הצגת המקור של הדף "אנדור איז'אק"

{{אישיות
| שם בשפת המקור=Izsák Andor}}
[[קובץ:Elli_Jaffe_(Kol_Israel_-_die_Stimme_Israels),_Generalmusikdirektor_der_Großen_Synagoge_in_Jerusalem,_hier_nach_dem_ersten_Konzert_mit_Professor_Andor_Izsák_vor_der_Orgel_im_Großen_Saal_der_Villa_Seligmann_in_Hannover.jpg|ממוזער| אנדור איז'אק (מימין) ו[[אלי יפה]], המנהל המוזיקלי הראשי של ''בית'' הכנסת הגדול בירושלים, בשנת 2013, מול העוגב באולם הגדול של וילת זליגמן.]]
'''אנדור איז'אק''' (בהונגרית: '''Izsák Andor'''; [[בודפשט]], [[6 ביולי]] [[1944]]) הוא נגן [[עוגב]], [[מוזיקולוגיה|מוזיקולוג]], [[מנצח]], פרופסור [[יהדות הונגריה|יהודי-הונגרי]].<ref>Hugo Thielen: ''Europäisches Zentrum für Jüdische Musik.'' In: Klaus Mlynek, Waldemar R. Röhrbein u. a. (Hrsg.): ''Stadtlexikon Hannover. Von den Anfängen bis in die Gegenwart.'' Schlütersche, Hannover 2009, {{מסת"ב|978-3-89993-662-9}}, S. 167.</ref>

== קורות חייו ==
אנדור איז'אק נולד במשפחה יהודית אורתודוקסית ב[[גטו בודפשט]] בתקופת [[השואה]]. הוריו היו לאסלו איז'אק ([[1905]]–[[1996]]) סוחר ומוכרן ואיזבלה גרינשטיין ([[1909]]–[[1990]]).<ref>{{Cite web|title=Házasságkötési bejegyzése a Budapest VII. kerületi polgári házassági akv. 713/1932. folyószáma alatt|url=https://www.familysearch.org/ark:/61903/3:1:S3HT-6FMQ-XVM?i=270|access-date=2020-08-11}}</ref> הכישרון המוזיקלי שלו התגלה מוקדם מאוד. בילדותו מצא נחמה במוזיקה לאחר כל האומללות שחווה. בגיל 13 בא לראשונה במגע עם עוגב [[בית הכנסת הגדול של בודפשט]] (היחיד בהונגריה עם עוגב) ובהמשך למד נגינה על עוגב בקונסרבטוריון. ובאותו זמן ניגן לעיתים על העוגב של בית הכנסת הגדול של בודפשט.

== קריירה ==
בשנת [[1962]] הוא הקים את מקהלת לבנדובסקי (על שם [[לואי לבנדובסקי]]) עם החזן מרטון לוראנד ועם גאבור סאבו ליסניאי ובפעם הראשונה לאחר [[השואה]] החיה את מוזיקת המקהלה של בית הכנסת. הוא לימד שנים רבות בקונסרבטוריון על שם [[בלה בארטוק]] ובבית הספר למוזיקה פודור, עבד כמנהל מקהלה וכמנצח אופרה, והיה המייסד של הסניף ההונגרי של מרכז המידע למוזיקה (Music Information Center - MIC), שבאמצעותו יצר קשרים בינלאומיים. שם הכיר את אשתו לעתיד, ה[[פסנתרנית]] אריקה לוקס {{הו|Lux Erika}}, איתה עבד עד 2013 ב"מכללת [[הנובר]] למוזיקה, תיאטרון ומדיה" {{אנ|Hochschule für Musik, Theater und Medien Hannover}}.

ב-[[1988]] עבר ל[[גרמניה]] והשתתף בהקמת [[המרכז האירופי למוזיקה יהודית]] (EZJM) ב[[אאוגסבורג]]. לאחר שהות ב[[מינכן]] נסע להנובר. בשנת [[1992]] השתייך EZJM למאוניברסיטת הנובר למוזיקה, תיאטרון ומדיה, שם הקים איז'אק את המגמה "מוזיקת בית הכנסת" והקים את מקהלת בית הכנסת של הנובר. בשנת [[2003]] מונה ל[[פרופסור]] למוזיקת בית הכנסת.

מוקד עבודתו הוא גילוי מחדש של מוזיקת בית הכנסת שנהרסה ואבדה בתקופת [[נאציזם|הנאצים]], מוזיקת עוגב בבית הכנסת, תחיית יצירותיהם של מלחינים יהודים המבוססים על מסורות ישנות, למשל יצירות המקהלה של לואי לבנדובסקי. איז'אק יכול להיחשב כשגריר המוזיקה הליטורגית היהודית בגרמניה ובכל אירופה. כעורך סדרת הפרסומים של EZJM, הוא נותן קונצרטים והרצאות בינלאומיות. בשנת [[2010]], מלווה במקהלת בית הכנסת שלו, הנציח בקונצרטים שונים את יום השנה ה-200 להצבת העוגב בבית הכנסת הראשון, בתרומת ישראל יעקובסון אז, ששכן בזֶזֶן {{גר|Seesen}}.
[[קובץ:1910_malte_Max_Liebermann_den_Direktor_der_(heutigen)_Continental_AG,_Siegmund_Seligmann._Professor_Andor_Izsák_zeigt_hier_in_der_Villa_Seligmann_das_Gemälde_als_Dauerleihgabe_der_Familie_Esteban_Seleguan.jpg|ממוזער| אנדור איז'אק מול דיוקנו של זיגמונד זליגמן {{גר|Siegmund Seligmann}} שצייר [[מקס ליברמן]] ב-[[1910]], בווילת זליגמן]]
בשנת [[2008]], כנשיא קרן זיגמונד זליגמן, השתתף איז'אק ברכישת הווילה הפרטית של זיגמונד זליגמן {{גר|Siegmund Seligmann}} בהנובר עבור EZJM. הווילה נחנכה ב-[[17 בינואר]] [[2012]] על ידי [[כריסטיאן וולף]], [[נשיא גרמניה]] דאז, וכן מנהיגים פוליטיים פרובינציאליים ומקומיים. מוזיקת בית הכנסת, הנהוגה כיום על ידי מקהלות מצטיינות רבות, מצאה בית קבע במוסד.<ref>Henning Queren: ''Das musikalische Feuer ...'' (siehe Literatur)</ref>

לאחר כשני עשורים כמנהל EZJM, אנדור איז'אק פרש רשמית ב-[[1 באוקטובר]] [[2012]]. עד היום, כנשיא הכבוד של קרן זיגמונד זליגמן, הוא ממשיך לסייע לביצוע אירועי קונצרטים. הוא מעביר את הידע שלו באמצעות הרצאותיו, סיוריו וספריו.

== פרסים והוקרה ==
* 2002: הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של סקסוניה התחתונה
* 2007: פרס כבוד של קרן התנ"ך והתרבות האקומנית, הוענק לו על ידי אגודת התנ"ך הגרמנית
* 2016: ראש העיר סטפן שוסטוק כיבד אותו בתג העיר הנובר בבית העירייה.<ref name="NP 17.6.16">Andreas Krasselt: ''Stadtplakette zeigt: Das Ehrenamt ist kein Auslaufmodell.'' In: ''Neue Presse'' vom 17. Juni 2016.</ref>

== פרסומיו ==
<div class="mw-content-ltr">
* (עריכה): ''Louis Lewandowski: 18 liturgische Psalmen für Soli, 4stg. gemischten Chor und Orgel.'' Breitkopf & Härtel, 1995.
* (עריכה): ''“Niemand wollte mich hören …” Magrepha – Die Orgel in der Synagoge.'' Forum des Niedersächsischen Landesmuseums Hannover November 1999–April 2000.
* (עריכה): ''Geschichte und Vision. 100 Jahre Villa Seligmann.'' Hrsg. von der Siegmund Seligmann Stiftung. gutenberg beuys, Hannover 2006
* (עריכה): ''Israel Alter – Scrapbook.'' 1. Auflage des Faksimiles mit Texten in deutschen, englisch und hebräisch. Georg Olms Verlag, Hildesheim 2013, {{ISBN|978-3-487-15073-4}}.
* EZJM: CD-Reihe ''Die Stimme der Synagoge'', Vol. (Selbstverlag)
* ''Schriftenreihe des EZJM'', (Selbstverlag) Vol. I–VIII.
</div>
== הופעות טלוויזיה (מבחר) ==
* ב-[[12 בספטמבר]] [[201]]1, ערוץ הטלוויזיה [[ארטה (ערוץ טלוויזיה)|ARTE]] שיבח את עבודתו בתוכניתה "Die Musik der Synagogen"
* ב-[[10 בנובמבר]] [[2018]], הוצג בתוכנית הטלוויזיה Hallo Niedersachsen.<ref>https://www.ndr.de/fernsehen/sendungen/hallo_niedersachsen/Der-Bewahrer-juedischer-Musik,hallonds47960.html</ref>

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [https://portal.dnb.de/opac.htm?method=simpleSearch&query=128513071 ספרות על ידו ועליו] בקטלוג [[הספרייה הלאומית של גרמניה|הספרייה הלאומית הגרמנית]]
* נגן העוגב Izsák über die Musik der Synagogen, [[די טאגסצייטונג|טאז]], 18 ביולי 2010.
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}

== לקריאה נוספת ==
<div class="mw-content-ltr">
* Arno Beyer: ''Andor der Spielmann. Ein jüdisches Musikerleben'' (englische Ausgabe unter dem Titel: ''Andor the Spielmann''). Georg Olms Verlag, Hildesheim/Zürich/New York 2011, תוכן עניינים.
* Waldemar R. Röhrbein (Hrsg.), Hugo Thielen (Bearb.): ''Jüdische Persönlichkeiten in Hannovers Geschichte.'' Vollständig überarbeitete, erweiterte und aktualisierte Neuauflage. Lutherisches Verlagshaus, Hannover 2013, S. 11, 158, 170f., 179.
* Henning Queren: ''„Das musikalische Feuer weitertragen“ – Andor Izsák über Aufhören und die Zukunft.'' In: ''Neue Presse'' vom 29. September 2012, S. 19.
* Gabriele Kilian: ''Andor Iszák und die synagogale Musik.'' In: ''Jüdische Kultur in Niedersachsen'' (= ''Neues Archiv für Niedersachsen. Zeitschrift für Stadt-, Regional - und Landesentwicklung'', Band 1). Hrsg.: Wissenschaftliche Gesellschaft zum Studium Niedersachsens e.V., Wachholtz, Kiel/Hamburg 2019, S. 10–26.
* Beate Roßbach: ''Hannover / Harmonie und Hartnäckigkeit.'' In: ''[[Jüdische Allgemeine]]. Wochenzeitung für Politik, Kultur, Religion und jüdisches Leben'' vom 1. Dezember 2011, [https://www.juedische-allgemeine.de/allgemein/ideal-waere-ein-wort-zum-wochenende/ גישה מקוונת].
</div>
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:מוזיקאים יהודים הונגרים]]
[[קטגוריה:בודפשט: אישים]]
[[קטגוריה:ילדים בשואה: הונגריה]]
[[קטגוריה:ניצולי השואה: הונגריה]]
[[קטגוריה:מנצחים יהודים הונגרים]]
[[קטגוריה:נגני עוגב יהודים]]
[[קטגוריה:יהדות בודפשט]]
[[קטגוריה:מהגרים מהונגריה לגרמניה]]
[[קטגוריה:היסטוריוני מוזיקה יהודים הונגרים]]
[[קטגוריה:מוזיקולוגים יהודים]]
[[קטגוריה:הונגרים שנולדו ב-1944]]