הצגת המקור של הדף "אלימות בספורט"

'''אלימות בספורט''' הוא מונח המתאר ביטויי [[אלימות]] פיזיים ולא-פיזיים אשר מתרחשים באירועי [[ספורט]], בין [[אוהד (ספורט)|אוהדים]] של קבוצות יריבות, בין אוהדים לספורטאים ואנשי סגל ולעיתים אף בין הספורטאים עצמם.

בעוד מטרת הספורט המוצהרת היא [[הנאה]], לעיתים הופכת [[תחרותיות (רגש)|תחרותיות]] בין הקבוצות לאיבה, העלולה להתדרדר לאלימות מילולית ופיזית. [[פייר דה קוברטן]], מייסד המשחקים האולימפיים בעת החדשה, קבע כי "ההשתתפות היא העיקר", דהיינו, לא תמיד יש חשיבות לזהות המנצח במפגש ספורט, אך יש חשיבות גדולה לעצם קיומו. לעומת זאת ראה [[ג'ורג' אורוול]] את הספורט כ"מלחמה בלי יריות", כשכוונתו לכאורה שאת הדגש העיקרי, שמים בדרך כלל המשתתפים על הניצחון ואולי אף בכל מחיר.
בשנים האחרונות התרחבה תופעת האלימות בספורט בכל העולם, והגבול בין תחרויות ומשחקים ספורטיביים תחרותיים הוגנים לבין [[פשע]] של ממש נחצה לא פעם.

==אלימות אוהדים==
ביטויי האלימות כוללים קללות כלפי שחקני היריבה או אוהדיה, קריאות [[גזענות|גזעניות]], איומים, יריקות, מכות, [[יידוי אבנים]], השלכת [[רימון הלם|רימוני הלם]] ו[[חזיז]]ים למגרש ועוד.
הפעולות האלימות יכולות להתבצע בתוך ה[[אצטדיון]], או מחוץ לו. חלק מאלימות האוהדים נובעת בחלקה מ[[גזענות]] או מ[[שכרות]], וגורמים עבריינים המשתמשים בספורט כתירוץ לפעילות אלימה.
אלימות האוהדים לא נעצרה בפעילות נגד אזרחים, ועלתה מדרגה נוספת כש[[שוטר]] איטלקי נרצח על ידי אוהדים במשחק בין פאלרמו לקטאניה.{{הערה|{{וואלה||שוטר נרצח בדרבי בסיציליה|1051602|2 בפברואר 2007}}}}
ביטוי אלימות נוסף הוא תופעת [[אנטישמיות]] בקרב אוהדים בעולם. אוהדי קבוצת [[לאציו (כדורגל)|לאציו]] האיטלקית נחשבים למובילים בתחום,{{הערה|1=[http://sport.nana10.co.il/Article/?ArticleID=697256 נענע10 - אל תקראו להם נאציו - ספורט]{{קישור שבור|3 בפברואר 2023}}}} אם כי קבוצות אוהדים נוספות בעולם מגלים אנטישמיות.

===בישראל===
{{הפניה לערך מורחב|אלימות בכדורגל הישראלי}}
על פי הנתונים, בישראל כללו ביטויי האלימות בספורט כ-700 עבירות בשנה (בשנים 1999–2001) כשהנפוצות הן תקיפה, איומים וגרימת נזק לרכוש. רוב האלימות מתבצעת במגרשי ה[[כדורגל]], אך גם בתחרויות ספורט אחרות כגון [[כדורסל]] ו[[כדורעף]].

בישראל חוברו על ידי אוהדי [[בית"ר ירושלים]] ו[[מכבי תל אביב (כדורגל)|מכבי תל אביב]],{{הערה|{{one|לי נוף ודנה בהט|מכבי ת"א נענשה במשחק ללא קהל מול הפועל עכו|175039|23 בפברואר 2011}}}} שירי שטנה גזעניים המופנים כלפי שחקנים [[ערבי]]ם כגון [[סלים טועמה]], [[סאלם אבו סיאם]] ו[[עבאס סואן]]. במגרשי הכדורגל נפוצים גם קריאות גזעניות כלפי שחומי עור. אוהדי [[הפועל תל אביב (כדורגל)|הפועל תל אביב]] ידועים באלימות מילולית ובשירי השטנה הפוגעניים שהם מחברים נגד קבוצות יריבות, בעיקר מכבי תל אביב, ואישים בהם ראש עיריית תל אביב [[רון חולדאי]], בלם [[הפועל בית שאן]] [[איתן טייב]], שוער מכבי [[אלכסנדר אוברוב]] (השירים ביזו את בנו שנפגע בתאונה), [[רגב פנאן]] (כולל שירי שטנה על אביו בעת שישב שבעה) ו[[מוני פנאן]].{{הערה|1=[[אראל סג"ל]], [https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART1/959/444.html הפועל פנדורה: מה קרה לאוהדי הפועל תל אביב?], [[nrg מעריב]], 2009.}}

מקרה מפורסם של השלכת [[רימון הלם]] היה במשחק של [[הפועל תל אביב (כדורגל)|הפועל תל אביב]] נגד [[בית"ר ירושלים]] במחזור ה-13 של עונת [[2007]]\[[2006]]. בדקה ה-46 השופט הורה על בעיטת [[פנדל]] לזכות הפועל תל אביב ושלף כרטיס אדום לבלם בית"ר, [[דוד אמסלם (כדורגלן)|דוד אמסלם]]. האירוע גרם להתקהלות השחקנים ברחבת בית"ר. אוהד של הפועל זרק למגרש רימון הלם שכוון לפגוע בבלם בית"ר [[שמעון גרשון]], אך התפוצץ בסמוך לקשר הפועל [[יוסי אבוקסיס]]. אבוקסיס נפצע וקיבל טיפול רפואי במשך כמה דקות עד ששב לעמוד על רגליו.

ב-[[2012]] ב[[הדרבי של תל אביב (כדורגל)|דרבי התל אביבי]] בו ניצחה [[מכבי תל אביב (כדורגל)|מכבי תל אביב]] את [[הפועל תל אביב (כדורגל)|הפועל תל אביב]] 1 - 0 מ[[פנדל]] שנוי במחלוקת, גלש המשחק מהר מאוד לפסים אלימים: השופט שלף מספר רב של [[כרטיס צהוב|כרטיסים צהובים]] ובסיום המשחק אף הרחיק שני שחקנים של הפועל לאחר שאלה התנפלו עליו. אוהדי הפועל התמרמרו על השיפוט ועל ההפסד והחלו ליידות מוטות ברזל וחפצים אחרים למגרש. בעקבות התפרעות האוהדים, פסק בית הדין של [[ההתאחדות לכדורגל בישראל]] עונש כבד על הפועל תל אביב שכלל הפחתת נקודות, [[קנס]] כספי ומספר משחקים ללא קהל.

ב-3 בנובמבר 2014 "פוצץ" משחק הדרבי של תל אביב בליגת העל בכדורגל בין מכבי תל אביב להפועל תל אביב. המשחק הופסק עקב תקיפת [[ערן זהבי]] על ידי אוהד הפועל, הרחקתו של זהבי ולאחר מכן בוטל ולא חודש עקב התפרעות אוהדים אלימה. הקטטות בין אוהדי מכבי להפועל נמשכו גם למחרת, מחוץ לבית המשפט השלום שדן במעצרו של האוהד שתקף את זהבי, בסופו של העונש של פואד האוהד שתקף את ערן זהבי 14 חודשי [[מאסר בפועל]].

== המשתנים המשפיעים על האלימות בספורט בישראל ==
יש כמה גורמים שכיחים לאלימות ב[[ספורט]] בכלל ובמגרשי הכדורגל בפרט:
*אירועי ספורט אינם מתרחשים בוואקום חברתי והצופים בהם מגיעים עם מטען תרבותי, חברתי, אתני, פוליטי ודתי המשפיע על התנהגותם. הצופים מביאים איתם את ההיסטוריה, הנושאים, המחלוקות והאידאולוגיות של הקהילות בהן הם חיים וכך גם מידת החשיבות של הקבוצה אותה הם אוהדים והצלחתה מסמלת את הזהות המעמדית, לאומית, אתנית, קהילתית שלהם ומשפיעה על התנהגותם. רמת ה[[אלימות]] המובנית בענפי ספורט רבים, ובכללם [[כדורגל]] ו[[כדורסל]], מהווה גורם חשוב בהשפעתה על מידת האלימות של צופיה אך גם גודל הקהל, הרכבו ותנאי הצפייה בו. כאמור, הבנה בסיסית במשתנים אלו צריכה לסייע באחת הבעיות המרכזיות של אירועי הספורט, שהיא אמצעי השליטה של המארגנים על הצופים בהם.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/110e56a7-9032-e811-80de-00155d0a0235/2_110e56a7-9032-e811-80de-00155d0a0235_11_6893.pdf|הכותב=אבשלום וילן|כותרת="המודל הבריטי" להתמודדות עם האלימות בספורט|אתר=הכנסת - מרכז מחקר ומידע|תאריך=2001}}</ref>
* אלימות בספורט הוא תסמין לבעיה חברתית. הצופים באירועי ספורט מגיעים למשחקים עם מטען תרבותי, לאומי, אתני, פוליטי וחברתי שמשפיע על התנהגותם במשחק. הקבוצה אותה הם אוהדים, היא חלק מהזהות שלהם בתחומים הללו והיא משפיעה על התנהגותם במשחקים. בנוסף, לטענת ה[[סוציולוג]] יאיר גלילי ככל שהפערים והמתחים בחברה גדלים, הספורט יהיה יותר אלים בהתאמה.{{הערה|{{Nrg|[[יאיר גלילי]]|החמצה מול שער ריק|829/715|30 בנובמבר 2004|3}}}}
* במחקר משותף ל[[אוניברסיטת קונקורדיה]] ו[[אוניברסיטת מיאמי]], נמצא כי רמת [[טסטוסטרון]] גבוהה מצביעה על נטייה להתנהגויות לא אתיות ולעיתים אלימות. ובמשחקי כדורגל קיים רוב גברי המוביל להתנהגויות אלימות.{{הערה|{{כלכליסט|[[אוריאל דסקל]]|כדי להתמודד עם אלימות בכדורגל צריך שינוי תרבותי|sport_news/article/bjwl0yf15|15 בפברואר 2022}}}}
* מחקרים מאמצע [[1970]] שבדקו את טיפולה של התקשורת בתופעת ה[[חוליגניות]] בענף הכדורגל, העלו כי התקשורת ממלאה תפקיד מרכזי בהעלאת תופעת האלימות על סדר היום הציבורי. אחד הממצאים של המחקרים הוא, כי חוליגנים נהנים מהחשיפה התקשורתית לה הם זוכים, ולעיתים אף מנהלים ביניהם תחרות על היקף סיקור התנהגותם האלימה. מכאן המסקנה שהתקשורת יכולה למלא תפקיד חשוב בריסון האלימות בספורט.{{הערה|{{ynet|נדב צנציפר|משחק מלחמה: בעיית האלימות בכדורגל הישראלי|60198460|24 באוקטובר 2021}}}}
* סיבה נוספת היא שימוש ב[[סמים]] כגון [[קוקאין]] ושתייה כבדה מצד אוהדי כדורגל.{{הערה|{{הארץ|יאיר גלילי|זה מתחיל באיצטדיון הכדורגל|0000017f-f77c-d5bd-a17f-f77e6e270000|28 במרץ 2010}}}}

== אלימות כלפי שופטים ==
תופעת האלימות כלפי [[שופט כדורגל|שופטים]] [[כדורגל בישראל|בכדורגל הישראלי]] בעת האחרונה חוצה קווים אדומים. כמעט בכל שבוע, במשחקים בליגות השונות, השופטים סופגים השפלות, קללות ולעיתים אף אלימות פיזית. הסיבות לתופעה הן שהשופט הוא המטרה הקלה ביותר לביקורת שמועברת על ידי האוהדים ועל ידי בעלי תפקידים שונים בקבוצות. בנוסף, תרבות השיח בישראל התדרדרה והביטוי לכך הוא במשחקי הכדורגל. סיבה נוסף לכך היא כלי התקשורת שנוטים לנתח כל החלטה של השופט וכל כרטיס שהשופט מוציא לשחקן מסוים.{{הערה|שם=:0|{{ynet|גיא לייבה|האלימות המילולית כלפי השופטים עוברת כל גבול / טור|sport/israelisoccer/article/BynZb61lu|28 בינואר 2021}}}}

כמעט בכל שבוע [[ליגת העל בכדורגל|בליגת העל]] השופטים סופגים השפלות, קללות, ולעיתים זה כמעט מגיע לאלימות פיזית מצד בעלי התפקידים בקבוצות. העונשים לא מגיעים והעימותים רק הולכים ומחריפים ככל שהעונה מתקדמת. ביקורת על שופטים תמיד הייתה, כנראה שבראיון הראשון בהיסטוריה של הכדורגל אחד המאמנים אמר: "אני לא רוצה לדבר על השיפוט, אבל…". אולם יש תחושה שהביקורת השנה בכדורגל הישראלי כלפי השופטים עלתה מדרגה וחצתה קווים אדומים. כמעט בכל שבוע גורם בליגת העל משתלח ללא רסן בשופטים, ונדמה שירדנו לביבים.<ref name=":0" />

האלימות המכוערת במגרשי הכדורגל לא מפסיקה. הפעם הקורבן הוא שופט צעיר, אופק אלברט, ששפט היום (שבת) את המשחק במסגרת נערים א' בין הפועל יקנעם ל[[בית"ר חיפה]], שהסתיים בניצחון של חיפה 1:2. אלברט, ששבר את כף היד במסגרת משחק לפני כחודשיים, חזר היום לשפוט ובכוונה קיבל משחק "קל", שאף אחד לא חשב שיסתיים באלימות כזו. עם סיום המשחק התנפלו על השופט שחקני יקנעם והחלו לדחוף אותו. אל השחקנים חברו אנשים מהקהל, שקפצו למגרש והצטרפו לאלימות נגד השופט. למקום הוזעקה משטרה שהחלה לטפל במקרה המזעזע.{{הערה|שם=:1|{{one|דורון בן דור|האלימות ממשיכה: שופט הוכה בסיום משחק נערים|288583|25 במרץ 2017}}}}

בשל האלימות: שופטים לא ישלחו למשחקי נערים. יו"ר איגוד השופטים, עוזי יצחקי, החליט לעשות מעשה, חלק מהמשחקים לא יתקיימו: "שופטים יישבו בבית אם תהיה אלימות, אנחנו נפעל כדי למגר אותה". בעקבות האלימות הגוברת נגד שופטים במשחקי הנערים, כאשר בסוף השבוע היא המשיכה שוב, יו”ר איגוד השופטים עוזי יצחקי החליט לא לשלוח שופטים למשחקי נערים א’ במחוז צפון 1 בשבת הקרובה.<ref name=":1" />

בעקבות זאת, לא יתקיימו השבוע משחקי הנערים בגלל החלטת יצחקי שלא לשלוח שופטים למשחקי המחוז הבעייתי הזה. ליצחקי נמאס שהאלימות הזו לא מפסיקה והבין שכיו”ר האיגוד שאמור לשמור על שופטיו הוא חייב לעשות צעד קיצוני כדי שיבינו שבאיגוד השופטים לא יאפשרו לתופעה הזו להימשך.{{הערה|{{one|גידי ליפקין|בשל האלימות: שופטים לא יישלחו למשחקי נערים|288609|26 במרץ 2017}}}}

== דרכי התמודדות עם אלימות אוהדים ==
=== אנגליה כמודל ===
משטרת [[אנגליה]] שמגרשי הכדורגל בה הציגו רמת אלימות חריגות החלה בפיתוח מודל להתמודדות עמה,{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://storage.cet.ac.il/CetForums/Storage/MessageFiles/6766/27245/Forum27245M243839I0.rtf|כותרת="המודל הבריטי" להתמודדות עם האלימות בספורט|אתר=storage.cet.ac.il|תאריך_וידוא=2019-01-18}}, מרכז מחקר ומידע של הכנסת}} מודל זה כלל:
# פעילות חשאית בקרב החוליגנים.
#פשיטות על בתים בהם, לפי החשד, התגוררו חוליגנים.
# מניעה מוחלטת של מגע בין אוהדי הקבוצות.
#חיפוש בכליהם של האוהדים.
#שימוש ב[[מצלמת וידאו|מצלמות]] להרתעת ואיתור מתפרעים.
בנוסף, אסרה חקיקה מכירת אלכוהול באזור המגרשים ומנעה כניסת אוהדים שזוהו כחוליגנים.

=== בריטניה ===
ב-2 בנובמבר 2021, אזרח בריטי נדון למאסר של 10 שבועות, לאחר שפרסם סרטון ב[[פייסבוק]], הכולל התבטאויות גזעניות כנגד שלושה משחקני [[נבחרת אנגליה בכדורגל]], מרקוס ראשפורד, ג'דון סאנצ'ו ואויוקו סאקה. הסרטון פורסם בהמשך לגמר אליפות אירופה בכדורגל 2020, שבו שלושת השחקנים החמיצו בעיטות הכרעה מ-11 מטרים.{{הערה|[https://www.theguardian.com/football/2021/nov/03/football-fan-jailed-for-racially-abusing-rashford-sancho-and-saka-after-final-euro-2020?CMP=fb_gu Man jailed for racially abusing Rashford, Sancho and Saka after Euro 2020 final], The Guardian, November 3rd, 2021}}

=== ישראל ===
לאור ריבוי מקרי האלימות במגרשים, הפגיעות בנפש והעלאת הנושא לדיון בסדר היום הציבורי, מינתה [[הכנסת]] [[ועדת חקירה פרלמנטרית]] בנושא האלימות בספורט. הוועדה החליטה כי יש צורך בעבודה רצופה ושיטתית, בשילוב כל הגורמים הקשורים לנושא ([[ההתאחדות לספורט]], איגודי הספורט השונים, [[מערכת החינוך]], [[משטרת ישראל]] והתקשורת), לפעול במשותף להגברת המודעות הציבורית לנושא, לחינוכו של הציבור, למתן הסברה ולענישה ביד קשה. כל זאת מתוך מטרה להפיכת ההשתתפות הפעילה במקצועות הספורטיביים ובתחרויות ספורט, ואת הצפייה בהם, לבילוי מהנה ובטוח לכל: ספורטאים ואוהדים כאחד.{{ש}}בדצמבר 2007, הוגשו המלצותיה של ועדת צור שקמה בעקבות אירוע זריקת החזיז על המאבטח במשחק בין [[הפועל ירושלים (כדורסל)|הפועל ירושלים]] ל[[הפועל חולון (כדורסל)|הפועל חולון.]]{{הערה|{{ynet|רענן וייס|בין המלצות ועדת צור: ביטול יציעי העמידה|3478594|3 בדצמבר 2007}}}} בהתאם להמלצות הוועדה החל מסע הסברה שהוביל את המסר: "חוויית ספורט – תנו לספורט לנצח", לצד פעולות לשיתוף פעולה בין כל הגורמים הקשורים לנושא. חקיקת תקנות אשר יקנו לגופי [[אכיפת החוק]] סמכויות ענישה, הקמת משטרת אצטדיונים שתטפל באלימות, הגברת נוכחות משטרתית במשחקים רגישים, הגברת אכיפת התקנות, שימוש בטכנולוגיה מתקדמת – מצלמות במעגל סגור ועוד, שיפור התנאים באצטדיונים, פעילויות חינוכיות והסברתיות להגברת מודעות האוהדים למניעת האלימות במגרשים וחינוך לסובלנות, עידוד אמצעי ה[[תקשורת]] להירתם למאבק.

=== אכיפה וענישה בישראל ===
במהלך השנים הוצעו פתרונות שונים לאכיפה וענישה של אוהדים מתפרעים במגרשי ה[[כדורגל]] בפרט ובספורט בכלל, חלק מהפתרונות כגון [[ענישה קולקטיבית]] עוררו התנגדות משמעותית ואף שיטה זו התגלתה במהלך הזמן כלא יעילה ואל אף זאת ישומה של ענישה זו נמשכת עד היום.

ב-[[2003]] הוצעו דרכי אכיפה והתמודדות עם הכנסת אמצעי [[פירוטכניקה]] למגרשים ללא שימוש בענישה קולקטיבית.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=מוגש על ידי ח"כ אבשלום וילן - יו"ר הוועדה|שם=ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא האלימות
בספורט - סיכום תקופתי|כתב עת=ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא האלימות
בספורט - סיכום תקופתי|מו"ל=מוגש על ידי ח"כ אבשלום וילן - יו"ר הוועדה|שנת הוצאה=2003}}</ref>

נציג [[משטרת ישראל|המשטרה]] רפ"ק [[איציק עמיר]] טען שהמשטרה עובדת על טכנולוגיה חדשה שכוללת [[מגנטומטר|מגנומטרים]], דומים לאלו שבשימוש בביקורת גבולות. בעזרתם ניתן יהיה לזהות באופן וודאי הימצאות של אבוקות, רימוני עשן וחזיזים, מה שימנע הכנסת אמל"ח לאצטדיונים טכנולוגיה זו עדיין לא הוצגה באצטדיונים ולא פורסם עדכון נוסף על פיתוח טכונולגיה זו.{{הערה|שם=חסרה|{{one|אסי ממן|"האכיפה העונה תהיה חסרת פשרות, נעשה הכל"|416797|15 באוגוסט 2022}}}}

אסי ממן מציין כי כבר מזה שנים רבות החל השימוש ב[[מצלמות אבטחה]] באצטדיונים בניסיון למנוע מקרה אלימות שונים. לקראת פתיחת עונת 2022/23 המצלמות באצטדיונים שודרגו. בעזרתם יוכלו השוטרים לזהות מתפרעים ביתר קלות ולהרחיקם לתקופות ארוכות יותר מהיציעים. היחידה המשטרתית הייעודית תוקם מחדש ובקרוב המשטרה תיערך גם לאפשרות שה[[ממשלה]] תאשר חלוקת קנסות למתפרעים. מתוך תוכנית זה אכן מומש שיפור המצלמות באצטדיונים אבל עדיין לא שמענו על מקרה בו השתמשו במצלמות המחודשות.{{הערה|שם=חסרה}}

כאשר [[בית המשפט העליון]] נדרש לנושא האלימות בספורט, אמר "שמדובר בתופעה שכיחה, ועל כן מדאיגה וחמורה במיוחד, ומחייבת ענישה מרתיעה מתאימה. באותה פסיקה הוא מוסיף ואומר שמבחינת הענישה אין לשקול את הנסיבות הקשורות לנאשם בלבד, אלא להתחשב ב[[אינטרס]] הציבורי". אינטרס זה מחייב, לדעת בית המשפט, שליחת מסר תקיף לאוהדי הכדורגל, שמעשי אלימות במגרשים יטופלו ביד קשה בידי בתי המשפט ויגררו עונשי מאסר בפועל.<ref name=":2">{{קישור כללי|כתובת=https://www.law-info.co.il/www.law-info.co.il|כותרת=ענישה מחמירה למעורבים באלימות במגרשי הספורט {{!}} law-info.co.il עורכי דין|אתר=www.law-info.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-05-17}}</ref>

בנובמבר [[2007]] קטין השליח [[חזיז]] לתוך תחומי מגרש הכדורגל בכך סיכן את הנוכחים במגרש. במקרה זה, כאמור, נרשמה לחובת הקטין הרשעה בפלילים ונגזרו עליו 30 ימי מאסר בפועל, 5 חודשי מאסר על תנאי לשנתיים, חתימה על התחייבות בסך 3000 ₪ להימנע מביצוע עבירת אלימות במשך שנתיים וקנס בסך 7500 ₪. לדוגמה ציין בית המשפט לנוער בצפת אזהרה לעתיד לאחר [[פסק דין|פסק הדין]]: "על העבריינים בכח לדעת, כי מי אשר ייתפס בכף בעבירות בריונות באירוע ספורט או אירועים המוניים אחרים...יידון בדרך כלל למאסר בפועל ממשי (מאחורי סורג ובריח, ולקנס גבוה..."<ref name=":2" />

==אלימות ספורטאים==
[[קובץ:Massive fenway brawl.jpg|250px|ממוזער|שמאל|תגרת שחקנים המונית בעת משחק [[כדור בסיס]] של ה[[מייג'ור ליג בייסבול]] ב[[פנוויי פארק]]]]
במקביל, או בנוסף לאלימות האוהדים, ישנם מקרים שבהם האלימות היא בין הספורטאים עצמם, כדוגמת פרשת הנגיחה של [[זינדין זידאן]] בחזהו של [[מרקו מטראצי]] במשחק הגמר של [[מונדיאל 2006]].
אלימות בקרב ספורטאים, נתפסת לעיתים כחמורה יותר מאלימות אוהדים, עקב הדוגמה והמודל לחיקוי שספורטאים מהווים. כמה שחקנים שנקטו בפעולות אלימות כנגד שחקנים אחרים ואף כנגד אוהדים הם: [[אריק קנטונה]], [[פאולו די קאניו]], [[מטא וורלד פיס|רון ארטסט]]{{הערה|1=[https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/3/ART/823/847.html ספורט nrg - מכות בין שחקני דטרויט ואינדיאנה, המשחק פוצץ]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}} ו[[לואיס אלברטו סוארס|לואיס סוארס]].

===דרכי התמודדות עם אלימות ספורטאים===
לכל תחום ספורט ישנם ארגונים הממסדים אותו כמו התאחדות לכדורגל או איגוד השופטים. לכל גוף כזה ישנם סמכויות להענשת הספורטאים לאחר התנהגות בלתי הולמת שכלליה נקבעים על ידי אותו גוף.

== אלימות בספורט בתרבות הפופולרית ==
*[[הגשש החיוור]] התייחס לתופעה זו במערכון "שירים, שערים וטכנאים" והמערכון "אופסייד סטורי" הוקדש כולו לתיאור מעלליהם של אוהדי [[בית"ר ירושלים]]. מהמערכון בעיקר זכורה השורה "נשרוף את המועדון".

==ראו גם ==
*[[חוליגניות]]
*[[אסון הייזל]]
*[[אסון הילסבורו]]
*[[חוק איסור אלימות בספורט]]

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים}}
*[http://www.justice.gov.il/Units/StateAttorney/Criminal/Pages/Arrests.aspx פרקליטות המדינה, אלימות בספורט] - הסבר על חוק אלימות בספורט ומדיניות ההעמדה לדין
*נעמי פייגין, רחל טלמור ואיתן אלדר, "לך לשחק כדורגל במקום להיכנס לצרות!": האם תלמידים העוסקים בספורט תחרותי הם פחות אלימים מתלמידים אחרים?, מגמות מ"ו (4), ינואר 2010, ([http://www.szold.org.il/Content/Articles/Site_Articles.asp?Article=530 תקצור המאמר]{{קישור שבור|date=יוני 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }})
* לילי הלפרין, "כדור של אלימות". מקורותיה של האלימות במגרשי הכדורגל והגורמים הייחודיים המאיצים אותה מנקודת המבט של בני נוער, בתוך: פנים, כתב עת לתרבות, חברה וחינוך, מס' 65, מרץ 2014
'''פעילות כנגד האלימות בספורט'''
*[http://www.knesset.gov.il/committees/heb/docs/sport15.htm ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא האלימות בספורט] סיכום תקופתי
*[http://www.knesset.gov.il/protocols/search.asp?vaada=34 פרוטוקולי] ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא האלימות בספורט
*[http://www.mops.gov.il/BP/Metzila/MezilaWork/Departments מצילה] פרויקט למניעת אלימות בספורט
*[https://web.archive.org/web/20050308002221/http://www.education.gov.il/mivzak/sport/sport_msg_item_1.asp?cd=1610&mode= פרויקט משחק הוגן של אגודת סובלנות]
* [https://web.archive.org/web/20160303232938/http://www.local.co.il/kfar-saba/103683/article.htm כנס ראשון מסוגו בנושא מאבק באלימות בספורט]

'''גילויי אלימות בספורט'''
* {{ynet|אפרת וייס ודנה סידי|מלחה: חזיז הושלך מהיציע, המאבטח נפגע בידו|3470283|11 בנובמבר 2007}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:אלימות בספורט|*]]