הצגת המקור של הדף "איגרות הרמב"ם"

'''איגרות הרמב"ם''' הוא שם כולל לכל האיגרות ששלח ה[[רמב"ם]] – רבי משה בן מימון, לאישים ולקהילות שונות מימי בחרותו ועד לשנותיו האחרונות. המדובר באיגרות ובמאמרים העוסקים בנושאים מחשבתיים-אמוניים, וכן בנושאים אישיים או ציבוריים אחרים. מכתביו, ובהם תשובות לשאלות [[הלכה|הלכתיות]], מכונסים לרוב בשם "[[תשובות הרמב"ם]]".

המפורסמות מבין האיגרות שיועדו לציבור הרחב הן "איגרת השמד", "איגרת תימן", "איגרת תחיית המתים" ועוד. כמו כן, בקובצי האיגרות הללו ניתן למצוא גם תכתובות בין הרמב"ם לבין אישים בני תקופתו מכל רחבי העולם היהודי. מטבע הדברים, שמות האיגרות הללו לא ניתנו להן על ידי כותבן אלא הוענקו להן על ידי [[מעתיק]]ים, [[מתרגם|מתרגמים]] ו[[דפוס|מדפיס]]ים מאוחרים יותר. חלק מהשמות המקובלים כוללים רק את שם המכותב וחלקם רומז גם לתוכנה של האיגרת. כמו כן, יש ונמצא כי לאיגרת אחת ניתנו במהלך הדורות שמות שונים.

ישנם פערים לשוניים, סגנוניים וניסוחיים בין איגרת לאיגרת, עובדה המעידה על כך כי הרמב"ם התאים את דבריו לקהל היעד.

מרבית האיגרות נכתבו במקורן ב[[ערבית יהודית]], שפת הדיבור והכתיבה של הרמב"ם, אך חלק מהן נכתבו ב[[עברית]] במקורן, או בשילוב של שתי השפות. ה[[פילוסוף]] והמתרגם [[שמואל בן יהודה אבן תיבון|שמואל אבן תיבון]], מכותב בעצמו של הרמב"ם, תרגם כמה מכתבי הרמב"ם לעברית, בהם גם חלק מאיגרותיו, עוד בחייו של הרמב"ם.

==איגרת השמד==
איגרת השמד (הנקראת גם: מאמר קידוש השם) היא ככל הנראה האיגרת הראשונה הידועה לנו שכתב הרמב"ם. יש המשערים שכתב את האיגרת כשהיה בעצמו בארצות שבהן היה השמד שאליו התייחס (ראו להלן), ויש המשערים שהוא כתב אותה זמן קצר לאחר שעזב בעצמו את [[צפון אפריקה]] בדרכו ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[1165]] (הרב [[יצחק שילת]] משער כי האיגרת נכתבה בהיותו בארצות השמד, ועודכנה על ידו משהגיע לארץ ישראל). באיגרת זו, שמקורה לא נשתמר ובידינו תרגומים שונים שלה בלבד, דן הרמב"ם בתגובה היהודית הראויה לתופעת השמד ב[[מרוקו]] וב[[ספרד]], שהוא עצמו חווה, ונראה כי דבריו נכתבו מתוך ניסיון אישי. האיגרת נכתבה כתגובה למאמר שכתב חכם אלמוני, אשר יצא בחריפות כנגד אותם שלא עמדו בשמד וקיבלו בפיהם את הדת ה[[אסלאם|איסלמית]]. הרמב"ם יצא נגדו בחריפות, וקבע שה[[אנוסים]] שנאלצו להתאסלם למראית עין כדי להציל את חייהם, אין דינם כדין עובדי [[עבודה זרה]], ולא חל עליהם הכלל של [[ייהרג ואל יעבור]]. עם זאת, הפציר בהם לעזוב את ארצם מהר ככל האפשר, כדי שיוכלו לקיים את אמונתם בגלוי במקום שאין בו רדיפות ואינוס לשמד. בשולי האיגרת הוא גם יצא נגד אותם המבכרים להישאר בארצות השמד מתוך ציפייה ל[[ימות המשיח|ביאת המשיח]] שיגאל אותם, והבהיר ברורות שאין אנו יודעים מתי יבוא ה[[משיח]], וכי אל לו לאדם לנהוג כאילו יגיע המשיח מיד.

==איגרת תימן==
איגרת תימן נכתבה בשנת [[1173]] כמענה למכתב של רבי יעקב בן ר' [[נתנאל בירב פיומי]], מנהיג [[יהדות תימן|יהודי תימן]], השואל על פשר ייסוריה של הקהילה היהודית ב[[תימן]] שהייתה נתונה תחת פרעות קשות וגזירות שמד. באותה תקופה הופיע בתימן [[משיח שקר]], שהסית והדיח את העם. באיגרת זו, הכתובה ב[[ערבית יהודית]], הסביר הרמב"ם כיצד יש להבחין בין המשיח למתחזה למשיח, ועסק ב[[נביא]] ובהוכחה שהוא נביא אמת. בנוסף השקיע מאמצים לעודד את רוחם של התושבים, והצביע על עליונותה של הדת היהודית מול ה[[אסלאם]] וה[[נצרות]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ושלושת המערערים האלה, כלומר: הכת האנסית (בכח הזרוע), והכת הטוענת טענות, והכת המתדמה לדתנו – כולן יאבדו. ואם תראה להם שום גבורה וניצחון בשום זמן – לא תעמוד להם הגבורה ההיא ולא יאריך להם הניצחון ההוא.}}

לבסוף הוא מעודד את היהודים שביאת ה[[משיח]] קרובה, ושלמרות הקשיים אל להם להתייאש.

תופעה מעניינת באיגרת היא יציאתו נגד [[חישוב הקץ (יהדות)|חישוב קיצים]], על פי האיסור ב[[תלמוד]], תוך סינגור על [[רב סעדיה גאון]] אשר חישב את הקץ בכל זאת. ועם זאת, בהמשך האיגרת מוסר הרמב"ם על מסורת משפחתית סודית שבאמצעותה מחושב הקץ של שיבת [[הנבואה במסורת ישראל|הנבואה]], אשר לפי הרמב"ם תקדם לבוא הגואל (התאריך שנתן הרמב"ם הוא [[ד'תתקע"ה]]-[[1215]], כלומר כ-40 שנה לאחר כתיבת האיגרת{{הערה|כך התאריך במקור הערבי. בתרגומים העבריים הקדומים ישנן גרסאות מתחלפות, ובהם התאריך הוא [[ד'תתקע"ו]] או [[ד'תתקע"ב]].}}).

באיגרת זו, נדרש הרמב"ם למענה על טענות שהופצו בספר [[אפחאם אל-יהוד]], שכתב היהודי שהתאסלם [[סמואל אל-מוגרבי]]. הרמב"ם מכנה אותו "הפושע" ולועג לטענותיו החלשות. על כמה מהטענות בספר לפסוקים המרמזים על האסלאם הוא עונה בפירוט.

באיגרת מכונה מייסד דת ה[[אסלאם]], [[מוחמד]], בשם "משוגע" ו"פסול", ו[[הקוראן]] מכונה "הקלון".

איגרת זו זכתה לתרגום עברי על ידי שלושה מתרגמים קדמונים: רבי [[שמואל בן יהודה אבן תיבון|שמואל אבן תיבון]], רבי [[אברהם אבן חסדאי]] ורבי [[נחום מערבי]]. האחרון העניק לה את השם "פתח תקווה". בעשורים האחרונים תורגמה האיגרת גם על ידי רבי [[יוסף קאפח]].

==איגרת (מאמר) תחיית המתים==
מאמר תחיית המתים (הידוע יותר בשם 'איגרת תחיית המתים') נכתב בשנת [[1191]]. בחיבור זה, הכתוב כמו קודמיו בערבית, מייחד הרמב"ם את דבריו ל[[תחיית המתים]], שהיא שלב קודם ל[[העולם הבא|עולם הבא]].

הדעה המקובלת בעניין תחיית המתים אצל רבים עד לרמב"ם, הייתה כי האמונה בהשארות הנפש ועולם הבא קשורה ואחודה בתחיית המתים, ועניינם אחד. לעומת זאת, הרמב"ם הפריד בין הדברים וסבר כי תחיית המתים היא שלב שבו יחיו חיי גוף, ואילו בעולם הבא שהוא עולם הנשמות אין מקום לגופים כלל. ב[[פירוש המשנה לרמב"ם|פירוש המשניות]]{{הערה|[[s:הקדמת הרמב"ם לפרק חלק (שלמה בן יוסף)#תחיית המתים|הקדמת הרמב"ם לפרק חלק]]}} הרמב"ם מונה את עיקר תחיית המתים כיסוד מיסודות תורת משה רבינו, וכן בחיבורו [[משנה תורה]]{{הערה|{{רמב"ם|תשובה|ג|ו|ספר=המדע}}}} כתב כי הכופר בתחיית המתים הוא בין אלו שאין להם חלק לעולם הבא. אך מה שגרם לרבים לחשוב כי הרמב"ם אינו מאמין בתחיית המתים היו דבריו בהלכות מלכים{{הערה|{{רמב"ם|מלכים ומלחמות|יב|א|ספר=שופטים}}}} {{ציטוטון|אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם או יהיה שם חידוש במעשה בראשית אלא עולם כמנהגו נוהג. וזה שנאמר... וכן כל כיוצא באלו הדברים בענין המשיח הם משלים}}, ובפרט מה שכתב בהלכות תשובה{{הערה|{{רמב"ם|תשובה|ח|ב|ספר=המדע}}}} {{ציטוטון|העולם הבא אין בו גוף וגויה אלא נפשות הצדיקים בלבד בלא גוף כמלאכי השרת}}, דברים אלו גרמו ל[[אב בית דין|ראב"ד]] [[אברהם בן דוד מפושקירה]] לומר {{ציטוטון|דברי האיש הזה בעיני קרובים למי שאומר אין תחיית המתים לגופות אלא לנשמות בלבד. וחיי ראשי לא היה דעת חז"ל על זה}}.

בעקבות דברי הרמב"ם נוצרה מבוכה אצל רבים שהבינו את שיטת הרמב"ם כי הגמול הוא רק לנשמות ועניין תחיית המתים הוא משל בלבד. נוצר בלבול גם בקרב [[יהדות תימן|יהודי תימן]], והיו מביניהם שפנו באיגרת לרמב"ם לשטוח את ספקותיהם בבירור דעתו, ולעומת זאת אחרים פנו אל רבי [[שמואל בן עלי]] מבגדד ותיארו בפניו את התרופפות האמונה כתוצאה מדברי הרמב"ם{{הערה|{{היברובוקס|מ.ד. רבינוביץ|איגרות הרמב"ם - מבוא לאיגרת תחיית המתים|46705|תל אביב תשי"א, עמ' רו|עמוד דיגיטלי=203}}}}. רבי שמואל בן עלי כתב איגרת תשובה ליהודי תימן ובו הוא תוקף קשות את הרמב"ם{{הערה|[[צבי לנגרמן]], 'אגרת ר' שמואל בן עלי בעניין תחיית המתים', קובץ על יד, ספר טו (כה), עמ' 39 ואילך}}.
בתגובה כתב תלמידו הקרוב של הרמב"ם [[יוסף בן יהודה אבן שמעון]] שישב באותה עת בבגדד, איגרת כנגד רבי שמואל בן עלי{{הערה|[[שרה סטרומזה]], '''ראשיתו של פולמוס הרמב"ם במזרח: איגרת ההשתקה על אודות תחיית המתים ליוסף אבן שמעון''', יד יצחק בן צבי, תשנ"ט}}, וכן ניהל תכתובת עם הרמב"ם בעניין. כתוצאה מכך כתב הרמב"ם איגרת זו בה הוא מסביר באריכות כי הוא אכן מאמין בתחיית המתים כפשוטה; לדבריו, בתחיית המתים תשוב הנפש אל הגוף, אבל זהו מצב זמני ואחריו תיפרד הנפש שוב מן הגוף ותישאר לבדה.

התרגום הנפוץ לעברית של האיגרת נעשה על ידי רבי [[שמואל בן יהודה אבן תיבון|שמואל אבן תיבון]]. ככל הנראה הוא לא רצה שמתרגמים אחרים יתרגמו את האיגרת ושמר את המקור הערבי אצלו. אולם מכיוון שלשונו של אבן תיבון "סתומה ועמוקה" היו מי שביקשו מסופר בשם ר' יוסף בן יואל לתרגם חזרה את האיגרת לערבית וכך הוא עשה. לאחר מכן בא רבי [[יהודה אלחריזי]] ותירגם שוב את האיגרת לעברית{{הערה|ראו ד.צ. בנעט, '''ר' יהודה אלחריזי ושלשלת התרגומים של מאמר תחיית המתים לרמב"ם''', [[תרביץ]] כרך י"א, חוברת ג'-ד', ניסן-תמוז ת"ש, עמ' 260–270 {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23583767}}}}, אך תרגומו לא נפוץ ונדפס רק לאחרונה על ידי א.ש. הלקין. במאה החמש עשרה תורגמה האיגרת לשפה הלטינית, בידיו של היהודי המומר [[פלביוס מיתרידטס]].

היו שטענו שהאיגרת היא זיוף ולא כתב מקורי של הרמב"ם{{הערה|י. ל. טייכר, ״זיוף ספרותי במאה השלש עשרה״. (״מלילה״ א' קובץ מחקרים, מנצ׳סטר תש"ד)}}. אך לאחר פרסום האיגרות המקוריות של רבי שמואל בן עלי על ידי [[צבי לנגרמן|לנגרמן]], ושל רבי יוסף בן יהודה בידי [[שרה סטרומזה|סטרומזה]] הוכח בבירור כי האיגרת אותנטית.

==איגרות נוספות==
ידועות איגרות רבות נוספות של הרמב"ם. כך, כתב איגרת (בעברית) לקהל [[מונפלייה]] על אודות ה[[אסטרולוגיה]] (קרואה גם "אגרת אל חכמי מונטפשליר על גזירת הכוכבים"), שבו הבהיר את עמדתו השוללת אותה נחרצות; איגרת (בעברית) לר' [[פנחס הדיין]], שבה הסביר את הסיבות לכמה מהחלטותיו בחיבור [[משנה תורה]]; איגרות (בערבית) לתלמידו האהוב ר' יוסף, שבהן הוא מתייחס למחלוקות שלו עם [[שמואל בן עלי]] [[ראש בבל|ראש הישיבה]] ב[[יהדות בבל|עיראק]] שהיה [[בר פלוגתא]] חריף של הרמב"ם; איגרת מסוף חייו לר' [[שמואל בן יהודה אבן תיבון|שמואל אבן תיבון]], מתרגמו של הרמב"ם, שבה הוא מתאר את סדר יומו שאינו מאפשר לו ללמוד כלל, ממליץ לו כיצד לתרגם את ספריו ועוד. איגרת בנוגע לספר '[[שיעור קומה]]' בו הוא תוקף את הספר ובעצם בכך חוזר בו מגישתו המוקדמת לספר.

==לקריאה נוספת==
*'''איגרות הרמב"ם''', מהדורת הרב [[יצחק שילת]], הוצאת שילת - [[מעלה אדומים]], ירושלים: תשנ"ה. מהדורה זו כוללת את כל איגרותיו של הרמב"ם.
*'''אגרות הרמב"ם''', מהדורת הרב [[יוסף קאפח]], הוצאת [[מוסד הרב קוק]].
*'''מנהיגות בעיתות מצוקה''', על איגרות הרמב"ם. [[דוד הרטמן]], [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]].

==קישורים חיצוניים==
;כלל האגרות
* {{היברובוקס|'''רמב"ם לעם'''|אגרות הרמב"ם (אגרת תימן, אגרת השמד, אגרת תחיית המתים)|46705|{{כ}}תל אביב, [[תשי"א]]}}
* [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=157 איגרות הרמב"ם], [[ליפסיה]] 1861, באתר "[[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]]"
* '''שיעורי הרב [[יצחק שילת]]''', ב[[ערוץ מאיר]] {{וידאו}} :
** [http://www.meirtv.co.il/site/set.asp?id=21031 איגרת השמד] (4 שיעורים),
** [http://www.meirtv.co.il/site/set.asp?id=21032 איגרת תחיית המתים] (8 שיעורים),
** [http://www.meirtv.co.il/site/set.asp?id=21002 איגרת לרבי עובדיה הגר] (3 שיעורים),
** [http://www.meirtv.co.il/site/set.asp?id=21030 איגרת גזירת הכוכבים (אסטרולוגיה)] (2 שיעורים),
** [http://www.meirtv.co.il/site/set.asp?id=21029 איגרות קצרות] (3 שיעורים)
* [http://net-sah.org/he/product/10827 שיעורים באגרות הרמב"ם] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20170924230425/http://net-sah.org/he/product/10827 |date=2017-09-24 }}, [[יוסף קאפח|הרב יוסף קאפח]], [[מכון משנת הרמב"ם|מכון מש"ה]].
;אגרות מסוימות
* [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/mekorot/kidush-2.htm מאמר קידוש השם], באתר "דעת"
* {{דעת||daat/mahshevt/mekorot/teyman-2.htm| אגרת תימן}}, בתירגומו של רבי [[נחום מערבי]]
* [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/mekorot/thiyat-2.htm מאמר תחיית המתים], באתר "דעת"
* [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/mekorot/igeret-2.htm איגרת על האסטרולוגיה], באתר "דעת"
* [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=56792&pgnum=1 איגרת המוסר] באתר "[[HebrewBooks]]"
* 25 שעורים מוקלטים ב[http://www.meirtv.co.il/site/set.asp?id=22619 אגרת תימן], מפי הרב [[אורי שרקי]], מתוך [http://www.meirtv.co.il/site/ ערוץ מאיר]{{וידאו}}
* {{הספרנים|חן מלול|'''אגרת השמד''' – דיוקן הרמב"ם כפליט חרב|shemad|אוגוסט 2019}}
*{{כתיב||כתב יד, אגרת תחית המתים, מאה 13, פרמה|990000723050205171}}
* {{דיני ישראל|[[דוד הנשקה]]|איגרת השמד: לטיב תוכנה ההלכתי ולייחוסה לרמב"ם|published/Published_LC/4Henshke|לג}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{כתבי הרמב"ם}}

[[קטגוריה:כתבי רמב"ם]]
[[קטגוריה:מכתבים]]
[[קטגוריה:ספרי מחשבת ישראל]]