הצגת המקור של הדף "אלבארכס"

'''אלבּארכֵס''' (ב[[יוונית]]: '''Ἀλαβάρχης'''; [[לטינית|לטיניזציה]]: ''Alabarch'', אלבּארך) היה באופן מסורתי יהודי בעל משרה רשמית ב[[אלכסנדריה]] בתקופות ה[[התקופה ההלניסטית|הלניסטית]] וה[[רומא העתיקה|רומית]], ונראה שהיה אחראי ל[[מס|מיסוי]] ובמיוחד לגביית ה[[מכס]] בנמל.

== תפקיד ואטימולוגיה ==
פרופסור [[שמואל קרויס]], ב[[האנציקלופדיה היהודית|אנציקלופדיה היהודית]] (1906), מציע כי האלבארכס היה מנהיג יהודי אלכסנדריה, והיה מכונה "[[אתנארך|אתנארכס]]" על ידי גויים כמו הסופר היווני [[סטראבון]] (שביקר במצרים סביב שנת 24 לפנה"ס),{{הערה|שם=קרויס|שמואל קרויס, [http://www.jewishencyclopedia.com/articles/1055-alabarch ALABARCH], באנציקלופדיה היהודית {{אנגלית}}}} כפי שנראה מתוך ציטוט דבריו אצל [[יוסף בן מתתיהו]]:
:{{ציטוטון|וכן יש במצרים מקום מושב של היהודים, שהוקצה להם במיוחד, מאלכסנדריה העיר הופרש חלק גדול בשביל העם הזה. בראשם הועמד גם שליט־עם ("אתנארכס") משלהם, המושל בעם ופוסק בענייני דין ומשגיח על חוזים ותקנות כאילו היה שליט של מדינה עומדת ברשות עצמה}}.{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''[[קדמוניות היהודים]]''', ספר 14, פרק ז, פסקה ב, סעיף 117.}}

עם זאת, פרנץ (Franz) סבור כי האלבארכס היה פקיד הכפוף לאתנארכס. [[צבי גרץ]] מחשיב את האלבארכסים כצאצאיו של [[כהן גדול|הכהן הגדול]] [[חוניו הרביעי]], שירד למצרים, והוא כולל את בניו, המצביאים חלקיה וחנניה, בין האלבארכסים, אולם מבלי לספק את הבסיס לכך.{{הערה|שם=קרויס}}

המושג "אלבארכס" נראה גם כגרסה טקסטואלית שונה ומאוחרת של המילה "'''ארבּארכֵס'''" (Ἀραβάρχης) הנזכרת אצל [[קיקרו]] ([[המאה ה-1 לפנה"ס]]).{{הערה|קיקרו, "[[מכתבים לאטיקוס]]", [http://www.gutenberg.org/files/58418/58418-h/58418-h.htm#Page_160 ספר 2, מכתב 17, סעיף 3].}}{{הערה|שם=אוואנס 590|Katherine G. Evans, [http://kassevans.com/Alexander/EvansK_AlexanderTheAlabarch_SBLSeminarPapers1995.pdf '''Alexander the Alabarch: Roman and Jew'''], 1995 Seminar Papers, Society of Biblical Literature, p. 590|כיוון=שמאל}}
המקום היחיד בו יש תיאור של תפקיד האלבארכס הוא [[קודקס תאודוסיאנוס]] (IV. 12. 9) שנאסף בשנת 438 (=[[קודקס יוסטיניאנוס]] {{אנג|Codex Justinianeus}} IV. 61. 9), שם האלבארכס הוא מעין פקיד בענייני כספים המופקד על גביית מיסים במחוזות האימפריה התחתונה, בפרט על משק החי ב[[מצרים התחתונה]].{{הערה|שם=אוואנס 590}} [[אמיל שירר]] טוען ב"מילון התנ"ך" (1912), כי הטענה שהאלבארכס היה מנהיג הקהילה היהודית היא שגויה, וכי ישנה סבירות גבוהה שתואר זה זהה או שיבוש של התואר "ארבּארכֵס" (המורכב משתי מילים: "[[ערבי]]" ו"למשול"{{הערה|The Century Dictionary (1911), [http://triggs.djvu.org/century-dictionary.com/cent2jpgframes.php?djvupath=01%2F&djvufile=01%2Fp0126.djvu&zoom=40 p. 126], alabarch|כיוון=שמאל}}, שמשמעותן יחד: "מושל ערב"{{הערה|שם=אוואנס 590}}), שהיה המפקח הראשי של המכס בגבול הערבי, כלומר בגדה המזרחית של ה[[נילוס]]. הוא מציין כי מושג זה נזכר בקודקס יוסטיניאנוס בתחילת [[המאה ה-6]], ובכתובת שנמצאה בקופטוס. לדבריו, ייתכן שמשרת האלבארכס, היא גם זו שיוספוס מתייחס אליה באומרו כי הרומאים שמרו ליהודי אלכסנדריה את משרת האמון שהוענקה להם על ידי מלכי בית-תלמי, את "משמר הנילוס".{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''[[נגד אפיון]]''', [[S:נגד אפיון#ה 2|מאמר שני, פרק ב]] (בסוף הפרק).}} לדברי שירר, כינוי זה מתייחס לפיקוח על הנהר בכל הנוגע לגביית מכס. לפיכך, האלבארכס לא היה בעל תפקיד מהקהילה היהודית, אלא אדם שהחזיק במעמד חשוב בחיים האזרחיים.{{הערה|Emil Schürer, "Diaspora"; '''Dictionary of the Bible''', Extra Volume, ed. James Hastings; New York: Charles Scribner's Sons; 1912 edition; [https://archive.org/details/in.ernet.dli.2015.260280/page/n117/mode/2up p. 106].|כיוון=שמאל}}

אלא שגם המלה "ארבּארכֵס" מופיעה אצל יוסף בן מתתיהו, לגבי המלך הערבי מלכוס,{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר 15, פרק ו, פסקה ב, סעיף 167. בתרגום שליט: "מלכוס, בעל השלטון על ערב".}} ולכן אין זה סביר שהמלה "אלבארכס" היא גרסת איות שונה של "ארבארכס", משום שיוספוס הכיר והשתמש בשני התארים הללו בנסיבות שונות.{{הערה|שם=אוואנס 590}}

שמואל קרויס מחשיב את האטימולוגיה ה"ערבית" כבלתי סבירה למונח החל על מנהיג של הקהילה היהודית בלבד, ומציע כאלטרנטיבה את המונח היווני "אלבא" (ἄλαβα), המתייחס לדיו מרישומי המס ונעשה באותם ימים למילה נרדפת למס. קרויס מציין גם [[אטימולוגיה]] ישנה יותר באמצעות המילה "האלס" (ἄλς), שמשמעותה [[ים]].{{הערה|שם=קרויס}}

== אישים שהחזיקו במשרה ==
האלבארכסים הבאים ידועים בשמם:
* [[אלכסנדר האלבארכס]] – אחיו של [[פילון האלכסנדרוני]];{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר 18, פרק ח, פסקה א, סעיף 259.}} היה ידידו של הקיסר [[קלאודיוס]];{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר 19, פרק ה, פסקה א, סעיף 276.}} נשא בתפקיד ב[[שנות ה-30 של המאה ה-1]] לספירה. יוסף בן מתתיהו מספר עליו "שהיה גם האלאבארכוס באלכסנדריה וראשון בקרב (היהודים) שם (בייחוס) משפחתו ובעושרו".{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר 20, פרק ה, פסקה ב, סעיף 100.}} אלכסנדר זה היה מלווה מדי פעם סכומי כסף, למשל לחברו [[אגריפס הראשון]], מלך יהודה.{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר 18, פרק ו, פסקה ג, סעיפים 159–160.}}
* דמטריוס – בעלה של [[מרים (בת אגריפס הראשון)|מרים]], בתו של אגריפס הראשון, שלדברי יוסף בן מתתיהו, "על־פי ייחוסו ועל־פי עושרו היה ראש וראשון בקרב יהודי אלכסנדריה, והייתה לו באותו זמן גם משרת האלאבארכוס".{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר 20, פרק ז, פסקה ג, סעיף 147.}} על דמטריוס זה לא ידוע משום מקור אחר. הוא מילא את התפקיד בשלב מאוחר של תקופת שלטונו של הקיסר קלאודיוס. אזכורי אלכסנדר ודמטריוס כנושאים במשרה זו אינם מלווים בהערות מצד יוסף בן מתתיהו, על היותם מקרים חריגים.
* קסאנס (Kasanes) האלבארכס נזכר ב[[פפירוס]] מהמאה ה-2 או ה-3 לספירה.{{הערה|שם=אוואנס 590}}
* אנסטאסיוס האלבארכס נזכר בכתובת נוצרית לא מתוארכת.{{הערה|שם=אוואנס 590}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אלכסנדריה: אישים]]
[[קטגוריה:יהדות מצרים]]
[[קטגוריה:משרות פוליטיות]]
[[קטגוריה:יהודי תקופת בית שני]]
[[קטגוריה:יהודי אלכסנדריה התלמיית]]
[[קטגוריה:יהודי אלכסנדריה הרומית]]