הצגת המקור של הדף "אורי דייוויס"

{{מדען
|ענף מדעי=[[מזרחנות]]
|תרומות עיקריות=חקר [[הסכסוך הישראלי-פלסטיני|סכסוך הישראלי-פלסטיני]] והיסטוריה של המזרח התיכון}}
'''אוריאל (אורי) דייוויס''' (נולד ב-[[8 ביוני]] [[1943]] ב[[ירושלים]]) הוא דוקטור ללימודי [[המזרח התיכון]] ופעיל חברתי ל[[זכויות האדם]] העוסק במחקרו ופועלו בעיקר ב[[הסכסוך הישראלי-פלסטיני|סכסוך הישראלי-פלסטיני]] והיסטוריית המזרח התיכון. שימש כסגן נשיא "הליגה הישראלית לזכויות אדם ואזרח" וכמרצה לשלום באוניברסיטת ברדפורד.
[[המרת דת|המיר את דתו]] ל[[אסלאם]], ומגדיר עצמו כ"[[פלסטינים|פלסטיני]] עברי בעל עבר יהודי, [[אנטי ציונות|אנטי ציוני]], [[מוסלמי]] ואזרח של מדינת ה[[אפרטהייד]] ישראל". חבר ה[[פת"ח]] משנת [[1984]].

==ביוגרפיה==
נולד ב[[ירושלים]] לבלנקה, ילידת [[צ'כוסלובקיה]], וליוסף סטנלי דייוויס, יליד [[הממלכה המאוחדת]], שניהם אנשי "[[העלייה החמישית]]". גדל והתחנך ב[[כפר שמריהו]]. בין השנים 1961–1963 שירת בשירות לאומי ב[[קיבוץ ארז]] כתחליף אזרחי לשירות צבאי, לאחר שהכריז על עצמו כ[[סרבנות בישראל|סרבן שירות]] מתוך [[פציפיזם]]{{הערה|{{דבר|נחום ברנע|פאציפיסטים ישראליים|19681028|40}}}}.

ב-[[1964]] פעל נגד הפקעת אדמות של ערבים בגליל לטובת הקמת העיר [[כרמיאל]] ועבר לגור ב[[דיר אל אסד]]{{הערה|{{דבר||נעצרו 31 איש שניסו למסוק זיתים בשטח מופקע בכרמיאל|19641018|93}}}}. ב-18 באוקטובר 1964 נידון ל[[מאסר על תנאי]] ול[[קנס]] על כניסה ל[[שטח אש 9]] שהוכרז "[[שטח צבאי סגור]]" (מאחר שהגליל היה בשליטת [[הממשל הצבאי על ערביי ישראל]] נשפט בבית דין צבאי){{הערה|{{קול העם||אורי דייוויס נידון למאסר ומוחזק כבול באזיקים|19641019|13}}}}{{הערה|{{מעריב||אורי דייוויס - נעצר לפי הוראת הממשל הצבאי|19641016|4}}}}. וב-3 בנובמבר פתח ב[[שביתת רעב]] למשך שבוע{{הערה|{{הבקר||דייוויס פתח בשביתת רעב כמחאה על הפקעת קרקעות כרמיאל|1964/11/03|00611}}}}{{הערה|{{למרחב||אורי דייוויס הפסיק את שביתת הרעב|19641108|72}}}}. ב-18 בפברואר 1965 נשפט שוב בבית הדין הצבאי בנצרת על כניסה לאזור אסור מאחר שחזר ונכנס לדיר אל אסד. נידון לחודשיים מאסר בתוספת ששת החודשים שנגזרו עליו על תנאי קודם{{הערה|{{קול העם||נדחתה בקשת אורי דייוויס להשתחרר עד בירור ערעורו|19650218|37}}}}. דייוויס הגיש [[ערעור]] נגד פסק הדין באמצעות עורך הדין [[אמנון זכרוני]], אך בית המשפט החליט להשאיר אותו במאסר עד תום ההליכים. החלטה זו הביאה לגל מחאה, לקמפיין ציבורי נגד ההחלטה ולהגברת המודעות הציבורית להפקעת הקרקעות{{הערה|{{העולם הזה|1433|240265|פרשת דייוויס - תנופה גוברת|15}}}}. הפגנות למען שחררו נערכו מול [[בית הסוהר מעשיהו]], שם הוחזק, והופיעו ברחבי הארץ כתובות [[גרפיטי]] בנוסח "ישוחרר אורי דייוויס"{{הערה|{{העולם הזה|1434|030365|פרשת דייוויס - הורה אורי|10}}}}. סך הכול ישב בכלא במשך כחצי שנה, במהלך מאסרו שבת רעב. באותה תקופה לצידו של דייוויס נאבקו גם האמנים [[אורי זוהר]], [[עמוס קינן]], [[יגאל תומרקין]], [[דן בן אמוץ]], [[אריה זקס (משורר)|אריה זקס]], [[שמעון צבר]], [[גילה אלמגור]] ו[[יצחק דנציגר]]{{הערה|{{מעריב||אורי זוהר נידון למאסר על תנאי|19650411|156}}}}.

בשנת [[1965]] היה דייוויס המועמד החמישי במפלגת [[העולם הזה - כוח חדש]], אך פרש ממנה כאשר גילה שמצעה כולל נאמנות בלתי מסויגת ל[[מדינת ישראל]]. בשנת [[1969]] התמודד בבחירות המוניציפליות בירושלים. רשימתו קיבלה 200 קולות{{הערה|{{דבר||אורי דייווים מבקש צע"ת נגד עיריית ירושלים|19691026|127}}}}.

סיים [[תואר ראשון]] ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] בפילוסופיה וערבית (1968), ו[[מוסמך]] בפילוסופיה (1970). בשנת 1973 השלים תואר מוסמך נוסף באנתרופולוגיה מבית הספר למחקר חברתי בניו יורק של אוניברסיטת [[ניו סקול]], ובאותו מוסד גם השלים את תואר ה[[דוקטור]] באותו הנושא (1976). אחר מונה למרצה ב[[אוניברסיטת ברדפורד]] שבצפון [[אנגליה]]
{{הערה|שם=העולםהזה79|{{העולם הזה|2181|200679|אדם בצילנדר|52}}}}.

ב-[[1978]] התראיין ל[[קול ישראל]]. דבריו האנטי-ציוניים עוררו זעם והביאו לפיטורי עורך התוכנית דודו וייזר{{הערה|{{הארץ|אביחי בקר|מה קרה לדודו ויזר|1.803524|19 ביוני 2002}}}}{{הערה|{{דבר||בעקבות הריאיון עם אורי דייוויס תישלל עצמאות וייזר כעורך משדרים ברדיו|19780912|104}}}}.

בשנת [[1984]] הצטרף כחבר משקיף ב[[המועצה הלאומית הפלסטינית|מועצה הלאומית הפלסטינית]]. בשנת 2009 היה ליהודי הראשון שנבחר למועצה המהפכנית של [[פת"ח]]{{הערה|{{הארץ|עמירה הס|מסמך פלסטיני הקורא להקמת פלסטין ההיסטורית כולל גם את היהודים|1.2023058|19 במאי 2013|מנויים=לא}}}}.

בשנת [[1995]] שימש דייוויס [[איש קש]] עבור פתחי מחאמיד שביקש לקנות באמצעות דייוויס מגרש ב[[קציר (יישוב)|קציר]]. מחאמיד חשש שלא יעבור את ועדת הקבלה לקציר בדומה למשפחת [[בג"ץ קעדאן|קעדאן]]. דייוויס רכש את המגרש עבור מחאמיד, וזה סיים לבנות את ביתו ביישוב עוד טרם שהסתיים בג"ץ קעדאן.

בשנת [[2008]] נמנה, יחד עם [[תנועת הסולידריות הבין-לאומית]], עם מארגני משט ל[[רצועת עזה]] בו העבירו שתי ספינות [[סיוע הומניטרי]] מ[[קפריסין]] לעזה{{הערה|שם=ישראלי שהתאסלם|{{nrg|איתמר ענברי|ישראלי שהתאסלם בין מארגני המשט לעזה|777/478|24 באוגוסט 2008|1|1}}}}.

חבר ב[[אקדמיה לשוויון]], ארגון הפועל למען דמוקרטיזציה של המרחב האקדמי בישראל.

== חיים אישיים ==
דייוויס נישא ב-[[1965]] לנירה יובל. לשניים בן משותף. הם התגרשו ב-[[1977]].
בשנת 1977 נישא בשנית לאזרחית הולנדית. לשניים בן משותף. הם התגרשו ב-[[1989]].
דייוויס חי עם בת זוגו השלישית, סירקו פאיונן, ב[[הלסינקי]] בשנים [[1990]]–[[2006]]. לשניים תאומים.
בשנת 2006 הכיר את מייסר אבו עלי, פלסטינית מ[[רמאללה]].
ב-2008 התאסלם והשניים נישאו ברמאללה. הזוג מתגורר ב[[סח'נין]]{{הערה|{{הארץ||מגורים משותפים|1.912831|24 בספטמבר 2003}}}}.

==ספרים שכתב==
* אורי דייוויס, '''לחצות את הגבול: אוטוביוגרפיה פוליטית''', הוצאת ברירות, 1994.
דייוויס כתב שורה של ספרים ומאמרים המתארים את מדינת ישראל כמדינת [[אפרטהייד]], בהם הוא טוען שמדיניותה של ישראל כלפי הפלסטינים, כולל הפלסטינים שהם אזרחי ישראל, דומה למדיניות האפרטהייד של [[דרום אפריקה]]. הספרים יצאו לאור בשפה האנגלית:
<div class="mw-content-ltr">
* ''Dissent & Ideology in Israel: Resistance to the Draft 1948-1973'' (as co-editor, with Martin Blatt and Paul Kleinbaum) (1975) {{ISBN|0-903729-07-5}}
* ''Documents from Israel, 1967-73: Readings for a Critique of Zionism'' (as co-editor, with Norton Mezvinsky) (1975) {{ISBN|0-903729-09-1}}
* ''Israel & the Palestinians'' (as co-editor, with Andrew Mack and Nira Yuval-Davis) (1975) {{ISBN|0-903729-13-X}}
* ''Israel: Utopia Incorporated - A Study of Class, State and Corporate Kin Control'' (1977) {{ISBN|0-905762-12-6}}
* Deir al-Asad: The Destiny of an Arab Village in Galilee, in ''Palestinian Arabs in Israel: Two Case Studies'', Ithaca Press, London 1977, (as co-editor, with Hasan Amun, and Nasr Dakhlallah San´Allah) {{ISBN|0-903729-32-6}}
* ''Towards a Socialist Republic of Palestine'' (as co-editor, with Fouzi el-Asmar and Naïm Khader) (1978) {{ISBN|0-903729-30-X}}
* ''Debate on Palestine'' (as co-editor, with Fouzi el-Asmar and Naïm Khader) (1981) {{ISBN|0-903729-64-4}}
* ''Israel: An Apartheid State'' (1987) {{ISBN|0-86232-317-7}}
* ''The Jewish National Fund'' (with Walter Lehn) (1988) {{ISBN|0-7103-0053-0}}
* ''The State of Palestine (Jerusalem Study Series)'' (1991) {{ISBN|0-86372-135-4}}
* ''Crossing the Border: an autobiography of an Anti-Zionist Palestinian Jew'' (1995) {{ISBN|1-86102-002-3}}
* ''Citizenship and the State: A Comparative Study of Citizenship Legislation in Israel, Jordan, Palestine, Syria and Lebanon'' (London, 1997) {{ISBN|0-86372-218-0}}
* ''Citizenship and the State in the Middle East: Approaches and Applications'' (as co-editor) (Syracuse, New York, 2000) {{ISBN|0-8156-2829-3}}
* ''Apartheid Israel: Possibilities for the Struggle Within'' (2004) {{ISBN|1-84277-339-9}}
</div>
===מאמרים===
בנוסף לספרים אלה, פרסם דייוויס מאמרים וספרים רבים נוספים בנושא [[הסכסוך הישראלי-פלסטיני]].
* [http://www.mitaam.co.il/mit7davis.htm על מנגנון האפרטהייד], [[מטעם]], גיליון מס' 7, ספטמבר 2006

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.uridavis-official-website.info/ אתר הבית של אורי דייוויס]
* {{למרחב||אמנים למען אורי דייוויס|19650208|76}}
* {{הבקר||שתי הצעות לדון במאבקו של אורי דייוויס הורדו מסדר היום של הכנסת|1965/02/11|00217}}
* {{קול העם||פעולות סולידאריות רבות לשחרור אורי דייוויס|19650205|51}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007301288505171|אורי דייויס}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:דייוויס, אורי}}
[[קטגוריה:יהודים מומרים ישראלים]]
[[קטגוריה:יהודים שהתאסלמו]]
[[קטגוריה:פעילי שמאל רדיקלי ישראלים]]
[[קטגוריה:מורשעים בעבירות על רקע אידאולוגי בישראל]]
[[קטגוריה:שובתי רעב ישראלים]]
[[קטגוריה:אנטי-ציונים]]
[[קטגוריה:סרבנים ישראלים]]
[[קטגוריה:בוגרי שירות לאומי]]
[[קטגוריה:בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים]]
[[קטגוריה:בעלי תואר דוקטור מניו סקול]]
[[קטגוריה:פעילי פת"ח]]
[[קטגוריה:סח'נין: אישים]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1943]]