[רבי יהודה]], מדובר ב"אמת הכלים" המכילה רק חמישה טפחים.{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|יד|א}}}}

על פי פשט הכתוב, הארון מצופה [[ציפוי מתכת|ברדיד זהב דק]], המרוקע בפטיש ומוצמד אל העץ. על פי הגמרא במסכת יומא,{{הערה|{{בבלי|יומא|עב|ב}}}} הארון היה מורכב משלושה ארגזים פתוחים מלמעלה אחד בתוך השני. הארגז הפנימי עשוי זהב, האמצעי עשוי [[שיטה|עצי שיטים]] והחיצוני גם הוא מזהב.

בשולי הארון נוצק זר זהב, הם עיטורי זיזים הבולטים כלפי מעלה, כעין כתר, ועוטפים את הכפורת מסביב. לפי ה[[אבן עזרא]]{{הערה|אבן עזרא על {{תנך|שמות|כה|יב|קצר=כן}}}} היו לארון רגליים.

את הארון נשאו על ידי מוטות עצי שיטים מצופים בזהב, שהוכנסו לטבעות זהב שנוצקו בנפרד וחוברו בחזקה לצידי הארון. הבדים הם חלק מהותי בארון, ולכן חל [[איסור הסרת בדי הארון|איסור להוציאם מהטבעות]].{{הערה| יש סוברים שלארון היו ארבעה בדים ושמונה טבעות – שני בדים קבועים ושני בדים לזמן הנשיאה בלבד ([[תוספות]] {{בבלי|יומא|עב|א|ללא=שם}}).}}

הכתוב מתייחס לשתי צלעות בלבד של הארון, עליהן שמים את הטבעות – {{ציטוטון|וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל צַלְעוֹ הָאֶחָת וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל צַלְעוֹ הַשֵּׁנִית}}. צלעות אלה הן צד ימין ושמאל של הארון, כלומר הצלעות הקטנות שלו{{מקור}}, שמעליהן נמצאים גם הכרובים, כפי שכתוב {{ציטוטון|תַּעֲשׂוּ אֶת הַכְּרֻבִים עַל שְׁנֵי קְצוֹתָיו}}. באופן זה, כאשר נושאים את הארון, האנשים נושאים את הבדים על כתפם מלפני הארון ומאחוריו, והכרובים נמצאים מצדיו{{מקור}}, וה' נמצא באמצע, כעין אפיריון, כפי שכתוב {{ציטוטון|וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת}}. בספר מלכים א'{{הערה|שם=ה1|{{תנך|מלכים א|ח|ח}}}} מתואר כי הבדים נגעו ב[[הפרוכת|פרוכת]].

ציירים נוצרים רבים, שהשתמשו בתנ"ך מתורגם, ציירו את הבדים על הצלעות הארוכות, מה שמסובב את הארון ב-90 מעלות.

=== מבנה הכפורת ===
ה"[[כפורת]]", מכסה הארון, בנויה מלוח זהב, שמשני צידיו יוצאים שני [[הכרובים|כרובים]] המביטים אל מרכז הכפורת. הכפורת הייתה עשויה [[דרגת טוהר|זהב טהור]], שזיקקו מכלי זהב רבים, וכולה נעשה ב[[יציקה|יציקה אחת]], כולל הכרובים היוצאים ממנה.

זהב טהור הוא מתכת רכה וכבדה מאד, לכן נדרש עובי ניכר כדי שהלוח יוכל להחזיק את הכרובים שעליו. על הכרובים נאמר {{ציטוטון|וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה, סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת}}, לשון ממנה למדו חכמים כי סיכוך הכנפיים הוא בגובה 10 טפחים מעל הכפורת.{{הערה|שם=ה2|{{בבלי|סוכה|ה|א}}}} בהתאם על פי חכמים היה עובי הכפורת [[טפח]] אחד.{{הערה|שם=ה2}}

=== משקל הארון ===
על פי עמדת חז"ל, הארון היה כבד ביותר, אך אמרו שלפחות פעם אחת הוא נשא את עצמו.{{הערה|{{בבלי|סוטה|לה|א}}}}

משקלו הסגולי של זהב טהור הוא 19,320kg/m<sup>3</sup>. מידות הכפורת כתובות בפסוק – {{ציטוטון|אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכָּהּ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבָּהּ}}, וכאמור לדעת חכמים עובי הכפורת טפח. אמה היא כ־50 ס"מ, וטפח כ-8 ס"מ, הרי שמשקל הכפורת הוא 1.25m × 0.75m × 0.08m × 19,320kg=1,449kg, כלומר כ־1.5 טון, זאת בלי לחשב כלל את הכרובים.

לכן הארון הוא הכלי הכבד ביותר שהיה במשכן, ונשיאתו הופכת למטלה מורכבת. לפי הכתוב בספר מלכים,{{הערה|שם=ה1}} אורך בדי הארון היה 5 מטר, לעומת הארון עצמו שהיה מטר ורבע בלבד. דבר זה מאפשר לכ-20 איש לשאת את הארון בו-זמנית, ולהתחלף תדיר. באופן כזה יידרש כל אדם לשאת כ-100 קילו, והם יגיעו לכושר נשיאה של 2 טון.

יש חוקרים שהעריכו משקל קטן בהרבה לארון. חוקרים אלה מניחים מידות שונות לגודל הכרובים והארון, או שאף על פי שהכתוב אומר וְעָשִׂיתָ כַפֹּרֶת זָהָב טָהוֹר, לא מדובר בזהב טהור ממש אלא בתרכובת כלשהי, המאפשרת לכפורת להיות חזקה אך דקה וקלת משקל.

יאשיה דרבי העריך שעובי ציפוי הזהב של הארון היה 1/64 אינץ' (=0.4 מ"מ), והעריך את משקל זהב הארון עצמו בכ-39 קילוגרם. את משקל העץ של הארון הוא העריך בכ-22.5 קילוגרם ואת משקל לוחות הברית בכ-27 קילוגרם. דרבי הניח כי הכרובים קטנים ודקים, והעריך את משקלם בכ-17.9 קילוגרם. בהתאם את עובי הכפורת הוא קבע ל-1/16 אינץ' (=1.6 מ"מ), ולפיכך העריך את משקלה בכ-23.9 קילוגרם. המשקל הכולל של הארון ותכולתו על פי הערכה זאת הגיע לכ-130.3 קילוגרם.{{הערה|Josiah Derby, [https://jbqnew.jewishbible.org/assets/Uploads/334/334_Goldark1.pdf '''The Gold of the Ark'''], Jewish Bible Quaterly, Vol. 33:4 (Oct. 2005), pp. 253-256|כיוון=שמאל}}

אליהו שץ מציג הערכה נמוכה יותר, על פיה משקל הארון על תכולתו הגיע ל-83 קילוגרם בלבד, משקל שארבעה אנשים יכולים לשאת ללא קושי מיוחד. לטענתו של שץ, הזהב של הארון לא היה טהור לגמרי, עם משקל סגולי של 19.2 גרם לסמ"ק, אלא סביר יותר להעריך את משקלו הסגולי כ-17 גרם לסמ"ק. שץ טוען שעובי ציפוי הזהב היה כ-0.2 מ"מ, מחצית מזה של דרבי, וכן טוען לאמה של 43.2 ס"מ בלבד. בנוסף טוען שץ שהלוחות שקלו רק כ-5 קילוגרם.{{הערה|Elihu A. Schatz, [https://jbqnew.jewishbible.org/assets/Uploads/352/352_Ark.pdf '''The Weight of the Ark of the Covenant'''], Jewish Bible Quaterly, Vol. 35:2 (Apr. 2007), pp. 115-118|כיוון=שמאל}}

==תולדות הארון==
[[קובץ:James Jacques Joseph Tissot - The Ark Passes Over the Jordan - Google Art Project.jpg|ממוזער|250px|ארון הברית נישא על כתפי כהנים בעת [[מעבר הירדן]]: {{ציטוטון|וּכְבוֹא נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן עַד הַיַּרְדֵּן וְרַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן נִטְבְּלוּ בִּקְצֵה הַמָּיִם וְהַיַּרְדֵּן מָלֵא עַל כָּל גְּדוֹתָיו כֹּל [[אביב|יְמֵי קָצִיר]]. וַיַּעַמְדוּ הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמַעְלָה, קָמוּ נֵד אֶחָד הַרְחֵק מְאֹד מֵ[[אדם (עיר)|אָדָם הָעִיר]] אֲשֶׁר מִצַּד [[צרתן|צָרְתָן]], וְהַיֹּרְדִים עַל יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח תַּמּוּ נִכְרָתוּ וְהָעָם עָבְרוּ נֶגֶד יְרִיחוֹ.}} ({{תנך|יהושע|ג|טו|טז|קצר=כן}})]]

=== במדבר ===
==== יצירת הארון ====
על פי המסופר בספר שמות, הארון נבנה על ידי [[בצלאל בן אורי]] על פי ציווי ה' את [[משה רבנו]]. עד להשלמתו, הלוחות הונחו בארון עץ שמשה נצטווה להכין לפני שקיבל את הלוחות השניים.{{הערה|{{תנ"ך|דברים|י|א|ה}}}}

==== נשיאת הארון בכתף ====
{{ערך מורחב|נשיאת ארון הברית בכתף}}
בתקופת נדודי עם ישראל במדבר סיני בדרכו ל[[ארץ ישראל]], כאשר בית המקדש התקיים באופן ראשוני על ידי [[המשכן|משכן]] נייד הניתן לפירוק והרכבה, היה על הלוויים לפרק ולהרכיב את המשכן, ולשאתו בדרך ממקום למקום.

משפחת [[קהת]] נשאה את [[כלי המשכן]] - ארון הברית, [[שולחן לחם הפנים]] ועוד. מפאת קדושתם של הכלים נצטוו הקהתים לשאת את הכלים בידיהם, ולא בעגלה, ככתוב: {{ציטוטון|כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵהֶם, בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ.}}{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|ז|ט}}}}

את הארון נשאו כאשר הוא מכוסה בכמה כיסויים, כי אסור לאף אחד לראות את הארון מלבד הכהן הגדול ב[[יום הכיפורים בבית המקדש|יום הכיפורים]].{{הערה|{{תנך|במדבר|ד|ה}}}} עם זאת לשם ההמחשה רוב הציירים ציירו את הארון בלי כיסוי.{{הערה|[https://etzion.org.il/he/tanakh/studies-tanakh/core-studies-tanakh/prohibition-see-ark-i]}}

=== מהכניסה לכנען עד בניית בית המקדש ===
לפני ששכן ארון הברית בבית המקדש הוא היה ב[[המשכן|משכן]], מקדש נייד שנשאו בני ישראל במדבר ובכניסתם ל[[כנען]]. במועד פרשת [[פילגש בגבעה]] כתוב שמקומו היה ב[[בית אל (יישוב מקראי)|בית אל]]{{הערה|{{תנ"ך|שופטים|כ|כו|כח}}}} ובפרשת [[פסל מיכה]] וב[[ספר שמואל]] כתוב שמקומו היה בעיר [[שילה (אתר מקראי)|שילה]].{{הערה|{{תנ"ך|שופטים|יח|לא}}: {{ציטוטון|וַיָּשִׂימוּ לָהֶם אֶת פֶּסֶל מִיכָה אֲשֶׁר עָשָׂה כָּל יְמֵי הֱיוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים בְּשִׁלֹה.}}}} בספר [[שמואל א']] מסופר על נפילת הארון בשבי על ידי ה[[פלשתים]]. כנהוג במזרח הקדום, ארון הברית (כמו חפצים דתיים אחרים) נלקח אל שדה הקרב בתקווה שהאל יעזור ללוחמים. בשל תבוסת בני ישראל [[החזרת ארון הברית לישראל והעלאתו לירושלים|נפל הארון בשבי]] ונלקח אל [[תל אשדוד|אשדוד]], אל מקדש האל [[דגון]]. על פי המסופר, בבוקר למחרת, פסלו של דגון היה מונח על הרצפה כשידיו כרותות ומונחות על מיפתן הדלת לפני ארון הברית. ארון הברית הועבר ל[[עקרון (עיר מקראית)|עקרון]] וגרם שם למגפה. לאחר כ-7 חודשים החליטו סרני הפלשתים (מנהיגי הערים הפלשתיות) להשיב את הארון לבני ישראל. הארון נשלח חזרה ל[[בית שמש]] וגם שם גרם למגפה בקרב כל מי שראה את הארון, בה נפגעו רבבות אנשים.{{הערה|לשון הכתוב ב{{תנ"ך|שמואל א|ו|יט}}: "ויך בעם שבעים איש חמישים אלף איש" סתומה, ורבו בה הפירושים}} הארון נלקח לבית [[אבינדב (קריית יערים)]] בגבעה ושם נשמר עד שדוד העלה אותו לירושלים.

עת נלקח הארון בשבי, איש בנימין שנס מן המערכה העביר את הבשורה ל[[עלי הכהן]]. האיש מן המערכה תיאר את נפילת הארון כחלק מתיאור רשימת אסונות, שסודרו מן הקל לכבד. ראשית, תיאר את התבוסה האסטרטגית (העם נסוג מן המערכה), הנופלים בקרב (30 אלף נפש), מותם של [[חפני ופינחס]] ולבסוף נפילת ארון הברית בשבי. הכתוב בספר שמואל מתאר כי עם הזכרת האסון האחרון, נפל עלי הכהן ומת. חוקר המקרא [[יאיר זקוביץ]] מסביר כי יש רגלים לסברה כי המילה "איש בנימין" הוא חילוף מאוחר, שנעשה בכוונת מכוון על-ידי עורכי הסיפור לדורותיהם. כך, במקור נכתב "איש בנוסו מן המערכה", אך בהמשך, ביקשו להחליף את הביטוי ב"איש בנימין", על-מנת להציג את המלך [[שאול]] באור בזוי.

[[דוד המלך]] הביא בימיו את הארון ל[[ירושלים]] ב[[החזרת ארון הברית לישראל והעלאתו לירושלים|חגיגה גדולה]], ושם היה עד בניית בית המקדש.

=== ארון הברית בבתי המקדש ===
{{להשלים|נושא=יהדות}}
[[שלמה|שלמה בן דוד]] העביר את הארון אל [[קודש הקודשים]], הדביר, של בית המקדש שבנה. הארון הוצב תחת שני [[כרובים]] עשויים זהב שסוככו מעליו, וכונו "הדום ה'". לדביר, רק הכהן הגדול הותר להיכנס, ורק פעם אחת בשנה – ב[[יום כיפור]]. מלבד הארון שכן בדביר גם [[מטה אהרן|מטה אהרן הכהן]], הכהן הגדול הראשון. גורלו של ארון-הברית לאחר שהעבירוהו למקדש אינו ידוע. ברשימות שלל המשיסה של [[נבוכדנצר השני|נבוכדנצר]], וזו של הכלים שהשיב [[כורש הגדול|כורש מלך פרס]] לבניין המקדש השני, הארון לא מוזכר, וספק אם חפץ זה, מהמקודשים ביותר באוצרות המקדש (וה[[יהדות]]), היה נלקח מבלי שיוזכר ב[[תנ"ך]].{{מקור|נושא=יהדות}}

הארון נקרא בכמה שמות: "ארון העדות" (בספר שמות) "ארון ברית ה'" (בספר דברים ויהושע), ו"ארון ה'" ו"ארון האלוהים" בנביאים ראשונים.

מיקומו של הארון היה במקום הקדוש ביותר במקדש, ב[[קודש הקודשים]]: {{ציטוט|תוכן=וְנָתַתָּה אֶת הַפָּרֹכֶת תַּחַת הַקְּרָסִים וְהֵבֵאתָ שָׁמָּה מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֵת אֲרוֹן הָעֵדוּת, וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. וְנָתַתָּ אֶת הַכַּפֹּרֶת עַל אֲרוֹן הָעֵדֻת בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.|מקור={{תנ"ך|שמות|כו|לג|לד}}|מירכאות=כן}}

===גניזת הארון===
יש שלוש דעות בחז"ל לגבי מקום הימצאו של ארון הברית לאחר חורבן בית ראשון. רבי אליעזר ורבי שמעון סבורים שהארון גלה לבבל. לעומתם רבי יהודה טוען שהארון נגנז במקומו במקדש, ואילו לדעת חכמים בברייתא הארון נגנז תחת [[לשכת העצים]].{{הערה|{{בבלי|יומא|נג|ב}} ו{{בבלי|יומא|נד|א|ללא=מסכת}}}}

למעשה, ישנם רמזים בכתוב (המפורשים אצל [[חז"ל]]), כי ארון הברית נגנז על ידי המלך [[יאשיהו]]. כך נאמר בספר דברי הימים ב':

{{ציטוט|תוכן=וַיֹּאמֶר לַלְוִיִּם, הַמְּבִינִים לְכָל יִשְׂרָאֵל, הַקְּדוֹשִׁים לַה': תְּנוּ אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, אֵין לָכֶם מַשָּׂא בַּכָּתֵף; עַתָּה עִבְדוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וְאֵת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.|מקור={{תנ"ך|דברי הימים ב|לה|ג}}|מירכאות=כן}}

חז"ל הבינו ש"תנו את ארון הקֹדש בבית" חייב להיות גניזה במחילות מתחת לבית, שהרי הארון מלכתחילה היה בבית. וכך אמרו על כך:

{{ציטוט|תוכן=ומי גנזו? יאשיהו גנזו. מה ראה שגנזו? ראה שכתוב 'יוֹלֵךְ ה' אֹתְךָ וְאֶת מַלְכְּךָ אֲשֶׁר תָּקִים עָלֶיךָ'.{{הערה|{{תנך|דברים|כח|לו}}}} עמד וגנזו, שנאמר 'וַיֹּאמֶר לַלְוִיִּם, הַמְּבִינִים לְכָל יִשְׂרָאֵל, הַקְּדוֹשִׁים לַה': תְּנוּ אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, אֵין לָכֶם מַשָּׂא בַּכָּתֵף; עַתָּה עִבְדוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וְאֵת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל'.|מקור={{תלמוד בבלי|יומא|נב|ב}}{{הערה|וכן גרסה דומה ב{{תלמוד בבלי|הוריות|יב|א|ללא=שם}}}}|מירכאות=כן}}

התלמוד הירושלמי מספר שהארון הוסתר בדיר העצים של המקדש, ומפרט:

{{ציטוט|תוכן=אמר להם: אם גולה הוא עמכם לבבל, אין אתם מחזירין אותו עוד למקומו, אלא עתה עבדו את ה' אלהיכם ואת עמו ישראל.|מקור={{תלמוד ירושלמי|שקלים|ו|א}}|מירכאות=כן}}

סיכם את הדברים [[רד"ק]] בפירושו על הפסוק:
{{ציטוט|תוכן=ורבותינו ז"ל פירשו שציווה לגנוז את הארון כדי שלא יגלה עם הגולה. ואמרו: אבן הייתה בבית קדשי הקדשים במערבו ועליה היה הארון מונח ולפניו צנצנת המן ומטה אהרן, ובעת שבנה שלמה את הבית וידע שסופו ליחרב, בנה מקום לגנוז בו את הארון למטה במטמוניות עמוקות ועקלקלות, והאבן הזאת הייתה מכסה למקום ההוא, ויאשיהו המלך צוה וגנזו את הארון באותו מקום שבנה שלמה, שנאמר "תנו את ארון הקדש", וגנזו עם הארון [[מטה אהרן]] ו[[צנצנת המן]] ו[[שמן המשחה]].|מקור=רד"ק על {{תנ"ך|דברי הימים ב|לה|ג}}|מירכאות=כן}}

בדומה כתב הרמב"ם:

{{ציטוט|תוכן=אבן הייתה בקֹדש הקדשים במערבו, ועליה היה הארון מונח, לפניו צנצנת המן ומטה אהרן. ובעת שבנה שלמה את הבית וידע שסופו לֵחָרֵב, בנה מקום לגנוז בו הארון למטה במטמוניות עמוקות ועקלקלות. ויאשיהו המלך צִוה וגנזו במקום שבנה שלמה.|מקור={{רמב"ם|בית הבחירה|ד|א}}|מירכאות=כן}}
מאחר שלא נמצא ארון הברית, ב[[בית המקדש השני]] לא היה ארון.

====טענות אחרות על מיקומו הנוכחי====
לפי אחת ההשערות, הארון הוברח בימי [[מנשה (מלך יהודה)|מנשה]], מלך [[ממלכת יהודה|יהודה]] ובנו של [[חזקיהו]], מבית המקדש ל[[מצרים העתיקה|מצרים]], למקום הנקרא באר הנשמות. משם אולי הוא נלקח לאי [[יב]] (אלפנטינה), אי על נהר [[הנילוס]] שבו שכן מקדש יהודי. לפי טענה זו, הארון המשיך במסעו וכיום הוא שוכן ב[[כנסיית גבירתנו מרים מציון]] בעיר [[אקסום]] שב[[אתיופיה]].

על פי האפוס האתיופי הנוצרי ה[[קברה נגסט]], הבן המשותף של [[מלכת שבא]] ו[[שלמה המלך]] הנקרא [[מנליק]] בא לבקר את אביו שלמה. אביו ניסה לשכנע את מנליק להישאר ולא לחזור לאתיופיה. הוא נתן לו [[זהב]], תכשיטים ו[[מטבע|כסף]] רב, אך מנליק לא השתכנע ולכן שלמה ארגן פמליה מ[[שבטי ישראל|בני ישראל]] שילוו אותו לאתיופיה. בפמליה היו גברים שהשתייכו למשפחות האצולה של [[ירושלים]] וכללו בין היתר [[כוהן|כוהנים]] ו[[לוי (יהדות)|לווים]] רבים שעל פי המסורת הנוצרית האצולה האתיופית יצאה מהם. בהמשך, על פי הקברה נגסט, שלמה המלך נתן למנליק גם העתק של ארון הברית אבל בנו של [[צדוק הכהן]] שהתלווה למנליק, החליף בין הארון האמיתי להעתק. אחרי ששלמה גילה את התרמית, הוא כבר לא יכול היה לעשות דבר ולכן פנה לאשתו [[בת פרעה (אשת שלמה)|בת פרעה]] שתנחם אותו והיא ניצלה זאת כדי לשדלו לעבוד את אלילי מצרים.{{הערה|1=[[קברה נאגסט]], פרק 64.}} בינתיים, מנליק הגיע לאתיופיה עם הפמליה הגדולה שאתה ארון הברית ומאוחר יותר מנליק יזם מספר מערכות צבאיות יחד עם הארון בקברה נגסט נכתב:

{{ציטוט|תוכן=שאיש לא כבש אותו, להפך, כל אחד שתקף אותו נכבש|מקור=קברה נאגסט, פרק 94.|מרכאות=כן}}

על פי מסורת חז"ל, הארון נגנז אי-שם במחילות מתחת ל[[הר הבית]],{{הערה|{{בבלי|יומא|נב|ב}}; וכן {{בבלי|הוריות|יב|א|ללא=שם}}}} ולפיכך רבים מאמינים כי הוא עודנו שם, אולי אף היישר מתחת ל[[אבן השתייה]], המקום שעליו היה מונח לפני כן.

כמה מקורות בחז"ל טוענים שהארון היה בתקופת בית שני מתחת ללשכת העצים. ניתן ליישב טענה זאת עם הקודמת בכך שהארון נמצא במחילה שפתחה במקום שבו הייתה בעבר [[לשכת העצים]].

בספר [[ספר מקבים ב'|חשמונאים ב']], פרק ב', א'-ו',{{הערה|https://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hashmonaim-b-2.htm#2}} נכתב כי [[ירמיהו]] הנביא החביא את הארון במערה שמצא ב[[הר נבו]] ביחד עם עוד כמה פריטים קדושים מהמקדש. ירמיהו, שחי בתקופת חורבן בית ראשון, ניסה ככל הנראה לשמור על הארון והפריטים מפני השמדה בעת חורבן [[בית המקדש הראשון]].
בנוסף על כך, על פי מסורת אחת של [[יהדות תימן]], הגלות שלהם מארץ ישראל החלה בסמוך ל[[חורבן בית ראשון]], בתקופת ירמיהו הנביא.

ממצאי DNA מפתיעים בקרב שבט ה[[למבה (קבוצה אתנית)|למבה]] בזימבבווה שהעלה החוקר הבריטי תיודור פרפיט ({{אנג|Tudor Parfitt}}) מייחס את מוצא השבט לשמי-יהודי, ולא אפריקאי.{{הערה| ''City: The Search for a Lost Tribe of Israel''. New York: Ramdon House. {{ISBN|9780679753032}}.}} מסורת השבט מספרת על כך שהגיעו מישראל דרך תימן לאפריקה, וברשותם חפץ קדוש, ה"נגומה לונגונדו" (התוף הרועם).{{מקור|נושא=יהדות}}

==תכולת הארון==
על פי ספר שמות בתיאור המפורט של בניין הארון, ה"עדות" שניתנה למשה הייתה צריכה להיות בארון – {{ציטוטון|וְנָתַתָּ אֶל הָאָרֹן אֵת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ}}.{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כה|טז}}}} על פי הפשט נראה כי העדות היא לוחות הברית וכך מפרש ה[[רשב"ם]], אמנם לפי [[רש"י]] התורה היא העדות והיא הושמה בארון (בנוסף ללוחות). על פי הכתוב ב[[ספר דברים]] הלוחות השניים בלבד הושמו בארון – {{ציטוטון|וְאֶכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן [...] וָאֵפֶן וָאֵרֵד מִן הָהָר וָאָשִׂם אֶת הַלֻּחֹת בָּאָרוֹן אֲשֶׁר עָשִׂיתִי, וַיִּהְיוּ שָׁם כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי ה'}}.{{הערה|{{תנ"ך|דברים|י|ב|ה}}}} על פי ציווי נוסף בספר דברים, היה צריך לשים את ספר התורה בצידו של הארון על מדף מיוחד או בתוכו לצד הלוחות (ומחלוקת יש בעניין בחז"ל): {{ציטוטון|לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית ה' אֱלֹהֵיכֶם וְהָיָה שָׁם בְּךָ לְעֵד.}}{{הערה|{{תנ"ך|דברים|לא|כו}}}}

על פי פשט ספר מלכים וספר דברי הימים בארון היו רק לוחות הברית ולא כל דבר נוסף, על פי הפסוק:
{{ציטוט|תוכן=אֵין בָּאָרוֹן, רַק שְׁנֵי לֻחוֹת הָאֲבָנִים אֲשֶׁר הִנִּחַ שָׁם מֹשֶׁה בְּחֹרֵב, אֲשֶׁר כָּרַת ה' עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם|מקור={{תנ"ך|מלכים א|ח|ט}}, {{תנ"ך|דברי הימים ב|ה|י}}|מירכאות=כן}}

עם זאת לפרשנות [[חז"ל]] בתלמוד ישנה מחלוקת האם אפשר ללמוד מפסוק זה, שגם שברי הלוחות הראשונים הושמו בארון,{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|יד|ב}}}} וקיימת דעה כזו בחז"ל שגם שברי הלוחות הראשונים הושמו בארון.{{הערה|בעלי התוספות ב{{בבלי|מנחות|צט|א}}, עושים חישובי התכנות כדי להראות שהארון היה יכול להכיל את הלוחות השניים ביחד עם שברי הלוחות הראשונים.}}

==תכונות על טבעיות שיוחסו לארון==

על פי המסופר במקרא ארון הברית היה כרוך במספר מעשי נסים.
הראשון שבהם היה בקיעת מי [[נהר הירדן]] בכניסת עם ישראל ל[[ארץ כנען]]:
{{ציטוט|תוכן=וְהָיָה כְּנוֹחַ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן ה' אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ בְּמֵי הַיַּרְדֵּן, מֵי הַיַּרְדֵּן יִכָּרֵתוּן, הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמָעְלָה וְיַעַמְדוּ נֵד אֶחָד.|מקור={{תנ"ך|יהושע|ג|יג}}|מירכאות=כן}}

ב[[ספר שמואל]] מסופר עוד על מספר מאורעות על טבעיים הקשורים לארון: נפילתו של פסל [[דגון]] באשדוד לפני הארון, ומגפות בגת ועקרון בעת שבייתו אצל ה[[פלשתים]],{{הערה|1={{תנ"ך|שמואל א|ה|ד|יב}}}} מגפה באנשי בית שמש שלא נהגו מספיק כבוד בארון,{{הערה|{{ציטוטון|וַיַּךְ בְּאַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ כִּי רָאוּ בַּאֲרוֹן ה', וַיַּךְ בָּעָם שִׁבְעִים אִישׁ חֲמִשִּׁים אֶלֶף אִישׁ וַיִּתְאַבְּלוּ הָעָם כִּי הִכָּה ה' בָּעָם מַכָּה גְדוֹלָה}} ({{תנ"ך|שמואל א|ו|יט}})}} והריגתו של עוזה בשל נגיעתו בארון בעת עלייתו של הארון ל[[ירושלים]].{{הערה|{{תנ"ך|שמואל ב|ו|ו|ז}}}}

על פי [[חז"ל]]{{הערה|{{תלמוד בבלי|מגילה|י|ב}}, {{בבלי|יומא|כא|א}}}} "מקום ארון אינו מן המידה", דהיינו, הוא אינו תופס מקום פיזי בבית [[קודש הקודשים]]. דבר זה נלמד על ידם מהתיאור המקראי ({{תנ"ך|מלכים א|ו}}) של הכרובים שעשה שלמה, שכנף כל אחד מהם הייתה עשר [[אמה (מידת אורך)|אמות]], ואילו רוחב קודש הקודשים כולו ("הדביר") היה עשרים אמות, דהיינו, לא נשאר מקום לארון עצמו.{{הערה|מראיה זו עצמה הוכיח התלמוד שאף גוף הכרובים שעשה שלמה עצמו לא תפס מקום, מאחר שכנפיהם לבדם מילאו כבר את כל חלל בית קדש הקדשים, ראה {{בבלי|יומא|כא|א}}}} אמנם, הגמרא ב[[בבא בתרא]]{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|צט|א}}}} מקשה על ראיה זו, ומביאה אפשרויות רבות לכך שהדברים יסתדרו גם ללא [[נס]] אשר כזה (כגון שכנפי הכרובים חופפות מעל, או שהן ב[[אלכסון]] ועוד), אך הטענה עצמה לא נדחתה, ככל הנראה משום שהיה הדבר "מסורת בידינו מאבותינו" (כלשון [[רבי לוי]] בגמרא).

מופת נוסף המשויך עם הארון, על פי חז"ל, הוא היותו "נושא את נושאיו". דהיינו, על אף היותו של הארון כבד מאוד, בשל כובד הכפורת, הארון לא רק שלא היה צריך לנשיאה, אלא הוא עצמו נשא את נושאיו.{{הערה|{{ציטוטון|וַיָּבֹאוּ עַד גֹּרֶן נָכוֹן וַיִּשְׁלַח עֻזָּא אֶל אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיֹּאחֶז בּוֹ כִּי שָׁמְטוּ הַבָּקָר." ({{תנך|שמואל ב|ו|ו|קצר=כן}}). אמר הקב"ה: ארון נושא את נושאיו. עצמו לא כל שכן?}} (ילקוט שמעוני על {{תנך|שמואל ב|ה|קצר=כן}}, רמז קמ"ב)}}

דברים אלו תורמים לראיית הארון על ידי חז"ל כאובייקט כמעט-רוחני, שאינו תופס מקום פיזי אמיתי. דבר זה משתלב עם עוד תופעות ייחודיות הקשורות ל"מעט המכיל את המרובה", שקרו בעיקר במקדש, על פי חז"ל, כגון הנס שהנמצאים בבית המקדש היו {{ציטוטון|עוֹמְדִים צְפוּפִים וּמִשְׁתַּחֲוִים רְוָחִים}},{{הערה|{{משנה|אבות|ה|ה}}}} ותופעות נוספות מעין אלו.

==סמליות הארון==
אפשר להשוות את זֵר ארון-הברית לזֵרים אחרים במשכן:
{{ציטוט|תוכן=אמר [[רבי יוחנן]]: שלשה זירים הן: של מזבח ושל ארון ושל שלחן. של מזבח (כהונה) – זכה אהרן ונטלו, של שלחן (מלכות) – זכה דוד ונטלו, של ארון – עדיין מונח הוא; כל הרוצה ליקח – יבא ויקח. שמא תאמר פחות הוא. תלמוד לומר "בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ"{{הערה|{{תנך|משלי|ח|טו}}}} (כלומר הארון עולה על המלכות).|מקור={{בבלי|יומא|עב|ב}}|מירכאות=כן}}
[[קובץ:PXL 20231112 112333307.jpg|ממוזער|דגם דקורטיבי של ארון הברית, נישא בידי ארבעה כהנים. כהן אחד מנגן לפניהם.]]
האמורא רבי יוחנן מתייחס לסגולה המיוחדת של זר הארון, המסמל את התורה, המזכה בסגולותיה כל [[תלמיד חכם]]. על פי גישה זו הזֵר נהפך מקישוט לתכשיט המסמן את המעמד של העונד אותו, כמו ה"העטרה", ה"נזר" וה"כתר" התנ"כיים.

==מעמדו של ארון הברית באתיופיה==
[[קובץ:Ark of the Covenant church in Axum Ethiopia.jpg|ממוזער|250x250px|הכנסייה בה שוכן ארון הברית לפי האמונה הנוצרית האורתודוקסית האתיופית|ימין]]
[[הכנסייה האורתודוקסית האתיופית]] מאמינה כי ארון הברית נמצא באתיופיה בעיר [[אקסום]] ב[[כנסיית גבירתנו מרים מציון]] תחת מעטה של סודיות כבדה. בכנסייה באקסום מופקד כהן זקן שרק הוא רשאי להיכנס לראות את הארון, בעל תפקיד זה מתחלף תכופות עקב מקרי מוות מוזרים, כמו כן כל השומרים טענו שחשו שהארון פוגע בהם, וכולם דיווחו על כך שראייתם החלה להתדרדר מרגע שנבחרו לתפקיד ונחשפו לארון.
על פי [[כבר נגשת|כתבי הקודש האתיופיים]] צאצא משותף של [[מלכת שבא]] ו[[שלמה המלך]] בשם [[מנליק]], הביא את הארון האמיתי לאתיופיה מאחר שבנו של [[צדוק הכהן]] החליף בינו לבין העתק שנתן לו שלמה המלך. בכל הכנסיות במדינה יש העתק של ארון הברית, שמעניק קדושה לכנסייה. פעם בשנה, בחודש ינואר, נחגג באתיופיה חג מיוחד, בשם "טים-קט", שבו יוצאים בתהלוכות ציבוריות עם תעתיקים של ארון הברית ובסיומן מעלים קרבן.[[קובץ:Ahiram.jpg|ממוזער|240x240 פיקסלים|מלך ישוב על כס כרובים, תבליט מתוך [[ארון אחירם]].{{הערה|Noël Aimé-Giron, [https://www.ifao.egnet.net/bifao/025/09/ Un ex-voto à Astarté], Bulletin de l'Institut français d’archéologie orientale 25 (1925), p. 191-211}}]]
== בביקורת המקרא ==
על פי [[השערת התעודות]] ישנו הבדל בין תפקידי הארון בספר שמות לתפקידיו בספר דברים, המבטאים הבדל בין התפיסה התאולוגית של [[האסכולה הדויטרונומיסטית|המקור הדויטרונומיסטי]] לבין זו של [[המקור הכהני]]. על פי פירוש המקור הכהני, האל עצמו יושב בין [[הכרובים]] והארון הוא הדום רגליו. על פי פירוש המקור הדברימי, הארון אינו כולל בכלל את הכרובים ואין לראות בו ביטוי לנוכחות ה', אלא הוא רק בית קיבול ללוחות הברית, ומכאן שמו "ארון ברית ה'".{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=[[אלכסנדר רופא]]|שם=מבוא לספרות המקרא|מקום הוצאה=|מו"ל=מאגנס|שנת הוצאה=2006}}}}

קיים דמיון בין ארון הברית ל[[כס עשתרת]], מוטיב פולחני [[פיניקים|פיניקי]] הכולל כס עם [[כרוב (תנ"ך)|כרובים]] משני צדיו, ועליו יושב אל או מלך. במקרא מכונה אלוהים {{ציטוטון|יֹשֵׁב כְּרוּבִים|{{תנ"ך|תהילים|צט|א|קצר=כן}}}}, והארון מכונה {{ציטוטון|הֲדֹם רַגְלֵי אֱלֹהֵינוּ|{{תנ"ך|דברי הימים א|כח|ב|קצר=כן}}}}.

==ראו גם==
* [[אבן השתייה]]
* [[שודדי התיבה האבודה]]
* [[כס עשתרת]]

==לקריאה נוספת==
* מנחם סליי, "חזות ארון ברית ה' בבנין הבית השלישי", '''תחומין''', תשנ"ו.
* [[אנציקלופדיה תלמודית]], כרך ב, '''ארון'''.
* הרב [[ישראל דנדרוביץ]], '''ציפוי הארון בזהב - תוכו כברו או ברו כתוכו''', בתוך: ספר '''הנחמדים מזהב''', ערד תש"ע, פרק כג, עמודים: 339-366.
<div style="direction: ltr;">
* Day, J. "Whatever Happened to the Ark?" In '''Temple and Worship in Biblical Israel''', edited by John Day, Journal for the Study of the Old Testament Supplement Series London: T. & T. Clark, International, 2005, pp. 250-270.
</div>
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Ark of the Covenant|שם ויקישיתוף=ארון הברית}}
* {{מיקרופדיה|ארון}}
* {{אסיף|סוג=נושא}}
* [http://www.haayal.co.il/story?id=1426 "שודדי ארון הברית - חלק ב", לאן נעלם ארון הברית. מאת אלי אשד] - מאמר שני מתוך שניים. מתוך אתר [[האייל הקורא]]
* [http://www.lametayel.com/archive/article.asp?id=122&postid=&dest_id=&dest_type= התיבה האבודה, אתיופיה], מגזין למטייל
* ד"ר איליה רודוב, [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/teruma/rod.html הזר והכתר של ארון הקודש] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20070929173903/http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/teruma/rod.html |date=2007-09-29 }}, עלון לפרשת השבוע, [[אוניברסיטת בר-אילן]]
* [[יהודה אליצור]], [https://www.daat.ac.il/daat/tanach/achronim/jer3eli-1.htm "פולמוס ארון הברית בימי יאשיהו"], ב אתר [[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]]
* {{רמב"י נושא|ארון הברית}}
* {{ישראל היום|[[נדב שרגאי]]|התעלומה שנעולה בארון|225969|17 באוקטובר 2014}}
* [https://omny.fm/shows/history-with-eran-minhar/49a8ea67-2510-43f2-8515-aa0100ba6129 סודות הארון - על מהותו והיעלמותו של ארון הברית] בפודקאסט ״מינהר הזמן״, [[תאגיד השידור הישראלי|״כאן״, תאגיד השידור הישראלי]]
* [https://www.ranlevi.com/2019/05/27/osim_tanach_aron_habrit/ ארון הברית: הגביע הקדוש של העם היהודי], ב[[פודקאסט]] עושים תנ"ך, באירוח [[חוקר המקרא]], הדוקטור שחר ענבר
* {{ynet|דני הרמן|תעלומת ארון הברית: לטייל בעקבות קודש הקודשים|60430900|8 בדצמבר 2021}}
* {{בריטניקה}}
* {{יוטיוב|uQMJDCIXvns|שם=בעקבות ארון הברית {{!}} #כאן_דוקו|אורך=1:30:02}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007294692005171|ארון הברית}}
* {{אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{המשכן וכליו}}
{{ספר שמות}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ארון הברית|*]]
[[קטגוריה:תשמישי קדושה]]
[[קטגוריה:בית המקדש]]
[[קטגוריה:כלי המקדש]]
[[קטגוריה:אוהל מועד]]
[[קטגוריה:פרשת תרומה]]
[[קטגוריה:זהב במקרא]]