הצגת המקור של הדף "אינוגואיטים"

{{קבוצה אתנית
|שם=אינוגואיטים
|שם בשפת המקור=Inughuit
|תמונה=[[קובץ:Minik in New York.jpg|200px]]
|כיתוב=
|אוכלוסייה=800 (2010)<ref name=pax>Leonard, Stephen Pax. [https://www.theguardian.com/world/2010/oct/03/last-of-the-arctic-hunters "The disappearing world of the last of the Arctic hunters."] ''The Guardian.'' 2 Oct 2010. Retrieved 25 Feb 2012.</ref>
|ריכוזי אוכלוסייה={{דגל|גרינלנד||+}}
|שפות=[[אינוכטון]], [[גרינלנדית]], [[דנית]]
|דת=[[שמאניזם]]{{ש}}[[נצרות]]
|קבוצות=[[אינואיטים גרינלנדים]]
}}
ה'''אינוגואיטים''' או '''אינוחואיטים''' (ב[[אינוכטון]]: '''Inughuit''' או '''Inuhuit''') הם עם [[אינואיטים|אינואיטי]] החי בצפון [[גרינלנד]] ([[קאנאק]] והכפרים הסמוכים לה) . בעבר היו ידועים בשם "אסקימוסים קוטביים", הם הקבוצה הצפונית ביותר של אינואיטים, והעם הצפוני ביותר בעולם. האינוגואיטים מהווים כ-1% מאוכלוסיית גרינלנד.<ref name=every>[http://www.everyculture.com/North-America/Inughuit-Orientation.html "Inughuit: Orientation."] ''Countries and Their Cultures.'' Retrieved 25 Feb 2012.</ref>

האינוגואיטים היו האינואיטים האחרונים שעברו מ[[קנדה]] לגרינלנד, וייתכן שהם הגיעו ב[[המאה השמונה עשרה|מאה השמונה עשרה]].

==שפה==
האינוגואיטים מדברים באינוכטון, דיאלקט של [[אינוקטיטוט]]<ref>[http://www.ethnologue.com/show_language.asp?code=kal "Inuktitut, Greenlandic."] ''Ethnologue.'' Retrieved 25 Feb 2012.</ref> ובכלשיסוט, הניב הרשמי של השפה ה[[גרינלנדית]].

==אוכלוסייה==
לפני [[1880]], אוכלוסייתם הוערכה בכ-100 עד 200 איש. מ-1880 עד [[1930]] אוכלוסייתם הוערכה בכ-250 איש. בשנת [[1980]], אוכלוסייתם הוערכה בכ-700, איש<ref name=every /> והיא עלתה ל-800 איש בשנת [[2010]].<ref name=pax />

==היסטוריה==
===היסטוריה מוקדמת===
מאמינים שהאינוגואיטים הם צאצאים של [[אנשי הת'ולה]] שהתפשטו ברחבי [[האזור הארקטי]] של צפון אמריקה בסביבות [[המאה האחת עשרה]]. הם השתמשו וסחרו ב[[ברזל]] מ[[מטאוריטים]] כמו המטאוריט של קייפ יורק.<ref name=report>{{cite report
 | authors =Martin Appelt, Jens Fog Jensen, Mikkel Myrup, Henning Haack, Mikkel Sørensen, Michelle Taube
 | year= 2014
 | title = The cultural history of the Innaanganeq/Cape York meteorite
 | url = https://now.ku.dk/documents/Meteorit2014FinalReportLight.pdf
 | publisher = The Greenland National Museum & Archives
 | access-date = 7 November 2019
}}</ref> ההתיישבות המוקדמת ביותר של אנשי ת'ולה שהתגלתה נמצאה ב[[אומנאק]] של ימינו. היו גם מגעים נרחבים עם עמים אינואיטים אחרים מאזורים שונים. בסביבות [[המאה ה-17]], שינויי האקלים קיררו את האזורים הצפון-מערביים של גרינלנד וניתקו את האינוגואיטים מאינואיטים מאזורים אחרים.<ref name=":0" />

בתקופה זו האינוגואיטים פיתחו את השפה, התרבות והאופנה הייחודיים להם - כולם שונים באופן משמעותי מעמים אינואיטים אחרים. בסביבות תקופה זו, האינוגואיטים איבדו גם את היכולת והכישורים לבנות קאיאקים או אומיאקים, מה שהגביל עוד יותר את הנסיעות והמגעים עם קהילות אחרות.<ref name=":0">{{Cite book|last=Stern|first=Pamela|url=https://books.google.com/books/about/The_A_to_Z_of_the_Inuit.html?id=hMtuPgAACAAJ|title=The A to Z of the Inuit|publisher=Scarecrow Press|year=2009|isbn=978-0-8108-6822-9|location=Lanham|pages=67–68}}</ref>

===היסטוריה מודרנית===
האירופים יצרו קשר לראשונה עם האינוגואיטים בשנת [[1818]],<ref name="every" /> כש[[ג'ון רוס (קציו צי)|ג'ון רוס]] הוביל משלחת לשטחם. רוס כינה אותם "Arctic Highlanders". מאמינים שהם חיו בעבר בבידוד מוחלט, עד כדי חוסר מודעות לבני אדם אחרים, והם מצוטטים כאחת החברות הלא חקלאיות היחידות שחיו ללא סכסוכים מזוינים או לוחמה, מצב שנמשך גם לאחר מגע.<ref>{{cite book|last1=Keely|first1=Lawrence|title=War Before Civilization|date=February 1996|publisher=Oxford University Press|isbn=978-0-19-976153-1|page=30}}; ([[War Before Civilization|book article]])</ref> [[אריק הולטבד]], דני, היה ה[[אתנולוגיה|אתנולוג]] הראשון שהוכשר באוניברסיטה שחקר את האינוגואיטים.<ref name="Malaurie">{{cite book|last=Malaurie|first=Jean|title=Ultima Thulé: Explorers and Natives of the Polar North|url=https://books.google.com/books?id=8_5JU0q7KMsC&pg=PP1|year=2003|publisher=Norton|isbn=978-0-393-05150-6}}, pages=323–5</ref>

במהלך אמצע [[המאה ה-19]], האינואיטים מ[[באפין (אי)|באפין]] ביקרו וגרו עם האינוגואיטים. האינואיטים מבאפין הציגו מחדש לאינוגואיטים כמה טכנולוגיות שאבדו להם כמו סירות, לייסטרים {{אנ|Leister}} וחצים וקשתות. האינוגואיטים מצידם לימדו את האינואיטים מבאפין צורה מתקדמת יותר של טכנולוגיית מזחלות. מגלי ארצות אמריקאים ואירופים במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 ניהלו קשרים נרחבים עם האינוגואיטים. לחוקרים [[רוברט פירי]] ו[[פרדריק קוק]] היו אינוגואיטים בצוותיהם ששימשו כמדריכים. עם זאת, מגע מתמשך יותר עם זרים שינה היבטים רבים של חיי האינוגואיטים על ידי יצירת תלות בסחורות והחדרת מחלות חדשות.<ref name=":0" />

האנתרופולוג והחוקר הגרינלנדי, [[קנוד רסמוסן]], הקים עמדת מסחר באומנאק בשנת 1910. הוא גם פעל למודרניזציה של החברה האינוגואיטית על ידי הקמת מועצת ציידים עבור האינוגואיטים בשנת 1927. בתקופה זו הגיעו לאזור מיסיונרים נוצרים כדי להטיף. כתוצאה מהבידוד היחסי של האינוגואיטים, הם נותרו נעדרים מהלאומנות האינואיטית גרינלנדית הגוברת ומתהליך בניית האומה שסחף את האינואיטים במערב ובדרום גרינלנד. לעידן [[המלחמה הקרה]] שלאחר מכן היו השפעות משמעותיות על האינוגואיטים. בשנות ה-50, ארצות הברית הקימה את [[בסיס התעופה ת'ולה]] סמוך לאומנאק. זה אילץ אינוגואיטים רבים לנוע למעלה מ-116 קילומטרים צפונה לכיוון קאנאק, מה שהוכח כאסון לחיי התרבות והחברה של האינוגואיטים.<ref name=":0" />

==יישובים==
בני האינוגואיט חיים צפונית לחוג הארקטי בחוף המערבי של גרינלנד, בין 75°-80° N ו-58°-74° W. היישוב הצפוני ביותר היה בכפר אטה (Etah) (ב-78° 19' N), אבל הוא ננטש עקב התנאים הקשים ביותר שם. היישוב הקבוע הצפוני ביותר כיום הוא היאורפאלוק.

פיטופיק, הידוע גם בשם "דונדאס" או "ת'ולה" בפי האירופים, היה היישוב הראשי של האינוגואיטים עד 1953, כאשר הוא נעקר על ידי בסיס ת'ולה של ארצות הברית, ותושביו הועברו לקאנאק. קאנאק, שהוקם ב-1953, הוא היישוב האינוגואיטי הגדול ביותר.<ref name=pax />

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:עמים]]
[[קטגוריה:אינואיטים גרינלנדים]]