הצגת המקור של הדף "אורות רבין"

{{מבנה
| מפה = {{לשוניות2|רוחב=100%|זיהוי=1|שם1=מפת מיקום|שם2=מפה דינמית|תוכן1={{ממי}}|תוכן2={{מפה דינמית/חדרה|סמל סמן=industry|זום=14}}}}
| תמונה = [[קובץ:Orot rabin.JPG|250px]]
| כיתוב = תחנת אורות רבין על שלוש ארובותיה הראשונות (2007)
}}

[[קובץ:Orot rabin power station 05.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אורות רבין, [[2021]]]]
'''אורות רבין''' היא [[תחנת כוח|תחנת הכוח]] הגדולה ב[[ישראל]]. התחנה ממוקמת על חוף [[הים התיכון]] בצפון-מערב [[חדרה]]. היא מופעלת על ידי [[חברת החשמל לישראל]], וכושר הייצור שלה הוא כרבע מכושר הייצור של חברת החשמל. זוהי [[תחנת כוח פחמית]], והיא בנויה על החוף מאחר שהיא משתמשת במי הים ל[[קירור]] וברציף מיוחד שנבנה בצמוד לה לפריקת ה[[פחם אבן|פחם]] הדרוש להפעלתה מ[[אוניית משא|אוניות משא]]. היא כוללת שתי יחידות ייצור חשמל ותשתית ליחידה נוספת, שתוקם בעתיד על פי צורכי [[משק החשמל בישראל]]. תחילת העבודה באתר הייתה בשנת [[1973]] ותחילת ייצור החשמל בשנת [[1981]]. עד שנת 2000 הושקעו בתחנה 3 מיליארד [[דולר אמריקני|דולר]].
שמה של התחנה במקור היה "מאור דוד" על שמו של יו"ר [[דירקטוריון]] חברת החשמל [[דוד שיפמן]]. כחודשיים{{הערה|[https://www.iec.co.il/archive/pages/before.aspx שנים מספרות], בארכיון חברת החשמל.}} לאחר [[רצח יצחק רבין|רצח ראש הממשלה יצחק רבין]] (בשנת 1995) שונה שמה של התחנה והיא נקראה על שמו. לתחנה שש ארובות כאשר ארבע הגבוהות הן בגובה 250–300 מטרים ונראות למרחוק.

==נתונים==
* '''הספק''': 2,590 מגה [[ואט]].
* '''שטח''': 1,200 דונם.
* '''מקור אנרגיה''': פחם.
* '''צריכת פחם (בתפוקה מלאה)''': 18,000 טון ליממה.
* '''צריכת מי קירור''': 320,000 טון לשעה.
* '''יחידות ייצור''':
** '''מאור דוד א'''' – '''4'''X360 מגה-וואט
** '''מאור דוד ב'''' – '''2'''X575 מגה-וואט

==היסטוריה==
[[קובץ:Orot rabin power station 03.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[פארק נחל חדרה]] הסמוך לתחנה, [[2021]]]]
בראשית [[שנות ה-70 של המאה ה-20]] נדון מיקום תחנת הכוח שיועדה לקום לאורך החוף בין חדרה לחיפה ועל כן נקרא תחנת מ"ד (ראשי תיבות של "מחצית הדרך"). ועדה בין-משרדית המליצה על שפך [[נחל תנינים]] כמקום המועדף כדי למעט בנזק לציבור,{{הערה|{{מעריב|אהרן דולב|הכח נגד החוף|19710528|97}}{{ש}}{{מעריב|יוסף ולטר|תחנת כח ליד נחל חדרה תזהם אויר ותמנע פיתוח|19710627|62}}}} ומנגד המועצה העליונה לגנים לאומיים ושמורות טבע הביעה התנגדות למיקום של נחל תנינים ותמכה בנחל חדרה, כרע במיעוטו.{{הערה|{{דבר||מתנגדים לתחנת חשמל בנחל תנינים|19710826|89}}}} הוויכוח בנושא התמשך זמן רב{{הערה|{{מעריב|מ. אילן|סחבת בדיונים על מיקום תחנות חשמל|19720118|141}}}}{{הערה|שם=מושיוב1|{{דבר|דויד מושיוב|הקמת תחנת הכוח החדשה באשדוד ולא בשומרון - תייקר ההשקעה ב-70 מליון ל"י|19720418|139}}}} ועיכב את בניית התחנה בכשנה וחצי.{{הערה|{{דבר|עמוס כרמלי|צפוי מחסור בחשמל|19720618|58}}}} באמצע שנת 1972 נפל הפור על [[נחל חדרה]] והוחל בצעדים מקדמיים לקראת הקמת התחנה.{{הערה|{{דבר|דויד מושיוב|טורבינות גז - הפתרון לאספקה מהירה של אנרגיה|19730610|38}}}} כפיצוי סביבתי נדרשה חברת החשמל להקים את [[פארק נחל חדרה]] בשפך הנחל. ב-1972 דובר על הקמת תחנה עם שתי יחידות בכושר ייצור של 300 מגה ואט כל אחת,{{הערה|שם=מושיוב1}} בשנת 1973 דובר על הקמת 4 יחידות של 300 מגה ואט כל אחת{{הערה|{{דבר|עמוס כרמלי|יותר עמל + השקעות ענק - יותר חשמל|19730506|220}}}} ובתחילת 1974 כבר דובר על 4 יחידות של 350 מגה ואט כל אחת.{{הערה|{{דבר|דויד מושיוב|מתי תוקם תחנת כוח גרעינית?|19740227|74}}}}

במהלך שנת 1974 הוחלט בחברת החשמל להפעיל את התחנה על [[פחם אבן|פחם]] לאור עליית מחירי ה[[נפט]] בעולם.{{הערה|{{דבר|דויד מוישוב|חברת החשמל תפעיל תחנת כח בפחם|19740610|91}}}} ביולי 1974 הוגשה תוכנית בעניין לוועדת שרים לענייני כלכלה. על פי התוכנית, התחנה תוכננה כדו-דלקית באופן שיאפשר מעבר בין שימוש בפחם ו[[מזוט]] בהתאם לצורך.{{הערה|{{דבר|עמוס כרמלי|תחנת כח דו דלקית בחוף חדרה|19740709|38}}{{ש}}{{דבר|טדי פרויס|פחם במחצית הדרך|19740815|93}}}} בעקבות החלטת ועדת השרים החלה חברת החשמל בהנהגתו של המנכ"ל [[אריאל עמיעד]] בבניית התחנה, שכונתה תחילה בקוד התוכנית "מחצית הדרך".<ref>ראו [https://www.iec.co.il/archive/pages/fromoiltocoal.aspx מנפט לפחם] בארכיון חברת החשמל</ref> בשנת 1978, עם התקדמות העבודה על התחנה, התחדש המאבק נגד הזיהום הצפוי מתחנת הכוח.{{הערה|{{מעריב|יומן מעריב|מאבקה של חדרה|19780802|49}}}} בעקבות זאת נדרשה חברת החשמל על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה להכין תסקיר השפעה על הסביבה של התחנה והוקם איגוד ערים לאיכות סביבה בשרון שיפקח על הזיהום מהתחנה. איגוד הערים להגנת הסביבה רכש במימון המדינה ציוד ניטור והתקיים מחקר אפידמיולוגי מתמיד לבחינת השפעות על בריאות תושבי חדרה. עד שנת 2011 המחקר לא גילה כל פגיעה בריאותית או סביבתית.{{הערה|Richard Laster, Dan Livney,[http://books.google.co.il/books?id=zrWzOWamxzIC&pg=PA49 Environmental Law in Israel], Kluwer Law International, 2011, page 49{{קישור שבור|27.11.2019}}|כיוון=שמאל}} התחנה החלה לפעול באוגוסט 1981, אם כי עד פברואר 1982 היא פעלה על מזוט בלבד.{{הערה|Bernd A. Markert,
 '''Plants as biomonitors''', VCH, 1992, page 244|כיוון=שמאל}}

במהלך בניית מזח פחם של התחנה במהלך סופה נפגעה "[[הדוברה הגדולה]]" ובסוף הוחלט להטביע אותה.

היחידות לייצור חשמל נכנסו לפעולה באופן מדורג בשנים 1981–1984, כאשר לכל שתי יחידות יש ארובה גבוהה. בשנת 1986, לאור הירידה התלולה במחיר הנפט, עברה התחנה לפעולה על מזוט כדי לנצל את הירידה במחירו.{{הערה|{{מעריב|עודד שורר|יצור החשמל בפחם בתחנת חדרה יקוצץ בחצי כדי לחסוך כסף|19860605|100}}}} בשנים 1995–1996 הוספו לתחנה שתי יחידות נוספות לייצור חשמל וארובה שלישית, ויחידות אלו היו בעלות כושר ייצור של 570 מגה ואט כל אחת.{{הערה|[http://www.sc-sviva.org.il/תחנת-הכוח-אורות-רבין.html תחנת הכוח אורות רבין], איגוד ערים לשמירת הסביבה שרון-כרמל{{קישור שבור|27.11.2019}}}}

בין השנים 2007–2009 נבנה בקצה הדרומי של מתחם התחנה [[מתקן התפלה חדרה|מתקן גדול להתפלת מי ים]], בעל כושר התפלה של 127 מיליון מ"ק מים בשנה. המתקן אינו בבעלות חברת החשמל.

בשנת 2011 הוחלט להסב את התחנה כך שתוכל לעבוד באמצעות גז או פחם, כדי לנצל את הזמינות הגדולה של גז שנמצא בישראל.{{הערה|{{גלובס|גיא קצוביץ'|תחנת הכוח אורות רבין תוסב לעבודה בגז במקום פחם|1000669303|1 באוגוסט 2011}}}}

ב-9 בפברואר [[2012]] החלה בנייתה של ארובה רביעית. בנייתה הופסקה בספטמבר 2012 עקב סכסוך בין החברה האמריקאית שבונה אותה לבין החברה הישראלית, אך הבנייה התחדשה לאחר כחודש. באפריל 2017 הסתיימה בניית הארובה הרביעית והיא החלה לעבוד.{{הערה|שם=רביעית|{{ynet|יאיר חסון|עשן לבן: הארובה החדשה בחדרה אמורה להפחית את הזיהום|4943540|1 באפריל 2017}}}} גובהה כ-250 מטרים והיא בעלת סולקנים לסילוק חומרים באוויר.

באפריל 2017 נחתם הסכם בין חברת החשמל וחברת GE להקמת יחידת ייצור חשמל הפועלת ב[[מחזור משולב]], בהספק 630 מגה-וואט, בעלות כמיליארד שקל (כולל שירותי תחזוקה למשך 15 שנה).{{הערה|{{גלובס|דניאל שמיל|ג'נרל אלקטריק תספק לחברת החשמל טורבינה לייצור חשמל בעבור כמיליארד שקל|1001282582|17 באפריל 2019}}}} היחידה מתוכננת להתחיל לפעול במהלך 2022 ותונע באמצעות גז טבעי.

ב-2 באוגוסט 2018 פורסמה החלטת הממשלה מספר 4080 (שנתקבלה ביום 29 ביולי 2018) על הפסקת פעילות יחידות ייצור החשמל 1–4 הפחמיות בתחנת הכוח "אורות רבין", כך שההפעלה השוטפת תיפסק לא יאוחר מיום 1 ביוני 2022. החלטה זו מותנית בכך שיחוברו שלושה מאגרי גז טבעי למערכת ההולכה הארצית, כל אחד מהם בתשתית נפרדת.

בשנת 2020 נחתם עם GE הסכם להקמת יחידת ייצור נוספת מאותו סוג באתר אורות רבין. כעבור שנה פרסמה חברת החשמל מכרזים לרכישת מתקנים שישמשו ל[[אגירת אנרגיה|אגירת חשמל]], ואף פורסם כי היא מנהלת מגעים עם [[משרד האנרגיה]] על מנת לקבל את האישורים הנדרשים לכך.{{הערה|{{TheMarker|ישראל פישר|מנצלת את הפרצה: חברת החשמל פועלת להגדלת הייצור — בניגוד להסכמים עמה|.premium-1.9522482|9 בפברואר 2021|קישור מחבר=ללא}}}}

==פריקת הפחם==
[[קובץ:PikiWiki Israel 33351 Orot Rabin Power Station.JPG|250px|ממוזער|שמאל|המזח ושלושת המנופים]]
בעת הקמת התחנה נדונו שתי חלופות לפריקת ה[[פחם]] מהאוניות שהביאו אותו לתחנה: פריקת הפחם ב[[נמל חיפה]] ושינועו ברכבת או באסדות לתחנה, והקמת מסוף פחם ליד התחנה במרחק 2 קילומטר מהחוף. באוגוסט 1977 החליטה ועדת חירם על הקמת המסוף בחדרה, אולם באפריל 1978 טרם הוחל בתכנון המסוף, שהיה ראשון מסוגו בעולם, והוחלט לבדוק את האפשרות לפריקה בחיפה, לפחות באופן זמני.{{הערה|{{מעריב|ראובן בן צבי|הפחם לתחנת הכח חדרה יגיע לארץ דרך נמל חיפה|19780418|54}}}} לאחר ש[[המועצה הארצית לתכנון ולבנייה]] פסלה את האפשרות להעביר את הפחם דרך חיפה{{הערה|{{מעריב|שמעון רפפורט|פועלים נעדרי פחד גבהים בונים בגובה 250 מטר את ארובת תחנת הפחם בחדרה|19790712|174}}}} הוקם המזח מול חדרה ולמרות חששות ראשוניים המזח פעל כיאות גם בחורף כאשר הים סוער.{{הערה|{{מעריב|עודד שורר|חזון - או שיקולים כלכליים|19851217|239}}}}

== ארובות ==
[[קובץ:PikiWiki Israel 33352 Orot Rabin Power Station.JPG|250px|ממוזער|שמאל|מבט על ארבע הארובות מ[[פארק נחל חדרה]]]]
4 הארובות הדרומיות של התחנה הן ציון דרך בולט ב[[מישור החוף הצפוני]], ונראות למרחק רב. שתי הארובות הראשונות הן בגובה של 265 [[מטר]]; השלישית (מצפון להן) בגובה של 300 מטר – ארובה זו הייתה המבנה הגבוה בישראל עד להקמתן בשנת [[2008]] של [[מתקן המכ"ם בדימונה|שתי אנטנות בגובה 400 מטר]] סמוך ל[[דימונה]];{{הערה|{{nrg|נדב זאבי|צה"ל מקים שתי אנטנות ענק סמוך לדימונה|795/368|3 באוקטובר 2008|1|1}}}} והרביעית, שבנייתה החלה ב-[[2012]] והסתיימה ב-[[2017]], היא בגובה של כ-250 מטרים והיא בעלת סולקנים לסילוק חומרים באוויר.
ב-[[2022]] הוקמו 2 ארובות נוספות נמוכות יותר מצפון לארובות הקיימות אשר ישמשו את יחידות המחזור המשולב שיעבדו על גז טבעי.

מסביב לארובות יש תחנות ניטור שבודקות את איכות האוויר כל שש דקות. קוטר הארובה בבסיס שמונה עשר מטר ובראש הארובה שישה מטרים. כל ארובה פולטת עשן שרפה של שני דוודים.
== נזקים סביבתיים ובריאותיים ==
תחנת הכוח אורות רבין היא מזהמת האוויר הגדולה בישראל. יחידות 1–4 מוסקות בפחם, ואינן כוללות מתקנים מתאימים לצמצום פליטות המזהמים המסוכנים לאוויר. מזהמי האוויר הנפלטים מתחנות הכוח הם בעיקר תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן, פחמן חד-חמצני, פחמימנים, כולל חומרים פוליארומטיים ודיוקסינים/פורנים, חלקיקים, לרבות חלקיקי מתכות, ועוד. ההשפעות הבריאותיות העלולות להיגרם מחשיפה למזהמי אוויר אלו הן משמעותיות ומסוכנות, ממחלות ריאה, סרטן, אסתמה ומוות בטרם עת.{{הערה|{{גלובס|שני אשכנזי|הדרישה של משרד האוצר שעלולה לעלות בחיי אדם|1001413018|25 במאי 2022}}}}

על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה שפורסמו ב[[אוגוסט]] [[2022]], התחנה נמצאת בראש רשימת המפעלים עם העלות החיצונית הגדולה ביותר של פליטת חומרים מזהמים לאוויר, והיא אחראית ליותר מרבע עלות הזיהום של מאות המדווחים.{{הערה|{{וואלה!|יואב איתיאל|דוח המשרד להגנת הסביבה: מי הם המפעלים המזהמים ביותר בארץ וכמה זה עולה לנו?|3526305|25 באוגוסט 2022}}}}

חרף מאמציה של חברת החשמל ליצור תדמית ידידותית לסביבה, נמתחת ביקורת על התחנה במספר תחומים:
* פריקת הפחם גורמת לזיהום הים.
* מי הקירור המוזרמים חזרה ל[[נחל חדרה]] פוגעים בו כ[[בית גידול]] לבעלי חיים עקב עליית טמפרטורת המים ומליחותם.
* ייצור פסולת רבה של אפר פחם.
* זיהום האוויר.
התחנה זכתה במספר פרסי שמירה על איכות הסביבה, על פעולות לצמצום הנזק הסביבתי הננקטות על ידי חברת החשמל.{{דרוש מקור|סיבה=}}

==גלריה==
<gallery mode="packed" heights="150">
קובץ:עתיק מול חדש.jpg|[[עמוד]]ים עתיקים באתר העתיקות ב[[קיסריה]] בהקבלה לארובות תחנת הכוח אורות רבין
קובץ:PikiWiki Israel 33353 Orot Rabin Power Station.JPG|מסוע הפחם
קובץ:Orot Rabin coal-fired power station.jpg|תחנת הכוח אורות רבין – מבט מעתיקות קיסריה
קובץ:PikiWiki Israel 33359 Orot Rabin Power Station.JPG|מרכז המבקרים אורות רבין
</gallery>

==בתרבות==
*במשחק "[[תככי הרייטינג]]" מלון "נופי חדרה" ממוקם ליד התחנה. 
*במשחק "[[פיפוש]]" מר בנטלי מציע לפיפוש להשליך 9 מעשרת ילדיה של דודניתו לתוך הארובות, על מנת להקל על הצפיפות בדירת הרווקים שהוא מתכנן למכור לה.
*תוכנית ספיישל של "[[הוגו (משחק)|הוגו]]" שודרה בתחנה.

== ראו גם ==
* [[נמל חדרה]]
* [[מתקן התפלה חדרה]]

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://www.iec.co.il/Community/Pages/PowerStationOrot.aspx אתר "אורות רבין" בחדרה], באתר חברת החשמל
* סמדר נחום, [https://web.archive.org/web/20090127050825/http://ichut.macam.ac.il/orot-rabin/main.htm תחנת הכוח אורות רבין], באתר איכות הסביבה
* {{מטח||אתר תחנות הכוח : אורות רבין (חדרה)|4563}}
* [http://old.sviva.gov.il/bin/en.jsp?enPage=BlankPage&enDisplay=view&enDispWhat=Zone&enDispWho=orot_rabin&enZone=orot_rabin אתר אורות רבין]{{קישור שבור|27.11.2019}}, באתר [[המשרד להגנת הסביבה]]
* {{הארץ|צפריר רינת|תחנת הכוח בחדרה גורמת למחצית מאירועי הזיהום באזור השרון|1.1222735|27 בספטמבר 2010}}
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{אנרגיה בישראל}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:חברת החשמל לישראל: תחנות כוח]]
[[קטגוריה:חדרה: מבנים]]
[[קטגוריה:הנצחת יצחק רבין]]
[[קטגוריה:תחנות כוח פחמיות]]
[[קטגוריה:חדרה: כלכלה]]