הצגת המקור של הדף "איל רגב"

{{מדען
| שם = איל רגב
| תמונה = [[קובץ:פרופ' איל רגב.jpg|250px]]
| תאריך לידה = [[1970]]
| ענף מדעי = [[פרופסור]] ל[[גאוגרפיה היסטורית]] של [[תקופת בית שני]]
| מקום לימודים = [[אוניברסיטת בר-אילן]]
| מנחה לדוקטורט = [[יהושע שוורץ]]
| תרומות עיקריות = חקר [[תקופת בית שני]], הלכה וחברה בימי בית שני, [[בית המקדש]], [[מגילות קומראן]], [[החשמונאים]] ו[[הורדוס]], [[ארכאולוגיה חברתית]], [[נצרות קדומה]]
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}
}}

'''איל רגב''' (נולד ב-[[1970]]) הוא [[היסטוריון]] ו[[פרופסור מן המניין]] ל[[גאוגרפיה היסטורית]] [[ארכאולוגיה של ארץ ישראל|וארכאולוגיה של ארץ-ישראל]] ב[[תקופת בית שני]] [[המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן|במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן]].

== ביוגרפיה ==
רגב נולד וגדל ב[[רמת גן]]. את לימודי ה[[תואר ראשון|תואר הראשון]] עשה רגב ב[[אוניברסיטת בר-אילן]] וסיים ב-[[1994]]. את המסלול הישיר ל[[דוקטורט]] במחלקה ללימודי ארץ-ישראל בבר-אילן הוא סיים ב-[[1999]]. את עבודת הדוקטור על ''''ההלכה הצדוקית והשפעת הצדוקים על חיי דת וחברה'''' כתב בהנחיית פרופ' [[יהושע שוורץ]]. בשנת [[2000]] זכה ב[[מלגת פולברייט|מלגות פולברייט]] ורוטשילד ושהה ב[[פוסט דוקטורט]] ב[[אוניברסיטת הרווארד]].

רגב החל ללמד [[המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן|במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה]] ב-[[1999]] כ[[מורה מן החוץ]]. הוא זכה ב[[מלגת אלון]] והחל ללמד במשרה מלאה ב-[[2001]], אז גם נתמנה ל[[מרצה בכיר]]. ב-[[2007]] הועלה לדרגת [[פרופסור חבר|פרופסור-חבר]] ובשנת [[2011]] מונה ל[[פרופסור מן המניין]]. רגב שימש כראש [[המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן|המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה]] בין השנים [[2011]]-[[2014]]. בשנים [[2004]]-[[2005]] היה חבר באקדמיה הצעירה של האקדמיה הישראלית למדעים. הוא הנחה כעשרים עבודות תיזה לתואר שני ועבודות דוקטור.

רגב נשוי לתניה, ואב לחמישה בנים ומתגורר ב[[נווה דניאל]]. אחיו [[יואב רגב]] (נפטר ב-2024) היה מורה דרך וחוקר ארץ-ישראל.

== תחומי מחקר ==
רגב מתמחה בהיסטוריה וארכאולוגיה של [[תקופת הבית השני]]: [[מגילות קומראן]], [[נצרות קדומה]], [[ארכאולוגיה חברתית]] ([[קבורה]], אומנות, [[ארכיטקטורה]], [[חרס|כלי חרס]]) [[פרושים]] ו[[צדוקים]], [[בית המקדש]], ה[[חשמונאים]] ו[[הורדוס]]. הוא עסק בין היתר בקבורה משפחה וחברה בירושלים בסוף ימי בית שני; [[כת קומראן|כתות קומראן]] בהשוואה ל[[כת|כתות מודרניות]]; האידאולוגיה והארגון החברתי של יושבי האתר [[קומראן|בחִ'רְבַּת קוּמְרָאן]]; יחסם של הנוצרים הראשונים למקדש; מדוע צלבו את [[ישו]]; זהותו היהודית של הורדוס.

== מחקריו ==
=== הלכה וחברה בימי בית שני ===
עבודת הדוקטור של רגב עובדה לספר '''הצדוקים והלכתם''': על דת וחברה בימי בית שני, המשרטט את ה[[מחלוקת הלכתית|מחלוקות ההלכתיות]] בין ה[[צדוקים]] וה[[פרושים]] מצד אחד, ואת ההבדלים בין הצדוקים להלכה הקומראנית של [[מגילת המקדש]] ו'[[מקצת מעשי התורה]]' מצד שני. הוא עומד על כך שבמקרים מסוימים ההלכה הצדוקית, שהיא בדרך כלל ההלכה המחמירה, משקפת את ההלכה הקדומה, לפני הפיצול בין הפרושים לצדוקים.{{הערה|למשל בדיני נידה: [http://lisa.biu.ac.il/files/lisa/shared/nydh_ajs.pdf 'על דם טומאה והיחס לגוף באסכולות ההלכתיות בימי בית שני המשנה והתלמוד'],  '''[[AJS Review]]''' 27.1 (2003) החלק העברי, עמ' א-כג.}}{{הערה|כגון בהימנעות מכל מלחמה בשבת: 'מצור פומפיוס על הר הבית וההלכה הצדוקית האוסרת  מלחמה בשבת: פרק בהיסטוריוגרפיה הלניסטית ובהלכה בתקופה החשמונאית', בתוך:  [[אברהם פאוסט|א' פאוסט]] וא' ברוך (עורכים), '''[[חידושים בחקר ירושלים]]''', דברי הכנס השביעי, [[רמת גן]] [[ה'תשס"ב|תשס"ב]], עמ' 111-127 (= Journal of Jewish Studies 48 1997, pp. 276-289.  ).}} הלכות הצדוקים היו שונות משל אלו של כתות קומראן (כגון במגילת המקדש) בתחום [[לוח השנה העברי|לוח השנה]] ותחומי הקדושה בהר הבית,{{הערה|"Were the Priests all the Same? Qumranic Halakhah in Comparison with Sadducean Halakhah", '''Dead Sea Discoveries''' 12.2 (2005), pp. 158-188.}} וכן בדיני הקרבת ואכילת מנחת זבח השלמים.{{הערה|'המחלוקות על אכילת מנחת זבח השלמים ולחמי התודה במגילת 'מקצת מעשי התורה', 'מגילת המקדש' והסכוליון ל'[[מגילת תענית]]', '''[[תרביץ]]''' סה (תשנ"ו), עמ' 375-388.}} רגב מאפיין את השקפת הצדוקים כ''''קדושה דינאמית'''' להבדיל מן ''''הקדושה הסטטית'''' של הפרושים, ו''''הקדושה האולטרה דינאמית'''' של ההלכה הקומראנית. רגב משחזר את מאזן הכוחות בין הפרושים לצדוקים בתקופה החשמונאית ובתקופת [[בית הורדוס]], מנסה לברר מי שלט בבית המקדש ומתי, ועורך טיפולוגיה חברתית-תרבותית של ה[[כהן]] כאב טיפוס של הצדוקים [[חכמים|והחכם]] כאב טיפוס של הפרושים. את המודל של תפיסות הקדושה הוא יישם במקביל גם ביחס להבדלים בין תורת כהונה ל[[ספר דברים]],{{הערה|על קדושה דינאמית וסטטית בתורה, ראו: [http://lisa.biu.ac.il/files/lisa/shared/qdvshh_dynmyt_sttyt_shntvn_lmqr_0.pdf 'קדושה דינאמית או קדושה סטטית? לאפיון הקדושה ברבדים הכוהניים ובספר דברים בעקבות שיטת משה ויינפלד'], '''[[שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום]]''' יד ([[ה'תשס"ד|תשס"ד]]), עמ' 51-74;}}{{הערה|Priestly Dynamic Holiness and Deuteronomistic Static Holiness, '''Vetus Testamentum''' 51 ([[2001]]), pp. 243-261.}} וכן ביחס להלכה הקומראנית מול זו של [[חז"ל]].{{הערה|[http://lisa.biu.ac.il/files/lisa/shared/qumranhazal..pdf 'על הבדלי התפיסות בין ההלכה הקומראנית והלכות חז"ל: קדושה דינאמית מול קדושה סטטית'], '''[[תרביץ]]''' עב, חוב' א-ב (תשס"ג), עמ' 113-132.}}

רגב מיפה את '''עמדותיו ההלכתיות של [[יוסף בן מתתיהו]]''' ביחס לאלו של הפרושים, הצדוקים, וכתות קומראן ומצא שלעיתים הוא דוגל בכל אחת מן השיטות, במה שכינה 'אקלקטיות הלכתית'.{{הערה|[http://lisa.biu.ac.il/files/lisa/shared/josephus_halakhahf.pdf 'יוסף בן מתתיהו וההלכות של הכיתות בימי בית שני'], [[ציון (כתב עת)|'''ציון''']] סד, ד ([[ה'תשס"ב|תשס"ב]]), עמ' 401-434 (עם דוד נחמן).}} אלא שהדבר אינו נובע בהכרח מחוסר עקביות אישית של יוסף בן מתתיהו, כיוון שתופעה זהה ניתן למצוא בכתביו של [[פילון האלכסנדרוני]], בן זמנו של יוסף. משום כך נראה כי היו לא מעט יהודים שלא אימצו באופן אחיד אף אחת מן השיטות אלא התלבטו ביניהן או שילבו אותן זו בזו.

=== בית המקדש ===
בניגוד לדעה המקובלת לפיה תפילת הקבע (טקסט קבוע הנאמר בזמנים קבועים על ידי הציבור) החלה [[בית כנסת|בבתי הכנסת]] לאחר [[המצור על ירושלים (70)|החורבן]], רגב עמד על המקורות המלמדים על '''ראשיתה של תפילת הקבע ב[[בית המקדש]],''' כגון [[בן סירא]] [[ספר מקבים א|וספר מקבים א']], ומאוחר יותר גם [[מעשי השליחים|ספר מעשי השליחים]] כמו גם רמזים אצל יוסף בן מתתיהו ופילון האלכסנדרוני. התפילה תוך כדי עבודת הקרבנות מתוארת גם במשנה תמיד.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%93_%D7%94_%D7%90|כותרת=משנה תמיד ה א – ויקיטקסט|אתר=he.wikisource.org|שפה=he|תאריך_וידוא=2017-12-27}}}} רגב עמד על הקשר בין תפילה לקורבן במקורות מימי [[בית המקדש הראשון|בית ראשון]] ושני, וטען שהתפילות שנמצאו ב[[מערות קומראן]] אינן מעידות על קיומה של תפילת קבע מחוץ למקדש בקרב יתר העם.{{הערה|'בית המקדש כערש תפילת הקבע בישראל: על גורמים ותהליכים בהתפתחות התפילה בימי בית שני', [[ציון (כתב עת)|'''ציון''']] ע, חוב' א (תשס"ה), עמ' 5-29.}}

רגב מנתח את '''מזמורי [[ספר תהילים]]''' כמקור חשוב להבנת היחס לעבודת הקורבנות ולבית המקדש. בספר תהילים ניתן לראות את ההתלהבות הדתית מן הביקור במקדש והציפייה של בעל המזמורים להגיע אל המקדש, את הרגשות כלפי הבאת הקורבן, תשלום הנדר, הכרה בגדלות האל, וייחוס מוסר לאל או למקריב בעת הבאת הקורבן. בתהילים הקורבן נתפס כמטאפורה למתנה, כאמצעי ליצירת קשר עם האל.{{הערה|'זבחי צדק: הביקור במקדש והבאת קורבן כחוויה דתית במזמורי תהילים', '''[[תרביץ]]''' עג, ג ([[ה'תשס"ד|תשס"ד]]), עמ' 365-386.}}

רגב אף עסק ב'''עמדות המורדים ביחס למקדש''' כסיבה מרכזית למרידתם [[המרד הגדול|במרד הגדול]] נגד [[רומא העתיקה|רומי]]. הוא עמד על כך שמדברי הפולמוס כנגד המורדים ב'[[מלחמת היהודים]]' של יוסף בן מתתיהו משתמעת טענת המורדים כי המתונים המתנגדים לרומא מטמאים את המקדש ומבזים את עבודת האל.{{הערה|"Josephus, the Temple, and the Jewish War," in J. Pastor, P. Stern, and M. Mor (eds.), '''Flavius Josephus: Interpretation and History''', Supplements to the Journal for the Study of Judaism 146, Brill [[2011]], pp. 279-293.}} הוא ניסה להסביר את עמדת המורדים כנגד רומניזציה של המקדש – כגון [[קורבן|הקרבת קורבן]] לשלום ה[[קיסר]] – לאור התקוממויות נגד הפולחן הרומי ברחבי [[האימפריה הרומית]] באותה תקופה.{{הערה|"The Temple Cult, Romanization, and the Rebels: The Roman Setting for the Rebels' Religious Ideology," '''Journal of Ancient Judaism''' 5 ([[2014]]): 40-60.}}

=== מגילות קומראן ===
רגב השווה בין ההלכות המיוחסות ל'''[[יוסי בן יועזר]],''' שפעל [[חשמונאים|בתקופת המקבים]], לבין [[מגילת המקדש]] ו[[ספר ברית דמשק]] מקומראן. הוא הראה שיוסי ואנשי קומראן עסקו בנושאים דומים, אלא שהחכם הפרושי הקדום הקל באופן עקבי בנושאים בהם בקומראן החמירו. לאור זאת הוא אף הציע לזהות את '[[איש הכזב]]' הנזכר בברית דמשק וב[[מגילות הפשרים]] מקומראן עם יוסי בן יועזר.{{הערה|"Yose ben Yoezer and the Qumran Sectarians on Purity Laws: Agreement and Controversy", in: J.M. Baumgarten et al. (eds.), '''The Damascus Document: A Centennial Discovery'''. Proceedings of the Third International Symposium of the Orion Center for the Study of the Dead Sea Scrolls and Associated Literature, 4-8 February, 1998, E.J. Brill, Leiden 2000, pp. 95-107.}}

'[[מגילת מקצת מעשי התורה]]' (ממ"ת), מכתב הלכתי הכולל רשימה של הלכות, עוסקת לדעת רגב בסוגיית [[טומאת מקדש וקדשיו|'''טומאת המקדש''']] ומנסה לשכנע את הנמען שמחוץ לכת, ייתכן שזהו [[יונתן החשמונאי]], בצדקת עמדותיהם ההלכתיות המחמירות של המחברים. רגב עומד על כך שבעת כתיבת המגילה המחברים טרם הפכו ל[[כת]] ולא פרשו באופן מלא מן החברה היהודית. הם קיוו ששיטתם ההלכתית ביחס לבית המקדש תתקבל והם יוכלו לשוב ולקחת בו חלק. משנכזבה ציפייתם, הם האשימו את המנהיגות החשמונאית ויתר העם בטומאה מוסרית, ופרשו מן החברה היהודית.{{הערה|'טומאת המקדש ו'יחסי החוץ' של כת קומראן בראשית התקופה החשמונאית', [[ציון (כתב עת)|'''ציון''']] סד, ב (תשנ"ט), עמ' 133-156.}} עבורם, תפילה והתנהגות מוסרית במסגרת הכת תפסה את מקום המקדש והקורבנות, אם כי באופן זמני בלבד.{{הערה|[http://lisa.biu.ac.il/files/lisa/shared/mqdsh_kmt_mgylvt_yg_2.pdf 'מקדש כמעט: דימויי הקהילה למקדש במגילות קומראן ובברית החדשה – ההבדלים והקשרים ביניהם'], '''מגילות''' יג ([[ה'תשע"ז|תשע"ז]]), עמ' 197-229.}}

רגב בחן את תפיסת העולם, החוקים והארגון של כתות קומראן, היחד וברית דמשק, לאור המודל הסוציולוגי של '''כיתתיות'''. הוא עמד על ההבדלים הארגוניים והחברתיים בין שתי היחד וברית דמשק, כגון ארגון היררכי ודומיננטיות של המנהיג המכונה 'המבקר' בברית דמשק לעומת שוויוניות יחסית והעדר מנהיגים ביחד. לדעתו, היחד אימצו תפיסה כיתתית קיצונית ובדלנית יותר מברית דמשק.{{הערה|“The Yahad and the Damascus Covenant: Structure, Organization and Relationship” '''Revue de Qumran''' 21.2 (2003), pp. 233-262.}}{{הערה|לתמצות המחקר, ראו גם: [https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Eyal_Regev_LR.pdf 'כמה כתות  מנתה עדת קומראן? על ההבדלים בין היחד, ברית דמשק, האיסיים וחורבת קומראן'], '''[[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]]''' 148 (תשע"ג) עמ' 10 - 19}} בספרו רגב בחן את תופעת הכיתתיות בקומראן לפי מודלים סוציולוגיים ואף עמד על קווי דמיון רבים בין כתות קומראן לכתות קדם-מודרניות, ובהן ה[[אמיש]], ה[[הוטרים|הוטריטים]], ה[[פוריטנים]], ה[[קווייקרים]] ו[[שייקרים|השייקרס]]: טקסי קבלה לכת, קבלה הדרגתית האורכת זמן רב, עונשים דומים לעבירות משמעת, חלוקה לקהילות קטנות המתפצלות בהדרגה, תפיסות דומות ביחס למגדר (שילוב נשים בכת) וכסף (ההון משחית, לעיתים יצירת לשיתוף כלכלי), ונטייה לייחס למנהיג המייסד תכונות מיסטיות.{{הערה|'''Sectarianism in Qumran: A Cross-Cultural Perspective''', Berlin 2007 בספר זה רגב גם ניתח את חלקים מספר חנוך א' והיובלים ואת תיאורי האיסיים, והשווה אותם לכתות קומראן.}}

בניגוד לתפיסה המקובלת לפיה כת היחד הייתה קבוצה שהתנזרה מ'''נשים וחיי משפחה''', לדעת רגב אין לכך כל בסיס במגילת [[סרך היחד]], התקנון של אותה הכת. למעשה, אין במגילות שום רמז לכך, ואין להשליך על המגילות מן הידיעות במקורות העתיקים על ה[[איסיים]] שדגלו בחיי רווקות. לו כת היחד נמנעה מנישואין משפחה ומיניות, היו על כך אזהרות חוזרות ונשנות ועונשים לעבריינים, בדומה לאלו בסרך היחד בנוגע לחוסר משמעת ועבירות מוסריות. שתיקת המגילות בנושא מוכיחה כי לא הייתה כל דרישה לחיי רווקות. לעומת זאת, במגילה אחרת שקשורה ככל הנראה לכת היחד (4Q502 Ritual of Marriage) נזכרות רעיה, אחיות, זקנות, וכן גם זאטוטים. נראה שזוהי הוכחה לחיי משפחה ביחד.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Eyal  Regev|שם="Chercher les femmes: Were the yahad Celibates?"|כתב עת=Dead Sea Discoveries|כרך=15.2|עמ=253 - 284|שנת הוצאה=[[2008]]|קישור=https://www.academia.edu/25931721/_Chercher_les_femmes_Were_the_yahad_Celibates_Dead_Sea_Discoveries_15.2_2008_pp._253-284}}}}{{הערה|לתמצות מחקרו ראו: '[https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Eyal_Regev_LR.pdf כמה כתות  מנתה עדת קומראן? על ההבדלים בין היחד, ברית דמשק, האיסיים וחורבת קומראן'], '''[[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]]''' 148 ([[ה'תשע"ג|תשע"ג]]) עמ' 19 - 25}} אשר לממצא הארכאולוגי בחִ'רְבַּת קוּמְרָאן, אמנם נמצאו שם רק מעט נשים וילדים, אך רק חלק קטן מן הקברים נחפר.

=== החשמונאים והורדוס ===
במחקריו על [[חג החנוכה|חג '''החנוכה''']] רגב טוען שמלכתחילה היה זה חג של ימי מילואים בהם [[חנוכת המקדש|נחנך המקדש]], הוא נקרא [[ספר מקבים ב|בספר מקבים ב']] [[חג סוכות]], מכיוון ש[[שלמה המלך]] ו[[שבי ציון]] חנכו את המקדש סמוך לחג הסוכות.{{הערה|רגב פרסם זאת לראשונה כ [http://lisa.biu.ac.il/files/lisa/shared/khnvkh_svkvt_vymy_hmylvym_byt_mqr.pdf 'חנוכה, סוכות וימי המילואים בספר מקבים ב'], '''[[בית מקרא]]''' מו, חוב' קסו ([[ה'תשס"א|תשס"א]]), עמ' 227-243. }} בספרו של רגב על '''האידאולוגיה החשמונאית''' הוא משלב מחקר היסטורי וארכאולוגי על מנת להבין את זהותם העצמית של החשמונאים כמנהיגים ושליטים וכיצד הם רצו שנתיניהם יראו אותם. על בסיס הארכטקטורה, המקוואות, וכלי החרס בארמונות החשמונאים, והאופן בו המקבים מוצגים בספרי [[ספר מקבים א|מקבים א']] [[ספר מקבים ב|ומקבים ב']], רגב טוען שהם התיימרו להיות מנהיגים דתיים, ולא רק פוליטיים.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Eyal Regev|שם=The Hasmoneans: Ideology, Archaeology, Identity|מקום הוצאה=Göttingen|מו"ל=Vandenhoeck & Ruprecht|שנת הוצאה=[[2013]]|עמ=340|ISBN=978-3-647-55043-5}}}}{{הערה|[http://lisa.biu.ac.il/files/lisa/shared/khshmvnym_mnhygym_dtyym_tsyvn.pdf 'דימויים העצמי של החשמונאים כמנהיגים דתיים'], [[ציון (כתב עת)|'''ציון''']] עז, א, ([[ה'תשע"ב|תשע"ב]]), עמ' 5-30 . }} הכתובת המופיעה על רוב [[מטבעות החשמונאים]] ''''חבר היהודים'''' מייצגת את כל העם היהודי, ומסמלת את שלטון החשמונאים בשיתוף כל העם היהודי (כולל יהודי התפוצות) או לכל הפחות בשמם של כל בני העם.{{הערה|[http://lisa.biu.ac.il/files/lisa/shared/khbr_hyhvdym_trbyts.pdf 'חבר היהודים והאידאולוגיה הפוליטית של החשמונאים'], '''[[תרביץ]]''' פ, חוב' ג ([[ה'תשע"ב|תשע"ב]]), עמ' 329-346.}} למעשה, בפועלם של החשמונאים לחיזוק מלכותם, כגון התקנת תשלום שנתי של [[מחצית השקל]] עבור בית המבקש על ידי היהודים בארץ-ישראל ובתפוצות, הם עיצבו וחיזקו את הזהות הקולקטיבית של העם היהודי.{{הערה|[http://lisa.biu.ac.il/files/lisa/shared/khshmvnym_zhvt_yhvdyt_rnrt.pdf 'ככה בונים עם: כיצד החשמונאים עיצבו את הזהות הקולקטיבית של היהודים'], '''[[חידושים בחקר ירושלים]]''' כב ([[ה'תשע"ז|תשע"ז]]), עמ'  207-237.}} אשר '''ל[[התייוונות]],''' החשמונאים אימצו מספר מאפיינים [[התרבות ההלניסטית|הלניסטיים]] כגון בריכות שחיה, [[בית מרחץ|בתי מרחץ]], כמו גם סמלים על גבי המטבעות – [[קרן שפע]], [[זר פרחים|זר]], [[קסדה]] ו[[עוגן]]. מאידך, הם הטילו על עצמם מגבלות כשנמנעו מלהשתמש בכלים מיובאים ומפוארים, וארמונותיהם היו צנועים יחסית.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Eyal Regev|שם=The Hellenization of the Hasmoneans Revisited: The Archaeological Evidence|כתב עת=Advances in Anthropology|כרך=07|עמ=175 - 196|שנת הוצאה=[[2017]]|קישור=https://www.academia.edu/34829217/_The_Hellenization_of_the_Hasmoneans_Revisited_The_Archaeological_Evidence_Advances_in_Anthropology_2017_7_175-196._http_www.scirp.org_journal_aa}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=איל רגב|שם=מגש הכסף של מדינת החשמונאים|כתב עת=[[מקור ראשון]] שבת|עמ=|שנת הוצאה=31/12/2016|קישור=http://lisa.biu.ac.il/files/lisa/shared/khshmvnym_mqvr_rshvn_khnvkh_tshz.pdf}}}}

הורדוס נתפס כמי שאימץ באופן מופגן את [[התרבות ההלניסטית]] והרומית. אולם, בדיונו ב'''זהות היהודית של הורדוס''' רגב הראה כי בארמונותיו נתגלו למעלה מ-40 [[מקווה|מקוואות טהרה]], שחלקם נמצא בחלקים הפנימיים של הארמון ושימשו את המלך ומקורביו. הורדוס אף צירף את המקווה לבית המרחץ הרומאי שהקים ברבים מארמונותיו (כגון [[יריחו]], [[מצדה]], [[הרודיון]] ו[[קיפרוס]]) .ובכך יצר זיקה ישירה בין תרבות רומית לשמירת ההלכה. נוסף לכך, הורדוס וצאצאיו נמנעו בדרך כלל מלהשיא את בנותיהם לגויים, ודרשו מחתנים נכרים [[ברית מילה|להימול]] וככל הנראה [[גיור|להתגייר]]. בנאומים המצוטטים אצל יוסף בן מתתיהו, הורדוס ומקורביו הדגישו כי הקרבה לרומא מבטיחה את זכויותיהם הדתיות של היהודים בארץ-ישראל ובתפוצות, ובכך ניסו להצדיק את הקרבה לרומא.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Eyal Regev|שם=Herod&#39;s Jewish Ideology Facing Romanization: On Intermarriage, Ritual Baths, and Speeches|כתב עת=[[Jewish Quarterly Review]]|כרך=100.2|עמ=197 - 222|שנת הוצאה=[[2010]]|קישור=https://www.academia.edu/25930949/Herods_Jewish_Ideology_Facing_Romanization_On_Intermarriage_Ritual_Baths_and_Speeches_Jewish_Quarterly_Review_100.2_2010_197-222}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=איל רגב|שם=הורדוס היהודי הטוב|כתב עת=[[סגולה (מגזין)|סגולה]]|כרך=44|עמ=46 - 51|שנת הוצאה=[[תשע"ד]]|קישור=http://lisa.biu.ac.il/files/lisa/shared/hvrdvs_yhvdy_tvb_sgvlh.pdf}}}}

'''ניתוח ארכטקטוני של ארמונות הורדוס''' מלמד כי המלך התיימר לארח באופן אישי את המבקרים בארמון והיה מעוניין במגע עם אנשי החצר והמבקרים בארמונותיו. רק בסוף ימיו ניתן לראות התרחקות של חדר הכס של המלך מיתר חלקי הארמון. חשדנותו והסתגרותו של הורדוס התפתחה, לפי הממצא הארכאולוגי, רק בשלב מאוחר של מלכותו.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Eyal Regev|שם=Inside Herod’s Courts: Social Relations and Royal Ideology in the Herodian Palaces|כתב עת=Journal for the Study of Judaism|כרך=43|עמ=180 - 214|שנת הוצאה=[[2012]]|קישור=https://www.academia.edu/25930958/Inside_Herods_Courts_Social_Relations_and_Royal_Ideology_in_the_Herodian_Palaces}}}}{{הערה|לגרסה עברית מקוצרת, הדנה גם בזהותו היהודית של הורדוס על-פי הממצא הארכאולוגי, ראו: [http://lisa.biu.ac.il/files/lisa/shared/hvrdvs_mqvvvt_vrmvnvt_hghvt.pdf 'הורדוס שלא הכרנו: מקוואות, חברה ופוליטיקה בארמונות הורדוס',] '''[[חידושים בחקר ירושלים]]''' יח ([[ה'תשע"ג|תשע"ג]]), עמ' 82-101.}}

=== ארכאולוגיה חברתית ===
רגב ניסה ללמוד על החברה היהודית, ולעיתים גם על חיי הדת,{{הערה|כך בנושא מקוואות של כוהנים, פרושים וצדוקים: מאמרו הראשון בנושא הוא [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_79.3.pdf 'מקוואות טהרה של מעמדות וכיתות בישראל בימי בית שני'], '''[[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]]''' 79 (ניסן תשנ"ו), עמ' 3-21. }}{{הערה|לניסוח זהיר ומדויק יותר של הצעתו בעניין מקוואות לצורך דרגת טהרה האופיינית לכוהנים, ראו: [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_83.8(1).pdf 'עוד בעניין מקוואות טהרה של מעמדות וכיתות: על שיטת המחקר והממצא הארכאולוגי - תגובה'], '''[[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]]''' 83 (ניסן תשנ"ז), עמ' 169-176.}}{{הערה|מקוואות הר הבית משקפים לדעתו דפוס מיוחד של היטהרות לפני הכניסה למקדש: 'למה שימשו מקוואות הר הבית? על טהרה ודעה קדומה', '''[[חידושים בחקר ירושלים]]''', יב ([[ה'תשס"ז|תשס"ז]]), עמ' 67-72 (=''Israel Exploration Journal'' 55.2 2005, pp. 194-204).}} באמצעות בחינה של הממצא הארכאולוגי, לעיתים קרובות תוך שימוש בתאוריות ומודלים מתחום הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה.

במחקרו על תפיסות הטהרה, הוא מזכיר כי החל מן התקופה החשמונאית נכנסו לשימוש מקוואות רבים, כולל מקוואות הסמוכים לבתי כנסת ובתי קברות, ואילו לאחר ימי הורדוס החל השימוש האינטנסיבי בכלי אבן שאינם מקבלים טומאה. גם המקורות הכתובים מתקופות אלו מלמדים על צורך רב של יהודים רבים להיות טהורים. אך לא מדובר בטהרה לצורך ביקור במקדש והבאת קורבנות, אלא על מנת לאכול מזון שהוא חולין בטהרה, ולפני [[קריאת התורה|קריאה בתורה]] בבית הכנסת או פעילויות אחרות שיש בהן קדושה. רגב כינה דפוס טהרה זה '''"טהרה לא-כוהנית"''' וקשר אותה לדגש של יחידים על גופם ועל הרצון לפתח את הפרקטיקות הדתיות באמצעות היחיד, האינדיבידואל.{{הערה|"Pure Individualism: The Idea of Non-Priestly Purity in Ancient Judaism", '''Journal for the Study of Judaism in the Persian, Hellenistic and Roman Period''' 31 ([[2000]]), pp. 176-202.}}

מחקריו על הקבורה התמקדו אף הם בתופעת האינדיבידואליזם. הטמנת הנקברים בארונות אבן קטנים –[[גלוסקמה|'''גלוסקמות''']] – לאחר [[ליקוט עצמות|ליקוט העצמות]] – לא נבעה מאמונה ב[[תחיית המתים]]. שכן, לפי כתובות על מספר גלוסקמות, מדובר גם בבני משפחות [[כהן גדול|כוהנים גדולים]] שלפי מוצאם סביר שהיו צדוקים (שכפרו בתחיית המתים). כמו כן אין סיבה לחשוב שהקדמונים סברו שתחיית המתים לא תתממש אם העצמות ירוכזו במצבור כגון [[מערת קבורה|בור ליקוט]]. לעומת זאת, היהודים באותה תקופה הניחו את העצמות בגלוסקמה כדי לשמר את הזהות של הנקבר כאינדיבידואל העומד בפני עצמו גם לאחר מותו. האינדיבידואליזם בעת המוות משקף את האינדיבידואליזם של חברת החיים.{{הערה|ראו: "The Individualistic Meaning of Jewish Ossuaries: A Socio-Anthropological Perspective on Burial Practice", '''Palestine Exploration Quarterly''' 133.1 (2001), pp. 39-49.}}{{הערה|'הקבורה בגלוסקמות והאינדיבידואליזם בחברה הירושלמית בסוף ימי בית שני', '''[[חידושים בחקר ירושלים]]''' יז (תשע"ב), עמ' 239-252.}}

רגב בחן את '''תופעת הקבורה במערות כוכים''' והסיק שרובן הן מערות משפחתיות, יחד עם זאת, הוא זיהה גם מספר מערות שאינן משפחתיות בהן נקברו יחדיו יהודים שהגיעו מתפוצות שונות וכן גרים, כלומר אנשים חסרי משפחות חברו זה לזה לצורך הקבורה.{{הערה|[http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_106.2.pdf 'הקבורה המשפחתית והחוץ-משפחתית בירושלים ובסביבתה בתקופת בית הורדוס'], '''[[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]]''' 106 ([[ה'תשס"ג|תשס"ג]]), עמ' 35-60.}} רוב מוחלט של המערות בירושלים ובסביבתה כלל לא יותר משישה כוכים, בהם נטמנו הנקברים לפני שעצמותיהם לוקטו. מחישובים שונים של מספר הנקברים בכוך ומספר הנפטרים במשפחה בדור ממוצע הוא מסיק כי המשפחות שנקברו במערות הללו היו קטנות יחסית, גרעיניות או מורחבות קטנות. מכאן עולה כי דגם המשפחה שרווח בירושלים ובסביבתה בסוף ימי בית שני היה של משפחה קטנה יחסית, באופן שהגביר את המקום של הפרט, האינדיבידואל, בחברה.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Eyal Regev|שם=Family Burial, Family Structure, and The Urbanization of Herodian Jerusalem|כתב עת=Palestine Exploration Quarterly|כרך=136|עמ=109 - 131|שנת הוצאה=[[2004]]|קישור=https://www.academia.edu/34829386/_Family_Burial_Family_Structure_and_the_Urbanization_of_Herodian_Jerusalem_Palestine_Exploration_Quarterly_136.2_2004_pp._109-131}}}}

רגב אף קשר את האינדיבידואליזם המתבטא בתופעות ארכאולוגיות של טהרה לא כוהנית וקבורה, כמו גם בעיטורים שעל גבי הגלוסקמות,{{הערה|לניתוח אנתרופולוגי של סגנון (style), ראו: "Ancient Jewish Style: Why were Ossuaries and Southern Oil Lamps Decorated?"   '''Levant''' 38 (2006), pp. 171-186.}}{{הערה|לניסיון להבין את המשמעות המדויקת של העיטורים עצמם לפי שיטות של תאוריה ביקורתית ואנתרופולוגיה, ראו: [http://lisa.biu.ac.il/files/lisa/shared/vmnvtvsymbvlyzm.pdf 'אמנות, סימבוליזם ומדעי החברה: על משמעותם ותפקודם של עיטורי הגלוסקמות ונרות הדרום',] '''[[ירושלים וארץ-ישראל]]''' 6 ([[ה'תשס"ח|תשס"ח]]), עמ' 33-57. }} עם '''הפיצול של החברה היהודית''' לקבוצות ותנועות רבות. הדגש על היחיד והפיצול החברתי החליש את החברה הירושלמית וגרם לקריסתה במרד הגדול נגד רומי, שהיה למעשה [[מלחמת אזרחים]].{{הערה|[http://lisa.biu.ac.il/files/lisa/shared/shgshvg_shhvbyl_lkhvrbn_khydvshym_bkhqr_yrvshlym_19_0.pdf 'שגשוג שהביא לחורבן: החברה היהודית בירושלים ערב המרד הגדול'], '''[[חידושים בחקר ירושלים]]''' יט ([[ה'תשע"ד|תשע"ד]]), עמ' 179-199. המאמר מסכם חלק ממחקריו הקודמים על החברה והתרבות החומרית בסוף ימי בית שני.}}

מאז נחפר האתר בח' קומראן מקובל היה לראות בו המרכז הקהילתי של כת היחד, שם חוברו או הוחזקו מגילות קומראן שנמצאו במערות לא רחוק מן האתר. החל משנות התשעים העלו חוקרים תאוריות מתחרות שכפרו בקשר בין ח' קומראן למגילות וטענו שהיה זה מבצר חשמונאי, וילה מפוארת, בית אחוזה או מפעל לייצור כלי חרס. רגב ביקש לבחון את הממצאים בח' קומראן במנותק מן הדיון במגילות ולברר האם הם מעידים על אידאולוגיה וארגון חברתי של כת, וזאת תוך שימוש במודלים מתחום מדעי החברה. בחינה של כלי הרס שנמצאו באתר העלתה שרוב מוחלט הם כלי שולחן (לעומת מיעוט קטן של [[כלי בישול]] ואגירה) הפזורים בכל רחבי האתר. הדבר מלמד לדעתו על סעודות מיוחדות של יושבי האתר, שהוגשו במספר רב של כלים לכל סועד, בין היתר גם בחדר הסעודות הגדול שנמצא באתר. סעודות שכאלה אופייניות לקבוצות עלית המתבדלות מיתר החברה, ומתאימות לכת. ואמנם גם במגילת סרך היחד, סעודות הן מנגנון חברתי המשמש להדרת מועמדים וחברים סוררים מן הכת.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Eyal  Regev|שם="The Archaeology of Sectarianism: Ritual, Resistance and Hierarchy in Kh. Qumran"|כתב עת=Revue de Qumran|כרך=24/94|עמ=175 - 214|שנת הוצאה=[[2009]]|קישור=https://www.academia.edu/25930512/THE_ARCHAEOLOGY_OF_SECTARIANISM_RITUAL_RESISTANCE_AND_HIERARCHY_IN_KH._QUMRAN_Revue_de_Qumran_24_94_2009_175-214}}}} ניתוח ארכיטקטוני של תוכנית האתר מלמד על מורכבותה. חדרים נבנו באופן שמקשה מאוד על הגישה אליהם מבחוץ, ואף תוך מידור פנימי של האגפים השונים באתר באופן המקשה על גישה בין חלקים שונים בתוך המבנה. מאפיינים אלה עולים בקנה אחד עם [[בדלנות]] והיררכיה פנימית האופייניים לכתות.{{הערה|"Access Analysis of Kh. Qumran: Reading Spatial Organization and Social Boundaries," '''Bulletin of the American School of Oriental Researc'''h 355 ([[2009]]), pp. 85-99.}}{{הערה|לסיכום תמציתי ראו: [https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Eyal_Regev_LR.pdf 'כמה כתות  מנתה עדת קומראן? על ההבדלים בין היחד, ברית דמשק, האיסיים וחורבת קומראן'], '''[[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]]''' 148 ([[ה'תשע"ג|תשע"ג]]) עמ' 26 - 38}}

=== נצרות קדומה ===
רגב פרסם מספר מחקרים העוסקים בנצרות הקדומה ובחקר [[הברית החדשה]] כחלק מן ההיסטוריה החברתית והדתית של היהודים בארץ-ישראל בימי בית שני.{{הערה|על התפתחות הטבילה מיוחנן המטביל ועד לנצרות הקדומה, ראו: [https://www.academia.edu/29660818/_Washing_Repentance_and_Atonement_in_Early_Christian_Baptism_and_Qumranic_Purification_Liturgies_Journal_for_the_Study_of_the_Jesus_Movement_in_Its_Jewish_Setting_JJMJS_3_2016_33--60 "Washing, Repentance and Atonement in Early Christian Baptism and Qumranic Purification Liturgies,"] '''Journal for the Jesus Movement in its Jewish Setting''' 3 (2016): 33-60.}}{{הערה|על ראשיתו ונסיבות התפתחותו של המיסיון לגויים, ראו: 'האומנם היה מיסיון לגויים בראשית הנצרות? על יראי ה' בספר מעשי השליחים ומקומם של הגויים אצל לוקס,' [[זמנים (כתב עת)|'''זמנים''']], רבעון להיסטוריה 120, עמ' 80-89.}} הוא רואה בנוצרים הראשונים חלק בלתי נפרד מן החברה היהודית ואף בחן את הסיבות לכך שהנוצרים נדחו על ידי רוב היהודים וכיצד הגיבו לכך.

חוקרי ברית החדשה מודרניים רבים סוברים כי הסיבה ל'''מעצרו ומשפטו של ישו''' היא שניבא על בוא ה[[משיח]] ואף נתפס כ[[משיח שקר]]. רגב מראה כי במשפטו של ישו ובמקומות אחרים בבשורות עולה סיבה אחרת לסופו של ישו: האשמה כי התיימר להרוס את בית המקדש ולבנות אחר במקומו.{{הערה|[https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_119.2.pdf 'מקדש או משיח? "משפטו" של ישו, המקדש והמדיניות הרומית'], '''[[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]]''' 119 ([[ה'תשס"ו|תשס"ו]]), עמ'  36-13.}} אמנם המקורות הנוצריים מכחישים האשמה זו, שלאחר מכן אף יוחסה לממשיכיו של ישו, אך הדבר רק מחזק את המסקנה שזו הייתה סיבה עיקרית לרדיפת ישו, ולאחר מכן גם לרדיפת [[פטרוס]] [[שנים-עשר השליחים|והשליחים]], כמו גם [[יעקב הצדיק|יעקב]] (אחיו של ישו ומנהיג הנוצרים לאחר פטרוס).{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Eyal Regev|שם=Temple Concerns and High-Priestly Prosecutions from Peter to James: Between Narrative and History|כתב עת=New Testament Studies|כרך=56.1|עמ=64 - 89|שנת הוצאה=[[2010]]|קישור=https://www.academia.edu/25931638/Temple_Concerns_and_High-Priestly_Prosecutions_from_Peter_to_James_Between_Narrative_and_History_New_Testament_Studies_56.1_2010_64-89}}}} ראשיתו של העימות בין ישו לממסד המקדשי היא '''בהפיכת השולחנות של [[חלפנות כספים|החלפנים]] וגירוש המוכרים והקונים בהר הבית''', אלא שלדעת רגב ישו לא ביקש לפעול נגד הכוהנים והמקדש. לאור יחסו הכללי של ישו לטומאה מוסרית ולכסף, רגב טוען כי ישו מחה על כך שאנשים בלתי מוסריים או מושחתים קונים בכספם הטמא קורבנות או תורמים כספים, ובכך מטמאים את המקדש.{{הערה|“Moral Impurity and the Temple in Early Christianity in Light of Qumranic Ideology and Ancient Greek Practice” '''Harvard Theological Review''' 79.4 (2004), pp.283-311.}}

רגב חקר את '''היחס של הנוצרים הראשונים למקדש'''. למרות הרקע הקשה של הפיכת השולחנות בהר הבית וההאשמה כי ישו אמר שיהרוס בעצמו את המקדש, ארבע הבשורות טוענות כי ישו ביקר במקדש לעיתים קרובות ולימד במקום. אמנם מיוחסת לו נבואה על חורבן ירושלים, אך ספק אם ישו ההיסטורי חזה את חורבן המקדש, ומכל מקום מחברי הבשורות לא ראו בחורבן אירוע משמח או מעודד, אלא תוצאה עגומה של חטאי העם שדחה את האמונה בישו. ככלל, ב[[בשורות]] [[איגרות פאולוס|ובאיגרות]] של [[פאולוס]] לא ניתן למצוא דחייה של עבודת הקורבנות, ולעיתים קרובות הנוצרים מדמים את ישו לקורבן, ואת הקהילה הנוצרית למקדש, אך לא מתוך טענה כי ישו והנצרות מחליפים את המקדש, אלא מתוך רצון לדמות אותם לדבר הקדוש ביותר, כלומר לשאוב השראה מן המקדש ועבודת הקורבנות. רק לאחר החורבן פיתחו מחברים נוצרים תחליף של ממש למקדש – מקדש של מעלה המופיע באיגרת אל העברים ובחזון יוחנן.{{הערה|[https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_113.1.pdf 'ממלכת כוהנים או גוי קדוש? מעמדו של המקדש בנצרות הקדומה']  '''[[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]]''' 113 (תשס"ה), עמ' 5-35. }}

בעוד חוקרים רבים מגדירים את הנוצרים הראשונים ככת (sect), רגב בחן את ההגדרות השונות של כיתתיות בהן השתמשו והראה שהן לקויות או חלקיות. לטענתו, אין כמעט אף מקור בברית החדשה שמתאים למאפיינים של כת. בניגוד למאפיינים החברתיים של כת, בשנים שטרם החורבן הנוצרים לא התבדלו מן החברה הסובבת אלא חיזרו אחר מצטרפים חדשים ופעלו בירושלים ובמקדש. הם לא הנהיגו כללים וחוקים נוקשים, ולא היה להם ארגון חברתי מוגדר וודאי לא חזק, האופייני לכתות. הם התגבשו לקבוצות רק לקראת סוף המאה הראשונה, ואפילו שמם הרשמי לא היה ברור ואחיד.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Eyal Regev|שם="Were the Early Christians Sectarians"|כתב עת=Journal of Biblical Literature|עמ=771–793|שנת הוצאה=[[2011]]|קישור=https://www.academia.edu/25930341/_Were_the_Early_Christians_Sectarians_Journal_of_Biblical_Literature_130.4_2011_pp._771_793}}}}{{הערה|ואמנם הנוצרים הראשונים נהגו באופן שונה מבני כתות קומראן. חברי היחד וברית דמשק התבדלו מן החברה החיצונית כיוון שהיהודים מחוץ לכת הם בני עוול או בני חושך, וגם התרחקו מן המקדש. ראו:

Temple and Righteousness in Qumran and Early Christianity: Tracing the Social Differences between the Two Movements”, in Daniel R. Schwartz and Ruth A. Clements (eds.), Text, Thought, and Practice in Qumran and Early Christianity. Proceedings of the Ninth International Symposium of the Orion Center for the Study of the Dead Sea Scrolls and Associated Literature, January 11-13, 2004. Studies on the Texts of the Desert of Judah. (Leiden: Brill 2009), pp. 87-112.}}

רגב הציע כי התופעה החברתית המודרנית הדומה ביותר לנצרות הקדומה היא {{קישור שפה|אנגלית|New Religious Movement|תנועה דתית חדשה}} או [[כת]] (Cult), בדומה ל[[הרא קרישנה|הארי קרישנה]], [[סיינטולוגיה]], המוניז (כינויים של ה-[[כנסיית האיחוד]]) ועוד. מדובר בתופעה חדשה מבחינת האמונות והפרקטיקות, ובמקרה של הנוצרים החידוש הוא באמונה בישו כגואל וקבלת גויים לנצרות, אף שמדובר בתנועה יהודית בבסיסה. תנועות אלו אינן מתבדלות אלא מנסות לחדור לחברה ולטעון שהן לגיטימיות למרות שיש בהן אלמנטים הזרים לחברה בה הן פועלות, ולעיתים הן חסרות ארגון וכללים נוקשים.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Eyal Regev|שם=Early Christianity in Light of New Religious Movements|כתב עת=Numen|כרך=63|עמ=483 - 510|שנת הוצאה=[[2016]]|קישור=https://www.academia.edu/29660777/_Early_Christianity_in_Light_of_New_Religious_Movements_Numen_63_2016_483_510_unedited_version_}}}}

== פרסומים ומחקרים בולטים ==
=== ספרים ===
* '''הצדוקים והלכתם: על דת וחברה בימי בית שני''', [[יד יצחק בן-צבי]], [[ירושלים]] [[תשס"ה]], 457 עמ'.
* '''ארץ ישראל בתקופת בית שני, המשנה והתלמוד. מהכיבוש היווני עד ימי האסלאם, 333 לפנה"ס – 647 לספירה''', ירושלים, [[כרטא]], 280 עמ' (עם [[זאב ספראי]]).
<div style="direction: ltr;">
* '''Sectarianism in Qumran: A Cross-Cultural Perspective''', Religion and Society Series 45, Berlin, Walter de Gruyter [[2007]], 438 pp.
* '''[https://books.google.co.il/books?id=BeE9AAAAQBAJ&printsec=frontcover&hl=iw#v=onepage&q&f=false The Hasmoneans: Ideology, Archaeology, Identity]''', Vandenhoeck & Ruprecht, Journal of Ancient Judaism Supplements 10, 313 pp.
* '''The Temple in Early Christianity: Experiencing the Sacred''', [[Anchor Bible]] Library, [[אוניברסיטת ייל|Yael University]] Press ([[2019]])
</div>

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{אתר רשמי|http://lisa.biu.ac.il/node/1262}}
* [https://barilan.academia.edu/eyalregev רשימת מאמרים באתר אקדמיה]
* {{רמב"י|איל רגב}}
* {{יוטיוב|hK0I534y1bI|שם=מי באמת היו החשמונאים? על ארמונות, מטבעות והיסטוריה. הרצאה במסגרת ערב פתוח של המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה של אוניברסיטת בר-אילן, שנערך ב-13 ביוני 2016}}
* {{יוטיוב|7DmfTqSz-_M|שם=החשמונאים במציאות ובעיני חז"ל, חז"ל והמציאות בעיני זאב ספראי}}
* {{יוטיוב|aluCOjW-4FM|שם=מי אתה הורדוס? גילויים חדשים מארמונות הורדוס על יהדותו חצר מלכותו}}
* {{יוטיוב|_bsrL_KkFJE|שם=פרופ' איל רגב על חנוכה: איך שמרו החשמונאים על הזהות היהודית בעת ההלניסטית}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007266944905171|איל רגב (1970-)}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{ראשי המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן}}

{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:רגב, איל}}
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת בר-אילן: תולדות ישראל]]
[[קטגוריה:חוקרי תקופת הבית השני]]
[[קטגוריה:חוקרי תקופת המשנה והתלמוד]]
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת בר-אילן: ארץ ישראל וארכאולוגיה]]
[[קטגוריה:גאוגרפים ישראלים]]
[[קטגוריה:גאוגרפים יהודים]]
[[קטגוריה:חוקרי ארץ ישראל]]
[[קטגוריה:בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת בר-אילן]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1970]]
[[קטגוריה:נווה דניאל: אישים]]