הצגת המקור של הדף "איסור עבודה במקדש בראש פרוע"

{{סוגיה
|משנה תורה לרמב"ם = {{רמב"ם|ביאת מקדש|א|ללא=שם|ספר=עבודה}}
|ספרי מניין המצוות = [[ספר מצוות גדול]], [[s:סמ"ג_לאו_שא|לאו שא]]}}
'''האיסור ל[[כהן]] להיכנס למקדש ולעבוד את [[עבודת הקורבנות|עבודת הקרבנות]] בראש פרוע''', הוא מצוות [[לא תעשה]] מתוך [[תרי"ג מצוות]] ה[[תורה]], לפיה אסור לכהן לעבוד ב[[המשכן|משכן]] או ב[[בית המקדש|מקדש]] בעודו מגודל שיער.

== מקור האיסור ==
לאחר מותם של [[נדב ואביהוא]] בני [[אהרון הכהן]], שהקריבו אש זרה לפני ה', אמר משה לאהרון ולבניו הנותרים - אלעזר ואיתמר: {{ציטוטון|רָאשֵׁיכֶם אַל תִּפְרָעוּ וּבִגְדֵיכֶם לֹא תִפְרֹמוּ וְלֹא תָמֻתוּ וְעַל כָּל הָעֵדָה יִקְצֹף וַאֲחֵיכֶם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף ה'. וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ פֶּן תָּמֻתוּ כִּי שֶׁמֶן מִשְׁחַת ה' עֲלֵיכֶם וַיַּעֲשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה}}.<ref>{{תנ"ך|ויקרא|י|ו|ז}}.</ref>

בנוסף, כשהתורה מתארת את [[כהן גדול|הכהן הגדול]] והמצוות המיוחדות שחלות עליו, היא אומרת: {{ציטוטון|וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו אֲ‍שֶׁר יוּצַק עַל רֹאשׁוֹ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמִלֵּא אֶת יָדוֹ לִלְבֹּשׁ אֶת הַבְּגָדִים אֶת רֹאשׁוֹ לֹא יִפְרָע וּבְגָדָיו לֹא יִפְרֹם. וְעַל כָּל נַפְשֹׁת מֵת לֹא יָבֹא לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמָּא. וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא וְלֹא יְחַלֵּל אֵת מִקְדַּשׁ אֱ-לֹהָיו כִּי נֵזֶר שֶׁמֶן מִשְׁחַת אֱ-לֹהָיו עָלָיו אֲנִי ה'}}.<ref>{{תנ"ך|ויקרא|כא|י|יב}}.</ref>

הפסוקים שבתורה מדברים על איסור פריעת ראש כדרך אבלות. נחלקו ה[[ראשונים]] מה המקור ההלכתי לאיסור, וכן מהו המקור לכך שהאיסור תקף גם על שיער המגודל שלא כדרך [[אבלות (יהדות)|אבלות]]: [[הרמב"ם]] סובר שפסוקים אלו מהווים את המקור ההלכתי לאיסור, ומהכפילות של הציווי יש ללמוד כי הוא חל גם על כהן הפורע את ראשו שלא כדרך [[אבלות (יהדות)|אבלות]].{{הערה|שם=ספר המצוות|{{ספר המצוות|לאו|קסג}}.}} [[הרמב"ן]] סובר שהפסוקים מדברים על הוראת שעה לאחים שלא להתאבל על נדב ואביהוא, בעוד המצווה לדורות נלמדת ב[[הלכה למשה מסיני]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.sefaria.org/Hasagot_HaRamban_on_Sefer_HaMitzvot,_Negative_Commandments.163|כותרת=Hasagot HaRamban on Sefer HaMitzvot, Negative Commandments 163|אתר=www.sefaria.org|תאריך_וידוא=2022-03-23}}</ref>

גם בתיאור דיני הכהנים שב[[ספר יחזקאל]] כתוב איסור פריעת הראש במקדש, בלי קשר לאבלות: {{ציטוטון|וְרֹאשָׁם לֹא יְגַלֵּחוּ וּפֶרַע לֹא יְשַׁלֵּחוּ כָּסוֹם יִכְסְמוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם}}.<ref>{{תנ"ך|יחזקאל|מד|כ}}.</ref>

== טעמים למצווה ==
[[ספר החינוך]] מסביר שטעם האיסור הוא משום כבוד המקדש, שיש לבוא אליו בששון, שמחה ותענוג, ולא בדרך אבלות: {{ציטוטון|כי כל עניני הבית ומעשיו לחזק ולציר בלב העושים מעשה הכשר, ולהרחיק מלבם וממחשבותם כל כעור וכל חטא. ועל כן בהיות כונת הבית בזה, ראוי לנו לבוא שם דרך כבוד ויראה וגדלה ושמחה, ומתוך קביעות מחשבתנו על חשיבות המקום וגדלו ותפארתו והודו יתרככו לבבנו שם ונהיה ראויים לקבלת הטוב}}.{{הערה|שם=ספר החינוך|{{ספר החינוך|קמט}}.}}

== חומרת האיסור ==
כהן שנכנס למקדש ועבד בעבודת הקרבנות כששערו פרוע - חייב [[מיתה בידי שמיים|מיתה בידי שמים]].{{הערה|שם=ספר המצוות}} ואם נכנס למקדש פרוע ראש כדרך אבלות אך לא עבד - הרמב"ם סובר שעבר באיסור תורה,{{הערה|שם=רמב"ם ביאת מקדש|{{רמב"ם|ביאת מקדש|א|טו|ספר=עבודה}}.}} ואילו הרמב"ן סבור שמדובר באיסור דרבנן בלבד.{{הערה|שם=ספר החינוך}}

== דיני המצווה ==
כהן עובר על איסור זה אם לא [[תספורת|הסתפר]] 30 יום ונכנס לעבוד ב[[בית המקדש]], כיוון שלאחר 30 יום שערו נחשב ל'פרוע'.<ref>{{רמב"ם|ביאת מקדש|א|יא|ספר=עבודה}}.</ref>

נחלקו לגבי המיקום בו חל האיסור: הרמב"ן סבור שהאיסור מהתורה הוא דווקא על מי שעובד ממש, ומדרבנן אסורה כניסה בלי עבודה רק בשטח שבין [[אולם (בית המקדש)|האולם]] ל[[מזבח העולה|מזבח]], לא כולל השטח המקביל למזבח.{{הערה|שם=ספר החינוך}} הרמב"ם סבור שהאיסור מהתורה חל על כל השטח שמהמזבח ולפנים, כולל השטח שמקביל למזבח.{{הערה|שם=רמב"ם ביאת מקדש}} בנוסף, לדעתו יש איסור [[מדרבנן]] על כל ישראל להיכנס ל[[העזרה|עזרת ישראל]] פרועי ראש באופן לא מכובד.<ref>{{רמב"ם|ביאת מקדש|א|יז|ספר=עבודה}}.</ref>

== קישורים חיצוניים ==
* {{אנצ תלמודית|פרועי ראש}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פרועי ראש}}
[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]]
[[קטגוריה:מצוות לא תעשה]]
[[קטגוריה:מצוות הנעשות על ידי כהן]]