הצגת המקור של הדף "אנפוף"

{{מקורות|נושא=מדעי הרוח}}

'''אִנְפּוּף''' (ב[[לועזית]]: נָזָלִיזָצִיָה) הוא מונח ב[[פונטיקה]], המתאר את מידת הזרימה של האוויר דרך האף בעת הגיית [[הגה (פונטיקה)|הגה]] בשפה כלשהי. אנפוף נוצר בדיבור כאשר בעת הוצאת אוויר, ה[[וילון (איבר)|ווילון]], ובמיוחד ה[[ענבל]], יורד ובכך פותח במידה מסוימת את מעבר האוויר אל [[חלל האף]].

יש אנשים שנוטים לְאַנְפֵּף מעט יותר כחלק מאופי ההגייה הרגילה שלהם. יש גם שפות, ניבים או [[סוציולקט]]ים שבהם קיימת נטייה של כל דובריהם לאנפף תמיד או לעיתים.{{מקור|נושא=מדעי הרוח}}

== אַפִּיוּת לעומת אנפוף ==
'''אַפִּיוּת:''' הגאים שבעת הגייתם האוויר עובר דרך האף הם [[עיצורים אפיים]], לדוגמה [[עיצור מכתשי, אפי|העיצור המכתשי האפי]] [{{יפא|n}}], [[עיצור דו-שפתי, אפי|העיצור הדו-שפתי האפי]] [{{יפא|m}}], [[עיצור וילוני, אפי|העיצור הווילוני האפי]] [ŋ], ועוד. בעת הגיית הגה אַפִּי, הווילון יורד וסוגר לחלוטין את מעבר האוויר דרך הפה, כך שהאוויר יכול לצאת אך ורק דרך האף. התוצאה היא עיצור אפי.

'''אִנְפּוּף''': הגאים ([[תנועה (פונולוגיה)|תנועות]] או [[עיצור]]ים) המבוצעים דרך הפה, אך בו-זמנית חלק מהאוויר עובר דרך האף – הם עיצורים מאונפפים. בעת הגיית הגה מְאוּנְפָּף, הווילון יורד מעט ובכך מאפשר מעבר אוויר בו-זמנית גם דרך הפה וגם דרך האף. התוצאה היא עיצור מאונפף או תנועה מאונפפת. תנועות, בהגדרתן, מחייבות הוצאת אוויר דרך הפה לפחות חלקית; על כן, לעיתים תנועות מאונפפות מכונות בטעות "תנועות אפיות".

== תנועות מאונפפות ==
[[תנועה (פונולוגיה)#אנפוף|תנועות מְאוּנְפָּפוֹת]] הן [[תנועה (פונולוגיה)|תנועות]] אשר בעת הגייתן, האוויר זורם גם דרך הפה וגם דרך האף. בכך מוענק לתנועה "גוון" ([[תכונית מבחינה|תכונית]]) מאונפף.

=== תנועות מאונפפות בשפות שונות ===
בכל השפות יש תנועות פּוּמִיוֹת (אוראליות), אך ב-20% משפות העולם יש גם תנועות מאונפפות. בשפות אלה, התנועות המאונפפות הללו עומדות בניגוד למקבילותיהן הפּוּמיות, למשל בצרפתית הצמד [{{יפא|a}}] הפומית ו-[{{יפא|ɑ̃}}] המאונפפת.

דוגמאות לשפות שבהן אנפוף הוא [[תכונית מבחינה]] בתנועות: [[צרפתית]], [[פולנית]], [[פורטוגזית]], [[הינדי]]-[[אורדו]], [[נפאלית]], [[בנגלית]], [[יורובה]], [[צ'רוקי (שפה)]], [[פשטו]], [[ברטונית]], [[שפות סיניות|השפות הסיניות]] [[המונג (שפה)|הְמוֹנְג]] ו[[הוקיין]], [[אורייה]] והניב ה[[אלבנית|אלבני]] גֵג (Gheg).

בשפות – כמו עברית – שבהן אנפוף אינו תכונית מבחינה, כלומר אינו מבדל במשמעות, מקובל לומר שאין בהן אנפוף.
* בצרפתית, אם הברה נסגרת בעיצור אפי – [{{יפא|n}}] או [{{יפא|m}}] (כלומר אין אחרי העיצור האפי אות-תנועה) – אזי העיצור האפי לא יבוטא, ובמקומו התנועה תהיה מאונפפת. לדוגמה, במילה non "לא", האות "n" הראשונה תבוטא כעיצור [n] משום שהיא פותחת את ההברה, ולעומתה האות "n" לא תבוטא כעיצור, אלא תהפוך את התנועה במרכז ההברה למאונפפת [{{יפא|ɔ̃}}]. לדוגמה, הצירוף "יין לבן" v'''in''' bl'''an'''c [v'''ɛ̃''' bl'''ɑ̃'''] כולל שתי תנועות מאונפפות.
* בפורטוגזית, התנועות המאונפפות õ,{{כ}} ã מיוצגות בכתב באמצעות [[טילדה]].
*בפולנית יש שתי תנועות מאונפפות: [{{יפא|ɛ̃}}] (נכתבת ę), [{{יפא|ɔ̃}}] (נכתבת ą).

== עיצורים מאונפפים ==
בזמן הגיית [[עיצור#אנפוף|עיצורים מאונפפים]], האוויר יוצא ברובו דרך הפה ומעט דרך האף, בו-זמנית (זאת בניגוד ל[[עיצורים אפיים]], שבזמן הגייתם כל האוויר זורם החוצה דרך האף).

=== עיצורים מאונפפים בשפות שונות ===
* [[עיצור וילוני משופתת, מקורב|עיצור וילוני משופתת]] מאונפף [{{יפא|w̃}}] בשפת אוּמבּוּנדוּ (מ[[שפות בנטו|משפחת שפות בנטו]]) ב[[אנגולה]].
* [[עיצור חכי, מקורב|עיצור חכי מקורב]] מאונפף [ȷ̃] בכמה [[שפות דנה|שפות דֶנֶה]] (את'בסקן) בצפון [[אמריקה הצפונית]].
* [[עיצור כפוף, מקיש|עיצור כפוף (רטרופלקס) מקיש צדי]] מאונפף ב[[פשטו]].
* עיצור וילוני משופתת מאונפף [{{יפא|w̃}}] ועיצור חכי מקורב מאונפף [ȷ̃] בפורטוגזית.
* [[עיצור מכתשי, מקיש|עיצור מכתשי מקיש]] מאונפף [ɾ̃] קיים בשפות [[מערב אפריקה|מערב אפריקאיות]] רבות.

[[קטגוריה:פונטיקה]]
[[קטגוריה:בלשנות]]
[[קטגוריה:אף]]