הצגת המקור של הדף "אדוארד א' וילסון"

{{פירוש נוסף|נוכחי=ביולוג אמריקאי|אחר=חוקר קוטב אנגלי|ראו=[[אדוארד אדריאן וילסון]]}}
{{מדען}}
'''אדוארד אוסבורן וילסון''' (ב[[אנגלית]]: '''Edward Osborne Wilson'''; {{כ}}[[10 ביוני]] [[1929]] – [[26 בדצמבר]] [[2021]]; ידוע כ-'''EO Wilson''') היה [[ביולוג]] רב השפעה,<ref>{{Cite web|last=BBK|date=|title=EO Wilson has been described as the "world's most evolved biologist" and even as "the heir to Darwin".|url=https://www.bbc.co.uk/programmes/b0639kzv|website=www.bbc.co.uk|accessdate=2020-12-27}}</ref><ref>{{Cite web|title=E.O. Wilson on Darwin and Evolution|url=https://www.wbur.org/onpoint/2005/11/29/eo-wilson-on-darwin-and-evolution|website=www.wbur.org|language=en|accessdate=2020-12-27}}</ref><ref>{{Cite web|date=2019-06-10|title=E.O. Wilson at 90: The conservation legend shares dreams for the future|url=https://www.nationalgeographic.com/environment/2019/06/eo-wilson-conservation-legend-90-save-space-for-nature-save-planet/|website=Environment|language=en|accessdate=2020-12-27}}</ref><ref>{{Cite web|title=Darwin's natural heir {{!}} Science {{!}} The Guardian|url=https://amp.theguardian.com/science/2001/feb/17/books.guardianreview57|website=amp.theguardian.com|accessdate=2020-12-27}}</ref><ref>{{Cite news|last=Mithen|first=Steven|title=How Fit Is E.O. Wilson's Evolution?|work=New York Review of Books|language=en|url=https://www.nybooks.com/articles/2012/06/21/how-fit-eo-wilson-evolution/|access-date=2020-12-27|issn=0028-7504}}</ref><ref>{{Cite web|date=2014-11-01|title=Book Talk: E. O. Wilson's Bold Vision for Saving the World|url=https://www.nationalgeographic.com/news/2014/11/141102-edward-wilson-meaning-existence-darwin-extraterrestrials-ngbooktalk/|website=National Geographic News|language=en|accessdate=2020-12-27}}</ref> [[ידיעת הטבע|חוקר טבע]] ו[[סופר]] [[אמריקאים|אמריקאי]]. התמחותו הביולוגית הייתה [[מירמקולוגיה]], חקר ה[[נמליים|נמלים]], והוא נחשב למומחה המוביל בעולם בתחום זה.<ref>{{Cite web|title=A conversation with the world's leading expert on ants, Dr. E. O. Wilson|url=https://www.worldwildlife.org/magazine/issues/winter-2018/articles/a-conversation-with-the-world-s-leading-expert-on-ants-dr-e-o-wilson|accessdate=2020-12-27|website=World Wildlife Fund|language=en}}</ref><ref>{{Cite web|year=2009|title=Lord of the Ants documentary|url=http://documentaryhive.com/lord-of-the-ants/|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20131015224600/http://documentaryhive.com/lord-of-the-ants/|archive-date=October 15, 2013|access-date=February 18, 2013|publisher=VICE|archiveurl=|archivedate=|accessdate=}}</ref><ref>{{Cite web|date=2016-07-15|title=E.O. Wilson on Biology as Politics, Culture, and Human Nature|url=https://www.wrath-bearingtree.com/2016/07/e-o-wilson-biology-politics-culture-human-nature/|accessdate=2020-12-27|website=Wrath-Bearing Tree|language=en-US}}</ref>

וילסון כונה "אבי ה[[סוציוביולוגיה]]" ו"אבי [[מגוון ביולוגי|המגוון הביולוגי]]"<ref name="Father of Biodiversity">{{Cite news|last=Becker|first=Michael|title=MSU presents Presidential Medal to famed scientist Edward O. Wilson|url=http://www.montana.edu/news/7071/msu-presents-presidential-medal-to-famed-scientist-edward-o-wilson|access-date=May 9, 2014|work=MSU News|date=April 9, 2009}}</ref> בשל היותו פעיל למען [[איכות הסביבה]] ובשל הרעיונות [[הומניזם חילוני|החילוניים-הומניסטיים]] וה[[דאיזם|דאיסטים]] שלו.<ref name="cnn">{{Cite news|last=Novacek|first=Michael J.|year=2001|url=http://www.cnn.com/SPECIALS/2001/americasbest/science.medicine/pro.eowilson.html|title=Lifetime achievement: E.O. Wilson|publisher=CNN.com|access-date=November 8, 2006|archive-url=https://web.archive.org/web/20061014091550/http://www.cnn.com/SPECIALS/2001/americasbest/science.medicine/pro.eowilson.html|archive-date=October 14, 2006}}</ref> בין תרומותיו לתאוריה ה[[אקולוגיה|אקולוגית]] – תורת הביוגאוגרפיה של האיים, אותה פיתח בשיתוף עם האקולוג המתמטי [[רוברט מקארתור]]. [[תאוריה מדעית|תאוריה]] זו שימשה בסיס לתחום עיצוב אזורי השימור, כמו גם התאוריה הנייטרלית המאוחדת של המגוון הביולוגי של סטפן פ' האבל (Hubbel).

וילסון היה [[פרופסור]] באוניברסיטת פלגרינו, [[פרופסור אמריטוס]] ב[[אנטומולוגיה]] במחלקה לביולוגיה אורגניזמית ו[[ביולוגיה אבולוציונית|אבולוציונית]] ב[[אוניברסיטת הרווארד]], מרצה ב[[אוניברסיטת דיוק]] ועמית בוועדה לחקירה ספקנית (Committee for Skeptical Inquiry). [[האקדמיה המלכותית השוודית למדעים]], המעניקה את [[פרס נובל]], העניקה לד"ר וילסון את [[פרס קראפורד]], פרס שנועד לכסות תחומים שאינם מכוסים על ידי פרסי נובל ([[ביולוגיה]], [[אוקיינוגרפיה]], [[מתמטיקה]], [[אסטרונומיה]] וכו'). וילסון הוא חתן הפרס ההומניסטי של האקדמיה הבין-לאומית להומניזם, זכה פעמיים ב[[פרס פוליצר]] ל[[ספרות]] כללית (על ספרו "על טבע האדם" ב-1979, ועל ספרו "הנמלים" ב-1991) וחיבר רבי מכר של [[הניו יורק טיימס]], "הכיבוש החברתי של כדור הארץ" (''The Social Conquest of Earth''), "מכתבים למדען צעיר" (''Letters to a Young Scientist'') ו"משמעות הקיום האנושי" (''The Meaning of Human Existence'').<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nytimes.com/2013/03/26/science/advice-to-researchers-and-reanimating-dead-mice.html|הכותב=ffman, Jascha|כותרת=Advice to Researchers and Reanimating Dead Mice|אתר=The New York Times}}</ref>

וילסון כתב מעל 30 ספרים ופרסם מעל 430 מאמרים מדעיים, חלקם מהמצוטטים ביותר בהיסטוריה, שהופיעו על שער כתבי העת [[Nature]] ו-[[Science]]. מאמריו "Character displacement" שפורסם ב-[[1956]] בשיתוף עם ויליאם בראון ג'וניור, "Theory of Island Biogeography" שהוכן עם רוברט מקארתור ב-[[1967]], "Experimental zoogeography of islands: the colonization of empty islands" בשנת 1969 עם ד' ס' סימברלוף וספריו "חברות החרקים" ו"סוציוביולוגיה: הסינתזה החדשה" זכו בפרס Science Citation Classic, הפרס החשוב ביותר שמזהה את היצירות המצוטטות ביותר או היצירות שהן המקור הרווח ביותר לאזכור בתחום מחקרן.<ref name=":2">{{Cite web|last=|first=|date=|title=CV|url=https://eowilsonfoundation.org/wp-content/uploads/2018/01/EOWilson-CV-9-January-2018-2.pdf|accessdate=|website=}}</ref>

וילסון קיבל מעל 150 פרסים ומדליות יוקרתיות ברחבי העולם, כמו גם מעל 40 תוארי [[דוקטור לשם כבוד]].<ref name=":3">{{Cite web|title=King Faisal Prize|url=https://kingfaisalprize.org/professor-edward-o-wilson/|accessdate=2020-12-27|language=en-US}}</ref>{{הערה|שם=:2}} הוא חבר כבוד במעל 30 ארגונים, אקדמיות ומוסדות בעלי שם עולמי ויוקרתי. הוא הוזמן לתת הרצאות בלמעלה מ-100 אוניברסיטאות ומוסדות ברחבי העולם. שני [[מין (טקסונומיה)|מיני]] בעלי חיים נקראו בשמות מדעיים לכבודו.<ref>{{Cite web|title=New antbird named after E.O. Wilson -- BirdWatchingDaily.|url=https://www.birdwatchingdaily.com/news/science/new-antbird-discovered-e-o-wilson/|accessdate=2020-12-27|website=BirdWatching|language=en-US}}</ref><ref>{{Cite web|date=2020-08-18|title=Mozambique: New bat species discovered in Gorongosa National Park {{!}}|url=https://www.macaubusiness.com/mozambique-new-bat-species-discovered-in-gorongosa-national-park/|accessdate=2020-12-27|website=Macau Business|language=en-GB}}</ref>

ב-1995 נבחר וילסון לאחד מ-25 האישים המשפיעים ביותר באמריקה על ידי [[טיים (מגזין)|Time]], וב-1996 דירג אותו סקר בין-לאומי כאחד ממאה המדענים המשפיעים בהיסטוריה. בשנת 2000, כינו אותו המגזינים "טיים" ו"אודובון" (Audubon) "אחד מ-100 אנשי הגנת הסביבה המובילים של המאה". בשנת 2005 כינה אותו [[Foreign Policy]] "אחד ממאה האינטלקטואלים החשובים בעולם".{{הערה|שם=:3}} בשנת 2008 נבחר וילסון לאחד ממאה המדענים החשובים בהיסטוריה על ידי [[אנציקלופדיה בריטניקה]].<ref>{{Cite book|url=https://books.google.com/books?id=wbybAAAAQBAJ|title=Britannica Guide to 100 Most Influential Scientists: The Most Important Scientists from Ancient Greece to the Present Day|last=Inc|first=Encyclopaedia Britannica|date=2008-10-01|publisher=Encyclopaedia Britannica, Inc.|isbn=978-1-59339-846-0|language=en}}</ref> בשנים שלאחר מכן נכלל במספר רב של רשימות דומות, בהן הרשימה "50 המדענים המשפיעים ביותר בעולם כיום" שהוכנה על ידי TheBestSchools.<ref>{{Cite web|last=Staff|first=T. B. S.|date=2014-01-21|title=The 50 Most Influential Scientists in the World Today|url=https://thebestschools.org/features/50-influential-scientists-world-today/|accessdate=2020-12-27|website=TheBestSchools.org|language=en-US}}</ref>

== ראשית חייו ==
וילסון נולד ב[[ברמינגהאם (אלבמה)|ברמינגהאם]] שב[[אלבמה]] וגדל בעיקר בסביבות [[וושינגטון הבירה]] ובאזור הכפרי סביב [[מוביל (אלבמה)|מוביל, אלבמה]].<ref name=":1">{{Cite book|title=Naturalist|last=Wilson|first=Edward O.|publisher=Island Press [for] Shearwater Books|year=2006|isbn=1597260886|location=Washington, D.C.|oclc=69669557}}</ref> מגיל צעיר התעניין ב[[ידיעת הטבע|טבע]]. הוריו, אדוארד ואינז וילסון, התגרשו כשהיה בן שבע. חוקר הטבע הצעיר גדל בכמה ערים ועיירות עם אביו ואמו החורגת.

בשנה בה התגרשו הוריו, התעוור וילסון בעין אחת בתאונת [[דיג]]. הוא סבל במשך שעות, אבל המשיך לדוג. הוא לא התלונן כי היה להוט להישאר בחוץ ולהמשיך בצפייה בטבע. הוא לא פנה לטיפול רפואי. מספר חודשים לאחר מכן, אישונו הימני התערפל עם [[קטרקט]]. הוא אושפז בבית החולים פנסקולה כדי להסיר את ה[[עדשה (עין)|עדשה]]. וילסון כתב באוטוביוגרפיה שלו ש"הניתוח היה ניסיון מפחיד של המאה ה-19".{{הערה|שם=:1}} וילסון נותר עם ראייה מלאה בעינו השמאלית של 20/10. החזון של 20/10 הניע אותו להתמקד ב"דברים קטנים": "שמתי לב לפרפרים ולנמלים יותר מאשר ילדים אחרים, והתעניינתי בהם באופן אוטומטי".<ref name=":1" />

אף על פי שאיבד את [[סטריאוסקופיה|הראייה הסטריאוסקופית]] שלו, עדיין יכול היה לראות אותיות קטנות ושערות על גופם של חרקים קטנים.{{הערה|שם=:1}} יכולתו המופחתת להתבונן ביונקים ובציפורים הביאה אותו להתרכז בחרקים.

בגיל תשע ערך וילסון את מסעות התצפיות הראשונות שלו, בפארק רוק קריק בוושינגטון הבירה. הוא החל לאסוף [[חרקים]] והפגין תשוקה ל[[פרפרים]]. הוא לכד אותם באמצעות רשתות עשויות ממטאטאים, מתלי מעילים ושקיות [[בד]] לייצור [[גבינה]].{{הערה|שם=:1}} היציאה למסעות אלה הובילה להיקסמותו של וילסון מנמלים. הוא תיאר ב[[אוטוביוגרפיה]] שלו איך יום אחד משך את קליפת העץ הנרקב וגילה מתחתיו נמלי ציטרונלה.<ref name=":1" /> נמלי העבודה שמצא היו "נמוכות ושמנות, בעלות ברק צהוב, ופלטו ריח [[לימון|לימוני]] חזק".<ref name=":1" /> וילסון אמר שהאירוע הותיר עליו "רושם חי ומתמשך".<ref name=":1" /> הוא זכה בפרס צופי הנשר והיה מנהל הטבע של מחנה הקיץ שלו בצופים. בגיל 18, מתוך כוונה להפוך ל[[אנטומולוגיה|אנטומולוג]], החל באיסוף [[זבובאים|זבובים]], אבל המחסור בסיכות חרקים עקב מלחמת העולם השנייה גרם לו לעבור ל[[נמליים|נמלים]], שניתן לאחסן בבקבוקונים. בעידודה של מריון ר' סמית', מירמקולוגית מ[[המוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע (וושינגטון די. סי.)|המוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע]] בוושינגטון, החל וילסון בסקר כל הנמלים באלבמה. מחקר זה הוביל אותו לדווח על המושבה הראשונה של [[נמלי אש]] בארצות הברית, ליד נמל מוביל.

== השכלה ==
בחשש שאולי לא יוכל להרשות לעצמו ללכת לאוניברסיטה, ניסה וילסון להתגייס ל[[צבא ארצות הברית]]. הוא תכנן לזכות במלגת חינוך מטעם ממשלת ארצות הברית, אך נכשל בבדיקה הרפואית של הצבא עקב ליקוי ראייתו.{{הערה|שם=:1}} וילסון נרשם ל[[אוניברסיטת אלבמה]] שם סיים תואר ראשון ושני בביולוגיה ב-1950. בשנת 1951 עבר ל[[אוניברסיטת הרווארד]].<ref name=":1" />

הוא התקבל לאגודת העמיתים של הרווארד וכך נסע במשלחות אל מעבר לים, אסף מיני נמלים בקובה ובמקסיקו וטייל בדרום האוקיינוס השקט, כולל ב[[אוסטרליה]], [[גינאה החדשה]], [[פיג'י]], [[קלדוניה החדשה]] ו[[סרי לנקה]]. ב-1955 וילסון סיים [[דוקטורט]], והתחתן עם איירין קלי.<ref name="Academy of Achievement">{{Cite web|title=Edward O. Wilson Biography and Interview|website=www.achievement.org|publisher=[[American Academy of Achievement]]|url=https://www.achievement.org/achiever/edward-o-wilson-ph-d/#interview}}</ref>

== קריירה ==
מ-[[1956]] עד [[1996]] היה וילסון חלק מהפקולטה של הרווארד{{הבהרה|איזה פקולטה?}}. הוא התחיל כ[[טקסונומיה (ביולוגיה)|טקסונום]] נמלים ועבד על הבנת המיקרו-אבולוציה שלהן, כיצד התפתחו ל[[מין (טקסונומיה)|מינים]] חדשים על ידי בריחה מסביבות בעלות חסרונות ומעבר ל[[בית גידול|בתי גידול]] חדשים. הוא פיתח תאוריה של "מחזור המינים" (Taxon cycle).{{הערה|שם=Academy of Achievement}}

הוא שיתף פעולה עם המתמטיקאי ויליאם בוסרט (Bossert) וגילה את הטבע הכימי של תקשורת נמלים באמצעות [[פרומון|פרומונים]]. ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] שיתף פעולה עם המתמטיקאי וה[[אקולוג]] רוברט מקארתור בפיתוח התאוריה על שיווי המשקל של המינים. ב[[שנות ה-70]] הוא ודניאל ס' סימברלוף בדקו תאוריה זו על איי [[מנגרובים]] זעירים ב[[פלורידה קיז]]. הם חיסלו את כל מיני החרקים באזור קטן וצפו באכלוסו מחדש על ידי מינים חדשים. ספרם של וילסון ומקארתור Theory of Island Biogeography הפך לטקסט אקולוגי מכונן.{{הערה|שם=Academy of Achievement}}

ב-[[1971]] פרסם וילסון את הספר "חברות החרקים", על הביולוגיה של חרקים חברתיים כמו נמלים, [[דבורים]], [[צרעות]] ו[[טרמיטים]]. ב-[[1973]] מונה ל[[אוצר (מקצוע)|אוצר]] החרקים במוזיאון לזואולוגיה השוואתית. ב-[[1975]] פרסם את הספר סוציוביולוגיה: הסינתזה החדשה (Sociobiology: The New Synthesis) בו יישם את התיאוריות שלו לגבי התנהגות חרקים על בעלי חוליות, ובפרק האחרון, על [[בני אדם]]. הוא שיער שנטיות שהתפתחו והועברו בתורשה אחראיות לארגון החברתי ה[[היררכיה|היררכי]] בקרב בני אדם. ב-1978 פרסם את ספרו On Human Nature, שעסק בתפקידה של הביולוגיה באבולוציה של התרבות האנושית וזכה ב[[פרס פוליצר]] לספרות עיון כללית.{{הערה|שם=Academy of Achievement}}

ב-[[1981]], לאחר ששיתף פעולה במחקר עם צ'ארלס לומסדן (Lumsden), פרסם וילסון את Genes, Mind and Culture, תאוריה של [[קו-אבולוציה]] של [[תרבות]] ו[[גן (ביולוגיה)|גנים]]. ב-[[1990]] פרסם את "הנמלים", שנכתב בשיתוף עם ברט הולדובלר. הספר זכה בפרס פוליצר לעיון כללי – ספרו השני של וילסון שזכה בפרס זה.{{הערה|שם=Academy of Achievement}}

ב[[שנות ה-90]] פרסם וילסון את "מגוון החיים" ([[1992]]), אוטוביוגרפיה בשם "איש-הטבע" (Naturalist) יצאה לאור בשנת [[1994]] ו-Consilience: The Unity of Knowledge (יצאה לאור בשנת [[1998]]) על אחדות מדעי הטבע והחברה.{{הערה|שם=Academy of Achievement}}

== פרישה לגמלאות ==
בשנת [[1996]] פרש וילסון רשמית מאוניברסיטת הרווארד, שם המשיך לכהן בתפקידי פרופסור אמריטוס ואוצר כבוד באנטומולוגיה. הוא ייסד את EO Wilson Biodiversity Foundation, המממנת את פרס הכתיבה PEN/EO Wilson למדעי הספרות והיא קרן עצמאית בבית הספר לאיכות הסביבה של ניקולס באוניברסיטת דיוק. וילסון הפך למרצה מיוחד ב[[אוניברסיטת דיוק]] כחלק מההסכם.<ref name="Tenure at Duke">{{Cite web|title='Father of sociobiology' to teach at Nicholas School|website=Post Retirement|url=http://www.dukechronicle.com/articles/2013/12/05/father-sociobiology-teach-nicholas-school|publisher=Duke University|date=December 2013|accessdate=December 6, 2013|archivedate=July 25, 2015|archiveurl=https://web.archive.org/web/20150725070629/http://www.dukechronicle.com/articles/2013/12/05/father-sociobiology-teach-nicholas-school}}</ref>

וילסון פרסם את הספרים הבאים במהלך המאה ה-21:
* ''The Future of Life'', 2002
* ''Pheidole in the New World: A Dominant, Hyperdiverse Ant Genus'', 2003
* ''From So Simple a Beginning: Darwin's Four Great Books'', 2005
* ''The Creation: An Appeal to Save Life on Earth'', September 2006
* ''Nature Revealed: Selected Writings'', 1949–2006
* ''The Superorganism: The Beauty, Elegance, and Strangeness of Insect Societies'', 2009
* ''[[:en:Anthill:_A_Novel|Anthill: A Novel]]'', April 2010
* ''Kingdom of Ants: Jose Celestino Mutis and the Dawn of Natural History in the New World'', 2010
* ''The Leafcutter Ants: Civilization by Instinct'', 2011
* ''[[:en:The_Social_Conquest_of_Earth|The Social Conquest of Earth]]'', 2012
* ''[[:en:Letters_to_a_Young_Scientist|Letters to a Young Scientist]]'', 2014
* ''A Window on Eternity: A Biologist's Walk Through Gorongosa National Park'', 2014
* ''The Meaning of Human Existence'', 2014
* ''[[:en:Half-Earth|Half-Earth: Our Planet's Fight for Life]]'', 2016
* ''Genesis: The Deep Origin of Societies'', 2019
* ''Tales from the Ant World'', 2020

וילסון ואשתו איירין התגוררו [[לקסינגטון (מסצ'וסטס)|בלקסינגטון, מסצ'וסטס]]. בתו קתרין ובעלה ג'ונתן מתגוררים בסמוך, בסטאו, מסצ'וסטס.{{הערה|שם=Academy of Achievement}}

== ספרים ==
=== סוציוביולוגיה: הסינתזה החדשה, 1975 ===
{{הפניה לערך מורחב|סוציוביולוגיה}}
וילסון השתמש ב[[סוציוביולוגיה]] ובעקרונות אבולוציוניים כדי להסביר את התנהגותם של [[חרקים חברתיים]] ולאחר מכן – כדי להבין את ההתנהגות החברתית של בעלי חיים אחרים, כולל בני אדם, ובכך ביסס את הסוציוביולוגיה כתחום מדעי חדש. הוא טען שכל התנהגות בעלי חיים, כולל זו של בני אדם, היא תוצר של [[תורשה]], גירויים סביבתיים וחוויות עבר, וש[[רצון חופשי|רצון]] [[בחירה חופשית|חופשי]] הוא [[אשליה]]. הוא התייחס לבסיס הביולוגי של ההתנהגות כ"רצועה גנטית".<ref name="con">E. O. Wilson, Consilience: The Unity of Knowledge, New York, Knopf, 1998.</ref> ההשקפה הסוציוביולוגית היא שכל התנהגות חברתית של בעלי חיים נשלטת על ידי [[אפיגנטיקה|כללים אפיגנטיים]] שעובדו על ידי ה[[אבולוציה]]. התאוריה והמחקר הללו הוכיחו את עצמם כמכוננים, שנויים במחלוקת ומשפיעים.<ref name="soul">Wolfe, Tom (1996). Sorry, But Your Soul Just Died. Vol. 158, Issue 13, Forbes</ref> 

וילסון טען שיחידת הברירה היא [[גן (ביולוגיה)|גן]], המרכיב הבסיסי של ה[[תורשה]]. מטרת הברירה היא בדרך כלל הפרט, הנושא מכלול של גנים מסוגים מסוימים. לגבי השימוש ב[[ברירת שארים]] בהסבר התנהגותם של [[אאוסוציאליות|חרקים אאוסוציאליים]], "ההשקפה החדשה שאני מציע היא שזו הייתה [[ברירה קבוצתית]] לאורך כל הדרך, רעיון שנוסח לראשונה על ידי דרווין".<ref>{{Cite web|url=http://discovermagazine.com/2006/jun/e-o-wilson|title=Discover Interview: E.O. Wilson|website=DiscoverMagazine.com|accessdate=December 6, 2015}}</ref>

המחקר הסוציוביולוגי היה בזמנו שנוי במחלוקת במיוחד בכל הנוגע ליישום שלו על בני אדם.<ref name="NYTnov1975">{{Cite news|last=Rensberger|first=Boyce|title=The Basic Elements of the Arguments Are Not New|url=https://www.nytimes.com/1975/11/09/archives/the-basic-elements-of-the-arguments-are-not-new-the-politics-in-a.html?_r=0|work=The New York Times|date=November 9, 1975}}</ref> התאוריה ביססה טיעון מדעי לדחיית הדוקטרינה הנפוצה של [[טאבולה ראסה]], הגורסת כי בני אדם נולדים ללא כל [[דעת|תוכן נפשי]] מולד וכי התרבות פועלת כדי להגביר את ה[[ידע]] האנושי ולסייע בהישרדות ובהצלחה בהפצת הגנים על ידי התרבות.<ref>{{Cite news|last=Restak|first=Richard M.|title=Is Our Culture In Our Genes?|url=https://www.nytimes.com/1983/04/24/books/is-our-culture-in-our-genes.html?pagewanted=all|access-date=January 2, 2018|work=[[The New York Times]]|date=April 24, 1983}}</ref> בפרק האחרון של הספר טען וילסון שה[[מוח]] האנושי מעוצב על ידי תורשה גנטית באותה מידה שהוא מעוצב על ידי תרבות, אם לא יותר. וילסון טען שיש מגבלות על מידת ההשפעה שיכולה להיות לגורמים חברתיים וסביבתיים על שינוי ההתנהגות האנושית.<ref>Wilson, E. O. ''Sociobiology''. Harvard. Chapter 27.</ref>

==== ביקורת ====
"סוציוביולוגיה" זכתה בתחילה לביקורת מהותית. כמה מעמיתיו של וילסון בהרווארד,<ref name="grafen75">{{Cite book|title=Richard Dawkins: How a Scientist Changed the Way We Think|title-link=Richard Dawkins: How a Scientist Changed the Way We Think|last=Grafen|first=Alan|last2=Ridley, Mark|publisher=Oxford University Press|year=2006|isbn=0-19-929116-0|location=New York City|page=[https://archive.org/details/richarddawkinsho00alan/page/75 75]|author-link=Alan Grafen|author-link2=Mark Ridley (zoologist)}}</ref> כמו [[ריצ'רד לוונטין]] ו[[סטיבן ג'יי גולד]], התנגדו נחרצות לרעיונותיו בנוגע לסוציוביולוגיה. גולד, לוונטין ואחרים מקבוצת המחקר בנושא הסוציוביולוגיה מאזור בוסטון כתבו "נגד "סוציוביולוגיה" ב[[מכתב גלוי|מכתב פתוח]] שביקר את "השקפה ה[[דטרמיניזם|דטרמיניסטית]] של וילסון על החברה האנושית והפעולה האנושית".<ref>Allen, Elizabeth, et al. (1975). [http://www.nybooks.com/articles/9017?sess=305fe41afae729849e1e7eb4b004bb81 "Against 'Sociobiology'".] [letter] ''[[New York Review of Books]]'' 22 (Nov. 13): 182, 184–186.</ref> אף על פי שהמכתב מיוחס לחברי קבוצת המחקר בנושא הסוציוביולוגיה, נראה שלוונטין היה הכותב הראשי.<ref name="Edward O. Wilson 2006">Wilson, Eward O.. Naturalist, Washington, DC: Island Press; (April 24, 2006), {{ISBN|1-59726-088-6}}</ref> בריאיון ב-[[2011]] אמר וילסון, "אני מאמין שגולד היה [[שרלטן]]. אני מאמין שהוא... חיפש מוניטין ואמינות כמדען וכסופר, והוא עשה זאת בעקביות על ידי עיוות של מה שאמרו מדענים אחרים והגה טיעונים המבוססים על העיוות הזה."<ref>{{Cite news|last=French|first=Howard|title=E. O. Wilson's Theory of Everything|url=https://www.theatlantic.com/magazine/archive/2011/11/e-o-wilson-rsquo-s-theory-of-everything/8686/?single_page=true|access-date=October 13, 2011|work=The Atlantic Magazine|date=November 2011}}</ref>

עבודתו של [[מרשל סהלינס]] משנת [[1976]] "השימוש והשימוש לרעה בביולוגיה" (The Use and Abuse of Biology) הייתה ביקורת ישירה על התיאוריות של וילסון.<ref>{{Cite book|url=https://archive.org/details/useabuseofbiolog00sahlrich|title=The Use and Abuse of Biology|last=Sahlins|first=Marshall David|year=1976|isbn=0-472-08777-0|url-access=registration}}</ref>

הייתה גם אופוזיציה פוליטית. הסוציוביולוגיה הציתה מחדש את הדיון על שאלת תפקידם ומשקלם של [[תורשה מול סביבה|התורשה והסביבה]] בעיצוב הפרט. וילסון הואשם ב[[גזענות]], [[מיזוגיניה|שנאת נשים]] ואהדה ל[[איגניקה]].<ref>{{Cite news|last=Douglas|first=Ed|date=February 17, 2001|title=Darwin's natural heir|url=https://www.theguardian.com/science/2001/feb/17/books.guardianreview57|work=The Guardian|location=London}}</ref> בנובמבר 1978 הותקפה הרצאתו על ידי הוועד הבין-לאומי נגד גזענות, קבוצת חזית של מפלגת הלייבור הפרוגרסיבית המרקסיסטית. חבר הקבוצה שפכה קנקן מים על ראשו של וילסון וקראה "וילסון, אתה רטוב כולך" בכנס AAAS (American Association for the Advancement of Science).<ref>{{Cite book|url=https://archive.org/details/naturalist00wils_0|title=Naturalist|last=Wilson|first=Edward O.|year=1995|isbn=0-446-67199-1}}</ref> וילסון דיבר מאוחר יותר על התקרית כמקור לגאווה: "אני מאמין ש... הייתי המדען היחיד בתקופה המודרנית שהותקף פיזית בגלל רעיון."<ref name="Nova">{{Cite AV media|url=https://www.pbs.org/wgbh/nova/eowilson/program.html|title=Lord of the Ants|date=May 2008|last=David Dugan (writer, producer, director)|type=Documentary|publisher=NOVA|access-date=January 25, 2008}}</ref>

התנגדויות של [[אוונגליזם|נוצרים אוונגליסטים]] כללו את זו של פול א' רות'רוק ב-[[1987]]: "לסוציוביולוגיה יש פוטנציאל להפוך לדת של חומרנות מדעית."<ref>[http://www.asa3.org/asa/PSCF/1987/PSCF6-87Rothrock.html Mythology of Scientific Materialism.] Paul E. Rothrock and Mary Ellen Rothrock, PSCF 39 (June 1987): 87–93 {{קישור שבור|31 בדצמבר 2022|bot=InternetArchiveBot}} ([https://web.archive.org/web/20200716023928/https://www.asa3.org/ASA/PSCF/1987/PSCF6-87Rothrock.html ארכיון])</ref> הפילוסופית [[מרי מידג'לי]] נתקלה בסוציוביולוגיה בתהליך כתיבת "החיה והאדם" (1979)<ref>{{Cite book|title=Beast and man : the roots of human nature|last=Midgley|first=Mary|date=1995|publisher=Routledge|isbn=0-415-12740-8|edition=Rev.|location=London [u.a.]|page=xli}}</ref> ושכתבה באופן משמעותי את הספר כדי להביע ביקורת על דעותיו של וילסון. מידג'לי שיבחה את הספר על טיפולו בנושאי חקר [[התנהגות בעלי חיים]], בהירות, למדנות והיקף אנציקלופדי, אך מתחה ביקורת רבה על וילסון עקב בלבול מושגי, מדעניזם (scientism) ואנתרופומורפיזם של גנטיקה.<ref>{{Cite book|title=Beast and man: the roots of human nature|last=Midgley|first=Mary|date=1995|publisher=Routledge|isbn=0-415-12740-8|edition=Rev.|location=London [u.a.]|page=xl}}</ref>

הספר והאופן בו התקבל הוזכרו בספרו של [[ג'ונתן היידט]] The Righteous Mind (המוח הצודק)<ref name=":0">Haidt 2012, p. 37-38.</ref> כמו גם בספר The Agile Gene של [[מאט רידלי]] (תורגם לעברית בשם "האב, הבן והגן").

=== על טבע האדם, 1978 ===
וילסון כתב בספרו "על טבע האדם" מ-1978, "האפוס האבולוציוני הוא כנראה המיתוס הטוב ביותר שיהיה לנו אי פעם".<ref>{{Cite web|last=Connie Barlow|title=The Epic of Evolution: Religious and cultural interpretations of modern scientific cosmology|website=Science & Spirit Magazine|url=http://www.science-spirit.org/article_detail.php?article_id=31|archiveurl=https://web.archive.org/web/20060523211715/http://science-spirit.org/article_detail.php?article_id=31|archivedate=May 23, 2006}}</ref> תהילתו של וילסון גרמה לשימוש בביטוי אפוס האבולוציה.{{הערה|שם=cnn}} הספר זכה ב[[פרס פוליצר]] בשנת 1979.<ref>{{Cite web|last=Walsh|first=Bryan|url=http://entertainment.time.com/2011/08/30/all-time-100-best-nonfiction-books/slide/on-human-nature-by-edward-o-wilson/|title=All-TIME 100 Nonfiction Books|date=August 17, 2011|website=[[Time (magazine)|Time]]|accessdate=January 2, 2018}}</ref>

=== הנמלים, 1990 ===
וילסון, יחד עם ברט הולדובלר, ביצעו מחקר שיטתי של נמלים והתנהגות נמלים,<ref>{{Cite news|url=https://www.nytimes.com/2008/07/15/science/15wils.html|title=Taking a Cue From Ants on Evolution of Humans|work=The New York Times|last=Nicholas Wade|date=July 15, 2008}}</ref> שהגיע לשיאו בעבודה האנציקלופדית "הנמלים" משנת 1990. ניתן להסביר הקרבה עצמית מצד נמלים בודדות על בסיס האינטרסים הגנטיים שלהן בהישרדות האחיות, איתן הן חולקות 75% מהגנים שלהן (אם כי המקרה בפועל הוא שמלכות של מינים מסוימים מזדווגות עם מספר זכרים ולכן חלק מהעובדים במושבה יהיו קשורים רק ב-25%. על כן, וילסון טען להסבר סוציוביולוגי לכל התנהגות חברתית על פי המודל של התנהגות החרקים החברתיים.

וילסון אמר בהתייחסות לנמלים "[[קרל מרקס]] צדק, ה[[סוציאליזם]] עובד, פשוט היה לו מין לא נכון".<ref>{{Cite news|url=https://query.nytimes.com/gst/fullpage.html?res=9D02E6D71F31F931A25756C0A96E958260&sec=&spon=&pagewanted=all|work=The New York Times|title=Scientist at Work: Edward O. Wilson; From Ants to Ethics: A Biologist Dreams Of Unity of Knowledge|first=Nicholas|last=Wade|date=May 12, 1998|access-date=May 1, 2010}}</ref> הוא טען שנמלים בודדות ומינים [[אאוסוציאליות|אאוסוציאליים]] אחרים הצליחו להגיע ל[[כשירות|כושר דרוויני]] גבוה יותר, תוך שהם מעמידים את צורכי המושבה מעל הצרכים שלהם כאינדיבידואלים, משום שחסרה להם עצמאות רבייה: נמלים אינדיבידואליות אינן יכולות להתרבות ללא מלכה, ולכן הן יכולות רק להגביר את כשירותן על ידי פעולה לשיפור הכושר של המושבה כולה. לבני אדם, לעומת זאת, יש עצמאות רבייה, ולכן בני אדם בודדים נהנים מרמת כושר דרוויניסטית מרבית אותה הם יכולים להשיג, על ידי שמירה על הישרדותם והישרדות צאצאים משלהם.

=== Consilience (פיוס), 1998 ===
בספרו מ-1998 ''Consilience: The Unity of Knowledge'', וילסון דן בשיטות ששימשו ל[[אחדות המדע|איחוד המדעים]], ואולי יוכלו לאחד את המדעים עם מדעי הרוח. וילסון השתמש במונח "פיוס" כדי לתאר את ה[[דיאלקטיקה|סינתזה]] של ידע מתחומים מיוחדים שונים של מחקר אנושי. הוא הגדיר את הטבע האנושי כאוסף של [[אפיגנטיקה|כללים אפיגנטיים]], דפוסים גנטיים של התפתחות מנטלית. לדבריו, [[תרבות]] וטקסים הם תוצרים, לא חלקים, מהטבע האנושי, אמנות היא לא חלק מהטבע האנושי, אבל ההערכה שלנו לאמנות היא כן. הוא הציע חקר מושגים כמו הערכת אמנות, פחד מנחשים או [[טאבו (סוציולוגיה)|טאבו]] [[גילוי עריות]] ([[אפקט וסטרמרק]]) בשיטות מדעי הטבע והפיכת נושאים אלה לחלק מ[[מחקר בין-תחומי]].

הספר הוזכר בספרו של ג'ונתן היידט ''The Righteous Mind''.{{הערה|שם=:0}}

== אמונות רוחניות ופוליטיות ==
=== הומניזם מדעי ===
וילסון טבע את הביטוי [[הומניזם חילוני]]-מדעי כ"תפיסת העולם היחידה התואמת את הידע ההולך וגדל של הידע על העולם האמיתי וחוקי הטבע"<ref>{{Cite web|url=https://harvardmagazine.com/2005/11/intelligent-evolution.html|title=Intelligent Evolution|last=Wilson|first=Edward O.|date=November 1, 2005|website=Harvard Magazine|language=en|accessdate=February 4, 2020}}</ref> ואת הנחיצות של שיפור מצב האדם. בשנת 2003 היה אחד החותמים על המניפסט ההומניסטי.<ref>{{Cite web|title=Notable Signers|url=http://www.americanhumanist.org/Humanism/Humanist_Manifesto_III/Notable_Signers|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20121005105825/http://www.americanhumanist.org/Humanism/Humanist_Manifesto_III/Notable_Signers|archive-date=April 21, 2012|website=Humanism and Its Aspirations|publisher=American Humanist Association|accessdate=October 6, 2012}}</ref>

=== אלוהים ודת ===
בשאלת האל, תיאר וילסון את עמדתו כ[[דאיזם]] זמני, הכחיש את תווית ה[[אתאיזם|אתאיסט]], והעדיף את הכינוי "[[אגנוסטיות|אגנוסטי]]".<ref name="slate">{{Cite web|url=http://www.slate.com/articles/health_and_science/new_scientist/2015/02/e_o_wilson_on_the_meaning_of_human_existence_warnings_about_earth_s_future.html|title=Why Do We Ignore Warnings About Earth's Future?|last=Sarchet|first=Penny|date=February 1, 2015|website=[[Slate (magazine)|Slate]]|quote=In fact, I'm not an atheist ... I would even say I'm agnostic}}</ref> הוא הסביר את נטייתו מאמונות מסורתיות: "נסחפתי מהכנסייה, לא באופן אגנוסטי או כאתאיסט באופן מוחלט, אלא רק בכך שאני כבר לא [[בפטיזם|בפטיסט]] ונוצרי."{{הערה|שם=con}} וילסון טען שהאמונה באלוהים וטקסי הדת הם תוצרים של [[אבולוציה של דתות|אבולוציה]]. הוא טען שאין לדחות אותם או לבטל אותם, אלא לחקור אותם באופן מדעי כדי להבין טוב יותר את משמעותם לטבע האנושי. בספרו ''The Creation'', הציע שמדענים "יושיטו יד בידידות" למנהיגים דתיים ויבנו איתם ברית, כי "מדע ו[[דת]] הם שניים מהכוחות החזקים ביותר על פני [[כדור הארץ]] והם צריכים להתאחד כדי להציל את הבריאה."

וילסון פנה לקהילה הדתית במעגל ההרצאות במידלנד קולג', טקסס, למשל, ו"הפנייה קיבלה 'תשובה מסיבית'", נכתבה אמנה ו"שותפות תפעל לתוצאה משמעותית ככל שהזמן עובר".

לעומת זאת, בריאיון ל-''New Scientist'' שפורסם ב-21 בינואר 2015, אמר וילסון כי "הדת 'גוררת אותנו למטה' ויש לחסל אותה 'למען הקדמה האנושית', ו"למען התקדמות אנושית, הדבר הטוב ביותר שנוכל לעשות יהיה להפחית, עד כדי חיסול, אמונות דתיות".

=== אקולוגיה ===
וילסון אמר שאם יוכל להתחיל את חייו מחדש, יעבוד באקולוגיה מיקרוביאלית, כאשר דן בחידוש תחומי המחקר המקוריים שלו מאז שנות ה-60.<ref>{{Cite AV media|url=http://documentaryhive.com/lord-of-the-ants/|title=Lord of the Ants|date=2008|last=Edward O. Wilson|type=television|publisher=[[Nova (American TV series)|NOVA/WGBH]]|access-date=March 1, 2009|format=documentary film}}</ref> הוא חקר את ה[[הכחדה המונית|הכחדות ההמוניות]] של המאה ה-20 ויחסן לחברה המודרנית, וב-1998 טען לגישה אקולוגית:
"כשאתה כורת יער, יער עתיק במיוחד, אתה לא רק מסיר הרבה עצים גדולים וכמה ציפורים שמתעופפות בחופה. אתה מסכן באופן דרסטי מגוון עצום של מינים במרחק של כמה קילומטרים רבועים ממך. מספר המינים הללו עשוי להגיע לעשרות אלפים. ... רבים מהם עדיין לא מוכרים למדע, והמדע עדיין לא גילה את תפקיד המפתח שמילאו בתחזוקה של אותה [[מערכת אקולוגית]], כמו במקרה של פטריות, מיקרואורגניזמים ורבים מהחרקים."<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Wilson, Edward Osborne|שם=Slide show|כתב עת=saveamericasforests.org}}</ref>

מסוף [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] היה וילסון מעורב ב[[סביבתנות|שימור]] הגלובלי של המגוון הביולוגי, תרם וקידם מחקר. ב-1984 פרסם את ''Biophilia'', מחקר הבסיס האבולוציוני והפסיכולוגי של משיכת האנושות לסביבה הטבעית. מחקר זה הציג את המילה [[השערת הביופיליה|ביופיליה]] שהשפיעה על עיצוב אתיקה של שימור מודרנית. בשנת 1988 ערך וילסון את "כרך המגוון הביולוגי", בהתבסס על הליכים של הוועידה הלאומית הראשונה של ארצות הברית בנושא, שהכניסה לשפה גם את המונח "[[מגוון ביולוגי]]". מחקר זה היה בעל השפעה רבה ביצירת התחום המודרני של חקר המגוון הביולוגי.<ref>{{Cite web|title=E.O. Wilson Biodiversity Foundation » E.O. Wilson|url=https://eowilsonfoundation.org/e-o-wilson/|accessdate=2020-12-27|language=en-US}}</ref> ב-2011 הוביל וילסון משלחות מדעיות לפארק הלאומי גורונגוסה ב[[מוזמביק]] ול[[ארכיפלג]] של [[ונואטו]] ו[[קלדוניה החדשה]] בדרום מערב האוקיינוס השקט. וילסון היה חלק מתנועת השימור הבין-לאומית, כיועץ למכון כדור הארץ של אוניברסיטת קולומביה, כמנהל [[המוזיאון האמריקאי לתולדות הטבע|המוזיאון האמריקאי להיסטוריה של הטבע]], וארגונים וקרנות כגון Conservation International, The Nature Conservancy ו[[הקרן העולמית לשימור חיות הבר]].{{הערה|שם=Academy of Achievement}}

הבנת היקף [[אירוע ההכחדה בהולוקן|משבר ההכחדה]] הובילה אותו לתמוך בהגנה על יערות, כולל "החוק להצלת יערות אמריקה", שהוצג לראשונה ב-1998, ושוב ושוב עד 2008, אך מעולם לא נחקק בפועל.<ref>{{Cite web|url=http://www.saveamericasforests.org/congress/congress.htm|title=Congress – The Act to Save America's Forests|website=Saveamericasforests.org|accessdate=December 6, 2015}}</ref> הצהרת Forests Now קוראת למנגנונים חדשים מבוססי שווקים להגנה על [[יער גשם טרופי|יערות טרופיים]].<ref>{{Cite web|title=The Forests NOW Declaration {{!}} Global Canopy Programme|url=https://globalcanopy.org/projects/forests-now-declaration|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20180121071613/https://globalcanopy.org/projects/forests-now-declaration|archive-date=September 1, 2016|website=globalcanopy.org|language=en|accessdate=January 20, 2018}}</ref> בשנת 2014 קרא להפריש 50% משטח כדור הארץ למינים אחרים כדי שאלו ישגשגו בהם, כאסטרטגיה האפשרית היחידה לפתור את משבר ההכחדה.<ref>{{Cite web|url=http://www.smithsonianmag.com/science-nature/can-world-really-set-aside-half-planet-wildlife-180952379/?no-ist|title=Can the World Really Set Aside Half of the Planet for Wildlife? &#124; Science &#124; Smithsonian|website=Smithsonianmag.com|accessdate=December 6, 2015}}</ref> השפעתו של וילסון בנוגע לאקולוגיה באמצעות מדע פופולרי סוקרה על ידי אלן ג'י גרוס (2018).<ref>{{Cite book|title=The Scientific Sublime: Popular Science Unravels the Mysteries of the Universe (Chapter 12: E. O. Wilson: The Biophilic Sublime)|last=Gross|first=Alan G.|publisher=Oxford University Press|year=2018|asin=B07C8L2CZY}}</ref>

וילסון סייע בהשקת יוזמת [[האנציקלופדיה של החיים]] (EOL)<ref>{{Cite web|title=E.O. Wilson founds the Encyclopedia of Life|url=https://www.ted.com/participate/ted-prize/prize-winning-wishes/encyclopedia-of-life|accessdate=2020-12-27|website=www.ted.com|language=en}}</ref> במטרה ליצור מסד נתונים גלובלי שיכלול מידע על 1.9 מיליון ה[[מין (טקסונומיה)|מינים]] המוכרים על ידי המדע. זהו מאגר דיגיטלי פתוח וניתן לחיפוש תכונות אורגניזם, מדידות, אינטראקציות ונתונים אחרים. חברו לו מעל 300 שותפים בין-לאומיים ומדענים רבים, כדי לספק למשתמשים גישה גלובלית לידע על החיים על פני כדור הארץ. וילסון גילה ותיאר יותר מ-400 מינים של נמלים.<ref>{{Cite web|title=E.O. Wilson Biodiversity Foundation » The Perfect Gift for E.O. Wilson|url=https://eowilsonfoundation.org/the-perfect-gift-for-e-o-wilson/|accessdate=2020-12-27|language=en-US}}</ref><ref>{{Cite web|title=Evolving into community|url=https://www.christiancentury.org/reviews/2016-03/meaning-human-existence-edward-o-wilson|accessdate=2020-12-27|website=The Christian Century|language=en}}</ref>

== פרסים וכבוד ==
[[קובץ:E._O._Wilson_sitting,_October_16,_2007.jpg|ממוזער|וילסון ב"צ'אט ליד האש" שבמהלכו קיבל את [[מוזיאון פיבודי לידיעת הטבע|מדליית אדיסון אמרי וריל]] ב-2007]]
[[קובץ:EOWilsonCntr.jpg|ממוזער|וילסון פונה לקהל בחנוכת מרכז הביופיליה על שמו במטע נוקוס במחוז וולטון, פלורידה.]]
אותות ההצטיינות המדעית והשימור של וילסון כוללים את התארים והמינויים הבאים:
* חבר באקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים, נבחר ב-1959<ref>{{Cite web|title=Edward O. Wilson|url=https://www.amacad.org/person/edward-o-wilson|accessdate=2020-06-12|website=American Academy of Arts & Sciences|language=en}}</ref>
* חבר ב[[האקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית)|אקדמיה הלאומית למדעים]], נבחר ב-1969<ref>{{Cite web|title=Edward Wilson|url=http://www.nasonline.org/member-directory/members/49051.html|accessdate=2020-06-12|website=www.nasonline.org}}</ref>
* [[המדליה הלאומית למדעים]] של ארצות הברית, 1976
* פרס ליידי, 1979, מהאקדמיה למדעי הטבע של פילדלפיה<ref name="PANSP">{{Cite journal|title=The Four Awards Bestowed by The Academy of Natural Sciences and Their Recipients|date=June 2007|journal=Proceedings of the Academy of Natural Sciences of Philadelphia|publisher=The Academy of Natural Sciences of Philadelphia|issue=1|doi=10.1635/0097-3157(2007)156[403:TFABBT]2.0.CO;2|volume=156|pages=403–404}}</ref>
* פרס פוליצר על ספרו "על טבע האדם", 1979<ref>{{Cite web|url=https://www.as.ua.edu/2012/09/01/legendary-biologist-and-pulitzer-prize-winner-e-o-wilson-visits-ua-as-scholar-in-residence/|title=Legendary Biologist and Pulitzer Prize Winner E.O. Wilson Visits UA as Scholar-in-Residence – Arts & Sciences|website=www.as.ua.edu}}</ref>
* פרס טיילר להישגים סביבתיים, 1984
* פרס ECI, המכון הבין-לאומי לאקולוגיה, אקולוגיה יבשתית, 1987
* דוקטור לשם כבוד מהפקולטה למתמטיקה ומדעים ב[[אוניברסיטת אופסלה]], שוודיה, 1987<ref>{{Cite web|url=http://www.uu.se/en/about-uu/traditions/prizes/honorary-doctorates/|title=Honorary doctorates – Uppsala University, Sweden|website=www.uu.se}}</ref>
* פרס צלחת הזהב של האקדמיה להישגים, 1988<ref>{{Cite web|title=Golden Plate Awardees of the American Academy of Achievement|website=www.achievement.org|publisher=[[American Academy of Achievement]]|url=https://achievement.org/our-history/golden-plate-awards/#science-exploration}}</ref>
* [[פרס קראפורד]], 1990, פרס המוענק על ידי [[האקדמיה המלכותית השוודית למדעים]]<ref>{{Cite web|url=http://www.crafoordprize.se/search/sitesearch.4.2f692b3510dbfce339680003867.html?query=wilson&x=30&y=7|title=Crafoord Prize|website=www.crafoordprize.se}}</ref>
* פרס פוליצר על ספרו "נמלים" (עם ברט הולדובלר), 1991
* הפרס הבין-לאומי לביולוגיה, 1993
* פרס [[קרל סייגן]] להבנת הציבור במדע, 1994
* מדליית Audubon של האגודה הלאומית אודובון, 1995
* 25 האנשים המשפיעים ביותר של [[טיים (מגזין)|מגזין טיים באמריקה, 1995]]
* מדליית [[בנג'מין פרנקלין]] עבור הישג מצטיין במדעי [[החברה הפילוסופית האמריקאית]], 1998.<ref name="franklinscience_recipients">{{Cite web|url=http://www.amphilsoc.org/prizes/franklinscience|title=Benjamin Franklin Medal for Distinguished Achievement in the Sciences Recipients|publisher=[[American Philosophical Society]]|accessdate=November 27, 2011}}</ref>
* הומניסט השנה של האגודה ההומניסטית האמריקאית לשנת 1999
* פרס לואיס תומאס לכתיבה על מדע, 2000
* פרס נירנברג, 2001
* פרס צופי הנשר המכובד לשנת 2004
* Dauphin Island Sea Lab הטבילה את ספינת המחקר החדשה ביותר שלה על שמו, ''R/V EO Wilson'', ב-2005.
* מדליית כסף – פרס על שם [[לינאוס]], 2006
* מדליית אדיסון אמרי וריל [[מוזיאון פיבודי לידיעת הטבע|ממוזיאון פיבודי להיסטוריה של הטבע]], 2007
* [[ועידת TED|פרס TED 2007]] ניתן מדי שנה לשלושה אנשים שהשפיעו לטובה על החיים על כדור הארץ.
* XIX Premi Internacional Catalunya 2007<ref>{{Cite web|url=http://presidencia.gencat.cat/en/ambits_d_actuacio/premis/premi-internacional-catalunya/guardons-anteriors/index.html|title=Previous winners|website=Ministry of the Presidency|accessdate=January 29, 2020}}</ref>
* חבר ב-World Knowledge Dialogue<ref>{{Cite web|url=http://www.wkdialogue.ch|title=World Knowledge Dialogue|website=wkdialogue.ch}}</ref> מועצת הכבוד, ומדען במעון לסימפוזיון 2008 שאורגן בקרנס-מונטנה (שווייץ).
* תואר מרצה לשם כבוד, [[אוניברסיטת איווה]], 2008–2009
* EO Wilson Biophilia Center<ref>{{Cite web|url=http://www.eowilsoncenter.org/|title=biophilia-center|website=Eowilsoncenter.org|accessdate=December 6, 2015}}</ref> במטע נוקוסה במחוז וולטון, פלורידה סרטון 2009<ref>{{Cite web|url=http://www.vimeo.com/8678440|title=E.O. Wilson Biophilia Center|website=Vimeo}}</ref>
* מדליית מועדון החוקרים, 2009
* פרס BBVA Frontiers of Knowledge לשנת 2010 בקטגוריית ביולוגיה של אקולוגיה ושימור<ref>{{Cite web|url=http://www.fbbva.es/TLFU/tlfu/ing/microsites/premios/fronteras/index.jsp|title=BBVA Foundation Frontiers of Knowledge Awards|website=fbbva.es|archiveurl=https://web.archive.org/web/20160305032320/http://www.fbbva.es/TLFU/tlfu/ing/microsites/premios/fronteras/index.jsp|archivedate=March 5, 2016}}</ref>
* מדליית תומאס ג'פרסון באדריכלות, 2010
* פרס Heartland לסיפורת לשנת 2010 על הרומן הראשון שלו ''Anthill: A Novel''<ref>{{Cite web|url=http://www.chicagohumanities.org/Genres/Literature/2010-Chicago-Tribune-Heartland-Prize-Winners.aspx#|title=Chicago Humanities Festival|website=chicagohumanities.org|accessdate=February 4, 2011|archivedate=November 5, 2013|archiveurl=https://web.archive.org/web/20131105041021/http://chicagohumanities.org/genres/literature/2010-chicago-tribune-heartland-prize-winners.aspx}}</ref>
* איש תקשורת המדע של EarthSky, 2010
* פרס הקוסמוס הבין-לאומי, 2012<ref>{{Cite web|url=https://www.expo-cosmos.or.jp/english/cosmos/jyusyou/2012.html|title=The Prizewinner 2012|publisher=Expo '90 Foundation|accessdate=September 18, 2019}}</ref>
* המדליה הבין-לאומית של קיו (2014)
* דוקטור למדע, honoris causa, מה[[המוזיאון האמריקאי לתולדות הטבע]] (2014)<ref>{{Cite web|url=https://www.amnh.org/explore/news-blogs/news-posts/museum-celebrates-second-commencement-ceremony|title=Museum Celebrates Second Commencement Ceremony|website=American Museum of Natural History|date=28 October 2014}}</ref>
* פרס הארפר לי לשנת 2016<ref>{{Cite web|title=E.O. Wilson Biodiversity Foundation » Harper Lee Award|url=https://eowilsonfoundation.org/tag/harper-lee-award/|accessdate=2021-06-25|language=en-US}}</ref>
* כינוי המין ''Myrmoderus eowilsoni'' (2018) על שמו.
* בכינוי המין ''Miniopterus wilsoni'' (2020) על שמו.

== עבודות עיקריות ==
<div lang="en" dir="ltr">
* {{cite journal|title=Character displacement|last1=Brown|first1=W. L.|last2=Wilson|first2=E. O.|date=1956|journal=Systematic Zoology|issue=2|doi=10.2307/2411924|volume=5|pages=49–64|jstor=2411924}}, coauthored with William Brown Jr.; paper honored in 1986 as a Science Citation Classic, i.e., as one of the most frequently cited scientific papers of all time.<ref>{{cite web|url=http://ripley.si.edu/ent/nmnhtypedb/wlb/WLB_Library_Obit.htm|title=William L Brown, Jr. Obituary|publisher=Smithsonian National Museum of Natural History}}</ref>
* ''[[:en:The_Theory_of_Island_Biogeography|The Theory of Island Biogeography]]'', 1967, Princeton University Press (2001 reprint), {{ISBN|0-691-08836-5}}, with [[:en:Robert_MacArthur|Robert H. MacArthur]]
* ''The Insect Societies'', 1971, [[:en:Harvard_University_Press|Harvard University Press]], {{ISBN|0-674-45490-1}}
* ''[[:en:Sociobiology:_The_New_Synthesis|Sociobiology: The New Synthesis]]'' 1975, Harvard University Press, (Twenty-fifth Anniversary Edition, 2000 {{ISBN|0-674-00089-7}})
* ''[[:en:On_Human_Nature|On Human Nature]]'', 1979, Harvard University Press, {{ISBN|0-674-01638-6}}, winner of the 1979 Pulitzer Prize for General Nonfiction.
* ''Genes, Mind and Culture: The Coevolutionary Process'', 1981, Harvard University Press, {{ISBN|0-674-34475-8}}
* ''Promethean Fire: Reflections on the Origin of Mind'', 1983, Harvard University Press, {{ISBN|0-674-71445-8}}
* ''Biophilia'', 1984, Harvard University Press, {{ISBN|0-674-07441-6}}
* ''Success and Dominance in Ecosystems: The Case of the Social Insects'', 1990, Inter-Research, {{ISSN|0932-2205}}
* ''[[:en:The_Ants|The Ants]]'', 1990, Harvard University Press, {{ISBN|0-674-04075-9}}, Winner of the 1991 [[:en:Pulitzer_Prize|Pulitzer Prize]], with [[:en:Bert_Hölldobler|Bert Hölldobler]]
* ''The Diversity of Life'', 1992, Harvard University Press, {{ISBN|0-674-21298-3}}, ''The Diversity of Life: Special Edition'', {{ISBN|0-674-21299-1}}
* ''[[:en:Biophilia_hypothesis|The Biophilia Hypothesis]]'', 1993, Shearwater Books, {{ISBN|1-55963-148-1}}, with Stephen R. Kellert
* ''[[:en:Journey_to_the_Ants|Journey to the Ants]]: A Story of Scientific Exploration'', 1994, Harvard University Press, {{ISBN|0-674-48525-4}}, with Bert Hölldobler
* ''[[:en:Naturalist_(book)|Naturalist]]'', 1994, Shearwater Books, {{ISBN|1-55963-288-7}}
* ''In Search of Nature'', 1996, Shearwater Books, {{ISBN|1-55963-215-1}}, with Laura Simonds Southworth
* ''[[:en:Consilience_(book)|Consilience: The Unity of Knowledge]]'', 1998, Knopf, {{ISBN|0-679-45077-7}}
* ''The Future of Life'', 2002, Knopf, {{ISBN|0-679-45078-5}}
* ''Pheidole in the New World: A Dominant, Hyperdiverse Ant Genus'', 2003, Harvard University Press, {{ISBN|0-674-00293-8}}
* ''The Creation: An Appeal to Save Life on Earth'', September 2006, W. W. Norton & Company, Inc. {{ISBN|978-0-393-06217-5}}[[:en:ISBN_(identifier)|ISBN]] [[:en:Special:BookSources/978-0-393-06217-5|978-0-393-06217-5]]
* ''Nature Revealed: Selected Writings 1949–2006'', {{ISBN|0-8018-8329-6}}
* ''The Superorganism: The Beauty, Elegance, and Strangeness of Insect Societies'', 2009, W.W. Norton & Company, Inc. {{ISBN|978-0-393-06704-0}}[[:en:ISBN_(identifier)|ISBN]] [[:en:Special:BookSources/978-0-393-06704-0|978-0-393-06704-0]], with Bert Hölldobler
* ''[[:en:Anthill:_A_Novel|Anthill: A Novel]]'', April 2010, W. W. Norton & Company, Inc. {{ISBN|978-0-393-07119-1}}[[:en:ISBN_(identifier)|ISBN]] [[:en:Special:BookSources/978-0-393-07119-1|978-0-393-07119-1]]
* ''Kingdom of Ants: Jose Celestino Mutis and the Dawn of Natural History in the New World'', 2010, Johns Hopkins University Press, Baltimore, with José María Gómez Durán {{ISBN|0801897858}}
* ''The Leafcutter Ants: Civilization by Instinct'', 2011, W.W. Norton & Company, Inc. {{ISBN|978-0-393-33868-3}}[[:en:ISBN_(identifier)|ISBN]] [[:en:Special:BookSources/978-0-393-33868-3|978-0-393-33868-3]], with Bert Hölldobler
* ''[[:en:The_Social_Conquest_of_Earth|The Social Conquest of Earth]]'', 2012, Liveright Publishing Corporation, New York, {{ISBN|0871403633}}
* ''[[:en:Letters_to_a_Young_Scientist|Letters to a Young Scientist]]'', 2014, Liveright, {{ISBN|0871403854}}
* ''A Window on Eternity: A Biologist's Walk Through Gorongosa National Park'', 2014, Simon & Schuster, {{ISBN|1476747415}}
* ''The Meaning of Human Existence'', 2014, Liveright, {{ISBN|0871401002}}
* ''[[:en:Half-Earth|Half-Earth]]'', 2016, Liveright, {{ISBN|978-1-63149-082-8}}
* ''The Origins of Creativity'', 2017, Liveright, {{ISBN|978-1-63149-318-8}}
* ''Genesis: The Deep Origin of Societies,'' 2019, Liveright; {{ISBN|1-63149-554-2}}
* ''Tales from the Ant World,'' 2020, Liveright, {{ISBN|9781631495564}}<ref>{{Cite book|url=https://www.worldcat.org/oclc/1120085214|title=Tales from the ant world|last=Wilson, Edward O.|year=2020|isbn=978-1-63149-556-4|edition=First|location=New York, N.Y.|oclc=1120085214}}</ref><ref>{{cite web|url=https://www.post-gazette.com/ae/books/2020/11/15/Edward-O-Wilson-Tales-from-the-Ant-World-review/stories/202011150005|title='Tales from the Ant World' is a fascinating journey|website=post-gazette.com|date=November 16, 2020|access-date=November 26, 2020}}</ref>
* ''Naturalist: A Graphic Adaptation'' November 10, 2020, [[:en:Island_Press|Island Press]]; {{ISBN|978-1610919586}}<ref>{{cite book|title=Naturalist: A Graphic Adaptation|last1=Wilson|first1=Edward O.|last2=Ottaviani|first2=Jim|date=November 10, 2020|isbn=978-1610919586}}</ref>
</div>
=== עבודות ערוכות ===
* מתוך ''So Simple a Beginning: Darwin's Great Books'', בעריכה עם הקדמות מאת אדוארד א' וילסון (2005 WW Norton){{ISBN|0393061345}}

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
{{פרופילי מדענים}}
* מריו לויולה, [https://mida.org.il/2022/01/09/אדוארד-וילסון-ניצח-בכוח-המדע-והספר/ אדוארד וילסון ניצח בכוח המדע והספר], באתר מידה, 9 בינואר 2022
* {{בריטניקה}}
* {{ynet|יונת אשחר|"היורש של דרווין" הלך לעולמו|environment-science/article/rycmso00sk|28 בדצמבר 2021}}
* {{הארץ|ליאון נייפאק|הטוב, הרע והנמלה|1.1519917|11 באוקטובר 2011}}
<div style="direction: ltr;">
* [https://hwpi.harvard.edu/files/mcz/files/eowilson_cv_25_aprili_2018.pdf קורות חיים]
* [http://eowilsonfoundation.org/ EO Wilson Foundation]
* [https://www.eowilsoncenter.org EO Wilson Biophilia Center]
</div>

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:וילסון, אדוארד א'}}
[[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת אלבמה]]
[[קטגוריה:זוכי פרס פוליצר: ספרות עיונית]]
[[קטגוריה:פילוסופים של המדע]]
[[קטגוריה:זוכי המדליה הלאומית למדעים]]
[[קטגוריה:חברי האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית]]
[[קטגוריה:חוקרי אבולוציה של האדם]]
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת הרווארד]]
[[קטגוריה:בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת הרווארד]]
[[קטגוריה:עמיתים זרים בחברה המלכותית]]
[[קטגוריה:חוקרי אבולוציה]]
[[קטגוריה:פעילי איכות הסביבה אמריקאים]]
[[קטגוריה:כותבי אוטוביוגרפיה אמריקאים]]
[[קטגוריה:פעילים חברתיים אמריקאים]]
[[קטגוריה:אמריקאים שנולדו ב-1929]]
[[קטגוריה:אמריקאים שנפטרו ב-2021]]
[[קטגוריה:חשיבה מקיימת]]