הצגת המקור של הדף "אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'"

{{סופר
|שם=
|שם בשפת המקור=
|תמונה=
|כיתוב=
|תאריך לידה=
|תאריך פטירה=
|תאריך לידה עברי=
|תאריך פטירה עברי=
|מקום לידה=
|מקום פטירה=
|לאום=יהודי
|שפות היצירה=
|תחום כתיבה=
|סוגה=
|זרם ספרותי=
|נושאי כתיבה=
|יצירות בולטות=
|מושפעים=
}}
[[קובץ:azar.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ']]
{{מפת תמונה
|תמונה=Shimoni, Brenner, Azar, Agnon.jpg
|כיתוב תמונה=מימין: [[דוד שמעוני]], [[י"ח ברנר]], א"ז רבינוביץ' ו[[ש"י עגנון]] ([[1910]])
|רוחב קטן=250
|רוחב גדול=450
|מיפוי=poly 96 127 140 63 177 98 163 132 173 145 148 219 95 332 71 329 65 192 [[ש"י עגנון]]
rect 328 77 432 350 [[דוד שמעוני]]
rect 245 70 318 220 [[יוסף חיים ברנר]]
rect 177 134 243 345 [[אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ']]
}}
[[קובץ:טרטקובר - תוצרת הארץ 1989 - חלק שמאלי.jpg|שמאל|ממוזער|250 פיקסלים|דימוי דיוקנותיהם של [[דבורה בארון]], [[הרב קוק]], [[דוד שמעוני]], [[ש"י עגנון]], [[אז"ר|א"ז רבינוביץ']] ו[[יוסף חיים ברנר|י"ח ברנר]], כולם התגוררו ב[[נווה צדק]] בתקופת [[העלייה השנייה]], במיצג "תוצרת הארץ" - עבודתו של האמן [[דוד טרטקובר]] המוצגת בכיכר [[מרכז סוזן דלל]]]]
{{ספר סרוק|שם קובץ=תולדות היהודים בארץ ישראל, אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ.pdf|כיתוב="תולדות היהודים בארץ ישראל משנת ג' אלפיים תת"ל ליצירה עד ה' אלפיים תרע"ד", דפוס א. איתן וס. שושני, 1920 [[יפו]]|עמוד=7}}
[[קובץ:Azar tomb.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציון קברו של אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' ב[[בית הקברות טרומפלדור]]]]
'''אלכסנדר זיסקינד בן צבי-הירש רבינוביץ''' (ב[[ראשי תיבות]]: '''אז"ר'''; [[כ"ד בשבט]] [[תרי"ד]], [[22 בפברואר]] [[1854]] – [[6 בספטמבר]] [[1945]], [[כ"ח באלול]] [[תש"ה]]) היה [[סופר]], [[עורך]], [[ביוגרף]] ו[[מתרגם]] עברי. כונה "זקן הסופרים העבריים".

==תולדות חייו==
רבינוביץ' נולד בשנת 1854 בעיר [[לאדי]] שב[[מחוז מוהילב]] של [[האימפריה הרוסית]], באזור [[רוסיה הלבנה]] (כיום [[בלארוס]]), עיר שהייתה מרכז [[חב"ד]]. בנערותו שימש כ[[גבאי]] ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] של החסידות בעיר, והיה אחראי על רכישת ספרי קודש לבית הכנסת.

בשנת [[1887]] החל ללמד בעיר [[פולטבה]] (כיום ב[[אוקראינה]]). פרסם את סיפוריו הראשונים ברוסיה ולאחר מכן ב[[פולין]], בעיתונו של [[נחום סוקולוב]] "[[האסיף]]", שיצא לאור ב[[ורשה|וורשה]]. היה מקורב לתנועת [[חובבי ציון]]. בשנת [[1897]] נבחר ל[[הקונגרס הציוני הראשון|קונגרס הציוני הראשון]].

אז"ר עלה ל[[ארץ ישראל]] בימי [[העלייה השנייה]] בשנת [[1906]], עבד כ[[ספרן]] ב[[ספריית שער ציון]] ועסק ב[[מורה|הוראה]]. במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] [[גירוש תל אביב|גורש]] אז"ר יחד עם שאר תושבי תל אביב, ושהה ב[[צפת]] עד סיום המלחמה. בעקבות הסיפור "מחרבנות החלוקה", שפרסם בקובץ הספרותי "הגליל", גזרו עליו רבני צפת [[נידוי (הלכה)|נידוי]]{{הערה|[[זאב גלילי]], [http://www.zeevgalili.com/2012/07/16951 מדוע קראו רבני צפת להעלות על המוקד כתב עת ספרותי ומדוע החליטו לנדות את הסופר אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ], 9 ביולי 2012}}.

היה פעיל ב[[תנועת העבודה]], ואף קיבל בגיל 75 את פנקס החבר מספר 1. הרבה להופיע בסניפי [[הנוער העובד]] ואף זכה לכינוי "הסבא" של הנוער העובד, כפי שמעיד [[זלמן שזר]] בנאום במסיבה בבית הנשיא:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=קודם כל היה סבא לנוער העובד. עוד זכורים הימים כאשר היינו מתאספים בכל יום הולדת של "סבא". זכורים הימים כשהוא היה בא נשען על מקלו לתוך מסיבות הנוער העובד. ילדים וילדות כתרוהו מסביב ורקדו לפניו, והוא, ר' אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ', כבר אז ישיש, היה קרוי בפי כולם: "סבא של הנוער העובד"{{הערה|1=דוד כהן, '''רינת נעורים''', עמ' ה'}}. }}

היה מקורב לסופרים [[ש"י עגנון]] ו[[יוסף חיים ברנר]] וכן לרב הראשי של יפו באותה עת, הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]]. תמונתם המשותפת מונצחת ב[[פסיפס]] המרכזי ב[[מרכז סוזן דלל]] בשכונת [[נווה צדק]]. כיהן כחבר נשיאות [[אגודת הסופרים העבריים בארץ ישראל]] החל משנת [[1921]].

כך כתב עליו ש"י עגנון בספר [[תמול שלשום]] (ספר ראשון, פרק שישי), [[הוצאת שוקן]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= ...מלבד הספרים שקרא בחדרו קורא היה בבית הספרים שערי ציון. ואז"ר היטיב עמו ולא מנע ממנו כל ספר, חוץ מספרים שמצא בהם דברי מינות. לפי שראה שהרבה מן הצרות שבאות על בחורי ישראל באות משום הדעות הנפסדות שלומדים מספרי מינים...}}

היה מראשוני [[תל אביב]], וממקימי [[שכונת בורוכוב]] ב[[גבעתיים]]. בחייו הוציא לאור כ-100 ספרים, ולרגל יום הולדתו ה-80, הוחלט לקרוא יישוב על שמו, הוא [[כפר אז"ר]].

נפטר בשנת [[1945]], ונטמן ב[[בית הקברות טרומפלדור|בית הקברות הישן של תל אביב ברחוב טרומפלדור]].

==השקפתו==
אז"ר למד תורת ישראל, וקלט את מוסר חז"ל ואת נשמת החסידות. הוא הושפע גם מסופרי רוסיה הגדולים [[לב טולסטוי|טולסטוי]] וקוֹרוֹלנקוֹ, ומפיינרמן, תלמידו של טולסטוי, עד שהעבוֹדה הפּשוּטה הכּשרה הייתה בּעיניו לדבר שבּקדוּשה. אז"ר קיים אורח חיים אדוק, שומר מצוות כהלכתן, ומתפלל מדי יום ביומו. באחת ההזדמנויות אמר שאין להעלות על הדעת קיום העם העברי בלי הדת, ושאף לראות אנשים דתיים בתוך תנועת העבודה{{הערה|1={{דבר||חג אז"ר|19340225|81}}}}.

כאיש רב-פעלים דגל בעבודה למען הכלל. סיפוריו עסקו במצוקות יהודים עשוקים (כמסורת הספרות העברית הריאליסטית מאז תקופת ההשכלה), והוא כונה "חלוץ הספרות הסוציאליסטית העברית". מקובל לטעון כי בהגיעו לארץ ישראל התקרב יותר לאורח-חיים דתי, בהשפעתו של הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]]. אז"ר היה בן בית אצל הראי"ה קוק, מהראשונים שהכירו בו, ומשך עמו את חבריו הסופרים ל"סעודה שלישית" בבית הרב. הוא אף ערך יחד עם בנו של הרב קוק, הרב [[צבי יהודה הכהן קוק|צבי יהודה]], קובץ בשם "התרבות הישראלית", בהשראת רוחו של הראי"ה קוק, שהוציא בו לאור את "זרעונים". לדברי הרצי"ה, הקובץ נועד מלכתחילה לשמש כקונטרה לכתב העת מייסודו של [[אשר גינצבורג|אחד העם]], "[[השילוח (כתב עת)|השילוח]]", אלמלא נאלצו להפסיק את הוצאתו לאחר הגיליון הראשון בשל פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]]. בנוסף, כתב מאמר על הראי"ה קוק עוד בחייו בשם 'כתר תורה - לצורתו הרוחנית של רבינו' (יצא לאור ב-"[[לוח ארץ ישראל]]" תרע"ב) בו ביטא את הערצתו לרב.

בפעילותו בנוער העובד נאבק בהשפעות הפרקציה (הסיעה) הקומוניסטית ושאר השפעות לא-ציוניות, ששאפו לקשור את הנוער העובד ל[[קומוניזם]] ול[[המהפכה הבולשביקית|מהפכה הבולשביקית]] ולבטל את מטרותיה הלאומיות היהודיות של התנועה.

==כתביו==
כתב, ערך ותרגם יותר ממאה ספרים. מסיפוריו הבולטים: "[[בצל הכסף]]"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://benyehuda.org/read/43893|כותרת=בְּצֵל הַכֶּסֶף / אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' - פרויקט בן־יהודה|אתר=benyehuda.org|תאריך_וידוא=2024-03-30}}</ref>, "[[בת העשיר]]"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://benyehuda.org/read/8036|כותרת=בת העשיר / אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' - פרויקט בן־יהודה|אתר=benyehuda.org|תאריך_וידוא=2024-03-30}}</ref>, "דרך הרוח"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://benyehuda.org/read/43834|כותרת=דֶּרֶךְ הָרוּחַ / אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' - פרויקט בן־יהודה|אתר=benyehuda.org|תאריך_וידוא=2024-03-30}}</ref>. חיבר מאמרים עיוניים שיצאו לאור בגליונות "[[לוח ארץ ישראל]]" בעריכת [[אברהם משה לונץ]].

השקיע בתרגומים תורניים, בעיקר של ספרי מחקר התלמוד של הרב ד"ר [[ב"ז בכר|בנימין זאב (וילהלם) בכר]], וניכר בהם שהוסיף נופך משלו על פי למדנותו התורנית. מתרומתו לספרות התורנית: '''אגדות התנאים''', אגדות אמוראי ארץ ישראל, ערכי מדרש, ה[[רמב"ם]] פרשן המקרא, מסילות לתורת התנאים, תרגום התרגום ל[[שיר השירים]], פירוש ל[[איוב]] ולקט פירושים למקרא מספרי המדקדק [[יונה אבן ג'נאח]].{{דרושה הבהרה|סיבה=כל הספרים האלה הם תרגומים מספריו של בכר. מלבד זאת, נראה שכדאי גם להוסיף את שמותיהם המקוריים של ספרי בכר.}}

{{להשלים|נושא=אישים|נושא2=ישראל}}

== חיים אישיים ==
אז"ר היה נשוי פעמיים. עם אשתו הראשונה, הניה לאה לבית לפיצקין, הביא לעולם 4 ילדים:
* ימימה טאובקין (1891–1980) - ממקימות מושב [[אביחיל]]
* מרים פפר (1892–1966)
* מיכאל רבינוביץ' (1896–1967) - אביו של הסופר והעיתונאי [[יזהר ארנון]]
* יהודה בן אז"ר (1900–1986) - אביו של הפסנתרן [[שאול בן אז"ר]] וסבם של השחקן [[נעם בן אז"ר]] והעיתונאי [[תומר בן אז"ר]]

מאשתו השנייה חיה נולד לו בן אחד - בנימין אז"ר (1910–1981), לימים איש [[משרד העבודה]].

==מספריו==
* '''על הפרק''', ורשה: דפוס א' גינז, תרמ"ח.
*'''חטאת הצבור''', ורשה: תושיה תרנ"ו.
*'''אגריפוס הראשון''', ורשה: תושיה תרנ"ז.
*'''תולדות הספרות העברית: לבני הנעורים''', אודסה: מוריה תרס"ו.
*'''לתולדות החנוך וההשכלה של היהודים ברוסיה''', ירושלים תרס"ז.
*'''הגליל העליון''', ירושלים: פרומקין, תרס"ט.
*'''נר מצווה: והוא ספר הלכות למען תינוקות של בית רבן''', וילנה: עפעל וגארבער, ת"ע.
*'''השכר והעונש בחינוך''', ירושלים: דפוס אחדות, תרע"א.
*'''תולדות עם ישראל מראשית ימיו עד היום הזה''', ורשה: תושיה תרע"ג.
*'''תולדות היהודים בארץ ישראל''', יפו תרפ"א.
*'''יוסף חיים ברנר: חייו ותכונתו האישית והספרותית''', יפו: אחדות העבודה, תרפ"ב.
*'''חיי ליב ניקולייביץ טולסטוי''', תל אביב: דפוס אחדות, תרפ"ד.
*'''תולדות ישראל: היסטוריה מצירת לילדי ישראל''', ורשה: תושיה תרפ"ה.
*'''הפטרה: ספורים, מאמרים ורשימות''', תל אביב: [[דפוס אחדות]], תרפ"ה.
*'''הרהורים: על חיי עולם וחיי שעה''', תל אביב: דפוס אחדות, תרפ"ז.
*'''האסלאם: מהותו, מקורו והתפתחותו''', תל אביב: אגודת הסופרים, תרפ"ז.
*'''הפטרה: ציורים, אמרות, שרטוטים היסטוריים והרהורים''', תל אביב תרפ"ח.
*'''דרך הרוח''', תל אביב: דביר, תרפ"ט.
* '''תולדות היהודים בארץ ישראל משנת ג' אלפים תת"ל ליצירה עד ה' אלפים תרע"ד''', 1936.
*'''סיפורים,''' ועד היובל 1933.
*'''כתבים מקובצים בשני כרכים''', ועד היובל. 1934.
* '''כתבי אז"ר אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'- מאמרים''' (שלושה כרכים), ועד הפועל, 1935.

==ספרים שערך==
* '''ספר השנה של ארץ ישראל''' (ביחד עם ד"ר [[אברהם צפרוני]] ו[[דוד שמעוני]]), תל אביב, הסתדרות הסופרים העבריים בארץ-ישראל, תרפ"ג-תרפ"ו (1923–1936).

==לקריאה נוספת==
*'''אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ: תולדות חייו כתובות בידי עצמו, עם תמונתו''', ורשה: תושיה, תרס"ז.
*[[אברהם צפרוני|ד"ר א. צפרוני]] (עורך), '''[https://archive.org/details/seferzikaronlayo00unse/page/n5/mode/2up?q=דוד+שמעונוביץ ספר זיכרון: ליובל השבעים של אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ: מקדש לחקירות בספרות ובשפה]''', תל אביב: הסתדרות הסופרים העברים בארץ-ישראל, תרפ"ד (באתר ארכיון האינטרנט)
*[[יעקב רבינוביץ]], '''ליובלו של א. ז. רבינוביץ''', ב-"[[התקופה]]" ספר עשרים ואחד, תל אביב: שטיבל תרצ"ד, ע' 476–478.
*[[יעקב פיכמן]], '''א. ז. רבינוביץ: ליובל השבעים''', בספרו '''בטרם אביב''': מסות, תל אביב: מחברות לספרות, תשי"ט, ע' 64–66.
*[[ר' בנימין]], '''א. ז. רבינוביץ (למלאות לו פ"ה שנים)''', ב-"[[מאזנים (כתב עת)|מאזנים]]" א' ת"ש, ע' 116–118.
*[[אברהם ברוידס]], '''אז"ר''', ב-"[[מאזנים (כתב עת)|מאזנים]]" כ"א תש"ו, ע' 58–59.
* נחום בנארי, "לשמותו של א. ז. רבינוביץ (אז"ר)", בספר '''ערכי רוח וספרות: על סופרים, ספרים ואישים''' (תל אביב: מדור לספריות שעל ידי מרכז לתרבות ולהסברה, ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל, תשי"ד), עמ' 192–197
* שמואל שפירא, "חזיון וחזון: במלאת 85 שנים לאלכסנדר זיסקינד רבינוביץ", בספר '''אשר לאורם הלכתי''' (תל אביב: הוצאת ידידי העלייה השנייה, תשכ"ו), עמ' 190–193.
*[[בן עמי פיינגולד|בן-עמי פיינגולד]], '''על הפרק" מאת א. ז. רבינוביץ וחשבון-הנפש של "ההשכלה"''', ב-"[[מאזנים (כתב עת)|מאזנים]]" תמוז-אלול תשל"ט, ע' 119–126.

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Alexander Ziskind Rabinowitz}}
* {{הספרייה הלאומית|רבינוביץ, אלכסנדר זיסקינד, 1854-1945|}}
* {{לקסיקון הספרות|01104}}
* {{פרויקט בן-יהודה|זיהוי=111}}
* {{תדהר|1|253|אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ (אז"ר)}}
* {{דבר|מ. קושניר|ר' א.ז.ר|19340208|48}}
* {{דבר|נ. צ. מיימון|צמחוניותו של אז"ר|19340208|49}}
* {{דבר||ליובל השמונים|19340208|50}}
* {{דבר|אברהם ברוידס|סבא אז"ר|19651022|58}}
* {{דבר|ברל כצנלסון|בוחר בחיים|1934/02/09|2}}
* [[שרגא פייבל פרנקל|בר טוביה]], [https://benyehuda.org/read/2677 הפשטן הרואה למרחקים], בפרויקט בן-יהודה
* [https://hakibbutz.org.il/3640 מחבר עולמות] (על יחסו של אז"ר למסורת), מאת משה נחמני
* [[שלום שטרייט]], [https://benyehuda.org/read/31321 א. ז. רַבִּינוֹבִיץ], ב[[פרויקט בן-יהודה]]
* [[ר' בנימין]], [https://benyehuda.org/read/30206 אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ: בפשטות ובטבעיות], בפרויקט בן-יהודה
* [[יצחק יציב]], [https://benyehuda.org/read/30946 אֲלֶכְּסַנְדֶּר זִיסְקִינְד רַבִּינוֹבִיץ], בפרויקט בן-יהודה
* {{תנועת העבודה|רבינוביץ אלכסנדר זיסקינד (אז"ר) - סופר, עורך, מתרגם ומחנך|people/1301036898}}
* דליה חשן, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mabua/maamar3.htm מעשה תפלת האם: בין מדרש לספרות יפה], '''מבוע''' ל"ה (תשס"א)
* {{הארץ|שמואל אבנרי|ביאליק ואז"ר: סיפורם של מו"ל ונימו"ל|1.2186738|13 בדצמבר 2013}}
* {{אקסלרוד|8YqFglCVP4c|אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' נואם}} (1935)
* {{אקסלרוד|4bgiSWHwfNU|ביאליק, אזכרה בשנה למותו}}, אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' אומר [[קדיש]] (1935)
*{{עיונים|ירוחם אביעד גולדמן|הלכה מכוננת לאום: 'שולחן ערוך לילדים' לאז"ר|35|AviadGoldman|תשפ"א-2021, עמ' 251–272}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007312798005171|אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ (1854-1945)}}
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}

===מספריו המקוונים===
* {{HebrewBooks||תרגום התרגום לשיר השירים מארמית לעברית|35987|תל אביב, תרפ"ח / 1928}}
* {{HebrewBooks||תולדות היהודים בארץ ישראל|36968|יפו, תרפ"א / 1921}}
* א"ז ראבינאוויטש, [http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?53589& שמחת תורה: ציור] - סיפור לילדים, [[אודסה|אדעססא]], דפוס דובנא, תרנ"ז / 1896.

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:רבינוביץ', אלכסנדר זיסקינד}}
[[קטגוריה:אישים שעל שמם שכונות בישראל]]
[[קטגוריה:אנשי העלייה השנייה]]
[[קטגוריה:ביוגרפים]]
[[קטגוריה:הנוער העובד והלומד]]
[[קטגוריה:חברי אספות הנבחרים]]
[[קטגוריה:יהודים בלארוסים]]
[[קטגוריה:מחברי ספרות תורנית]]
[[קטגוריה:משתתפי הקונגרס הציוני העולמי הראשון]]
[[קטגוריה:מתרגמים לעברית]]
[[קטגוריה:סופרים יהודים הידועים בשם עט]]
[[קטגוריה:סופרים כותבי עברית]]
[[קטגוריה:סגל הצבי]]
[[קטגוריה:ספרנים ומידענים ישראלים]]
[[קטגוריה:עורכים ספרותיים יהודים]]
[[קטגוריה:ראשוני הציונות]]
[[קטגוריה:תל אביב-יפו: אישים]]
[[קטגוריה:צמחונים ארץ-ישראלים]]
[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות טרומפלדור]]
[[קטגוריה:מגורשי תל אביב]]
[[קטגוריה:אזרחי כבוד של תל אביב-יפו]]
[[קטגוריה:מתרגמים מגרמנית לעברית]]
[[קטגוריה:ארץ-ישראלים שנולדו ב-1854]]
[[קטגוריה:ארץ-ישראלים שנפטרו ב-1945]]
[[קטגוריה:מתרגמי לב טולסטוי]]