הצגת המקור של הדף "אנטיגונוס השלישי דוסון, מלך מוקדון"

{{מנהיג
|שם=אנטיגונוס השלישי דוסון, מלך מוקדון
|תמונה=[[קובץ:Antigonus Doson.jpg|250px|]]
|כיתוב=מטבע הנושא את דמותו
|שם בשפת המקור={{כ}}Αντίγονος Γ΄ Δώσων
|שם מלא=אנטיגונוס השלישי "דוסון", מלך מוקדון
|מדינה=[[מוקדון]]
|מקום קבורה=
|תאריך לידה=[[263 לפנה"ס]]
|מקום לידה=
|תאריך פטירה=[[221 לפנה"ס]]
|מקום פטירה=
|אתר אינטרנט=
|תפקיד1={{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[מלכי מוקדון|מלך מוקדון]]
|למניין=
|התחלת כהונה=[[229 לפנה"ס|229]]
|סיום כהונה=[[221 לפנה"ס]]
|מנהיג דת בתקופה=
|מונרך בתקופה=
|הקודם בתפקיד=[[דמטריוס השני איטוליקוס, מלך מוקדון|דמטריוס השני איטוליקוס]] 
|הבא בתפקיד=[[פיליפוס החמישי, מלך מוקדון|פיליפוס החמישי]]
}}
|תפקיד2=
|תפקיד3=
|שם השושלת=[[השושלת האנטיגונידית]]
|תואר=[[מלכי מוקדון|מלך מוקדון]]
|כינוי="דוסון" ("המבטיח")
|אב=[[דמטריוס הנאה]]
|אם=אולימפיאס
|צאצאים=
|יורש העצר=[[פיליפוס החמישי, מלך מוקדון|פיליפוס החמישי]]}}
'''אנטיגונוס השלישי''' (ב[[יוונית עתיקה]]: '''Αντίγονος Γ΄'''; {{כ}}[[263 לפנה"ס|263]] - [[221 לפנה"ס]]), אשר כונה "דוסון" (Δώσων - "המבטיח"), היה [[מלכי מוקדון|מלך מוקדון]] בין השנים [[229 לפנה"ס|229]] - [[221 לפנה"ס]]. הוא היה בנו של [[דמטריוס הנאה]], וירש את המלוכה לאחר מות בן דודו, [[דמטריוס השני איטוליקוס, מלך מוקדון|דמטריוס השני "איטוליקוס"]].

==ביוגרפיה==
===רקע משפחתי===
אנטיגונוס נולד בשנת [[263 לפנה"ס]]. הוא היה בנם של [[דמטריוס הנאה|דמטריוס "הנאה"]] ושל אשתו הראשונה אולימפיאס, אצילה יוונית מהעיר [[לאריסה (עיר)|לאריסה]].{{הערה|[http://www.attalus.org/translate/eusebius2.html#243 אוסביוס, "'''כרוניקה'''", 2, 243].}} סבו היה [[דמטריוס פוליורקטס]] וסבתו הייתה פתולומאיס, בתו של [[תלמי הראשון]] מלך [[מצרים התלמיית|מצרים]]. דודו היה [[אנטיגונוס השני גונאטס, מלך מוקדון]] ודודתו הייתה [[סטרטוניקה מסוריה|סטרטוניקה]] מלכת [[הממלכה הסלאוקית]]. היה לו אח בשם איכאקראטס, שהיה אביו של [[אנטיגונוס (השושלת האנטיגונידית)|אנטיגונוס]].{{הערה|[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Liv.+40+54&fromdoc=Perseus%3Atext%3A1999.02.0164 טיטוס ליוויוס, ספר ארבעים, 54].}} אביו מת ב[[קירנה]] בסביבות שנת [[250 לפנה"ס]].

===מלך מוקדון===
בשנת [[229 לפנה"ס]] מת בן דודו [[דמטריוס השני איטוליקוס, מלך מוקדון]], שהותיר מאחוריו ילד בן תשע בשם [[פיליפוס החמישי, מלך מוקדון|פיליפוס]]. האצולה והצבא סברו שהמצב הפוליטי במוקדון תנודתי מדי בשביל שניתן יהיה להמתין עד שפיליפוס יתבגר, ולפיכך הוחלט למנות את אנטיגונוס, שהיה המועמד הפוטנציאלי היחיד, כעוצר הממלכה וכ[[סטרטגוס]].{{הערה|[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Plut.+Aem.+8&fromdoc=Perseus%3Atext%3A2008.01.0003 פלוטרכוס, "'''חיי אמיליוס פאולוס'''", 8].}} אנטיגונוס אף נישא לאמו של פיליפוס, המכונה אצל [[אוסביוס]] כריסאיס (Chryseis),{{הערה|[http://www.attalus.org/translate/eusebius2.html#237 אוסביוס, "'''כרוניקה'''", 2, 237].}} אולם מזוהה בידי חלק מהחוקרים עם [[פתיה ממוקדון|פתיה]], נסיכת [[אפירוס (ממלכה)|אפירוס]].

אנטיגונוס המשיך במפעלו של קודמו והביס את שבטי ה[[דארדאנים]] וה[[תסליה|תסלים]] שתקפו את מוקדון מצפון.{{הערה|גולן, עמ' 167.}} לדברי [[יוסטינוס]]: "הוא לא רק שמר על כבודם של המוקדונים, אלא גם הוסיף לו".{{הערה|שם=יוסטינוס|[http://www.forumromanum.org/literature/justin/english/trans28.html#2 יוסטינוס, ספר עשרים ושמונה, 3].}} אולם לאחר הניצחון, התעוררו חילוקי דעות בין האצולה המוקדונית, שרצתה להוסיף על סמכויותיו של אנטיגונוס ולמנותו כמלך לכל דבר, לבין מפקדי [[הצבא המוקדוני]] שרצו להגביל את סמכותו לתפקיד סטרטגוס בלבד. מרד פרץ בעיר הבירה [[פלה (מוקדון)|פלה]] וההמונים והצבא צרו על הארמון המלכותי. אנטיגונוס בתגובה, יצא מהארמון וניצב מול המורדים לבדו, לא חמוש. הוא השליך לכיוונם את סמלי המלכות שלו, וציווה עליהם למסור אותם לאדם אחר אשר בו יבחרו למלכם. בתום דין ודברים סוער, הסכימו החיילים לקבל עליהם את אנטיגונוס כמלכם.{{הערה|שם=יוסטינוס}} סביר להניח שפיליפוס מונה במקביל כיורש העצר שלו.{{הערה|גולן, עמ' 168 הערה 147.}}

מיד עם עלותו לשלטון, נאלץ פיליפוס להתמודד עם החלטות קשות וגורליות. [[פולייס]] רבות מרדו בשלטון המוקדוני והשיגו עצמאות, ו[[הרפובליקה הרומית]] תפסה מאחזים ב[[איליריה]]. למרבה ההפתעה, אנטיגונוס לא בחר לצאת כנגד הערים המורדות, ובמקום זה יצא למסע להרחבת שלטונה של מוקדון ב[[הים האגאי|ים האגאי]]. לא ברור כנגד איזו מעצמה כוון המסע, יש חוקרים המצביעים על [[מצרים התלמיית]], בעוד אחרים סוברים שהוא כוון כנגד [[האימפריה הסלאוקית]] או [[פרגמון]].{{הערה|גולן, עמ' 169 הערה 149.}} הוא הצליח להביא תחת מרותו חלק מ[[קאריה]], וכרת בריתות עם ערים שונות ב[[כרתים]] וכן עם [[רודוס (עיר)|רודוס]]. הצלחות אלו הצטיירו ב[[יוון]] גופא כמרשימות למדי, והבהירו היטב ליוונים מי השליט האמיתי בארצם.{{הערה|גולן, עמ' 169.}}

===המלחמה הקלאומנית===
[[קובץ:Map Cleomenean War-he.svg|ממוזער|מפה המתארת את מהלכי המלחמה הקלאומנית]]
{{הפניה לערך מורחב|המלחמה הקלאומנית}}
בשנת [[228 לפנה"ס]] פרצה מלחמה בין [[ספרטה]] לבין [[הליגה האכאית]]. [[אראטוס מסיקיון]], מנהיג הליגה האכאית, שלח שליחים אל אנטיגונוס, שדרש בתמורה לתמיכתו במלחמה את [[קורינתוס (עיר)|קורינתוס]], וכן ברית שברור מראש מי עומד להיות הצד המוביל בה. אראטוס היסס להסכים, אולם לא זנח את המשא ומתן. עם זאת, לאחר שנכשלו הניסיונות לפיוס עם ספרטה, נאלץ אראטוס להסכים לתנאיו של אנטיגונוס. כך פרצה המלחמה המכונה "[[המלחמה הקלאומנית]]", על שם [[מלכי ספרטה|מלך ספרטה]] [[קלאומנס השלישי]].

קלאומנס ניצל את חולשת הליגה והשתלט על כמה ערים בפלופונסוס, כמו [[ארגוס העתיקה|ארגוס]] וערים נוספות, ואף הטיל מצור על קורינתוס. עם זאת, בשנת [[225 לפנה"ס]], צבא מוקדוני גדול שמנה 21,300 חיילים ופרשים{{הערה|[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Plut.+Arat.+43&fromdoc=Perseus%3Atext%3A2008.01.0008 פלוטרכוס, "'''חיי אראטוס'''", 43].}} הגיע אל ה[[פלופונסוס]], ומצבו של קלאומנס הורע מיד. ארגוס מרדה בספרטה וחברה למוקדון, וכמה ערים חשובות ובראשון קורינתוס עברו אף הן לידיים מוקדוניות. ארעו, אמנם, מספר קרבות מקומיים בין המוקדונים לספרטנים, בעיקר באזור [[לאכיון]], אך הצדדים לא הגיעו לכדי קרב הכרעה.

אנטיגונוס היה מודע היטב לכך שהאכאים נמצאים במצב נואש, וניצל זאת עד תום לטובתה של מוקדון. הוא דרש לשחזר את [[הליגה הקורינתית]] שהקים בזמנו [[פיליפוס השני, מלך מוקדון]]. אזורים שהיו כפופים למוקדון, כמו [[פוקיס]] ואחרים, שלחו נציגים ל[[אייגיון]], שם הייתה אמורה להיחתם הברית החדשה. אפילו האכאים הגיעו. פרטי הברית לא השתמרו, אך נראה שאנטיגונוס ביקש בעיקר לפקח על מדיניות החוץ של הגופים היוונים השונים ולא להתערב בענייני הפנים או להטיל עליהם מיסים.{{הערה|גולן, עמ' 368.}} הברית הייתה חלשה והאכאים הסכימו לה בעיקר כדי לזכות בתמיכתו של אנטיגונוס נגד ספרטה.{{הערה|גולן, עמ' 373.}}

בשנת [[222 לפנה"ס]] החליט אנטיגונוס לסיים את המלחמה. הוא גייס צבא גדול, ומנגד גם קלאומנס גייס צבא. עם זאת, צבאו של קלאומנס הגיע לכל היותר לגודל של שני שלישים מהצבא המוקדוני.{{הערה|278 ,F. W. Walbank, A Historical Commentary on Polybius p}} קלאומנס העדיף לא להיפגש בקרב הכרעה, אולם ברגע גורלי זה מלך מצרים הפסיק את תמיכתו בו, והוא נפגש עם צבאו של אנטיגונוס ב[[קרב סלאסיה]], שנערך כ-16 ק"מ מצפון לספרטה.{{הערה|גולן, עמ' 178.}} הקרב הסתיים בניצחון מוחץ לאנטיגונוס, וקלאומנס נמלט ל[[אלכסנדריה]]. אנטיגונוס גילה רחמים מפתיעים כלפי התושבים ולא התיר קטל וביזה.{{הערה|גולן, עמ' 371.}} הוא ביטל את כל הרפורמות הקלאומניות תוך שימוש בסיסמאות נבובות על להחזיר "על כנה את חוקת האבות".{{הערה|[http://www.perseus.tufts.edu/hopper/text?doc=Plb.+2.70&fromdoc=Perseus%3Atext%3A1999.01.0234 פוליביוס, ספר שני, 70].}} חודש מוסד ה[[אפורוס (ספרטה)|אפוראט]] שקלאומנס ביטל, אולם מוסד [[מלכי ספרטה|המלוכה]] בוטל וספרטה הפכה ל[[רפובליקה]] [[אוליגרכיה|אוליגרכית]].{{הערה|גולן, עמ' 372.}} כמו כן, נציב מוקדוני הושאר בספרטה וספרטה הוחתמה על בריתות שונות שהכפיפו אותה למרותן של מוקדון ובעלות בריתה.

אנטיגונוס לא היה יכול להיות מאושר בניצחונו לאורך זמן. ה[[אילירים]] תקפו את גבולו הצפוני והוא יצא למערכה נגדם. במהלך הקרב הוא חלה קשה, ומת בשנה שלאחר מכן ([[221 לפנה"ס]]). שנתו האחרונה עברה עליו בפעילות מצומצמת מאוד, שעיקרה שמירה על הקיים והעברת הכס בלא זעזועים מיותרים לידי פיליפוס הצעיר. בצוואתו האחרונה, שאותה מסר בעל פה לפיליפוס, הוא הורה לו להתהלך בנעימות עם בעלי בריתו, ולהשתדל למושכם לנאמנות שברצון ולא להביאם בכפייה לציות וכניעה.{{הערה|גולן עמ' 179-180.}}

==לקריאה נוספת==
* [[דוד גולן]], "'''תולדות העולם ההלניסטי'''", [[הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס]], [[תשמ"ג]] (מהדורה ראשונה) [[תשמ"ז]] (מהדורה שנייה).
* [[פוליביוס]], "'''היסטוריה'''", כרך ראשון, ספרים א-ו. תרגם וכתב מבואות: [[בנימין שימרון]]. [[ירושלים]], [[מוסד ביאליק]], [[1991]].
* [[פלוטרכוס|פלוטארכוס]], "'''[[חיי אישים|חיי אישים - אנשי יוון]]'''", תרגם מ[[יוונית]] והוסיף הערות [[אלימלך אפשטיין הלוי|א"א הלוי]]. [[ירושלים]], [[מוסד ביאליק]], [[תשל"א]] (הביוגרפיות של [[סולון]], [[תמיסטוקלס]] ו[[אלקיביאדס]] תורגמו על ידי מ"ה בן שמאי.).
<div class="mw-content-ltr">
* {{עוגן|פרנק ויליאם וולבנק|[[פרנק ויליאם וולבנק|F. W. Walbank]], "'''Philip V of Macedon'''", Cambridge University Press, 1940}}
* {{עוגן|פרנק ויליאם וולבנק|[[פרנק ויליאם וולבנק|Frank W. Walbank]], "'''Aratos of Sicyon'''", Cambridge University Press 1933.}}
* Paul Cartledge and Antony Spawforth, "'''Hellenistic and Roman Sparta'''", Routledge, second ed, 2002.
* F. W. Walbank, E. A. Astin, M. W. Frederiksen, R. M. Ogilvie (ed), "'''The Cambridge Ancient history'''", vol 7, [[Cambridge university press]], 1984.
* {{עוגן|פרנק ויליאם וולבנק|[[פרנק ויליאם וולבנק|F. W. Walbank]], "'''A Historical Commentary on Polybius'''", 3 vols 1957, 1967, 1979.}}
* {{עוגן|פרנק ויליאם וולבנק|[[פרנק ויליאם וולבנק|F. W. Walbank]], "'''The Hellenistic World'''", Harvard University Press, 1981.}}
* {{עוגן|פטר גרין|[[פטר גרין|Peter Green]], "'''Alexander to Actium: The Historical Evolution of the Hellenistic Age'''", Los Angeles, ,California: University of California Press 1990}}
* {{עוגן|ניקולס המונד|[[ניקולס המונד|Hammond, Nicholas]] Geoffrey Lemprière, and Guy Thompson Griffith, "'''A history of Macedonia'''", Oxford: Clarendon Press, 1979.}}
</div>

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://www.livius.org/articles/person/antigonus-iii-doson/ אנטיגונוס השלישי דוסון] באתר livius {{אנגלית}}
* [http://virtualreligion.net/iho/antigonus_3.html אנטיגונוס השלישי דוסון] באתר virtualreligion {{אנגלית}}
* {{בריטניקה}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:מלכי מוקדון]]
[[קטגוריה:השושלת האנטיגונידית]]
[[קטגוריה:יוונים הלניסטיים]]
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-3 לפנה"ס]]