הצגת המקור של הדף "אהרון בן-יוסף (פעיל עלייה)"

{{אישיות
| שם =
| שם בשפת המקור =
| תמונה =
| כיתוב =
| תאריך לידה =
| תאריך פטירה =
| סיבת המוות =
| מקום לידה =
| מקום פטירה =[[תל אביב-יפו]], [[ישראל]]
| מקום קבורה =
| שם לידה =
| תאריך עלייה = 1921
| מקום מגורים =
| כינויים נוספים =
| פעילות בולטת =
| ידוע בשל =
| ידועה בשל =
| השכלה =
| מקצוע =
| תפקיד =
| תואר =
| תקופת כהונה =
| מפלגה =
| השקפה דתית =
| בן זוג =
| בת זוג =רוזה לבית אשר
| צאצאים =
| מספר צאצאים =2
| חתימה =
| אתר אינטרנט =
| הערות שוליים =
| תאריך לידה עברי =
| תאריך פטירה עברי =
}}
'''אהרון בן-יוסף (בכר)''' ([[1900]], [[קרנובט]], [[נסיכות בולגריה]] – [[15 במאי]] [[1949]], [[תל אביב-יפו|תל אביב]], [[ישראל]]) היה [[חלוץ (מתיישב)|חלוץ]], ממייסדי [[יזרעאל (ארגון)|ארגון יזרעאל]] שהקים את [[כפר הס]], איש [[המוסד לעלייה ב']], חבר [[ועד ההצלה של הסוכנות היהודית]], ואיש ציבור [[ישראלי]].

==ביוגרפיה==
'''אהרון בוכור בכר''' נולד ב-1900 ב[[עיירה]] [[קרנובט]] ליוסף ולרבקה. נמנה עם ראשי תנועת [[החלוץ]] בבולגריה. ב-[[1921]], במהלך [[העלייה השלישית]] עלה ל[[פלשתינה (א"י)|ארץ ישראל]] ושינה את שם משפחתו לבן-יוסף. הוא נמנה עם פעילי [[אחדות העבודה]], ובהמשך [[מפא"י]]. ב-[[1929]] יצא ל[[ממלכת בולגריה|בולגריה]] מטעם החלוץ לצורך יצירת תשתית עלייה לישראל. בבולגריה סמוך ל[[פאזארג'יק]], היה שותף להקמת [[חווה חקלאית|חוות]] ההכשרה "עתיד" אשר הכשירה בני נוער לעבודה חקלאית, לקראת עלייתם לישראל בגרעיני התיישבות. ב-[[1930]] שב לישראל ונמנה עם מייסדי [[יזרעאל (ארגון)|ארגון יזרעאל]] אשר הקימו את [[כפר הס]]. הוא ניהל את [[לשכת העבודה]] בתל אביב. ב-[[1935]] היה ציר מטעם מפא"י [[הקונגרס הציוני העולמי ה-19|לקונגרס הציוני העולמי ה-19]] שהתקיים ב[[לוצרן]], [[שווייץ]]. מ-[[1936]] עבד ב[[מרכז הקואופרציה]] ובו הקים את מרכז ההובלה הקואופרטיבית.{{הערה|[[שלמה שאלתיאל]], '''מארץ הולדת למולדת''' עלייה והעפלה מבולגריה ודרכה בשנים 1939–1949, [[הוצאת עם עובד]], תל אביב–יפו, 2004, {{ISBN|9651317116}}, עמוד 307.}}{{הערה|{{הארץ1||עורכי "הירדן" נמצאו חייבים בדין|19381019|72}}.}}

ב-[[1939]] סייע בן-יוסף ל[[ברוך קונפינו]] מול ראש המוסד לעלייה ב', והמליץ עליו כאיש הקשר בבולגריה לעבודה מול המוסד לצורך העלאת יהודים לישראל, ככל שהחמירה המדיניות האנטי-יהודית בממלכה.{{הערה|שלמה שאלתיאל, '''מארץ הולדת למולדת''', עמוד 64.}} ב-[[1941]], במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] התגייס בן-יוסף [[הבריגדה היהודית|לבריגדה היהודית]]. בהמשך נמנה עם חברי [[ועד ההצלה של הסוכנות היהודית]] ב[[איסטנבול]].

ב-[[15 בספטמבר]] [[1944]], מספר ימים לאחר [[הפיכה|הפיכת]] [[חזית המולדת של בולגריה]] נכנס לבולגריה ביחד עם [[וניה פומרנץ]] באישור ממשלת חזית המולדת. בן-יוסף נכנס כ"[[עיתונאי]]" של [[דבר (עיתון)|עיתון דבר]] הבא לסקר את שחרור בולגריה.{{הערה|[[טוביה פרילינג]] [עורך], דוד בן-גוריון, '''ביקורים בגיא ההריגה, זיכרונות מן העיזבון, מאי 1945 – פברואר 1946''', 2014, ההוצאה לאור של מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, כרך ראשון, עמוד 34.}} הם נפגשו עם שר התעמולה [[דימו קזאסוב]] וקיבלו את ברכתו לחידוש הקשר עם ארץ ישראל. וניה פומרנץ ובן-יוסף פעלו בבולגריה להקמת "תנועת החלוץ" והכשרת הנוער לעלייה לישראל. תנועה זו איחדה את תנועות הנוער שפעילותן הופסקה עם החלת [[החוק להגנת האומה]], להוציא את צעירי [[התנועה הרוויזיוניסטית]]. בן יוסף קיבל את אישור השלטונות לפרסם מאמרים בעיתונות היהודית ואף לשדר ב[[עברית]] ברדיו הממלכתי. כמו כן, הקים את לשכת [[הסוכנות היהודית]] בבולגריה אשר בראשה עמדו [[ויטלי חיימוב]] ו[[חיים קשלס]].{{הערה|[[חיים קשלס]], '''קורות יהודי בולגריה''', כרך ד' - מאחורי מסך הברזל, [[הוצאת דבר]], 1969, עמוד 27.}} בן-יוסף ניהל את ההכנות לביקורו של [[דוד בן-גוריון]] אשר נערך בראשית דצמבר 1944. בן-גוריון הביא עימו כ-1,000 [[סרטיפיקט]]ים עבור [[יהדות בולגריה|יהודי בולגריה]] אשר נוצלו החל מדצמבר 1944 ועד [[1946]] בעיקר להעלאת צעירים, ופעילות זו כונתה "עליית האלף".{{הערה|יוסף בן, '''לחרות ולעלייה''', בתוך: אנציקלופדיה של גלויות, כרך עשירי - יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 926–931, 943.}}{{הערה|חיים קשלס, '''קורות יהודי בולגריה''', כרך ד' - מאחורי מסך הברזל, עמוד 83.}}{{הערה|שלמה שאלתיאל, '''מארץ הולדת למולדת''', עמודים 194–196.}}

בשנים [[1945]]–[[1946]], ניהל את לשכת העלייה ב[[טורקיה]] וסייע ל"עליית האלף", ולמפעל [[ההעפלה]]. בהמשך שב לישראל ופעל לקליטת העולים מבולגריה לישראל שעלו ב[[העלייה ההמונית|עלייה ההמונית]].{{הערה|[[טוביה פרילינג]] [עורך], דוד בן-גוריון, '''ביקורים בגיא ההריגה, זיכרונות מן העיזבון, מאי 1945 – פברואר 1946''', עמוד 24.}}

==חייו הפרטיים, מותו והנצחתו==
אהרון בן יוסף היה נשוי לשושנה (רוזה) לבית אשר (1901–1986), דודתה של [[אמה גרון]]. הם היו הורים לבן: יוסף, ולבת: עליזה. הוא הלך לעולמו בתל אביב ב-1949, והובא [[קבורה (יהדות)|למנוחות]] ב[[בית הקברות נחלת יצחק]] אשר בתל אביב. בעיר [[קריית אתא]] הוקמה שכונת "גבעת אהרון בן יוסף" ובה שוכנו עולים מבולגריה, וכן נקרא על שמו רחוב בעיר.{{הערה|{{למרחב||מבטיחים ואינם מקיימים|19560123|64}}.}}{{הערה|[http://www.bet-fisher.co.il/history/sitesLobby/sitepage/?id=48 אהרן בן יוסף], באתר [[בית פישר]].}} נכדו, [https://www.izkor.gov.il/אחיק-אהרן%20חיים%20בן%20יוסף/en_ec48eaf44039388a786f9de56c2c6f6c אחיק בן יוסף] (1953–1973) נפל ב[[מלחמת יום הכיפורים]].

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{דבר||כפר יחזקאל מתאבל על מות אהרון בן יוסף|19490522|71.4}}
* {{GRAVEZ|ACE0A89D-0FFA-4F8B-818C-8B3EBAF80275|אהרן בן-יוסף}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:בן-יוסף, אהרן}}
[[קטגוריה:פעילי ההעפלה]]
[[קטגוריה:פעילי עלייה]]
[[קטגוריה:ישראלים ילידי בולגריה]]
[[קטגוריה:אנשי העלייה השלישית]]
[[קטגוריה:כפר הס: אישים]]
[[קטגוריה:אישים שהשתתפו בוועידות הקונגרס הציוני העולמי]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1900]]
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1949]]