הצגת המקור של הדף "איסאק שוורץ"

{{מוזיקאי
|סיווג=מלחין}}
'''יצחק (איסאק) יוסיפוביץ שוורץ''' ([[רוסית]]: Исаак Иосифович Шварц;{{כ}} [[13 במאי]] [[1923]] – [[27 בדצמבר]] [[2009]]) היה [[מלחין]] [[סובייטי]]-[[רוסי]] [[יהודי]]. [[אמן העם של הפדרציה הרוסית]] (1996), חתן [[פרס הפדרציה הרוסית|פרס המדינה של רוסיה]], זוכה שלוש פעמים בפרס הסרט [[פרס ניקה|ניקה]]<ref>{{Cite web|last=|date=1996-01-29|title=Указ Президента России No 116 от 29 января 1996 года|url=http://kremlin.ru/acts/bank/8822/page/1|archive-url=|archive-date=|access-date=2015-11-21|website=Банк документов|publisher=Официальный сайт Президента Российской Федерации|language=}}</ref><ref name="autogenerated15">{{Cite web|last=|date=2013-05-13|title=Биография Исаака Шварца|url=http://ria.ru/spravka/20130513/936445429.html|archive-url=|archive-date=|access-date=2015-10-15|website=Справки|publisher=РИА «Новости»|language=}}</ref>.

שוורץ חיבר מוזיקה ל-35 הצגות ו-125 סרטים<ref>{{Cite web|last=|date=2013-05-13|title=90 лет со дня рождения Исаака Шварца|url=http://tvkultura.ru/article/show/article_id/91125/|archive-url=|archive-date=|access-date=2015-11-23|website=|publisher=[[Культура (телеканал)|Телеканал «Культура»]]|language=}}</ref>, וכן יצירות סימפוניות, שני בלטים, קונצ'רטו לכינור, וכו'. הוא זכה לפופולריות רחבה ולהכרה כמלחין סרטים, עד כדי כך שלעיתים קרובות הקהל זכר את המנגינות שלו טוב יותר מהסרטים עצמם. שוורץ נודע בעיקר בזכות המוזיקה שלו בסרטים של [[סרגיי סולוביוב]] ו[[ולדימיר מוטיל]]. שיאי עבודתו של שוורץ היו המוזיקה לסרטים "[[השמש הלבנה של המדבר|שמש לבנה של המדבר]]", "האחים קרמזוב", "מנהל התחנה", "מאה ימים אחרי הילדות", "[[כוכב האושר שובה הלב]]", "דרסו אוזאלה", "מנגינות הלילה הלבן", "נישואים חוקיים"<ref>{{Cite web|last=|date=2009-12-27|title=Коллеги Шварца: это невосполнимая потеря для музыкальной культуры|url=http://www.vesti.ru/doc.html?id=333333|archive-url=|archive-date=|access-date=2015-11-21|website=|publisher=Вести.ru|language=}}</ref>.<ref name="autogenerated5">Как рассказать словами о музыке кино?// Исаак Шварц. Избранное. Музыка кино. Диск 5. Сима Березанская. Издатель ООО «Бомба Мьюзик», 2010</ref><ref name="autogenerated11">{{Cite web|last=Борис Кушнер (Питтсбург)|date=2001-11-20|title=Концерт Шварца|url=http://www.vestnik.com/issues/2001/1120/win/kushner.htm|archive-url=|archive-date=|access-date=2015-10-13|website=|publisher=Вестник on-line|language=}}</ref><ref name="autogenerated8">Аркадий Кордон. Невозвращённый звонок// Исаак Шварц. Избранное. Музыка кино. Диск 2. Издатель ООО «Бомба Мьюзик», 2010</ref><ref name="autogenerated13">{{Cite web|last=|date=2009-12-28|title=Умер композитор Исаак Шварц|url=http://lenta.ru/news/2009/12/27/chvarts/|archive-url=|archive-date=|access-date=2015-10-15|website=|publisher=Lenta.ru|language=}}</ref><ref>{{Cite web|last=|date=2009|title=Шварц И. И.|url=http://www.ruscircus.ru/encyc.pl?func=text&sellet=%D8&selword=2760|archive-url=|archive-date=|access-date=2015-10-11|website=|publisher=В мире цирка и эстрады|language=}}</ref>.

== ביוגרפיה ועבודות ==
=== ילדות ותחילת הדרך היצירתית ===
יצחק שוורץ נולד ב[[רומני (עיר)|רומני]] (כיום ב[[סומי (מחוז)|חבל סומי]] ב[[אוקראינה]]) למשפחה [[יהודים|יהודית]] אינטליגנטית, בה הוטבעה אהבת קריאה ומוזיקה בו ובאחיותיו הגדולות סופיה ומריה. בתחילת [[המאה ה-20]] סבו מצד אביו עבר למחוז פולטבה מ[[המדינות הבלטיות]]. בשנת [[1930]] עברה משפחת שוורץ ל[[לנינגרד]], שם התגוררה במרכז העיר ליד [[נבסקי פרוספקט|נייבסקי פרוספקט]]. שוורץ, שלא נחשב למחונן במיוחד במשפחה בהשוואה לסופיה ובעיקר מריה, החל ללמוד בבית לחינוך אמנותי לילדים בכיתת הפסנתר. מעט מאוחר יותר, הוא קיבל שיעורים מפרופסור ליאוניד ניקולייב. ב-1935, בגיל 12, זכה שוורץ בתחרות לכישרונות צעירים באולם הגדול של הפילהרמונית של לנינגרד. עם זאת, כפי שציין שוורץ בעצמו, הוא לא קיבל חינוך מוזיקלי אקדמי יסודי בילדותו<ref name="autogenerated4">[https://www.youtube.com/watch?v=H1H6xOjkSPw Телеканал «Культура», 2006. Другие измерения. Документальный фильм с участием И. Шварца]</ref>.

באביב 1936, יצחק בן ה-13 שיחק בסרט "קונצרט בטהובן". הוא השתתף בסצנה של שליחת [[מארק טיימנוב|חבר]] לתחרות מוזיקה בתחנת [[תחנת מוסקבה (סנקט פטרבורג)|הרכבת של מוסקבה]] בלנינגרד<ref name="autogenerated2">{{Cite web|last=[[Ленский, Игорь Леонидович|И. Ленский]]|date=2012-09-29|title=Мелодии станции Сиверская|url=http://www.stopstamp.ru/statty/9h7fu7di237k3t1unfw5.html|archive-url=https://web.archive.org/web/20130927111201/http://www.stopstamp.ru/statty/9h7fu7di237k3t1unfw5.html|archive-date=2013-09-27|access-date=2013-01-22|website=|publisher=|language=}}</ref>.

העננים מעל משפחת שוורץ החלו להתעבות לאחר רצח קירוב, שהפך לאות לתחילת הדיכוי בלנינגרד. בדצמבר 1936, האב, שיצחק אהב מאוד, [[בלשנות|בלשן]] של [[ערבית]], פרופסור בפקולטה הפילולוגית של אוניברסיטת לנינגרד, יוסף שוורץ (1889–1938), נעצר על ידי ה-[[נ.ק.ו.ד]]. מרוב צער התייפח שוורץ הבן מדי לילה במשך חודשים רבים<ref name="autogenerated7">{{Cite web|last=Валерий Балаян|date=2002-01-01|title=Исаак Шварц|url=https://www.youtube.com/watch?v=Ljm438Fpavo|archive-url=|archive-date=|access-date=2015-10-26|website=Документальный фильм|publisher=Россия 1|language=}}</ref>. לאחר מכן, האב הורשע על פי סעיף 58 הידוע לשמצה של הקוד הפלילי והוגלה למחנות, שם ב-4 באפריל 1938 הוא נידון למוות וב-11 באפריל נורה [[מגדן|במגדאן]]. כל חייו זכר שוורץ את הפגישה האחרונה עם אביו לפני שהועבר לכלא מחוץ ללנינגרד{{הערה|שם=autogenerated4}}<ref>Шварц Иосиф Евсеевич. Родился в 1889 г. еврей; Проживал: Ленинград. Арестован в 1936 г. Приговорен: тройка при УНКВД по Дальстрою 4 апреля 1938 г., обв.: контрреволюционная троцкистская деятельность. Расстрелян 11 апреля 1938 г. Реабилитирован 11 октября 1957 г. ''Источник: Книга памяти Магаданской обл.'' [http://lists.memo.ru/d36/f359.htm Жертвы политического террора в СССР. Шварц Гавриил Иванович — Шварц Курт] // Сайт общества «Мемориал»</ref><ref>[http://www.rosculture.ru/mosaic/item2984/ «Соломенная шляпка» на сайте Роскультура.ру]</ref><ref>[http://russia.tv/brand/show/brand_id/4883/ Гениальный отшельник. Вечная музыка Шварца. Россия 1. Документальный фильм]</ref>.

בקיץ 1937, משפחת שוורץ, לאחר שאיבדה את כל רכושה, כולל פסנתר וספרייה, גורשה מלנינגרד ל[[קירגיזסטן]]. שם היא התיישבה בבית עם גג אדוב. אמו של יצחק, רחל ברגר (1891–1970), בוגרת המכון המסחרי בקייב, שלימדה [[מתמטיקה]], ספרות ורוסית בבית הספר, קיבלה עבודה כתופרת במפעל בגדים. יצחק בן הארבע עשרה החל לתת שיעורי פסנתר פרטיים לילדי פקידים מקומיים. האחות הגדולה סופיה, סטודנטית בקונסרבטוריון, בהיותה פסנתרנית מוכשרת, הכירה ליצחק את יצירותיהם של מוצרט, בטהובן, צ'ייקובסקי, ביזה וקלאסיקות נוספות. מילדות, שוורץ העריך מאוד את המנגינה ביצירה מוזיקלית - יפה, בהירה ובלתי נשכחת{{הערה|שם=autogenerated4}}.

בשנת 1938, בבירת קירגיזסטן פרונזה, החל שוורץ לקבל שיעורי קומפוזיציה מהמורה ולדימיר פרה. בקולנוע הקיץ של פרונזה לפני המלחמה, יצחק ניגן בפסנתר ליווי מוזיקלי [[אלתור (מוזיקה)|מאולתר]] [[ראינוע|לסרטים אילמים]]. שם, לאחר הסרט " ארבעים ואחת ", שחקן הקולנוע איוון קובל-סמבוסקי שם לב לצעיר המוזיקלי וחזה לו עתיד גדול. מאוחר יותר קשרו חוקרים את החוש המיוחד של שוורץ לקולנוע לעבודת הנעורים שלו כפסנתרן. לפני המלחמה עבד שוורץ [[כנר ראשי|כמלווה]] בתיאטרון הקירגיזי הממלכתי{{הערה|שם=autogenerated8}}<ref name="autogenerated3">Влюблённый мой собеседник // Исаак Шварц. Избранное. Музыка кино. Диск 6. Предисловие. Издатель ООО «Бомба Мьюзик», 2010</ref>.

=== במהלך המלחמה ===
בתחילת [[החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה|המלחמה הפטריוטית הגדולה]], הוביל שוורץ את המקהלה והתזמורת של אנסמבל הזמר והמחול של הצבא האדום של המחוז הצבאי של פרונזה{{הערה|שם=autogenerated15}}{{הערה|שם=autogenerated4}}.

לאחר הגיוס, הוא היה [[פלס (צבא)|חבלן]] בחזית<ref name="autogenerated9">{{Cite web|last=Борис Горзев|date=2002-06-22|title=С Исааком Шварцем на «ближней» даче Сталина|url=http://www.vestnik.com/issues/2002/0626/win/gorzev.htm|archive-url=|archive-date=|access-date=2015-10-13|website=|publisher=Вестник on-line|language=}}</ref>. באביב 1942 נפצע מפגז ליד [[חרקוב]]. הוא החלים בבית חולים [[אלמטי|באלמה-אתא]]. ב-1943 נישא שוורץ בן ה-20 לחברת ילדותו ונעוריו, הפסנתרנית סוניה פולונסקי. עד מהרה נולדה בתו היחידה גלינה{{הערה|שם=autogenerated2}}.

=== קונסרבטוריון לנינגרד ופיתוח מקצועי ===
[[קובץ:Oredezh_river.jpg|ימין|ממוזער| על גדות נהר האורדז' נכתבו מיטב יצירותיו של שוורץ שהגיע שם לראשונה כסטודנט בן 23]]
בשנת 1945, שוורץ בן ה-22 חזר ללנינגרד לאחר ששוחרר מהצבא, ובסיועו של [[דמיטרי שוסטקוביץ']], נכנס [[הקונסרבטוריון של סנקט פטרבורג|לקונסרבטוריון לנינגרד]]. הדקאן אמר, לאחר שהקשיב לנגינתו: "אתה יודע, זה לא נורא כמו שזה נראה!"<ref>{{Cite web|last=Алла Агранович|date=2003-01-01|title=Ваше благородие, Исаак Шварц|url=https://www.youtube.com/watch?v=d1ECQNkL_BY|archive-url=|archive-date=|access-date=2015-10-26|website=Документальный фильм|publisher=Первый канал|language=}}</ref> שוורץ היה בכיתתו של בוריס אראפוב, אך הוא השתתף גם בשיעוריו של שוסטקוביץ', שהיה מהראשונים שהעריכו את כישוריו כמלחין. באותן שנים החינוך בקונסרבטוריון היה בתשלום, אך הסטודנט המוכשר, עם משפחה וילד, מסיבות שאינן ידועות לו, שוחרר מהאגרה. רק ב-1960, בבכורה של הבלט של שוורץ "הערב שלפני", העיד הרקטור ששוסטקוביץ' שילם בסתר על חינוכו של שוורץ. במהלך שנות לימודיו, שוורץ, כמו שוסטקוביץ', הואשם על ידי רשויות המפלגה ב"פורמליזם במוזיקה", אך סירב בתוקף לדרישה לגנות בפומבי את המנטור שלו{{הערה|שם=autogenerated11}}.

בקיץ 1946 למד שוורץ לנגן באקורדיון, ולאחר שסיים את שנתו הראשונה בקונסרבטוריון, החל לצאת מדי שנה לחופשות ועבודות לאזור הציורי סיברסקאיה על גדות נהר האורדז' בפרוורים הדרומיים הרחוקים של לנינגרד<ref>{{Cite web|last=Лучинский А. А.|date=2015-01-01|title=Сиверская дачная местность по Варшавской железной дороге|url=http://www.academia.edu/16669308/|archive-url=|archive-date=|access-date=2015-11-15|website=|publisher=Изд-во Голубева|language=}}</ref>. שם ניגן בבתי נופש, בקייטנות לילדים וברחבות ריקודים, וכן לימד מוזיקה לילדים. עם זאת, שוורץ לא הפך לאחר מכן למורה למוזיקה, הוא לא יצר בית ספר משלו לקומפוזיציה, מומחים אינם מחשיבים אף אחד כתלמידו, והמתנה המלודית המיוחדת שלו כמלחין סרטים נותרה ייחודית, אחת מסוגה{{הערה|שם=autogenerated2}}<ref name="autogenerated6">Сергей Соловьёв: связывала нас больше, чем дружба // Исаак Шварц. Избранное. Музыка кино. Диск 4. Издатель ООО «Бомба Мьюзик», 2010</ref>.

ב-1954 כתב שוורץ את יצירתו המרכזית הראשונה, ''[[סימפוניה]] בפה מינור''. הסימפוניה הביאה למלחין המתהווה את הצלחתו הבולטת הראשונה. הלחן של הסימפוניה קשור באופן אורגני לפאתוס של שירי המונים סובייטים ועם מוזיקת עם. הבכורה התקיימה ב-6 בנובמבר 1954, מאז בוצעה היצירה פעמים רבות באולם הגדול של הפילהרמונית של לנינגרד. בשנת 1955 בוצעה הסימפוניה במליאת כל האיחוד השמיני של מועצת המנהלים של איגוד המלחינים של ברית המועצות, בה התקבלה שוורץ לשורותיה{{הערה|שם=autogenerated4}}.

=== מופעים ובלטים ===
בשנת 1956 הציע [[גאורגי טובסטונוגוב]] לשוורץ לכתוב מוזיקה למחזה [[אידיוט (ספר)|האידיוט]]. על המלחין עמדה המשימה לקשר את המוזיקה למכלול אורגני עם הדרמטורגיה של [[פיודור דוסטויבסקי|דוסטויבסקי]]. לאחר החוויה המוצלחת הראשונה, שוורץ כתב את המוזיקה להצגה "צרה משכל " המבוססת על הקומדיה של [[אלכסנדר גריבוידוב|גריבוידוב]], ובסך הכל הלחין לשש הצגות [[תיאטרון הדרמה הגדול|בתיאטרון הדרמה הבולשוי]]. בסך הכל כתב מוזיקה ל-35 הופעות{{הערה|שם=autogenerated5}}.

בשנות ה-50 כתב שוורץ את "פתיח הנוער" לתזמורת סימפונית, שני [[בלט]]ים - "הערב שלפני" (1960) ו"ארץ הפלאות" (1967), בבימויו של ל. יעקובסון בתיאטרון [[תיאטרון מריאינסקי|האופרה והבלט ע"ש קירוב]]{{הערה|שם=autogenerated15}}{{הערה|שם=autogenerated5}}.

=== מלחין סרטים ===
ב-1958 החלה פעילותו הפורה של שוורץ בקולנוע, שהפכה לעיקרית ביצירתו. לדברי המבקרים, המוזיקה שלו לסרטים מלאה בחמלה, מתנה נדירה להזדהות גם עם דמויות על המסך וגם עם הקהל, טוב לב ואהבת אדם. שוורץ עצמו כינה רגישות וסנטימנטליות כאיכויות הייחודיות של המוזיקה והלחן שלו - הוא ראה תכונות אלו כהכרחיות באמנות, אך במתינות, "בגבולות הטעם"{{הערה|שם=autogenerated4}}.

שוורץ הוא מחבר המוזיקה של יותר מ-125 סרטים, ביניהם יש יצירות מופת מוכרות של הקולנוע הרוסי והעולמי. ההצלחה הגדולה ביותר ליוותה את המלחין בסרטים של מוטיל וסולוביוב. הז'אנר האהוב על שוורץ היה מלודרמות רומנטיות{{הערה|שם=autogenerated2}}.

[[פרס אוסקר|האוסקר]] לסרט הזר הטוב ביותר (1976) הוענק לסרט הסובייטי-יפני "דרסו אוזאלה" (במאי [[אקירה קורוסאווה]]), עם המוזיקה של שוורץ. בהגיעו לברית המועצות, קורוסאווה למד קטעים של סרטים עם מוזיקה של מלחינים סובייטים שונים, בחר בשוורץ בגלל האלגנטיות של "מנהל התחנה" שהדהימה אותו{{הערה|שם=autogenerated5}}.

שלוש פעמים זכה שוורץ בפרס הסרט "[[פרס ניקה|ניקה]]" של האקדמיה הרוסית לקולנוע. המלחין קיבל אותו לראשונה בשנת 1993 עבור המוזיקה לסרטים המלך הלבן, המלכה האדומה ולונה פארק. בפעם השנייה - בשנת 2001 למוזיקה רומנטית ולרומן המבוסס על פסוקיו של טימור זולפיקרוב למלודרמה האמנותית "תשמע אם יורד גשם". בפעם השלישית - ב-2002 למוזיקה לסרט "אישה פראית" - עיבוד למחזה מאת [[אלכסנדר ניקולאייביץ' אוסטרובסקי|אוסטרובסקי]]{{הערה|שם=autogenerated15}}.

שוורץ עצמו, בסוף הקריירה שלו כמלחין קולנוע, כינה את המוזיקה לסרטים "מנהל התחנה" ו"כוכב האושר הכובש" ליצירותיו האהובות{{הערה|שם=autogenerated5}}.

=== "הנזיר מכפר סיברסקי" ===
משנת 1964 ועד סוף ימיו, במשך יותר מ-45 שנים, חי ועבד שוורץ בביתו בכפר סיברסקי (תחנת הרכבת סיברסקיה, 70 ק"מ מסנט פטרסבורג) שבמחוז גצ'ינה של אזור לנינגרד. כאן ביקרו את שוורץ<ref name="autogenerated12">{{Cite web|last=Юлия Бедерова|date=2010-02-01|title=Исаак Шварц. «Сиверский отшельник»|url=http://www.lechaim.ru/ARHIV/214/k4.htm|archive-url=|archive-date=|access-date=2015-10-15|website=|publisher=Лехаим|language=}}</ref> [[ולדימיר ויסוצקי]], [[אנדריי מירונוב]], [[אקירה קורוסאווה]], [[זינובי גרדט]], [[אינוקנטי סמוקטונובסקי]], סרגיי סולוביוב, [[יוסף ברודסקי]], [[בולאט אוקוג'אבה|בולאט אוקודז'בה]], ולדימיר מוטיל, [[אלכסיי בטלוב|אלכסיי בטאלוב]], [[אולג בסילשווילי]] ועוד הרבה אמנים וחברים.

שוורץ מיעט לצאת ללנינגרד (סנט פטרסבורג), שם הייתה לו דירה. ב-1979 התחתן המלחין בן ה-56 עם מעריצה בת 20, אנטונינה נגורנאיה, איתה חי באושר במשך 30 שנה{{הערה|שם=autogenerated2}}. יצחק שוורץ מת בשנתו בסיברסקי ב-27 בדצמבר 2009 בשבע וחצי בערב, כאשר נשכב לנמנם לאחר שעבד בפסנתר{{הערה|שם=autogenerated8}}{{הערה|שם=autogenerated13}}<ref>Экспозиция Мемориального Дома-музея И. И. Шварца в Сиверском</ref>. הוא נקבר ב-30 בדצמבר 2009 בסנט פטרבורג<ref>[http://litmostki.ru/shwarz/ Могила Исаака Шварца]</ref>. על פי צוואתו של המלחין, הלווייתו התקיימה בהתאם [[אבלות (יהדות)|לטקס ההלוויה היהודי]]. אחד מ[[רב]]ני הקהילה הדתית היהודית בסנט פטרבורג נשא את תפילת ה[[קדיש]] מעל ארונו של שוורץ{{הערה|שם=autogenerated12}}<ref>[http://www.rian.ru/video/20091230/202420379.html Прощание с композитором Исааком Шварцом прошло по еврейской традиции] // [[РИА Новости]], 30 декабря 2009</ref>.

== משפחה וחיים אישיים ==
שוורץ נישא פעמיים. אשתו הראשונה (מ-1943 עד אמצע שנות ה-60) הייתה הפסנתרנית סוניה פולונסקי. היא ובתם גלינה לפשובה (נ' 1944) עלו ל[[ישראל]] ב-1989. הנכדים סיריל ומגדה, והנינים גרים בישראל{{הערה|שם=autogenerated2}}.

מאז 1979 נשוי לאנטונינה נגורנאיה (נ' 1959), כלכלנית. מאז 2011 היא מנהלת בית הזיכרון-מוזיאון שוורץ בכפר סיברסקי{{הערה|שם=autogenerated3}}.

== פרסים ==
* עובד אמנות מכובד (1984)
* [[אמן העם של הפדרציה הרוסית]] (1996)
* [[פרס הפדרציה הרוסית|פרס המדינה של הפדרציה הרוסית]] בתחום הספרות והאמנות לשנת 1997 ([[6 ביוני]] [[1998]]) - ''על הסרט העלילתי "שמש לבנה של המדבר"''<ref>{{Cite web|title=Указ Президента Российской Федерации от 6 июня 1998 года No 656 «О присуждении Государственных премий Российской Федерации в области литературы и искусства 1997 года»|url=https://giod.consultant.ru/documents/1100634|archive-url=https://web.archive.org/web/20180418035615/https://giod.consultant.ru/documents/1100634|archive-date=2018-04-18|access-date=2018-04-17}}</ref>
* חתן פרס לאמנות - ''על אוסף ייחודי של רומנים המבוססים על שירים של משוררים רוסים מהמאות ה-19-20'' (2000)
* עטור כבוד "[[עיטור ההצטיינות למען המולדת|למען המולדת]]" (2003) - ''על תרומה רבה לפיתוח האמנות הרוסית''{{הערה|שם=autogenerated15}}<ref>{{Cite web|last=|date=2003-09-15|title=Указ Президента России No 1071 от 15 сентября 2003 года|url=http://kremlin.ru/acts/bank/19944|archive-url=|archive-date=|access-date=2015-11-22|website=Банк документов|publisher=Официальный сайт Президента Российской Федерации|language=}}</ref>.
* בשנת 2003 זכה שוורץ בתואר אזרח כבוד של [[מחוז לנינגרד]]<ref>{{Cite web|last=|date=2014-06-25|title=Почётные граждане Ленобласти|url=http://tass.ru/spb-news/1278816|archive-url=|archive-date=|access-date=2015-10-15|website=|publisher=ТАСС|language=}}</ref>.
* בשנת 2003 הוענק לו פרס נשיא הפדרציה הרוסית בתחום הספרות והאמנות<ref name="autogenerated15" />.
* פרסי [[פרס ניקה|ניקה]]:
** המלחין הטוב ביותר 1992
** [[פרס ניקה|למוזיקה הטובה ביותר לסרט 2001]]
** למוזיקה הטובה ביותר עבור הסרט משנת 2002<ref name="autogenerated15" />

== קומפוזיציות ==
=== מוזיקה סימפונית ===
* סימפוניה בפה מינור (1954)
* פתיח נוער לתזמורת סימפונית
* קונצ'רטו לתזמורת בשבעה פרקים "[[הטלאי הצהוב|כוכבים צהובים]]" (''"פורים-שפיל בגטו"''). לזכרו של [[ראול ולנברג]]

=== יצירות ווקאליות ואינסטרומנטליות ===
* "מחשבה על המולדת", קנטטה על פסוקים מאת א. צ'פורוב לבס, מקהלה ותזמורת סימפונית בשלושה חלקים
* "חייל וסופת שלגים", בלדה לבריטון ותזמורת

=== יצירות לתיאטרון ===
* "הערב שלפני" (בלט, 1960)
* "בארץ הפלאות" (בלט, 1967)

=== מוזיקה להצגות תיאטרון ===
* 1956 - "האידיוט" על פי הרומן מאת דוסטויבסקי (תיאטרון הדרמה של בולשוי)
* 1961 - "לא מרכינים את הראש" בתסריט של דאגלס וסמית' (תיאטרון הדרמה של בולשוי)
* 1962 - "צרה משכל" מאת גריבוידוב (תיאטרון הדרמה של בולשוי)
* 1964 - "עוד פעם על אהבה" מאת רדז'ינסקי (תיאטרון הדרמה של בולשוי)
* 1970 - המשמר השלישי מאת קפרלוב וטומנוב (תיאטרון הדרמה של בולשוי)
* "מקום רווחי" מאת אוסטרובסקי
* 1985 - "די פשטות לכל חכם" מאת אוסטרובסקי (תיאטרון הדרמה של בולשוי)

=== מוזיקת קולנוע ===
* 1958 — Наш корреспондент
* 1959 — Неоплаченный долг
* 1960 — Балтийское небо
* 1961 — Братья Комаровы
* 1961 — Будни и праздники
* 1961 — Самые первые
* 1962 — Дикая собака динго
* 1962 — Порожний рейс
* 1964 — Фро
* 1965 — Рабочий посёлок
* 1966 — Кто придумал колесо?
* 1967 — Женя, Женечка и «катюша»
* 1967 — Седьмой спутник
* 1967 — Четыре страницы одной молодой жизни
* 1968 — Живой труп
* 1968 — Братья Карамазовы
* 1969 — Семейное счастье
* 1969 — Только три ночи
* 1970 — Белое солнце пустыни
* 1970 — Возвращение «Святого Луки»
* 1970 — Зелёные цепочки
* 1970 — Карусель
* 1971 — Проверка на дорогах
* 1971 — Расскажи мне о себе
* 1971 — Егор Булычов и другие
* 1972 — Дела давно минувших дней…
* 1972 — Карпухин
* 1972 — Самый последний день
* 1972 — Станционный смотритель
* 1973 — Был настоящим трубачом
* 1973 — Где это видано, где это слыхано
* 1973 — Капитан
* 1973 — Пожар во флигеле, или Подвиг во льдах
* 1973 — Чёрный принц
* 1974 — Сто дней после детства
* 1974 — Соломенная шляпка
* 1975 — Бегство мистера Мак-Кинли
* 1975 — Дерсу Узала
* 1975 — Звезда пленительного счастья
* 1975 — Последняя жертва
* 1975 — Строговы
* 1976 — Голубой портрет
* 1976 — Жизнь и смерть Фердинанда Люса
* 1976 — Мелодии белой ночи
* 1977 — Враги
* 1977 — Запасной аэродром
* 1977 — Золотая мина
* 1977 — Смешные люди!
* 1978 — В день праздника
* 1978 — Двое в новом доме
* 1978 — Где ты был, Одиссей?
* 1979 — Активная зона
* 1979 — Вторая весна
* 1980 — Не стреляйте в белых лебедей
* 1980 — Каникулы Кроша
* 1980 — Из жизни отдыхающих
* 1980 — Спасатель
* 1981 — Белый ворон
* 1981 — Товарищ Иннокентий
* 1982 — Избранные
* 1982 — Кража
* 1982 — Нас венчали не в церкви
* 1982 — Наследница по прямой
* 1982 — Оставить след
* 1983 — Летаргия
* 1983 — Обрыв
* 1983 — Блондинка за углом
* 1983 — Двое под одним зонтом
* 1983 — Трое на шоссе
* 1984 — Капитан Фракасс
* 1984 — Неизвестный солдат
* 1984 — Ольга и Константин
* 1984 — Невероятное пари, или Истинное происшествие, благополучно завершившееся сто лет назад
* 1985 — Выйти замуж за капитана
* 1985 — Дети солнца
* 1985 — Законный брак
* 1985 — Площадь Восстания
* 1985 — Полевая гвардия Мозжухина
* 1985 — Софья Ковалевская
* 1986 — Зонтик для новобрачных
* 1986 — Лицом к лицу
* 1987 — Вот такая история…
* 1987 — Жил-был Шишлов
* 1987 — Мужские портреты
* 1988 — Вам что, наша власть не нравится?!
* 1988 — Вы чьё, старичьё?
* 1988 — Предлагаю руку и сердце
* 1988 — Эсперанса
* 1989 — Не сошлись характерами
* 1989 — Приговорённый
* 1989 — Сирано де Бержерак
* 1990 — Золотая шпага
* 1990 — Мордашка
* 1990 — Попугай, говорящий на идиш
* 1991 — Гениальная идея
* 1991 — Молодая Екатерина
* 1991 — Не будите спящую собаку
* 1992 — Белый король, красная королева
* 1992 — Будь проклята ты, Колыма…
* 1992 — Луна-парк
* 1992 — Отшельник
* 1993 — Эта женщина в окне
* 1993 — Паром «Анна Каренина»
* 1994 — Белый праздник
* 1994 — Весёленькая поездка
* 1994 — Мадемуазель О.
* 1996 — Несут меня кони…
* 1999 — Одна любовь души моей (сериал)
* 2000 — Послушай, не идёт ли дождь
* 2000 — Империя под ударом (сериал)
* 2000 — Истинные происшествия
* 2001 — Дикарка
* 2004 — Год Лошади: Созвездие скорпиона
* 2004 — «Замыслил я побег…» (сериал)
* 2004 — «Шахматист» (сериал)
* 2007 — «Дом на набережной»

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}
* {{Find a Grave}}
* יצחק שוורץ. יצירות נבחרות. מוזיקת סרטים. אוסף בשישה דיסקים עם הקדמות מאת במאים ומבקרי מוזיקה. מוציא לאור OOO Bomba Music, 2010
* [http://www.iskusstvo-tv.ru/Imena/Isaak-Shvarz.php ראיון לתוכנית "יצירות נבחרות" (2007) בערוץ הטלוויזיה האינטרנטי "Art TV"]{{קישור שבור|Июль 2019|bot=InternetArchiveBot}}
* [http://www.stopstamp.ru/statty/9h7fu7di237k3t1unfw5.html מנגינות של תחנת סיברסקי]
* [https://web.archive.org/web/20180109064229/http://www.oreol.info/oreolinfo/?t=4119%2F ראיון עם שוורץ לעיתון האזורי בינואר 2008]
* [http://www.oreol.info/kstati/?t=683/ פרידה בתחנת בסיברסקי 30 בדצמבר 2009.] [http://www.oreol.info/kstati/?t=683/ הקלטת התוכנית של חברת הטלוויזיה האזורית] {{קישור שבור|Январь 2020|bot=InternetArchiveBot}}
* [http://www.nfor.ru/records/video/album1.html יצחק שוורץ.] [http://www.nfor.ru/records/video/album1.html "כוכבים צהובים"] [http://www.nfor.ru/records/video/album1.html קונצ'רטו לתזמורת לזכרו של ר.] [http://www.nfor.ru/records/video/album1.html ולנברג (התזמורת הפילהרמונית הלאומית של רוסיה)] {{קישור שבור|Январь 2020|bot=InternetArchiveBot}}
* [http://vimeo.com/19536867 סרט של ולרי באליין על יצחק שוורץ]
* [https://www.youtube.com/watch?v=H1H6xOjkSPw מידות אחרות. סרט תיעודי בהשתתפות שוורץ, ערוץ הטלוויזיה "תרבות", 2006.]
* [http://russia.tv/brand/show/brand_id/4883/ נזיר גאון. המוזיקה הנצחית של שוורץ. רוסיה 1.] [http://russia.tv/brand/show/brand_id/4883/ תיעודי]
* {{יוטיוב|o8DPfXCZ8EE|שם=אוסף מיטב שירי אייזיק שוורץ|אורך=45:14|ערוץ=Best Player|3=שירים ברוסית}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:שוורץ, איסאק}}
[[קטגוריה:זוכי פרס ניקה]]
[[קטגוריה:בוגרי הקונסרבטוריון של סנקט פטרבורג]]
[[קטגוריה:מלחינים מן המאה ה-20]]
[[קטגוריה:מלחינים יהודים רוסים]]
[[קטגוריה:מלחינים סובייטים]]
[[קטגוריה:דפים עם תרגומים שלא נסקרו]]
[[קטגוריה:מקבלי עיטור ההצטיינות למען המולדת]]
[[קטגוריה:יהודים אנשי הצבא האדום במלחמת העולם השנייה]]
[[קטגוריה:רוסים שנולדו ב-1923]]
[[קטגוריה:רוסים שנפטרו ב-2009]]