הצגת המקור של הדף "אזו מאיבריה"

'''אַזּוֹ''', '''אַזוֹי''' או '''אָזוֹן''' (ב[[גאורגית]]: '''აზო''';{{כ}} '''აზოჲ''';{{כ}} '''აზონი''') היה שליט ה[[גאורגים]] ב[[כארתלי]] העתיקה (מוכרת כ[[איבריה הקווקזית|ממלכת איבריה]] ב[[התקופה הקלאסית (יוון ורומא)|כתבים הקלאסיים]]), שעל פי [[הרשומות הגאורגיות]] מימי הביניים מונה על ידי [[אלכסנדר הגדול]].

== מסורת ימי הביניים ==
שמו ומוצאו של אזו מוצגים באופנים שונים ב[[הרשומות הגאורגיות|רשומות הגאורגיות]] מימי הביניים. בעוד החיבור 'ניצורה של כארתלי' {{אנ|Conversion of Kartli (chronicle)}} הוא נקרא אזו (י) והוא מוצג כנצר לשושלת קודמת באריאן כארתלי {{אנ|Aryan Kartli}}, בחיבורים ב"חיי כארתלי" הוא מכונה בשם אזון ומוצג כמקדוני. אזו ואזון מייצגים ללא עוררין את אותה דמות ושני המקורות מייחסים את מעמדו למסע המיתולוגי של אלכסנדר הגדול לגאורגיה הפנימית.{{הערה|שם=ראפ270|[[#ראפ]], p. 270}}

על פי החיבור 'ניצורה של כארתלי', אזו היה בנו של מלך אלמוני בשם מאריאן כארתלי {{אנ|Aryan Kartli}} שהובא לכארתלי עצמה על ידי אלכסנדר הגדול והוצב כמלך הראשון ([[מפה (תואר)|מֵפֶּה]] {{אנ|Mepe}}) של [[מצחתה]] לאחר כיבוש העיר. אזו הביא איתו את פולחן האלילים [[גאצי וגאים]] לכארתלי. חיבורי 'חיי כארתלי' לא מספרים על מסורת כזו. במקום זאת נאמר בהן כי אזון, בנו של יארדוס (ללא הוכחה{{הבהרה}} ב'ניצורה של כארתלי') לא היה מלך ולא ממוצא גאורגי. על פי החיבור, הוא כבש את מצחתה על ידי חיל בן 100,000 מקדונים. בנוסף, אלכסנדר ציווה על אזון לסגוד לשבעה [[גרם שמיים|גרמי שמים]] ([[השמש]], [[הירח]] וחמישה "כוכבים", כלומר [[כוכב לכת|כוכבי לכת]]) ולשרת את "האל הבלתי נראה, בורא היקום". בגרסה זו אזון מתואר כרודן, והוא מודח ונהרג על ידי [[פרנוואז הראשון, מלך איבריה|פרנוואז הראשון]], חבר השבט השולט המקומי [[שושלת פרנוואז]] {{אנ|Pharnavazid dynasty}}, שאביו ודודו נהרגו על ידי אזון.{{הערה|שם=ראפ270}}{{הערה|[[#ראפ]], p. 269}}

== פרשנות מודרנית ==
הזיהוי של אזו/אזון הוא אחת החידות המורכבות והמעוררות מחלוקת של ההיסטוריה הגאורגית המוקדמת. שלטונו מתוארך בדרך כלל על ידי החוקר הגאורגי סרגי גורגאדזה {{גאו|სერგი გორგაძე}} לשנים 330–272 לפני הספירה, אם כי כרונולוגיה זו חסרה דיוק.{{הערה|שם=ראפ273|[[#ראפ]], p. 273}}

למרות ההבדלים ביניהן, שתי המסורות של ימי הביניים מסכימות שהממלכה הוקמה במצחתה בתקופה [[התקופה ההלניסטית|ההלניסטית]] המוקדמת. עובדה זה מאומתת גם במקורות שאינם גאורגיים.{{הערה|שם=ראפ273}} האגדה על המסע של אלכסנדר הגדול ל[[איבריה הקווקזית|איבריה]] נשמרה גם במסורת ההיסטורית הארמנית, במיוחד בחיבור תולדות הארמנים {{אנ|History of Armenia (book)}} מאת [[מובסס חורנאצי]] (כנראה מהמאה ה-5). חורנאצי מצין את "מיתרידטס, [[אחשדרפן]] [[דריווש השלישי|דריווש]]" (ניתן לזהות עם מיטרידטס השני מכיוס {{אנ|Mithridates II of Cius}}) שמונה על ידי אלכסנדר לשלוט על הגאורגים. פרופסור גיורגי מליכישווילי {{גאו|Giorgi Melikishvili}} ערך מספר הקבלות בין הסיפורים על אזון של ברשומות הגאורגיות לבין מיתרידטים של המסורת הארמנית.{{הערה|{{Q|126302692}} [https://web.archive.org/web/20021012062242/http://www.geocities.com/komblema/orte.htm '''Georgian Chronicles and the raison d'étre of the Iberian Kingdom'''] (Caucasica II)., pp. 177-237. Orbis Terrarum, Journal of Historical Geography of the Ancient World 6, 2000.|כיוון=שמאל|שם=כוותרדזה}}

מספר חוקרים מודרניים סוברים שסיפורו של אזו מעיד בעקיפין על הגירה של השבטים הגאורגים המוקדמים לצפון-מערבה ושילוב של אלמנטים [[אסיה הקטנה|אנטוליים]] עם השבטים שחיו בכארתלי ממש.{{הערה|{{אנ|Cyril Toumanoff|Cyril Toumanoff}} (1963), [https://archive.org/details/toumanoff-cyril-1967.-studies-in-christian-caucasian-history.-georgetown-university-press/page/n43/mode/1up '''Studies in Christian Caucasian History'''], p. 89. Georgetown University Press {{אנ|Georgetown University Press}}|כיוון=שמאל}} מצד שני, הגרסה של 'חיי כארתלי', המתייחסת באופן אנכרוניסטי לפמליית אזון כ"רומאים", עשויה בהחלט לשקף את הפעילות [[רומא העתיקה|הרומית]] באיבריה, ככל הנראה את אלה של התקופה [[השושלת הפלאבית|הפלאבית]] (69–96 לספירה). הרשומות הגאורגיות התעלמו ממנה.{{הערה|שם=כוותרדזה}}{{הערה|{{Q|126304194}} (2001) '''[https://www.folklore.ee/Folklore/vol16/tbilisi.pdf The 'River of Paradaise' and the Legend about the City of Tbilisi]''': A Literary Source of the Legend, p. 76. Folklore Vol. 16|כיוון=שמאל}}

מספר היסטוריונים מודרניים ניסו גם להשוות את אזון (השם מסתיים ב[[מוספית|סיומת]] ה[[יוונית]] -ου) עם [[יאסון (מיתולוגיה)|יאסון]] של תקופת ה[[ארגונאוטים]].{{הערה|[[#ראפ]], p. 269-270}} לפי ההיסטוריון ה[[האימפריה הרומית|רומי]] [[טקיטוס]], האיבריים "טענו שמוצאם [[תסליה|תסלי]], מהתקופה שבה יאסון, לאחר שעזב עם [[מדיאה]] וילדיהם, חזר לארמון הריק של אייטס {{אנ|Aeëtes}} ואנשי [[קולכיס]] חסרי המלכים".{{הערה|Michael Grant {{אנ|Michael Grant (classicist)}} (1973), '''The Annals of Imperial Rome''', p. 217. Penguin Classics {{אנ|Penguin Classics}}, {{מסת"ב|0-14-044060-7}}. {{ULI|006236786}}|כיוון=שמאל}}

== מקורות ==
* {{עוגן|ראפ}} Rapp, Stephen H. {{אנ|Stephen H. Rapp Jr}} (2003), ''Studies In Medieval Georgian Historiography: Early Texts And Eurasian Contexts.'' Peeters Bvba. {{מסת"ב|90-429-1318-5}} {{ULI|007112485}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מלכי גאורגיה]]
[[קטגוריה:כארתלי]]