הצגת המקור של הדף "אברהם שמעון טרויב"

[[קובץ:אברהם שמעון טרויב.jpg|ממוזער|רבי אברהם שמעון טרויב{{תמונה להחלפה}}]]
רבי '''אברהם שמעון טרויב''' ('''ראש"ט'''; ~[[ה'תקע"ג]]{{הערה|במקורות אחדים, תקע"ה, אך לפי הידיעות על פטירתו נפטר בגיל 63, וכך העתיק גם [[נפתלי בן מנחם]], חכמי ליטא, בערכו. עמ' 45.}} [[1813]] - [[כ"ח בטבת]] [[ה'תרל"ו]], [[25 בינואר]] [[1876]]) היה [[רב]] [[יהדות ליטא|ליטאי]], רבה של [[קדאייני|קיידאן]], מחבר "באר אברהם" ומהדיר ספר "[[הלכות גדולות]]".

==ביוגרפיה==
נולד ב[[קדאייני|קיידאן]] לרב יצחק אייזיק טרויב. אחיו היה הרב משה כתריאל טרויב מ[[לודז']]{{הערה|עליו ועל אשתו ראו: {{המליץ|[[שפ"ן הסופר]]|שבר על שבר|18791028|11}}.}}, המשפחה מיוחסת ל[[מהר"י וייל]] ואביו היה חותם בשם טרויב-וייל. אמם הייתה בתו של הרב [[ישראל גורדון]] שכיהן כ"רב העדה" ב[[ווילנה]] (נפטר בי"ג בטבת תרט"ז){{הערה|שם=מרקוביץ|{{היברובוקס|[[משה מרקוביץ]]|'''לקורות עיר ראסיין ורבניה'''|36785|ורשה, תרע"ג, 1913. עמ' י-יא|עמוד דיגיטלי=10}}.}}. אברהם שמעון למד אצל רבי [[חיים מוולוז'ין]] והתיידד עם בנו רבי [[יצחק מוולוז'ין]]. זמן מה סייע לסבו בווילנה והתיידד עם רבים מתלמידי החכמים שבה.

טרויב נישא לשרה ריבה בת דודו הרב [[בנימין זאב טרויב]] שכיהן במשך שתים עשרה שנה כרבה של [[שאולאי|שאוול]] ובסוף ימיו מאס ברבנות והתגורר בקיידאן{{הערה|שם=מרקוביץ}}. 

בשנת [[ה'תרי"ב]], [[1852]], נבחר טרויב לכהן כרבה של קיידאן עיר  הולדתו, במקום הרב [[רפאל יום טוב ליפמן היילפרין (ביאליסטוק)|רפאל יום טוב ליפמן היילפרין]] שעבר אז לכהן כרבה של [[מזריטש]]. משרה זו נשא טרויב במשך 24 שנים עד לפטירתו ביום שלישי, [[כ"ח בטבת]] [[ה'תרל"ו]], [[25 בינואר]] [[1876]], לקראת ערב. הוא נקבר למחרת היום במעמד קהל רב בבית הקברות המקומי בעירו.

הרב טרויב התפרסם כמומחה לדיני ממונות, ונקרא ל[[בוררות|בוררויות]] ברחבי ליטא. הוא היה שותף פעיל ב[[עיתונות עברית|עיתונות העברית]] והתפלמס עם [[יל"ג]] בנושא התיקונים בדת.

==כתביו==
הגהותיו, הערותיו וחידושיו נדפסו בשולי ספר "[[הלכות גדולות]]" מהדורת [[יצחק גולדמן]] (ורשה תרל"ד), ובמהדורת [[דפוס ראם]] של [[ששה סדרי משנה]] (החל ממהדורת תרפ"ט, עם נ"א הוספות). הגהותיו על [[משנה תורה לרמב"ם]] נדפסו במהדורות הרמב"ם, החל ממהדורת וילנא, בשם "באר אברהם".

[[שאלות ותשובות|תשובות הלכתיות]] שלו משוקעות בספר "עטרת יצחק" (ירושלים תרפ"ה) של הרב [[יצחק אייזיק רבינוביץ]]{{הערה|סימנים לה, מה, מו, קכט, קלז.}}.

==משפחתו==
* בנו הרב [[שלמה זלמן שמחה טרויב]] מילא את מקומו כרבה של קיידאן.
** חתנו הרב אברהם אליהו קפלן נפטר בצעירותו, בנו שנולד לאחר פטירתו ונקרא על שמו הוא הרב [[אברהם אליהו קפלן]] מאנשי [[תנועת המוסר]] וראש [[בית המדרש לרבנים בברלין]].
* בנו ר' יהודה טרויב התגורר בווילנה.

נכד משותף שלו ושל רבי [[אברהם אבלי פאסוועלער]] היה הסופר [[ישראל מיכל טרויב]] (1858–1926).

==לקריאה נוספת==
* 'טרויב, ר' אברהם־שמעון ב"ר יצחק־אייזיק', בתוך: [[דב ליפץ]] ונתן גורן (עורכים), '''יהדות ליטא''', כרך ג, ספר א (תשכ"ז), עמ' 52 טור 2 ({{ספרי יזכור||ליטא|2866}}, תמונה 1250)
* {{המגיד|א"ע"ת איש קיידאן|קידאן: בשורה לא טובה|18760209|12}}
* [[יעקב ליפשיץ (קובנה)|יעקב ליפשיץ]], זכרון יעקב, ח"ב, עמ' 20–21. תיאור שיחה של הראש"ט. ושם פרק כ"ז עמ' 72 ואילך, על חלקו בפרשת היתר הקטניות בזמן הרעב ברוסיה ב[[שנות ה-60 של המאה ה-19]].
;ממאמריו
* {{המליץ|אברהם שמעון טרויב|קול דוד דופק, קול לנגידים נחבאו.|18670221|5}}
* {{הכרמל|אברהם שמעון טרויב|לדידי חשדי ולא הוה בי|18680521|4}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
{{מיון רגיל:טרויב, אברהם שמעון}}

[[קטגוריה:רבנים ליטאים]]
[[קטגוריה:אבות בתי דין]]