הצגת המקור של הדף "אהרון טנא"

{{אישיות ביטחונית
| שם = אהרון טנא (טננבוים)
| תמונה = [[קובץ:Aharon-tene001.jpg]]
| כיתוב = אהרון (ג'וני) טנא {{תמונה להחלפה}}
| תאריך לידה עברי = 
| מקום לידה = [[פולין]]
| תאריך פטירה עברי = 
| מקום פטירה = 
| כינוי = ג'וני
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}
| השתייכות = {{סמל|צבא הגנה לישראל||+}} ([[חיל ההנדסה הקרבית|חיל ההנדסה]])
| דרגה = {{דרגה|סגן-אלוף||+}}
| עיטורים = {{דרגה|עיטור המופת||+}}
| הנצחה = גשר ג'וני
|תאריך לידה=[[18 בספטמבר]] [[1940]]
|תאריך פטירה=[[18 באוקטובר]] [[1973]]
|סיבת המוות=נהרג
|תאריך עלייה=[[1950]]
|סיווג=חייל
|תפקידים בשירות=*מפקד פלחה"ן [[חטיבה 45]]
*מפקד הנדסה [[פיקוד הדרום]]
|פעולות ומבצעים={{דרגה|מלחמת ששת הימים||+}}{{ש}} {{דרגה|מלחמת ההתשה||+}}{{ש}} {{דרגה|מלחמת יום הכיפורים||+}}
|התחלת פעילות=[[1958]]
|סיום פעילות=[[1973]]}}
'''אהרון (ג'וני) טנא''' ('''טננבוים'''; [[18 בספטמבר]] [[1940]] – [[18 באוקטובר]] [[1973]]) היה [[קצין]] ב[[חיל ההנדסה הקרבית]] שזכה ב[[עיטור המופת]]. [[חלל צה"ל]].

== נעוריו ==
טנא נולד ב-[[18 בספטמבר]] [[1940]] ב[[פולין]] לחיים ולדבורה טננבוים. ב-[[1950]] עלה ל[[ישראל]]. סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי "ברנר" ובבית-הספר-התיכון "כצנלסון" ב[[כפר סבא]].

טנא עסק הרבה ב[[ספורט]], והחזיק באליפות בתי-הספר התיכוניים ב[[קפיצה לרוחק]] ואף עסק ב[[צניחה]]. הוא המשיך לעסוק בספורט גם בצבא והחזיק באליפות פיקוד הדרום בריצת 1,500 מטר.

== שירותו הצבאי ==
טנא התגייס לצה"ל באוגוסט [[1958]] ושירת עד מותו ב[[חיל ההנדסה הקרבית]]. הוא סיים בהצלחה קורס [[צניחה]], [[קורס קציני הנדסה]] אותו סיים כחניך מצטיין, קורס מפקדי [[פלוגה|פלוגות]] וקורס ל[[לוחמה זעירה]]. טנא נחשב לקצין מוכשר ביותר ומילא שורת תפקידים: החל ממפקד שדה, ממפקד ב[[בהל"צ]] (בית הספר להנדסה צבאית) וכלה בתפקידי מטה.

טנא נשלח ל[[אתיופיה]] בשליחות של [[משרד הביטחון]] ושהה שם בשנים [[1961]]–[[1964]].

=== מלחמת ששת הימים ===
ב[[מלחמת ששת הימים]] פיקד טנא על פלוגת ההנדסה (פלחה"ן) של [[חטיבה 45]]. ב-[[6 ביוני]] [[1967]] הסתבך כוח שריון של חטיבה 45 ב[[עמק דותן]]. הכוח הותקף על ידי טנקי [[M-48 פטון]] [[ירדן|ירדניים]] ומצבו היה קשה. הכוח פנה בקשר לבקשת חילוץ מ[[סיירת (יחידה)|פלוגת הסיור]], אך הם ענו שנדרש להם זמן להתארגן. טנא שמע זאת בקשר והתנדב מיד יחד עם יחידתו לסייע ולחלץ את הכוח הלכוד. טנא ופלוגת ההנדסה החטיבתית מיהרו על גבי [[זחל"ם|זחל"מים]] לעבר המקום וחילצו את הטנקים תחת אש כבדה של [[טנק]]ים, של [[ארטילריה]] ושל כוחות [[חי"ר]] של [[צבא ירדן]]. הפלחה"ן נלחמה באומץ ולא נסוגה אף שספגה אבדות כבדות, כולל 3 פגיעות בזחל"ם של טנא, עד אשר קיבלה פקודה מפורשת מהמח"ט. במהלך הלחימה חילצו הלוחמים את לוחמי הכוח הלכוד ואף ביצעו פעולות הנדסיות לפינוי הדרך, כגון הרמת שדה [[מוקש]]ים ופיצוץ [[גשר]]ים. הכוח איבד 12 לוחמים ובנוסף 16 חיילים נפצעו. 5 לוחמים קיבלו [[צל"ש]]ים על לחימתם בקרב ואילו טנא קיבל את [[עיטור המופת]].

בהמשך הקרבות השתתפה חטיבה 45 בכיבוש [[רמת הגולן]]. טנא המשיך לסייע לכוחות בפריצה הנדסית, פילוס דרך שדות מוקשים ומאמצי התבצרות. הוא עלה על [[ג'יפ]] שלל והנחה את הכוחות בפירוק 300 [[מוקש]]י [[נ"ט]] בכניסה ל[[מסעדה (יישוב)|כפר מסעדה]]. אחרי שכבשו כוחות צה"ל את הכפר הוביל טנא את מאמצי ההתבצרות בכפר.

את הקרבות וחשיבות [[חיל ההנדסה הקרבית]] במלחמה סיכם טנא כך:
{{ציטוט|תוכן=הוכחנו שהפלוגה בנויה מלוחמים מעולים, שלא חששו לסכן עצמם על מנת לבצע משימות, או להציל את חבריהם לנשק. האדרנו את שם חיל ההנדסה, והוכחנו כי אפשר אומנם לנצח בלי חיל הנדסה, אך המחיר יהיה יקר מאוד. הוכחנו שהתנאי לכל הוא מפקד כוח הנדסי, הנדחף ומחפש משימות. אם הוא מוכן לכך, הרי מקומו ב'לשכת העבודה הצבאית' מובטח.|מקור=אהרון טנא, "במחנה"|מרכאות=כן}}

על לחימתו והנהגת פלוגת ההנדסה ולחימתה זכה טנא למחמאות רבות. בין השאר אמר עליו מח"ט 45, משה בר-כוכבא:
{{ציטוט|תוכן=בנוסף למשימותיה המקצועיות אשר ביצעה, הביאה פלוגת ההנדסה לביטוי, בהתנהגותה במלחמה עם האויב, את סמל המסירות ואחוות הלוחמים בשדה הקרב, בחלצה פצועים בתנאים הקשים ביותר, תוך כדי עדיפות מוחלטת לאויב בשריון ובכוחות רגלים". היחידה גילתה העזה, דבקות במשימה והתנדבות לא רגילה למשימה, למרות שידעה, כי יהיו חסרי אמצעי הגנה וחיפוי, במקרה של הסתבכות עם אויב. ג'וני לא איבד את קור רוחו ואת צלילות דעתו, ופעל בשיקול-דעת וכך הצליח לחלץ את אנשיו. יתר על כן, אחר כך יצא, רגלית, לשטח, לאסוף נעדרים ורכב קרבי משוריין לאנשיו – דבר המוכיח העזה עילאית ומנהיגות למופת.|מקור=משה בר-כוכבא, "במחנה"|מרכאות=כן}}

=== בין המלחמות ===
אחרי המלחמה מונה טנא למג"ד (מפקד גדוד) ב[[סיני]], שם היה אחראי על הקמת [[ביצורים]]. בסיום תפקידו זכה הגדוד שלו להערכה מיוחדת ממפקד האוגדה "על יכולת ומסירות וכושר ביצוע בעבודתם בחזית סיני". טנא למד לתואר הראשון בחוג ל[[סוציולוגיה]] ול[[מדע המדינה]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]] והשלים אותו במהלך שירותו הצבאי. הוא תכנן ללמוד לתואר שני ב[[מנהל עסקים]], אך ויתר על הלימודים לטובת התפקיד הבכיר של מפקד ההנדסה הפיקודי [[פיקוד הדרום]], ובתפקיד זה שימש ב[[מלחמת יום הכיפורים]]. 

בין המלחמות שירת כמפקד ההנדסה הפיקודי של [[פיקוד הדרום]] בדרגת [[סגן-אלוף]] (סא"ל). בתקופה שלפני מלחמת יום הכיפורים עסק טנא בהכשרת הכוחות ל[[צליחה בצה"ל|צליחה]], אימונים ופיתוח תרגולות בנושא, פיתוח אמצעי לחימה ואמצעי [[גשר|גישור]] ועוד. הוא הכין את כוחותיו לצליחת מכשול המים העיקרי שהיה תחת אחריות פיקוד הדרום - [[תעלת סואץ]].

=== מלחמת יום הכיפורים ===

במלחמת יום הכיפורים הצטרף טנא לאוגדתו של ה[[אלוף]] [[אריאל שרון]] כאחראי וכמפקד על פעולות הגישור והצליחה. הוא פיקד על הקמת הגשר הראשון ב[[תעלת סואץ]], "[[גשר הדוברות]]", במסגרת [[מבצע אבירי לב]]. את הגשר הקים טנא תחת [[הפגזה ארטילרית]] כבדה מצד ה[[מצרים]] תוך [[פינוי מוקשים]], חילוץ פצועים ושמירת המוראל של כוחות צה"ל למרות האבדות. לפי אתר "[[יזכור]]":
{{ציטוט|תוכן=במלחמה פקד אהרון על הקמת גשר הצליחה הראשון על פני התעלה, הוא גשר הדוברות. ימי הקמת הגשר היו שיא בקריירה הצבאית של קצין עז נפש זה: תחת אש ארטילרית כבדה ובלתי פוסקת של המצרים, שניסו למנוע את הקמת הגשרים, תוך חילוץ נפגעים, עידוד חיילים ופינוי שדות מוקשים ומכשולים אחרים, ניצח אהרון על מבצע הצליחה המסובך ביותר שידע צה"ל מעודו. אז שימש דוגמה לחייליו בקור רוחו, בשליטה שלו באנשים ובציוד, באומץ לבו ובידע המקצועי שלו.|מקור=אתר יזכור, משרד הביטחון}}

טנא נהרג ב-[[18 באוקטובר]] [[1973]] אחרי שהחליף את ברוך דה-לאון, מפקד ההנדסה האוגדתי, בניהול מאמצי הצליחה והגישור. בעת שעסק בניווט [[גשר הגלילים]] בציר "לכסיקון" אל עבר התעלה נקלע צוות הניווט להפגזה ארטילרית ותפס מחסה ב[[מעביר מים]], שם נתקל בחוליית [[קצין תצפית קדמי|קת"ק]] מצרית שתפסה מחסה באותו מקום. בהיתקלות נהרג טנא.{{הערה|[[עמירה שחר]], [http://himush.co.il/himush.co.il/originals/nisim11/hil-hacimos/toldot-hil-hcimos1967-1985.pdf חיל החימוש כמכפיל הכוח, תולדות חיל החימוש בשנים 1985-1967], עמ' 155}} על שמו נקרא גשר הגלילים שהוקם על התעלה - "גשר ג'וני". הובא לקבורה ב[[בית הקברות הצבאי בבאר שבע]].

== משפחה ==

טנא השאיר אחריו אישה בן ובת, אב ואחות

== קישורים חיצוניים ==
* [https://yomkipurwar.mod.gov.il/Persons/Pages/AharonTene.aspx?query=%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F+%22%D7%92%27%D7%95%D7%A0%D7%99%22+%D7%98%D7%A0%D7%90 אהרון טנא] באתר [https://yomkipurwar.mod.gov.il/Pages/default.aspx "50 שנה למלחמת יום הכיפורים"] של [[ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון]]
* {{יזכור|94240|מלא=כן}}
* [http://www.handasa.org.il/page_14159 חיפוש נופלים - אהרון טנא], באתר חיל ההנדסה
* {{אתר הגבורה|4169|אהרון טנא}}
* {{אתר הגבורה|304406|מארב בעמק הדותן}}, [[במחנה]] [[1978]]
* [http://www.handasa.org.il/page_14764 חילוץ מן התופת - עמק דותן], אתר חיל ההנדסה
* [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=399930 הקרב על עמק הדותן], פורום צבא וביטחון ב[[פרש (אתר)|פרש]]
* {{nrg|אייל לוי|"שיר שלושת הגשרים": נזכרים בנופלים ובמילים|572/537|11 באפריל 2014|1|2}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

{{חיל ההנדסה הקרבית}}
{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל: טנא, אהרון}}
[[קטגוריה:ישראלים ילידי פולין]]
[[קטגוריה:בוגרי בית הספר ברנר (כפר סבא)]]
[[קטגוריה:בוגרי תיכון כצנלסון]]
[[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת תל אביב]]
[[קטגוריה:מעוטרי עיטור המופת במלחמת ששת הימים]]
[[קטגוריה:קציני הנדסה של פיקוד הדרום]]
[[קטגוריה:סגני-אלופים בצה"ל]]
[[קטגוריה:חללי צה"ל במלחמת יום הכיפורים]]
[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות הצבאי בבאר שבע]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1940]]
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1973]]
[[קטגוריה:מפקדי פלוגות במלחמת ששת הימים]]
[[קטגוריה:חיילי חיל ההנדסה במלחמת ששת הימים]]
[[קטגוריה:חיילי חיל ההנדסה במלחמת יום הכיפורים]]